Otzarot-Article

"וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה" (לה-ל) אֵינֶנּוּ עוֹבְרִים עֲבֵרוֹת, חָלִילָה, בְּוַדַּאי לֹא בְּמֵזִיד אוֹ בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה. וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, נְסַפֵּר עַל עֲבֵרָה מִן הַתּוֹרָה שֶׁאוּלַי לֹא יָדַעְנוּ עַל קִיּוּמָהּ: "וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת". וְכָתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זצ"ל בְּפֵרוּשָׁהּ: "שֶׁהֻזְהַר הָעֵד שֶׁלֹּא לְדַבֵּר בְּדִינוֹ שֶׁל זֶה שֶׁהוּא מֵעִיד עָלָיו, אֲפִלּוּ הוּא חָכָם אוֹ יוֹדֵעַ - הֲרֵי זֶה לֹא יִהְיֶה גַּם עֵד וְגַם דַּיָּן וְגַם מוֹרֶה. אֶלָּא יָעִיד בְּמַה שֶּׁרָאָה, וְיִשְׁתֹּק. וְהַדַּיָּנִים יַעֲשׂוּ בְּעֵדוּתוֹ כְּפִי מַה שֶּׁיֵּרָאֶה לָהֶם" (סֵפֶר הַמִּצְווֹת, ל"ת רצא).

נֶחֱרָצִים הַדְּבָרִים וּמְחַיְּבִים בְּכָל שִׁטְחֵי חַיֵּינוּ. יָדַעְנוּ שֶׁהֻזְהַרְנוּ בְּמִצְוַת עֲשֵׂה לָדוּן לְכַף זְכוּת: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ". וְעַתָּה נוֹדַע לָנוּ שֶׁהֻזְהַרְנוּ גַּם בְּמִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא לִשְׁפֹּט לְכַף חוֹבָה: "וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה". אַל תַּסִּיק מַסְקָנוֹת. יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ כָּאן גּוֹרְמִים שֶׁלֹּא עָמַדְתָּ עֲלֵיהֶם, יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ פְּרָטִים שֶׁנֶּעֶלְמוּ מֵעֵינֶיךָ, יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ אִלּוּצִים שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ עַל קִיּוּמָם. אִם רָאִיתָ - תּוּכַל לְהָעִיד, אַךְ לֹא לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת, לֹא לְהַרְשִׁיעַ.

סָח הַצַּדִּיק הַיְּרוּשַׁלְמִי רַבִּי אַרְיֵה לֵוִין זצ"ל: הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּהַלְוָיָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר רִיבְלִין זצ"ל, מִנְּקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. לַנִּפְטָר הָיָה חָבֵר מִנֹּעַר, רַבִּי שְׁמוּאֵל קוּק זצ"ל, שֶׁעָבַד בִּמְחִצָּתוֹ כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה. לְפֶתַע פָּרַשׁ הַיָּדִיד מִמַּסַּע הַהַלְוָיָה וְנִכְנַס לַחֲנוּת פְּרָחִים... חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי: 'הַאִם כָּךְ מִתְנַהֵג יָדִיד וָתִיק?! מַדּוּעַ אֵינוֹ מְלַוֶּה אֶת חֲבֵרוֹ עַד לְבֵית הֶעָלְמִין אֶלָּא נִכְנָס לַחֲנוּת פְּרָחִים?' כַּעֲבֹר רֶגַע יָצָא רַבִּי שְׁמוּאֵל וַעֲצִיץ פְּרָחִים בְּיָדוֹ, וּפָנָה לְכִוּוּן אַחֵר.

הַדָּבָר הִתְמִיהַּ, וְלֹא כָּבַשְׁתִּי אֶת תְּמִיהָתִי. פָּנִיתִי אֵלָיו, וְשָׁאַלְתִּי: "יְלַמְּדֵנִי נָא, הֲלֹא חָבֵר נֶאֱמָן הָיִיתָ לַמָּנוֹחַ. מָה רָאִיתָ לִפְרֹשׁ מֵהַלְוָיָתוֹ לְעֵינֵי כֻּלָּם, וְלִקְנוֹת עָצִיץ דַּוְקָא עַתָּה?"

