Otzarot-Article

קֹדֶם לַכְּנִיסָה – הֲכָנָה!

"וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת" (כח-לה) לִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: מִי הָיָה אָמוּר לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בְּבוֹאוֹ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ? הַאִם יֵשׁ מַשְׁמָעוּת לְכָךְ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַנִּמְצָאִים מִחוּץ לְאֹהֶל מוֹעֵד, יִשְׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַנִּכְנָס לְשָׁרֵת? אוֹ שֶׁמָּא ה' יִתְבָּרֵךְ הוּא שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לִשְׁמֹעַ אֶת הַקּוֹל, כִּבְיָכוֹל זָקוּק הוּא, חָלִילָה, לְ'סִימָן' כְּדֵי שֶׁיֵּדַע כִּי אַהֲרֹן נִכְנָס אֶל הַקֹּדֶשׁ?

אֶת הַתְּשׁוּבָה, נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

כְּשֶׁהָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי אִיצָ'לֶה מִוּוֹלוֹזִ'ין כְּבֶן עֶשֶׂר שָׁנִים, נוֹדַע לוֹ כִּי אָבִיו הַגָּדוֹל, הַגְּרַ"ח מִוּוֹלוֹזִ'ין, מִתְעַתֵּד לִנְסֹעַ אֶל רַבּוֹ הַמֻּבְהָק, הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא. "גַּם אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ אֶל הָרַבִּי!" בִּקֵּשׁ אִיצָ'לֶה הַיֶּלֶד. אָבִיו בֵּרֵר בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ: "אַף אַתָּה רוֹצֶה לִנְסֹעַ אֶל הָרַבִּי?"

חֶרְדָתוֹ שֶׁל הַגְּרָ"ח הִשְׁפִּיעָה אַף עַל בְּנוֹ, אוּלָם הוּא הָיָה נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ: "כֵּן! אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ!" הֵשִׁיב. הַגְּרַ"ח הִסֵּס מְעַט, אַךְ לְבַסּוֹף הִבִּיעַ אֶת הַסְכָּמָתוֹ וְצֵרֵף אֵלָיו אֶל בְּנוֹ לִנְסִיעָה.

סִפֵּר רַבִּי אִיצָ'לֶה, כִּי מִיָּד עִם צֵאתָם לַדֶּרֶךְ, נִכָּר שִׁנּוּי בְּפָנָיו שֶׁל אָבִיו: הֵן הֶחְוִירוּ, וְאוֹתוֹת אֵימָה וָפַחַד נִכְּרוּ בָּהֶן. כְּכָל שֶׁהִתְקָרְבָה הָעֲגָלָה לְוִילְנָא, כָּךְ כִּסָּה הַחִוָּרוֹן אֶת פָּנָיו שֶׁל הַגְּרַ"ח יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהָאֵימָה שִׁנְּתָה אֶת פָּנָיו עַד שֶׁכִּמְעַט לֹא נִתָּן הָיָה לְהַכִּירוֹ.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַשְּׁנַיִם לְוִילְנָא, שָׁב הַגְּרַ"ח וּפָנָה אֶל בְּנוֹ בַּחֲרָדָה שֶׁל קְדֻשָּׁה: "הַאִם אַתָּה בֶּאֱמֶת רוֹצֶה לְהִכָּנֵס אֶל הָרַבִּי?" אִיצָ'לֶה הָיָה צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל פַּחְדּוֹ כְּדֵי לְהָשִׁיב בִּנְחִישׁוּת: "כֵּן! אֲנִי רוֹצֶה!"

הַגְּרַ"ח לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ... בְּפֶתַח חַדְרוֹ שֶׁל הַגְּרָ"א, כְּשֶׁבִּרְכָּיו נוֹקְשׁוֹת זוֹ לְזוֹ מֵאֵימַת רַבּוֹ, הוּא שָׁב וּפָנָה אֶל בְּנוֹ: "אַתָּה בָּטוּחַ? אַתָּה רוֹצֶה לְהִכָּנֵס?" רַק לְאַחַר שֶׁהֵשִׁיב אִיצָ'לֶה בְּחִיּוּב גַּם הַפַּעַם, הִתִּיר לוֹ אָבִיו לְהִצְטָרֵף אֵלָיו וּלְהִכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה.

