"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ... וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" (כה-לה) "אֵין אֲרוּחוֹת חִנָּם", גַּם לֹא - וּבְעִקָּר לֹא - בְּגַן הָעֵדֶן. "מַעֲשֶׂיךָ יְקָרְבוּךָ וּמַעֲשֶׂיךָ יְרַחֲקוּךָ" (עֵדֻיּוֹת ה-ז), וְיֵשׁ לְשַׁלֵּם לְיַד הַקֻּפָּה, מֵרֹאשׁ; לְשַׁלֵּם בִּמְזֻמָּנִים: תּוֹרָה, מִצְווֹת, אֱמוּנָה, חֶסֶד, מִדּוֹת. שׁוֹקְלִים הַכֹּל בִּמְדֻקְדָּק וְקוֹצְבִים אֶת הַשָּׂכָר.

אֵין אֲרוּחוֹת חִנָּם. מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת - יֹאכַל בְּשַׁבָּת (ע"ז ג.). מִי שֶׁקִיֵּם מִצְווֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, יֹאכַל פְּרִי עֲמָלוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. וְכִכְלוֹת הַכֹּל, הַשָּׂכָר הוּא חֶסֶד עָצוּם שֶׁאֵינוֹ נִתָּן לִתְפִיסָה. אֱמֶת, זָכִינוּ לוֹ בְּמַעֲשֵׂינוּ, אֲבָל מִי פִּלֵּל וּמִי שִׁעֵר שֶׁעַל הַמַּעֲשֶׂה הַזָּעִיר בְּיוֹתֵר נִזְכֶּה לְשָׂכָר שֶׁאֵין לוֹ גְּבוּל וְקֵץ? "אָדָם נוֹתֵן מְלֹוא חָפְנָיו לְעָנִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לוֹ מְלֹוא חָפְנָיו (שֶׁל הַבּוֹרֵא, כִּבְיָכוֹל) טוֹבָה לָעוֹלָם הַבָּא" (סַנְהֶדְרִין ק.). וְהַגְּמָרָא שׁוֹאֶלֶת שָׁם, אֵיךְ יֵשׁ כֹּחַ בָּאָדָם הַקָּטָן, הַמֻּגְבָּל, לְקַבֵּל טוֹבָה כֹּה רַבָּה, שֶׁהִיא מְלוֹא חָפְנָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא, כִּבְיָכוֹל. וְעוֹנָה, שֶׁזֶּה יִהְיֶה בְּנֵס. הַבּוֹרֵא יִתֵּן לָנוּ כֹּחַ מְיֻחָד לְקַבֵּל וּלְהָכִיל טוֹבָה כֹּה רַבָּה.

זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְךָ ה' חָסֶד, כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ - כְּמַעֲשֵׂהוּ" (תְּהִלִּים סב-יג). וּכְבָר שָׁאֲלוּ רַבּוֹתֵינוּ הָכֵיצַד, שֶׁהֲרֵי תַּשְׁלוּם כְּפִי הַמַּעֲשֶׂה - חוֹב הוּא וְלֹא חֶסֶד. בְּרַם, עַתָּה מְבִינִים אָנוּ שֶׁהַתַּשְׁלוּם יִהְיֶה חֶסֶד עָצוּם, חֶסֶד גָּדוֹל וְרַב וְרָם עֶשְׂרוֹת-עֶשְׂרוֹת מוֹנִים מִכְּפִי הַמַּעֲשֶׂה, חֶסֶד בְּלִי גְּבוּל. וְעִם זֹאת, יִהְיֶה בְּאֹפֶן יַחֲסִי לַמַּעֲשֶׂה: נָתַתָּ מְלֹוא חָפְנֶיךָ - תְּקַבֵּל כִּבְיָכוֹל מְלֹא חָפְנֵי הַבּוֹרֵא.

וְכָל זֶה, עַל מַעֲשֶׂה טוֹב אֶחָד בַּחַיִּים.

