Otzarot-Article

"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" (ו-כד) 'יְבָרֶכְךָ ה'' - בְּעֹשֶׁר וּבִנְכָסִים.

וְהִקְשָׁה רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זַצַ"ל, כְּלוּם נָאֶה לִפְתֹּחַ אֶת בִּרְכַּת הַכֹּהֲנִים בִּבְרָכָה לְעֹשֶׁר גַּשְׁמִי? הֲלֹא נָאֶה וְיָאֶה הָיָה לִפְתֹּחַ בָּהּ בְּבִרְכַּת 'יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ' - בִּמְאוֹר תּוֹרָה, וּבְבִרְכַּת 'יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ' שֶׁהִיא בְּרָכָה לְחַיֵּי עוֹלָם. כְּעִנְיָן, 'כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר' (תְּהִלִּים לו-י). וּכְאָמְרָם, שֶׁהַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים וּמִתְעַנְּגִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה.

וְתֵרֵץ, שֶׁבִּרְכַּת 'יְבָרֶכְךָ ה'' בְּעֹשֶׁר וּבִנְכָסִים 'וְיִשְׁמְרֶךָ' מִן הַמַּזִּיקִים - הִיא כְּעֵין הַקְדָּמָה, שֶׁכֵּן 'אִם אֵין קֶמַח - אֵין תּוֹרָה'. זוֹ הַתַּשְׁתִּית לַבְּרָכוֹת הַבָּאוֹת וּלְכָל הַטּוֹבוֹת הָרוּחָנִיּוֹת. הַבְּרָכָה הִיא שֶׁנּוּכַל לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְהִתְעַלּוֹת מִתּוֹךְ נַחַת וְהַרְחָבָה, אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן.

עָשִׁיר מֻפְלָג וְתוֹמֵךְ תּוֹרָה הָיָה הַגְּבִיר רַבִּי מֹשֶׁה פִיג'וֹטוֹ זַצַ"ל מֵאֲרָם צוֹבָא. יוֹדֵעַ-סֵפֶר וְלַמְדָן, יְרֵא-שָׁמַיִם וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו. וְעִם זֹאת, סוֹחֵר מַצְלִיחַ, יִבֵּא סְחוֹרוֹת יְקָרוֹת מֵעֵבֶר לַיָּם וּמְכָרָן בִּרְוָחִים נָאִים שֶׁהֶעֱשִׁירוּהוּ עֹשֶׁר רַב.

עַל מִדַּת בִּטְחוֹנוֹ הַגְּדוֹלָה וְעַל צִדְקַת פֶּזְרוֹנוֹ תָּעִיד הָעֻבְדָּה, שֶׁבְּעוֹד שֶׁכָּל סוֹחֲרֵי הָעִיר נָהֲגוּ לְבַטֵּחַ אֶת סְחוֹרוֹתֵיהֶם בְּחֶבְרוֹת-הַבִּטּוּחַ, הִפְרִישׁ רַבִּי מֹשֶׁה אֶת דְּמֵי הַבִּטּוּחַ וְחִלְּקָם בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. הוֹסִיף וְאָמַר שֶׁזְּכוּת הַתּוֹרָה תָּגֵן וְתוֹשִׁיעַ, וְנִמְצָא מַרְוִיחַ מִכָּל צַד.

פַּעַם אַחַת נָסַע בְּעַצְמוֹ לִמְדִינַת הַיָּם, לִבְחֹן אֶת הַסְּחוֹרוֹת וְלִקְנוֹתָן. הִפְלִיג עִמָּן לְאַרְצוֹ וְהִתְחוֹלְלָה רוּחַ סְעָרָה. הָאֳנִיָּה עָלְתָה שָׁמַיִם וְיָרְדָה תְּהוֹמוֹת, גַּלֵּי עֲנָק הִתְנַפְּצוּ עַל סִפּוּנָהּ בְּשָׁאוֹן וְהִיא חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר. רַב הַחוֹבֵל הוֹרָה לְהַשְׁלִיךְ אֶת הַסְּחוֹרוֹת לַיָּם כְּדֵי לְהָקֵל עַל מַשָּׂאָהּ, שֶׁלֹּא תִּטְבַּע. הַמַּלָּחִים מִהֲרוּ לְמַלֵּא אַחַר הַפְּקֻדָּה, וְרַבִּי מֹשֶׁה רָאָה בְּעֵינַיִם כָּלוֹת אֵיךְ רְכוּשׁוֹ אוֹבֵד לְנֶגֶד עֵינָיו. בִּכְאֵב לֵב חָשַׁב, 'אִלּוּ הָיִיתִי מְבַטֵּחַ אֶת סְחוֹרָתִי, הָיוּ מוּשָׁבִים לִי נְזָקַי'... אַךְ אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב, וַי לְחֶסְרוֹן כִּיס.

