Otzarot-Article

חַיִּים לְלֹא תּוֹרָה – אֵינָם חַיִּים

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ" (ד-א) בְּפָסוּק זֶה, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְצַוָּה אוֹתָנוּ לִשְׁמֹעַ אֶל חֻקֵּי הַתּוֹרָה וְאֶל מִשְׁפָּטֶיהָ, 'לְמַעַן תִּחְיוּ'. וְלִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְבָאֵר: מַה טִּיבָהּ שֶׁל הַבְטָחָה זוֹ - 'לְמַעַן תִּחְיוּ'? אָמְנָם, בְּדֶרֶךְ הַפְּשָׁט הַכַּוָּנָה לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, אוּלָם נוּכַל לִמְצֹא בֵּאוּר נוֹסָף בַּפָּסוּק, עַל פִּי דִּבְרֵי מַגִּיד הַמֵּישָׁרִים, ר' שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל, שֶׁסִּפֵּר כָּךְ:

דְּמוּת מְיֻחֶדֶת הִגִּיעָה לָגוּר בִּירוּשָׁלַיִם, רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אֶלְפַס. בִּצְעִירוּתוֹ, כְּשֶׁגָּר בְּוִילְנָא, וְגַם לְעֵת זִקְנוּתוֹ, כְּשֶׁעָלָה לָאָרֶץ, הָיָה מְעוֹרֵר אֶת לִבְבוֹת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. הוּא הָיָה מְתַבֵּל אֶת דְּבָרָיו בִּמְשָׁלִים הַמּוֹשְׁכִים אֶת לֵב הַשּׁוֹמְעִים, וְכָךְ זָכָה לְקָרֵב רַבִּים וּלְהַאֲהִיב עֲלֵיהֶם אֶת הַתּוֹרָה. רַבִּי בֶּן צִיּוֹן זָכָה לְזִקְנָה מֻפְלֶגֶת, וּבַעֲרוֹב יָמָיו עָבַר לְהִתְגּוֹרֵר בְּבֵית אָבוֹת בִּירוּשָׁלַיִם.

סִפֵּר הַמַּגִּיד ר' שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן, שֶׁפַּעַם הֻצְרַךְ לְבַקֵּר בְּאוֹתוֹ בֵּית אָבוֹת לְצֹרֶךְ עִנְיָן מְסֻיָּם. קֹדֶם לָכֵן, הוּא נִכְנַס לְבֵית כְּנֶסֶת הַסָּמוּךְ לְבֵית הָאָבוֹת. הָיְתָה זוֹ שְׁעַת צָהֳרַיִם, וּבֵית הַכְּנֶסֶת הָיָה כִּמְעַט רֵיק מֵאָדָם. רַק אָדָם אֶחָד יָשַׁב לְבַדּוֹ לְיַד גְּמָרָא, וְלָמַד בִּמְתִיקוּת גְּדוֹלָה. מִשֶּׁהִתְקָרֵב מְעַט, הִבְחִין כִּי מְדֻבָּר בְּרַבִּי בֶּן צִיּוֹן אֶלְפַס. בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה עָמַד ר' שָׁלוֹם מְרֻתָּק לִנְעִימַת הַלִּמּוּד. הוּא חָשׁ שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לְהִתְנַתֵּק מֵהַמַּחֲזֶה הַמַּרְהִיב שֶׁנִּגְלָה לְנֶגֶד עֵינָיו.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, שָׂם לֵב ר' שָׁלוֹם שֶׁהַזְּמַן דּוֹחֵק, וּבְצַעַר רַב נֶאֱלַץ לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם. הוּא הִתְקָרֵב לְפֶתַח בֵּית הָאָבוֹת, וְהִבְחִין בְּסַפְסָל אָרֹךְ שֶׁהָיָה מֻצָּב שָׁם. כַּמָּה קְשִׁישִׁים מִבֵּית הָאָבוֹת יָשְׁבוּ עָלָיו וּפִטְפְטוּ בְּקוֹל. "אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם!" שָׁמַע ר' שָׁלוֹם אֶת אַחַת הַדַּיָּרוֹת מַכְרִיזָה בְּקוֹל. עוֹדוֹ תּוֹהֶה לְמַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל הַמִּסְפָּר שֶׁהֻכְרַז זֶה עַתָּה, שָׁמַע ר' שָׁלוֹם קָשִׁישׁ שֶׁיָּשַׁב בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַסַּפְסָל, מוֹחֶה בָּהּ: "אֵין אַתְּ יוֹדַעַת מַה שֶּׁאַתְּ מְדַבֶּרֶת! אַרְבָּעִים וְשָׁלוֹשׁ!"

