צו
תשפ"ה
 
  הַבַּת הַקְּטַנָּה שֶׁהֶחֱזִירָה אֶת הוֹרֶיהָ בִּתְשׁוּבָה

 
  "נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" (יג-ט) עַם יִשְׂרָאֵל רָצוּץ עַד צַוָּאר, וְנִתְקַיֵּם בּוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ" (בְּרֵאשִׁית ח-ט)

"נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" (יג-ט) עַם יִשְׂרָאֵל רָצוּץ עַד צַוָּאר, וְנִתְקַיֵּם בּוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ" (בְּרֵאשִׁית ח-ט). מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אָמְרוּ חֲזַ"ל: אֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ (סוֹטָה מט.). אִם מְיַסְּדֵי הַמְּדִינָה בִּקְּשׁוּ לַעֲצֹר אֶת הַתַּהֲלִיךְ, לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדָם: הָעָם הַיּוֹשֵׁב בְּצִיּוֹן נָתוּן בְּסַכָּנָה קִיּוּמִית, מִבַּיִת וּמִחוּץ, ה' יְרַחֵם, וְאֵין לָנוּ אֶלָּא לָשֵׂאת עַיִן לַשָּׁמַיִם וּלְיַחֵל לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.

אֲבָל זֹאת יֵשׁ לִשְׁאֹל: הֲרֵי עַם יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים קָדוֹשׁ וְטָהוֹר הוּא. "מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל"? - הָרוּסִים? הָאָמֵרִיקָנִים? הַיַּפָּנִים? מִי לוֹמֵד תּוֹרָה, מִי מְקַיֵּם מִצְווֹת?! מַדּוּעַ מִתְרַגְּשׁוֹת עָלֵינוּ, דַּוְקָא עָלֵינוּ, כָּל הַצָּרוֹת?!

וְהַתְּשׁוּבָה כְּתוּבָה בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא: "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת... עֲוֹנֹתֵיכֶם" (עָמוֹס ג-ב). 'יָדַעְתִּי' פֵּרוּשׁוֹ 'אָהַבְתִּי' (כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַקָּבָּ"ה עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ: "כִּי יְדַעְתִּיו - אֲהַבְתִּיו - לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"). אָהַבְתִּי רַק אֶתְכֶם מִכָּל הָעַמִּים, לָכֵן אֲנִי מַעֲנִישׁ רַק אֶתְכֶם... וְהַגְּמָרָא תְּמֵהָה וְשׁוֹאֶלֶת: הַאִם כָּךְ מְבַטְּאִים אַהֲבָה - בְּהַעֲנָשָׁה? (עֲבוֹדָה זָרָה ד.). רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זצ"ל עָנָה עַל כָּךְ בְּמָשָׁל:

מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי חוֹלִים, שֶׁשָּׁכְבוּ בְּמִטּוֹת סְמוּכוֹת בְּבֵית הַחוֹלִים. בָּדַק הָרוֹפֵא אֶת הַחוֹלֶה הָרִאשׁוֹן, וְהוֹרָה לְהַזְרִיק לוֹ זְרִיקוֹת וְלָתֵת לוֹ תְּרוּפוֹת, וְאַף צִוָּהוּ לִשְׁמֹר עַל דִּיאֶטָה חֲרִיפָה: אֹכֶל דַּל מֶלַח, דַּל חֶלְבּוֹנִים, דַּל שֻׁמָּנִים, דַּל כּוֹלֶסְטֵרוֹל...

מִמֶּנּוּ, פָּנָה הָרוֹפֵא לַחוֹלֶה הַשֵּׁנִי וּבָדַק אַף אוֹתוֹ בְּדִיקָה יְסוֹדִית. הַחוֹלֶה, שֶׁשָּׁמַע מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לַחֲבֵרוֹ, שָׁאַל בַּחֲשָׁשׁ: "דּוֹקְטוֹר, הַאִם גַּם אֲנִי אֲקַבֵּל אִינְפוּזְיָה?"

עָנָהוּ הָרוֹפֵא: "לֹא, אַל דְּאָגָה".

"וּזְרִיקוֹת?" רָעַד קוֹלוֹ.

הִרְגִּיעוֹ הָרוֹפֵא: "לֹא, אַל נָא תַּחְשֹׁשׁ".

