Otzarot-Article

כֹּחָהּ שֶׁל דֻּגְמָה אִישִׁית!

"וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ" (יא-יט) לִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: מַדּוּעַ הַפָּסוּק פּוֹתֵחַ בִּלְשׁוֹן רַבִּים – "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם", וּמַמְשִׁיךְ בִּלְשׁוֹן יָחִיד – "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ"? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי שְׁנֵי הַסִּפּוּרִים הַמַּרְטִיטִים שֶׁלְּפָנֵינוּ, הַמְּאִירִים בְּאוֹר יְקָרוֹת אֶת הַנְּסִבּוֹת שֶׁהוֹבִילוּ שְׁנַיִם מִמְּאוֹרֵי הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לִידֵי גַּדְלוּתָם הָעֲצוּמָה.

הַסִּפּוּר הָרִאשׁוֹן, הִתְרַחֵשׁ עִם אִמּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר שַׁפִּירָא מִלּוּבְּלִין, הוֹגֶה וּמְיַסֵּד רַעְיוֹן הַ'דַּף הַיּוֹמִי'.

הָיָה זֶה בְּיַלְדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר, בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד רַךְ בְּשָׁנִים. מֵאָז שֶׁנּוֹלַד, הֵחֵלָּה אִמּוֹ חוֹסֶכֶת פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, מְקַמֶּצֶת בְּפַת לַחְמָהּ, כְּדֵי שֶׁבְּהַגִּיעַ הָעֵת – יִהְיוּ בְּיָדָהּ דֵּי מָעוֹת כְּדֵי לִשְׂכֹּר עֲבוּר מֵאִירְ'קֶה שֶׁלָּהּ אֶת הַמְלַמֵּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁנִּתָּן לִמְצֹא... וְהִנֵּה, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה! מֵאִירְ'קֶה הִגִּיעַ לַגִּיל הַמַּתְאִים, וְכָעֵת יֵשׁ לְחַפֵּשׂ בַּעֲבוּרוֹ מְלַמֵּד – שֶׁיִּפְתַּח בְּפָנָיו אֶת שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה, יְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, וְיַצְעִידֵהוּ בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֶל הַגַּדְלוּת!

וְאָכֵן, לְאַחַר בֵּרוּרִים רַבִּים, מָצְאָה הָאֵם אֶת הַמְלַמֵּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, תַּלְמִיד חָכָם, יְרֵא שָׁמַיִם וּבַעַל שִׁעוּר קוֹמָה. הַמְלַמֵּד הִתְגּוֹרֵר בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת. הִיא הִתְיַצְּבָה בְּפָנָיו וְהִכְרִיזָה: "אֲשַׁלֵּם לְךָ כְּכָל שֶׁתִּדְרֹשׁ, אוּלָם רַק זֹאת אֲבַקֵּשׁ: בִּרְצוֹנִי שֶׁתָּבוֹא אֶל עִירֵנוּ וּתְלַמֵּד אֶת מֵאִירְ'קֶה שֶׁלִּי תּוֹרָה! אֲנִי רוֹצָה רַק דָּבָר אֶחָד וְיָחִיד: שֶׁהוּא יִגְדַּל בַּתּוֹרָה וְיִהְיֶה תַּלְמִיד חָכָם, צַדִּיק וִירֵא שָׁמַיִם!"

הַמְלַמֵּד הִסְכִּים, וְאָמַר כִּי בַּשָּׁבוּעַ שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן, בְּיוֹם שְׁלִישִׁי – הוּא יַגִּיעַ אֶל בֵּיתָם, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ יְלַמֵּד אֶת מֵאִירְ'קֶה הַקָּטָן תּוֹרָה יוֹם יוֹם, עַד אֲשֶׁר יִגְדַּל וְיִצְמַח לְגָדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל.

