Otzarot-Article

חוֹמָה שֶׁל אִסּוּר!

"לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ" (יב-יז) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "לֹא תוּכַל – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר, יָכוֹל אַתָּה אֲבָל אֵינְךָ רַשַּׁאי". לִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: מַדּוּעַ הִשְׁתַּמֵּשׁ הַפָּסוּק בַּמִּלִּים 'לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל' בְּיַחַס לְאִסּוּר אֲכִילַת קָדָשִׁים מִחוּץ לִירוּשָׁלַיִם? הֲלֹא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, אֵין לָאָדָם מְנִיעָה מְצִיאוּתִית לֶאֱכֹל אֶת הַקֳּדָשִׁים בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה אָסְרָה עָלָיו. וְאִם כֵּן, הָיָה רָאוּי יוֹתֵר לוֹמַר: 'לֹא תֹאכַל'!

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

ר' אַבְרָהָם, מַזְכִּיר יְשִׁיבַת 'תִּפְאֶרֶת יְרוּשָׁלַיִם' שֶׁבַּאֲמֶרִיקָה, הֵרִים אֶת שְׁפוֹפֶרֶת הַטֶּלֶפוֹן בְּמִשְׂרַד הַיְשִׁיבָה. מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקַּו נִשְׁמַע קוֹל בִּלְתִּי מֻכָּר: "שָׁמַעְתִּי שֶׁהַיְשִׁיבָה נִמְצֵאת בִּקְשָׁיִים כַּלְכָּלִיִּים, וְהָיִיתִי מְעֻנְיָן לִתְרֹם סְכוּם כֶּסֶף הָגוּן", אָמַר הַדּוֹבֵר.

ר' אַבְרָהָם לֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו. אָכֵן, בָּחֳדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים נִקְלְעָה הַיְשִׁיבָה לְמַצָּב כַּסְפִּי קָשֶׁה. הָיָה קַיָּם חֲשָׁשׁ מַמָּשִׁי לְעִכּוּב בְּתַשְׁלוּמֵי הַמַּשְׂכּוֹרוֹת לְרַבָּנֵי הַיְשִׁיבָה, וְלִפְגִיעָה מַשְׁמָעוּתִית בִּתְנָאֵיהֶם הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁל הַבַּחוּרִים. הַדּוֹבֵר, שֶׁהִזְדַּהָה בִּשְׁמוֹ, הָיָה אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַנַּדְבָנִים הַמְפֻרְסָמִים בַּאֲמֶרִיקָה. תְּרוּמָה הֲגוּנָה מִצִּדּוֹ - בִּיכָלְתָּהּ לְחַלֵּץ אֶת הַיְשִׁיבָה מֵהַמֵּצַר שֶׁבּוֹ הִיא נְתוּנָה.

"אֶת פְּרָטֵי הַסְּכוּם וְאֶת אֹפֶן הַעֲבָרָתוֹ, אֶשְׂמַח לִמְסֹר לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין. הַאִם אוּכַל לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ?" שָׁאַל הַנָּדִיב.

הַמַּזְכִּיר לֹא הִסֵּס: "כֵּן, בְּוַדַּאי! מִיָּד אֶקְרָא לוֹ שֶׁיִּגַּשׁ לַטֶּלֶפוֹן". הוּא כִּמְעַט הִשְׁלִיךְ אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת, וּפָתַח בִּדְהָרָה לְעֵבֶר בֵּית הַמִּדְרָשׁ.

הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת צָהֳרַיִם, וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ הִתְפַּלְּלוּ בְּאוֹתָהּ עֵת תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁל מִנְחָה. ר' אַבְרָהָם הִתְבּוֹנֵן בְּרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, הָעוֹמֵד בְּפִנָּתוֹ וְשׁוֹפֵךְ אֶת לִבּוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. דַּקּוֹת אֲחָדוֹת הִמְתִּין בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת, עַד שֶׁסִּיֵּם רַבִּי מֹשֶׁה אֶת תְּפִלָּתוֹ. מִיָּד נִגַּשׁ אֵלָיו וְלָחַשׁ לְאָזְנוֹ: "נָדִיב חָשׁוּב רוֹצֶה לְשׂוֹחֵחַ עִם רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בְּעִנְיַן תְּרוּמָה הֲגוּנָה לַיְשִׁיבָה. אָנָּא, שֶׁהָרַב יִגַּשׁ בִּמְהִירוּת לַמִּשְׂרָד".

לְהַפְתָּעָתוֹ, לֹא הִתְרַגֵּשׁ רַבִּי מֹשֶׁה מֵהַדְּבָרִים. הוּא נוֹתַר עַל עָמְדוֹ בְּלִי לָזוּז אֲפִלּוּ פְּסִיעָה אַחַת, כְּשֶׁהוּא רוֹמֵז בְּאֶצְבָּעוֹ לְאוֹת שְׁלִילָה.

"אֲבָל, רַבִּי!" הִגְבִּיר ר' אַבְרָהָם אֶת קוֹלוֹ, מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה שֶׁאוּלַי רַבִּי מֹשֶׁה לֹא שָׁמַע אֶת דְּבָרָיו. אַךְ רַבִּי מֹשֶׁה שׁוּב רָמַז בְּיָדוֹ, וְהִצְבִּיעַ עַל הַבָּחוּר הַנִּצָּב מֵאֲחוֹרָיו. הַבָּחוּר עֲדַיִן הִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְהוּא, רַבִּי מֹשֶׁה, לֹא הָיָה יָכוֹל לִפְסֹעַ לְפָנָיו. כָּעֵת ר' אַבְרָהָם נוֹתַר אַף הוּא עַל עָמְדוֹ...

רַק לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת, סִיֵּם הַבָּחוּר אֶת תְּפִלָּתוֹ וּפָסַע לְאָחוֹר. בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה פָּרַץ ר' אַבְרָהָם מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ וְאָץ רָץ לַמִּשְׂרָד. הוּא הֵרִים אֶת הַטֶּלֶפוֹן, מִתּוֹךְ תִּקְוָה קְלוּשָׁה שֶׁהַנָּדִיב עֲדַיִן מַמְתִּין, אַךְ לַשָּׁוְא. הַשִּׂיחָה הִתְנַתְּקָה...

'מַדּוּעַ לֹא מִהֵר רַבִּי מֹשֶׁה?' הִרְהֵר לְעַצְמוֹ הַמַּזְכִּיר, 'הֲלֹא בְּוַדַּאי הוּא מוּדָע לְמַצָּבָהּ הַכַּלְכָּלִי הַקָּשֶׁה שֶׁל הַיְשִׁיבָה. אָמְנָם מֵאֲחוֹרָיו עָמַד בָּחוּר וְהֶאֱרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, אֲבָל צָרְכֵי הַיְשִׁיבָה וְקִיּוּמָהּ בְּוַדַּאי נִמְצָאִים בַּעֲדִיפוּת עֶלְיוֹנָה, וְקוֹדְמִים לַכֹּל!'

אֶת חוּט מַחְשְׁבוֹתָיו קָטְעָה כְּנִיסָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה לַמִּשְׂרָד. הַצַּעַר שֶׁנִּשְׁקַף מִפָּנָיו שֶׁל ר' אַבְרָהָם, לֹא נֶעְלַם מֵעֵינָיו הַטְּהוֹרוֹת שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה. "ר' אַבְרָהָם", פָּנָה אֵלָיו רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בְּנֹעַם שְׂפָתָיו, "הֵן הֲלָכָה מְפֹרֶשֶׁת הִיא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, בְּסִימָן ק"ב, שֶׁאֵין לַעֲבֹר בִּפְנֵי אָדָם הַמִּתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה!"

