Otzarot-Article

"וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'" (ח-יא) בֶּן שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע הָיָה אַהֲרֹן, לֹא אָדָם צָעִיר לְכָל הַדֵּעוֹת, כַּאֲשֶׁר נִצְטַוָּה לְהָנִיף אֶת הַלְּוִיִּים תְּנוּפָה לִפְנֵי עֲבוֹדָתָם בְּקֹדֶשׁ, מִצְוָה שֶׁטְּעָמֶיהָ בְּחֶבְיוֹנֵי תּוֹרַת הָרָז (זֹהַר ח"ג מט-א).

עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף לְוִיִּים, "מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד" (מְנָחוֹת ה-ו). הִנֵּה עוֹמְדִים הֵם בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה אֲרֻכָּה, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, נְמוּכִים וּגְבוֹהִים, רָזִים וּרְחָבִים. לְמִי יֵשׁ כֹּחַ, מִי יָכוֹל לַעֲמֹד בַּמְּשִׂימָה. אִם גַּם יָנִיף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, בְּאוֹתוֹ קֶצֶב, בְּלִי לְהָאֵט, יִצְטָרֵךְ לְהָנִיף אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת בְּשָׁעָה, שְׁלוֹשִׁים בְּכָל דַּקָּה.

אֲבָל אַהֲרֹן לֹא נִרְתַּע. נִגַּשׁ לַמְּשִׂימָה, הֵחֵל בְּכָל הַלַּהַט - וְהִנֵּה אֵרַע הַנֵּס, קִבֵּל כּוֹחוֹת עֲלוּמִים, הֵנִיף וְחָזַר וְהֵנִיף וְלֹא נִלְאָה, מֵאָה וְעוֹד מֵאָה, אֶלֶף וְעוֹד אֶלֶף, רְבָבָה וְעוֹד רְבָבָה, וְהִגְשִׁים אֶת הַמְּשִׂימָה!

לוֹמַר לְךָ, שֶׁאֵין לְהִתְיָאֵשׁ, אֵין לְוַתֵּר מֵרֹאשׁ. אַדְּרַבָּה, יֵשׁ לָגֶשֶׁת, לִפְעֹל, לַחְגֹּר כּוֹחוֹת וּלְנַסּוֹת. וְאָז בָּאָה עֶזְרַת שָׁמַיִם, וְאָז מְקַבְּלִים כּוֹחוֹת וּמַגְשִׁימִים אֶת הַשְּׁאִיפוֹת, מַגִּיעִים אֶל הַיַּעַד.

הָרַב יְחִיאֵל בַּר-לֵב מִפֶּתַח תִּקְוָה, נָסַע בְּבַחֲרוּתוֹ לְאָמֵרִיקָה. כְּדֵי לְהַבְטִיחַ אֶת עֲתִידוֹ הָרוּחָנִי, קִבֵּל עַל עַצְמוֹ בְּהַגִּיעוֹ לְשָׁם שְׁתֵּי קַבָּלוֹת: הָאַחַת – שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יָסִיר אֶת הַכִּפָּה מֵרֹאשׁוֹ, וְהַשְּׁנִיָּה – לְהַקְפִּיד עַל תְּפִלָּה בְּמִנְיָן שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם.

זְמַן קָצָר אַחַר הַגִּיעוֹ, הֻצְּעָה לוֹ מִשְׂרַת הוֹרָאָה בְּשִׁיקָגוֹ. הוּא קִבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַמְּשִׂימָה וְקָצַר הַצְלָחוֹת יָפוֹת. בְּכָל זֹאת עֲדַיִן הֵעִיבָה דְּאָגָה אַחַת עַל מַצַּב רוּחוֹ – הוּא טֶרֶם הִצְלִיחַ לְקַבֵּל 'גְּרִין קַארְד', כְּלוֹמַר: אִשּׁוּר שְׁהִיָּה חֻקִּי בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית לְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה.

רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁבּוֹ הִתְפַּלֵּל, יָעַץ לוֹ לִפְנוֹת לְחֶבְרַת יא"ס, הַמִּתְמַחָה בְּעֶזְרָה לִמְהַגְּרִים. הוּא יָצַר קֶשֶׁר עִם אֶחָד מֵעוֹרְכֵי הַדִּין שֶׁל הַחֶבְרָה, וְכַעֲבֹר כַּמָּה חֳדָשִׁים הוֹדִיעַ לוֹ הַלָּה כִּי הִצְלִיחַ לִקְבֹּעַ עֲבוּרוֹ פְּגִישָׁה עִם סוֹכֵן פֵדֵרָלִי. "בַּפְּגִישָׁה הַזּוֹ יֵחָרֵץ גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל הַגְּרִין קַארְד שֶׁלְּךָ!" צֵרֵף אַזְהָרָה, "הַקְפֵּד לָבוֹא בַּזְּמַן וְלִהְיוֹת לָבוּשׁ בְּאֹפֶן מְכֻבָּד!"

הַפְּגִישָׁה לֹא הָיְתָה אֲמוּרָה לְהִתְאָרֵךְ מִדַּי, וּמֵאַחַר שֶׁהִיא נִקְבְּעָה לַשָּׁעָה אַרְבַּע, וּזְמַנָּהּ שֶׁל תְּפִלַּת מִנְחָה בִּתְקוּפָה זוֹ הָיָה בְּשָׁעָה חָמֵשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם, הֶחְלִיט הָרַב בַּר-לֵב לְהִתְפַּלֵּל מִיָּד לְאַחֲרֶיהָ.

בְּדִיּוּק בְּשָׁעָה אַרְבַּע הוּא נִצַּב בַּחֲדַר הַקַּבָּלָה שֶׁל אוֹתוֹ פָּקִיד יַחַד עִם עוֹרֵךְ הַדִּין שֶׁלּוֹ. הַמַּזְכִּירָה הוֹדִיעָה כִּי יֶשְׁנוֹ אִחוּר קַל, מִשּׁוּם שֶׁהַפְּגִישָׁה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁאֵלֶיהָ יָצָא הַסּוֹכֵן הִתְאַחֲרָה מְעַט, וּשְׁנֵיהֶם יָשְׁבוּ וְהִמְתִּינוּ בְּסַבְלָנוּת.

בְּשָׁעָה אַרְבַּע וָחֵצִי הִתְרוֹמֵם הָרַב יְחִיאֵל מִמְּקוֹמוֹ וְהִתְכּוֹנֵן לָצֵאת.

"לְאָן אַתָּה יוֹצֵא?" – עוֹרֵךְ הַדִּין נֶעֱמַד לְפָנָיו. "לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה".

"אַתָּה נוֹרְמָלִי?" – פָּנָיו שֶׁל עוֹרֵךְ הַדִּין סָמְקוּ בְּבַת אַחַת, וּשְׁנֵי וְרִידִים הִתְנַפְּחוּ בְּמִצְחוֹ, "בְּכָל רֶגַע אָמוּר הַסּוֹכֵן הַפֵדֵרָלִי לַחֲזֹר. הוּא יִפָּגַע מְאוֹד מִכָּךְ שֶׁלֹּא הִמְתַּנְתָּ לוֹ, וְהַסִּכּוּי שֶׁתְּקַבֵּל אֶת הַגְּרִין קַארְד שֶׁלְּךָ שׁוֹאֵף לְאֶפֶס".

"הַגְּרִין קַארְד חָשׁוּב לִי מְאוֹד" – הֵשִׁיב הַבָּחוּר – "אֲבָל תְּפִלַּת מִנְחָה חֲשׁוּבָה לִי יוֹתֵר". "מִנְחָה תּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל מָחָר וּבַשָּׁבוּעַ הַבָּא, אֲבָל לַגְּרִין קַארְד לֹא תִּהְיֶה לְךָ הִזְדַּמְּנוּת אַחֶרֶת!" נִסָּה עוֹרֵךְ הַדִּין לְנַפֵּק אֶת הַשִּׁקּוּלִים הַהֶגְיוֹנִיִּים בְּיוֹתֵר שֶׁהִצְלִיחַ לִדְלוֹת אֶל מוּל הַתּוֹפָעָה הַמּוּזָרָה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַל בָּהּ, אֲבָל כְּשֶׁהִבְחִין בִּנְחִישׁוּתוֹ שֶׁל הַלָּקוֹחַ שֶׁלּוֹ, הִפְטִיר: "טוֹב, לֵךְ לְהִתְפַּלֵּל. אַתָּה בֶּאֱמֶת זָקוּק לְעֶזְרָה שֶׁל הָאֱלֹקִים כָּרֶגַע"...