עָנָה וְאָמַר: "מִזֶּה שָׁנִים מְטַפֵּל אֲנִי בְּחוֹלֶה מְצֹרָע, הַמְּאֻשְׁפָּז בְּבֵית הַחוֹלִים לִמְצֹרָעִים. וְאֶמֶשׁ - נִפְטַר. הָרוֹפְאִים הֶחְלִיטוּ לִשְׂרֹף אֶת כָּל חֲפָצָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם אֲחֵרִים וְיִדַּבְּקוּ בְּמַחֲלָתוֹ, חָלִילָה. וּבֵין הַחֲפָצִים - זוּג תְּפִלִּין. הִזְדַּעְזַעְתִּי וּמָחִיתִי, בִּקַּשְׁתִּי מֵהָרוֹפֵא שֶׁיַּסְכִּים לְגָנְזָן בַּעֲצִיץ חֶרֶס וּלְהַטְמִינָן בָּאֲדָמָה, כַּדִּין. וְהוּא הִסְכִּים, בִּתְנַאי שֶׁאָבִיא אֶת הֶעָצִיץ עַד הַשָּׁעָה עֶשֶׂר. בֵּינָתַיִם, הִתְבַּשַּׂרְתִּי עַל הַלְוָיָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר, חֲבֵרִי הַנֶּאֱמָן. מוּבָן שֶׁבָּאתִי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּהַלְוָיָתוֹ. אַךְ לְחֶרְדָתִי, רָאִיתִי שֶׁהַשָּׁעָה מִתְאַחֶרֶת. חִפַּשְׂתִּי וּמָצָאתִי חֲנוּת פְּרָחִים, נִכְנַסְתִּי וּבִקַּשְׁתִּי עָצִיץ. אָמְרוּ לִי: אֵין זוֹ חֲנוּת לִכְלֵי חֶרֶס, כָּאן מוֹכְרִים פְּרָחִים... לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה, רָכַשְׁתִּי עֲצִיץ פְּרָחִים, וַאֲנִי עוֹמֵד לְרוֹקְנוֹ כְּדֵי לִטְמֹן בּוֹ אֶת הַתְּפִלִּין. זֶה הַסִּפּוּר. וְעַכְשָׁו, רַבִּי אַרְיֵה, הַשָּׁעָה תֵּשַׁע וָחֵצִי. אִם אַמְשִׁיךְ לְשׂוֹחֵחַ עִמְּךָ - עֲלוּלִים לִשְׂרֹף אֶת הַתְּפִלִּין. לְפִיכָךְ הֲרֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶת רְשׁוּתְךָ לְמַהֵר לְבֵית הַחוֹלִים כְּדֵי שֶׁאַסְפִּיק לְהַגִּיעַ בַּמּוֹעֵד..."

מֵאָז, סִפֵּר רַבִּי אַרְיֵה, קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לָדוּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת...

הָבָה נִנְהַג כֵּן גַּם אָנוּ, שֶׁלֹּא לָדוּן לְכַף חוֹבָה וְשֶׁמָּא שֶׁלֹּא לָדוּן בִּכְלָל!

הֵן נוּכַל לִלְמֹד זֹאת מֵעַצְמֵנוּ. אֵין אָנוּ מֻשְׁלָמִים, אֱמֶת. וּבְכָל זֹאת, כָּל מַעֲשֶׂה מִמַּעֲשֵׂינוּ, דָּנִים אָנוּ לְכַף זְכוּת. בְּדֹחַק, בְּקֹשִׁי, אֲבָל תָּמִיד מוֹצְאִים אֵיזֶה צִדּוּק שֶׁהוּא: הָיִינוּ עֲיֵפִים, מְתוּחִים, רְגוּזִים, לֹא יָדַעְנוּ, לֹא שִׁעַרְנוּ, לֹא חָשַׁבְנוּ - וְהַכֹּל נָכוֹן. שׂוּמָה עָלֵינוּ לְהָבִין, שֶׁגַּם אֵצֶל הַזּוּלַת הַמַּצָּב כָּזֶה, גַּם לוֹ תֵּרוּצִים וְצִדּוּקִים.

וְאַשְׁרֵי הַדָּן לְכַף זְכוּת. הֵן עָלָיו אָמְרוּ: "כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתַּנִי לְכַף זְכוּת, הַמָּקוֹם יָדִין אוֹתְךָ לְכַף זְכוּת" (שַׁבָּת קכז:).