לְיָמִים, הִסְבִּיר רַבִּי אִיצָ'לֶה, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא עַצְמוֹ לֹא הִכִּיר אֶת הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא וּמֵעוֹלָם לֹא רָאָה אֶת זִיו פָּנָיו, רָאָה אָבִיו צֹרֶךְ לְשָׁאֳלוֹ שׁוּב וָשׁוּב הַאִם רְצוֹנוֹ לְהִכָּנֵס אֶל הַצַּדִּיק, וְזֹאת, כְּדֵי לְהַמְחִישׁ לוֹ אֶת גֹּדֶל הַמַּעֲמָד, וּלְהַבְהִיר כִּי אֵין מְדֻבָּר בְּמַעֲשֶׂה שֶׁל מַה בְּכָךְ, אֶלָּא בְּהַחְלָטָה הַדּוֹרֶשֶׁת יִשּׁוּב הַדַּעַת רְצִינִי.

וּמִכָּאן יֵשׁ לְכָל אָדָם לִלְמֹד, כִּי לִפְנֵי שֶׁיִּכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ, עָלָיו לְהִזָּהֵר לְבַל יְהֵא זֶה בְּחֹסֶר תְּשׂוּמֶת לֵב, כִּלְאַחַר יָד... עָלָיו לְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ שׁוּב וָשׁוּב כִּי הוּא עוֹמֵד לְהִכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁהַכְּנִיסָה תִּהְיֶה בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת הָרָאוּי, בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ:

הָיְתָה חֲשִׁיבוּת לְכָךְ שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן יִשָּׁמַע בְּבוֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ, לֹא לְאָזְנֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים – אֶלָּא לְאָזְנָיו שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ, כְּדֵי לְהַזְכִּיר לוֹ לְהֵיכָן הוּא עוֹמֵד לְהִכָּנֵס. הַפַּעֲמוֹנִים נוֹעֲדוּ בְּדִיּוּק לְשֵׁם כָּךְ... כְּדֵי שֶׁאַהֲרֹן לֹא יִכָּשֵׁל חָלִילָה בְּכָךְ שֶׁיִּכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבְּלִי תְּשׂוּמֶת לֵב מַסְפֶּקֶת, כִּלְאַחַר יָד, אֶלָּא תָּמִיד יִשְׁמַע אֶת קוֹל הַפַּעֲמוֹנִים בְּהִכָּנְסוֹ, וְיִזָּכֵר לְהֵיכָן הוּא עוֹמֵד לְהִכָּנֵס וּבִפְנֵי מִי הוּא עָתִיד לַעֲמֹד! (לְלַמֶּדְךָ)