וּבְרָצוֹן לְרַכֵּךְ מְעַט אֶת הָאֲוִירָה הוֹסִיף: "אַל תִּשְׁכַּח לְהִתְפַּלֵּל גַּם עָלַי!"

הָרַב בַּר-לֵב יָצָא לְהִתְפַּלֵּל, וּכְשֶׁחָזַר מָצָא אֶת הַמִּשְׂרָד נָעוּל. הַפְּגִישָׁה הֻחְמְצָה. אַכְזָבָה קַלָּה הִתְגַּנְּבָה לְלִבּוֹ, אַחֲרֵי הַכֹּל הוּא הִפְסִיד מִקִּיּוּם הַמִּצְוָה שֶׁלּוֹ. הָאֻמְנָם לֹא הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת לִמְצֹא פִּנָּה בַּמִּשְׂרָד וְלַעֲמֹד בִּתְפִלָּה בִּיחִידוּת?!... עִם זֹאת לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְעַלֵּם מִתְּחוּשַׁת הַסִּפּוּק – הוּא עָמַד בַּקַּבָּלָה שֶׁלּוֹ! אֶל עוֹרֵךְ הַדִּין שֶׁלּוֹ הוּא לֹא הֵעֵז לְהִתְקַשֵּׁר....

הָיָה זֶה דַּוְקָא עוֹרֵךְ הַדִּין שֶׁיָּצַר אִתּוֹ קֶשֶׁר לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר. קוֹלוֹ הָיָה נִרְגָּשׁ וַחֲגִיגִי: "לֹא תַּאֲמִין לְמַה שֶּׁקָּרָה אֶתְמוֹל! כַּמָּה דַּקּוֹת אַחֲרֵי שֶׁעָזַבְתָּ אֶת הַמָּקוֹם הִגִּיעַ הַסּוֹכֵן הַפֵדֵרָלִי. הוּא מִיָּד שָׁאַל הֵיכָן אַתָּה נִמְצָא. בְּלֵית בְּרֵרָה סִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁיָּצָאתָ לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. הוֹסַפְתִּי שֶׁנִּסִּיתִי לְהַסְבִּיר לְךָ אֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל בִּטּוּל הַפְּגִישָׁה, אֲבָל אַתָּה הִתְעַקַּשְׁתָּ". הָיָה רֶגַע אָרֹךְ שֶׁל שְׁתִיקָה, וְאָז אָמַר הַסּוֹכֵן: "אוֹקֵי. תַּזְמִין אֶת הַיְּהוּדִי הַזֶּה שׁוּב, וְכַמָּה שֶׁיּוֹתֵר מַהֵר. אֲנַחְנוּ זְקוּקִים בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית לְמוֹרִים מִן הַסּוּג הַזֶּה! אִם הוּא כָּל כָּךְ נֶאֱמָן לֶאֱמוּנָתוֹ, אֵין לִי סָפֵק שֶׁהוּא יִהְיֶה נֶאֱמָן לַעֲבוֹדָתוֹ!"

עוֹרֵךְ הַדִּין הָיָה אֲחוּז הִתְפַּעֲלוּת מִן הַנֵּס שֶׁהָיָה עֵד לוֹ, אַךְ הָרַב יְחִיאֵל לֹא הָיָה מֻפְתָּע יוֹתֵר מִדַּי. "מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי שֶׁאָדָם הִשְׁקִיעַ בִּתְפִלָּה וְהִפְסִיד!" – אָמַר לוֹ – "אֲנִי רַק אֶחָד מִתּוֹךְ רַבִּים שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל מִצְוָה, וְזָכוּ לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינֵיהֶם אֶת הָרֶוַח שֶׁיָּצָא לָהֶם מִמֶּנָּה".

