Otzarot-Article

"וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי" (יב-ח) שָׁלַח אָדָם לְרַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זַצַ"ל שְׁאֵלָה: כֵּיצַד הָיָה בְּדִיּוּק אֹפֶן גִּלּוּי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב שֶׁזָּכָה לוֹ רַבֵּנוּ הָרַשַׁ"ש זַצַ"ל? רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר, עָנָהוּ: מַה לִּי לְדַבֵּר בְּמַדְרְגוֹתָיו שֶׁל אִישׁ הָאֱלֹקִים הָרַשַׁ"ש, הֲרֵי עַל זֶה נֶאֱמַר "אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי", אֵין לָנוּ בּוֹ כָּל מֻשָּׂג.

עוֹמְדִים אָנוּ מַרְעִידִים לְנֹכַח הַדְּבָרִים. וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁכַּיּוֹם הַזֶּה מַבִּיעַ כָּל אָדָם אֶת דַּעְתּוֹ עַל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה פְּלוֹנִי וְאַלְמוֹנִי, מִחוּגוֹ וְשֶׁלֹּא מִחוּגוֹ. הוּא מַעֲרִיךְ אוֹ מְזַלְזֵל, מַכְתִּיר אוֹ מַדִּיחַ, מְרוֹמֵם אוֹ מַשְׁפִּיל. הוּא! מִי אַתָּה, מַה הַכֵּלִים שֶׁבְּיָדְךָ לִמְדֹּד וּלְהַעֲרִיךְ? אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי. זֶה מִשְׂחָק בְּאֵשׁ. הַקַּבָּ"ה תּוֹבֵעַ אֶת כְּבוֹדָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים, הִזָּהֲרוּ בְּגַחַלְתָּם שֶׁלֹּא תִּכָּווּ!!! (אָבוֹת ב-י)

כְּשֶׁנִּשְׁאַל רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל סַלַנְט זַצַ"ל עַל שְׁנֵי גְּדוֹלֵי עִירוֹ, בִּתְקוּפָתוֹ, עַל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ מַהֲרִי"ל דִּיסְקִין זַצַ"ל, "הַשָּׂרָף מִבְּרִיסְק", וְעַל הַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר אוֹיֶרְבָּאךְ זַצַ"ל, מִי מֵהֶם גָּדוֹל יוֹתֵר, הֵשִׁיב: "כְּשֶׁרוֹצִים לִשְׁקֹל שְׁנֵי דְּבָרִים זֶה לְעֻמַּת זֶה, יֵשׁ לְשִׂימָם עַל שְׁתֵּי כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם. וַאֲנִי, אֵין בִּרְשׁוּתִי מֹאזְנַיִם כֹּה גְּדוֹלוֹת לָשִׂים עַל כַּפּוֹתֵיהֶן שְׁנֵי עֲנָקִים אֵלּוּ"...

כָּךְ אָמַר הוּא. וּמַה גֹּדֶל הַמֹּאזְנַיִם שֶׁבְּיָדֵינוּ?

הֲלֹא פָּשׁוּט וּבָרוּר הוּא, שֶׁהַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ לְבֵין גְּדוֹלֵי עוֹלָם מְאוֹרֵי דּוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א גָּדוֹל רִבְבוֹת פְּעָמִים מֵהַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין הַ"בֶּן אִישׁ חַי" לָרַשַׁ"ש, שֶׁכִּכְלוֹת הַכֹּל הָיוּ שְׁנֵיהֶם שַׂרְפֵי מַעְלָה, שָׂרֵי הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה, קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן. וְאִם הוּא פָּחַד וְרָעַד, וְאִם הוּא נִמְנַע מִלְּהַבִּיעַ כָּל דֵּעָה - וְלֹא חָלִילָה לִשְׁלִילָה, וְלֹא חָלִילָה לִפְגִיעָה בִּכְבוֹד הָרַשַׁ"ש, לְזַלְזֵל – הָס מִלְּהַזְכִּיר. הוּא נִמְנַע לְדַבֵּר עַל אוֹדוֹתָיו וּלְהִתְיַמֵּר שֶׁהוּא מֵבִין אֶת מַדְרֵגָתוֹ - כֵּיצַד אֲנַחְנוּ, בְּהֶבֶל פִּינוּ, יוֹדְעִים וְשׁוֹפְטִים, מְבַקְּרִים וְחוֹרְצִים דִּין עַל מִי שֶּׁגָּבוֹהַּ מֵאִתָּנוּ רִבְבוֹת דְּרָגוֹת.

וְעַל אֱמוּנַת חֲכָמִים תְּמִימָה מוּבָא הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא.

