Otzarot-Article

אַרְבַּעַת הַמִּינִים וְאַרְגַּז הָאֶתְרוֹגִים

בָּעִיר בַּגְדָּד שֶׁבְּעִירַק, בְּיָמָיו שֶׁל חָכָם יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל, הַ"בֶּן אִישׁ חַי", הִתְרַחֵשׁ מַעֲשֵׂה מֻפְלָא. הָיָה זֶה עֶרֶב חַג הַסֻּכּוֹת. הַמְּחִיר שֶׁל אַרְבַּעַת הַמִּינִים בָּעִיר הָיָה גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְרַק מְעַטִּים הָיוּ יְכוֹלִים לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמָם לִקְנוֹת אוֹתָם. עוֹזְרָיו שֶׁל הַ"בֶּן אִישׁ חַי" נִגְּשׁוּ אֶל הַסּוֹחֵר וְקָנוּ לוּלָב אֶחָד, שְׁתֵּי עֲרָבוֹת וּשְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים מְשֻׁלָּשִׁים. אֲבָל אָז, בִּקְּשׁוּ לִקְנוֹת כַּמָּה אֶתְרוֹגִים.

הַסּוֹחֵר תָּמַהּ: "מַדּוּעַ אַתֶּם צְרִיכִים כַּמָּה אֶתְרוֹגִים? הֲרֵי מְחִירָם יָקָר מְאֹד. כָּל אֶתְרוֹג עוֹלֶה כְּמוֹ מַשְׂכֹּרֶת חָדְשִׁית!"

הֵשִׁיבוּ הָעוֹזְרִים: "זוֹ בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל הַ'בֶּן אִישׁ חַי'". הֵם שִׁלְּמוּ סְכוּם עָתֵק עַל הֶסֵּט הַמּוּזָר שֶׁכָּלַל שְׁלֹשָׁה מִינִים וְאַרְגָּז שָׁלֵם שֶׁל אֶתְרוֹגִים.

בְּעֶרֶב הֶחָג, הִכְרִיז הַ"בֶּן אִישׁ חַי", שֶׁכָּל בְּנֵי הָעִיר שֶׁלֹּא עָלְתָה בְּיָדָם לִקְנוֹת אַרְבַּעַת הַמִּינִים - יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּסֵּט שֶׁהוּא קָנָה. לְמָחֳרָת, הִגִּיעוּ אֵלָיו מֵאוֹת אֲנָשִׁים לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה. הַ"בֶּן אִישׁ חַי" בֵּרֵךְ עַל אַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְאַחַר כָּךְ מָסַר אוֹתָם לַקָּהָל. אַרְבַּעַת הַמִּינִים עָבְרוּ מִיָּד לְיָד, וְרַבִּים זָכוּ בַּמִּצְוָה. אֲבָל לְעִתִּים, נָפַל הָאֶתְרוֹג, הִשְׁתַּפְשֵׁף וְנִפְגַּם, וְהָיָה צָרִיךְ לְהַחֲלִיפוֹ בְּאֶתְרוֹג חָדָשׁ. עוֹזְרָיו שֶׁל הָרַב הֶחֱזִיקוּ בְּיָדָם אַרְגָּז וּבוֹ אֶתְרוֹגִים נוֹסָפִים לְהַחְלָפָה בְּעֵת הַצֹּרֶךְ.

לְמַרְאֵה הַתּוֹפָעָה, שָׁאַל אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים אֶת הַ"בֶּן אִישׁ חַי": "כֵּיצַד אַתָּה נוֹתֵן לָרַבִּים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶׁלְּךָ? הֲרֵי הֵם נִפְגָּמִים, וְאַתָּה מִסְתַּכֵּן בְּכָךְ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לְךָ אֶפְשָׁרוּת לִטֹּל בַּיָּמִים הַבָּאִים אַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּהִדּוּר!"

הֵשִׁיב לוֹ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" :"עֲדִיף לְאָדָם לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים, וְלֹא לְהַדֵּר לְעַצְמוֹ."

