Otzarot-Article

"אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל" (כב-כז) מִצְוָה ס"ט - שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּנִים. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, לְהָסִיר מֵעַל הַדַּיָּנִין יִרְאַת הַנִּדּוֹן וְקִלְלָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיאוּ הַדִּין לַאֲמִתּוֹ. וְעוֹד נִמְצָא תּוֹעֶלֶת אַחֵר בַּמִּצְוָה, כִּי בְּקִלְלַת הַדַּיָּן תַּקָּלוֹת רַבּוֹת, כִּי הֲמוֹן הָעָם בְּסִכְלוּתָם שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ, וְאִם לֹא יֻזְהֲרוּ עַל קִלְלָתוֹ, אוּלַי יְקַלְּלוּהוּ וְיִתְעוֹרְרוּ מִתּוֹךְ כָּךְ לָקוּם עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם לַמֶּלֶךְ, עַל הֲמוֹן הָעָם, הִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, שֶׁאִם יֹאמְרוּ יַעֲשׂוּ, וְיִהְיֶה בְּזֶה רָעָה רַבָּה, כִּי הוּא בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ.

מֵהַמַּעֲשֶׂה הַבָּא נוּכַל לִלְמֹד עַד כַּמָּה יֵשׁ לְהָסִיר מֵעַל הַדַּיָּנִין יִרְאַת הַנִּדּוֹן וְקִלְלָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיאוּ הַדִּין לַאֲמִתּוֹ.

מְסַפֵּר הָרַב יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵין: לִפְנֵי שָׁנִים נִגַּשׁ אֵלֵינוּ הָרוֹפֵא יְרֵא הַשָּׁמַיִם ד"ר יוֹרָם בֶּנְטָל זַ"ל, שֶׁהָיָה מְנַהֵל מַחְלָקוֹת בְּכַמָּה מִבָּתֵּי הַחוֹלִים הַגְּדוֹלִים, וְהִצִּיג בְּפָנֵינוּ שְׁאֵלָה קָשָׁה.

בְּכֶנֶס רוֹפְאִים גָּדוֹל שֶׁנֶּעֱרַךְ בְּחוּץ לָאָרֶץ הִשְׁתַּתְּפוּ נְצִיגִים מִכָּל שְׁלֹשׁ הַדָּתוֹת, וְד"ר בֶּנְטָל הֻזְמַן כְּדֵי לְיַצֵּג אֶת עֶמְדָּתָהּ שֶׁל הַדָּת הַיְּהוּדִית בַּסּוּגְיוֹת שֶׁעָלוּ עַל הַפֶּרֶק. הָרוֹפֵא הִגִּיעַ אֵלֵינוּ וְשָׁאַל, מַה לּוֹ וּלְכָל הַצָּרָה הַזּוֹ: "הֲרֵי יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁאֲנִי אֶכָּשֵׁל בִּפְלִיטַת פֶּה שֶׁאֵינָהּ נְכוֹנָה, וְהִנְנִי עָלוּל לְקַלְקֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֲתַקֵּן, וְלָכֵן אוּלַי כְּדַאי שֶׁאֶפְרֹשׁ מִכָּל הָעִנְיָן?"

עוֹדַדְתִּי אוֹתוֹ לְבַצֵּעַ אֶת הַמְּשִׂימָה שֶׁהוּטְלָה עָלָיו, וְסִפַּרְתִּי לוֹ דְּבַר מָה עַל מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זָצָ"ל. בְּמָה זָכָה לְהַגִּיעַ לְאָן שֶׁהִגִּיעַ? - שָׁאַלְתִּי פַּעַם בַּכִּנּוּס שֶׁל בְּנֵי סְפָרַד. הַשּׁוֹמְעִים תֵּרְצוּ כָּל אֶחָד מִזָּוִית הָרְאִיָּה שֶׁלּוֹ, אֲבָל אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁחוֹשְׁבַנִי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ...

הַכֹּל זוֹכְרִים לְמָרָן זָצָ"ל אֶת הַחְזָרַת הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ שֶׁל יַהֲדוּת בְּנֵי סְפָרַד בְּכָל רַחֲבֵי תֵּבֵל, אֲבָל אֵינָם זוֹכְרִים אֶת תְּקוּפַת כְּהֻנָּתוֹ בָּרַבָּנוּת שֶׁל מִצְרַיִם, בָּהּ מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַף סִכֵּן אֶת עַצְמוֹ כַּמָּה פְּעָמִים עַל שְׁמִירַת הַדָּת.

