Otzarot-Article

בִּזְכוּת הַתְּפִלִּין

"וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ" (ז-כג) כָּתַב הָרַב "מִנְחַת שְׁמוּאֵל" זַצַ"ל: שָׁמַעְתִּי מִדְרָשׁ מֻפְלָא - כְּשֵׁם שֶׁנֹּחַ בָּנָה תֵּבָה כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִן הַמַּבּוּל - כָּךְ גַּם אָדָם אַחֵר, שֶׁחַי בְּאוֹתָם יָמִים, בָּנָה תֵּבָה לְעַצְמוֹ מִתּוֹךְ תִּקְוָה לְהִנָּצֵל. אַךְ בְּעוֹד שֶׁנֹּחַ נִצַּל, אוֹתוֹ אָדָם טָבַע יַחַד עִם תֵּבָתוֹ.

הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם הָיָה מַהוּתִי: נֹחַ הָיָה צַדִּיק, וְהָאִישׁ הָאַחֵר לֹא. נֹחַ קִבֵּל צִוּוּי יָשִׁיר מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת אֶת הַתֵּבָה, וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי פָּעַל עַל דַּעַת עַצְמוֹ. נֹחַ נִכְלַל בִּגְזֵרַת הַהַצָּלָה, וְהָאַחֵר הָיָה בִּכְלַל גְּזֵרַת הַכְּלָיָה.

מִכָּאן נִלְמַד יְסוֹד חָשׁוּב: שְׁנֵי אֲנָשִׁים יְכוֹלִים לְבַצֵּעַ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בְּדִיּוּק, לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ הִשְׁתַּדְּלוּת - אַךְ רַק אֶחָד מֵהֶם יִזְכֶּה בַּתּוֹצָאוֹת הָרְצוּיוֹת. הַהֶבְדֵּל אֵינוֹ טָמוּן בַּפְּעֻלָּה עַצְמָהּ, אֶלָּא בַּכַּוָּנָה שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ, בְּמַעֲמָדוֹ הָרוּחָנִי שֶׁל הָאָדָם, וּבַשְּׁאֵלָה הַאִם הוּא פּוֹעֵל מִתּוֹךְ אֱמוּנָה וּשְׁלִיחוּת, אוֹ מִתּוֹךְ יָזְמָה אִישִׁית שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה לִרְצוֹן ה'.

וְלָכֵן, לִפְעָמִים מַעֲשֶׂה שֶׁנִּרְאֶה פָּשׁוּט וְשִׁגְרָתִי, כְּמוֹ הֲנָחַת תְּפִלִּין, עָשׂוּי לַהֲפֹךְ לְרֶגַע שֶׁל הַצָּלָה מֻפְלָאָה - בִּזְכוּת הַכַּוָּנָה, הָאֱמוּנָה, וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁעָמְדוּ מֵאֲחוֹרָיו, כְּמוֹ בַּסִּפּוּר שֶׁלְּפָנֵינוּ:

מֵרָחוֹק אֲנִי מַבְחִין בְּשַׁעַר בֵּית הַסֵּפֶר. הַשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל אֵלָיו צַר, אָרֹךְ וּמְאַיֵּם. הַתִּיק שֶׁעַל כְּתֵפַי כָּבֵד יוֹתֵר לְפֶתַע, וַאֲנִי עוֹצֵר לְרֶגַע. הָאֲוִיר קָרִיר, וּבְכָל זֹאת אֲנִי מוֹחֶה זֵעָה מִמִּצְחִי. קוֹל פְּנִימִי מְנַסֶּה לְהַרְגִּיעַ אוֹתִי: "הַתְּפִלִּין תִּשְׁמֹרְנָה עָלֶיךָ, אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּת קֹדֶשׁ". אֲנִי נִכְנָס פְּנִימָה, מְנַהֵל בֵּית הַסֵּפֶר נִצָּב בַּכְּנִיסָה. לְרֶגַע אֲנִי עוֹצֵר אֶת נְשִׁימָתִי, כְּבָר פָּגַשְׁתִּי מְנַהֲלִים שֶׁרָאוּ בִּי מִטְרָד. הַפַּעַם, הַמְנַהֵל מְחַיֵּךְ וּמוֹשִׁיט יָד לִלְחִיצָה.

בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית הִתְקַבַּלְתִּי בְּכַמָּה בָּתֵּי סֵפֶר שׁוֹנִים בְּחֹם. הָיוּ מְנַהֲלִים שֶׁהִצְטָרְפוּ בְּעַצְמָם לַשִּׁעוּרִים וְהֶאֱזִינוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. אַף פַּעַם לֹא יָדַעְתִּי מֵרֹאשׁ לְאָן אַגִּיעַ, וְאֵיךְ אֶתְקַבֵּל. בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר נֶעֶרְכָה לִי קַבָּלַת פָּנִים חַמָּה. הַמְנַהֵל לִוָּה אוֹתִי אֶל הַכִּתָּה.

"הַמּוֹרֶה מְחַכֶּה לְךָ", הוּא אוֹמֵר. אֲנִי מַתְחִיל לָלֶכֶת, וְהוּא מוֹסִיף: "וְגַם הַיְלָדִים". 'הַלְוַאי', אֲנִי חוֹשֵׁב לְעַצְמִי. 'הַלְוַאי שֶׁמַּשֶּׁהוּ מִדְּבָרַי יְחַלְחֵל לְתוֹכָם, יִתְלַוֶּה אֲלֵיהֶם כְּצֵידָה לַדֶּרֶךְ'. אֲנִי נִכְנָס לַכִּתָּה, תִּיק הַתְּפִלִּין אִתִּי. אֲנִי מַצִּיג אֶת עַצְמִי - שְׁמִי אֶפְרַיִם בֶּרְנְשְׁטֵיין, אֲנִי עוֹסֵק בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים בְּיִצּוּר תְּפִלִּין, וּמַעֲבִיר כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה סַדְנָאוֹת בְּבָתֵּי סֵפֶר חִלּוֹנִיִּים עַל הֲנָחַת תְּפִלִּין.

הַמַּצֶּגֶת מְרַתֶּקֶת, הַיְלָדִים מִתְעַנְיְנִים, וְהַמּוֹרֶה שֶׁבַּצַּד מַאֲזִין גַּם הוּא בְּרֶ‍תֶק. יִתָּכֵן שֶׁאֲנִי הַיָּחִיד שֶׁיְּדַבֵּר אִתָּם עַל תְּפִלִּין, הַיָּחִיד שֶׁיַּסְבִּיר אֶת מַשְׁמָעוּת הַמִּצְוָה וְאֶת גְּדֻלָּתָהּ.

אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בַּיְלָדִים - בְּנֵי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, טְהוֹרִים וּתְמִימִים, וּמַסְבִּיר: הַתְּפִלִּין הֵן הַנֶּשֶׁק שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי, הֵן מְגִנּוֹת וְשׁוֹמְרוֹת. חֲזַ"ל אָמְרוּ שֶׁתְּפִלִּין הֵן שְׁמִירָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל. אֲנִי מְצַטֵּט: "מִנַּיִן שֶׁהַתְּפִלִּין עֹז הֵן לְיִשְׂרָאֵל? שֶׁכָּתוּב 'וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ'. וְתָנָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר - אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ".

אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לְדַבֵּר עַל אֹפֶן הַהֲנָחָה. הַיְלָדִים שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת מְרַתְּקוֹת, וַאֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לַעֲנוֹת כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי. הַמּוֹרֶה, שֶׁהָיָה עָסוּק קֹדֶם, מַקְשִׁיב כָּעֵת בְּעִנְיָן וּמִתְעָרֵב מִדֵּי פַּעַם. לִפְנֵי שֶׁאֲנִי יוֹצֵא, הַמּוֹרֶה נִגַּשׁ. יְהוּדִי לֹא צָעִיר, קְמָטִים בְּמִצְחוֹ. הוּא אוֹמֵר: "הִתְרַגַּשְׁתִּי כְּשֶׁאָמַרְתָּ שֶׁהַתְּפִלִּין הֵן שְׁמִירָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל", וְאָז הוּא מַתְחִיל לְסַפֵּר סִפּוּר מַדְהִים:

"שִׂמְחַת תּוֹרָה תשפ"ד, פַּחַד שׂוֹרֵר בַּבַּיִת. בְּנִי, חַיָּל בִּיחִידָה מֻבְחֶרֶת, גֻּיַּס מִיָּד לְאַחַר הֶחָג. יָדַעְנוּ שֶׁהוּא בְּעַזָּה, אַךְ לֹא יָדַעְנוּ מַה תַּפְקִידוֹ. כָּל שֶׁנּוֹתָר לָנוּ הָיָה לְהִתְפַּלֵּל לִשְׁלוֹמוֹ.

בְּאַחַד הַיָּמִים הוּא מִתְקַשֵּׁר, מְרֻגָּשׁ. אָנוּ נִבְהָלִים. הוּא מַבְטִיחַ שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר, וּמְשַׁתֵּף: 'הַיּוֹם בַּבֹּקֶר הָיְתָה לָנוּ מְשִׂימָה: לְהִכָּנֵס לְבִנְיָן בְּעַזָּה, וּלְוַדֵּא שֶׁאֵין בּוֹ מְחַבְּלִים אוֹ חָמְרֵי נֶפֶץ. כִּמְעַט נִכְנַסְתִּי עִם שְׁנֵי חֲבֵרִים, אַךְ פִּתְאֹם אֶחָד מֵהֶם עָצַר אוֹתָנוּ. בִּתְחִלַּת הַמִּלְחָמָה הָיְתָה הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה לַהֲנָחַת תְּפִלִּין, גַּם בְּקֶרֶב יְהוּדִים רְחוֹקִים. הֶחָבֵר אָמַר: 'מַה דַּעְתְּכֶם שֶׁנָּנִיחַ תְּפִלִּין לִפְנֵי שֶׁנִּכָּנֵס?' הַפְּעֻלָּה לֹא הָיְתָה דְּחוּפָה, וְהָיוּ לוֹ תְּפִלִּין. הוּא הֵנִיחַ, וְאַחֲרָיו אֲנַחְנוּ. כְּשֶׁהֶחָבֵר הָאַחֲרוֹן סִיֵּם - נִשְׁמַע פִּצּוּץ עָצוּם. הַבִּנְיָן הִתְרַסֵּק. נוֹתְרוּ מִמֶּנּוּ רַק שְׂרִידִים, חָצָץ וְחוֹל. הִתְבָּרֵר שֶׁהוּא הָיָה מְמֻלְכָּד. הוּא הִתְפּוֹצֵץ רֶגַע לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַסְנוּ! הַתְּפִלִּין, שֶׁגָּרְמוּ לָנוּ לְעִכּוּב שֶׁל כַּמָּה דַּקּוֹת - הֵן אֵלּוּ שֶׁהִצִּילוּ אוֹתָנוּ. אִם הָיִינוּ נִכְנָסִים לְפִי הַתִּכְנוּן - לֹא הָיִינוּ שׂוֹרְדִים".

הַמּוֹרֶה מְסַיֵּם אֶת הַסִּפּוּר בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה. גַּם אֲנִי נִסְעָר. הוּא מְסַפֵּר לִי שֶׁהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר אָדִישׁ, וּמְבַקֵּשׁ שֵׁמוֹת שֶׁל רַבָּנִים כְּדֵי שֶׁיַּעַזְרוּ לוֹ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְקָרֵב.

