Otzarot-Article

"לְשַׂחֵק בִּקְלָפִים" בְּצוּרָה נְכוֹנָה

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי" (א-א) כָּתַב רַבֵּנוּ "בַּעַל הַטּוּרִים": חֻמַּשׁ "וַיִּקְרָא" מִסְתַּיֵּם בְּפָסוּק: "אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי". וְחֻמַּשׁ "בַּמִּדְבָּר" מַתְחִיל בְּפָסוּק: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי". לִרְמֹז לָאָדָם, שֶׁאִם אֵינוֹ מֵשִׂים עַצְמוֹ כַּ"מִּדְבָּר", אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת (עירובין נד). הִנֵּה, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה הָאִישׁ הֶעָנָו בְּיוֹתֵר, וּבִזְכוּת זֶה זָכָה לִהְיוֹת בְּחִיר הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי בְּתוֹרָתוֹ וּבִקְדֻשָּׁתוֹ.

שְׁנֵי חֲסִידִים פָּתְחוּ שְׁתֵּי חֲסִידֻיּוֹת חֲדָשׁוֹת. הָאֶחָד הִצְלִיחַ, רַבִּים נָהֲרוּ כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת עֲצוֹתָיו וְאֶת בִּרְכוֹתָיו, וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי נִשְׁאַר "מֻבְטָל". כְּשֶׁנִּסָּה לְאַרְגֵּן "טִישׁ" וְלֶאֱסֹף חֲסִידִים לַהִתְוַעֲדוּת, בְּקֹשִׁי מִנְיַן שֶׁל אֲנָשִׁים הִגִּיעַ.

פָּנָה הֶחָסִיד שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ אֶל חֲבֵרוֹ, וּבִקֵּשׁ לִלְמֹד: "מַהוּ סוֹד הַצְלָחָתְךָ? מַדּוּעַ הַחֲסִידִים בָּאִים אֵלֶיךָ וְלֹא אֵלַי?"

עָנָה לוֹ חֲבֵרוֹ, שֶׁכְּבָר הָפַךְ לִהְיוֹת אַדְמוֹ"ר מֻצְלָח: "דַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּא לָמָּה בָּאִים אֵלַי וְאַתָּה מִתְפַּלֵּא מַדּוּעַ לֹא בָּאִים אֵלֶיךָ – בָּאִים הַחֲסִידִים אֵלַי וְלֹא אֵלֶיךָ"...

כָּךְ הָיָה נוֹהֵג הַ"בַּעַל שֵׁם טוֹב" זַצַ"ל, לְבָאֵר אֶת הַפָּסוּק: "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" (תהלים קכא-א). כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִתְנַהֵג בְּגַאֲוָה, "אֶשָּׂא עֵינַי", וּמַחֲשִׁיב אֶת עַצְמִי כְּ"הַר" - אֵין לִי יְשׁוּעָה. אַךְ כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִתְנַהֵג בַּעֲנָוָה וְרוֹאֶה אֶת עַצְמִי כְּ"אַיִן" וּכְאֶפֶס, אָז - "יָבֹא עֶזְרִי"!

לְכָל אֶחָד אִישִׁיּוּת מִשֶּׁלּוֹ, תַּפְקִיד שֶׁרַק הוּא יָכוֹל לְמַלֵּא. כָּל אֶחָד הוּא "כּוֹכָב" בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לָכֵן עָלָיו לְנַצֵּל אֶת הַכִּשּׁוּרִים וְאֶת הַתְּכוּנוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ מִמָּרוֹם, כְּדֵי לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר.

חֶבְרַת מְקָרְרִים בְּ"אַרְצוֹת הַבְּרִית" גִּיְּסָה סוֹכְנֵי מְכִירוֹת. כַּאֲשֶׁר פָּנָה דָּנִיֵּאל לַחֶבְרָה, כָּל הַמִּשְׂרוֹת כְּבָר הָיוּ תְּפוּסוֹת, אַךְ בְּשֶׁל עַקְשָׁנוּתוֹ הָרַבָּה, הָלַךְ לְהִפָּגֵשׁ עִם מְנַהֵל מַשְׁאַבֵּי אֱנוֹשׁ.

בַּפְּגִישָׁה, חָזַר הַמְנַהֵל וְהִסְבִּיר לוֹ בְּסַבְלָנוּת שֶׁהוּא גִּיֵּס כְּבָר אֶת כַּמּוּת הָעוֹבְדִים הַנִּדְרֶשֶׁת. "לְמַעֲשֶׂה, יֵשׁ לִי סוֹכְנִים בְּכָל רַחֲבֵי הָעוֹלָם חוּץ מֵאַנְטְאַרְקְטִיקָה, שָׁם אֵין לִי שׁוּם סוֹכֵן". הִתְבַּדֵּחַ הַמְנַהֵל.