לְפֶתַע הָפְכָה הַסְּעָרָה לִדְמָמָה. הַיָּם נָח מִזַּעְפּוֹ וְהָיָה חָלָק כִּרְאִי. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: הַחֲבִילוֹת שֶׁהֻשְׁלְכוּ, צָפוּ סְבִיב הַסְּפִינָה, כְּאִלּוּ הִמְתִּינוּ שֶׁיִּמָּשׁוּ מִן הַמַּיִם. פָּקַד הַקַּבַּרְנִיט וְהוֹרִידוּ סִירוֹת, וְהַמַּלָּחִים מָשׁוּ אֶת הַסְּחוֹרָה. רַבִּי מֹשֶׁה לֹא הִפְסִיד אֵפוֹא דָּבָר. הוֹדָה לַה' עַל חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ, הוֹרָה לִמְשָׁרְתוֹ שֶׁיְּבַקֵּשׁ מֵחַכְמֵי הָעִיר לְהִתְכַּנֵּס בְּבֵיתוֹ. כְּשֶׁהֵסֵבּוּ, חָלַץ לִפְנֵיהֶם אֶת נַעֲלָיו וְיָשַׁב בְּרִחוּק מָקוֹם כִּמְנֻדֶּה. בְּצַעַר וּבַחֲרָטָה סִפֵּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר הֻשְׁלְכָה הַסְּחוֹרָה לַיָּם הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקַּבָּ"ה, וְהִצְטַעֵר עַל שֶׁהֶעֱנִיק לְתַלְמִידֵי-הַחֲכָמִים אֶת דְּמֵי הַבִּטּוּחַ, לְפִיכָךְ קִבֵּל עַל עַצְמוֹ נִדּוּי, וּבִקֵּשׁ מֵהַחֲכָמִים לְהַתִּיר אֶת נִדּוּיוֹ. לְאַחַר מִכֵּן עָרַךְ 'תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל' וְהִכְפִּיל אֶת תְּמִיכָתוֹ בַּחֲכָמִים. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, "לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ")

