Otzarot-Article

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. רַבִּי יוֹסֵף לִיפְשִׁיץ זַ"ל, מִשְּׂרִידֵי הַדּוֹר שֶׁעָבַר, הָיָה נוֹכֵחַ בְּעֵת שֶׁעָרַךְ הָרַבִּי מִסְּטִיטְשִׁין זַצַ"ל אֶת 'שֻׁלְחָנוֹ'. הַשִּׂיחָה נָסַבָּה עַל אוֹדוֹת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר שֶׁעָבַר, דּוֹר דֵּעָה. סִפֵּר הָרַבִּי נִפְלָאוֹת עַל זְקֵנוֹ הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מֹשֶׁה מֵרוֹזְווֹדוֹב זַצַ"ל, שֶׁהָיְתָה דְּמוּתוֹ לָאַגָּדָה בַּחֲצַר סְטִיטְשִׁין.

לְפֶתַע נַעֲנָה יְהוּדִי קָשִׁישׁ וְהִפְטִיר, "בְּוַדַּאי, הֵן הִכַּרְתִּיו".

הֻכּוּ הַכֹּל בְּתַדְהֵמָה. הִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה. הָרַבִּי בְּעַצְמוֹ פָּנָה אֵלָיו: "הַאֻמְנָם?!"

"כֵּן", אִשֵּׁר הַזָּקֵן וְהֶעֱלָה זִכְרוֹנוֹת. "יֶלֶד קָטָן הָיִיתִי, כְּבֵן אַרְבַּע, כַּאֲשֶׁר נוֹדַע שֶׁהָרַבִּי מֵרוֹזְווֹדוֹב עוֹמֵד לַעֲבֹר בְּעַיְרָתֵנוּ בְּדַרְכּוֹ לְקוּלִיץ. כָּל הָעֲיָרָה לָבְשָׁה חַג, וְאָנוּ הַיְּלָדִים נָשָׂאנוּ לַפִּידִים וְיָצָאנוּ אֶל הָרְחוֹב הָרָאשִׁי. וְאָמְנָם, בְּאַרְבַּע אַחַר הַצָּהֳרַיִם רָאִינוּ עַנְנַת אָבָק מִתְאַבֶּכֶת, וְיָדַעְנוּ, הָרַבִּי מַגִּיעַ! הוּא הוֹפִיעַ בַּעֲגָלָה רְתוּמָה לְאַרְבָּעָה סוּסִים אַבִּירִים ---". הִתְלַהֲבוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ גָּאֲתָה, הוּא נָשָׂא אֶת קוֹלוֹ וְקָרָא בְּהִתְפַּעֲמוּת: "מָה אֹמַר לָכֶם, רַבִּי, אֵיפֹה רוֹאִים הַיּוֹם כָּאֵלּוּ סוּסִים..."

"כֵּן, כֵּן", אָמַר הָרַבִּי, "אֲבָל אֵיךְ נִרְאָה הַסַּבָּא? סַפֵּר לָנוּ עַל דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ, תָּאֵר לָנוּ אֶת קְלַסְתֵּר פָּנָיו".

אָה, אֶת הָרַבִּי עַצְמוֹ אֵינוֹ זוֹכֵר, אֲבָל הַסּוּסִים... אֵיפֹה רוֹאִים כְּמוֹתָם...

מַדּוּעַ נִזְכַּרְנוּ בַּסִּפּוּר הַזֶּה? בְּשֶׁל מַעֲמַד מַתַּן תּוֹרָה, הַמַּעֲמָד הַנִּשְׂגָּב שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ. הָהָר בָּעַר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם, כֻּסָּה חֹשֶׁךְ, עָנָן וַעֲרָפֶל. קוֹלוֹת שׁוֹפָר רָמִים, נוֹרָאֵי-הוֹד, הֶחְרִידוּ כָּל לֵב. לַפִּידִים בָּעֲרוּ, הָהָר הִזְדַּעְזַע וְרָתַת, הָעָם נֶחְרַד, וְקוֹל ה' בְּכֹחַ חָצַב לַהֲבוֹת-אֵשׁ וְהִכְרִיז: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ... הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שְׁמוֹת כ-ב).

וְאָמַר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי רַבִּים שָׁמְעוּ אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר, רַבִּים רָאוּ אֶת לַהֲבוֹת הָאֵשׁ, אַךְ מְעַטִּים הֶאֱזִינוּ לָ"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ"...

וְכִלְשׁוֹן הַסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ: רַבִּים הִבְחִינוּ בַּסּוּסִים וְלֹא בָּרַבִּי שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה.

וְאָנוּ? - מָה, לְמָשָׁל, אָנוּ תּוֹפְשִׂים כָּעִקָּר בַּסְּעוּדָה הַמִּשְׁפַּחְתִּית הַנִּפְלָאָה שֶׁל לֵיל-שַׁבָּת, הַמְּרוֹמֶמֶת וְהַמְּלַכֶּדֶת. הַאִם הַדָּגִים וְהַבָּשָׂר הֵם הָעִקָּר אוֹ הַקִּדּוּשׁ וְהַזְּמִירוֹת? וּבְלֵיל הַסֵּדֶר, הַאִם הַסְּעוּדָה וְהָאֲפִיקוֹמָן הֵם הָעִקָּר אוֹ הַהַגָּדָה וְהַשִּׁירָה? וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת, הַאִם אָנוּ מַחְשִׁיבִים כְּעִקָּר אֶת מַאַכְלֵי הֶחָלָב, הַגְּלִידוֹת וְהַקָּפֶה אוֹ אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה?