נָתַתָּ פַּעֲמַיִם, תְּקַבֵּל פִּי שְׁנַיִם. עֶשְׂרִים פַּעַם - תְּקַבֵּל עֶשְׂרִים חֳפָנִים שֶׁאֵין בַּיְּכֹלֶת לְהַשִּׂיג, שֶׁבַּעֲבוּר חֵלֶק אֶחָד מֵהֶם זְקוּקִים לְנֵס כְּדֵי לְהָכִיל, כְּדֵי לְקַבֵּל! הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג מֵהַשָּׂכָר הַמְּצַפֶּה לָנוּ?! הֲרֵי כָּל חִיּוּךְ לַזּוּלַת הוּא מַעֲשֵׂה חֶסֶד, מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה. כָּל מִלָּה טוֹבָה וְכָל מַחְמָאָה. כֵּן, גַּם בַּבַּיִת, וּבְעִקָּר בַּבַּיִת. בְּדִינֵי הַחֶסֶד נִפְסַק, שֶׁהַקָּרוֹב קוֹדֵם לָרָחוֹק.

יִתָּכֵן שֶׁהַדְּבָרִים יְעוֹרְרוּ תְּמִיהָה: מַחְמָאָה בַּבַּיִת, חִיּוּךְ, מִלָּה טוֹבָה, זֶה רָצוּי וְנֶחְמָד - אֲבָל לְהַחְשִׁיבָם כְּמִצְוָה? בְּוַדַּאי, מַדּוּעַ לֹא? הֲרֵי חֲזַ"ל דָּרְשׁוּ: "אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט, עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת" (תְּהִלִּים קו-ג): וְכִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת צְדָקָה בְּכָל עֵת? דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּיַבְנֶה: זֶה הַזָּן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים (כְּתֻבּוֹת נ.), בְּגִיל שֶׁבּוֹ יְכוֹלִים הֵם לְפַרְנֵס עַצְמָם וְהוּא מַמְשִׁיךְ לְכַלְכְּלָם. כְּשֶׁהָאָב הוֹלֵךְ לַמַּכֹּלֶת וְקוֹנֶה מַעֲדָן בַּעֲבוּר יֶלֶד זֶה וּמַמְתָּק בַּעֲבוּר יֶלֶד אַחֵר - חֶסֶד הוּא. מַדּוּעַ מְבִינִים אָנוּ שֶׁלִּגְמֹל חֶסֶד עִם הַזּוּלַת, לְהָאִיר לוֹ פָּנִים, לוֹמַר לוֹ מִלָּה טוֹבָה, לִמְצֹא בַּעֲבוּרוֹ פְּנַאי וּלְהַקְדִּישׁ לוֹ תְּשׂוּמַת לֵב - זוֹ מִצְוָה, וְלַעֲשׂוֹת כֵּן בַּבַּיִת, לִבְנֵי הַבַּיִת, עִם בְּנֵי הַבַּיִת, אֵינָהּ מִצְוָה? אַדְרַבָּה, זוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר.

סָח הַצַּדִּיק הַיְּרוּשַׁלְמִי רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זצ"ל: יוֹם אֶחָד חָשׁ אֶחָד מִבָּנַי שֶׁלֹּא בְּטוֹב, קָם קוֹדֵחַ מֵחֹם. הָלַכְתִּי אִתּוֹ לְקֻפַּת חוֹלִים. בַּדֶּרֶךְ פָּגַשְׁתִּי בְּרֹאשׁ יְשִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָה, הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק אַיְזִיק שֵׁר זצ"ל.

בֵּרַכְנִי בְּבִרְכַּת בֹּקֶר טוֹב, וּשְׁאָלַנִי לְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ.

עָנִיתִי: "לְקֻפַּת חוֹלִים".

שָׁאַל: "מַדּוּעַ?"

אָמַרְתִּי: "הַיֶּלֶד קוֹדֵחַ מֵחֹם. נִשְׁמַע מָה אוֹמֵר הָרוֹפֵא".

הִפְטִיר: "הַפָּרָה הוֹלֶכֶת עִם הָעֵגֶל".

תָּמַהְתִּי, לֹא הֵבַנְתִּי, וְהִסְבִּיר לִי: "גַּם הַפָּרָה דּוֹאֶגֶת לָעֵגֶל שֶׁלָּהּ, הַסּוּסָה - לַסְּיָח, וְהַחֲתוּלָה - לַחֲתַלְתּוּל. אֵין רְבוּתָא בְּכָךְ שֶׁהָאָב דּוֹאֵג לִבְנוֹ. בְּכָךְ הוּא כְּכָל בַּעֲלֵי הַחַיִּים. אֲבָל יְהוּדִי - צָרִיךְ שֶׁיַּחְשֹׁב אַחֶרֶת: הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הִפְקִיד בְּיָדִי נְשָׁמָה וְעָלַי לִדְאֹג לָהּ. זוֹ מִצְוָתִי, אַחֲרָיוּתִי, יִעוּדִי".

זֶה מַבָּט אַחֵר, מְרוֹמָם וְנִשְׂגָּב, הַמְּזַכֶּה גַּם בְּחַיֵּי עוֹלָם.

וּלְשֵׁם דֻּגְמָה, אִם נִשְׁמַע עַל יְהוּדִי שֶׁהֶחְלִיט לַעֲבֹד שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת כְּדֵי לְחַלֵּק יוֹתֵר צְדָקָה לָעֲנִיִּים וּלְהַגְדִּיל אֶת מַעְגַּל הַחֶסֶד שֶׁלּוֹ, מִן הַסְּתָם נוֹקִיר אוֹתוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קֹדֶם. שָׂכָר רַב יְקַבֵּל בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן לֹא רַק עַל הַמָּעוֹת שֶׁיִּתֵּן, אֶלָּא גַּם עַל אוֹתָן שְׁעוֹת עֲבוֹדָה. אִם כָּךְ, הֲרֵי כָּל אַב מִשְׁפָּחָה הָעוֹבֵד שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת כְּדֵי לְהַרְוִיחַ יוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ תִּהְיֶה מְרֻצָּה יוֹתֵר וְשֶׁיְּלָדָיו יִחְיוּ בִּרְוָחָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר וְיַשִּׂיאֵם בְּיָד רְחָבָה יוֹתֵר - הֲרֵי כָּל אֵלּוּ מִצְווֹת.

אֲבָל גַּם כָּאן, יֵשׁ לְרוֹמֵם אֶת הַמַּבָּט, לְהַגְבִּיהַּ מֻשָּׂגִים. וְזוֹ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זצ"ל (הִלְכוֹת מַתְּנוֹת עֲנִיִּים י-טז): "הַנּוֹתֵן מְזוֹנוֹת לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו הַגְּדוֹלִים, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶם, כְּדֵי לְלַמֵּד הַבָּנִים תּוֹרָה וּלְהַנְהִיג הַבָּנוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה" - לֹא רַק לִדְאֹג לִרְוָחָה כַּלְכָּלִית וְגַשְׁמִית, אֶלָּא בְּעִקָּר לְטוֹבָתָם הָרוּחָנִית - "הֲרֵי זֶה בִּכְלַל הַצְּדָקָה. וּצְדָקָה גְּדוֹלָה הִיא, שֶׁהַקָּרוֹב - קוֹדֵם". וְאִם חוֹשֵׁב הוּא כָּךְ, יְקַבֵּל שָׂכָר עַל שְׁעוֹת עֲבוֹדָתוֹ כְּעוֹסֵק בְּמַעֲשֵׂה חֶסֶד.

כָּךְ בְּמַבָּטוֹ שֶׁל הַבַּעַל, וְכָךְ בְּמַבַּט הָאִשָּׁה: עַל כָּל סַל שֶׁהִיא מְבִיאָה מֵהַמַּרְכּוֹל, תְּקַבֵּל סַל מָלֵא וְגָדוּשׁ שֶׁל טוֹבָה וּבְרָכָה; סַל אֵין-סוֹפִי שֶׁל שֶׁפַע עֶלְיוֹן - וּבִלְבַד שֶׁתַּחְשֹׁב כִּי הִיא גּוֹמֶלֶת חֶסֶד. דְּאָגָה לַזּוּלַת וּלְרַוְחָתוֹ הִיא מִצְוָה, גַּם אִם הַזּוּלַת הוּא הַבַּעַל אוֹ הָאִשָּׁה, גַּם אִם הוּא הַיֶּלֶד הָאָהוּב.

