Otzarot-Article

תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר הֲכִי יָפָה בָּעוֹלָם

הַשָּׁנָה הָיְתָה תש"ג. מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה בְּעִצּוּמָהּ. רַכֶּבֶת גֵּרוּשׁ סוֹבְיֶטִית חָצְתָה אֶת מֶרְחֲבֵי סִיבִּיר הַקְּפוּאִים, עֲמוּסָה בְּגוֹלִים יְהוּדִים - רַבָּנִים, חֲסִידִים, נָשִׁים וִילָדִים שֶׁנֶּעֶקְרוּ מִבָּתֵיהֶם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וְנִשְׁלְחוּ לְ"מַחֲנֵה עֲבוֹדָה" אֵי שָׁם בִּקְצֵה הָעוֹלָם.

בֵּין הַגּוֹלִים הָיָה גַּם ר' מֶנְדְּל, חָסִיד מְבֻגָּר, שֶׁזְּקָנוֹ לָבָן כַּשֶּׁלֶג הַסִּיבִּירִי, אֲבָל עֵינָיו - עֵינֵי אֵשׁ. הוּא לֹא דִּבֵּר הַרְבֵּה, אֲבָל כְּשֶׁדִּבֵּר - כֻּלָּם הִקְשִׁיבוּ. כְּשֶׁהִתְקָרֵב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הוּא לָחַשׁ: "אֲנַחְנוּ צְרִיכִים שׁוֹפָר."

הַצְּעִירִים הִבִּיטוּ בּוֹ בְּתַדְהֵמָה. "שׁוֹפָר?! כָּאן?! בְּסִיבִּיר?! אֲפִלּוּ סִדּוּר אֵין לָנוּ!"

אֲבָל ר' מֶנְדְּל לֹא וִתֵּר. הוּא הֵחֵל לִשְׁאֹל, לְבָרֵר וּלְחַפֵּשׂ.

יוֹם אֶחָד נִגַּשׁ אֵלָיו אִכָּר מְקוֹמִי, רוּסִי פָּשׁוּט, וְלָחַשׁ לוֹ: "אַתָּה מְחַפֵּשׂ קֶרֶן שֶׁל חַיָּה, נָכוֹן? יֵשׁ לִי מַשֶּׁהוּ בַּמַּחְסָן..."

ר' מֶנְדְּל הָלַךְ אַחֲרָיו, וּלְתַדְהֵמָתוֹ - מָצָא קֶרֶן אַיִל יְשָׁנָה, מְכֻסָּה אָבָק. הוּא נִקָּה אוֹתָהּ, לִטֵּשׁ, נִסֵּר, קָדַח... וְהֵכִין שׁוֹפָר! לֹא מֻשְׁלָם וְלֹא מְלֻטָּשׁ, אֲבָל שׁוֹפָר!

בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הִתְכַּנְּסוּ כָּל הַגּוֹלִים בִּצְרִיף עֵץ קָטָן. לֹא הָיָה לָהֶם סִדּוּר, לֹא בְּגָדִים חֲגִיגִיִּים וְלֹא אֹכֶל, אֲבָל הָיָה לָהֶם שׁוֹפָר! ר' מֶנְדְּל תָּקַע בַּשּׁוֹפָר בְּהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה. הַתְּקִיעָה שֶׁנִּשְׁמְעָה לֹא הָיְתָה חֲזָקָה, הַצְּלִיל הָיָה צָרוּד, שָׁבוּר, כִּמְעַט חָנוּק.

אֲבָל כֻּלָּם בָּכוּ. הַתְּקִיעָה הַזּוֹ הָיְתָה הַצְהָרָה: "לַמְרוֹת הַכֹּל - נִשְׁאַרְנוּ מַאֲמִינִים." תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר הַהִיא, שֶׁנִּשְׁמְעָה בִּצְרִיף עֵץ קָפוּא בְּסִיבִּיר, הָיְתָה אוּלַי הַצְּלִיל הֲכִי טָהוֹר וְיָפֶה שֶׁנִּשְׁמַע בְּאוֹתָהּ שָׁנָה בָּעוֹלָם. הִיא בָּאה מִמָּקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם, חוּץ מֵאֱמוּנָה. (יַהֲלוֹמֵי הַמּוֹעֵד)

	שמיני עצרת תשפ"ה
	הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הַתּוֹרָה רוֹקֶדֶת עִם כֻּלָּם
	תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר הֲכִי יָפָה בָּעוֹלָם הַשָּׁנָה הָיְתָה תש"ג. מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה בְּעִצּוּמָהּ. רַכֶּבֶת גֵּרוּשׁ סוֹבְיֶטִית חָצְתָה אֶת מֶרְחֲבֵי סִיבִּיר הַקְּפוּאִים, עֲמוּסָה בְּגוֹלִים יְהוּדִים - רַבָּנִים, חֲסִידִים, נָשִׁים וִילָדִים שֶׁנֶּעֶקְרוּ מִבָּתֵיהֶם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וְנִשְׁלְחוּ לְ"מַחֲנֵה עֲבוֹדָה" אֵי שָׁם בִּקְצֵה הָעוֹלָם. בֵּין הַגּוֹלִים הָיָה גַּם ר' מֶנְדְּל, חָסִיד מְבֻגָּר, שֶׁזְּקָנוֹ לָבָן כַּשֶּׁלֶג הַסִּיבִּירִי, אֲבָל עֵינָיו - עֵינֵי אֵשׁ. הוּא לֹא דִּבֵּר הַרְבֵּה, אֲבָל כְּשֶׁדִּבֵּר - כֻּלָּם הִקְשִׁיבוּ. כְּשֶׁהִתְקָרֵב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הוּא לָחַשׁ: "אֲנַחְנוּ צְרִיכִים שׁוֹפָר." הַצְּעִירִים הִבִּיטוּ בּוֹ בְּתַדְהֵמָה. "שׁוֹפָר?! כָּאן?! בְּסִיבִּיר?! אֲפִלּוּ סִדּוּר אֵין לָנוּ!" אֲבָל ר' מֶנְדְּל לֹא וִתֵּר. הוּא הֵחֵל לִשְׁאֹל, לְבָרֵר וּלְחַפֵּשׂ. יוֹם אֶחָד נִגַּשׁ אֵלָיו אִכָּר מְקוֹמִי, רוּסִי פָּשׁוּט, וְלָחַשׁ לוֹ: "אַתָּה מְחַפֵּשׂ קֶרֶן שֶׁל חַיָּה, נָכוֹן? יֵשׁ לִי מַשֶּׁהוּ בַּמַּחְסָן..." ר' מֶנְדְּל הָלַךְ אַחֲרָיו, וּלְתַדְהֵמָתוֹ - מָצָא קֶרֶן אַיִל יְשָׁנָה, מְכֻסָּה אָבָק. הוּא נִקָּה אוֹתָהּ, לִטֵּשׁ, נִסֵּר, קָדַח... וְהֵכִין שׁוֹפָר! לֹא מֻשְׁלָם וְלֹא מְלֻטָּשׁ, אֲבָל שׁוֹפָר! בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הִתְכַּנְּסוּ כָּל הַגּוֹלִים בִּצְרִיף עֵץ קָטָן. לֹא הָיָה לָהֶם סִדּוּר, לֹא בְּגָדִים חֲגִיגִיִּים וְלֹא אֹכֶל, אֲבָל הָיָה לָהֶם שׁוֹפָר! ר' מֶנְדְּל תָּקַע בַּשּׁוֹפָר בְּהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה. הַתְּקִיעָה שֶׁנִּשְׁמְעָה לֹא הָיְתָה חֲזָקָה, הַצְּלִיל הָיָה צָרוּד, שָׁבוּר, כִּמְעַט חָנוּק. אֲבָל כֻּלָּם בָּכוּ. הַתְּקִיעָה הַזּוֹ הָיְתָה הַצְהָרָה: "לַמְרוֹת הַכֹּל - נִשְׁאַרְנוּ מַאֲמִינִים." תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר הַהִיא, שֶׁנִּשְׁמְעָה בִּצְרִיף עֵץ קָפוּא בְּסִיבִּיר, הָיְתָה אוּלַי הַצְּלִיל הֲכִי טָהוֹר וְיָפֶה שֶׁנִּשְׁמַע בְּאוֹתָהּ שָׁנָה בָּעוֹלָם. הִיא בָּאה מִמָּקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם, חוּץ מֵאֱמוּנָה. (יַהֲלוֹמֵי הַמּוֹעֵד)