נְקֻדָּה לְמַחְשָׁבָה.

אֲבָל כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִרְאֶה, שֶׁהַכָּתוּב בְּעַצְמוֹ שָׂם דָּגֵשׁ עַל הָהָר הַבּוֹעֵר בָּאֵשׁ, הָרוֹעֵד וְהָרוֹתֵת מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה', וַעֲשָׁנוֹ עוֹלֶה כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן. הֲרֵי הַכָּתוּב בְּעַצְמוֹ שָׂם דָּגֵשׁ עַל קוֹל הַשּׁוֹפָר הַהוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם... וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם, וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק" (שְׁמוֹת כ-טו).

אִם כֵּן, מַדּוּעַ יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ אֶת הַ'תַּפְאוּרָה' וְאֶת הַ'סּוּסִים' בִּמְקוֹם אֶת הָעִקָּר וְאֶת הַתֹּכֶן, שֶׁהוּא "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ"?

אָכֵן, שְׁאֵלָה.

וּשְׁאֵלָה נוֹסֶפֶת בְּאוֹתוֹ עִנְיָן. הַכָּתוּב מְצַוֶּה עָלֵינוּ לִזְכֹּר אֶת מַעֲמַד הַר סִינַי וּלְהַנְחִילוֹ לְבָנֵינוּ. וּמָה עָלֵינוּ לִזְכֹּר מִמֶּנּוּ, 'אֶת הַקּוֹלֹת וְהַלַּפִּידִם וְאֶת גָּדְלוֹ (שֶׁל הַמַּעֲמָד) וּדְבָרָיו (שֶׁל הַקַּבָּ"ה) אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ... וְנוֹדִיעֵנּוּ לְבָנֵינוּ מִדּוֹר לְדוֹר, כָּל מַה שֶּׁהָיָה שָׁם בִּרְאִיָּה וּבִשְׁמִיעָה' (רַמְבַּ"ן שָׁם). הִנֵּה, פְּסוּקִים מְפֹרָשִׁים, צִוּוּי מְפֹרָשׁ, לִזְכֹּר אֶת הַתַּפְאוּרָה: אֶת הַקּוֹלוֹת וְהַלַּפִּידִים, אֶת הָאֵשׁ וְהֶעָשָׁן.

מַדּוּעַ?

נַעֲנֶה עַל כָּךְ בְּסִפּוּר. הַצַּדִּיק רַבִּי נֹחַ מִקּוּבְּרִין זַצַ"ל הָיָה רָגִיל לְסַפְּרוֹ לַחֲסִידָיו בְּעֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת:

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ גָּדוֹל, רָם וְנִשָּׂא, שֶׁרָצָה לִבְנוֹת אַרְמוֹן מְלוּכָה מֻשְׁלָם בַּהֲדָרוֹ. כִּנֵּס אֶת טוֹבֵי הָאַדְרִיכָלִים לְתַכְנְנוֹ, גִּיֵּס אֶת טוֹבֵי הַבַּנָּאִים לִבְנוֹתוֹ. לֹא חָסַךְ כָּל מַאֲמָץ כְּדֵי שֶׁהָאַרְמוֹן יִבָּנֶה בִּפְאֵר וְהָדָר. כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לִבְנוֹתוֹ, לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ לְיֹפִי. עַתָּה בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ שֶׁהֵיכַל הַמְּלוּכָה הוּא טְרַקְלִין הָאַרְמוֹן, יִהְיֶה הַמְּפֹאָר בְּיוֹתֵר, מַדְהִים בְּיָפְיוֹ. הִזְמִין אֶת אַרְבַּעַת גְּדוֹלֵי הַצַּיָּרִים בַּמְּדִינָה, וְהוֹרָה לְכָל אֶחָד מֵהֶם לְצַיֵּר וּלְכַיֵּר עַל קִיר אֶחָד בַּטְּרַקְלִין. יָדַע, כִּי הַתַּחֲרוּת תָּפִיק מֵהֶם אֶת הַמֵּרַב וְאֶת הַמֵּיטָב. וְאָכֵן, שְׁלֹשָׁה מֵהֶם עָבְדוּ וְעָמְלוּ בְּמֶרֶץ רַב וְהִשְׁקִיעוּ אֶת כָּל יְכָלְתָּם וְכִשְׁרוֹנָם בַּמְּלָאכָה. הַצַּיָּר הָרְבִיעִי חָבַק יָדַיִם, הִתְעַצֵּל וְלֹא הֵחֵל בָּעֲבוֹדָה. דִּבְּרוּ עִמּוֹ, הִמְרִיצוּ אוֹתוֹ, אִיְּמוּ עָלָיו - וְלַשָּׁוְא. הַשְּׁלֹשָׁה סִיְּמוּ אֶת מְלַאכְתָם - יְצִירוֹת אָמָּנוּת לְמוֹפֵת. אוֹ אָז הִתְעוֹרֵר הַצַּיָּר הָרְבִיעִי לִפְעֻלָּה. מִהֵר וְשִׁיֵּף אֶת הַקִּיר, הֶחְלִיקוֹ לְמִשְׁעִי. וְאָז - כִּסָּהוּ בְּצֶבַע מַבְרִיק כִּרְאִי מְלֻטָּשׁ וְכָל שְׁלֹשֶׁת הַקִּירוֹת הִשְׁתַּקְּפוּ בּוֹ... הַכֹּתֶל שֶׁלּוֹ הָיָה הַיָּפֶה מִכֻּלָּם.

