Otzarot-Article

הַקֹּשִׁי – רַק בַּהַתְחָלָה!

"וַיִּצְעַק אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם" (טו-כה) מוּבָא בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי זַצַ"ל רֶמֶז נִפְלָא עַל פָּסוּק זֶה. כְּדֵי לְהָבִין אוֹתוֹ – נַקְדִּים אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בִּתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת, הִתְמוֹדְדוּ יְהוּדֵי אַיְיזְנְשְׁטָט עִם צָרָה קָשָׁה. הַהַשְׂכָּלָה הָאֲיֻמָּה הִתְפַּשְּׁטָה, וְרַבִּים נָפְלוּ בָּרֶשֶׁת וְהִתְרַחֲקוּ מֵהַיַּהֲדוּת. כָּל הַמַּאֲמַצִּים שֶׁהֻשְׁקְעוּ בִּסְתִימַת הַפִּרְצָה – לֹא הוֹעִילוּ, וְהַתּוֹפָעָה הָלְכָה וְהֶחְמִירָה.

לְפִיכָךְ, כַּאֲשֶׁר זָכְתָה הָעִיר אַיְיזְנְשְׁטָט לְאָרֵחַ אֶת שִׂמְחַת נִשּׂוּאֵיהֶם שֶׁל הַגָּאוֹן בַּעַל הַ"חֲתַם סוֹפֵר" עִם בִּתּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר זַצַ"ל, וּשְׁנֵי עֲנָקֵי עוֹלָם הִתְכַּנְּסוּ בְּמָקוֹם אֶחָד – נִצְּלוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת.

בְּנֵי הָעִיר סִפְּרוּ לַגְּאוֹנִים, כִּי בְּמֶרְחַק הֲלִיכָה קָצָר מֵהָעִיר, הַמַּשְׂכִּילִים מִתְכַּנְּסִים מִדֵּי עֶרֶב בַּאֲחֻזָּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי בַּעַל מַעֲמָד בְּשֵׁם 'פַיְינְשְׁטֵיין'. הֵם מְשַׂחֲקִים מִשְׂחֲקֵי קְלָפִים, מְאַמְּצִים לְעַצְמָם תַּרְבּוּת שֶׁל הֶפְקֵרוּת וְהוֹלְלוּת, וּמוֹשְׁכִים חֵלֶק גָּדוֹל מֵהַנֹּעַר.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, הִזְדַּעְזְעוּ שְׁנֵי הָעֲנָקִים. רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר הִכִּיר אֶת הַתּוֹפָעָה הֵיטֵב מֵעִירוֹ, פּוֹזְנָא, וְאַף הַ"חֲתַם סוֹפֵר'" כְּבָר נִהֵל נֶגְדָּהּ מִלְחֶמֶת חָרְמָה בְּעִירוֹ, פְּרֶשְׁבּוּרְג, לְלֹא הַצְלָחָה. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר: "אֲנָשִׁים אֵלּוּ מוּנָעִים מִכֹּחָהּ שֶׁל לֵיצָנוּת... וּבְכֵן, נוּכַל לְהִלָּחֵם בַּיֵּצֶר הַזֶּה – רַק בַּכֵּלִים שֶׁלּוֹ, בְּאֶמְצָעוּת לֵיצָנוּת וּמִלְּתָא דִּבְדִיחוּתָא!"

תֵּכֶף וּמִיָּד יָצְאוּ הֶחָתָן וְחוֹתְנוֹ אֶל חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה, וּפָנוּ אֶל עֵבֶר הָאֲחֻזָּה שֶׁבָּהּ הִתְכַּנְּסוּ הַמַּשְׂכִּילִים.

הַבַּיִת הָיָה מוּאָר, וְקוֹלוֹת צְחוֹק רַם וּוִכּוּחִים בָּקְעוּ מֵחַלּוֹנוֹתָיו. לְתוֹךְ הַהֲמֻלָּה הַזּוֹ, נִכְנְסוּ שְׁנֵי הַגְּאוֹנִים מִבְּלִי שֶׁהֻזְמְנוּ...