בְּמַהֲלַךְ הַחַיִּים מְנַסֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּכָל מִינֵי נִסְיוֹנוֹת, אַךְ הַמִּבְחָן הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם הוּא – מַהוּ הַמִּשְׁקָל וְהָעֲדִיפוּת שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים לַמִּצְווֹת מוּל הָאִינְטֵרֵסִים הַפְּרָטִיִּים שֶׁלָּנוּ. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)

	צו תשפ"ה
	כְּבוֹד הַתּוֹרָה – לְהִתְבַּזּוֹת לְמַעֲנָהּ
	"וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'" (ח-יא) בֶּן שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע הָיָה אַהֲרֹן, לֹא אָדָם צָעִיר לְכָל הַדֵּעוֹת, כַּאֲשֶׁר נִצְטַוָּה לְהָנִיף אֶת הַלְּוִיִּים תְּנוּפָה לִפְנֵי עֲבוֹדָתָם בְּקֹדֶשׁ, מִצְוָה שֶׁטְּעָמֶיהָ בְּחֶבְיוֹנֵי תּוֹרַת הָרָז (זֹהַר ח"ג מט-א). עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף לְוִיִּים, "מוֹלִיךְ וּמֵבִיא מַעֲלֶה וּמוֹרִיד" (מְנָחוֹת ה-ו). הִנֵּה עוֹמְדִים הֵם בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה אֲרֻכָּה, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, נְמוּכִים וּגְבוֹהִים, רָזִים וּרְחָבִים. לְמִי יֵשׁ כֹּחַ, מִי יָכוֹל לַעֲמֹד בַּמְּשִׂימָה. אִם גַּם יָנִיף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, בְּאוֹתוֹ קֶצֶב, בְּלִי לְהָאֵט, יִצְטָרֵךְ לְהָנִיף אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת בְּשָׁעָה, שְׁלוֹשִׁים בְּכָל דַּקָּה. אֲבָל אַהֲרֹן לֹא נִרְתַּע. נִגַּשׁ לַמְּשִׂימָה, הֵחֵל בְּכָל הַלַּהַט - וְהִנֵּה אֵרַע הַנֵּס, קִבֵּל כּוֹחוֹת עֲלוּמִים, הֵנִיף וְחָזַר וְהֵנִיף וְלֹא נִלְאָה, מֵאָה וְעוֹד מֵאָה, אֶלֶף וְעוֹד אֶלֶף, רְבָבָה וְעוֹד רְבָבָה, וְהִגְשִׁים אֶת הַמְּשִׂימָה! לוֹמַר לְךָ, שֶׁאֵין לְהִתְיָאֵשׁ, אֵין לְוַתֵּר מֵרֹאשׁ. אַדְּרַבָּה, יֵשׁ לָגֶשֶׁת, לִפְעֹל, לַחְגֹּר כּוֹחוֹת וּלְנַסּוֹת. וְאָז בָּאָה עֶזְרַת שָׁמַיִם, וְאָז מְקַבְּלִים כּוֹחוֹת וּמַגְשִׁימִים אֶת הַשְּׁאִיפוֹת, מַגִּיעִים אֶל הַיַּעַד. הָרַב יְחִיאֵל בַּר-לֵב מִפֶּתַח תִּקְוָה, נָסַע בְּבַחֲרוּתוֹ לְאָמֵרִיקָה. כְּדֵי לְהַבְטִיחַ אֶת עֲתִידוֹ הָרוּחָנִי, קִבֵּל עַל עַצְמוֹ בְּהַגִּיעוֹ לְשָׁם שְׁתֵּי קַבָּלוֹת: הָאַחַת – שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יָסִיר אֶת הַכִּפָּה מֵרֹאשׁוֹ, וְהַשְּׁנִיָּה – לְהַקְפִּיד עַל תְּפִלָּה בְּמִנְיָן שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם. זְמַן קָצָר אַחַר הַגִּיעוֹ, הֻצְּעָה לוֹ מִשְׂרַת הוֹרָאָה בְּשִׁיקָגוֹ. הוּא קִבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַמְּשִׂימָה וְקָצַר הַצְלָחוֹת יָפוֹת. בְּכָל זֹאת עֲדַיִן הֵעִיבָה דְּאָגָה