	פקודי תשפ"ה
	לִפְעָמִים זֶה טוֹב שֶׁיֵּשׁ "כְּאֵבֵי בֶּטֶן"...
	קֹדֶם לַכְּנִיסָה – הֲכָנָה! "וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת" (כח-לה) לִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: מִי הָיָה אָמוּר לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן בְּבוֹאוֹ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ? הַאִם יֵשׁ מַשְׁמָעוּת לְכָךְ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַנִּמְצָאִים מִחוּץ לְאֹהֶל מוֹעֵד, יִשְׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַנִּכְנָס לְשָׁרֵת? אוֹ שֶׁמָּא ה' יִתְבָּרֵךְ הוּא שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לִשְׁמֹעַ אֶת הַקּוֹל, כִּבְיָכוֹל זָקוּק הוּא, חָלִילָה, לְ'סִימָן' כְּדֵי שֶׁיֵּדַע כִּי אַהֲרֹן נִכְנָס אֶל הַקֹּדֶשׁ? אֶת הַתְּשׁוּבָה, נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: כְּשֶׁהָיָה הַגָּאוֹן רַבִּי אִיצָ'לֶה מִוּוֹלוֹזִ'ין כְּבֶן עֶשֶׂר שָׁנִים, נוֹדַע לוֹ כִּי אָבִיו הַגָּדוֹל, הַגְּרַ"ח מִוּוֹלוֹזִ'ין, מִתְעַתֵּד לִנְסֹעַ אֶל רַבּוֹ הַמֻּבְהָק, הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא. "גַּם אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ אֶל הָרַבִּי!" בִּקֵּשׁ אִיצָ'לֶה הַיֶּלֶד. אָבִיו בֵּרֵר בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ: "אַף אַתָּה רוֹצֶה לִנְסֹעַ אֶל הָרַבִּי?" חֶרְדָתוֹ שֶׁל הַגְּרָ"ח הִשְׁפִּיעָה אַף עַל בְּנוֹ, אוּלָם הוּא הָיָה נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ: "כֵּן! אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ!" הֵשִׁיב. הַגְּרַ"ח הִסֵּס מְעַט, אַךְ לְבַסּוֹף הִבִּיעַ אֶת הַסְכָּמָתוֹ וְצֵרֵף אֵלָיו אֶל בְּנוֹ לִנְסִיעָה. סִפֵּר רַבִּי אִיצָ'לֶה, כִּי מִיָּד עִם צֵאתָם לַדֶּרֶךְ, נִכָּר שִׁנּוּי בְּפָנָיו שֶׁל אָבִיו: הֵן הֶחְוִירוּ, וְאוֹתוֹת אֵימָה וָפַחַד נִכְּרוּ בָּהֶן. כְּכָל שֶׁהִתְקָרְבָה הָעֲגָלָה לְוִילְנָא, כָּךְ כִּסָּה הַחִוָּרוֹן אֶת פָּנָיו שֶׁל הַגְּרַ"ח יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהָאֵימָה שִׁנְּתָה אֶת פָּנָיו עַד שֶׁכִּמְעַט לֹא נִתָּן הָיָה לְהַכִּירוֹ. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ הַשְּׁנַיִם לְוִילְנָא, שָׁב הַגְּרַ"ח וּפָנָה אֶל בְּנוֹ בַּחֲרָדָה שֶׁל קְדֻשָּׁה: "הַאִם אַתָּה בֶּאֱמֶת רוֹצֶה לְהִכָּנֵס אֶל הָרַבִּי?" אִיצָ'לֶה הָיָה צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל פַּחְדּוֹ כְּדֵי לְהָשִׁיב בִּנְחִישׁוּת: "כֵּן! אֲנִי רוֹצֶה!" הַגְּרַ"ח לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ... בְּפֶתַח חַדְרוֹ שֶׁל הַגְּרָ"א, כְּשֶׁבִּרְכָּיו נוֹקְשׁוֹת זוֹ לְזוֹ מֵאֵימַת רַבּוֹ, הוּא שָׁב וּפָנָה אֶל בְּנוֹ: "אַתָּה בָּטוּחַ? אַתָּה רוֹצֶה לְהִכָּנֵס?" רַק לְאַחַר שֶׁהֵשִׁיב אִיצָ'לֶה בְּחִיּוּב גַּם הַפַּעַם, הִתִּיר לוֹ אָבִיו לְהִצְטָרֵף אֵלָיו וּלְהִכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה. לְיָמִים, הִסְבִּיר רַבִּי אִיצָ'לֶה, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא עַצְמוֹ לֹא הִכִּיר אֶת הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא וּמֵעוֹלָם לֹא רָאָה אֶת זִיו פָּנָיו, רָאָה אָבִיו צֹרֶךְ לְשָׁאֳלוֹ שׁוּב וָשׁוּב הַאִם רְצוֹנוֹ לְהִכָּנֵס אֶל הַצַּדִּיק, וְזֹאת, כְּדֵי לְהַמְחִישׁ לוֹ אֶת גֹּדֶל הַמַּעֲמָד, וּלְהַבְהִיר כִּי אֵין מְדֻבָּר בְּמַעֲשֶׂה שֶׁל מַה בְּכָךְ, אֶלָּא בְּהַחְלָטָה הַדּוֹרֶשֶׁת יִשּׁוּב הַדַּעַת רְצִינִי. וּמִכָּאן יֵשׁ לְכָל אָדָם לִלְמֹד, כִּי לִפְנֵי שֶׁיִּכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ, עָלָיו לְהִזָּהֵר לְבַל יְהֵא זֶה בְּחֹסֶר תְּשׂוּמֶת לֵב, כִּלְאַחַר יָד... עָלָיו לְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ שׁוּב וָשׁוּב כִּי הוּא עוֹמֵד לְהִכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁהַכְּנִיסָה תִּהְיֶה בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת הָרָאוּי, בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: הָיְתָה חֲשִׁיבוּת לְכָךְ שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן יִשָּׁמַע בְּבוֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ, לֹא לְאָזְנֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים – אֶלָּא לְאָזְנָיו שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ, כְּדֵי לְהַזְכִּיר לוֹ לְהֵיכָן הוּא עוֹמֵד לְהִכָּנֵס. הַפַּעֲמוֹנִים נוֹעֲדוּ בְּדִיּוּק לְשֵׁם כָּךְ... כְּדֵי שֶׁאַהֲרֹן לֹא יִכָּשֵׁל חָלִילָה בְּכָךְ שֶׁיִּכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבְּלִי תְּשׂוּמֶת לֵב מַסְפֶּקֶת, כִּלְאַחַר יָד, אֶלָּא תָּמִיד יִשְׁמַע אֶת קוֹל הַפַּעֲמוֹנִים בְּהִכָּנְסוֹ, וְיִזָּכֵר לְהֵיכָן הוּא עוֹמֵד לְהִכָּנֵס וּבִפְנֵי מִי הוּא עָתִיד לַעֲמֹד! (לְלַמֶּדְךָ)