נוֹהֲגִים הָיוּ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם לָלוּשׁ אֶת הַבָּצֵק בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה וּלְהַנִּיחוֹ לִתְפֹּחַ, וּבַבֹּקֶר הָיָה בַּעַל הַמַּאֲפִיָּה שׁוֹלֵחַ אֶת הַמְּשָׁרֵת לְהָבִיא אֶת הָעִסּוֹת מִבָּתֵּי הַתּוֹשָׁבִים וְלֶאֱפוֹת אוֹתָן בַּתַּנּוּר. אִשָּׁה אַחַת הִשְׁכִּימָה קוּם וְרָאֲתָה שֶׁבְּצֵקָהּ תָּפַח דַּיּוֹ וְעוֹמֵד לְהַחְמִיץ וּלְהִתְקַלְקֵל. בִּקְּשָׁה לְהַזְעִיק אֶת הַשַּׁמָּשׁ שֶׁל הַמַּאֲפִיָּה, אֲבָל לֹא הֵהִינָה לָצֵאת מֵחֲצֵרָהּ בְּלֹא רָדִיד עַל לְבוּשָׁהּ. עָמְדָה מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה, וּכְשֶׁשָּׁמְעָה אָדָם פּוֹסֵעַ, שָׁאֲלָה: "יְהוּדִי?!"

"כֵּן", עָנָה הַקּוֹל.

"הוֹאֶל נָא בְּטוּבְךָ. בִּין ג'וּדְיוֹ, יְהוּדִי טוֹב, כְּשֶׁתַּעֲבֹר לְיַד הַמַּאֲפִיָּה, תְּבַקֵּשׁ מֵהַמְשָׁרֵת שֶׁיָּבוֹא לָקַחַת אֶת הָעִסָּה. שֶׁאִם לֹא יָבוֹא מִיַּד, תִּתְקַלְקֵל!"

"מִיַּד אֶעֱשֶׂה זֹאת", עָנָה הַקּוֹל וְהַפְּסִיעוֹת הִתְרַחֲקוּ.

בְּתוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת הוֹפִיעַ הַמְּשָׁרֵת, נִרְעָשׁ כֻּלּוֹ: "הֲיוֹדַעַת אֶת מִי שָׁלַחְתְּ? 'הָרַב הֶחָסִיד' הִגִּיעַ, מְעֻטָּף בְּטַלִּית וְעָטוּר בִּתְפִלִּין, וּבִקֵּשׁ שֶׁאָבוֹא לָקַחַת אֶת הָעִסָּה".

"הָרַב הֶחָסִיד" הָיָה כִּנּוּיוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַמְּקֻבָּלִים בִּישִׁיבַת "בֵּית אֵל", הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבִּי יוֹסֵף קוּבּוֹ זַצַ"ל. הוּא הָיָה בְּדַרְכּוֹ לִתְפִלַּת וָתִיקִין וְסַר לַמַּאֲפִיָּה לְבַקָּשַׁת הָאִשָּׁה, לִפְנֵי הַתְּפִלָּה.

חָשְׁכוּ עֵינֶיהָ. כְּשֶׁחָזַר בַּעְלָהּ מֵהַתְּפִלָּה סִפְּרָה לוֹ, וְחָשְׁכוּ גַּם עֵינָיו. הָלְכוּ כֻּלָּם, הָאִשָּׁה וּבַעֲלָהּ, בַּעַל הַמַּאֲפִיָּה וְהַמְּשָׁרֵת, לְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת הָרַב הֶחָסִיד עַל שֶׁהִטְרִיחוּהוּ. הִמְתִּינוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה עַד שֶׁהַמְקֻבָּלִים סִיְּמוּ תְּפִלָּתָם עִם אֲרִיכוּת כַּוָּנוֹתֵיהֶם עַל פִּי תּוֹרַת הַסּוֹד, וְהֻרְשׁוּ לָבוֹא לִפְנֵי הָרַב הֶחָסִיד. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת בַּקָּשָׁתָם, לֹא הָיָה קֵץ לִתְמִיהָתוֹ: "רֵאשִׁית, דִּבְּרָה מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה וְלֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לָדַעַת אֶת מִי בִּקְּשָׁה; שֵׁנִית, קָרְאָה לִי 'יְהוּדִי טוֹב', עַל כָּךְ בְּוַדַּאי אֵינָהּ צְרִיכָה לְבַקֵּשׁ מְחִילָה; וּשְׁלִישִׁית, זִכְּתָה אוֹתִי בְּמִצְוַת חֶסֶד וְעַל כָּךְ צָרִיךְ אֲנִי לְהַכִּיר לָהּ טוֹבָה" (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, פָּדָה אֶת אַבְרָהָם)

	ראה תשפ"ה
	חוֹמָה שֶׁל אִסּוּר!
	"וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (ו-יג) מְסַפֵּר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵיין: הֻזְמַנְתִּי פַּעַם אַחַת לְפִדְיוֹן הַבֵּן שֶׁל נַעַר בֵּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, שֶׁעָרַךְ אֶת בַּר הַמִּצְוָה וְאֶת הַפִּ "וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי" (יב-ח) שָׁלַח אָדָם לְרַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זַצַ"ל שְׁאֵלָה: כֵּיצַד הָיָה בְּדִיּוּק אֹפֶן גִּלּוּי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב שֶׁזָּכָה לוֹ רַבֵּנוּ הָרַשַׁ"ש זַצַ"ל? רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר, עָנָהוּ: מַה לִּי לְדַבֵּר בְּמַדְרְגוֹתָיו שֶׁל אִישׁ הָאֱלֹקִים הָרַשַׁ"ש, הֲרֵי עַל זֶה נֶאֱמַר "אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי", אֵין לָנוּ בּוֹ כָּל מֻשָּׂג. עוֹמְדִים אָנוּ מַרְעִידִים לְנֹכַח הַדְּבָרִים. וּמַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁכַּיּוֹם הַזֶּה מַבִּיעַ כָּל אָדָם אֶת דַּעְתּוֹ עַל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה פְּלוֹנִי וְאַלְמוֹנִי, מִחוּגוֹ וְשֶׁלֹּא מִחוּגוֹ. הוּא מַעֲרִיךְ אוֹ מְזַלְזֵל, מַכְתִּיר אוֹ מַדִּיחַ, מְרוֹמֵם אוֹ מַשְׁפִּיל. הוּא! מִי אַתָּה, מַה הַכֵּלִים שֶׁבְּיָדְךָ לִמְדֹּד וּלְהַעֲרִיךְ? אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי. זֶה מִשְׂחָק בְּאֵשׁ. הַקַּבָּ"ה תּוֹבֵעַ אֶת כְּבוֹדָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים, הִזָּהֲרוּ בְּגַחַלְתָּם שֶׁלֹּא תִּכָּווּ!!! (אָבוֹת ב-י) כְּשֶׁנִּשְׁאַל רַבָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל סַלַנְט זַצַ"ל עַל שְׁנֵי גְּדוֹלֵי עִירוֹ, בִּתְקוּפָתוֹ, עַל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ מַהֲרִי"ל דִּיסְקִין זַצַ"ל, "הַשָּׂרָף מִבְּרִיסְק", וְעַל הַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר אוֹיֶרְבָּאךְ זַצַ"ל, מִי מֵהֶם גָּדוֹל יוֹתֵר, הֵשִׁיב: "כְּשֶׁרוֹצִים לִשְׁקֹל שְׁנֵי דְּבָרִים זֶה לְעֻמַּת זֶה, יֵשׁ לְשִׂימָם עַל שְׁתֵּי כַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם. וַאֲנִי, אֵין בִּרְשׁוּתִי מֹאזְנַיִם כֹּה גְּדוֹלוֹת לָשִׂים עַל כַּפּוֹתֵיהֶן שְׁנֵי עֲנָקִים אֵלּוּ"... כָּךְ אָמַר הוּא. וּמַה גֹּדֶל הַמֹּאזְנַיִם שֶׁבְּיָדֵינוּ? הֲלֹא פָּשׁוּט וּבָרוּר הוּא, שֶׁהַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ לְבֵין גְּדוֹלֵי עוֹלָם מְאוֹרֵי דּוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א גָּדוֹל רִבְבוֹת פְּעָמִים מֵהַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין הַ"בֶּן אִישׁ חַי" לָרַשַׁ"ש, שֶׁכִּכְלוֹת הַכֹּל הָיוּ שְׁנֵיהֶם שַׂרְפֵי מַעְלָה, שָׂרֵי הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה, קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן. וְאִם הוּא פָּחַד וְרָעַד, וְאִם הוּא נִמְנַע מִלְּהַבִּיעַ כָּל דֵּעָה - וְלֹא חָלִילָה לִשְׁלִילָה, וְלֹא חָלִילָה לִפְגִיעָה בִּכְבוֹד