"אֲבָל רַבִּי, הִפְסַדְנוּ מָמוֹן רַב!" טָעַן הַמַּזְכִּיר, "בַּכֶּסֶף הַזֶּה יָכֹלְנוּ לְהַחֲזִיק אֶת הַיְשִׁיבָה זְמַן אָרֹךְ..."

הֵשִׁיב לוֹ רַבִּי מֹשֶׁה: "דַּע לְךָ, כְּשֶׁהַהֲלָכָה אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין לַעֲבֹר בִּפְנֵי הַמִּתְפַּלֵּל, הֲרֵי שֶׁהִיא מַצִּיבָה בְּפָנַי קִיר! אֵינִי יָכוֹל לִשְׁבֹּר אֶת הַקִּיר, וְעַל כֵּן לֹא יָכֹלְתִּי לָזוּז מִמְּקוֹמִי וְלָצֵאת מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ!"

עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם, הִתְקַשֵּׁר ר' אַבְרָהָם לַנָּדִיב. הוּא סִפֵּר לוֹ מַה קָּרָה וְהִתְנַצֵּל עַל הָעִכּוּב. הַנָּדִיב הֵבִין אֶת הָעִנְיָן, וְהִתְפַּעֵל מְאֹד מֵהַקְפָּדָתוֹ הַנֶּחְרֶצֶת שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה עַל כָּל תָּג וְתָג בַּהֲלָכָה, גַּם בִּמְחִיר שֶׁל הֶפְסֵדִים גְּדוֹלִים! כַּמּוּבָן, הוּא הֶעֱנִיק תְּרוּמָה מְכֻבֶּדֶת...

אָנוּ לוֹמְדִים, שֶׁעַל הָאָדָם לְהִתְאַמֵּן לְהַשְׁלִיט אֶת הַתּוֹרָה עַל עַצְמוֹ וְעַל טִבְעוֹ, כָּךְ שֶׁעֲשִׂיָּה נֶגֶד הַתּוֹרָה תִּהְיֶה אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת 'שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ!'.

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מֵאִיר בְּלוֹךְ זַצַ"ל:

לֹא דַּי שֶׁאֲכִילַת הַקֳּדָשִׁים מִחוּץ לִירוּשָׁלַיִם אֲסוּרָה, אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהִיא נֶגֶד רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָאָדָם חַיָּב לָחוּשׁ כִּי אֵין לוֹ יְכֹלֶת לַעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ! עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כַּאֲשֶׁר אוֹמְרִים לְאָדָם לִקְפֹּץ מֵרֹאשׁ הַגַּג, תְּגוּבָתוֹ הִיא: 'אֵינֶנִּי יָכוֹל'. וַהֲלֹא בְּוַדַּאי שֶׁהוּא יָכוֹל, רַק שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה! מַדּוּעַ הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן 'אֵינִי יָכוֹל'?! אֶלָּא, כֵּיוָן שֶׁשִּׂכְלוֹ מוֹרֶה לוֹ שֶׁלֹּא לִקְפֹּץ, זֶה נֶחְשָׁב אֶצְלוֹ כְּהֶעְדֵּר אֶפְשָׁרוּת וּכְחֹסֶר יְכֹלֶת. כֵּן גַּם בְּיַחַס לְמַעֲשֶׂה שֶׁנּוֹגֵד אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל ה' – עַל הָאָדָם לָחוּשׁ שֶׁאֵין לוֹ יְכֹלֶת כְּלָל לַעֲשׂוֹתוֹ!