ר' שָׁלוֹם הִתְמַלֵּא סַקְרָנוּת גְּדוֹלָה. 'מַה מַּשְׁמָעוּתָם שֶׁל הַמִּסְפָּרִים, הַנִּזְרָקִים לַחֲלַל הָאֲוִיר?' תָּהָה לְעַצְמוֹ. כַּעֲבוֹר דַּקָּה, שָׁמַע אִשָּׁה נוֹסֶפֶת הַזּוֹעֶקֶת בְּקוֹל: "אַרְבָּעִים וְשָׁלוֹשׁ!" וְזָקֵן אַחֵר עוֹנֶה לְעֻמָּתָהּ: "שׁוֹטָה שֶׁבָּעוֹלָם! אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע!" - - -

כָּךְ נִמְשָׁךְ הַוִּכּוּחַ עוֹד זְמַן מָה. "אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ! אַרְבָּעִים וְשֵׁשׁ! אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע!" הִמְשִׁיכוּ דַּיָּרֵי הַמָּקוֹם לִקְרֹא בְּקוֹל. לְעִתִּים, הַוִּכּוּחַ הִתְלַהֵט וְהָיָה מְלֻוֶּה בִּצְעָקוֹת וּבְגִדּוּפִים. וּמִן הַצַּד, עָמַד ר' שָׁלוֹם וְלֹא הֵבִין עַל מַה הֵם רַבִּים. רַק לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם לְסַדֵּר אֶת הָעִנְיָן שֶׁלִּשְׁמוֹ הִזְדַּמֵּן לְמָקוֹם, הִתְפַּנָּה לָרֶדֶת לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁל וִכּוּחַ.

הִתְבָּרֵר, שֶׁהַזְּקֵנִים סִיְּמוּ לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם וְנִשְׁאֲרוּ בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה. הֵם יָצְאוּ הַחוּצָה, הִתְיַשְּׁבוּ עַל הַסַּפְסָל וְהֵחֵלּוּ לִסְפֹּר כַּמָּה אוֹטוֹבּוּסִים עָבְרוּ. וּבְעוֹד שֶׁהַגְּבָרִים שֶׁבַּחֲבוּרָה הִגִּיעוּ כְּבָר לְאַרְבָּעִים וְשָׁלוֹשׁ - הַקְּשִׁישׁוֹת סָפְרוּ רַק אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם...

בְּאוֹתוֹ רֶגַע, שָׁם לֵב רַבִּי שָׁלוֹם לַנִּגּוּדִיּוּת הַבּוֹלֶטֶת לָעַיִן. לֹא הַרְחֵק מִשָּׁם, בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, סָפוּן לוֹ רַבִּי בֶּן צִיּוֹן הַיָּשִׁישׁ, הַמִּתְעַנֵּג עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה וְקוֹלוֹ הֶעָרֵב מִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הַפִּנּוֹת. רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אֶלְפַס חַי חַיִּים שֶׁל מַמָּשׁ. לְעֻמָּתוֹ, עַמֵּי הָאֲרָצוֹת הַיּוֹשְׁבִים בָּרְחוֹב, אֵין לָהֶם בְּמַה לְּהַעֲסִיק אֶת עַצְמָם, אֶלָּא בְּוִכּוּחַ סְרָק. הַאִם לָזֶה נִתָּן לִקְרֹא חַיִּים?!

אָנוּ לוֹמְדִים, כִּי רַק מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמְנַצֵּל אֶת זְמַנּוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹתֶיהָ – חַי חַיִּים בַּעֲלֵי מַשְׁמָעוּת אֲמִתִּית. אֲבָל כְּשֶׁאָדָם חַי בְּלִי תּוֹרָה – חַיָּיו אֵינָם חַיִּים! וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ:

אָדָם יָכוֹל לִחְיוֹת שִׁבְעִים אוֹ שְׁמוֹנִים שָׁנָה – אֲבָל חַיָּיו אֵינָם מְלֵאִים בְּתֹכֶן אֲמִתִּי. בִּמְקוֹם לְנַצֵּל אוֹתָם כִּדְבָעֵי, הוּא מַעֲבִיר אֶת חַיָּיו בְּדִבְרֵי הֶבֶל וּשְׁטוּת. נִמְצָא שֶׁאָמְנָם הוּא זוֹכֶה לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, אֲבָל אֵין לוֹ חַיִּים. הַדֶּרֶךְ לִחְיוֹת - הִיא רַק עַל יְדֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁרַק בָּזֶה הָאָדָם מְקַבֵּל מַשְׁמָעוּת וְתַכְלִית לְחַיִּים. "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים" – עָלֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל חֻקֵּי הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ, "לְמַעַן תִּחְיוּ" – כִּי בְּלִי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֵין אֵלּוּ חַיִּים. (לְלַמֶּדְךָ)