מָשָׁל לְאָדָם שֶׁמָּצָא פְּנִינָה יְקָרָה. הוּא יָכוֹל לִשְׁמֹר אוֹתָהּ לְעַצְמוֹ, לְהִתְפָּאֵר בָּהּ וּלְהַבִּיט בָּהּ לְבַד. אֲבָל אִם הוּא בּוֹחֵר לְהַרְאוֹת אוֹתָהּ לַאֲחֵרִים - הֵם מִתְרַגְּשִׁים וּמִתְלַהֲבִים, וְהָאוֹר שֶׁל הַפְּנִינָה מוּפָץ הָלְאָה וּמְשַׂמֵּחַ אֶת כֻּלָּם.

אַרְבַּעַת הַמִּינִים הֵם כְּמוֹ אוֹצָר רוּחָנִי. יֵשׁ בָּהֶם הִדּוּר מִצְוָה, יֹפִי, וְעֵרֶךְ גָּבוֹהַּ. אֲבָל הַמַּטָּרָה שֶׁל הַמִּצְוָה - הִיא לֹא לְהִתְפָּאֵר בָּהּ לְעַצְמֵנוּ, אֶלָּא לְשַׁתֵּף, לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים וּלְהָפִיחַ רוּחַ שֶׁל אַחְדוּת וְשֶׁל שִׂמְחָה בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל. הֲרֵי אַרְבַּעַת הַמִּינִים מְסַמְּלִים אֶת כָּל סוּגֵי הָאֲנָשִׁים - מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְגַם מִי שֶׁאֵין בּוֹ - כֻּלָּם מִתְאַחֲדִים וּמִתְאַגְּדִים לִפְנֵי הַשֵּׁם.

הַ"בֶּן אִישׁ חַי" לִמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁהִדּוּר מִצְוָה אֲמִתִּי, הוּא לְזַכּוֹת גַּם אֶת הָאֲחֵרִים בַּמִּצְוָה. לִפְעָמִים, מִצְוָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בְּהִדּוּר גָּדוֹל לְעַצְמוֹ - נֶחְשֶׁבֶת פְּחוּתָה מִמִּצְוָה שֶׁהוּא מְזַכֶּה בָּהּ גַּם אֲחֵרִים, אֲפִלּוּ אִם בְּעִקְבוֹת כָּךְ הִיא נִפְגֶּמֶת בַּהֲדָרָהּ.

עָלֵינוּ לִזְכֹּר לֹא לִשְׁמֹר אֶת הַמִּצְווֹת לְעַצְמֵנוּ, לֹא לְהַחֲזִיק אֶת הַיֹּפִי שֶׁל הַתּוֹרָה בְּתוֹךְ כַּסֶּפֶת, אֶלָּא לְהָפִיץ אוֹתָהּ הַחוּצָה, לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים. כִּי גַּם אִם הָאֶתְרוֹג יִפָּגֵם - זֶה הֶהָדָר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר.

וּכְשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְהַכְנִיס אֶת חֲבֵרוֹ לְתוֹךְ עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, גַּם אִם הוּא מְוַתֵּר עַל מַשֶּׁהוּ מִשֶּׁלּוֹ - מִשָּׁמַיִם פּוֹתְחִים לוֹ שַׁעֲרֵי זְכוּת שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר. כִּי מִי שֶׁמְּאַחֵד אֶת יִשְׂרָאֵל - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאַחֵד אוֹתוֹ עִם שְׁכִינָתוֹ. וְכָךְ, בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן שֶׁנּוֹטְלִים אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים, נִבְנֵית מִצְוָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לָהּ שִׁעוּר: מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל.

כְּשֶׁאָנוּ נוֹטְלִים אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּחַג הַסֻּכּוֹת, נִזְכֹּר שֶׁאֵין זוֹ רַק מִצְוָה שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, אֶלָּא גַּם מִצְוָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. כָּל אֶתְרוֹג שֶׁנִּפְגָּם בִּשְׁבִיל אַחֵר, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. זֶהוּ הֲדָרוֹ שֶׁל הָאֶתְרוֹג: לֹא בְּצִבְעוֹ, לֹא בְּצוּרָתוֹ, אֶלָּא בְּכַמּוּת הַיְּהוּדִים שֶׁהוּא זִכָּה. נִזְכֹּר אֶת זֶה תָּמִיד, בְּכָל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה, וְנִזְכֶּה לְהוֹסִיף זְכֻיּוֹת בְּעַם יִשְׂרָאֵל! (יַהֲלוֹמֵי הַמּוֹעֵד)

	וילך תשפ"ה
	אֱמוּנָה וְשִׂמְחָה
	אַרְבַּעַת הַמִּינִים וְאַרְגַּז הָאֶתְרוֹגִים בָּעִיר בַּגְדָּד שֶׁבְּעִירַק, בְּיָמָיו שֶׁל חָכָם יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל, הַ"בֶּן אִישׁ חַי", הִתְרַחֵשׁ מַעֲשֵׂה מֻפְלָא. הָיָה זֶה עֶרֶב חַג הַסֻּכּוֹת. הַמְּחִיר שֶׁל אַרְבַּעַת הַמִּינִים בָּעִיר הָיָה גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְרַק מְעַטִּים הָיוּ יְכוֹלִים לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמָם לִקְנוֹת אוֹתָם. עוֹזְרָיו שֶׁל הַ"בֶּן אִישׁ חַי" נִגְּשׁוּ אֶל הַסּוֹחֵר וְקָנוּ לוּלָב אֶחָד, שְׁתֵּי עֲרָבוֹת וּשְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים מְשֻׁלָּשִׁים. אֲבָל אָז, בִּקְּשׁוּ לִקְנוֹת כַּמָּה אֶתְרוֹגִים. הַסּוֹחֵר תָּמַהּ: "מַדּוּעַ אַתֶּם צְרִיכִים כַּמָּה אֶתְרוֹגִים? הֲרֵי מְחִירָם יָקָר מְאֹד. כָּל אֶתְרוֹג עוֹלֶה כְּמוֹ מַשְׂכֹּרֶת חָדְשִׁית!" הֵשִׁיבוּ הָעוֹזְרִים: "זוֹ בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל הַ'בֶּן אִישׁ חַי'". הֵם שִׁלְּמוּ סְכוּם עָתֵק עַל הֶסֵּט הַמּוּזָר שֶׁכָּלַל שְׁלֹשָׁה מִינִים וְאַרְגָּז שָׁלֵם שֶׁל אֶתְרוֹגִים. בְּעֶרֶב הֶחָג, הִכְרִיז הַ"בֶּן אִישׁ חַי", שֶׁכָּל בְּנֵי הָעִיר שֶׁלֹּא עָלְתָה בְּיָדָם לִקְנוֹת אַרְבַּעַת הַמִּינִים - יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּסֵּט שֶׁהוּא קָנָה. לְמָחֳרָת, הִגִּיעוּ אֵלָיו מֵאוֹת אֲנָשִׁים לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה. הַ"בֶּן אִישׁ חַי" בֵּרֵךְ עַל אַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְאַחַר כָּךְ מָסַר אוֹתָם לַקָּהָל. אַרְבַּעַת הַמִּינִים עָבְרוּ מִיָּד לְיָד, וְרַבִּים זָכוּ בַּמִּצְוָה. אֲבָל לְעִתִּים, נָפַל הָאֶתְרוֹג, הִשְׁתַּפְשֵׁף וְנִפְגַּם, וְהָיָה צָרִיךְ לְהַחֲלִיפוֹ בְּאֶתְרוֹג חָדָשׁ. עוֹזְרָיו שֶׁל הָרַב הֶחֱזִיקוּ בְּיָדָם אַרְגָּז וּבוֹ אֶתְרוֹגִים נוֹסָפִים לְהַחְלָפָה בְּעֵת הַצֹּרֶךְ. לְמַרְאֵה הַתּוֹפָעָה, שָׁאַל אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים אֶת הַ"בֶּן אִישׁ חַי": "כֵּיצַד אַתָּה נוֹתֵן לָרַבִּים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאַרְבַּעַת הַמִּינִים שֶׁלְּךָ? הֲרֵי הֵם נִפְגָּמִים, וְאַתָּה מִסְתַּכֵּן בְּכָךְ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לְךָ אֶפְשָׁרוּת לִטֹּל בַּיָּמִים הַבָּאִים אַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּהִדּוּר!" הֵשִׁיב לוֹ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" :"עֲדִיף לְאָדָם לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים, וְלֹא לְהַדֵּר לְעַצְמוֹ." מָשָׁל לְאָדָם שֶׁמָּצָא פְּנִינָה יְקָרָה. הוּא יָכוֹל לִשְׁמֹר אוֹתָהּ לְעַצְמוֹ, לְהִתְפָּאֵר בָּהּ וּלְהַבִּיט בָּהּ לְבַד. אֲבָל אִם הוּא בּוֹחֵר לְהַרְאוֹת אוֹתָהּ לַאֲחֵרִים - הֵם מִתְרַגְּשִׁים וּמִתְלַהֲבִים, וְהָאוֹר שֶׁל הַפְּנִינָה מוּפָץ הָלְאָה וּמְשַׂמֵּחַ אֶת כֻּלָּם. אַרְבַּעַת הַמִּינִים הֵם כְּמוֹ אוֹצָר רוּחָנִי. יֵשׁ בָּהֶם הִדּוּר מִצְוָה, יֹפִי, וְעֵרֶךְ גָּבוֹהַּ. אֲבָל הַמַּטָּרָה שֶׁל הַמִּצְוָה - הִיא לֹא לְהִתְפָּאֵר בָּהּ לְעַצְמֵנוּ, אֶלָּא לְשַׁתֵּף, לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים וּלְהָפִיחַ רוּחַ שֶׁל אַחְדוּת וְשֶׁל שִׂמְחָה בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל. הֲרֵי אַרְבַּעַת הַמִּינִים מְסַמְּלִים אֶת כָּל סוּגֵי הָאֲנָשִׁים - מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְגַם מִי שֶׁאֵין בּוֹ - כֻּלָּם מִתְאַחֲדִים וּמִתְאַגְּדִים לִפְנֵי הַשֵּׁם. הַ"בֶּן אִישׁ חַי" לִמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁהִדּוּר מִצְוָה אֲמִתִּי, הוּא לְזַכּוֹת גַּם אֶת הָאֲחֵרִים בַּמִּצְוָה. לִפְעָמִים, מִצְוָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בְּהִדּוּר גָּדוֹל לְעַצְמוֹ - נֶחְשֶׁבֶת פְּחוּתָה מִמִּצְוָה שֶׁהוּא מְזַכֶּה בָּהּ גַּם אֲחֵרִים, אֲפִלּוּ אִם בְּעִקְבוֹת כָּךְ הִיא נִפְגֶּמֶת בַּהֲדָרָהּ. עָלֵינוּ לִזְכֹּר לֹא לִשְׁמֹר אֶת הַמִּצְווֹת לְעַצְמֵנוּ, לֹא לְהַחֲזִיק אֶת הַיֹּפִי שֶׁל הַתּוֹרָה בְּתוֹךְ כַּסֶּפֶת, אֶלָּא לְהָפִיץ אוֹתָהּ הַחוּצָה, לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים. כִּי גַּם אִם הָאֶתְרוֹג יִפָּגֵם - זֶה הֶהָדָר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. וּכְשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְהַכְנִיס אֶת חֲבֵרוֹ לְתוֹךְ עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, גַּם אִם הוּא מְוַתֵּר עַל מַשֶּׁהוּ מִשֶּׁלּוֹ - מִשָּׁמַיִם פּוֹתְחִים לוֹ שַׁעֲרֵי זְכוּת שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר. כִּי מִי שֶׁמְּאַחֵד אֶת יִשְׂרָאֵל - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאַחֵד אוֹתוֹ עִם שְׁכִינָתוֹ. וְכָךְ, בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן שֶׁנּוֹטְלִים אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים, נִבְנֵית מִצְוָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לָהּ שִׁעוּר: מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁאָנוּ נוֹטְלִים אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּחַג הַסֻּכּוֹת, נִזְכֹּר שֶׁאֵין זוֹ רַק מִצְוָה שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, אֶלָּא גַּם מִצְוָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. כָּל אֶתְרוֹג שֶׁנִּפְגָּם בִּשְׁבִיל אַחֵר, מְשַׂמֵּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. זֶהוּ הֲדָרוֹ שֶׁל הָאֶתְרוֹג: לֹא בְּצִבְעוֹ, לֹא בְּצוּרָתוֹ, אֶלָּא בְּכַמּוּת הַיְּהוּדִים שֶׁהוּא זִכָּה. נִזְכֹּר אֶת זֶה תָּמִיד, בְּכָל מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֶׂה, וְנִזְכֶּה לְהוֹסִיף זְכֻיּוֹת בְּעַם יִשְׂרָאֵל! (יַהֲלוֹמֵי הַמּוֹעֵד)