וּבְדוּנוֹ אוֹתָנוּ לְכַף זְכוּת - יַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ רֹב טוֹבָה וּבְרָכָה תָּמִיד. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	נשא תשפ"ה
	מַדּוּעַ זָכָה נְשִׂיא זְבוּלוּן לְהַקְרִיב שְׁלִישִׁי?
	"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל" (לג-א) יָמִים לוֹהֲטִים הֵם יְמֵי הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל, הֵן בְּשֶׁל מֶזֶג הָאֲוִיר, אַךְ קַיֶּמֶת סִבָּה נוֹסֶפֶת "וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה" (לה-ל) אֵינֶנּוּ עוֹבְרִים עֲבֵרוֹת, חָלִילָה, בְּוַדַּאי לֹא בְּמֵזִיד אוֹ בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה. וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, נְסַפֵּר עַל עֲבֵרָה מִן הַתּוֹרָה שֶׁאוּלַי לֹא יָדַעְנוּ עַל קִיּוּמָהּ: "וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת". וְכָתַב רַבֵּנוּ הָרַמְבַּ"ם זצ"ל בְּפֵרוּשָׁהּ: "שֶׁהֻזְהַר הָעֵד שֶׁלֹּא לְדַבֵּר בְּדִינוֹ שֶׁל זֶה שֶׁהוּא מֵעִיד עָלָיו, אֲפִלּוּ הוּא חָכָם אוֹ יוֹדֵעַ - הֲרֵי זֶה לֹא יִהְיֶה גַּם עֵד וְגַם דַּיָּן וְגַם מוֹרֶה. אֶלָּא יָעִיד בְּמַה שֶּׁרָאָה, וְיִשְׁתֹּק. וְהַדַּיָּנִים יַעֲשׂוּ בְּעֵדוּתוֹ כְּפִי מַה שֶּׁיֵּרָאֶה לָהֶם" (סֵפֶר הַמִּצְווֹת, ל"ת רצא). נֶחֱרָצִים הַדְּבָרִים וּמְחַיְּבִים בְּכָל שִׁטְחֵי חַיֵּינוּ. יָדַעְנוּ שֶׁהֻזְהַרְנוּ בְּמִצְוַת עֲשֵׂה לָדוּן לְכַף זְכוּת: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ". וְעַתָּה נוֹדַע לָנוּ שֶׁהֻזְהַרְנוּ גַּם בְּמִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא לִשְׁפֹּט לְכַף חוֹבָה: "וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה". אַל תַּסִּיק מַסְקָנוֹת. יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ כָּאן גּוֹרְמִים שֶׁלֹּא עָמַדְתָּ עֲלֵיהֶם, יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ פְּרָטִים שֶׁנֶּעֶלְמוּ מֵעֵינֶיךָ, יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ אִלּוּצִים שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ עַל קִיּוּמָם. אִם רָאִיתָ - תּוּכַל לְהָעִיד, אַךְ לֹא לְהַסִּיק מַסְקָנוֹת, לֹא לְהַרְשִׁיעַ. סָח הַצַּדִּיק הַיְּרוּשַׁלְמִי רַבִּי אַרְיֵה לֵוִין זצ"ל: הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּהַלְוָיָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר רִיבְלִין זצ"ל, מִנְּקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. לַנִּפְטָר הָיָה חָבֵר מִנֹּעַר, רַבִּי שְׁמוּאֵל קוּק זצ"ל, שֶׁעָבַד בִּמְחִצָּתוֹ כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה. לְפֶתַע פָּרַשׁ הַיָּדִיד מִמַּסַּע הַהַלְוָיָה וְנִכְנַס לַחֲנוּת פְּרָחִים... חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי: 'הַאִם כָּךְ מִתְנַהֵג יָדִיד וָתִיק?! מַדּוּעַ אֵינוֹ מְלַוֶּה אֶת חֲבֵרוֹ עַד לְבֵית הֶעָלְמִין אֶלָּא נִכְנָס לַחֲנוּת