דָּנִיֵּאל הַנִּלְהָב, תָּפַס אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת וּבִקֵּשׁ לִהְיוֹת סוֹכֵן מְכִירוֹת בְּאַנְטְאַרְקְטִיקָה. הוּא שִׁכְנֵעַ אֶת הַמְנַהֵל לָקַחַת אוֹתוֹ לְנִסָּיוֹן, שֶׁהֲרֵי מִמֵּילָא הוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ מַשְׂכֹּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהַתַּשְׁלוּם נִקְבָּע עַל פִּי אֲחוּזֵי הַמְּכִירוֹת.

צִיֵּד אוֹתוֹ הַמְנַהֵל בַּפְּרוֹסְפֶּקְטִים הַמַּתְאִימִים שֶׁל הַחֶבְרָה וּבְפִנְקְסֵי הַזְמָנוֹת, וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם. 'מֵעוֹלָם לֹא פָּגַשְׁתִּי אָדָם נִמְרָץ וְעַקְשָׁן כָּל כָּךְ', חָשַׁב לְעַצְמוֹ. לְאַחַר כְּחֹדֶשׁ, הֵחֵלּוּ לְהַגִּיעַ הַזְמָנוֹת שֶׁל מְקָרְרִים מֵאַנְטְאַרְקְטִיקָה...

הַזְמָנוֹת אֵלּוּ הָיוּ עִם כִּסּוּי, כֶּסֶף רַב הֵחֵל לִזְרֹם מֵאַנְטְאַרְקְטִיקָה אֶל מִשְׂרְדֵי חֲנוּת הַמִּפְעָל שֶׁל הַחֶבְרָה.

הַמְנַהֵל לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו. הוּא בִּקֵּשׁ מִדָּנִיֵּאל לְהַגִּיעַ לִפְגִישַׁת עֲבוֹדָה, עַל מְנָת לַעֲקֹב אַחַר פְּעֻלּוֹתָיו הַבְּרוּכוֹת וְהַמַּפְתִּיעוֹת מֵהַמָּקוֹם הַקַּר בָּעוֹלָם, וּלְהָבִין: הָכֵיצַד הִצְלִיחַ לִמְכֹּר קֶרַח לְאֶסְקִימוֹסִים?!

בְּמַהֲלַךְ הַפְּגִישָׁה, הִסְבִּיר דָּנִיֵּאל: "בְּאַנְטְאַרְקְטִיקָה קַר יוֹתֵר מִכָּל מְקָרֵר בָּעוֹלָם. שׂוֹרֵר שָׁם קֹר שֶׁל עֶשְׂרִים מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס, וְאִלּוּ בְּתוֹךְ מְקָרֵר שׂוֹרֵר קֹר שֶׁל אַרְבַּע מַעֲלוֹת. לָכֵן, הִצַּעְתִּי לָאֶסְקִימוֹסִים אֶת הַמְקָרֵר בְּתוֹר מְקוֹם אִחְסוּן חַם... בָּרוּךְ ה', הִצְלַחְתִּי, וְעוֹד מְעַט לֹא יִהְיֶה אֶסְקִימוֹסִי אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ מְקָרֵר!"

חָכְמַת חַיִּים - אֵינָהּ לְשַׂחֵק דַּוְקָא בִּקְלָפִים טוֹבִים, הַחָכְמָה הִיא לְשַׂחֵק בְּהַצְלָחָה בַּקְּלָפִים הַמְּצוּיִים בְּיָדְךָ! לְכָל אֶחָד יֵשׁ "קְלָפִים" מִשֶּׁלּוֹ - כִּשְׁרוֹנוֹת, תְּכוּנוֹת, כֹּחוֹת נֶפֶשׁ, וּתְנָאֵי חַיִּים נוֹסָפִים שֶׁסִּדְּרוּ לוֹ מִשָּׁמַיִם כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת הַשְּׁלִיחוּת שֶׁבִּשְׁבִילָהּ נִשְׁלַח לְעוֹלָם. הֶחָכָם מַשְׂכִּיל לְשַׂחֵק נָכוֹן בַּקְּלָפִים שֶׁקִּבֵּל, וְדַוְקָא אִתָּם מִתְאַמֵּץ לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	שלח תשפ"ה
	דַּע מַה שֶּׁתָּשִׁיב, וּמַה שֶּׁלֹּא...
	"לְשַׂחֵק בִּקְלָפִים" בְּצוּרָה נְכוֹנָה "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי" (א-א) כָּתַב רַבֵּנוּ "בַּעַל הַטּוּרִים": חֻמַּשׁ "וַיִּקְרָא" מִסְתַּיֵּם בְּפָסוּק: "אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי". וְחֻמַּשׁ "בַּמִּדְבָּר" מַתְחִיל בְּפָסוּק: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי". לִרְמֹז לָאָדָם, שֶׁאִם אֵינוֹ מֵשִׂים עַצְמוֹ כַּ"מִּדְבָּר", אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת (עירובין נד). הִנֵּה, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה הָאִישׁ הֶעָנָו בְּיוֹתֵר, וּבִזְכוּת זֶה זָכָה לִהְיוֹת בְּחִיר הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי בְּתוֹרָתוֹ וּבִקְדֻשָּׁתוֹ. שְׁנֵי חֲסִידִים פָּתְחוּ שְׁתֵּי חֲסִידֻיּוֹת חֲדָשׁוֹת. הָאֶחָד הִצְלִיחַ, רַבִּים נָהֲרוּ כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת עֲצוֹתָיו וְאֶת בִּרְכוֹתָיו, וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי נִשְׁאַר "מֻבְטָל". כְּשֶׁנִּסָּה לְאַרְגֵּן "טִישׁ" וְלֶאֱסֹף חֲסִידִים לַהִתְוַעֲדוּת, בְּקֹשִׁי מִנְיַן שֶׁל אֲנָשִׁים הִגִּיעַ. פָּנָה הֶחָסִיד שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ אֶל חֲבֵרוֹ, וּבִקֵּשׁ לִלְמֹד: "מַהוּ סוֹד הַצְלָחָתְךָ? מַדּוּעַ הַחֲסִידִים בָּאִים אֵלֶיךָ וְלֹא אֵלַי?" עָנָה לוֹ חֲבֵרוֹ, שֶׁכְּבָר הָפַךְ לִהְיוֹת אַדְמוֹ"ר מֻצְלָח: "דַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּא לָמָּה בָּאִים אֵלַי וְאַתָּה מִתְפַּלֵּא מַדּוּעַ לֹא בָּאִים אֵלֶיךָ – בָּאִים הַחֲסִידִים אֵלַי וְלֹא אֵלֶיךָ"... כָּךְ הָיָה נוֹהֵג הַ"בַּעַל שֵׁם טוֹב" זַצַ"ל, לְבָאֵר אֶת הַפָּסוּק: "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" (תהלים קכא-א). כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִתְנַהֵג בְּגַאֲוָה, "אֶשָּׂא עֵינַי", וּמַחֲשִׁיב אֶת עַצְמִי כְּ"הַר" - אֵין לִי יְשׁוּעָה. אַךְ כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִתְנַהֵג בַּעֲנָוָה וְרוֹאֶה אֶת עַצְמִי כְּ"אַיִן" וּכְאֶפֶס, אָז - "יָבֹא עֶזְרִי"! לְכָל אֶחָד אִישִׁיּוּת מִשֶּׁלּוֹ, תַּפְקִיד שֶׁרַק הוּא יָכוֹל לְמַלֵּא. כָּל אֶחָד הוּא "כּוֹכָב" בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לָכֵן עָלָיו לְנַצֵּל אֶת הַכִּשּׁוּרִים וְאֶת הַתְּכוּנוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ מִמָּרוֹם, כְּדֵי לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. חֶבְרַת מְקָרְרִים בְּ"אַרְצוֹת הַבְּרִית" גִּיְּסָה סוֹכְנֵי מְכִירוֹת. כַּאֲשֶׁר פָּנָה דָּנִיֵּאל לַחֶבְרָה, כָּל הַמִּשְׂרוֹת כְּבָר הָיוּ תְּפוּסוֹת, אַךְ בְּשֶׁל עַקְשָׁנוּתוֹ הָרַבָּה, הָלַךְ לְהִפָּגֵשׁ עִם מְנַהֵל מַשְׁאַבֵּי אֱנוֹשׁ. בַּפְּגִישָׁה, חָזַר הַמְנַהֵל וְהִסְבִּיר לוֹ בְּסַבְלָנוּת שֶׁהוּא גִּיֵּס כְּבָר אֶת כַּמּוּת הָעוֹבְדִים הַנִּדְרֶשֶׁת. "לְמַעֲשֶׂה, יֵשׁ לִי סוֹכְנִים בְּכָל רַחֲבֵי הָעוֹלָם חוּץ מֵאַנְטְאַרְקְטִיקָה, שָׁם אֵין לִי שׁוּם סוֹכֵן". הִתְבַּדֵּחַ הַמְנַהֵל. דָּנִיֵּאל הַנִּלְהָב, תָּפַס אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת וּבִקֵּשׁ לִהְיוֹת סוֹכֵן מְכִירוֹת בְּאַנְטְאַרְקְטִיקָה. הוּא שִׁכְנֵעַ אֶת הַמְנַהֵל לָקַחַת אוֹתוֹ לְנִסָּיוֹן, שֶׁהֲרֵי מִמֵּילָא הוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ מַשְׂכֹּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהַתַּשְׁלוּם נִקְבָּע עַל פִּי אֲחוּזֵי הַמְּכִירוֹת. צִיֵּד אוֹתוֹ הַמְנַהֵל בַּפְּרוֹסְפֶּקְטִים הַמַּתְאִימִים שֶׁל הַחֶבְרָה וּבְפִנְקְסֵי הַזְמָנוֹת, וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם. 'מֵעוֹלָם לֹא פָּגַשְׁתִּי אָדָם נִמְרָץ וְעַקְשָׁן כָּל כָּךְ', חָשַׁב לְעַצְמוֹ. לְאַחַר כְּחֹדֶשׁ, הֵחֵלּוּ לְהַגִּיעַ הַזְמָנוֹת שֶׁל מְקָרְרִים מֵאַנְטְאַרְקְטִיקָה... הַזְמָנוֹת אֵלּוּ הָיוּ עִם כִּסּוּי, כֶּסֶף רַב הֵחֵל לִזְרֹם מֵאַנְטְאַרְקְטִיקָה אֶל מִשְׂרְדֵי חֲנוּת הַמִּפְעָל שֶׁל הַחֶבְרָה. הַמְנַהֵל לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו. הוּא בִּקֵּשׁ מִדָּנִיֵּאל לְהַגִּיעַ לִפְגִישַׁת עֲבוֹדָה, עַל מְנָת לַעֲקֹב אַחַר פְּעֻלּוֹתָיו הַבְּרוּכוֹת וְהַמַּפְתִּיעוֹת מֵהַמָּקוֹם הַקַּר בָּעוֹלָם, וּלְהָבִין: הָכֵיצַד הִצְלִיחַ לִמְכֹּר קֶרַח לְאֶסְקִימוֹסִים?! בְּמַהֲלַךְ הַפְּגִישָׁה, הִסְבִּיר דָּנִיֵּאל: "בְּאַנְטְאַרְקְטִיקָה קַר יוֹתֵר מִכָּל מְקָרֵר בָּעוֹלָם. שׂוֹרֵר שָׁם קֹר שֶׁל עֶשְׂרִים מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס, וְאִלּוּ בְּתוֹךְ מְקָרֵר שׂוֹרֵר קֹר שֶׁל אַרְבַּע מַעֲלוֹת. לָכֵן, הִצַּעְתִּי לָאֶסְקִימוֹסִים אֶת הַמְקָרֵר בְּתוֹר מְקוֹם אִחְסוּן חַם... בָּרוּךְ ה', הִצְלַחְתִּי, וְעוֹד מְעַט לֹא יִהְיֶה אֶסְקִימוֹסִי אֶחָד שֶׁאֵין לוֹ מְקָרֵר!" חָכְמַת חַיִּים - אֵינָהּ לְשַׂחֵק דַּוְקָא בִּקְלָפִים טוֹבִים, הַחָכְמָה הִיא לְשַׂחֵק בְּהַצְלָחָה בַּקְּלָפִים הַמְּצוּיִים בְּיָדְךָ! לְכָל אֶחָד יֵשׁ "קְלָפִים" מִשֶּׁלּוֹ - כִּשְׁרוֹנוֹת, תְּכוּנוֹת, כֹּחוֹת נֶפֶשׁ, וּתְנָאֵי חַיִּים נוֹסָפִים שֶׁסִּדְּרוּ לוֹ מִשָּׁמַיִם כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת הַשְּׁלִיחוּת שֶׁבִּשְׁבִילָהּ נִשְׁלַח לְעוֹלָם. הֶחָכָם מַשְׂכִּיל לְשַׂחֵק נָכוֹן בַּקְּלָפִים שֶׁקִּבֵּל, וְדַוְקָא אִתָּם מִתְאַמֵּץ לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)