תְּפִלָּה וְהַצָּלָה מֻפְלָאָה

"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ" (יח-יג) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל אֶת הַכָּתוּב, מִסּוֹפוֹ לְרֹאשׁוֹ: מִי שֶׁאֵיתָן בֶּאֱמוּנָתוֹ וְחַיָּיו חֲדוּרִים בִּתְחוּשָׁה שֶׁהוּא עִם ה' אֱלֹקָיו, זוֹכֶה לִהְיוֹת תָּמִים וּמֻשְׁלָם בְּכָל עִנְיָנָיו. וּלְדֻגְמָה, צִיֵּן הָ"אוֹר הַחַיִּים" אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: הוּא הָיָה דָּבוּק בְּבוֹרְאוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל פִּי מַעֲרֶכֶת מַזָּלוֹ הָיָה עָקָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹלִיד בֵּן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ", וְהֶעֱלָהוּ מֵעַל לַמַּזָּלוֹת, "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל". וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי - וֶהְיֵה תָמִים", כַּכָּתוּב: "תָּמִים תִּהְיֶה" – תִּהְיֶה תָּמִים וּמֻשְׁלָם, אִם תִּהְיֶה "עִם ה' אֱלֹקֶיךָ".

הָיָה זֶה בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. מִילְיוֹנֵי בְּנֵי אָדָם, לֹא עָלֵינוּ, כְּבָר קִפְּחוּ אֶת חַיֵּיהֶם בְּמִלְחָמָה מִתְמַשֶּׁכֶת וּמְיֻתֶּרֶת זוֹ. מָרְדְּכַי גּוּטֶרְמַן הָיָה חַיָּל יְהוּדִי שׁוֹמֵר מִצְווֹת, שֶׁשֵּׁרֵת בֵּין חַיָּלִים גּוֹיִים בִּצְבָא הַקֵּיסָר הַגֶּרְמָנִי. הוּא הִרְגִּישׁ כָּל הָעֵת כִּי הוּא נִלְחָם בְּעַל כָּרְחוֹ בְּמִלְחָמָה שֶׁאֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לוֹ.

בִּתְקוּפַת לְחִימָתוֹ בִּשְׂדוֹת הַקְּרָב, הוּא הָיָה עֵד לִזְוָעוֹת אֲיֻמּוֹת. בֹּקֶר אֶחָד, נִכְנַס הַגְּדוּד שֶׁבּוֹ שֵׁרֵת מָרְדְּכַי, לִכְפָר קָטָן וּפַסְטוֹרָלִי שֶׁאוֹתוֹ כָּבְשׁוּ מִידֵי הַצָּרְפָתִים. הַכְּפָר הָיָה רֵיק, יוֹשְׁבָיו נִמְלְטוּ בַּחֲרָדָה. מָרְדְּכַי נִשְׁלַח עִם חַיָּלִים נוֹסָפִים לַעֲבֹר בֵּין הַבָּתִּים וְלִבְדֹּק אִם נוֹתְרוּ בָּהֶם חַיָּלֵי אוֹיֵב. בְּסִיּוּם הַמְּשִׂימָה, הוּקַם בַּמָּקוֹם בָּסִיס צְבָאִי קָטָן, שֶׁבּוֹ הֵם הָיוּ אֲמוּרִים לְהִתְאַרְגֵּן עַד לַמִּתְקָפָה הַבָּאָה.

"חֲצִי שָׁעָה הַפְסָקָה!" הִכְרִיז הַמְפַקֵּד. רַבִּים מֵהַחַיָּלִים נִצְּלוּ אֶת הַזְּמַן לִמְנוּחָה קְצָרָה. מָרְדְּכַי הֶחְלִיט לְנַצֵּל אֶת הַהַפְסָקָה כְּדֵי לְהִסְתּוֹבֵב מְעַט בֵּין בָּתֵּי הַכְּפָר, לִנְשֹׁם אֲוִיר צַח וְלַחְשֹׁב עַל מַצָּבוֹ.