סִיֵּם הָרַבִּי וְאָמַר: "זֶה עִנְיָנוֹ שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת. הוּא לֹא נָחַת עָלֵינוּ בְּפֶתַע פִּתְאוֹם. לֹא קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּרֶגַע אֶחָד. עָבְרוּ עָלֵינוּ חֲמִשִּׁים יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁהִתְעַלֵּינוּ בָּהֶם וְהִתְכּוֹנַנּוּ כִּדְבָעֵי. עָבְרוּ גַּם שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַהַגְבָּלָה שֶׁבָּהֶם הִתְכּוֹנֵן הָעָם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, בְּחִיל וּבְמוֹרָא. וְכִכְלוֹת אַרְבָּעִים-וְתִשְׁעָה יְמֵי הַסְּפִירָה הִגִּיעַ הַיּוֹם הַחֲמִשִּׁים - יוֹם מַתַּן הַתּוֹרָה - וְהוּא כָּרְאִי הַמְּלֻטָּשׁ. מִשְׁתַּקְּפִים בּוֹ כָּל הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים. לְפִיכָךְ קָרוּי הוּא "חַג הַשָּׁבוּעוֹת". כְּכָל שֶׁטּוֹבִים וְנַעֲלִים הָיוּ הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁלְּפָנָיו, כָּךְ מְרוֹמָם וְנִפְלָא יִהְיֶה הַחַג.

אֲבָל אִם לֹא נִתְכּוֹנֵן, אִם לֹא נִתְעַלֶּה - לְמַה כְּבָר אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת?!

הָרַבִּי סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו וְנִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה מְעִיקָה. שֶׁכֵּן מִי יָכוֹל לְהִתְיַמֵּר וְלוֹמַר שֶׁאָכֵן הִתְכּוֹנֵן כִּדְבָעֵי, שֶׁהִתְעַלָּה כָּרָאוּי בַּשָּׁבוּעוֹת שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר?

"וּבְכֵן", שָׁאֲלוּ, "כְּלוּם אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ?"

"לֹא וָלֹא", עָנָה הָרַבִּי. "בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת זוֹכִים אָנוּ לְהִתְגַּלּוּת אֱלֹקִית, לְמַעֲמַד הַר סִינַי. הַקַּבָּ"ה יוֹרֵד אֵלֵינוּ, כִּבְיָכוֹל. אֵין לָנוּ אֶלָּא לַחְזֹר עַל תַּחְבּוּלָתוֹ שֶׁל הַצַּיָּר וְ'לִצְבֹּעַ אֶת הַכֹּתֶל בְּצֶבַע מַבְרִיק'. לִקְלֹט אֶת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁתֵּרֵד, לְהַקְרִין בְּלִבֵּנוּ אֶת הִשְׁתַּקְּפוּת הָאוֹר הַגָּדוֹל".

נָשְׁמוּ הַכֹּל לִרְוָחָה. אִם כֵּן, הֲרֵי זֶה קַל. גַּם אִם לֹא עָמַלְנוּ בַּשָּׁבוּעוֹת הָאַחֲרוֹנִים, בְּכָל זֹאת, נוּכַל לִקְלֹט אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה.

אֲבָל הָרַבִּי הִזְכִּיר: "לֹא, אֵין זֶה פָּשׁוּט כָּל כָּךְ. עֲדַיִן נִצֶּבֶת לְפָנֵינוּ בְּעָיָה. לֹא דַּי בְּצֶבַע מַבְרִיק - הַקִּיר חַיָּב לִהְיוֹת חָלָק! וְלִבֵּנוּ, הוֹי, עָקֹם הוּא כָּל כָּךְ. יֵשׁ בּוֹ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה גַּבְשׁוּשִׁיּוֹת, בּוֹרוֹת וּמַהֲמוֹרוֹת"...

זֶה הָיָה אֵפוֹא תַּפְקִידוֹ שֶׁל קוֹל הַשּׁוֹפָר הַמַּחֲרִיד וְהַמְּעוֹרֵר. לְשַׁיֵּף אֶת הַלֵּב וּלְהַחְלִיקוֹ. זֶה הָיָה יִעוּדָהּ שֶׁל הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה, פִּשְׁרָם שֶׁל הַחֹשֶׁךְ, הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל. לְנַעֵר, לְעוֹרֵר, לְהָכִין אֶת הַלֵּב לִקְלֹט אֶת הַקּוֹל הַקּוֹרֵא וְאוֹמֵר "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ".

