Otzarot-Article

"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ" (נ-ו) הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (לו:) מְסַפֶּרֶת, שֶׁכַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ פַּרְעֹה לְמַנּוֹת אֶת יוֹסֵף לְמִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, בָּאוּ אֵלָיו חַרְטֻמָּיו בְּטַעֲנָה שֶׁלֹּא יִתָּכֵן לְמַנּוֹת מִי שֶׁנִּמְכַּר לְעֶבֶד בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף – לְמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם. אָמְנָם, פַּרְעֹה טָעַן כִּי הוּא רוֹאֶה בְּיוֹסֵף גִּינוּנֵי מַלְכוּת, אֲבָל חַרְטֻמָּיו טָעֲנוּ, כִּי אִם אָכֵן כָּךְ הַדָּבָר – הֲרֵי שֶׁעָלָיו לָדַעַת שִׁבְעִים לָשׁוֹן!

לְפִיכָךְ, נִשְׁלַח הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל לְלַמֵּד אֶת יוֹסֵף אֶת שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים... לְמָחֳרַת הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר פָּנָה פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף בְּכָל אַחַת מִשִּׁבְעִים הַלְּשׁוֹנוֹת – הֵשִׁיב לוֹ יוֹסֵף. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁכַּאֲשֶׁר פָּנָה יוֹסֵף אֶל פַּרְעֹה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ – הִתְבָּרֵר כִּי פַּרְעֹה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שָׂפָה זוֹ, כָּךְ שֶׁלְּיוֹסֵף הָיְתָה עֲדִיפוּת עָלָיו! מִשֶּׁכָּךְ, חָשַׁשׁ פַּרְעֹה כִּי אִם יִוָּדַע הַדָּבָר – יְמַנּוּ אֶת יוֹסֵף לְמֶלֶךְ עַל מִצְרַיִם תַּחְתָּיו, וְנִרְגַּע רַק כְּשֶׁנִּשְׁבַּע לוֹ יוֹסֵף כִּי לֹא יְגַלֶּה סוֹד זֶה לְעוֹלָם.

כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹסֵף לַעֲלוֹת וְלִקְבֹּר אֶת אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּטַעֲנָה כִּי נִשְׁבַּע שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵּן – הֵשִׁיב לוֹ פַּרְעֹה כִּי בִּיכָלְתּוֹ לְהַתִּיר אֶת שְׁבוּעָתוֹ. אוּלָם יוֹסֵף הִבְהִיר, כִּי אִם יֵאָלֵץ לְהַתִּיר שְׁבוּעָה זוֹ – יַתִּיר בְּאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת גַּם אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לְפַרְעֹה עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יְגַלֶּה אֶת הַשָּׂפָה הָעוֹדֶפֶת שֶׁהוּא יוֹדֵעַ... מֵעַתָּה, לֹא נוֹתְרָה לְפַרְעֹה כָּל בְּרֵרָה כִּי אִם לְאַפְשֵׁר לְיוֹסֵף לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לְאָבִיו, וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ: "עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ".

וְלִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: הַאִם זוֹ הַדֶּרֶךְ לְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, מֶלֶךְ מִצְרַיִם? הַאִם רָאוּי לְדַבֵּר אֵלָיו בְּשָׂפָה שֶׁל אִיּוּמִים? הַאִם כָּךְ מַתְאִים שֶׁיּוֹסֵף הַצַּדִּיק יִנְהַג? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן סְפֶּקְטוֹר, רַבָּהּ שֶׁל הָעִיר קוֹבְנָה, הָיָה מְפֻרְסָם בְּמִפְעָלָיו הָרַבִּים בְּעִנְיְנֵי צְדָקָה וָחֶסֶד. בְּאַחַד הַיָּמִים, הִתְגַּיֵּס רַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן לְהַצָּלָתוֹ שֶׁל עָשִׁיר בֶּן טוֹבִים שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו. הוּא יָצָא עִם גַּבָּאֵי הַצְּדָקָה הַמְּקוֹמִיִּים לְמַסַּע גִּיּוּס כְּסָפִים בְּקֶרֶב בְּנֵי הָעִיר לְשֵׁם מַטָּרָה זוֹ. כְּבָר מִלְּכַתְּחִלָּה, גָּמְלָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַחְלָטָה שֶׁלֹּא לַחְשֹׂף בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן אֶת שְׁמוֹ וְאֶת זֶהוּתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר הַמְדֻבָּר, וְזֹאת כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹדוֹ בְּכָל מְחִיר.