פְּרָחִים?' כַּעֲבֹר רֶגַע יָצָא רַבִּי שְׁמוּאֵל וַעֲצִיץ פְּרָחִים בְּיָדוֹ, וּפָנָה לְכִוּוּן אַחֵר. הַדָּבָר הִתְמִיהַּ, וְלֹא כָּבַשְׁתִּי אֶת תְּמִיהָתִי. פָּנִיתִי אֵלָיו, וְשָׁאַלְתִּי: "יְלַמְּדֵנִי נָא, הֲלֹא חָבֵר נֶאֱמָן הָיִיתָ לַמָּנוֹחַ. מָה רָאִיתָ לִפְרֹשׁ מֵהַלְוָיָתוֹ לְעֵינֵי כֻּלָּם, וְלִקְנוֹת עָצִיץ דַּוְקָא עַתָּה?" עָנָה וְאָמַר: "מִזֶּה שָׁנִים מְטַפֵּל אֲנִי בְּחוֹלֶה מְצֹרָע, הַמְּאֻשְׁפָּז בְּבֵית הַחוֹלִים לִמְצֹרָעִים. וְאֶמֶשׁ - נִפְטַר. הָרוֹפְאִים הֶחְלִיטוּ לִשְׂרֹף אֶת כָּל חֲפָצָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם אֲחֵרִים וְיִדַּבְּקוּ בְּמַחֲלָתוֹ, חָלִילָה. וּבֵין הַחֲפָצִים - זוּג תְּפִלִּין. הִזְדַּעְזַעְתִּי וּמָחִיתִי, בִּקַּשְׁתִּי מֵהָרוֹפֵא שֶׁיַּסְכִּים לְגָנְזָן בַּעֲצִיץ חֶרֶס וּלְהַטְמִינָן בָּאֲדָמָה, כַּדִּין. וְהוּא הִסְכִּים, בִּתְנַאי שֶׁאָבִיא אֶת הֶעָצִיץ עַד הַשָּׁעָה עֶשֶׂר. בֵּינָתַיִם, הִתְבַּשַּׂרְתִּי עַל הַלְוָיָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר, חֲבֵרִי הַנֶּאֱמָן. מוּבָן שֶׁבָּאתִי לְהִשְׁתַּתֵּף בְּהַלְוָיָתוֹ. אַךְ לְחֶרְדָתִי, רָאִיתִי שֶׁהַשָּׁעָה מִתְאַחֶרֶת. חִפַּשְׂתִּי וּמָצָאתִי חֲנוּת פְּרָחִים, נִכְנַסְתִּי וּבִקַּשְׁתִּי עָצִיץ. אָמְרוּ לִי: אֵין זוֹ חֲנוּת לִכְלֵי חֶרֶס, כָּאן מוֹכְרִים פְּרָחִים... לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה, רָכַשְׁתִּי עֲצִיץ פְּרָחִים, וַאֲנִי עוֹמֵד לְרוֹקְנוֹ כְּדֵי לִטְמֹן בּוֹ אֶת הַתְּפִלִּין. זֶה הַסִּפּוּר. וְעַכְשָׁו, רַבִּי אַרְיֵה, הַשָּׁעָה תֵּשַׁע וָחֵצִי. אִם אַמְשִׁיךְ לְשׂוֹחֵחַ עִמְּךָ - עֲלוּלִים לִשְׂרֹף אֶת הַתְּפִלִּין. לְפִיכָךְ הֲרֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶת רְשׁוּתְךָ לְמַהֵר לְבֵית הַחוֹלִים כְּדֵי שֶׁאַסְפִּיק לְהַגִּיעַ בַּמּוֹעֵד..." מֵאָז, סִפֵּר רַבִּי אַרְיֵה, קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לָדוּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת... הָבָה נִנְהַג כֵּן גַּם אָנוּ, שֶׁלֹּא לָדוּן לְכַף חוֹבָה וְשֶׁמָּא שֶׁלֹּא לָדוּן בִּכְלָל! הֵן נוּכַל לִלְמֹד זֹאת מֵעַצְמֵנוּ. אֵין אָנוּ מֻשְׁלָמִים, אֱמֶת. וּבְכָל זֹאת, כָּל מַעֲשֶׂה מִמַּעֲשֵׂינוּ, דָּנִים אָנוּ לְכַף זְכוּת. בְּדֹחַק, בְּקֹשִׁי, אֲבָל תָּמִיד מוֹצְאִים אֵיזֶה צִדּוּק שֶׁהוּא: הָיִינוּ עֲיֵפִים, מְתוּחִים, רְגוּזִים, לֹא יָדַעְנוּ, לֹא שִׁעַרְנוּ, לֹא חָשַׁבְנוּ - וְהַכֹּל נָכוֹן. שׂוּמָה עָלֵינוּ לְהָבִין, שֶׁגַּם אֵצֶל הַזּוּלַת הַמַּצָּב כָּזֶה, גַּם לוֹ תֵּרוּצִים וְצִדּוּקִים. וְאַשְׁרֵי הַדָּן לְכַף זְכוּת. הֵן עָלָיו אָמְרוּ: "כְּשֵׁם שֶׁדַּנְתַּנִי לְכַף זְכוּת, הַמָּקוֹם יָדִין אוֹתְךָ לְכַף זְכוּת" (שַׁבָּת קכז:). וּבְדוּנוֹ אוֹתָנוּ לְכַף זְכוּת - יַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ רֹב טוֹבָה וּבְרָכָה תָּמִיד. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)