וּנְסַיֵּם בְּסִפּוּר שֶׁיַּמְחִישׁ אֶת הַדְּבָרִים: רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים זצ"ל נָסַע בְּכִרְכָּרָה עִם חֲתָנוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדְּל זַקְס זצ"ל. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְיַעֲדָם, בִּקֵּשׁ הֶחָפֵץ חַיִּים לְשַׁלֵּם לָעֶגְלוֹן, אַךְ הִקְדִּים חֲתָנוֹ וְשִׁלֵּם. רָאָה הַבָּעָה שֶׁל מוֹרַת רוּחַ עַל פְּנֵי חוֹתְנוֹ, וּבֵרֵר לְסִבָּתָהּ.

אָמַר לוֹ חוֹתְנוֹ: "חֲבָל שֶׁלֹּא הֵנַחְתָּ לִי לְשַׁלֵּם".

תָּמַהּ: "מַדּוּעַ? הֲלֹא שְׁנֵינוּ נָסַעְנוּ, וּמַה מְּשַׁנֶּה מִי שִׁלֵּם?"...

שְׁאָלוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים: "מֶה חָשַׁבְתָּ כְּשֶׁשִּׁלַּמְתָּ?" שְׁאֵלָה תְּמוּהָה.

"מַה פֵּרוּשׁ?... הִגִּיעַ לוֹ, הוּא הִסִּיעַ אוֹתָנוּ".

"אַתָּה רוֹאֶה", הִפְטִיר הֶחָפֵץ חַיִּים בִּכְאֵב, "הִגִּיעַ לוֹ, נָתַתָּ לוֹ וְזֶהוּ. הַאִם כִּוַּנְתָּ, לְמָשָׁל, לְקַיֵּם מִצְוַת 'בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ' וּלְהִמָּנַע מֵעֲבֵרַת הֲלָנַת שָׂכָר?! הַאִם חָשַׁבְתָּ עַל כָּךְ כִּי בִּנְתִינָתְךָ פַּרְנָסָה לִיהוּדִי, מְקַיֵּם אַתָּה מִצְוַת 'וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ'?! וַהֲלֹא מִצְווֹת צְרִיכוֹת כַּוָּנָה... רְאֵה כַּמָּה הִפְסַדְתָּ. חֲבָל שֶׁלֹּא הֵנַחְתָּ לִי לְשַׁלֵּם".

יָדוּעַ הַפִּתְגָּם הָעֲמָמִי, שֶׁחָכָם מֵפִיק זָהָב מֵחוֹל וְטִפֵּשׁ הוֹפֵךְ זָהָב לְחוֹל... מִצְוָה שֶׁנַּעֲשֵׂית בְּלֹא כַּוָּנָה, הוֹפֶכֶת זָהָב לְחוֹל. וְכָל מַעֲשֶׂה, אִם נַעֲשָׂה לְשֵׁם מִצְוָה, הוֹפֵךְ חוֹל לְזָהָב.

אָדָם הֶעָמֵל לְפַרְנָסַת מִשְׁפַּחְתּוֹ, עוֹסֵק בְּחֶסֶד כָּל הַיּוֹם; עֲקֶרֶת בַּיִת, הַמְּסַדֶּרֶת, מְנַקָּה, אוֹפָה, מְבַשֶּׁלֶת - עוֹסֶקֶת בְּחֶסֶד לְלֹא הֲפוּגָה.

וּכְבָר נִפְסַק בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (אֹרַח חַיִּים רמח-ד) שֶׁהַהוֹלֵךְ לִסְחוֹרָה - דִּינוֹ כְּהוֹלֵךְ לִדְבַר מִצְוָה. מָה רַב שְׂכָרוֹ, אִם אַךְ יְהֵא מוּדָע לְכָךְ, אַשְׁרָיו וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)