הוּא הִתְיַשֵּׁב בַּחֲצַר אַחַד הַבָּתִּים הַנְּטוּשִׁים, הִתְמַתַּח קַלּוּת וּבְמֹחוֹ דִּמְיֵן אֶת יַקִּירָיו. הוּא חָשַׁב עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת דָּבָר עַל גּוֹרָלוֹ, אִם הוּא חַי אוֹ מֵת, בָּרִיא אוֹ פָּצוּעַ. הוּא חָשַׁב עַל בְּנוֹ הַפָּעוֹט, שֶׁאוֹתוֹ רָאָה רַק פַּעַם אַחַת בְּחַיָּיו. חָשַׁב עַל הוֹרָיו הַמְיַחֲלִים לְשׁוּבוֹ. תְּמוּנוֹת מֵחַיֵּי מִשְׁפַּחְתּוֹ עָלוּ בְּמֹחוֹ בָּזוֹ אַחַר זוֹ.

הוּא הִבִּיט סְבִיבוֹ, נָתַן לַזִּכְרוֹנוֹת לִשְׁטֹף אוֹתוֹ וּלְמַלֵּא אֶת לִבּוֹ בְּגַעֲגוּעִים. מַבָּטוֹ נִתְקָל בַּשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת מֵעַל הֶהָרִים, וְאָז הוּא נִזְכַּר בְּבֶהָלָה – שְׁעַת הַשְּׁקִיעָה מִתְקָרֶבֶת, וְהוּא עֲדַיִן לֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה! מָרְדְּכַי קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ וְנִגַּשׁ אֶל הַבַּיִת הַסָּמוּךְ.

הוּא פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, נָתַן לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לַחְדֹּר בַּעֲדָהּ וּלְהָאִיר לְפָנָיו אֶת הַדֶּרֶךְ, נִכְנַס אֶל הַבַּיִת בִּזְהִירוּת וּמִשֵּׁשׁ לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן אֶת הָרוֹבֶה, שֶׁהָיָה תָּלוּי בְּרִשּׁוּל עַל כְּתֵפָיו. הַשֶּׁטַח הָיָה נָקִי.

מָרְדְּכַי נֶעֱמַד סָמוּךְ לְאֶחָד מִקִּירוֹת הַבַּיִת וּבִקֵּשׁ לְהַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל. הוּא שָׁלַח אֶת יָדוֹ מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל אֶל רֹאשׁוֹ, אֲבָל לְתַדְהֵמָתוֹ רֹאשׁוֹ הָיָה גָּלוּי. כַּנִּרְאֶה בְּרֶגַע שֶׁל חֹסֶר תְּשׂוּמֶת לֵב, הַכּוֹבַע נָפַל מֵרֹאשׁוֹ. מָרְדְּכַי הִבִּיט בִּשְׁעוֹנוֹ, נוֹתְרוּ לוֹ רַק שָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת עַד לְסִיּוּם הַהַפְסָקָה, וְאֵצֶל הַגֶּרְמָנִים, כַּיָּדוּעַ, חוֹבָה לְדַיֵּק!

הוּא הִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ בְּקַדַּחְתָּנוּת. הַבַּיִת הָיָה מְבֻלְגָּן לְמַדַּי, נִרְאֶה הָיָה כִּי יוֹשְׁבָיו בָּרְחוּ מִמֶּנּוּ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן וּבְהַפְתָּעָה גְּמוּרָה. כֵּלִים מְלֻכְלָכִים וּשְׂרִידִים מֵאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם הָיוּ מֻנָּחִים עַל הַשֻּׁלְחָן. סֵפֶר פָּתוּחַ הָיָה מֻטָּל עַל הַכֻּרְסָא, מַגָּפַיִם כֵּהִים הָיוּ מֻנָּחִים בְּרִשּׁוּל מִתַּחַת לַכִּסֵּא.