אַחַת עַל מַצַּב רוּחוֹ – הוּא טֶרֶם הִצְלִיחַ לְקַבֵּל 'גְּרִין קַארְד', כְּלוֹמַר: אִשּׁוּר שְׁהִיָּה חֻקִּי בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית לְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה. רַב בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁבּוֹ הִתְפַּלֵּל, יָעַץ לוֹ לִפְנוֹת לְחֶבְרַת יא"ס, הַמִּתְמַחָה בְּעֶזְרָה לִמְהַגְּרִים. הוּא יָצַר קֶשֶׁר עִם אֶחָד מֵעוֹרְכֵי הַדִּין שֶׁל הַחֶבְרָה, וְכַעֲבֹר כַּמָּה חֳדָשִׁים הוֹדִיעַ לוֹ הַלָּה כִּי הִצְלִיחַ לִקְבֹּעַ עֲבוּרוֹ פְּגִישָׁה עִם סוֹכֵן פֵדֵרָלִי. "בַּפְּגִישָׁה הַזּוֹ יֵחָרֵץ גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל הַגְּרִין קַארְד שֶׁלְּךָ!" צֵרֵף אַזְהָרָה, "הַקְפֵּד לָבוֹא בַּזְּמַן וְלִהְיוֹת לָבוּשׁ בְּאֹפֶן מְכֻבָּד!" הַפְּגִישָׁה לֹא הָיְתָה אֲמוּרָה לְהִתְאָרֵךְ מִדַּי, וּמֵאַחַר שֶׁהִיא נִקְבְּעָה לַשָּׁעָה אַרְבַּע, וּזְמַנָּהּ שֶׁל תְּפִלַּת מִנְחָה בִּתְקוּפָה זוֹ הָיָה בְּשָׁעָה חָמֵשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם, הֶחְלִיט הָרַב בַּר-לֵב לְהִתְפַּלֵּל מִיָּד לְאַחֲרֶיהָ. בְּדִיּוּק בְּשָׁעָה אַרְבַּע הוּא נִצַּב בַּחֲדַר הַקַּבָּלָה שֶׁל אוֹתוֹ פָּקִיד יַחַד עִם עוֹרֵךְ הַדִּין שֶׁלּוֹ. הַמַּזְכִּירָה הוֹדִיעָה כִּי יֶשְׁנוֹ אִחוּר קַל, מִשּׁוּם שֶׁהַפְּגִישָׁה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁאֵלֶיהָ יָצָא הַסּוֹכֵן הִתְאַחֲרָה מְעַט, וּשְׁנֵיהֶם יָשְׁבוּ וְהִמְתִּינוּ בְּסַבְלָנוּת. בְּשָׁעָה אַרְבַּע וָחֵצִי הִתְרוֹמֵם הָרַב יְחִיאֵל מִמְּקוֹמוֹ וְהִתְכּוֹנֵן לָצֵאת. "לְאָן אַתָּה יוֹצֵא?" – עוֹרֵךְ הַדִּין נֶעֱמַד לְפָנָיו. "לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה". "אַתָּה נוֹרְמָלִי?" – פָּנָיו שֶׁל עוֹרֵךְ הַדִּין סָמְקוּ בְּבַת אַחַת, וּשְׁנֵי וְרִידִים הִתְנַפְּחוּ בְּמִצְחוֹ, "בְּכָל רֶגַע אָמוּר הַסּוֹכֵן הַפֵדֵרָלִי לַחֲזֹר. הוּא יִפָּגַע מְאוֹד מִכָּךְ שֶׁלֹּא הִמְתַּנְתָּ לוֹ, וְהַסִּכּוּי שֶׁתְּקַבֵּל אֶת הַגְּרִין קַארְד שֶׁלְּךָ שׁוֹאֵף לְאֶפֶס". "הַגְּרִין קַארְד חָשׁוּב לִי מְאוֹד" – הֵשִׁיב הַבָּחוּר – "אֲבָל תְּפִלַּת מִנְחָה חֲשׁוּבָה לִי יוֹתֵר". "מִנְחָה תּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל מָחָר וּבַשָּׁבוּעַ הַבָּא, אֲבָל לַגְּרִין קַארְד לֹא תִּהְיֶה לְךָ הִזְדַּמְּנוּת אַחֶרֶת!" נִסָּה עוֹרֵךְ הַדִּין לְנַפֵּק אֶת הַשִּׁקּוּלִים הַהֶגְיוֹנִיִּים בְּיוֹתֵר שֶׁהִצְלִיחַ לִדְלוֹת אֶל מוּל הַתּוֹפָעָה הַמּוּזָרָה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַל בָּהּ, אֲבָל כְּשֶׁהִבְחִין בִּנְחִישׁוּתוֹ שֶׁל הַלָּקוֹחַ שֶׁלּוֹ, הִפְטִיר: "טוֹב, לֵךְ לְהִתְפַּלֵּל. אַתָּה בֶּאֱמֶת זָקוּק לְעֶזְרָה שֶׁל הָאֱלֹקִים כָּרֶגַע"... וּבְרָצוֹן לְרַכֵּךְ מְעַט אֶת הָאֲוִירָה הוֹסִיף: "אַל תִּשְׁכַּח לְהִתְפַּלֵּל גַּם עָלַי!" הָרַב בַּר-לֵב יָצָא לְהִתְפַּלֵּל, וּכְשֶׁחָזַר מָצָא אֶת הַמִּשְׂרָד נָעוּל. הַפְּגִישָׁה הֻחְמְצָה. אַכְזָבָה קַלָּה הִתְגַּנְּבָה לְלִבּוֹ, אַחֲרֵי הַכֹּל הוּא הִפְסִיד מִקִּיּוּם הַמִּצְוָה שֶׁלּוֹ. הָאֻמְנָם לֹא הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת לִמְצֹא פִּנָּה בַּמִּשְׂרָד וְלַעֲמֹד בִּתְפִלָּה בִּיחִידוּת?!... עִם זֹאת לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְעַלֵּם מִתְּחוּשַׁת הַסִּפּוּק – הוּא עָמַד בַּקַּבָּלָה שֶׁלּוֹ! אֶל עוֹרֵךְ הַדִּין שֶׁלּוֹ הוּא לֹא הֵעֵז לְהִתְקַשֵּׁר.... הָיָה זֶה דַּוְקָא עוֹרֵךְ הַדִּין שֶׁיָּצַר אִתּוֹ קֶשֶׁר לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר. קוֹלוֹ הָיָה נִרְגָּשׁ וַחֲגִיגִי: "לֹא תַּאֲמִין לְמַה שֶּׁקָּרָה אֶתְמוֹל! כַּמָּה דַּקּוֹת אַחֲרֵי שֶׁעָזַבְתָּ אֶת הַמָּקוֹם הִגִּיעַ הַסּוֹכֵן הַפֵדֵרָלִי. הוּא מִיָּד שָׁאַל הֵיכָן אַתָּה נִמְצָא. בְּלֵית בְּרֵרָה סִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁיָּצָאתָ לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. הוֹסַפְתִּי שֶׁנִּסִּיתִי לְהַסְבִּיר לְךָ אֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל בִּטּוּל הַפְּגִישָׁה, אֲבָל אַתָּה הִתְעַקַּשְׁתָּ". הָיָה רֶגַע אָרֹךְ שֶׁל שְׁתִיקָה, וְאָז אָמַר הַסּוֹכֵן: "אוֹקֵי. תַּזְמִין אֶת הַיְּהוּדִי הַזֶּה שׁוּב, וְכַמָּה שֶׁיּוֹתֵר מַהֵר. אֲנַחְנוּ זְקוּקִים בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית לְמוֹרִים מִן הַסּוּג הַזֶּה! אִם הוּא כָּל כָּךְ נֶאֱמָן לֶאֱמוּנָתוֹ, אֵין לִי סָפֵק שֶׁהוּא יִהְיֶה נֶאֱמָן לַעֲבוֹדָתוֹ!" עוֹרֵךְ הַדִּין הָיָה אֲחוּז הִתְפַּעֲלוּת מִן הַנֵּס שֶׁהָיָה עֵד לוֹ, אַךְ הָרַב יְחִיאֵל לֹא הָיָה מֻפְתָּע יוֹתֵר מִדַּי. "מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי שֶׁאָדָם הִשְׁקִיעַ בִּתְפִלָּה וְהִפְסִיד!" – אָמַר לוֹ – "אֲנִי רַק אֶחָד מִתּוֹךְ רַבִּים שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל מִצְוָה, וְזָכוּ לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינֵיהֶם אֶת הָרֶוַח שֶׁיָּצָא לָהֶם מִמֶּנָּה". בְּמַהֲלַךְ הַחַיִּים מְנַסֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּכָל מִינֵי נִסְיוֹנוֹת, אַךְ הַמִּבְחָן הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם הוּא – מַהוּ הַמִּשְׁקָל וְהָעֲדִיפוּת שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים לַמִּצְווֹת מוּל הָאִינְטֵרֵסִים הַפְּרָטִיִּים שֶׁלָּנוּ. (בְּךָ בָּטַחְנוּ)