מָשָׁל נָאֶה הוּא זֶה, אַךְ כַּאֲשֶׁר סִפְּרוֹ הַצַּדִּיק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זַצַ"ל, הוֹסִיף לוֹ מִשְׁפָּט אֶחָד וְשִׁנָּה אֶת מַשְׁמָעוּתוֹ.

גַּם הוּא סִפֵּר עַל הַמֶּלֶךְ שֶׁהִפְקִיד אֶת אַרְבַּעַת קִירוֹת הַטְּרַקְלִין בִּידֵי אַרְבָּעָה צַיָּרִים. שְׁלֹשָׁה עָמְלוּ בְּפֶרֶךְ וְהוֹצִיאוּ מִתַּחַת יְדֵיהֶם דָּבָר מֻשְׁלָם, מַרְהִיב עַיִן. וְהָרְבִיעִי חָבַק יָדַיִם, הִתְעַצֵּל וְלֹא עָשָׂה מְאוּמָה. בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן טַח אֶת הַקִּיר בְּצֶבַע מַבְרִיק, וְכָל שְׁלֹשֶׁת הַקִּירוֹת הִשְׁתַּקְּפוּ בּוֹ. הַקִּיר שֶׁלּוֹ הָיָה הַיָּפֶה מִכֻּלָּם.

עַד כָּאן הַמָּשָׁל יָדוּעַ. הִמְשִׁיךְ רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב וְסִפֵּר: שְׁלֹשֶׁת הַצַּיָּרִים כָּעֲסוּ עַל חֲבֵרָם. הֲיִתָּכֵן?! הֵם עָמְלוּ וְיָגְעוּ, טָרְחוּ בְּכָל כֹּחָם, וְהִנֵּה נֶהֱנֶה הוּא מִפְּרִי עֲמָלָם וְקוֹטֵף אֶת פֵּרוֹת כִּשְׁרוֹנָם. אַךְ מַה יְּכוֹלִים הָיוּ לַעֲשׂוֹת. חָרְקוּ שִׁנַּיִם וְהִמְתִּינוּ לְבִקּוּרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, לִגְזַר דִּינוֹ. חָשְׁשׁוּ וּבְצֶדֶק שֶׁיְּקַבֵּל הַצַּיָּר הֶעָצֵל שָׂכָר מְשֻׁלָּשׁ, שֶׁהֲרֵי הַקִּיר שֶׁלּוֹ יָפֶה פִּי שְׁלֹשָׁה...

הַמֶּלֶךְ הִגִּיעַ וְסָקַר קִיר אַחַר קִיר. הִתְפַּעֵל מֵהָרַעְיוֹנוֹת, מֵעֹשֶׁר הַצְּבָעִים, מֵהָאָמָּנוּת וּמֵהָאֻמָּנוּת. עָבַר מֵהַקִּיר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי וְלַשְּׁלִישִׁי. וְאָז עָמַד לִפְנֵי הַקִּיר הָרְבִיעִי - וְנֶעֶתְקוּ הַמִּלִּים מִפִּיו. כָּל שְׁלֹשֶׁת הַקִּירוֹת הִשְׁתַּקְּפוּ בּוֹ, בְּמִזּוּג, בְּשִׁלּוּב וּבְהַרְמוֹנְיָה נִפְלָאָה. "הוֹ", אָמַר הַמֶּלֶךְ, "קִיר זֶה יָפֶה כְּמוֹ כָּל הַשְּׁלֹשָׁה יַחְדָּו, מַגִּיעַ בַּעֲבוּרוֹ שָׂכָר כְּמוֹ כָּל הַשְּׁלֹשָׁה", וְהַצַּיָּרִים שׁוֹמְעִים וְלִבָּם נוֹפֵל. אֲשֶׁר יָגוֹרוּ, בָּא.

נָטַל הַמֶּלֶךְ שַׂקִּים מְלֵאִים בְּמַטְבְּעוֹת זָהָב, וְהוֹרָה לִתְלוֹת שַׂק עַל כָּל אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת הַקִּירוֹת. כָּל צַיָּר יִטֹּל אֶת שְׂכָרוֹ הַתָּלוּי עַל הַקִּיר שֶׁלּוֹ. וּבַקִּיר הָרְבִיעִי יִשְׁתַּקְּפוּ שְׁלֹשֶׁת הַשַּׂקִּים כְּאֶחָד, וְהָיָה זֶה שְׂכָרוֹ שֶׁל הַצַּיָּר הָרְבִיעִי...

וְהַנִּמְשָׁל כָּל נוֹקֵב.

אֵין זְכִיָּה בְּלֹא עָמַל וּלְפוּם צַעֲרָא - אַגְרָא, הַשָּׂכָר כְּפִי הַיְּגִיעָה.