לִפְעָמִים פְּעֻלָּה שֶׁנִּרְאֵית קְטַנָּה וְיוֹמְיוֹמִית - כְּמוֹ הֲנָחַת תְּפִלִּין - עֲשׂוּיָה לְשַׁנּוֹת מַסְלוּל חַיִּים. לֹא לִהְיוֹת רַק תִּזְכֹּרֶת רוּחָנִית, אֶלָּא שִׁכְבַת הֲגַנָּה מַמָּשִׁית, כֹּחַ עֶלְיוֹן שֶׁשּׁוֹמֵר וּמְכַוֵּן אֶת מַהֲלַךְ הָאֵרוּעִים. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	שלח תשפ"ה
	בִּטָּחוֹן עַצְמִי
	בִּזְכוּת הַתְּפִלִּין "וַיִּשָּׁאֶר אַךְ נֹחַ" (ז-כג) כָּתַב הָרַב "מִנְחַת שְׁמוּאֵל" זַצַ"ל: שָׁמַעְתִּי מִדְרָשׁ מֻפְלָא - כְּשֵׁם שֶׁנֹּחַ בָּנָה תֵּבָה כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִן הַמַּבּוּל - כָּךְ גַּם אָדָם אַחֵר, שֶׁחַי בְּאוֹתָם יָמִים, בָּנָה תֵּבָה לְעַצְמוֹ מִתּוֹךְ תִּקְוָה לְהִנָּצֵל. אַךְ בְּעוֹד שֶׁנֹּחַ נִצַּל, אוֹתוֹ אָדָם טָבַע יַחַד עִם תֵּבָתוֹ. הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם הָיָה מַהוּתִי: נֹחַ הָיָה צַדִּיק, וְהָאִישׁ הָאַחֵר לֹא. נֹחַ קִבֵּל צִוּוּי יָשִׁיר מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת אֶת הַתֵּבָה, וְאִלּוּ הַשֵּׁנִי פָּעַל עַל דַּעַת עַצְמוֹ. נֹחַ נִכְלַל בִּגְזֵרַת הַהַצָּלָה, וְהָאַחֵר הָיָה בִּכְלַל גְּזֵרַת הַכְּלָיָה. מִכָּאן נִלְמַד יְסוֹד חָשׁוּב: שְׁנֵי אֲנָשִׁים יְכוֹלִים לְבַצֵּעַ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בְּדִיּוּק, לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ הִשְׁתַּדְּלוּת - אַךְ רַק אֶחָד מֵהֶם יִזְכֶּה בַּתּוֹצָאוֹת הָרְצוּיוֹת. הַהֶבְדֵּל אֵינוֹ טָמוּן בַּפְּעֻלָּה עַצְמָהּ, אֶלָּא בַּכַּוָּנָה שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ, בְּמַעֲמָדוֹ הָרוּחָנִי שֶׁל הָאָדָם, וּבַשְּׁאֵלָה הַאִם הוּא פּוֹעֵל מִתּוֹךְ אֱמוּנָה וּשְׁלִיחוּת, אוֹ מִתּוֹךְ יָזְמָה אִישִׁית שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה לִרְצוֹן ה'. וְלָכֵן, לִפְעָמִים מַעֲשֶׂה שֶׁנִּרְאֶה פָּשׁוּט וְשִׁגְרָתִי, כְּמוֹ הֲנָחַת תְּפִלִּין, עָשׂוּי לַהֲפֹךְ לְרֶגַע שֶׁל הַצָּלָה מֻפְלָאָה - בִּזְכוּת הַכַּוָּנָה, הָאֱמוּנָה, וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁעָמְדוּ מֵאֲחוֹרָיו, כְּמוֹ בַּסִּפּוּר שֶׁלְּפָנֵינוּ: מֵרָחוֹק אֲנִי מַבְחִין בְּשַׁעַר בֵּית הַסֵּפֶר. הַשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל אֵלָיו צַר, אָרֹךְ וּמְאַיֵּם. הַתִּיק שֶׁעַל כְּתֵפַי כָּבֵד יוֹתֵר לְפֶתַע, וַאֲנִי עוֹצֵר לְרֶגַע. הָאֲוִיר קָרִיר, וּבְכָל זֹאת אֲנִי מוֹחֶה זֵעָה מִמִּצְחִי. קוֹל פְּנִימִי מְנַסֶּה לְהַרְגִּיעַ אוֹתִי: "הַתְּפִלִּין תִּשְׁמֹרְנָה עָלֶיךָ, אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּת קֹדֶשׁ". אֲנִי נִכְנָס פְּנִימָה, מְנַהֵל בֵּית הַסֵּפֶר נִצָּב בַּכְּנִיסָה. לְרֶגַע אֲנִי עוֹצֵר אֶת נְשִׁימָתִי, כְּבָר פָּגַשְׁתִּי מְנַהֲלִים שֶׁרָאוּ בִּי מִטְרָד. הַפַּעַם, הַמְנַהֵל מְחַיֵּךְ וּמוֹשִׁיט יָד לִלְחִיצָה. בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית הִתְקַבַּלְתִּי בְּכַמָּה בָּתֵּי סֵפֶר שׁוֹנִים בְּחֹם. הָיוּ מְנַהֲלִים שֶׁהִצְטָרְפוּ בְּעַצְמָם לַשִּׁעוּרִים וְהֶאֱזִינוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. אַף פַּעַם לֹא יָדַעְתִּי מֵרֹאשׁ לְאָן אַגִּיעַ, וְאֵיךְ אֶתְקַבֵּל. בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר נֶעֶרְכָה לִי קַבָּלַת פָּנִים חַמָּה. הַמְנַהֵל לִוָּה אוֹתִי אֶל הַכִּתָּה. "הַמּוֹרֶה מְחַכֶּה לְךָ", הוּא אוֹמֵר. אֲנִי מַתְחִיל לָלֶכֶת, וְהוּא מוֹסִיף: "וְגַם הַיְלָדִים". 'הַלְוַאי', אֲנִי חוֹשֵׁב לְעַצְמִי. 'הַלְוַאי שֶׁמַּשֶּׁהוּ מִדְּבָרַי יְחַלְחֵל לְתוֹכָם, יִתְלַוֶּה אֲלֵיהֶם כְּצֵידָה לַדֶּרֶךְ'. אֲנִי נִכְנָס לַכִּתָּה, תִּיק הַתְּפִלִּין אִתִּי. אֲנִי מַצִּיג אֶת עַצְמִי - שְׁמִי אֶפְרַיִם בֶּרְנְשְׁטֵיין, אֲנִי עוֹסֵק בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים בְּיִצּוּר תְּפִלִּין, וּמַעֲבִיר כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה סַדְנָאוֹת בְּבָתֵּי סֵפֶר חִלּוֹנִיִּים עַל הֲנָחַת תְּפִלִּין. הַמַּצֶּגֶת מְרַתֶּקֶת, הַיְלָדִים מִתְעַנְיְנִים, וְהַמּוֹרֶה שֶׁבַּצַּד מַאֲזִין גַּם הוּא בְּרֶ‍תֶק. יִתָּכֵן שֶׁאֲנִי הַיָּחִיד שֶׁיְּדַבֵּר אִתָּם עַל תְּפִלִּין, הַיָּחִיד שֶׁיַּסְבִּיר אֶת מַשְׁמָעוּת הַמִּצְוָה וְאֶת גְּדֻלָּתָהּ. אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בַּיְלָדִים - בְּנֵי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, טְהוֹרִים וּתְמִימִים, וּמַסְבִּיר: הַתְּפִלִּין הֵן הַנֶּשֶׁק שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי, הֵן מְגִנּוֹת וְשׁוֹמְרוֹת. חֲזַ"ל אָמְרוּ שֶׁתְּפִלִּין הֵן שְׁמִירָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל. אֲנִי מְצַטֵּט: "מִנַּיִן שֶׁהַתְּפִלִּין עֹז הֵן לְיִשְׂרָאֵל? שֶׁכָּתוּב 'וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ'. וְתָנָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר - אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ". אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לְדַבֵּר עַל אֹפֶן הַהֲנָחָה. הַיְלָדִים שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת מְרַתְּקוֹת, וַאֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לַעֲנוֹת כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי. הַמּוֹרֶה, שֶׁהָיָה עָסוּק קֹדֶם, מַקְשִׁיב כָּעֵת בְּעִנְיָן וּמִתְעָרֵב מִדֵּי פַּעַם. לִפְנֵי שֶׁאֲנִי יוֹצֵא, הַמּוֹרֶה נִגַּשׁ. יְהוּדִי לֹא צָעִיר, קְמָטִים בְּמִצְחוֹ. הוּא אוֹמֵר: "הִתְרַגַּשְׁתִּי כְּשֶׁאָמַרְתָּ שֶׁהַתְּפִלִּין הֵן שְׁמִירָה עַל עַם יִשְׂרָאֵל", וְאָז הוּא מַתְחִיל לְסַפֵּר סִפּוּר מַדְהִים: "שִׂמְחַת תּוֹרָה תשפ"ד, פַּחַד שׂוֹרֵר בַּבַּיִת. בְּנִי, חַיָּל בִּיחִידָה מֻבְחֶרֶת, גֻּיַּס מִיָּד לְאַחַר הֶחָג. יָדַעְנוּ שֶׁהוּא בְּעַזָּה, אַךְ לֹא יָדַעְנוּ מַה תַּפְקִידוֹ. כָּל שֶׁנּוֹתָר לָנוּ הָיָה לְהִתְפַּלֵּל לִשְׁלוֹמוֹ. בְּאַחַד הַיָּמִים הוּא מִתְקַשֵּׁר, מְרֻגָּשׁ. אָנוּ נִבְהָלִים. הוּא מַבְטִיחַ שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר, וּמְשַׁתֵּף: 'הַיּוֹם בַּבֹּקֶר הָיְתָה לָנוּ מְשִׂימָה: לְהִכָּנֵס לְבִנְיָן בְּעַזָּה, וּלְוַדֵּא שֶׁאֵין בּוֹ מְחַבְּלִים אוֹ חָמְרֵי נֶפֶץ. כִּמְעַט נִכְנַסְתִּי עִם שְׁנֵי חֲבֵרִים, אַךְ פִּתְאֹם אֶחָד מֵהֶם עָצַר אוֹתָנוּ. בִּתְחִלַּת הַמִּלְחָמָה הָיְתָה הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה לַהֲנָחַת תְּפִלִּין, גַּם בְּקֶרֶב יְהוּדִים רְחוֹקִים. הֶחָבֵר אָמַר: 'מַה דַּעְתְּכֶם שֶׁנָּנִיחַ תְּפִלִּין לִפְנֵי שֶׁנִּכָּנֵס?' הַפְּעֻלָּה לֹא הָיְתָה דְּחוּפָה, וְהָיוּ לוֹ תְּפִלִּין. הוּא הֵנִיחַ, וְאַחֲרָיו אֲנַחְנוּ. כְּשֶׁהֶחָבֵר הָאַחֲרוֹן סִיֵּם - נִשְׁמַע פִּצּוּץ עָצוּם. הַבִּנְיָן הִתְרַסֵּק. נוֹתְרוּ מִמֶּנּוּ רַק שְׂרִידִים, חָצָץ וְחוֹל. הִתְבָּרֵר שֶׁהוּא הָיָה מְמֻלְכָּד. הוּא הִתְפּוֹצֵץ רֶגַע לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַסְנוּ! הַתְּפִלִּין, שֶׁגָּרְמוּ לָנוּ לְעִכּוּב שֶׁל כַּמָּה דַּקּוֹת - הֵן אֵלּוּ שֶׁהִצִּילוּ אוֹתָנוּ. אִם הָיִינוּ נִכְנָסִים לְפִי הַתִּכְנוּן - לֹא הָיִינוּ שׂוֹרְדִים". הַמּוֹרֶה מְסַיֵּם אֶת הַסִּפּוּר בְּהִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה. גַּם אֲנִי נִסְעָר. הוּא מְסַפֵּר לִי שֶׁהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר אָדִישׁ, וּמְבַקֵּשׁ שֵׁמוֹת שֶׁל רַבָּנִים כְּדֵי שֶׁיַּעַזְרוּ לוֹ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְקָרֵב. לִפְעָמִים פְּעֻלָּה שֶׁנִּרְאֵית קְטַנָּה וְיוֹמְיוֹמִית - כְּמוֹ הֲנָחַת תְּפִלִּין - עֲשׂוּיָה לְשַׁנּוֹת מַסְלוּל חַיִּים. לֹא לִהְיוֹת רַק תִּזְכֹּרֶת רוּחָנִית, אֶלָּא שִׁכְבַת הֲגַנָּה מַמָּשִׁית, כֹּחַ עֶלְיוֹן שֶׁשּׁוֹמֵר וּמְכַוֵּן אֶת מַהֲלַךְ הָאֵרוּעִים. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)