Otzarot-Article

"וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה" (כה-כז) אוֹמֵר הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא: בַּמִּשְׁנָה (כִּלְאַיִם ה-ה) מֻזְכֶּרֶת חַיָּה בְּשֵׁם 'אֲדֹנֵי הַשָּׂדֶה'. חַיָּה זוֹ צוּרָתָהּ כְּצוּרַת אָדָם, בְּפַרְצוּפָהּ, בְּיָדֶיהָ וּבְרַגְלֶיהָ, וְהִיא מְחֻבֶּרֶת בְּטַבּוּרָהּ לָאָרֶץ בְּחֶבֶל אָרוֹךְ. כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלֶיהָ לְמֶרְחָק הַקָּרוֹב יוֹתֵר מֵאָרְכּוֹ שֶׁל הַחֶבֶל, נִטְרָף עַל יָדָהּ. הַדֶּרֶךְ לָצוּד אוֹתָהּ הִיא בִּשְׁלִיחַת חֵץ מִמֶּרְחָק שֶׁיִּפְגַּע בַּחֶבֶל הַמְּחַבֵּר אוֹתָהּ לִמְקוֹר חַיּוּתָהּ, וְאָז הִיא צוֹוַחַת עַד שֶׁמֵּתָה.

אוֹמֵר הַגְרָ"א כִּי "אִישׁ שָׂדֶה" הַמֻּזְכָּר בַּפָּסוּק הוּא-הוּא "אֲדֹנֵי הַשָּׂדֶה" הַמֻּזְכָּר בַּמִּשְׁנָה. וְעַל כָּךְ אוֹמֵר הַכָּתוּב כִּי עֵשָׂו הָיָה "אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד" שֶׁל "אִישׁ שָׂדֶה", דְּהַיְנוּ שֶׁיָּדַע לָצוּד אֶת 'אֲדֹנֵי הַשָּׂדֶה' בְּעוֹדָהּ חַיָּה.

מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: יוֹדֵעַ צַיִד - לָצוּד וּלְרַמּוֹת אֶת אָבִיו בְּפִיו, וְשׁוֹאֲלוֹ, אַבָּא, הֵיאַךְ מְעַשְּׂרִין אֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַתֶּבֶן, כְּסָבוּר אָבִיו שֶׁהוּא מְדַקְדֵק בְּמִצְווֹת.

לִכְאוֹרָה, אֵיךְ עָלָה בְּדַעְתּוֹ לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה כֹּה שְׁטוּתִית, אֵיךְ מְעַשְּׂרִים אֶת הַמֶּלַח?

בַּסֵּפֶר 'טַעֲמָא דִּקְרָא' בְּפָרָשַׁת לֵךְ לְךָ מוּבָאִים דִּבְרֵי 'פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר' (סוֹף פֶּרֶק כה) עַל אֵשֶׁת לוֹט שֶׁנֶּהֶפְכָה לִנְצִיב מֶלַח, "שֶׁכָּל הַיּוֹם לוֹחְכִים אוֹתָהּ הַשְּׁוָרִים עַד אֶצְבְּעוֹת רַגְלֶיהָ וּבַבֹּקֶר הִיא צוֹמַחַת מֵחָדָשׁ", כְּלוֹמַר הַשְּׁוָרִים הָיוּ אוֹכְלִים אֶת הַמֶּלַח מִמֶּנּוּ הָיְתָה עֲשׂוּיָה אֵשֶׁת לוֹט, וְכָל יוֹם הִיא הָיְתָה צוֹמַחַת פַּעַם נוֹסֶפֶת מֵהָאֲדָמָה.

אִם כֵּן, אָמַר עֵשָׂו לְיִצְחָק אָבִיו, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא מְעַשְּׂרִים מֶלַח כִּי הוּא בָּא מִמַּיִם, הַשְּׁאֵלָה הִיא לְגַבֵּי נְצִיב הַמֶּלַח שֶׁל אֵשֶׁת לוֹט, אֲשֶׁר צוֹמֵחַ מֵהָאֲדָמָה כָּל לַיְלָה מֵחָדָשׁ, הַאִם אוֹתוֹ צְרִיכִים לְעַשֵּׂר. (וּמָתוֹק הָאוֹר)