קָשֶׁה? כֵּן. אֲבָל כְּדַאי! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	אחרי מות - קדושים תשפ"ה
	עַרְמוּמִיּוּתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע!
	הָאֵשׁ, הַקּוֹלוֹת וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. רַבִּי יוֹסֵף לִיפְשִׁיץ זַ"ל, מִשְּׂרִידֵי הַדּוֹר שֶׁעָבַר, הָיָה נוֹכֵחַ בְּעֵת שֶׁעָרַךְ הָרַבִּי מִסְּטִיטְשִׁין זַצַ"ל אֶת 'שֻׁלְחָנוֹ'. הַשִּׂיחָה נָסַבָּה עַל אוֹדוֹת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר שֶׁעָבַר, דּוֹר דֵּעָה. סִפֵּר הָרַבִּי נִפְלָאוֹת עַל זְקֵנוֹ הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מֹשֶׁה מֵרוֹזְווֹדוֹב זַצַ"ל, שֶׁהָיְתָה דְּמוּתוֹ לָאַגָּדָה בַּחֲצַר סְטִיטְשִׁין. לְפֶתַע נַעֲנָה יְהוּדִי קָשִׁישׁ וְהִפְטִיר, "בְּוַדַּאי, הֵן הִכַּרְתִּיו". הֻכּוּ הַכֹּל בְּתַדְהֵמָה. הִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה. הָרַבִּי בְּעַצְמוֹ פָּנָה אֵלָיו: "הַאֻמְנָם?!" "כֵּן", אִשֵּׁר הַזָּקֵן וְהֶעֱלָה זִכְרוֹנוֹת. "יֶלֶד קָטָן הָיִיתִי, כְּבֵן אַרְבַּע, כַּאֲשֶׁר נוֹדַע שֶׁהָרַבִּי מֵרוֹזְווֹדוֹב עוֹמֵד לַעֲבֹר בְּעַיְרָתֵנוּ בְּדַרְכּוֹ לְקוּלִיץ. כָּל הָעֲיָרָה לָבְשָׁה חַג, וְאָנוּ הַיְּלָדִים נָשָׂאנוּ לַפִּידִים וְיָצָאנוּ אֶל הָרְחוֹב הָרָאשִׁי. וְאָמְנָם, בְּאַרְבַּע אַחַר הַצָּהֳרַיִם רָאִינוּ עַנְנַת אָבָק מִתְאַבֶּכֶת, וְיָדַעְנוּ, הָרַבִּי מַגִּיעַ! הוּא הוֹפִיעַ בַּעֲגָלָה רְתוּמָה לְאַרְבָּעָה סוּסִים אַבִּירִים ---". הִתְלַהֲבוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ גָּאֲתָה, הוּא נָשָׂא אֶת קוֹלוֹ וְקָרָא בְּהִתְפַּעֲמוּת: "מָה אֹמַר לָכֶם, רַבִּי, אֵיפֹה רוֹאִים הַיּוֹם כָּאֵלּוּ סוּסִים..." "כֵּן, כֵּן", אָמַר הָרַבִּי, "אֲבָל אֵיךְ נִרְאָה הַסַּבָּא? סַפֵּר לָנוּ עַל דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ, תָּאֵר לָנוּ אֶת קְלַסְתֵּר פָּנָיו". אָה, אֶת הָרַבִּי עַצְמוֹ אֵינוֹ זוֹכֵר, אֲבָל הַסּוּסִים... אֵיפֹה רוֹאִים כְּמוֹתָם... מַדּוּעַ נִזְכַּרְנוּ בַּסִּפּוּר הַזֶּה? בְּשֶׁל מַעֲמַד מַתַּן תּוֹרָה, הַמַּעֲמָד הַנִּשְׂגָּב שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ. הָהָר בָּעַר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם, כֻּסָּה חֹשֶׁךְ, עָנָן וַעֲרָפֶל. קוֹלוֹת שׁוֹפָר רָמִים, נוֹרָאֵי-הוֹד, הֶחְרִידוּ כָּל לֵב. לַפִּידִים בָּעֲרוּ, הָהָר הִזְדַּעְזַע וְרָתַת, הָעָם נֶחְרַד, וְקוֹל ה' בְּכֹחַ חָצַב לַהֲבוֹת-אֵשׁ וְהִכְרִיז: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ... הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שְׁמוֹת כ-ב). וְאָמַר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי רַבִּים שָׁמְעוּ אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר, רַבִּים רָאוּ אֶת לַהֲבוֹת הָאֵשׁ, אַךְ מְעַטִּים הֶאֱזִינוּ לָ"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ"... וְכִלְשׁוֹן הַסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ: רַבִּים הִבְחִינוּ בַּסּוּסִים וְלֹא בָּרַבִּי שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה. וְאָנוּ? - מָה, לְמָשָׁל, אָנוּ תּוֹפְשִׂים כָּעִקָּר בַּסְּעוּדָה הַמִּשְׁפַּחְתִּית הַנִּפְלָאָה שֶׁל לֵיל-שַׁבָּת, הַמְּרוֹמֶמֶת וְהַמְּלַכֶּדֶת. הַאִם הַדָּגִים וְהַבָּשָׂר הֵם הָעִקָּר אוֹ הַקִּדּוּשׁ וְהַזְּמִירוֹת? וּבְלֵיל הַסֵּדֶר, הַאִם הַסְּעוּדָה וְהָאֲפִיקוֹמָן הֵם הָעִקָּר אוֹ הַהַגָּדָה וְהַשִּׁירָה? וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת, הַאִם אָנוּ מַחְשִׁיבִים כְּעִקָּר אֶת מַאַכְלֵי הֶחָלָב, הַגְּלִידוֹת וְהַקָּפֶה אוֹ אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה? נְקֻדָּה לְמַחְשָׁבָה. אֲבָל כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נִרְאֶה, שֶׁהַכָּתוּב בְּעַצְמוֹ שָׂם דָּגֵשׁ עַל הָהָר הַבּוֹעֵר בָּאֵשׁ, הָרוֹעֵד וְהָרוֹתֵת מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה', וַעֲשָׁנוֹ עוֹלֶה כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן. הֲרֵי הַכָּתוּב בְּעַצְמוֹ שָׂם דָּגֵשׁ עַל קוֹל הַשּׁוֹפָר הַהוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם... וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם, וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק" (שְׁמוֹת כ-טו). אִם כֵּן, מַדּוּעַ יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ אֶת הַ'תַּפְאוּרָה' וְאֶת הַ'סּוּסִים' בִּמְקוֹם אֶת הָעִקָּר וְאֶת הַתֹּכֶן, שֶׁהוּא "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ"? אָכֵן, שְׁאֵלָה. וּשְׁאֵלָה נוֹסֶפֶת בְּאוֹתוֹ עִנְיָן. הַכָּתוּב מְצַוֶּה עָלֵינוּ לִזְכֹּר אֶת מַעֲמַד הַר סִינַי וּלְהַנְחִילוֹ לְבָנֵינוּ. וּמָה עָלֵינוּ לִזְכֹּר מִמֶּנּוּ, 'אֶת הַקּוֹלֹת וְהַלַּפִּידִם וְאֶת גָּדְלוֹ (שֶׁל הַמַּעֲמָד) וּדְבָרָיו (שֶׁל הַקַּבָּ"ה) אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ... וְנוֹדִיעֵנּוּ לְבָנֵינוּ מִדּוֹר לְדוֹר, כָּל מַה שֶּׁהָיָה שָׁם בִּרְאִיָּה וּבִשְׁמִיעָה' (רַמְבַּ"ן שָׁם). הִנֵּה, פְּסוּקִים מְפֹרָשִׁים, צִוּוּי מְפֹרָשׁ, לִזְכֹּר אֶת הַתַּפְאוּרָה: אֶת הַקּוֹלוֹת וְהַלַּפִּידִים, אֶת הָאֵשׁ וְהֶעָשָׁן. מַדּוּעַ? נַעֲנֶה עַל כָּךְ בְּסִפּוּר. הַצַּדִּיק רַבִּי נֹחַ מִקּוּבְּרִין זַצַ"ל הָיָה רָגִיל לְסַפְּרוֹ לַחֲסִידָיו בְּעֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת: מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ גָּדוֹל, רָם וְנִשָּׂא, שֶׁרָצָה לִבְנוֹת אַרְמוֹן מְלוּכָה מֻשְׁלָם בַּהֲדָרוֹ. כִּנֵּס אֶת טוֹבֵי הָאַדְרִיכָלִים לְתַכְנְנוֹ, גִּיֵּס אֶת טוֹבֵי הַבַּנָּאִים לִבְנוֹתוֹ. לֹא חָסַךְ כָּל מַאֲמָץ כְּדֵי שֶׁהָאַרְמוֹן יִבָּנֶה בִּפְאֵר וְהָדָר. כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לִבְנוֹתוֹ, לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ לְיֹפִי. עַתָּה בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ שֶׁהֵיכַל הַמְּלוּכָה הוּא טְרַקְלִין הָאַרְמוֹן, יִהְיֶה הַמְּפֹאָר בְּיוֹתֵר, מַדְהִים בְּיָפְיוֹ. הִזְמִין אֶת אַרְבַּעַת גְּדוֹלֵי הַצַּיָּרִים בַּמְּדִינָה, וְהוֹרָה לְכָל אֶחָד מֵהֶם לְצַיֵּר וּלְכַיֵּר עַל קִיר אֶחָד בַּטְּרַקְלִין. יָדַע, כִּי הַתַּחֲרוּת תָּפִיק מֵהֶם אֶת