מָרְדְּכַי לֹא רָאָה סְבִיבוֹ שׁוּם דָּבָר שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְשַׁמֵּשׁ לוֹ כִּסּוּי רֹאשׁ. בְּהַבְרָקָה שֶׁל חֹסֶר בְּרֵרָה הוּא הִתְכּוֹפֵף, חָלַץ אֶת אֶחָד מִמַּגָּפָיו וְהֵסִיר אֶת הַגֶּרֶב מֵרַגְלוֹ. בְּלֵית בְּרֵרָה, הֶחְלִיט שֶׁהִיא תְּשַׁמֵּשׁ עֲבוּרוֹ כִּסּוּי רֹאשׁ. הוּא דָּחַף אֶת רַגְלוֹ בַּחֲזָרָה אֶל הַמַּגָּף, וְהִנִּיחַ אֶת הַגֶּרֶב עַל רֹאשׁוֹ, כְּשֶׁשּׁוּלָיו מְכַסִּים אֶת אָזְנָיו. הוּא חִיֵּךְ לַמַּחֲשָׁבָה עַל מַרְאֵהוּ הַמּוּזָר, אֲבָל לֹא הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה אַחֶרֶת.

הוּא שִׁפְשֵׁף אֶת יָדָיו, פָּנָה אֶל הַקִּיר וְהִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל. הַתְּפִלָּה מִלְּאָה אוֹתוֹ בְּכֹחַ, הוּא שָׁאַב חִזּוּק מֵהַמִּלִּים הַקְּדוֹשׁוֹת. הִתְפַּלֵּל עַל הַחַיָּלִים הַיְּהוּדִים הַפְּצוּעִים, עַל הוֹרָיו, עַל זוּגָתוֹ וְעַל בְּנוֹ הַקָּטָן שֶׁנּוֹתְרוּ עַל אַדְמַת גֶּרְמַנְיָה, כְּשֶׁהֵם חֲרֵדִים לְגוֹרָלוֹ.

כְּשֶׁהוּא שָׁקוּעַ בַּתְּפִלָּה, שָׁמַע לְפֶתַע מָרְדְּכַי קוֹלוֹת מִחוּץ לַבַּיִת. חוּשָׁיו נִדְרְכוּ. הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה בִּתְנוּפָה, מָרְדְּכַי כִּמְעַט קָפָא עַל מְקוֹמוֹ, אֲבָל הֶחְלִיט לְהַמְשִׁיךְ בִּתְפִלָּתוֹ. מְפַקְּדוֹ נִכְנַס אֶל הַבַּיִת וְעֵינָיו כִּמְעַט יָצְאוּ מֵחוֹרֵיהֶן בְּתַדְהֵמָה. הוּא הִבִּיט בַּמַּחֲזֶה הַמּוּזָר: חַיָּל עוֹמֵד וּמְדַבֵּר אֶל הַקִּיר, עֵינָיו עֲצוּמוֹת וְגֶרֶב אָרֹךְ מִשְׁתַּלְשֵׁל מֵרֹאשׁוֹ עַד כְּתֵפָיו.

הוּא הָיָה מְפַקֵּד מְנֻסֶּה, וְהִסִּיק אֶת הַמַּסְקָנָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת. הֶלֶם קְרָב. "וָוגְל!" פָּקַד הַמְפַקֵּד עַל עוֹזְרוֹ הַנֶּאֱמָן, "גּוּטֶרְמַן הִשְׁתַּגֵּעַ. שְׁלַח אוֹתוֹ מִיָּד לְחֻפְשָׁה, בַּבַּיִת כְּבָר יְטַפְּלוּ בּוֹ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ".

בְּשָׁעָה שֶׁמָּרְדְּכַי עָשָׂה אֶת דַּרְכּוֹ הַבַּיְתָה, הֻתְקַף בְּהַפְתָּעָה הַגְּדוּד שֶׁבּוֹ שֵׁרֵת עַל יְדֵי חַיָּלֵי הָאוֹיֵב הַצָּרְפָתִי. מִכָּל מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים הַחַיָּלִים - אִישׁ לֹא נִצַּל, מִלְּבַד אִישׁ אֶחָד מְטֹרָף שֶׁדִּבֵּר אֶל הַקִּיר, כְּשֶׁגֶּרֶב מֻנָּח עַל רֹאשׁוֹ... (פְּנִינֵי עֵין חֶמֶד, מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)