זֶה מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְרַמֶּזֶת לָנוּ, בְּאָמְרָהּ: 'לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ' –לֹא רַק שֶׁהָאֲכִילָה אֲסוּרָה עַל הָאָדָם, אֶלָּא שֶׁהָאִסּוּר צָרִיךְ לִהְיוֹת מֻשְׁרָשׁ בּוֹ, כְּמוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בַּר בִּצּוּעַ! (לְלַמֶּדְךָ)

	בהעלותך תשפ"ה
	מִי שֶׁלֹּא נָשַׁם אֲבַק דְּרָכִים, לֹא יִשְׁאַף אֲוִיר פְּסָגוֹת
	חוֹמָה שֶׁל אִסּוּר! "לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ" (יב-יז) פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "לֹא תוּכַל – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר, יָכוֹל אַתָּה אֲבָל אֵינְךָ רַשַּׁאי". לִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: מַדּוּעַ הִשְׁתַּמֵּשׁ הַפָּסוּק בַּמִּלִּים 'לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל' בְּיַחַס לְאִסּוּר אֲכִילַת קָדָשִׁים מִחוּץ לִירוּשָׁלַיִם? הֲלֹא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, אֵין לָאָדָם מְנִיעָה מְצִיאוּתִית לֶאֱכֹל אֶת הַקֳּדָשִׁים בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה אָסְרָה עָלָיו. וְאִם כֵּן, הָיָה רָאוּי יוֹתֵר לוֹמַר: 'לֹא תֹאכַל'! אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: ר' אַבְרָהָם, מַזְכִּיר יְשִׁיבַת 'תִּפְאֶרֶת יְרוּשָׁלַיִם' שֶׁבַּאֲמֶרִיקָה, הֵרִים אֶת שְׁפוֹפֶרֶת הַטֶּלֶפוֹן בְּמִשְׂרַד הַיְשִׁיבָה. מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקַּו נִשְׁמַע קוֹל בִּלְתִּי מֻכָּר: "שָׁמַעְתִּי שֶׁהַיְשִׁיבָה נִמְצֵאת בִּקְשָׁיִים כַּלְכָּלִיִּים, וְהָיִיתִי מְעֻנְיָן לִתְרֹם סְכוּם כֶּסֶף הָגוּן", אָמַר הַדּוֹבֵר. ר' אַבְרָהָם לֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו. אָכֵן, בָּחֳדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים נִקְלְעָה הַיְשִׁיבָה לְמַצָּב כַּסְפִּי קָשֶׁה. הָיָה קַיָּם חֲשָׁשׁ מַמָּשִׁי לְעִכּוּב בְּתַשְׁלוּמֵי הַמַּשְׂכּוֹרוֹת לְרַבָּנֵי הַיְשִׁיבָה, וְלִפְגִיעָה מַשְׁמָעוּתִית בִּתְנָאֵיהֶם הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁל הַבַּחוּרִים. הַדּוֹבֵר, שֶׁהִזְדַּהָה בִּשְׁמוֹ, הָיָה אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַנַּדְבָנִים הַמְפֻרְסָמִים בַּאֲמֶרִיקָה. תְּרוּמָה הֲגוּנָה מִצִּדּוֹ - בִּיכָלְתָּהּ לְחַלֵּץ אֶת הַיְשִׁיבָה מֵהַמֵּצַר שֶׁבּוֹ הִיא נְתוּנָה. "אֶת פְּרָטֵי הַסְּכוּם וְאֶת אֹפֶן הַעֲבָרָתוֹ, אֶשְׂמַח לִמְסֹר לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין. הַאִם אוּכַל לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ?" שָׁאַל הַנָּדִיב. הַמַּזְכִּיר לֹא הִסֵּס: "כֵּן, בְּוַדַּאי! מִיָּד אֶקְרָא לוֹ שֶׁיִּגַּשׁ לַטֶּלֶפוֹן". הוּא כִּמְעַט הִשְׁלִיךְ אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת, וּפָתַח בִּדְהָרָה לְעֵבֶר בֵּית הַמִּדְרָשׁ. הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת צָהֳרַיִם, וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ הִתְפַּלְּלוּ בְּאוֹתָהּ עֵת תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁל מִנְחָה. ר' אַבְרָהָם הִתְבּוֹנֵן בְּרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, הָעוֹמֵד בְּפִנָּתוֹ וְשׁוֹפֵךְ אֶת לִבּוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. דַּקּוֹת אֲחָדוֹת הִמְתִּין בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת, עַד שֶׁסִּיֵּם רַבִּי מֹשֶׁה אֶת תְּפִלָּתוֹ. מִיָּד נִגַּשׁ אֵלָיו וְלָחַשׁ לְאָזְנוֹ: "נָדִיב חָשׁוּב רוֹצֶה לְשׂוֹחֵחַ עִם רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בְּעִנְיַן תְּרוּמָה הֲגוּנָה לַיְשִׁיבָה. אָנָּא, שֶׁהָרַב יִגַּשׁ בִּמְהִירוּת לַמִּשְׂרָד". לְהַפְתָּעָתוֹ, לֹא הִתְרַגֵּשׁ רַבִּי מֹשֶׁה מֵהַדְּבָרִים. הוּא נוֹתַר עַל עָמְדוֹ בְּלִי לָזוּז אֲפִלּוּ פְּסִיעָה אַחַת, כְּשֶׁהוּא רוֹמֵז בְּאֶצְבָּעוֹ לְאוֹת שְׁלִילָה. "אֲבָל, רַבִּי!" הִגְבִּיר ר' אַבְרָהָם אֶת קוֹלוֹ, מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבָה שֶׁאוּלַי רַבִּי מֹשֶׁה לֹא שָׁמַע אֶת דְּבָרָיו. אַךְ רַבִּי מֹשֶׁה שׁוּב רָמַז בְּיָדוֹ, וְהִצְבִּיעַ עַל הַבָּחוּר הַנִּצָּב מֵאֲחוֹרָיו. הַבָּחוּר עֲדַיִן הִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְהוּא, רַבִּי מֹשֶׁה, לֹא הָיָה יָכוֹל לִפְסֹעַ לְפָנָיו. כָּעֵת ר' אַבְרָהָם נוֹתַר אַף הוּא עַל עָמְדוֹ... רַק לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת, סִיֵּם הַבָּחוּר אֶת תְּפִלָּתוֹ וּפָסַע לְאָחוֹר. בִּמְהִירוּת עֲצוּמָה פָּרַץ ר' אַבְרָהָם מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ וְאָץ רָץ לַמִּשְׂרָד. הוּא הֵרִים אֶת הַטֶּלֶפוֹן, מִתּוֹךְ תִּקְוָה קְלוּשָׁה שֶׁהַנָּדִיב עֲדַיִן מַמְתִּין, אַךְ לַשָּׁוְא. הַשִּׂיחָה הִתְנַתְּקָה... 'מַדּוּעַ לֹא מִהֵר רַבִּי מֹשֶׁה?' הִרְהֵר לְעַצְמוֹ הַמַּזְכִּיר, 'הֲלֹא בְּוַדַּאי הוּא מוּדָע לְמַצָּבָהּ הַכַּלְכָּלִי הַקָּשֶׁה שֶׁל הַיְשִׁיבָה. אָמְנָם מֵאֲחוֹרָיו עָמַד בָּחוּר וְהֶאֱרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, אֲבָל צָרְכֵי הַיְשִׁיבָה וְקִיּוּמָהּ בְּוַדַּאי נִמְצָאִים בַּעֲדִיפוּת עֶלְיוֹנָה, וְקוֹדְמִים לַכֹּל!' אֶת חוּט מַחְשְׁבוֹתָיו קָטְעָה כְּנִיסָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה לַמִּשְׂרָד. הַצַּעַר שֶׁנִּשְׁקַף מִפָּנָיו שֶׁל ר' אַבְרָהָם, לֹא נֶעְלַם מֵעֵינָיו הַטְּהוֹרוֹת שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה. "ר' אַבְרָהָם", פָּנָה אֵלָיו רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה בְּנֹעַם שְׂפָתָיו, "הֵן הֲלָכָה מְפֹרֶשֶׁת