לְמַרְאֵה כְּנִיסָתָם, הִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה בַּבַּיִת. כֻּלָּם הִכִּירוּ אוֹתָם, וְעַל אַף שֶׁהַהַשְׂכָּלָה כְּבָר אָכְלָה בָּהֶם בְּכָל פֶּה – עֲדַיִן נוֹתַר בָּהֶם קֻרְטוֹב שֶׁל יִרְאָה מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, בַּעֲלֵי שִׁעוּר קוֹמָה שֶׁכָּזֶה. רֶגַע לְאַחַר מִכֵּן, הִתְעַשֵּׁת אַחַד הַנּוֹכְחִים, אָסַף בִּמְהִירוּת אֶת הַקְּלָפִים, וְהִשְׁלִיכָם לְפִנַּת הַחֶדֶר.

עַל הַשֻּׁלְחָן נוֹתְרָה קְעָרָה גְּדוּשָׁה בְּמַטְבְּעוֹת וּבִשְׁטָרוֹת, אֲשֶׁר הֵכִילָה אֶת סְכוּמֵי הַהִמּוּרִים שֶׁהִוּוּ אֶת הָרֶקַע לְמִשְׂחֲקֵי הַקְּלָפִים.

בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים אֲרֻכִּים, אִישׁ לֹא הֵפֵר אֶת הַדְּמָמָה. אוּלָם לְאַחַר שְׁתִיקָה מְמֻשֶּׁכֶת, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר: "צַר לָנוּ עַל שֶׁהִפְרַעְנוּ לָכֶם וְלֹא הוֹדַעְנוּ עַל בּוֹאֵנוּ מֵרֹאשׁ... אוּלָם הִגַּעְנוּ בִּדְחִיפוּת בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵל דִּחוּי! יֵשׁ בָּעִיר עֲנִיָּה אֻמְלָלָה, אֵם לַחֲמִשָּׁה פָּעוֹטוֹת, אֲשֶׁר נוֹתְרָה בְּלֹא כָּל מְקוֹר מִחְיָה. אֶתְמוֹל הִיא נֶאֶלְצָה לִמְכֹּר אֶת שְׂמִיכָתָהּ! בַּעַל הַבַּיִת שֶׁבּוֹ הִיא מִתְגּוֹרֶרֶת, מְאַיֵּם לְהַשְׁלִיכָהּ לָרְחוֹב אִם לֹא תְּשַׁלֵּם אֶת חוֹב הַשְּׂכִירוּת, וִילָדֶיהָ מְבַקְּשִׁים לֶחֶם וְהִיא שְׁבוּרָה וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרָהּ!"

רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר בָּחַן אֶת הַשְׁפָּעַת הַדְּבָרִים עַל הַנּוֹכְחִים, וְהִמְשִׁיךְ: "שָׁאַלְנוּ אֶת בְּנֵי אַיְיזְנְשְׁטָט הֵיכָן נִתָּן לִמְצֹא בָּעִיר אֲנָשִׁים טוֹבִים שֶׁהַפְּרוּטָה מְצוּיָה בְּכִיסָם, וְהֵם הִפְנוּ אוֹתָנוּ לְכָאן... הֵם אָמְרוּ, שֶׁאַתֶּם בְּוַדַּאי תִּשְׂמְחוּ לַעֲזֹר בְּהַצָּלַת הַנְּפָשׁוֹת!"

הַיּוֹשְׁבִים בַּחֶדֶר הָיוּ הֲמוּמִים. הֵם צִפּוּ לְהַטָּפַת מוּסָר, לִגְעָרוֹת, וְהַבַּקָּשָׁה הָאֱנוֹשִׁית וְהַנִּרְגֶּשֶׁת שֶׁל גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל, שֶׁפָּנָה אֲלֵיהֶם בִּנְעִימוּת – הִפְתִּיעָה אוֹתָם לְגַמְרֵי. אוּלָם הַגָּאוֹן לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ, וְהִמְשִׁיךְ, בְּהַבִּיטוֹ אֶל קַעֲרַת הַכֶּסֶף שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן:

"אֲנִי מֵבִין הַכֹּל... הֱיִיתֶם בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל גִּיּוּס כְּסָפִים לִצְדָקָה וָחֶסֶד! אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַקְּעָרָה שֶׁבָּהּ הִנַּחְתֶּם אֶת הַתְּרוּמוֹת! יֵשׁ כָּאן סְכוּם נִכְבָּד, שֶׁיַּסְפִּיק כְּדֵי לְשַׁלֵּם אֶת חוֹבָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה, וַאֲפִלּוּ כְּדֵי לִקְנוֹת אֹכֶל לַיְתוֹמִים הַמִּסְכֵּנִים! אַשְׁרֵיכֶם יְהוּדִים יְקָרִים!"

מוּל דְּבָרָיו שֶׁל הַגָּאוֹן, נָמַס לִבָּם שֶׁל הַנּוֹכְחִים. בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הֵם הִרְגִּישׁוּ, כִּי אֵין בָּעוֹלָם דָּבָר שֶׁהֵם רוֹצִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת רְאוּיִים לְהַעֲרָכָתוֹ. אַחַד הַגְּבִירִים נַעֲנָה וְהִכְרִיז: "רַבִּי... עֲדַיִן לֹא סִיַּמְנוּ לֶאֱסֹף אֶת הַכֶּסֶף!" וְהוּא שָׁלַף מִכִּיסוֹ צְרוֹר שְׁטָרוֹת וְהִטִּיל אֶל הַקְּעָרָה. בְּעִקְבוֹתָיו עָשׂוּ כָּךְ אֲנָשִׁים נוֹסָפִים, עַד שֶׁהִצְטַבֵּר סְכוּם גָּדוֹל, וְהוּא הֻגַּשׁ לַגָּאוֹן.

כַּאֲשֶׁר הָיָה הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר, פָּנָה שׁוּב אֶל הַנּוֹכְחִים, חָשַׂף אֶת הָאֱמֶת בְּמַעֲרֻמֶּיהָ וְאָמַר: "יְדִידַי... אֲנִי מִתְפַּעֵל מִלִּבְּכֶם הַפָּתוּחַ כְּאוּלָם, אֲבָל הַרְשׁוּ לִי לְהוֹסִיף מַשֶּׁהוּ... הַפַּעַם, הַמִּשְׂחָק שֶׁלָּכֶם הִסְתַּיֵּם בְּאֹפֶן חִיּוּבִי, בְּמַעֲשֶׂה שֶׁל צְדָקָה... אוּלָם מִי כָּמוֹכֶם יוֹדֵעַ, שֶׁזֶּה לֹא תָּמִיד כָּךְ. הַמְשַׂחֲקִים בְּקֻבִּיָּה, נֶחְשָׁבִים בְּעֵינֵי חֲכָמֵינוּ כְּגַנָּבִים וְכַעֲבָדִים, וּפְסוּלִים לְעֵדוּת! הַאִם תִּרְצוּ לְהִמָּנוֹת עַל אֵלּוּ?!" תָּהָה בְּתוֹכָחָה גְּלוּיָה.

"רַבִּי! בְּסַךְ הַכֹּל בִּקַּשְׁנוּ לְהַעֲבִיר אֶת הַזְּמַן!" קָם אַחַד הַנּוֹכְחִים וְהִתְנַצֵּל, אוּלָם הָרַב לֹא קִבֵּל אֶת הַטַּעֲנָה: "לְהַעֲבִיר אֶת הַזְּמַן? הֲלֹא הַזְּמַן יָקָר כָּל כָּךְ! הַאִם אַתֶּם יוֹדְעִים כַּמָּה חֲשׁוּבָה כָּל דַּקָּה? לִפְנֵי שָׁנָה פָּרְצָה אֶצְלֵנוּ בְּפּוֹזְנָא מַגֵּפָה, שֶׁהִפִּילָה מֵאוֹת חֲלָלִים... כַּמָּה הִתְאַמַּצְנוּ כְּדֵי לְהַצִּיל כָּל יְהוּדִי, אוֹ לְפָחוֹת לְהַאֲרִיךְ מְעַט אֶת חַיָּיו! אֲנָשִׁים גָּסְסוּ, וְהִתְחַנְּנוּ לְעוֹד מְעַט חַיִּים! הַאִם נִתָּן לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת כִּי אֲנָשִׁים יְבַקְּשׁוּ 'לְהַעֲבִיר' אֶת הַזְּמַן הַיָּקָר כָּל כָּךְ הָעוֹמֵד לִרְשׁוּתָם? אֲנִי מְשֻׁכְנָע שֶׁלֹּא חֲשַׁבְתֶּם עַל כָּךְ מֵעוֹלָם, וּבְוַדַּאי לֹא הִתְכַּוַּנְתֶּם לַמִּלִּים הַלָּלוּ!" סִיֵּם הַגָּאוֹן, וְעַל פְּנֵי הַנּוֹכְחִים נִכְּרָה רְצִינוּת תְּהוֹמִית שֶׁל קַבָּלַת תּוֹכָחָה.

כָּךְ, נִכְנְסוּ דִּבְרֵי הַכִּבּוּשִׁין אֶל לִבָּם שֶׁל הַמְשַׂחֲקִים, וְהֵם הִתְפַּזְּרוּ עַד מְהֵרָה אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ. מֵאָז לֹא הִתְקַיְּמוּ עוֹד בְּאַיְינְזְשְׁטָט מִשְׂחָקִים מֵעֵין אֵלּוּ, מַה שֶּׁסָּכַר אֶת הַפִּרְצָה בְּכֶרֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְלִיהוּדֵי הָעִיר הָיְתָה הָרְוָחָה...

אָנוּ לוֹמְדִים, כִּי לְעִתִּים, הַקֹּשִׁי הָעִקָּרִי הִנּוֹ לִפְתֹּחַ אֶת הַלֵּב... אוּלָם לְאַחַר שֶׁהוּא כְּבָר נִפְתַּח לִרְוָחָה וְהָאָדָם חָשׁ בִּמְתִיקוּת הַקְּדֻשָּׁה – לִבּוֹ נִמְשָׁךְ אַחֲרֶיהָ, וְקַל לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו הַלְאָה וְהַלְאָה!

מְבָאֵר הַגְּרִ"י אַבְרַמְסְקִי, שֶׁהַדְּבָרִים רְמוּזִים בַּפָּסוּק שֶׁבּוֹ פָּתַחְנוּ:

לְעִתִּים, הָאָדָם מַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁל "וַיָּבֹאוּ מָרָתָה", כְּלוֹמַר: לְמַצָּב שֶׁבּוֹ לִמּוּד הַתּוֹרָה מַר לוֹ וְאֵין לוֹ חֵשֶׁק לִלְמֹד, עַד שֶׁ"לֹּא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה" – וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה... אוּלָם אָז, "וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ" – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִיק לוֹ עֵצָה: "וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם" – הַשְׁלֵךְ אֶת עַצְמְךָ אֶל מֵימֵי הַתּוֹרָה, קְפֹץ פְּנִימָה גַּם בְּלִי חֵשֶׁק, וְאָז – לְאַחַר שֶׁהַלֵּב יִהְיֶה פָּתוּחַ לִרְוָחָה – הוּא כְּבָר יְגַלֶּה כִּי "וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם"... לִמּוּד הַתּוֹרָה כְּבָר יֶעֱרַב עָלָיו וְיִהְיֶה מָתוֹק לְחִכּוֹ! (לְלַמֶּדְךָ)

	ויקהל תשפ"ה
	לִפְעָמִים הַ"מִּצְוָה" הִיא עֲבֵרָה
	הַקֹּשִׁי – רַק בַּהַתְחָלָה! "וַיִּצְעַק אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם" (טו-כה) מוּבָא בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי זַצַ"ל רֶמֶז נִפְלָא עַל פָּסוּק זֶה. כְּדֵי לְהָבִין אוֹתוֹ – נַקְדִּים אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: בִּתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת, הִתְמוֹדְדוּ יְהוּדֵי אַיְיזְנְשְׁטָט עִם צָרָה קָשָׁה. הַהַשְׂכָּלָה הָאֲיֻמָּה הִתְפַּשְּׁטָה, וְרַבִּים נָפְלוּ בָּרֶשֶׁת וְהִתְרַחֲקוּ מֵהַיַּהֲדוּת. כָּל הַמַּאֲמַצִּים שֶׁהֻשְׁקְעוּ בִּסְתִימַת הַפִּרְצָה – לֹא הוֹעִילוּ, וְהַתּוֹפָעָה הָלְכָה וְהֶחְמִירָה. לְפִיכָךְ, כַּאֲשֶׁר זָכְתָה הָעִיר אַיְיזְנְשְׁטָט לְאָרֵחַ אֶת שִׂמְחַת נִשּׂוּאֵיהֶם שֶׁל הַגָּאוֹן בַּעַל הַ"חֲתַם סוֹפֵר" עִם בִּתּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר זַצַ"ל, וּשְׁנֵי עֲנָקֵי עוֹלָם הִתְכַּנְּסוּ בְּמָקוֹם אֶחָד – נִצְּלוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת. בְּנֵי הָעִיר סִפְּרוּ לַגְּאוֹנִים, כִּי בְּמֶרְחַק הֲלִיכָה קָצָר מֵהָעִיר, הַמַּשְׂכִּילִים מִתְכַּנְּסִים מִדֵּי עֶרֶב בַּאֲחֻזָּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי בַּעַל מַעֲמָד בְּשֵׁם 'פַיְינְשְׁטֵיין'. הֵם מְשַׂחֲקִים מִשְׂחֲקֵי קְלָפִים, מְאַמְּצִים לְעַצְמָם תַּרְבּוּת שֶׁל הֶפְקֵרוּת וְהוֹלְלוּת, וּמוֹשְׁכִים חֵלֶק גָּדוֹל מֵהַנֹּעַר. לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, הִזְדַּעְזְעוּ שְׁנֵי הָעֲנָקִים. רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר הִכִּיר אֶת הַתּוֹפָעָה הֵיטֵב מֵעִירוֹ, פּוֹזְנָא, וְאַף הַ"חֲתַם סוֹפֵר'" כְּבָר נִהֵל נֶגְדָּהּ מִלְחֶמֶת חָרְמָה בְּעִירוֹ, פְּרֶשְׁבּוּרְג, לְלֹא הַצְלָחָה. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר: "אֲנָשִׁים אֵלּוּ מוּנָעִים מִכֹּחָהּ שֶׁל לֵיצָנוּת... וּבְכֵן, נוּכַל לְהִלָּחֵם בַּיֵּצֶר הַזֶּה – רַק בַּכֵּלִים שֶׁלּוֹ, בְּאֶמְצָעוּת לֵיצָנוּת וּמִלְּתָא דִּבְדִיחוּתָא!" תֵּכֶף וּמִיָּד יָצְאוּ הֶחָתָן וְחוֹתְנוֹ אֶל חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה, וּפָנוּ אֶל עֵבֶר הָאֲחֻזָּה שֶׁבָּהּ הִתְכַּנְּסוּ הַמַּשְׂכִּילִים. הַבַּיִת הָיָה מוּאָר, וְקוֹלוֹת צְחוֹק רַם וּוִכּוּחִים בָּקְעוּ מֵחַלּוֹנוֹתָיו. לְתוֹךְ הַהֲמֻלָּה הַזּוֹ, נִכְנְסוּ שְׁנֵי הַגְּאוֹנִים מִבְּלִי שֶׁהֻזְמְנוּ... לְמַרְאֵה כְּנִיסָתָם, הִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה בַּבַּיִת. כֻּלָּם הִכִּירוּ אוֹתָם, וְעַל אַף שֶׁהַהַשְׂכָּלָה כְּבָר אָכְלָה בָּהֶם בְּכָל פֶּה – עֲדַיִן נוֹתַר בָּהֶם קֻרְטוֹב שֶׁל יִרְאָה מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, בַּעֲלֵי שִׁעוּר קוֹמָה שֶׁכָּזֶה. רֶגַע לְאַחַר מִכֵּן, הִתְעַשֵּׁת אַחַד הַנּוֹכְחִים, אָסַף בִּמְהִירוּת אֶת הַקְּלָפִים, וְהִשְׁלִיכָם לְפִנַּת הַחֶדֶר. עַל הַשֻּׁלְחָן נוֹתְרָה קְעָרָה גְּדוּשָׁה בְּמַטְבְּעוֹת וּבִשְׁטָרוֹת, אֲשֶׁר הֵכִילָה אֶת סְכוּמֵי הַהִמּוּרִים שֶׁהִוּוּ אֶת הָרֶקַע לְמִשְׂחֲקֵי הַקְּלָפִים. בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים אֲרֻכִּים, אִישׁ לֹא הֵפֵר אֶת הַדְּמָמָה. אוּלָם לְאַחַר שְׁתִיקָה מְמֻשֶּׁכֶת, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר: "צַר לָנוּ עַל שֶׁהִפְרַעְנוּ לָכֶם וְלֹא הוֹדַעְנוּ עַל בּוֹאֵנוּ מֵרֹאשׁ... אוּלָם הִגַּעְנוּ בִּדְחִיפוּת בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵל דִּחוּי! יֵשׁ בָּעִיר עֲנִיָּה אֻמְלָלָה, אֵם לַחֲמִשָּׁה פָּעוֹטוֹת, אֲשֶׁר נוֹתְרָה בְּלֹא כָּל מְקוֹר מִחְיָה. אֶתְמוֹל הִיא נֶאֶלְצָה לִמְכֹּר אֶת שְׂמִיכָתָהּ! בַּעַל הַבַּיִת שֶׁבּוֹ הִיא מִתְגּוֹרֶרֶת, מְאַיֵּם לְהַשְׁלִיכָהּ לָרְחוֹב אִם לֹא תְּשַׁלֵּם אֶת חוֹב הַשְּׂכִירוּת, וִילָדֶיהָ מְבַקְּשִׁים לֶחֶם וְהִיא שְׁבוּרָה וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרָהּ!" רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר בָּחַן אֶת הַשְׁפָּעַת הַדְּבָרִים עַל הַנּוֹכְחִים, וְהִמְשִׁיךְ: "שָׁאַלְנוּ אֶת בְּנֵי אַיְיזְנְשְׁטָט הֵיכָן נִתָּן לִמְצֹא בָּעִיר אֲנָשִׁים טוֹבִים שֶׁהַפְּרוּטָה מְצוּיָה בְּכִיסָם, וְהֵם הִפְנוּ אוֹתָנוּ לְכָאן... הֵם אָמְרוּ, שֶׁאַתֶּם בְּוַדַּאי תִּשְׂמְחוּ לַעֲזֹר בְּהַצָּלַת הַנְּפָשׁוֹת!" הַיּוֹשְׁבִים בַּחֶדֶר הָיוּ הֲמוּמִים. הֵם צִפּוּ לְהַטָּפַת מוּסָר, לִגְעָרוֹת, וְהַבַּקָּשָׁה הָאֱנוֹשִׁית וְהַנִּרְגֶּשֶׁת שֶׁל גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל, שֶׁפָּנָה אֲלֵיהֶם בִּנְעִימוּת – הִפְתִּיעָה אוֹתָם לְגַמְרֵי. אוּלָם הַגָּאוֹן לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ, וְהִמְשִׁיךְ, בְּהַבִּיטוֹ אֶל קַעֲרַת הַכֶּסֶף שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן: "אֲנִי מֵבִין הַכֹּל... הֱיִיתֶם בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל גִּיּוּס כְּסָפִים לִצְדָקָה וָחֶסֶד! אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַקְּעָרָה שֶׁבָּהּ הִנַּחְתֶּם אֶת הַתְּרוּמוֹת! יֵשׁ כָּאן סְכוּם נִכְבָּד, שֶׁיַּסְפִּיק כְּדֵי לְשַׁלֵּם אֶת חוֹבָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה, וַאֲפִלּוּ כְּדֵי לִקְנוֹת אֹכֶל לַיְתוֹמִים הַמִּסְכֵּנִים! אַשְׁרֵיכֶם יְהוּדִים יְקָרִים!" מוּל דְּבָרָיו שֶׁל הַגָּאוֹן, נָמַס לִבָּם שֶׁל הַנּוֹכְחִים. בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הֵם הִרְגִּישׁוּ, כִּי אֵין בָּעוֹלָם דָּבָר שֶׁהֵם רוֹצִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת רְאוּיִים לְהַעֲרָכָתוֹ. אַחַד הַגְּבִירִים נַעֲנָה וְהִכְרִיז: "רַבִּי... עֲדַיִן לֹא סִיַּמְנוּ לֶאֱסֹף אֶת הַכֶּסֶף!" וְהוּא שָׁלַף מִכִּיסוֹ צְרוֹר שְׁטָרוֹת וְהִטִּיל אֶל הַקְּעָרָה. בְּעִקְבוֹתָיו עָשׂוּ כָּךְ אֲנָשִׁים נוֹסָפִים, עַד שֶׁהִצְטַבֵּר סְכוּם גָּדוֹל, וְהוּא הֻגַּשׁ לַגָּאוֹן. כַּאֲשֶׁר הָיָה הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר, פָּנָה שׁוּב אֶל הַנּוֹכְחִים, חָשַׂף אֶת הָאֱמֶת בְּמַעֲרֻמֶּיהָ וְאָמַר: "יְדִידַי... אֲנִי מִתְפַּעֵל מִלִּבְּכֶם הַפָּתוּחַ כְּאוּלָם, אֲבָל הַרְשׁוּ לִי לְהוֹסִיף מַשֶּׁהוּ... הַפַּעַם, הַמִּשְׂחָק שֶׁלָּכֶם הִסְתַּיֵּם בְּאֹפֶן חִיּוּבִי, בְּמַעֲשֶׂה שֶׁל צְדָקָה... אוּלָם מִי כָּמוֹכֶם יוֹדֵעַ, שֶׁזֶּה לֹא תָּמִיד כָּךְ. הַמְשַׂחֲקִים בְּקֻבִּיָּה, נֶחְשָׁבִים בְּעֵינֵי חֲכָמֵינוּ כְּגַנָּבִים וְכַעֲבָדִים, וּפְסוּלִים לְעֵדוּת! הַאִם תִּרְצוּ לְהִמָּנוֹת עַל אֵלּוּ?!" תָּהָה בְּתוֹכָחָה גְּלוּיָה. "רַבִּי! בְּסַךְ הַכֹּל בִּקַּשְׁנוּ לְהַעֲבִיר אֶת הַזְּמַן!" קָם אַחַד הַנּוֹכְחִים וְהִתְנַצֵּל, אוּלָם הָרַב לֹא קִבֵּל אֶת הַטַּעֲנָה: "לְהַעֲבִיר אֶת הַזְּמַן? הֲלֹא הַזְּמַן יָקָר כָּל כָּךְ! הַאִם אַתֶּם יוֹדְעִים כַּמָּה חֲשׁוּבָה כָּל דַּקָּה? לִפְנֵי שָׁנָה פָּרְצָה אֶצְלֵנוּ בְּפּוֹזְנָא מַגֵּפָה, שֶׁהִפִּילָה מֵאוֹת חֲלָלִים... כַּמָּה הִתְאַמַּצְנוּ כְּדֵי לְהַצִּיל כָּל יְהוּדִי, אוֹ לְפָחוֹת לְהַאֲרִיךְ מְעַט אֶת חַיָּיו! אֲנָשִׁים גָּסְסוּ, וְהִתְחַנְּנוּ לְעוֹד מְעַט חַיִּים! הַאִם נִתָּן לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת כִּי אֲנָשִׁים יְבַקְּשׁוּ 'לְהַעֲבִיר' אֶת הַזְּמַן הַיָּקָר כָּל כָּךְ הָעוֹמֵד לִרְשׁוּתָם? אֲנִי מְשֻׁכְנָע שֶׁלֹּא חֲשַׁבְתֶּם עַל כָּךְ מֵעוֹלָם, וּבְוַדַּאי לֹא הִתְכַּוַּנְתֶּם לַמִּלִּים הַלָּלוּ!" סִיֵּם הַגָּאוֹן, וְעַל פְּנֵי הַנּוֹכְחִים נִכְּרָה רְצִינוּת תְּהוֹמִית שֶׁל קַבָּלַת תּוֹכָחָה. כָּךְ, נִכְנְסוּ דִּבְרֵי הַכִּבּוּשִׁין אֶל לִבָּם שֶׁל הַמְשַׂחֲקִים, וְהֵם הִתְפַּזְּרוּ עַד מְהֵרָה אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ. מֵאָז לֹא הִתְקַיְּמוּ עוֹד בְּאַיְינְזְשְׁטָט מִשְׂחָקִים מֵעֵין אֵלּוּ, מַה שֶּׁסָּכַר אֶת הַפִּרְצָה בְּכֶרֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְלִיהוּדֵי הָעִיר הָיְתָה הָרְוָחָה... אָנוּ לוֹמְדִים, כִּי לְעִתִּים, הַקֹּשִׁי הָעִקָּרִי הִנּוֹ לִפְתֹּחַ אֶת הַלֵּב... אוּלָם לְאַחַר שֶׁהוּא כְּבָר נִפְתַּח לִרְוָחָה וְהָאָדָם חָשׁ בִּמְתִיקוּת הַקְּדֻשָּׁה – לִבּוֹ נִמְשָׁךְ אַחֲרֶיהָ, וְקַל לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו הַלְאָה וְהַלְאָה! מְבָאֵר הַגְּרִ"י אַבְרַמְסְקִי, שֶׁהַדְּבָרִים רְמוּזִים בַּפָּסוּק שֶׁבּוֹ פָּתַחְנוּ: לְעִתִּים, הָאָדָם מַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁל "וַיָּבֹאוּ מָרָתָה", כְּלוֹמַר: לְמַצָּב שֶׁבּוֹ לִמּוּד הַתּוֹרָה מַר לוֹ וְאֵין לוֹ חֵשֶׁק לִלְמֹד, עַד שֶׁ"לֹּא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה" – וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה... אוּלָם אָז, "וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ" – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִיק לוֹ עֵצָה: "וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם" – הַשְׁלֵךְ אֶת עַצְמְךָ אֶל מֵימֵי הַתּוֹרָה, קְפֹץ פְּנִימָה גַּם בְּלִי חֵשֶׁק, וְאָז – לְאַחַר שֶׁהַלֵּב יִהְיֶה פָּתוּחַ לִרְוָחָה – הוּא כְּבָר יְגַלֶּה כִּי "וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם"... לִמּוּד הַתּוֹרָה כְּבָר יֶעֱרַב עָלָיו וְיִהְיֶה מָתוֹק לְחִכּוֹ! (לְלַמֶּדְךָ)