בֵּין שְׁאָר הַבָּתִּים שֶׁאֲלֵיהֶם הִגִּיעוּ הָרַב וְגַבָּאֵי הַצְּדָקָה – הָיָה בֵּיתוֹ שֶׁל אַחַד הָעֲשִׁירִים הַמְפֻרְסָמִים שֶׁבָּעִיר. הֵם הִצִּיגוּ בְּפָנָיו אֶת מַטְּרַת בּוֹאָם, וּבִקְּשׁוּ כִּי יִתְגַּיֵּס וְיֵרָתֵם לְמַעַן הַמַּטָּרָה הַחֲשׁוּבָה. לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם בְּקֶשֶׁב רַב, נִכָּר הָיָה בֶּעָשִׁיר כִּי סַקְרָנוּתוֹ נִצְּתָה, וְהוּא פָּנָה אֶל רַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן וְאָמַר: "רַבִּי, אֲנִי מוּכָן לְהָרִים תְּרוּמָה שֶׁל עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה רוּבָּלִים לְטוֹבַת הַמַּגְבִּית, אוּלָם זֹאת בִּתְנַאי שֶׁהָרַבִּי יֹאמַר לִי בְּמִי מְדֻבָּר! כַּמּוּבָן, אֲנִי מִתְחַיֵּב לִשְׁמֹר עַל הַמֵּידָע בְּסוֹד כָּמוּס!"

גַּבָּאֵי הַצְּדָקָה הִבִּיטוּ בְּרַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן, כְּאוֹמְרִים: "אָמְנָם הֶחְלַטְנוּ שֶׁלֹּא לַחְשֹׂף אֶת זֶהוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ... אוּלָם עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה רוּבָּלִים הִנָּם סְכוּם שֶׁאֵין לְזַלְזֵל בּוֹ!" אֶלָּא שֶׁרַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן, אֲפִלּוּ לֹא הִסֵּס: "לֹא אוּכַל לַחְשֹׂף אֶת זֶהוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ!" הִבְהִיר נֶחֱרָצוֹת.

"רַבִּי, אֲנִי מוּכָן לָתֵת חֲמִשִּׁים רוּבָּלִים, וּבִלְבַד שֶׁהָרַבִּי יֹאמַר לִי בְּמִי מְדֻבָּר!" הִצִּיעַ הֶעָשִׁיר, אוּלָם רַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן בְּשֶׁלּוֹ: "לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת!" הוּא מַבְהִיר. "אִם כֵּן, אֲנִי מַצִּיעַ מֵאָה רוּבָּלִים! אֲנִי רַק מְבַקֵּשׁ שֶׁהָרַבִּי יְגַלֶּה לִי אֶת הַסּוֹד, אֶשְׁמֹר עָלָיו מִכָּל מִשְׁמָר!" כִּמְעַט הִתְחַנֵּן הֶעָשִׁיר, אַךְ רַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן לֹא שִׁנָּה אֶת דַּעְתּוֹ: "אַחַת אָמַרְתִּי וְלֹא אָשׁוּב מִדְּבָרַי... לֹא אֲגַלֶּה אֶת זֶהוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ בְּשׁוּם אֹפֶן!"

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, בִּקֵּשׁ הֶעָשִׁיר לְשׂוֹחֵחַ עִם רַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן בִּיחִידוּת. נִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם אֶל חֶדֶר צְדָדִי, וְאָז שָׁפַךְ הֶעָשִׁיר אֶת לִבּוֹ בִּפְנֵי רַבָּהּ שֶׁל קוֹבְנָה, וְגִלָּה אֶת הַסּוֹד הַכָּמוּס: גַּם הוּא עַצְמוֹ נִמְצָא בְּאוֹתוֹ מַצָּב בְּדִיּוּק... אָמְנָם מְפֻרְסָם שֶׁהוּא עָשִׁיר מֻפְלָג, אוּלָם לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר – חוֹבוֹת אַדִּירִים מִשְׂתָּרְגִים עַל צַוָּארוֹ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרוֹ...

"כְּבָר חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי לֹא פַּעַם, לִפְנוֹת אֶל הָרַב וּלְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרָתוֹ... אוּלָם בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ נִרְתַּעְתִּי. הִתְעוֹרֵר בְּלִבִּי הַחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יִתְפַּרְסֵם מַצָּבִי, מַה שֶּׁיַּחְמִיר אֶת סִבְלִי שִׁבְעָתַיִם... כִּי אִם נוֹשַׁי הָרַבִּים יֵדְעוּ שֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל סַף פְּשִׁיטַת רֶגֶל – הֵם יָעוּטוּ עָלַי כֻּלָּם יַחְדָּו, וְכֵיצַד אֶשָּׂא פָּנַי? אוּלָם עַתָּה, מִשֶּׁנּוֹכַחְתִּי לָדַעַת כִּי הָרַב שׁוֹמֵר עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר לְשֶׁעָבַר שֶׁפָּנָה לְעֶזְרָתוֹ, וְנוֹצֵר אֶת סוֹדוֹ בְּלִבּוֹ בְּכָל מְחִיר – אֲנִי מַרְגִּישׁ בָּטוּחַ לַחְשֹׂף בִּפְנֵי הָרַב אֶת מַצָּבִי לַאֲשׁוּרוֹ, וּלְהִתְחַנֵּן לְעֶזְרָתוֹ!"

אוֹ אָז נוֹכַח רַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן לָדַעַת עַד כַּמָּה צָדַק כַּאֲשֶׁר הֶחְלִיט לִשְׁמֹר אֶת הַסּוֹד בְּכָל מְחִיר. בִּזְכוּת נֶאֱמָנוּתוֹ גִּלְגְּלָה הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה לְפָנָיו זְכוּת נִפְלָאָה, לְסַיֵּעַ לִיהוּדִי נוֹסָף הַנָּתוּן בַּמֵּצַר, וּלְחַלְּצוֹ מִמַּצָּבוֹ הַדָּחוּק בְּדֶרֶךְ שֶׁל כָּבוֹד...

אָכֵן, אָדָם הַמַּפְגִּין נֶאֱמָנוּת בְּהִזְדַּמְּנוּת אַחַת – מוֹכִיחַ כִּי נִתָּן לִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּתוֹ גַּם בְּהִזְדַּמְּנֻיּוֹת אֲחֵרוֹת. לְעֻמַּת זֹאת, עַל אָדָם שֶׁהוֹכִיחַ חֹסֶר נֶאֱמָנוּת בְּמִקְרֶה מְסֻיָּם – לֹא נִתָּן לִסְמֹךְ גַּם בְּהִזְדַּמְּנֻיּוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁכֵּן הוּא עָלוּל לְהוֹכִיחַ שׁוּב אִי נֶאֱמָנוּת...

וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, כְּפִי שֶׁבֵּאֵר רַבֵּנוּ הַ'סְּטַיְפְּלֵר': חָלִילָה, לֹא הָיָה בְּכַוָּנָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף לְאַיֵּם עַל פַּרְעֹה... אוּלָם לְמַעֲשֶׂה, הִבְהִיר יוֹסֵף לְפַרְעֹה, כִּי הָאִינְטֶרֶס שֶׁל פַּרְעֹה עַצְמוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת שֶׁהוּא יִהְיֶה נֶאֱמָן לִשְׁבוּעָתוֹ וְלֹא יָפֵר אוֹתָהּ. שֶׁכֵּן אִם יַתִּיר אֶת שְׁבוּעָתוֹ פַּעַם אַחַת – יִהְיֶה בְּכָךְ מִשּׁוּם פְּרִיצַת גָּדֵר, שֶׁתִּגְרֹם לְצִמְצוּם בְּעֶרְכָּן שֶׁל שְׁבוּעוֹת מִכָּאן וְאֵילָךְ... מֵאַחַר שֶׁכִּסְאוֹ שֶׁל פַּרְעֹה הָיָה תָּלוּי וְעוֹמֵד עַל שְׁבוּעָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, הֲרֵי שֶׁפַּרְעֹה הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמוּר לִרְצוֹת בְּכָךְ שֶׁעֵרֶךְ הַשְּׁבוּעָה יִהְיֶה עֵרֶךְ עֶלְיוֹן בְּעֵינֵי יוֹסֵף, כָּךְ שֶׁהוּא יוּכַל לִהְיוֹת סָמוּךְ וּבָטוּחַ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יָפֵר אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לוֹ! נִמְצָא, כִּי אָמְנָם לֹא הָיָה בַּדְּבָרִים מִשּׁוּם 'אִיּוּם', אֶלָּא מִשּׁוּם הַבְהָרַת הָאִינְטֶרֶסִים שֶׁל פַּרְעֹה עַצְמוֹ, וּבְכָךְ – לֹא הָיָה כָּל חִסָּרוֹן... (לְלַמֶּדְךָ)