הִיא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, בְּסִימָן ק"ב, שֶׁאֵין לַעֲבֹר בִּפְנֵי אָדָם הַמִּתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה!" "אֲבָל רַבִּי, הִפְסַדְנוּ מָמוֹן רַב!" טָעַן הַמַּזְכִּיר, "בַּכֶּסֶף הַזֶּה יָכֹלְנוּ לְהַחֲזִיק אֶת הַיְשִׁיבָה זְמַן אָרֹךְ..." הֵשִׁיב לוֹ רַבִּי מֹשֶׁה: "דַּע לְךָ, כְּשֶׁהַהֲלָכָה אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין לַעֲבֹר בִּפְנֵי הַמִּתְפַּלֵּל, הֲרֵי שֶׁהִיא מַצִּיבָה בְּפָנַי קִיר! אֵינִי יָכוֹל לִשְׁבֹּר אֶת הַקִּיר, וְעַל כֵּן לֹא יָכֹלְתִּי לָזוּז מִמְּקוֹמִי וְלָצֵאת מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ!" עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם, הִתְקַשֵּׁר ר' אַבְרָהָם לַנָּדִיב. הוּא סִפֵּר לוֹ מַה קָּרָה וְהִתְנַצֵּל עַל הָעִכּוּב. הַנָּדִיב הֵבִין אֶת הָעִנְיָן, וְהִתְפַּעֵל מְאֹד מֵהַקְפָּדָתוֹ הַנֶּחְרֶצֶת שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה עַל כָּל תָּג וְתָג בַּהֲלָכָה, גַּם בִּמְחִיר שֶׁל הֶפְסֵדִים גְּדוֹלִים! כַּמּוּבָן, הוּא הֶעֱנִיק תְּרוּמָה מְכֻבֶּדֶת... אָנוּ לוֹמְדִים, שֶׁעַל הָאָדָם לְהִתְאַמֵּן לְהַשְׁלִיט אֶת הַתּוֹרָה עַל עַצְמוֹ וְעַל טִבְעוֹ, כָּךְ שֶׁעֲשִׂיָּה נֶגֶד הַתּוֹרָה תִּהְיֶה אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת 'שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ!'. וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מֵאִיר בְּלוֹךְ זַצַ"ל: לֹא דַּי שֶׁאֲכִילַת הַקֳּדָשִׁים מִחוּץ לִירוּשָׁלַיִם אֲסוּרָה, אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהִיא נֶגֶד רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָאָדָם חַיָּב לָחוּשׁ כִּי אֵין לוֹ יְכֹלֶת לַעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ! עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, כַּאֲשֶׁר אוֹמְרִים לְאָדָם לִקְפֹּץ מֵרֹאשׁ הַגַּג, תְּגוּבָתוֹ הִיא: 'אֵינֶנִּי יָכוֹל'. וַהֲלֹא בְּוַדַּאי שֶׁהוּא יָכוֹל, רַק שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה! מַדּוּעַ הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן 'אֵינִי יָכוֹל'?! אֶלָּא, כֵּיוָן שֶׁשִּׂכְלוֹ מוֹרֶה לוֹ שֶׁלֹּא לִקְפֹּץ, זֶה נֶחְשָׁב אֶצְלוֹ כְּהֶעְדֵּר אֶפְשָׁרוּת וּכְחֹסֶר יְכֹלֶת. כֵּן גַּם בְּיַחַס לְמַעֲשֶׂה שֶׁנּוֹגֵד אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל ה' – עַל הָאָדָם לָחוּשׁ שֶׁאֵין לוֹ יְכֹלֶת כְּלָל לַעֲשׂוֹתוֹ! זֶה מַה שֶּׁהַתּוֹרָה מְרַמֶּזֶת לָנוּ, בְּאָמְרָהּ: 'לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ' –לֹא רַק שֶׁהָאֲכִילָה אֲסוּרָה עַל הָאָדָם, אֶלָּא שֶׁהָאִסּוּר צָרִיךְ לִהְיוֹת מֻשְׁרָשׁ בּוֹ, כְּמוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בַּר בִּצּוּעַ! (לְלַמֶּדְךָ)