	דברים תשפ"ה
	הַשִּׂנְאָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה
	חַיִּים לְלֹא תּוֹרָה – אֵינָם חַיִּים "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ" (ד-א) בְּפָסוּק זֶה, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְצַוָּה אוֹתָנוּ לִשְׁמֹעַ אֶל חֻקֵּי הַתּוֹרָה וְאֶל מִשְׁפָּטֶיהָ, 'לְמַעַן תִּחְיוּ'. וְלִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְבָאֵר: מַה טִּיבָהּ שֶׁל הַבְטָחָה זוֹ - 'לְמַעַן תִּחְיוּ'? אָמְנָם, בְּדֶרֶךְ הַפְּשָׁט הַכַּוָּנָה לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, אוּלָם נוּכַל לִמְצֹא בֵּאוּר נוֹסָף בַּפָּסוּק, עַל פִּי דִּבְרֵי מַגִּיד הַמֵּישָׁרִים, ר' שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל, שֶׁסִּפֵּר כָּךְ: דְּמוּת מְיֻחֶדֶת הִגִּיעָה לָגוּר בִּירוּשָׁלַיִם, רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אֶלְפַס. בִּצְעִירוּתוֹ, כְּשֶׁגָּר בְּוִילְנָא, וְגַם לְעֵת זִקְנוּתוֹ, כְּשֶׁעָלָה לָאָרֶץ, הָיָה מְעוֹרֵר אֶת לִבְבוֹת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. הוּא הָיָה מְתַבֵּל אֶת דְּבָרָיו בִּמְשָׁלִים הַמּוֹשְׁכִים אֶת לֵב הַשּׁוֹמְעִים, וְכָךְ זָכָה לְקָרֵב רַבִּים וּלְהַאֲהִיב עֲלֵיהֶם אֶת הַתּוֹרָה. רַבִּי בֶּן צִיּוֹן זָכָה לְזִקְנָה מֻפְלֶגֶת, וּבַעֲרוֹב יָמָיו עָבַר לְהִתְגּוֹרֵר בְּבֵית אָבוֹת בִּירוּשָׁלַיִם. סִפֵּר הַמַּגִּיד ר' שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן, שֶׁפַּעַם הֻצְרַךְ לְבַקֵּר בְּאוֹתוֹ בֵּית אָבוֹת לְצֹרֶךְ עִנְיָן מְסֻיָּם. קֹדֶם לָכֵן, הוּא נִכְנַס לְבֵית כְּנֶסֶת הַסָּמוּךְ לְבֵית הָאָבוֹת. הָיְתָה זוֹ שְׁעַת צָהֳרַיִם, וּבֵית הַכְּנֶסֶת הָיָה כִּמְעַט רֵיק מֵאָדָם. רַק אָדָם אֶחָד יָשַׁב לְבַדּוֹ לְיַד גְּמָרָא, וְלָמַד בִּמְתִיקוּת גְּדוֹלָה. מִשֶּׁהִתְקָרֵב מְעַט, הִבְחִין כִּי מְדֻבָּר בְּרַבִּי בֶּן צִיּוֹן אֶלְפַס. בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה עָמַד ר' שָׁלוֹם מְרֻתָּק לִנְעִימַת הַלִּמּוּד. הוּא חָשׁ שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לְהִתְנַתֵּק מֵהַמַּחֲזֶה הַמַּרְהִיב שֶׁנִּגְלָה לְנֶגֶד עֵינָיו. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, שָׂם לֵב ר' שָׁלוֹם שֶׁהַזְּמַן דּוֹחֵק, וּבְצַעַר רַב נֶאֱלַץ לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם. הוּא הִתְקָרֵב לְפֶתַח בֵּית הָאָבוֹת, וְהִבְחִין בְּסַפְסָל אָרֹךְ שֶׁהָיָה מֻצָּב שָׁם. כַּמָּה קְשִׁישִׁים מִבֵּית הָאָבוֹת יָשְׁבוּ עָלָיו וּפִטְפְטוּ בְּקוֹל. "אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם!" שָׁמַע ר' שָׁלוֹם אֶת אַחַת הַדַּיָּרוֹת מַכְרִיזָה בְּקוֹל. עוֹדוֹ תּוֹהֶה לְמַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל הַמִּסְפָּר שֶׁהֻכְרַז זֶה עַתָּה, שָׁמַע ר' שָׁלוֹם קָשִׁישׁ שֶׁיָּשַׁב בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַסַּפְסָל, מוֹחֶה בָּהּ: "אֵין אַתְּ יוֹדַעַת מַה שֶּׁאַתְּ מְדַבֶּרֶת! אַרְבָּעִים וְשָׁלוֹשׁ!" ר' שָׁלוֹם הִתְמַלֵּא סַקְרָנוּת גְּדוֹלָה. 