הַמֵּרַב וְאֶת הַמֵּיטָב. וְאָכֵן, שְׁלֹשָׁה מֵהֶם עָבְדוּ וְעָמְלוּ בְּמֶרֶץ רַב וְהִשְׁקִיעוּ אֶת כָּל יְכָלְתָּם וְכִשְׁרוֹנָם בַּמְּלָאכָה. הַצַּיָּר הָרְבִיעִי חָבַק יָדַיִם, הִתְעַצֵּל וְלֹא הֵחֵל בָּעֲבוֹדָה. דִּבְּרוּ עִמּוֹ, הִמְרִיצוּ אוֹתוֹ, אִיְּמוּ עָלָיו - וְלַשָּׁוְא. הַשְּׁלֹשָׁה סִיְּמוּ אֶת מְלַאכְתָם - יְצִירוֹת אָמָּנוּת לְמוֹפֵת. אוֹ אָז הִתְעוֹרֵר הַצַּיָּר הָרְבִיעִי לִפְעֻלָּה. מִהֵר וְשִׁיֵּף אֶת הַקִּיר, הֶחְלִיקוֹ לְמִשְׁעִי. וְאָז - כִּסָּהוּ בְּצֶבַע מַבְרִיק כִּרְאִי מְלֻטָּשׁ וְכָל שְׁלֹשֶׁת הַקִּירוֹת הִשְׁתַּקְּפוּ בּוֹ... הַכֹּתֶל שֶׁלּוֹ הָיָה הַיָּפֶה מִכֻּלָּם. סִיֵּם הָרַבִּי וְאָמַר: "זֶה עִנְיָנוֹ שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת. הוּא לֹא נָחַת עָלֵינוּ בְּפֶתַע פִּתְאוֹם. לֹא קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּרֶגַע אֶחָד. עָבְרוּ עָלֵינוּ חֲמִשִּׁים יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁהִתְעַלֵּינוּ בָּהֶם וְהִתְכּוֹנַנּוּ כִּדְבָעֵי. עָבְרוּ גַּם שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַהַגְבָּלָה שֶׁבָּהֶם הִתְכּוֹנֵן הָעָם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, בְּחִיל וּבְמוֹרָא. וְכִכְלוֹת אַרְבָּעִים-וְתִשְׁעָה יְמֵי הַסְּפִירָה הִגִּיעַ הַיּוֹם הַחֲמִשִּׁים - יוֹם מַתַּן הַתּוֹרָה - וְהוּא כָּרְאִי הַמְּלֻטָּשׁ. מִשְׁתַּקְּפִים בּוֹ כָּל הַיָּמִים הַקּוֹדְמִים. לְפִיכָךְ קָרוּי הוּא "חַג הַשָּׁבוּעוֹת". כְּכָל שֶׁטּוֹבִים וְנַעֲלִים הָיוּ הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁלְּפָנָיו, כָּךְ מְרוֹמָם וְנִפְלָא יִהְיֶה הַחַג. אֲבָל אִם לֹא נִתְכּוֹנֵן, אִם לֹא נִתְעַלֶּה - לְמַה כְּבָר אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת?! הָרַבִּי סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו וְנִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה מְעִיקָה. שֶׁכֵּן מִי יָכוֹל לְהִתְיַמֵּר וְלוֹמַר שֶׁאָכֵן הִתְכּוֹנֵן כִּדְבָעֵי, שֶׁהִתְעַלָּה כָּרָאוּי בַּשָּׁבוּעוֹת שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר? "וּבְכֵן", שָׁאֲלוּ, "כְּלוּם אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ?" "לֹא וָלֹא", עָנָה הָרַבִּי. "בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת זוֹכִים אָנוּ לְהִתְגַּלּוּת אֱלֹקִית, לְמַעֲמַד הַר סִינַי. הַקַּבָּ"ה יוֹרֵד אֵלֵינוּ, כִּבְיָכוֹל. אֵין לָנוּ אֶלָּא לַחְזֹר עַל תַּחְבּוּלָתוֹ שֶׁל הַצַּיָּר וְ'לִצְבֹּעַ אֶת הַכֹּתֶל בְּצֶבַע מַבְרִיק'. לִקְלֹט אֶת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁתֵּרֵד, לְהַקְרִין בְּלִבֵּנוּ אֶת הִשְׁתַּקְּפוּת הָאוֹר הַגָּדוֹל". נָשְׁמוּ הַכֹּל לִרְוָחָה. אִם כֵּן, הֲרֵי זֶה קַל. גַּם אִם לֹא עָמַלְנוּ בַּשָּׁבוּעוֹת הָאַחֲרוֹנִים, בְּכָל זֹאת, נוּכַל לִקְלֹט אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה. אֲבָל הָרַבִּי הִזְכִּיר: "לֹא, אֵין זֶה פָּשׁוּט כָּל כָּךְ. עֲדַיִן נִצֶּבֶת לְפָנֵינוּ בְּעָיָה. לֹא דַּי בְּצֶבַע מַבְרִיק - הַקִּיר חַיָּב לִהְיוֹת חָלָק! וְלִבֵּנוּ, הוֹי, עָקֹם הוּא