הִגִּיעַ הַיּוֹם הַמְאֻשָּׁר... כְּבָר בַּלַּיְלָה הַקּוֹדֵם, זֵרְזָה הָאֵם אֶת מֵאִירְ'קֶה שֶׁלָּהּ, וְהֵאִיצָה בּוֹ לְהַקְדִּים וְלַעֲלוֹת עַל יְצוּעוֹ. "מָחָר אַתָּה מַתְחִיל לִלְמֹד תּוֹרָה! עָלֶיךָ לִהְיוֹת עֵרָנִי וְרַעֲנָן!" אָמְרָה לוֹ, וּמֵאִירְ'קֶה נַעֲנָה בְּרָצוֹן. הוּא הִקְדִּים לִשְׁכַּב, וְלַמָּחֳרָת, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, הִתְעוֹרֵר בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וְיָצָא עִם אִמּוֹ אֶל כִּכַּר הָעֲיָרָה – כְּדֵי לְקַדֵּם אֶת פָּנָיו שֶׁל הַמְלַמֵּד הֶעָתִיד לְהַגִּיעַ בְּקָרוֹב...

אֶלָּא שֶׁהַשָּׁעוֹת נָקְפוּ, וְהַמְלַמֵּד לֹא נִרְאָה בָּאֹפֶק. עֲגָלוֹת הִגִּיעוּ מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק, פּוֹרְקוֹת אֶת מִטְעָנָן הָאֱנוֹשִׁי בַּכִּכָּר וּמַמְשִׁיכוֹת הָלְאָה, אַךְ הַמְלַמֵּד – אֵינֶנּוּ... כָּךְ, הִמְתִּינוּ הַאִם וּבְנָהּ הַקָּטָן שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, עַד אֲשֶׁר שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ, וּכְבָר בָּרוּר הָיָה כִּי הַמְלַמֵּד לֹא יַגִּיעַ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם... "כַּמָּה חֲבָל! הַמְלַמֵּד לֹא יַגִּיעַ הַיּוֹם!" מִלְמְלָה הָאֵם בִּכְאֵב, וּדְמָעוֹת שֶׁל צַעַר הֵחֵלּוּ זוֹלְגוֹת עַל לֶחֱיָהּ.

מֵאִירְ'קֶה הַקָּטָן נִסָּה לְעוֹדֵד אֶת אִמּוֹ: "אַל תִּצְטַעֲרִי, אִמָּא! הַמְלַמֵּד אָמְנָם לֹא הִגִּיעַ הַיּוֹם, אֲבָל הוּא בְּוַדַּאי יַגִּיעַ מָחָר!" אוּלָם הָאֵם הַצִּדְקָנִית לֹא קִבְּלָה אֶת תַּנְחוּמָיו: "מֵאִירְ'קֶה שֶׁלִּי... אַתָּה צוֹדֵק! הַמְלַמֵּד בְּוַדַּאי יַגִּיעַ מָחָר... כַּנִּרְאֶה חָל עִכּוּב שֶׁל הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן... אֲבָל מַה יִּהְיֶה עַל הַיּוֹם הַזֶּה? הֲלֹא הַיּוֹם הַזֶּה – אָבַד לִבְלִי שׁוּב! הַיּוֹם לֹא לָמַדְתָּ תּוֹרָה! הַיּוֹם הַזֶּה – לֹא יַחֲזֹר עוֹד!" אָמְרָה, וְהִמְשִׁיכָה לִבְכּוֹת...

לְיָמִים, סִפֵּר רַבִּי מֵאִיר, כִּי דִּמְעוֹתֶיהָ שֶׁל אִמּוֹ הוֹתִירוּ בּוֹ רֹשֶׁם כַּבִּיר וְהִבְעִירוּ בּוֹ לַהֶבֶת אֵשׁ קֹדֶשׁ שֶׁל אַהֲבַת תּוֹרָה. יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁכָּל הַמִּלִּים שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלוֹת הָיוּ לְהַסְבִּיר, הִבְהִירוּ לוֹ הַדְּמָעוֹת הַלָּלוּ – מָה רַב עֶרְכּוֹ שֶׁל כָּל יוֹם שֶׁבּוֹ נִתָּן לִלְמֹד תּוֹרָה, וּמָה רַבָּה הַהַחְמָצָה כַּאֲשֶׁר יוֹם שֶׁכָּזֶה יוֹרֵד לְטִמְיוֹן. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַמְלַמֵּד, לְמָחֳרַת הַיּוֹם, הִתְמַסֵּר מֵאִירְ'קֶה הַיֶּלֶד כָּל כֻּלּוֹ לְלִמּוּד הַתּוֹרָה בִּשְׁקִידָה מֻפְלָאָה, עַד שֶׁהֵאִיר אֶת עֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל בְּמִפְעָלוֹ הַכַּבִּיר – מִפְעַל הַ'דַּף הַיּוֹמִי', שֶׁהִתְבַּסֵּס עַל אוֹתָהּ הַכָּרָה שֶׁחִלְחֲלָה לְנַפְשׁוֹ הָרַכָּה: יוֹם שֶׁעָבַר בְּלִי לִמּוּד תּוֹרָה – לֹא יַחֲזֹר לְעוֹלָם, וְאֶת גֹּדֶל הַהַחְמָצָה לֹא נִתָּן לְשַׁעֵר!