'מַה מַּשְׁמָעוּתָם שֶׁל הַמִּסְפָּרִים, הַנִּזְרָקִים לַחֲלַל הָאֲוִיר?' תָּהָה לְעַצְמוֹ. כַּעֲבוֹר דַּקָּה, שָׁמַע אִשָּׁה נוֹסֶפֶת הַזּוֹעֶקֶת בְּקוֹל: "אַרְבָּעִים וְשָׁלוֹשׁ!" וְזָקֵן אַחֵר עוֹנֶה לְעֻמָּתָהּ: "שׁוֹטָה שֶׁבָּעוֹלָם! אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע!" - - - כָּךְ נִמְשָׁךְ הַוִּכּוּחַ עוֹד זְמַן מָה. "אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ! אַרְבָּעִים וְשֵׁשׁ! אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע!" הִמְשִׁיכוּ דַּיָּרֵי הַמָּקוֹם לִקְרֹא בְּקוֹל. לְעִתִּים, הַוִּכּוּחַ הִתְלַהֵט וְהָיָה מְלֻוֶּה בִּצְעָקוֹת וּבְגִדּוּפִים. וּמִן הַצַּד, עָמַד ר' שָׁלוֹם וְלֹא הֵבִין עַל מַה הֵם רַבִּים. רַק לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם לְסַדֵּר אֶת הָעִנְיָן שֶׁלִּשְׁמוֹ הִזְדַּמֵּן לְמָקוֹם, הִתְפַּנָּה לָרֶדֶת לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁל וִכּוּחַ. הִתְבָּרֵר, שֶׁהַזְּקֵנִים סִיְּמוּ לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם וְנִשְׁאֲרוּ בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה. הֵם יָצְאוּ הַחוּצָה, הִתְיַשְּׁבוּ עַל הַסַּפְסָל וְהֵחֵלּוּ לִסְפֹּר כַּמָּה אוֹטוֹבּוּסִים עָבְרוּ. וּבְעוֹד שֶׁהַגְּבָרִים שֶׁבַּחֲבוּרָה הִגִּיעוּ כְּבָר לְאַרְבָּעִים וְשָׁלוֹשׁ - הַקְּשִׁישׁוֹת סָפְרוּ רַק אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם... בְּאוֹתוֹ רֶגַע, שָׁם לֵב רַבִּי שָׁלוֹם לַנִּגּוּדִיּוּת הַבּוֹלֶטֶת לָעַיִן. לֹא הַרְחֵק מִשָּׁם, בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, סָפוּן לוֹ רַבִּי בֶּן צִיּוֹן הַיָּשִׁישׁ, הַמִּתְעַנֵּג עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה וְקוֹלוֹ הֶעָרֵב מִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הַפִּנּוֹת. רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אֶלְפַס חַי חַיִּים שֶׁל מַמָּשׁ. לְעֻמָּתוֹ, עַמֵּי הָאֲרָצוֹת הַיּוֹשְׁבִים בָּרְחוֹב, אֵין לָהֶם בְּמַה לְּהַעֲסִיק אֶת עַצְמָם, אֶלָּא בְּוִכּוּחַ סְרָק. הַאִם לָזֶה נִתָּן לִקְרֹא חַיִּים?! אָנוּ לוֹמְדִים, כִּי רַק מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמְנַצֵּל אֶת זְמַנּוֹ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹתֶיהָ – חַי חַיִּים בַּעֲלֵי מַשְׁמָעוּת אֲמִתִּית. אֲבָל כְּשֶׁאָדָם חַי בְּלִי תּוֹרָה – חַיָּיו אֵינָם חַיִּים! וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: אָדָם יָכוֹל לִחְיוֹת שִׁבְעִים אוֹ שְׁמוֹנִים שָׁנָה – אֲבָל חַיָּיו אֵינָם מְלֵאִים בְּתֹכֶן אֲמִתִּי. בִּמְקוֹם לְנַצֵּל אוֹתָם כִּדְבָעֵי, הוּא מַעֲבִיר אֶת חַיָּיו בְּדִבְרֵי הֶבֶל וּשְׁטוּת. נִמְצָא שֶׁאָמְנָם הוּא זוֹכֶה לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, אֲבָל אֵין לוֹ חַיִּים. הַדֶּרֶךְ לִחְיוֹת - הִיא רַק עַל יְדֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁרַק בָּזֶה הָאָדָם מְקַבֵּל מַשְׁמָעוּת וְתַכְלִית לְחַיִּים. "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים" – עָלֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל חֻקֵּי הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ, "לְמַעַן תִּחְיוּ" – כִּי בְּלִי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אֵין אֵלּוּ חַיִּים. (לְלַמֶּדְךָ)