הָרַשַׁ"ש, לְזַלְזֵל – הָס מִלְּהַזְכִּיר. הוּא נִמְנַע לְדַבֵּר עַל אוֹדוֹתָיו וּלְהִתְיַמֵּר שֶׁהוּא מֵבִין אֶת מַדְרֵגָתוֹ - כֵּיצַד אֲנַחְנוּ, בְּהֶבֶל פִּינוּ, יוֹדְעִים וְשׁוֹפְטִים, מְבַקְּרִים וְחוֹרְצִים דִּין עַל מִי שֶּׁגָּבוֹהַּ מֵאִתָּנוּ רִבְבוֹת דְּרָגוֹת. וְעַל אֱמוּנַת חֲכָמִים תְּמִימָה מוּבָא הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא. נוֹהֲגִים הָיוּ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם לָלוּשׁ אֶת הַבָּצֵק בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה וּלְהַנִּיחוֹ לִתְפֹּחַ, וּבַבֹּקֶר הָיָה בַּעַל הַמַּאֲפִיָּה שׁוֹלֵחַ אֶת הַמְּשָׁרֵת לְהָבִיא אֶת הָעִסּוֹת מִבָּתֵּי הַתּוֹשָׁבִים וְלֶאֱפוֹת אוֹתָן בַּתַּנּוּר. אִשָּׁה אַחַת הִשְׁכִּימָה קוּם וְרָאֲתָה שֶׁבְּצֵקָהּ תָּפַח דַּיּוֹ וְעוֹמֵד לְהַחְמִיץ וּלְהִתְקַלְקֵל. בִּקְּשָׁה לְהַזְעִיק אֶת הַשַּׁמָּשׁ שֶׁל הַמַּאֲפִיָּה, אֲבָל לֹא הֵהִינָה לָצֵאת מֵחֲצֵרָהּ בְּלֹא רָדִיד עַל לְבוּשָׁהּ. עָמְדָה מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה, וּכְשֶׁשָּׁמְעָה אָדָם פּוֹסֵעַ, שָׁאֲלָה: "יְהוּדִי?!" "כֵּן", עָנָה הַקּוֹל. "הוֹאֶל נָא בְּטוּבְךָ. בִּין ג'וּדְיוֹ, יְהוּדִי טוֹב, כְּשֶׁתַּעֲבֹר לְיַד הַמַּאֲפִיָּה, תְּבַקֵּשׁ מֵהַמְשָׁרֵת שֶׁיָּבוֹא לָקַחַת אֶת הָעִסָּה. שֶׁאִם לֹא יָבוֹא מִיַּד, תִּתְקַלְקֵל!" "מִיַּד אֶעֱשֶׂה זֹאת", עָנָה הַקּוֹל וְהַפְּסִיעוֹת הִתְרַחֲקוּ. בְּתוֹךְ כַּמָּה דַּקּוֹת הוֹפִיעַ הַמְּשָׁרֵת, נִרְעָשׁ כֻּלּוֹ: "הֲיוֹדַעַת אֶת מִי שָׁלַחְתְּ? 'הָרַב הֶחָסִיד' הִגִּיעַ, מְעֻטָּף בְּטַלִּית וְעָטוּר בִּתְפִלִּין, וּבִקֵּשׁ שֶׁאָבוֹא לָקַחַת אֶת הָעִסָּה". "הָרַב הֶחָסִיד" הָיָה כִּנּוּיוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַמְּקֻבָּלִים בִּישִׁיבַת "בֵּית אֵל", הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבִּי יוֹסֵף קוּבּוֹ זַצַ"ל. הוּא הָיָה בְּדַרְכּוֹ לִתְפִלַּת וָתִיקִין וְסַר לַמַּאֲפִיָּה לְבַקָּשַׁת הָאִשָּׁה, לִפְנֵי הַתְּפִלָּה. חָשְׁכוּ עֵינֶיהָ. כְּשֶׁחָזַר בַּעְלָהּ מֵהַתְּפִלָּה סִפְּרָה לוֹ, וְחָשְׁכוּ גַּם עֵינָיו. הָלְכוּ כֻּלָּם, הָאִשָּׁה וּבַעֲלָהּ, בַּעַל הַמַּאֲפִיָּה וְהַמְּשָׁרֵת, לְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת הָרַב הֶחָסִיד עַל שֶׁהִטְרִיחוּהוּ. הִמְתִּינוּ שָׁעָה אֲרֻכָּה עַד שֶׁהַמְקֻבָּלִים סִיְּמוּ תְּפִלָּתָם עִם אֲרִיכוּת כַּוָּנוֹתֵיהֶם עַל פִּי תּוֹרַת הַסּוֹד, וְהֻרְשׁוּ לָבוֹא לִפְנֵי הָרַב הֶחָסִיד. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת בַּקָּשָׁתָם, לֹא הָיָה קֵץ לִתְמִיהָתוֹ: "רֵאשִׁית, דִּבְּרָה מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה וְלֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לָדַעַת אֶת מִי בִּקְּשָׁה; שֵׁנִית, קָרְאָה לִי 'יְהוּדִי טוֹב', עַל כָּךְ בְּוַדַּאי אֵינָהּ צְרִיכָה לְבַקֵּשׁ מְחִילָה; וּשְׁלִישִׁית, זִכְּתָה אוֹתִי בְּמִצְוַת חֶסֶד וְעַל כָּךְ צָרִיךְ אֲנִי לְהַכִּיר לָהּ טוֹבָה" (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, פָּדָה אֶת אַבְרָהָם)