	פקודי תשפ"ה
	הַקִּיּוּם שֶׁל הַדָּבָר – לְפִי הָעוֹשֶׂה
	"יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" (ו-כד) 'יְבָרֶכְךָ ה'' - בְּעֹשֶׁר וּבִנְכָסִים "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ" (ו-כד) 'יְבָרֶכְךָ ה'' - בְּעֹשֶׁר וּבִנְכָסִים. וְהִקְשָׁה רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה סְפוֹרְנוֹ זַצַ"ל, כְּלוּם נָאֶה לִפְתֹּחַ אֶת בִּרְכַּת הַכֹּהֲנִים בִּבְרָכָה לְעֹשֶׁר גַּשְׁמִי? הֲלֹא נָאֶה וְיָאֶה הָיָה לִפְתֹּחַ בָּהּ בְּבִרְכַּת 'יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ' - בִּמְאוֹר תּוֹרָה, וּבְבִרְכַּת 'יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ' שֶׁהִיא בְּרָכָה לְחַיֵּי עוֹלָם. כְּעִנְיָן, 'כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר' (תְּהִלִּים לו-י). וּכְאָמְרָם, שֶׁהַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים וּמִתְעַנְּגִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. וְתֵרֵץ, שֶׁבִּרְכַּת 'יְבָרֶכְךָ ה'' בְּעֹשֶׁר וּבִנְכָסִים 'וְיִשְׁמְרֶךָ' מִן הַמַּזִּיקִים - הִיא כְּעֵין הַקְדָּמָה, שֶׁכֵּן 'אִם אֵין קֶמַח - אֵין תּוֹרָה'. זוֹ הַתַּשְׁתִּית לַבְּרָכוֹת הַבָּאוֹת וּלְכָל הַטּוֹבוֹת הָרוּחָנִיּוֹת. הַבְּרָכָה הִיא שֶׁנּוּכַל לִלְמֹד תּוֹרָה וּלְהִתְעַלּוֹת מִתּוֹךְ נַחַת וְהַרְחָבָה, אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן. עָשִׁיר מֻפְלָג וְתוֹמֵךְ תּוֹרָה הָיָה הַגְּבִיר רַבִּי מֹשֶׁה פִיג'וֹטוֹ זַצַ"ל מֵאֲרָם צוֹבָא. יוֹדֵעַ-סֵפֶר וְלַמְדָן, יְרֵא-שָׁמַיִם וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו. וְעִם זֹאת, סוֹחֵר מַצְלִיחַ, יִבֵּא סְחוֹרוֹת יְקָרוֹת מֵעֵבֶר לַיָּם וּמְכָרָן בִּרְוָחִים נָאִים שֶׁהֶעֱשִׁירוּהוּ עֹשֶׁר רַב. עַל מִדַּת בִּטְחוֹנוֹ הַגְּדוֹלָה וְעַל צִדְקַת פֶּזְרוֹנוֹ תָּעִיד הָעֻבְדָּה, שֶׁבְּעוֹד שֶׁכָּל סוֹחֲרֵי הָעִיר נָהֲגוּ לְבַטֵּחַ אֶת סְחוֹרוֹתֵיהֶם בְּחֶבְרוֹת-הַבִּטּוּחַ, הִפְרִישׁ רַבִּי מֹשֶׁה אֶת דְּמֵי הַבִּטּוּחַ וְחִלְּקָם בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. הוֹסִיף וְאָמַר שֶׁזְּכוּת הַתּוֹרָה תָּגֵן וְתוֹשִׁיעַ, וְנִמְצָא מַרְוִיחַ מִכָּל צַד. פַּעַם אַחַת נָסַע בְּעַצְמוֹ לִמְדִינַת הַיָּם, לִבְחֹן אֶת הַסְּחוֹרוֹת וְלִקְנוֹתָן. הִפְלִיג עִמָּן לְאַרְצוֹ וְהִתְחוֹלְלָה רוּחַ סְעָרָה. הָאֳנִיָּה עָלְתָה שָׁמַיִם וְיָרְדָה תְּהוֹמוֹת, גַּלֵּי עֲנָק הִתְנַפְּצוּ עַל סִפּוּנָהּ בְּשָׁאוֹן וְהִיא חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר. רַב הַחוֹבֵל הוֹרָה לְהַשְׁלִיךְ אֶת הַסְּחוֹרוֹת לַיָּם כְּדֵי לְהָקֵל עַל מַשָּׂאָהּ, שֶׁלֹּא תִּטְבַּע. הַמַּלָּחִים מִהֲרוּ לְמַלֵּא אַחַר הַפְּקֻדָּה, וְרַבִּי מֹשֶׁה רָאָה בְּעֵינַיִם כָּלוֹת אֵיךְ רְכוּשׁוֹ אוֹבֵד לְנֶגֶד עֵינָיו. בִּכְאֵב לֵב חָשַׁב, 'אִלּוּ הָיִיתִי מְבַטֵּחַ אֶת סְחוֹרָתִי, הָיוּ מוּשָׁבִים לִי נְזָקַי'... אַךְ אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב, וַי לְחֶסְרוֹן כִּיס. לְפֶתַע הָפְכָה הַסְּעָרָה לִדְמָמָה. הַיָּם נָח מִזַּעְפּוֹ וְהָיָה חָלָק כִּרְאִי. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: הַחֲבִילוֹת שֶׁהֻשְׁלְכוּ, צָפוּ סְבִיב הַסְּפִינָה, כְּאִלּוּ הִמְתִּינוּ שֶׁיִּמָּשׁוּ מִן הַמַּיִם. פָּקַד הַקַּבַּרְנִיט וְהוֹרִידוּ סִירוֹת, וְהַמַּלָּחִים מָשׁוּ אֶת הַסְּחוֹרָה. רַבִּי מֹשֶׁה לֹא הִפְסִיד אֵפוֹא דָּבָר. הוֹדָה לַה' עַל חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ, הוֹרָה לִמְשָׁרְתוֹ שֶׁיְּבַקֵּשׁ מֵחַכְמֵי הָעִיר לְהִתְכַּנֵּס בְּבֵיתוֹ. כְּשֶׁהֵסֵבּוּ, חָלַץ לִפְנֵיהֶם אֶת נַעֲלָיו וְיָשַׁב בְּרִחוּק מָקוֹם כִּמְנֻדֶּה. בְּצַעַר וּבַחֲרָטָה סִפֵּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר הֻשְׁלְכָה הַסְּחוֹרָה לַיָּם הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקַּבָּ"ה, וְהִצְטַעֵר עַל שֶׁהֶעֱנִיק לְתַלְמִידֵי-הַחֲכָמִים אֶת דְּמֵי הַבִּטּוּחַ, לְפִיכָךְ קִבֵּל עַל עַצְמוֹ נִדּוּי, וּבִקֵּשׁ מֵהַחֲכָמִים לְהַתִּיר אֶת נִדּוּיוֹ. לְאַחַר מִכֵּן עָרַךְ 'תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל' וְהִכְפִּיל אֶת תְּמִיכָתוֹ בַּחֲכָמִים. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, "לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ")