Otzarot-Article

"וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" (לז-ג) בָּעִיר לוֹדְז', עִיר הַתַּעֲשִׂיָּה הַגְּדוֹלָה בְּפוֹלִין, יָדְעוּ הַכֹּל כִּי הָרַב הַנַּעֲרָץ, הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים מַיְיזֶל זצ"ל, עוֹלֶה לַתּוֹרָה לִ"שְׁלִישִׁי", וְאִלּוּ הַדַּיָּנִים, זִקְנֵי הַקְּהִלָּה וְנִכְבְּדֵי הָעִיר, עוֹלִים לְ"שִׁשִּׁי". "מַפְטִיר" הִיא הָעֲלִיָּה לַחֲתָנִים וּלְבַעֲלֵי יוֹם זִכָּרוֹן, וְהַשְּׁאָר - "עֲלִיּוֹת פְּשׁוּטוֹת" הֵן, לְכָל שְׁאָר הַמִּתְפַּלְּלִים. מוּבָן שֶׁלֹּא חָסְרוּ הִתְנַצְּחֻיּוֹת וְקוּבְלָנוֹת: כָּאן הָיוּ לִשְׁנַיִם יְמֵי זִכָּרוֹן, וְכָאן הָיָה חָתָן לִפְנֵי חֻפָּתוֹ וְנַעַר בַּר מִצְוָה. לֹא קַלִּים הָיוּ חַיֵּי הַגַּבָּאִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בְּלוֹדְז'.

וְאָז אֵרַע הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהִגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה.

אֶחָד, בּוּר וְעַם הָאָרֶץ, אָדָם פָּשׁוּט וְגַס הֲלִיכוֹת, עָלָה בְּמַעֲלוֹת הַהַצְלָחָה וְהִתְעַשֵּׁר עֹשֶׁר רַב. גָּבָה לִבּוֹ בְּעָשְׁרוֹ. רָכַשׁ עֲטֶרֶת זָהָב לְטַלִּיתוֹ, קָנָה בְּדָמִים מְרֻבִּים מָקוֹם בַּ"מִזְרָח" וּפָנָה אֶל הַגַּבַּאי לֵאמֹר: "יוֹם הֻלֶּדֶת לִי בְּשַׁבָּת זוֹ".

"תִּזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים", אִחֵל לוֹ הַגַּבַּאי.

"עָלַי לְקַבֵּל עֲלִיָּה", הִכְרִיז הַלָּה.

"בְּכָבוֹד", הֵשִׁיב הַגַּבַּאי, "אֲבָל לִפְלוֹנִי יֵשׁ יוֹם זִכָּרוֹן, וְהַהַפְטָרָה בְּחֶזְקָתוֹ".

"אֵין בְּעָיָה", כָּךְ הֶעָשִׁיר הַמִּתְנַשֵּׂא, "מַסְפִּיק עֲבוּרִי לַעֲלוֹת לְ"שִׁשִּׁי"!...

"תּוֹרוֹ שֶׁל הַדַּיָּן הַזָּקֵן הוּא", צִיֵּן הַגַּבַּאי, "אֶקְרָא לְךָ לַ"חֲמִישִׁי" כְּתָמִיד!"

"הִשָּׁמֵר לְךָ", יָרוּ עֵינָיו שֶׁל הֶעָשִׁיר בְּרָקִים, "אוֹי לְךָ וַאֲבוֹי לְנַפְשְׁךָ אִם כָּךְ תַּעֲלִיבֵנִי בָּרַבִּים! 'שִׁשִּׁי' וְלֹא שׁוּם עֲלִיָּה אַחֶרֶת!"

אִיּוּמִים לֹא יַפְחִידוּ אֶת הַגַּבַּאי הַוָּתִיק. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַ"חֲמִישִׁי" קָרָא לֶעָשִׁיר לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה. קָם הֶעָשִׁיר מִמְּקוֹמוֹ בַּמִּזְרָח וְעָלָה לַבִּימָה. אַךְ בִּמְקוֹם לְהֵעָצֵר לְיַד סֵפֶר הַתּוֹרָה, עָשָׂה דַּרְכּוֹ אֶל הַגַּבַּאי וְסָטַר עַל לֶחְיוֹ בְּחָזְקָה!

הִדְהֲדָה הַסְּטִירָה בַּחֲלַל בֵּית הַכְּנֶסֶת וְהִכְּתָה אֶת הַכֹּל בְּתַדְהֵמָה.

אֵיזוֹ מְהוּמָה קָמָה! צְעָקוֹת וּמְחָאוֹת, קְרִיאוֹת וְסַעֲרַת רוּחוֹת. לֹא - עַל כָּךְ לֹא יַעַבְרוּ עוֹד לְסֵדֶר הַיּוֹם! בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת עָלוּ הַגַּבָּאִים הַנִּסְעָרִים לְבֵיתוֹ שֶׁל רַב הָעִיר, לְהַחְלִיט מַה לַּעֲשׂוֹת וְכֵיצַד לְהָגִיב. דָּבָר אֶחָד בָּרוּר: כָּךְ לֹא יוּכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ!

"אַדְּרַבָּה", אָמַר הָרַב, "מַה בְּדַעְתְּכֶם לְהַצִּיעַ?"

קָם הַגַּבַּאי הַנִּפְגָּע וְהִצִּיעַ הַצָּעָה מַדְהִימָה בְּפַשְׁטוּתָהּ: לְבַטֵּל כָּלִיל אֶת הַכִּבּוּדִים הַשּׁוֹנִים וּלְחַסֵּל בְּכָךְ אֶת שֹׁרֶשׁ הַמְּתִיחוּת וּתְחוּשַׁת הָאַפְלָיָה. הָיוּ בְּפִיו דֻּגְמָאוֹת לְמַכְבִּיר. אֵיךְ פְּלוֹנִי נִפְגָּע וַחֲבֵרוֹ נֶעֱלַב, אֵיךְ הָיָה צֹרֶךְ לְפַיֵּס אֶת זֶה וּלְרַצּוֹת אֶת הַהוּא - כְּאֵב רֹאשָׁם שֶׁל הַגַּבָּאִים מֵאָז וּמֵעוֹלָם, בְּכָל אֲתָר וַאֲתָר. מַה פָּשׁוּט יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהַכְרִיז, שֶׁחֲסַל סֵדֶר כִּבּוּדִים וְכָל הָעֲלִיּוֹת שָׁווֹת הֵן בְּעֶרְכָּן, יִזְכּוּ בָּהֶן לְפִי גּוֹרָל, וְשָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל בְּאֵין פֶּרֶץ וּצְוָחָה!

נִפְלָאָה הַהַצָּעָה. תָּלוּ הַכֹּל עֵינֵיהֶם בָּרַב הַיּוֹשֵׁב בָּרֹאשׁ, שֶׁיַּעֲנִיק לָהּ גֻּשְׁפַּנְקָה וְתֵצֵא לְדֶרֶךְ צְלֵחָה.

נַעֲנָה הָרַב וְאָמַר: "וַדַּאי, הַצָּעָה טוֹבָה הִיא! הַצָּעָה נִפְלָאָה, אַךְ אֵינִי מְקַבְּלָהּ"...

תָּמְהוּ, וְלֹא הֵבִינוּ.

הִסְבִּיר הָרַב אֶת דְּבָרָיו: "הָבִינוּ נָא, נוֹרָא וְאָיֹם הוּא כַּאֲשֶׁר אֲנָשִׁים בָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת כְּדֵי לְבַקֵּשׁ שָׁם כָּבוֹד - אֲבָל נוֹרָא שִׁבְעָתַיִם יִהְיֶה, אִם הָאֲנָשִׁים יַפְסִיקוּ לְבַקֵּשׁ כָּבוֹד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת"...

אָכֵן, לֹא לְחִנָּם הִכְתִּירוּ אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים מַיְיזֶל זצ"ל כְּ"חַכִּימָא דִּיהוּדָאִי", חֲכַם הַיְּהוּדִים!

וַדַּאי שֶׁבַּקָּשַׁת הַכָּבוֹד - שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל רְדִיפָה אַחֲרָיו - מִדָּה דּוֹחָה הִיא, תְּכוּנָה שֶׁאֵינָהּ חִיּוּבִית. אַךְ מַה נַּעֲשֶׂה שֶׁכֻּלָּם (חוּץ מֵאִתָּנוּ, כַּמּוּבָן) נְגוּעִים בָּהּ, בְּמִדָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת. לֹא נִקְרָא לְזֶה כָּבוֹד, נִקְרָא לְכָךְ בַּקָּשַׁת-הַעֲרָכָה, נִקְרָא לְכָךְ דְּרִישַׁת הִתְיַחֲסוּת הוֹלֶמֶת, גִּלּוּי הִתְחַשְּׁבוּת נְאוֹתָה, כָּל שֵׁם שֶׁנִּרְצֶה. וְאִם לֹא נְנַתֵּב זֹאת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת - יְחַפְּשׂוּ זֹאת בַּחוּץ וְיִמְצְאוּהוּ בְּמִדָּה גְּדוּשָׁה בַּחֲבֵרֻיּוֹת, בְּמוֹעֲדוֹנִים שׁוֹנִים, בְּפַטְרוֹנוּת לְאִרְגּוּנִים וּבִפְעִילֻיּוֹת בְּמִגְזָרִים מְגֻוָּנִים. מוּטָב שֶׁ'הַמּוֹעֲדוֹן' שֶׁלּוֹ יִהְיֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת, בּוֹ יְקַבֵּל אֶת הַהִתְיַחֲסוּת וְיַשְׁלִים אֶת הֶחָסֵר... אַדְּרַבָּה, בְּכָךְ יַצְהִיר כִּי מְקוֹמוֹ - בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הוּא, זוֹ הַחֶבְרָה שֶׁלּוֹ וְכָאן דּוֹרֵשׁ הוּא אֶת הַהַעֲרָכָה. וְזֶה יְבִיאוֹ לִתְרֹם מִפְּעִילוּתוֹ, מִמִּרְצוֹ, מִיכָלְתּוֹ וּמִכַּסְפּוֹ - לְבֵית מִקְדָּשׁ מְעַט!

חֲזַ"ל כִּנּוּ זֹאת "קִנְאַת סוֹפְרִים", שֶׁהִיא הַמְּשֻׁבַּחַת וּמַרְבָּה חָכְמָה. כִּי מַעֲשֵׂי אֲבוֹת סִימַן לְבָנִים, וְיַעֲקֹב אָבִינוּ צִיֵּן לַשֶּׁבַח אֶת בְּנוֹ הַיָּנִיק וְחַכִּים, בֶּן הַזְּקוּנִים שֶׁהִצְטַיֵּן בְּתוֹרָתוֹ, וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים. וְגַם אִם נִמְתְּחָה בִּקֹּרֶת עַל שִׁנּוּי בֵּן בֵּין הַבָּנִים (שַׁבָּת י:), הִתִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ הַעֲנָקַת כָּבוֹד וּפְרָסִים לַמִּצְטַיְּנִים. כִּי מוּטָב שֶׁיִּתְחָרוּ בְּלִמּוּדֵיהֶם - וְלֹא בְּ"הֶשֵּׂגִים" אֲחֵרִים. (מַעְיָן הַשָּׁבוּעַ)

	בראשית תשפ"ו
	הַצְּבִיעוּת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם
	"וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" (לז-ג) בָּעִיר לוֹדְז', עִיר הַתַּעֲשִׂיָּה הַגְּדוֹלָה בְּפוֹלִין, יָדְעוּ הַכֹּל כִּי הָרַב הַנַּעֲרָץ, הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים מַיְיזֶל זצ"ל, עוֹלֶה לַתּוֹרָה לִ"שְׁלִישִׁי", וְאִלּוּ הַדַּיָּנִים, זִקְנֵי "וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" (לז-ג) בָּעִיר לוֹדְז', עִיר הַתַּעֲשִׂיָּה הַגְּדוֹלָה בְּפוֹלִין, יָדְעוּ הַכֹּל כִּי הָרַב הַנַּעֲרָץ, הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים מַיְיזֶל זצ"ל, עוֹלֶה לַתּוֹרָה לִ"שְׁלִישִׁי", וְאִלּוּ הַדַּיָּנִים, זִקְנֵי הַקְּהִלָּה וְנִכְבְּדֵי הָעִיר, עוֹלִים לְ"שִׁשִּׁי". "מַפְטִיר" הִיא הָעֲלִיָּה לַחֲתָנִים וּלְבַעֲלֵי יוֹם זִכָּרוֹן, וְהַשְּׁאָר - "עֲלִיּוֹת פְּשׁוּטוֹת" הֵן, לְכָל שְׁאָר הַמִּתְפַּלְּלִים. מוּבָן שֶׁלֹּא חָסְרוּ הִתְנַצְּחֻיּוֹת וְקוּבְלָנוֹת: כָּאן הָיוּ לִשְׁנַיִם יְמֵי זִכָּרוֹן, וְכָאן הָיָה חָתָן לִפְנֵי חֻפָּתוֹ וְנַעַר בַּר מִצְוָה. לֹא קַלִּים הָיוּ חַיֵּי הַגַּבָּאִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל בְּלוֹדְז'. וְאָז אֵרַע הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהִגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה. אֶחָד, בּוּר וְעַם הָאָרֶץ, אָדָם פָּשׁוּט וְגַס הֲלִיכוֹת, עָלָה בְּמַעֲלוֹת הַהַצְלָחָה וְהִתְעַשֵּׁר עֹשֶׁר רַב. גָּבָה לִבּוֹ בְּעָשְׁרוֹ. רָכַשׁ עֲטֶרֶת זָהָב לְטַלִּיתוֹ, קָנָה בְּדָמִים מְרֻבִּים מָקוֹם בַּ"מִזְרָח" וּפָנָה אֶל הַגַּבַּאי לֵאמֹר: "יוֹם הֻלֶּדֶת לִי בְּשַׁבָּת זוֹ". "תִּזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים", אִחֵל לוֹ הַגַּבַּאי. "עָלַי לְקַבֵּל עֲלִיָּה", הִכְרִיז הַלָּה. "בְּכָבוֹד", הֵשִׁיב הַגַּבַּאי, "אֲבָל לִפְלוֹנִי יֵשׁ יוֹם זִכָּרוֹן, וְהַהַפְטָרָה בְּחֶזְקָתוֹ". "אֵין בְּעָיָה", כָּךְ הֶעָשִׁיר הַמִּתְנַשֵּׂא, "מַסְפִּיק עֲבוּרִי לַעֲלוֹת לְ"שִׁשִּׁי"!... "תּוֹרוֹ שֶׁל הַדַּיָּן הַזָּקֵן הוּא", צִיֵּן הַגַּבַּאי, "אֶקְרָא לְךָ לַ"חֲמִישִׁי" כְּתָמִיד!" "הִשָּׁמֵר לְךָ", יָרוּ עֵינָיו שֶׁל הֶעָשִׁיר בְּרָקִים, "אוֹי לְךָ וַאֲבוֹי לְנַפְשְׁךָ אִם כָּךְ תַּעֲלִיבֵנִי בָּרַבִּים! 'שִׁשִּׁי' וְלֹא שׁוּם עֲלִיָּה אַחֶרֶת!" אִיּוּמִים לֹא יַפְחִידוּ אֶת הַגַּבַּאי הַוָּתִיק. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַ"חֲמִישִׁי" קָרָא לֶעָשִׁיר לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה. קָם הֶעָשִׁיר מִמְּקוֹמוֹ בַּמִּזְרָח וְעָלָה לַבִּימָה. אַךְ בִּמְקוֹם לְהֵעָצֵר לְיַד סֵפֶר הַתּוֹרָה, עָשָׂה דַּרְכּוֹ אֶל הַגַּבַּאי וְסָטַר עַל לֶחְיוֹ בְּחָזְקָה! הִדְהֲדָה הַסְּטִירָה בַּחֲלַל בֵּית הַכְּנֶסֶת וְהִכְּתָה אֶת הַכֹּל בְּתַדְהֵמָה. אֵיזוֹ מְהוּמָה קָמָה! צְעָקוֹת וּמְחָאוֹת, קְרִיאוֹת וְסַעֲרַת רוּחוֹת. לֹא - עַל כָּךְ לֹא יַעַבְרוּ עוֹד לְסֵדֶר הַיּוֹם! בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת עָלוּ הַגַּבָּאִים הַנִּסְעָרִים לְבֵיתוֹ שֶׁל רַב הָעִיר, לְהַחְלִיט מַה לַּעֲשׂוֹת וְכֵיצַד לְהָגִיב. דָּבָר אֶחָד בָּרוּר: כָּךְ לֹא יוּכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ! "אַדְּרַבָּה", אָמַר הָרַב, "מַה בְּדַעְתְּכֶם לְהַצִּיעַ?" קָם הַגַּבַּאי הַנִּפְגָּע וְהִצִּיעַ הַצָּעָה מַדְהִימָה בְּפַשְׁטוּתָהּ: לְבַטֵּל כָּלִיל אֶת הַכִּבּוּדִים הַשּׁוֹנִים וּלְחַסֵּל בְּכָךְ אֶת שֹׁרֶשׁ הַמְּתִיחוּת וּתְחוּשַׁת הָאַפְלָיָה. הָיוּ בְּפִיו דֻּגְמָאוֹת לְמַכְבִּיר. אֵיךְ פְּלוֹנִי נִפְגָּע וַחֲבֵרוֹ נֶעֱלַב, אֵיךְ הָיָה צֹרֶךְ לְפַיֵּס אֶת זֶה וּלְרַצּוֹת אֶת הַהוּא - כְּאֵב רֹאשָׁם שֶׁל הַגַּבָּאִים מֵאָז וּמֵעוֹלָם, בְּכָל אֲתָר וַאֲתָר. מַה פָּשׁוּט יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהַכְרִיז, שֶׁחֲסַל סֵדֶר כִּבּוּדִים וְכָל הָעֲלִיּוֹת שָׁווֹת הֵן בְּעֶרְכָּן, יִזְכּוּ בָּהֶן לְפִי גּוֹרָל, וְשָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל בְּאֵין פֶּרֶץ וּצְוָחָה! נִפְלָאָה הַהַצָּעָה. תָּלוּ הַכֹּל עֵינֵיהֶם בָּרַב הַיּוֹשֵׁב בָּרֹאשׁ, שֶׁיַּעֲנִיק לָהּ גֻּשְׁפַּנְקָה וְתֵצֵא לְדֶרֶךְ צְלֵחָה. נַעֲנָה הָרַב וְאָמַר: "וַדַּאי, הַצָּעָה טוֹבָה הִיא! הַצָּעָה נִפְלָאָה, אַךְ אֵינִי מְקַבְּלָהּ"... תָּמְהוּ, וְלֹא הֵבִינוּ. הִסְבִּיר הָרַב אֶת דְּבָרָיו: "הָבִינוּ נָא, נוֹרָא וְאָיֹם הוּא כַּאֲשֶׁר אֲנָשִׁים בָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת כְּדֵי לְבַקֵּשׁ שָׁם כָּבוֹד - אֲבָל נוֹרָא שִׁבְעָתַיִם יִהְיֶה, אִם הָאֲנָשִׁים יַפְסִיקוּ לְבַקֵּשׁ כָּבוֹד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת"... אָכֵן, לֹא לְחִנָּם הִכְתִּירוּ אֶת הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ חַיִּים מַיְיזֶל זצ"ל כְּ"חַכִּימָא דִּיהוּדָאִי", חֲכַם הַיְּהוּדִים! וַדַּאי שֶׁבַּקָּשַׁת הַכָּבוֹד - שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל רְדִיפָה אַחֲרָיו - מִדָּה דּוֹחָה הִיא, תְּכוּנָה שֶׁאֵינָהּ חִיּוּבִית. אַךְ מַה נַּעֲשֶׂה שֶׁכֻּלָּם (חוּץ מֵאִתָּנוּ, כַּמּוּבָן) נְגוּעִים בָּהּ, בְּמִדָּה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת. לֹא נִקְרָא לְזֶה כָּבוֹד, נִקְרָא לְכָךְ בַּקָּשַׁת-הַעֲרָכָה, נִקְרָא לְכָךְ דְּרִישַׁת הִתְיַחֲסוּת הוֹלֶמֶת, גִּלּוּי הִתְחַשְּׁבוּת נְאוֹתָה, כָּל שֵׁם שֶׁנִּרְצֶה. וְאִם לֹא נְנַתֵּב זֹאת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת - יְחַפְּשׂוּ זֹאת בַּחוּץ וְיִמְצְאוּהוּ בְּמִדָּה גְּדוּשָׁה בַּחֲבֵרֻיּוֹת, בְּמוֹעֲדוֹנִים שׁוֹנִים, בְּפַטְרוֹנוּת לְאִרְגּוּנִים וּבִפְעִילֻיּוֹת בְּמִגְזָרִים מְגֻוָּנִים. מוּטָב שֶׁ'הַמּוֹעֲדוֹן' שֶׁלּוֹ יִהְיֶה בֵּית הַכְּנֶסֶת, בּוֹ יְקַבֵּל אֶת הַהִתְיַחֲסוּת וְיַשְׁלִים אֶת הֶחָסֵר... אַדְּרַבָּה, בְּכָךְ יַצְהִיר כִּי מְקוֹמוֹ - בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הוּא, זוֹ הַחֶבְרָה שֶׁלּוֹ וְכָאן דּוֹרֵשׁ הוּא אֶת הַהַעֲרָכָה. וְזֶה יְבִיאוֹ לִתְרֹם מִפְּעִילוּתוֹ, מִמִּרְצוֹ, מִיכָלְתּוֹ וּמִכַּסְפּוֹ - לְבֵית מִקְדָּשׁ מְעַט! חֲזַ"ל כִּנּוּ זֹאת "קִנְאַת סוֹפְרִים", שֶׁהִיא הַמְּשֻׁבַּחַת וּמַרְבָּה חָכְמָה. כִּי מַעֲשֵׂי אֲבוֹת סִימַן לְבָנִים, וְיַעֲקֹב אָבִינוּ צִיֵּן לַשֶּׁבַח אֶת בְּנוֹ הַיָּנִיק וְחַכִּים, בֶּן הַזְּקוּנִים שֶׁהִצְטַיֵּן בְּתוֹרָתוֹ, וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים. וְגַם אִם נִמְתְּחָה בִּקֹּרֶת עַל שִׁנּוּי בֵּן בֵּין הַבָּנִים (שַׁבָּת י:), הִתִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ הַעֲנָקַת כָּבוֹד וּפְרָסִים לַמִּצְטַיְּנִים. כִּי מוּטָב שֶׁיִּתְחָרוּ בְּלִמּוּדֵיהֶם - וְלֹא בְּ"הֶשֵּׂגִים" אֲחֵרִים. (מַעְיָן הַשָּׁבוּעַ)