וּמִכָּאן – לַמַּעֲשֶׂה הַשֵּׁנִי:

הָיָה זֶה בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַחֹרֶף הַקָּפוּא בָּעֲיָרָה 'קוֹהל' שֶׁבְּלִיטָא. סוּפַת שְׁלָגִים הִשְׁתּוֹלְלָה בַּחוּץ. הָרוּחַ שָׁרְקָה בְּעָצְמָה, וּמִמְטָרִים עַזִּים נִתְּכוּ אַרְצָה. אוּלָם כָּל אֵלּוּ לֹא הִפְרִיעוּ לְאִשָּׁה צִדְקָנִית לָצֵאת מִבֵּיתָהּ בִּצְעָדִים נִמְרָצִים אֶל הַכְּפוֹר, כְּשֶׁיָּדָהּ אוֹחֶזֶת בְּיָדוֹ שֶׁל אֶחָד מִבָּנֶיהָ. שָׁעָה קַלָּה מְאֻחָר יוֹתֵר, הִיא שָׁבָה עַל עִקְבוֹתֶיהָ, וְרֶגַע לְאַחַר מִכֵּן יָצְאָה שׁוּב לְדַרְכָּהּ, יָדָהּ אוֹחֶזֶת בְּיָדוֹ שֶׁל בֵּן אַחֵר, וְחוֹזֵר חָלִילָה. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, שְׁלֹשָׁה יְלָדִים, שְׁלֹשָׁה מַסָּעוֹת בַּכְּפוֹר הַצּוֹרֵב, שֶׁמֵּאֲחוֹרֵיהֶם סִפּוּר מֻפְלָא עַל מְסִירוּת נַפְשָׁהּ שֶׁל אֵם יְהוּדִית:

לְאִשָּׁה מֻפְלָאָה זוֹ, הָיוּ שְׁלֹשָׁה יְלָדִים קְטַנִּים, שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכָּם אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַמְלַמֵּד, כְּדֵי לִלְמֹד תּוֹרָה. אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת הָיְתָה רַבָּה, וּבַבַּיִת הָיָה רַק זוּג אֶחָד שֶׁל מַגָּפַיִם... וּבְכֵן, מָה עוֹשִׂים? לְהוֹצִיא יְלָדִים רַכִּים אֶל הַכְּפוֹר בְּלִי לְבוּשׁ מַתְאִים – הֲרֵי זֶה מְסֻכָּן כָּל כָּךְ... הֵם עֲלוּלִים לְהִצְטַנֵּן וְלַחֲלוֹת, וְאוֹ-אָז, כֵּיצַד יוּכְלוּ לִלְמֹד תּוֹרָה?

אַךְ אַל דְּאָגָה... הָאֵם הַצִּדְקָנִית וְהַמְּסוּרָה מָצְאָה פִּתְרוֹן: הִיא הִנְעִילָה אֶת הַמַּגָּפַיִם לִבְנָהּ הַגָּדוֹל, וְיָצְאָה עִמּוֹ אֶל הַכְּפוֹר, מְלַוָּה אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ שֶׁל הַמְלַמֵּד. שָׁם, בַּחֶדֶר הַמֻּסָּק וְהֶחָמִים – הִיא חָלְצָה אֶת מַגָּפָיו, וְעָשְׂתָה אֶת דָּרְכָה בַּחֲזָרָה, כְּדֵי לְהַנְעִיל אֶת הַמַּגָּפַיִם לִבְנָהּ הַשֵּׁנִי, וּלְלַוּוֹת גַּם אוֹתוֹ אֶל בֵּית הַמְלַמֵּד. וְכָךְ, שׁוּב, בַּשְּׁלִישִׁית, לִוְּתָה אֶת בְּנָהּ הַקָּטָן – כַּאֲשֶׁר הַמַּגָּפַיִם הַמְחַמְּמִים שֶׁשֵּׁרְתוּ בְּנֶאֱמָנוּת אֶת שְׁנֵי אֶחָיו, נְעוּלִים לְרַגְלָיו. רַק אָז הִרְשְׁתָה לְעַצְמָהּ לָשׁוּב אֶל הַבַּיִת הַחַם וּלְהַפְשִׁיר אֶת אֵיבָרֶיהָ הַקְּפוּאִים...

אֵין פֶּלֶא שֶׁבִּזְכוּת מְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁכָּזוֹ, זָכְתָה לְבֵן צַדִּיק שֶׁהֵאִיר אֶת עֵינֵי יִשְׂרָאֵל, הֲלֹא הוּא הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף שְׁלֹמֹה כַּהַנְמָן, הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז', אֲשֶׁר הֵקִים אֶת הַיְשִׁיבָה הַמְפֹאֶרֶת, שֶׁהֶעֱמִידָה דּוֹרוֹת שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.

מִשְּׁנֵי הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ, נוּכַל לִלְמֹד יְסוֹד חָשׁוּב בְּיוֹתֵר: הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁבְּכֹחָן שֶׁל הַמִּלִּים לְהַשְׁפִּיעַ - מַשְׁפִּיעִים הַמַּעֲשִׂים. הַדֻּגְמָה הָאִישִׁית שֶׁהַיֶּלֶד רוֹאֶה, מוֹתִירָה בְּנַפְשׁוֹ חוֹתָם אֲשֶׁר לֹא יִמָּחֶה לְעוֹלָם. אִם הוּא רוֹאֶה דֻּגְמָה שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ לַתּוֹרָה - גַּם הוּא יִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנָהּ. אִם הוּא רוֹאֶה דֻּגְמָה לַהַכָּרָה בְּעֶרְכּוֹ שֶׁל רֶגַע - גַּם הוּא יְיַקֵּר כָּל דַּקָּה מִזְּמַנּוֹ.

וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל בַּעַל הַ"נַּחַל אֵלִיָּהוּ":

אַחַד הַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים לְכָל אָב וָאֵם בְּיִשְׂרָאֵל, הוּא נוֹשֵׂא 'חִנּוּךְ הַיְלָדִים'. כַּמָּה מַשְׁקִיעִים הַהוֹרִים, כַּמָּה תְּפִלּוֹת הֵם נוֹשְׂאִים, כַּמָּה דְּמָעוֹת הֵם שׁוֹפְכִים כְּדֵי שֶׁיַּלְדֵיהֶם יִגְדְּלוּ וְיֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ יִשְׂרָאֵל סַבָּא... אֲבָל הַכְּלָל הָרִאשׁוֹן בְּ'חִנּוּךְ הַיְלָדִים', הוּא דֻּגְמָה אִישִׁית! קָשֶׁה מְאֹד לְהַצְלִיחַ בְּחִנּוּךְ הַבָּנִים, אִם הַהוֹרִים בְּעַצְמָם אֵינָם נוֹהֲגִים בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הֵם מְחַנְּכִים אֶת בְּנֵיהֶם.

זֶה מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְרַמֶּזֶת לָנוּ כָּאן: אֵימָתַי יִתְקַיֵּם 'וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם'?! אֵימָתַי יַצְלִיחַ הָאָב בְּחִנּוּךְ יְלָדָיו?! רַק כַּאֲשֶׁר הָאָב יְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָה וּמוֹפֵת לִבְנוֹ. הַתּוֹרָה פּוֹנָה אֶל הָאָב בִּלְשׁוֹן יָחִיד, כִּי רַק אִם הָאָב בְּעַצְמוֹ יְקַיֵּם 'לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ', אוֹ-אָז יוּכַל לְהַצְלִיחַ בְּחִנּוּךְ בָּנָיו. (לְלַמֶּדְךָ)

	שופטים תשפ"ה
	תְּפִלָּה וְהַצָּלָה מֻפְלָאָה
	כֹּחָהּ שֶׁל דֻּגְמָה אִישִׁית! "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ" (יא-יט) לִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: מַדּוּעַ הַפָּסוּק פּוֹתֵחַ בִּלְשׁוֹן רַבִּים – "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם", וּמַמְשִׁיךְ בִּלְשׁוֹן יָחִיד – "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ"? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי שְׁנֵי הַסִּפּוּרִים הַמַּרְטִיטִים שֶׁלְּפָנֵינוּ, הַמְּאִירִים בְּאוֹר יְקָרוֹת אֶת הַנְּסִבּוֹת שֶׁהוֹבִילוּ שְׁנַיִם מִמְּאוֹרֵי הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לִידֵי גַּדְלוּתָם הָעֲצוּמָה. הַסִּפּוּר הָרִאשׁוֹן, הִתְרַחֵשׁ עִם אִמּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר שַׁפִּירָא מִלּוּבְּלִין, הוֹגֶה וּמְיַסֵּד רַעְיוֹן הַ'דַּף הַיּוֹמִי'. הָיָה זֶה בְּיַלְדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר, בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד רַךְ בְּשָׁנִים. מֵאָז שֶׁנּוֹלַד, הֵחֵלָּה אִמּוֹ חוֹסֶכֶת פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, מְקַמֶּצֶת בְּפַת לַחְמָהּ, כְּדֵי שֶׁבְּהַגִּיעַ הָעֵת – יִהְיוּ בְּיָדָהּ דֵּי מָעוֹת כְּדֵי לִשְׂכֹּר עֲבוּר מֵאִירְ'קֶה שֶׁלָּהּ אֶת הַמְלַמֵּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁנִּתָּן לִמְצֹא... וְהִנֵּה, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה! מֵאִירְ'קֶה הִגִּיעַ לַגִּיל הַמַּתְאִים, וְכָעֵת יֵשׁ לְחַפֵּשׂ בַּעֲבוּרוֹ מְלַמֵּד – שֶׁיִּפְתַּח בְּפָנָיו אֶת שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה, יְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, וְיַצְעִידֵהוּ בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֶל הַגַּדְלוּת! וְאָכֵן, לְאַחַר בֵּרוּרִים רַבִּים, מָצְאָה הָאֵם אֶת הַמְלַמֵּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, תַּלְמִיד חָכָם, יְרֵא שָׁמַיִם וּבַעַל שִׁעוּר קוֹמָה. הַמְלַמֵּד הִתְגּוֹרֵר בְּאַחַת הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת. הִיא הִתְיַצְּבָה בְּפָנָיו וְהִכְרִיזָה: "אֲשַׁלֵּם לְךָ כְּכָל שֶׁתִּדְרֹשׁ, אוּלָם רַק זֹאת אֲבַקֵּשׁ: בִּרְצוֹנִי שֶׁתָּבוֹא אֶל עִירֵנוּ וּתְלַמֵּד אֶת מֵאִירְ'קֶה שֶׁלִּי תּוֹרָה! אֲנִי רוֹצָה רַק דָּבָר אֶחָד וְיָחִיד: שֶׁהוּא יִגְדַּל בַּתּוֹרָה וְיִהְיֶה תַּלְמִיד חָכָם, צַדִּיק וִירֵא שָׁמַיִם!" הַמְלַמֵּד הִסְכִּים, וְאָמַר כִּי בַּשָּׁבוּעַ שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן, בְּיוֹם