	בראשית תשפ"ו

	"וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ" (כב-יג) הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ רַבִּי יְהוּדָה צַדְקָה זַצַ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹרַת יוֹסֵף, פָּתַח בְּסִפּוּר בְּבוֹאוֹ לְהַסְבִּיר עִנְיַן הָעֲקֵדָה "וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה" (כה-כז) אוֹמֵר הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא: בַּמִּשְׁנָה (כִּלְאַיִם ה-ה) מֻזְכֶּרֶת חַיָּה בְּשֵׁם 'אֲדֹנֵי הַשָּׂדֶה'. חַיָּה זוֹ צוּרָתָהּ כְּצוּרַת אָדָם, בְּפַרְצוּפָהּ, בְּיָדֶיהָ וּבְרַגְלֶיהָ, וְהִיא מְחֻבֶּרֶת בְּטַבּוּרָהּ לָאָרֶץ בְּחֶבֶל אָרוֹךְ. כָּל מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלֶיהָ לְמֶרְחָק הַקָּרוֹב יוֹתֵר מֵאָרְכּוֹ שֶׁל הַחֶבֶל, נִטְרָף עַל יָדָהּ. הַדֶּרֶךְ לָצוּד אוֹתָהּ הִיא בִּשְׁלִיחַת חֵץ מִמֶּרְחָק שֶׁיִּפְגַּע בַּחֶבֶל הַמְּחַבֵּר אוֹתָהּ לִמְקוֹר חַיּוּתָהּ, וְאָז הִיא צוֹוַחַת עַד שֶׁמֵּתָה. אוֹמֵר הַגְרָ"א כִּי "אִישׁ שָׂדֶה" הַמֻּזְכָּר בַּפָּסוּק הוּא-הוּא "אֲדֹנֵי הַשָּׂדֶה" הַמֻּזְכָּר בַּמִּשְׁנָה. וְעַל כָּךְ אוֹמֵר הַכָּתוּב כִּי עֵשָׂו הָיָה "אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד" שֶׁל "אִישׁ שָׂדֶה", דְּהַיְנוּ שֶׁיָּדַע לָצוּד אֶת 'אֲדֹנֵי הַשָּׂדֶה' בְּעוֹדָהּ חַיָּה. מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י: יוֹדֵעַ צַיִד - לָצוּד וּלְרַמּוֹת אֶת אָבִיו בְּפִיו, וְשׁוֹאֲלוֹ, אַבָּא, הֵיאַךְ מְעַשְּׂרִין אֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַתֶּבֶן, כְּסָבוּר אָבִיו שֶׁהוּא מְדַקְדֵק בְּמִצְווֹת. לִכְאוֹרָה, אֵיךְ עָלָה בְּדַעְתּוֹ לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה כֹּה שְׁטוּתִית, אֵיךְ מְעַשְּׂרִים אֶת הַמֶּלַח? בַּסֵּפֶר 'טַעֲמָא דִּקְרָא' בְּפָרָשַׁת לֵךְ לְךָ מוּבָאִים דִּבְרֵי 'פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר' (סוֹף פֶּרֶק כה) עַל אֵשֶׁת לוֹט שֶׁנֶּהֶפְכָה לִנְצִיב מֶלַח, "שֶׁכָּל הַיּוֹם לוֹחְכִים אוֹתָהּ הַשְּׁוָרִים עַד אֶצְבְּעוֹת רַגְלֶיהָ וּבַבֹּקֶר הִיא צוֹמַחַת מֵחָדָשׁ", כְּלוֹמַר הַשְּׁוָרִים הָיוּ אוֹכְלִים אֶת הַמֶּלַח מִמֶּנּוּ הָיְתָה עֲשׂוּיָה אֵשֶׁת לוֹט, וְכָל יוֹם הִיא הָיְתָה צוֹמַחַת פַּעַם נוֹסֶפֶת מֵהָאֲדָמָה. אִם כֵּן, אָמַר עֵשָׂו לְיִצְחָק אָבִיו, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא מְעַשְּׂרִים מֶלַח כִּי הוּא בָּא מִמַּיִם, הַשְּׁאֵלָה הִיא לְגַבֵּי נְצִיב הַמֶּלַח שֶׁל אֵשֶׁת לוֹט, אֲשֶׁר צוֹמֵחַ מֵהָאֲדָמָה כָּל לַיְלָה מֵחָדָשׁ, הַאִם אוֹתוֹ צְרִיכִים לְעַשֵּׂר. (וּמָתוֹק הָאוֹר)