	קרח תשפ"ה
	כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה
	"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ" (נ-ו) הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (לו:) מְסַפֶּרֶת, שֶׁכַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ פַּרְעֹה לְמַנּוֹת אֶת יוֹסֵף לְמִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, בָּאוּ אֵלָיו חַרְטֻמָּיו בְּטַעֲנָה שֶׁלֹּא יִתָּכֵן לְמַנּוֹת מִי שֶׁנִּמְכַּר לְעֶבֶד בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף – לְמִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם. אָמְנָם, פַּרְעֹה טָעַן כִּי הוּא רוֹאֶה בְּיוֹסֵף גִּינוּנֵי מַלְכוּת, אֲבָל חַרְטֻמָּיו טָעֲנוּ, כִּי אִם אָכֵן כָּךְ הַדָּבָר – הֲרֵי שֶׁעָלָיו לָדַעַת שִׁבְעִים לָשׁוֹן! לְפִיכָךְ, נִשְׁלַח הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל לְלַמֵּד אֶת יוֹסֵף אֶת שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים... לְמָחֳרַת הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר פָּנָה פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף בְּכָל אַחַת מִשִּׁבְעִים הַלְּשׁוֹנוֹת – הֵשִׁיב לוֹ יוֹסֵף. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁכַּאֲשֶׁר פָּנָה יוֹסֵף אֶל פַּרְעֹה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ – הִתְבָּרֵר כִּי פַּרְעֹה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שָׂפָה זוֹ, כָּךְ שֶׁלְּיוֹסֵף הָיְתָה עֲדִיפוּת עָלָיו! מִשֶּׁכָּךְ, חָשַׁשׁ פַּרְעֹה כִּי אִם יִוָּדַע הַדָּבָר – יְמַנּוּ אֶת יוֹסֵף לְמֶלֶךְ עַל מִצְרַיִם תַּחְתָּיו, וְנִרְגַּע רַק כְּשֶׁנִּשְׁבַּע לוֹ יוֹסֵף כִּי לֹא יְגַלֶּה סוֹד זֶה לְעוֹלָם. כַּאֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹסֵף לַעֲלוֹת וְלִקְבֹּר אֶת אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּטַעֲנָה כִּי נִשְׁבַּע שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵּן – הֵשִׁיב לוֹ פַּרְעֹה כִּי בִּיכָלְתּוֹ לְהַתִּיר אֶת שְׁבוּעָתוֹ. אוּלָם יוֹסֵף הִבְהִיר, כִּי אִם יֵאָלֵץ לְהַתִּיר שְׁבוּעָה זוֹ – יַתִּיר בְּאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת גַּם אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לְפַרְעֹה עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יְגַלֶּה אֶת הַשָּׂפָה הָעוֹדֶפֶת שֶׁהוּא יוֹדֵעַ... מֵעַתָּה, לֹא נוֹתְרָה לְפַרְעֹה כָּל בְּרֵרָה כִּי אִם לְאַפְשֵׁר לְיוֹסֵף לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לְאָבִיו, וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ: "עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ". וְלִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: הַאִם זוֹ הַדֶּרֶךְ לְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, מֶלֶךְ מִצְרַיִם? הַאִם רָאוּי לְדַבֵּר אֵלָיו בְּשָׂפָה שֶׁל אִיּוּמִים? הַאִם כָּךְ מַתְאִים שֶׁיּוֹסֵף הַצַּדִּיק יִנְהַג? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין בְּאֶמְצָעוּת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן סְפֶּקְטוֹר, רַבָּהּ שֶׁל הָעִיר קוֹבְנָה, הָיָה מְפֻרְסָם בְּמִפְעָלָיו הָרַבִּים בְּעִנְיְנֵי צְדָקָה וָחֶסֶד. בְּאַחַד הַיָּמִים, הִתְגַּיֵּס רַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן לְהַצָּלָתוֹ שֶׁל עָשִׁיר בֶּן טוֹבִים שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו. הוּא יָצָא עִם גַּבָּאֵי הַצְּדָקָה הַמְּקוֹמִיִּים לְמַסַּע גִּיּוּס כְּסָפִים בְּקֶרֶב בְּנֵי הָעִיר לְשֵׁם מַטָּרָה זוֹ. כְּבָר מִלְּכַתְּחִלָּה, גָּמְלָה בְּלִבּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַחְלָטָה שֶׁלֹּא לַחְשֹׂף בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן אֶת שְׁמוֹ וְאֶת זֶהוּתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר הַמְדֻבָּר, וְזֹאת כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל כְּבוֹדוֹ בְּכָל מְחִיר. בֵּין שְׁאָר הַבָּתִּים שֶׁאֲלֵיהֶם הִגִּיעוּ הָרַב וְגַבָּאֵי הַצְּדָקָה – הָיָה בֵּיתוֹ שֶׁל אַחַד הָעֲשִׁירִים הַמְפֻרְסָמִים שֶׁבָּעִיר. הֵם הִצִּיגוּ בְּפָנָיו אֶת מַטְּרַת בּוֹאָם, וּבִקְּשׁוּ כִּי יִתְגַּיֵּס וְיֵרָתֵם לְמַעַן הַמַּטָּרָה הַחֲשׁוּבָה. לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם בְּקֶשֶׁב רַב, נִכָּר הָיָה בֶּעָשִׁיר כִּי סַקְרָנוּתוֹ נִצְּתָה, וְהוּא פָּנָה אֶל רַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן וְאָמַר: "רַבִּי, אֲנִי מוּכָן לְהָרִים תְּרוּמָה שֶׁל עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה רוּבָּלִים לְטוֹבַת הַמַּגְבִּית, אוּלָם זֹאת בִּתְנַאי שֶׁהָרַבִּי יֹאמַר לִי בְּמִי מְדֻבָּר! כַּמּוּבָן, אֲנִי מִתְחַיֵּב לִשְׁמֹר עַל הַמֵּידָע בְּסוֹד כָּמוּס!" גַּבָּאֵי הַצְּדָקָה הִבִּיטוּ בְּרַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן, כְּאוֹמְרִים: "אָמְנָם הֶחְלַטְנוּ שֶׁלֹּא לַחְשֹׂף אֶת זֶהוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ... אוּלָם עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה רוּבָּלִים הִנָּם סְכוּם שֶׁאֵין לְזַלְזֵל בּוֹ!" אֶלָּא שֶׁרַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן, אֲפִלּוּ לֹא הִסֵּס: "לֹא אוּכַל לַחְשֹׂף אֶת זֶהוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ!" הִבְהִיר נֶחֱרָצוֹת. "רַבִּי, אֲנִי מוּכָן לָתֵת חֲמִשִּׁים רוּבָּלִים, וּבִלְבַד שֶׁהָרַבִּי יֹאמַר לִי בְּמִי מְדֻבָּר!" הִצִּיעַ הֶעָשִׁיר, אוּלָם רַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן בְּשֶׁלּוֹ: "לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת!" הוּא מַבְהִיר. "אִם כֵּן, אֲנִי מַצִּיעַ מֵאָה רוּבָּלִים! אֲנִי רַק מְבַקֵּשׁ שֶׁהָרַבִּי יְגַלֶּה לִי אֶת הַסּוֹד, אֶשְׁמֹר עָלָיו מִכָּל מִשְׁמָר!" כִּמְעַט הִתְחַנֵּן הֶעָשִׁיר, אַךְ רַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן לֹא שִׁנָּה אֶת דַּעְתּוֹ: "אַחַת אָמַרְתִּי וְלֹא אָשׁוּב מִדְּבָרַי... לֹא אֲגַלֶּה אֶת זֶהוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ בְּשׁוּם אֹפֶן!" לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, בִּקֵּשׁ הֶעָשִׁיר לְשׂוֹחֵחַ עִם רַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן בִּיחִידוּת. נִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם אֶל חֶדֶר צְדָדִי, וְאָז שָׁפַךְ הֶעָשִׁיר אֶת לִבּוֹ בִּפְנֵי רַבָּהּ שֶׁל קוֹבְנָה, וְגִלָּה אֶת הַסּוֹד הַכָּמוּס: גַּם הוּא עַצְמוֹ נִמְצָא בְּאוֹתוֹ מַצָּב בְּדִיּוּק... אָמְנָם מְפֻרְסָם שֶׁהוּא עָשִׁיר מֻפְלָג, אוּלָם לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר – חוֹבוֹת אַדִּירִים מִשְׂתָּרְגִים עַל צַוָּארוֹ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרוֹ... "כְּבָר חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי לֹא פַּעַם, לִפְנוֹת אֶל הָרַב וּלְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרָתוֹ... אוּלָם בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ נִרְתַּעְתִּי. הִתְעוֹרֵר בְּלִבִּי הַחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יִתְפַּרְסֵם מַצָּבִי, מַה שֶּׁיַּחְמִיר אֶת סִבְלִי שִׁבְעָתַיִם... כִּי אִם נוֹשַׁי הָרַבִּים יֵדְעוּ שֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל סַף פְּשִׁיטַת רֶגֶל – הֵם יָעוּטוּ עָלַי כֻּלָּם יַחְדָּו, וְכֵיצַד אֶשָּׂא פָּנַי? אוּלָם עַתָּה, מִשֶּׁנּוֹכַחְתִּי לָדַעַת כִּי הָרַב שׁוֹמֵר עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר לְשֶׁעָבַר שֶׁפָּנָה לְעֶזְרָתוֹ, וְנוֹצֵר אֶת סוֹדוֹ בְּלִבּוֹ בְּכָל מְחִיר – אֲנִי מַרְגִּישׁ בָּטוּחַ לַחְשֹׂף בִּפְנֵי הָרַב אֶת מַצָּבִי לַאֲשׁוּרוֹ, וּלְהִתְחַנֵּן לְעֶזְרָתוֹ!" אוֹ אָז נוֹכַח רַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן לָדַעַת עַד כַּמָּה צָדַק כַּאֲשֶׁר הֶחְלִיט לִשְׁמֹר אֶת הַסּוֹד בְּכָל מְחִיר. בִּזְכוּת נֶאֱמָנוּתוֹ גִּלְגְּלָה הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה לְפָנָיו זְכוּת נִפְלָאָה, לְסַיֵּעַ לִיהוּדִי נוֹסָף הַנָּתוּן בַּמֵּצַר, וּלְחַלְּצוֹ מִמַּצָּבוֹ הַדָּחוּק בְּדֶרֶךְ שֶׁל כָּבוֹד... אָכֵן, אָדָם הַמַּפְגִּין נֶאֱמָנוּת בְּהִזְדַּמְּנוּת אַחַת – מוֹכִיחַ כִּי נִתָּן לִסְמֹךְ עַל נֶאֱמָנוּתוֹ גַּם בְּהִזְדַּמְּנֻיּוֹת אֲחֵרוֹת. לְעֻמַּת זֹאת, עַל אָדָם שֶׁהוֹכִיחַ חֹסֶר נֶאֱמָנוּת בְּמִקְרֶה מְסֻיָּם – לֹא נִתָּן לִסְמֹךְ גַּם בְּהִזְדַּמְּנֻיּוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁכֵּן הוּא עָלוּל לְהוֹכִיחַ שׁוּב אִי נֶאֱמָנוּת... וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, כְּפִי שֶׁבֵּאֵר רַבֵּנוּ הַ'סְּטַיְפְּלֵר': חָלִילָה, לֹא הָיָה בְּכַוָּנָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף לְאַיֵּם עַל פַּרְעֹה... אוּלָם לְמַעֲשֶׂה, הִבְהִיר יוֹסֵף לְפַרְעֹה, כִּי הָאִינְטֶרֶס שֶׁל פַּרְעֹה עַצְמוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת שֶׁהוּא יִהְיֶה נֶאֱמָן לִשְׁבוּעָתוֹ וְלֹא יָפֵר אוֹתָהּ. שֶׁכֵּן אִם יַתִּיר אֶת שְׁבוּעָתוֹ פַּעַם אַחַת – יִהְיֶה בְּכָךְ מִשּׁוּם פְּרִיצַת גָּדֵר, שֶׁתִּגְרֹם לְצִמְצוּם בְּעֶרְכָּן שֶׁל שְׁבוּעוֹת מִכָּאן וְאֵילָךְ... מֵאַחַר שֶׁכִּסְאוֹ שֶׁל פַּרְעֹה הָיָה תָּלוּי וְעוֹמֵד עַל שְׁבוּעָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, הֲרֵי שֶׁפַּרְעֹה הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמוּר לִרְצוֹת בְּכָךְ שֶׁעֵרֶךְ הַשְּׁבוּעָה יִהְיֶה עֵרֶךְ עֶלְיוֹן בְּעֵינֵי יוֹסֵף, כָּךְ שֶׁהוּא יוּכַל לִהְיוֹת סָמוּךְ וּבָטוּחַ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יָפֵר אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לוֹ! נִמְצָא, כִּי אָמְנָם לֹא הָיָה בַּדְּבָרִים מִשּׁוּם 'אִיּוּם', אֶלָּא מִשּׁוּם הַבְהָרַת הָאִינְטֶרֶסִים שֶׁל פַּרְעֹה עַצְמוֹ, וּבְכָךְ – לֹא הָיָה כָּל חִסָּרוֹן... (לְלַמֶּדְךָ)