שְׁלִישִׁי – הוּא יַגִּיעַ אֶל בֵּיתָם, וּמִכָּאן וְאֵילָךְ יְלַמֵּד אֶת מֵאִירְ'קֶה הַקָּטָן תּוֹרָה יוֹם יוֹם, עַד אֲשֶׁר יִגְדַּל וְיִצְמַח לְגָדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל. הִגִּיעַ הַיּוֹם הַמְאֻשָּׁר... כְּבָר בַּלַּיְלָה הַקּוֹדֵם, זֵרְזָה הָאֵם אֶת מֵאִירְ'קֶה שֶׁלָּהּ, וְהֵאִיצָה בּוֹ לְהַקְדִּים וְלַעֲלוֹת עַל יְצוּעוֹ. "מָחָר אַתָּה מַתְחִיל לִלְמֹד תּוֹרָה! עָלֶיךָ לִהְיוֹת עֵרָנִי וְרַעֲנָן!" אָמְרָה לוֹ, וּמֵאִירְ'קֶה נַעֲנָה בְּרָצוֹן. הוּא הִקְדִּים לִשְׁכַּב, וְלַמָּחֳרָת, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, הִתְעוֹרֵר בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וְיָצָא עִם אִמּוֹ אֶל כִּכַּר הָעֲיָרָה – כְּדֵי לְקַדֵּם אֶת פָּנָיו שֶׁל הַמְלַמֵּד הֶעָתִיד לְהַגִּיעַ בְּקָרוֹב... אֶלָּא שֶׁהַשָּׁעוֹת נָקְפוּ, וְהַמְלַמֵּד לֹא נִרְאָה בָּאֹפֶק. עֲגָלוֹת הִגִּיעוּ מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק, פּוֹרְקוֹת אֶת מִטְעָנָן הָאֱנוֹשִׁי בַּכִּכָּר וּמַמְשִׁיכוֹת הָלְאָה, אַךְ הַמְלַמֵּד – אֵינֶנּוּ... כָּךְ, הִמְתִּינוּ הַאִם וּבְנָהּ הַקָּטָן שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, עַד אֲשֶׁר שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ, וּכְבָר בָּרוּר הָיָה כִּי הַמְלַמֵּד לֹא יַגִּיעַ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם... "כַּמָּה חֲבָל! הַמְלַמֵּד לֹא יַגִּיעַ הַיּוֹם!" מִלְמְלָה הָאֵם בִּכְאֵב, וּדְמָעוֹת שֶׁל צַעַר הֵחֵלּוּ זוֹלְגוֹת עַל לֶחֱיָהּ. מֵאִירְ'קֶה הַקָּטָן נִסָּה לְעוֹדֵד אֶת אִמּוֹ: "אַל תִּצְטַעֲרִי, אִמָּא! הַמְלַמֵּד אָמְנָם לֹא הִגִּיעַ הַיּוֹם, אֲבָל הוּא בְּוַדַּאי יַגִּיעַ מָחָר!" אוּלָם הָאֵם הַצִּדְקָנִית לֹא קִבְּלָה אֶת תַּנְחוּמָיו: "מֵאִירְ'קֶה שֶׁלִּי... אַתָּה צוֹדֵק! הַמְלַמֵּד בְּוַדַּאי יַגִּיעַ מָחָר... כַּנִּרְאֶה חָל עִכּוּב שֶׁל הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן... אֲבָל מַה יִּהְיֶה עַל הַיּוֹם הַזֶּה? הֲלֹא הַיּוֹם הַזֶּה – אָבַד לִבְלִי שׁוּב! הַיּוֹם לֹא לָמַדְתָּ תּוֹרָה! הַיּוֹם הַזֶּה – לֹא יַחֲזֹר עוֹד!" אָמְרָה, וְהִמְשִׁיכָה לִבְכּוֹת... לְיָמִים, סִפֵּר רַבִּי מֵאִיר, כִּי דִּמְעוֹתֶיהָ שֶׁל אִמּוֹ הוֹתִירוּ בּוֹ רֹשֶׁם כַּבִּיר וְהִבְעִירוּ בּוֹ לַהֶבֶת אֵשׁ קֹדֶשׁ שֶׁל אַהֲבַת תּוֹרָה. יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁכָּל הַמִּלִּים שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלוֹת הָיוּ לְהַסְבִּיר, הִבְהִירוּ לוֹ הַדְּמָעוֹת הַלָּלוּ – מָה רַב עֶרְכּוֹ שֶׁל כָּל יוֹם שֶׁבּוֹ נִתָּן לִלְמֹד תּוֹרָה, וּמָה רַבָּה הַהַחְמָצָה כַּאֲשֶׁר יוֹם שֶׁכָּזֶה יוֹרֵד לְטִמְיוֹן. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַמְלַמֵּד, לְמָחֳרַת הַיּוֹם, הִתְמַסֵּר מֵאִירְ'קֶה הַיֶּלֶד כָּל כֻּלּוֹ לְלִמּוּד הַתּוֹרָה בִּשְׁקִידָה מֻפְלָאָה, עַד שֶׁהֵאִיר אֶת עֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל בְּמִפְעָלוֹ הַכַּבִּיר – מִפְעַל הַ'דַּף הַיּוֹמִי', שֶׁהִתְבַּסֵּס עַל אוֹתָהּ הַכָּרָה שֶׁחִלְחֲלָה לְנַפְשׁוֹ הָרַכָּה: יוֹם שֶׁעָבַר בְּלִי לִמּוּד תּוֹרָה – לֹא יַחֲזֹר לְעוֹלָם, וְאֶת גֹּדֶל הַהַחְמָצָה לֹא נִתָּן לְשַׁעֵר! וּמִכָּאן – לַמַּעֲשֶׂה הַשֵּׁנִי: הָיָה זֶה בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַחֹרֶף הַקָּפוּא בָּעֲיָרָה 'קוֹהל' שֶׁבְּלִיטָא. סוּפַת שְׁלָגִים הִשְׁתּוֹלְלָה בַּחוּץ. הָרוּחַ שָׁרְקָה בְּעָצְמָה, וּמִמְטָרִים עַזִּים נִתְּכוּ אַרְצָה. אוּלָם כָּל אֵלּוּ לֹא הִפְרִיעוּ לְאִשָּׁה צִדְקָנִית לָצֵאת מִבֵּיתָהּ בִּצְעָדִים נִמְרָצִים אֶל הַכְּפוֹר, כְּשֶׁיָּדָהּ אוֹחֶזֶת בְּיָדוֹ שֶׁל אֶחָד מִבָּנֶיהָ. שָׁעָה קַלָּה מְאֻחָר יוֹתֵר, הִיא שָׁבָה עַל עִקְבוֹתֶיהָ, וְרֶגַע לְאַחַר מִכֵּן יָצְאָה שׁוּב לְדַרְכָּהּ, יָדָהּ אוֹחֶזֶת בְּיָדוֹ שֶׁל בֵּן אַחֵר, וְחוֹזֵר חָלִילָה. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, שְׁלֹשָׁה יְלָדִים, שְׁלֹשָׁה מַסָּעוֹת בַּכְּפוֹר הַצּוֹרֵב, שֶׁמֵּאֲחוֹרֵיהֶם סִפּוּר מֻפְלָא עַל מְסִירוּת נַפְשָׁהּ שֶׁל אֵם יְהוּדִית: לְאִשָּׁה מֻפְלָאָה זוֹ, הָיוּ שְׁלֹשָׁה יְלָדִים קְטַנִּים, שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכָּם אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַמְלַמֵּד, כְּדֵי לִלְמֹד תּוֹרָה. אֶלָּא שֶׁהָעֲנִיּוּת הָיְתָה רַבָּה, וּבַבַּיִת הָיָה רַק זוּג אֶחָד שֶׁל מַגָּפַיִם... וּבְכֵן, מָה עוֹשִׂים? לְהוֹצִיא יְלָדִים רַכִּים אֶל הַכְּפוֹר בְּלִי לְבוּשׁ מַתְאִים – הֲרֵי זֶה מְסֻכָּן כָּל כָּךְ... הֵם עֲלוּלִים לְהִצְטַנֵּן וְלַחֲלוֹת, וְאוֹ-אָז, כֵּיצַד יוּכְלוּ לִלְמֹד תּוֹרָה? אַךְ אַל דְּאָגָה... הָאֵם הַצִּדְקָנִית וְהַמְּסוּרָה מָצְאָה פִּתְרוֹן: הִיא הִנְעִילָה אֶת הַמַּגָּפַיִם לִבְנָהּ הַגָּדוֹל, וְיָצְאָה עִמּוֹ אֶל הַכְּפוֹר, מְלַוָּה אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ שֶׁל הַמְלַמֵּד. שָׁם, בַּחֶדֶר הַמֻּסָּק וְהֶחָמִים – הִיא חָלְצָה אֶת מַגָּפָיו, וְעָשְׂתָה אֶת דָּרְכָה בַּחֲזָרָה, כְּדֵי לְהַנְעִיל אֶת הַמַּגָּפַיִם לִבְנָהּ הַשֵּׁנִי, וּלְלַוּוֹת גַּם אוֹתוֹ אֶל בֵּית הַמְלַמֵּד. וְכָךְ, שׁוּב, בַּשְּׁלִישִׁית, לִוְּתָה אֶת בְּנָהּ הַקָּטָן – כַּאֲשֶׁר הַמַּגָּפַיִם הַמְחַמְּמִים שֶׁשֵּׁרְתוּ בְּנֶאֱמָנוּת אֶת שְׁנֵי אֶחָיו, נְעוּלִים לְרַגְלָיו. רַק אָז הִרְשְׁתָה לְעַצְמָהּ לָשׁוּב אֶל הַבַּיִת הַחַם וּלְהַפְשִׁיר אֶת אֵיבָרֶיהָ הַקְּפוּאִים... אֵין פֶּלֶא שֶׁבִּזְכוּת מְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁכָּזוֹ, זָכְתָה לְבֵן צַדִּיק שֶׁהֵאִיר אֶת עֵינֵי יִשְׂרָאֵל, הֲלֹא הוּא הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף שְׁלֹמֹה כַּהַנְמָן, הָרַב מִפּוֹנוֹבִיז', אֲשֶׁר הֵקִים אֶת הַיְשִׁיבָה הַמְפֹאֶרֶת, שֶׁהֶעֱמִידָה דּוֹרוֹת שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. מִשְּׁנֵי הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ, נוּכַל לִלְמֹד יְסוֹד חָשׁוּב בְּיוֹתֵר: הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁבְּכֹחָן שֶׁל הַמִּלִּים לְהַשְׁפִּיעַ - מַשְׁפִּיעִים הַמַּעֲשִׂים. הַדֻּגְמָה הָאִישִׁית שֶׁהַיֶּלֶד רוֹאֶה, מוֹתִירָה בְּנַפְשׁוֹ חוֹתָם אֲשֶׁר לֹא יִמָּחֶה לְעוֹלָם. אִם הוּא רוֹאֶה דֻּגְמָה שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ לַתּוֹרָה - גַּם הוּא יִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנָהּ. אִם הוּא רוֹאֶה דֻּגְמָה לַהַכָּרָה בְּעֶרְכּוֹ שֶׁל רֶגַע - גַּם הוּא יְיַקֵּר כָּל דַּקָּה מִזְּמַנּוֹ. וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל בַּעַל הַ"נַּחַל אֵלִיָּהוּ": אַחַד הַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים לְכָל אָב וָאֵם בְּיִשְׂרָאֵל, הוּא נוֹשֵׂא 'חִנּוּךְ הַיְלָדִים'. כַּמָּה מַשְׁקִיעִים הַהוֹרִים, כַּמָּה תְּפִלּוֹת הֵם נוֹשְׂאִים, כַּמָּה דְּמָעוֹת הֵם שׁוֹפְכִים כְּדֵי שֶׁיַּלְדֵיהֶם יִגְדְּלוּ וְיֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ יִשְׂרָאֵל סַבָּא... אֲבָל הַכְּלָל הָרִאשׁוֹן בְּ'חִנּוּךְ הַיְלָדִים', הוּא דֻּגְמָה אִישִׁית! קָשֶׁה מְאֹד לְהַצְלִיחַ בְּחִנּוּךְ הַבָּנִים, אִם הַהוֹרִים בְּעַצְמָם אֵינָם נוֹהֲגִים בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הֵם מְחַנְּכִים אֶת בְּנֵיהֶם. זֶה מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְרַמֶּזֶת לָנוּ כָּאן: אֵימָתַי יִתְקַיֵּם 'וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם'?! אֵימָתַי יַצְלִיחַ הָאָב בְּחִנּוּךְ יְלָדָיו?! רַק כַּאֲשֶׁר הָאָב יְשַׁמֵּשׁ דֻּגְמָה וּמוֹפֵת לִבְנוֹ. הַתּוֹרָה פּוֹנָה אֶל הָאָב בִּלְשׁוֹן יָחִיד, כִּי רַק אִם הָאָב בְּעַצְמוֹ יְקַיֵּם 'לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ', אוֹ-אָז יוּכַל לְהַצְלִיחַ בְּחִנּוּךְ בָּנָיו. (לְלַמֶּדְךָ)