"וְאֹכֶל, דּוֹקְטוֹר, הַאִם גַּם אֲנִי אֲקַבֵּל אֹכֶל נוֹרָא כָּזֶה, בְּלִי מֶלַח וְשֻׁמָּנִים, תָּפֵל וַחֲסַר טַעַם?"

שׁוּב הֵפִיג הָרוֹפֵא אֶת חֲשָׁשׁוֹ: "לֹא. מֻתָּר לְךָ לֶאֱכֹל הַכֹּל!"

אוֹרוּ פָּנָיו שֶׁל הַחוֹלֶה, וְהָרוֹפֵא פָּנָה לָצֵאת מִן הַחֶדֶר בְּלִוְיַת הַמִּתְמַחִים הַמְּלַוִּים אוֹתוֹ בְּבִקּוּרוֹ.

שָׁאַל אַחַד הַמִּתְמַחִים: "דּוֹקְטוֹר, הֲלֹא מַצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה הַשֵּׁנִי גָּרוּעַ מִזֶּה שֶׁל הָרִאשׁוֹן לְלֹא כָּל הַשְׁוָאָה! הַלֵּב, הַכְּלָיוֹת, הָרֵאוֹת, לַחַץ הַדָּם - הַכֹּל פָּגוּעַ. מַדּוּעַ לֹא הוֹרֵיתָ לָתֵת לוֹ כָּל תְּרוּפָה?"

עָנָה הָרוֹפֵא: "הִיא הַנּוֹתֶנֶת. מַצָּבוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה הָרִאשׁוֹן קָשֶׁה, אֲבָל יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁהַזְּרִיקוֹת וְהָאִינְפוּזְיָה, הַתְּרוּפוֹת וְהַדִּיאֶטָה, יָשִׁיבוּ אוֹתוֹ לְאֵיתָנוֹ. אֲבָל הַשֵּׁנִי הוּא חוֹלֶה אָנוּשׁ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין תְּרוּפָה שֶׁתַּעֲזֹר לוֹ. אִם כֵּן, מַדּוּעַ לְאַמְלְלוֹ בְּיָמָיו הָאַחֲרוֹנִים?!..."

אַף כָּאן, עַל הַגּוֹיִים הָרְשָׁעִים נֶאֱמַר: "וְהָיוּ עַמִּים... קוֹצִים כְּסוּחִים" (יְשַׁעְיָה לג-יב). הַקּוֹץ "פּוֹרֵחַ" לִתְקוּפָה קְצָרָה - וְקָמֵל. לַגּוֹיִים אֵין עָתִיד, יִהְיֶה לָהֶם לְפָחוֹת הוֹוֶה. אֲבָל עַם יִשְׂרָאֵל, דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁהוּא כֹּה טוֹב וְטָהוֹר וְנִשְׂגָּב - מְזַכְּכִים אוֹתוֹ עַל-יְדֵי הַיִּסּוּרִים כְּדֵי לְהֵיטִיבוֹ בְּאַחֲרִיתוֹ.

וְדַוְקָא מִשּׁוּם שֶׁהַגְּאֻלָּה עוֹמֶדֶת אַחַר כָּתְלֵנוּ - מֻכְפָּלוֹת הַצָּרוֹת. זֹאת, בְּמַטָּרָה לַהֲבִיאֵנוּ לִתְפִלָּה מֵעֹמֶק לֵב, כְּשֵׁם שֶׁשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם הֻכְבַּד מַמָּשׁ עֶרֶב הַגְּאֻלָּה. לְפִיכָךְ - אָמַר רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זצ"ל - לֹא נָהֲגָה צָרַעַת בְּגָדִים וּבָתִּים אֶלָּא בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁכֵּן עַם יִשְׂרָאֵל עָמַד אָז בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה כָּזוֹ, שֶׁיִּסּוּרִים אֵלּוּ הָיוּ מַשְׁפִּיעִים עֲלֵיהֶם וּמְסִבִּים אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.

וְאִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאוֹתֵת לָנוּ, סִימָן שֶׁהוּא מְצַפֶּה מֵאִתָּנוּ לִתְגוּבָה, מַבִּיעַ בָּנוּ אֵמוּן שֶׁנָּשִׂים לֵב, שֶׁנִּתְעוֹרֵר, וְאוֹמֵר לָנוּ: "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם"! (מַלְאָכִי ג-ז) (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

 

 
Main Page Main Page Download This Article