כָּל כָּךְ. יֵשׁ בּוֹ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה גַּבְשׁוּשִׁיּוֹת, בּוֹרוֹת וּמַהֲמוֹרוֹת"... זֶה הָיָה אֵפוֹא תַּפְקִידוֹ שֶׁל קוֹל הַשּׁוֹפָר הַמַּחֲרִיד וְהַמְּעוֹרֵר. לְשַׁיֵּף אֶת הַלֵּב וּלְהַחְלִיקוֹ. זֶה הָיָה יִעוּדָהּ שֶׁל הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה, פִּשְׁרָם שֶׁל הַחֹשֶׁךְ, הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל. לְנַעֵר, לְעוֹרֵר, לְהָכִין אֶת הַלֵּב לִקְלֹט אֶת הַקּוֹל הַקּוֹרֵא וְאוֹמֵר "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ". מָשָׁל נָאֶה הוּא זֶה, אַךְ כַּאֲשֶׁר סִפְּרוֹ הַצַּדִּיק רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זַצַ"ל, הוֹסִיף לוֹ מִשְׁפָּט אֶחָד וְשִׁנָּה אֶת מַשְׁמָעוּתוֹ. גַּם הוּא סִפֵּר עַל הַמֶּלֶךְ שֶׁהִפְקִיד אֶת אַרְבַּעַת קִירוֹת הַטְּרַקְלִין בִּידֵי אַרְבָּעָה צַיָּרִים. שְׁלֹשָׁה עָמְלוּ בְּפֶרֶךְ וְהוֹצִיאוּ מִתַּחַת יְדֵיהֶם דָּבָר מֻשְׁלָם, מַרְהִיב עַיִן. וְהָרְבִיעִי חָבַק יָדַיִם, הִתְעַצֵּל וְלֹא עָשָׂה מְאוּמָה. בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן טַח אֶת הַקִּיר בְּצֶבַע מַבְרִיק, וְכָל שְׁלֹשֶׁת הַקִּירוֹת הִשְׁתַּקְּפוּ בּוֹ. הַקִּיר שֶׁלּוֹ הָיָה הַיָּפֶה מִכֻּלָּם. עַד כָּאן הַמָּשָׁל יָדוּעַ. הִמְשִׁיךְ רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב וְסִפֵּר: שְׁלֹשֶׁת הַצַּיָּרִים כָּעֲסוּ עַל חֲבֵרָם. הֲיִתָּכֵן?! הֵם עָמְלוּ וְיָגְעוּ, טָרְחוּ בְּכָל כֹּחָם, וְהִנֵּה נֶהֱנֶה הוּא מִפְּרִי עֲמָלָם וְקוֹטֵף אֶת פֵּרוֹת כִּשְׁרוֹנָם. אַךְ מַה יְּכוֹלִים הָיוּ לַעֲשׂוֹת. חָרְקוּ שִׁנַּיִם וְהִמְתִּינוּ לְבִקּוּרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, לִגְזַר דִּינוֹ. חָשְׁשׁוּ וּבְצֶדֶק שֶׁיְּקַבֵּל הַצַּיָּר הֶעָצֵל שָׂכָר מְשֻׁלָּשׁ, שֶׁהֲרֵי הַקִּיר שֶׁלּוֹ יָפֶה פִּי שְׁלֹשָׁה... הַמֶּלֶךְ הִגִּיעַ וְסָקַר קִיר אַחַר קִיר. הִתְפַּעֵל מֵהָרַעְיוֹנוֹת, מֵעֹשֶׁר הַצְּבָעִים, מֵהָאָמָּנוּת וּמֵהָאֻמָּנוּת. עָבַר מֵהַקִּיר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי וְלַשְּׁלִישִׁי. וְאָז עָמַד לִפְנֵי הַקִּיר הָרְבִיעִי - וְנֶעֶתְקוּ הַמִּלִּים מִפִּיו. כָּל שְׁלֹשֶׁת הַקִּירוֹת הִשְׁתַּקְּפוּ בּוֹ, בְּמִזּוּג, בְּשִׁלּוּב וּבְהַרְמוֹנְיָה נִפְלָאָה. "הוֹ", אָמַר הַמֶּלֶךְ, "קִיר זֶה יָפֶה כְּמוֹ כָּל הַשְּׁלֹשָׁה יַחְדָּו, מַגִּיעַ בַּעֲבוּרוֹ שָׂכָר כְּמוֹ כָּל הַשְּׁלֹשָׁה", וְהַצַּיָּרִים שׁוֹמְעִים וְלִבָּם נוֹפֵל. אֲשֶׁר יָגוֹרוּ, בָּא. נָטַל הַמֶּלֶךְ שַׂקִּים מְלֵאִים בְּמַטְבְּעוֹת זָהָב, וְהוֹרָה לִתְלוֹת שַׂק עַל כָּל אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת הַקִּירוֹת. כָּל צַיָּר יִטֹּל אֶת שְׂכָרוֹ הַתָּלוּי עַל הַקִּיר שֶׁלּוֹ. וּבַקִּיר הָרְבִיעִי יִשְׁתַּקְּפוּ שְׁלֹשֶׁת הַשַּׂקִּים כְּאֶחָד, וְהָיָה זֶה שְׂכָרוֹ שֶׁל הַצַּיָּר הָרְבִיעִי... וְהַנִּמְשָׁל כָּל נוֹקֵב. אֵין זְכִיָּה בְּלֹא עָמַל וּלְפוּם צַעֲרָא - אַגְרָא, הַשָּׂכָר כְּפִי הַיְּגִיעָה. קָשֶׁה? כֵּן. אֲבָל כְּדַאי! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)