בְּהַגִּיעוֹ לְמִצְרַיִם, סִפַּרְתִּי לַשּׁוֹמְעִים, הָיָה מַצַּב הַשְּׁחִיטָה הַיְּהוּדִית בַּמְּדִינָה זוֹ נָתוּן לִמְשִׁסָּה, וְהַגָּאוֹן רַבִּי עוֹבַדְיָה, שֶׁהָיָה אָז אַבְרֵךְ צָעִיר מְאֹד, הֶחְלִיט לְסַדֵּר אֶת הָעִנְיָנִים עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְלֹא חָשַׁשׁ מִזַּעֲמָם וְקִצְפָּם שֶׁל הַשּׁוֹחֲטִים.

פַּעַם, כַּאֲשֶׁר הֵסִיר אֶת הַהַשְׁגָּחָה מֵחֲנוּת בָּשָׂר אַחַת, הִגִּיעַ אֵלָיו הַשּׁוֹחֵט בְּאִישׁוֹן לַיְלָה עִם סַכִּין שְׁלוּפָה, וּבִקֵּשׁ לְרָצְחוֹ נֶפֶשׁ. הַגָּאוֹן רַבִּי עוֹבַדְיָה לֹא נִרְתַּע מֵהָאִיּוּמִים וְהִמְשִׁיךְ לִדְאֹג בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ לְמַעַן כַּשְׁרוּת הַשְּׁחִיטָה.

פָּנִיתִי עַכְשָׁו אֶל ד"ר בֶּנְטַל וְאָמַרְתִּי לוֹ: אִם נִתְבּוֹנֵן וְנַחְשֹׁב, מִי הִכְרִיחַ אֶת מָרָן לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁעָשָׂה? הֲלֹא גַּם הוּא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר לְעַצְמוֹ, מַה לִּי וּלְכָל הַצָּרָה הַזּוֹ, וְעוֹד לַעֲמֹד מוּל סַכָּנוֹת אֲיֻמּוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ שֶׁל אִיּוּמֵי הַשּׁוֹחֲטִים?

אֲבָל הוּא לֹא אָמַר כָּךְ, אֶלָּא מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעַן כְּבוֹד ה'. וְאִם שׁוֹאֲלִים אוֹתִי - הֲרֵי שֶׁזּוֹ הַסִּבָּה הָעִקָּרִית לְהַעְפָּלָתוֹ שֶׁל מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי עוֹבַדְיָה יוֹסֵף לַדְּרָגוֹת הַגְּבוֹהוֹת אֲלֵיהֶן הִגִּיעַ בִּימֵי חַיָּיו.

גַּם אַתָּה, אָמַרְתִּי לָרוֹפֵא, אַל תִּשְׁתַּמֵּט מֵהַמְּשִׂימָה שֶׁהוּטְלָה עָלֶיךָ, אֶלָּא תְּיַצֵּג בְּגָאוֹן אֶת עֶמְדָּתָהּ שֶׁל תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל בַּסּוּגְיוֹת שֶׁתַּעֲלֶינָה בַּכִּנּוּס, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם תַּעֲשֶׂה וְתַצְלִיחַ. וְאַגַּב, כַּאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי פַּעַם אֶת חֲתָנִי, הָרה"ג אֱלִיעֶזֶר רוֹט, אֶל מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זָצָ"ל, בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיַּזְכִּיר לְפָנָיו אֶת מַה שֶּׁאָמַרְתִּי כָּאן, בְּסִבַּת הַהַצְלָחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלּוֹ. הָרַב רוֹט אָכֵן חָזַר עַל הַדְּבָרִים בִּפְנֵי מָרָן זָצָ"ל, שֶׁהִתְרַגֵּשׁ עַד מְאֹד לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים, וְאִשֵּׁר אֶת נְכוֹנוּתָם. כָּךְ אוֹ כָּךְ, לָמַדְנוּ מִמַּעֲשֶׂה זֶה עַד כַּמָּה יֵשׁ לְהָסִיר מֵעַל הַדַּיָּנִים אֶת הַפַּחַד שֶׁל קִלְלַת הַנִּדּוֹן, 'כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיאוּ הַדִּין לַאֲמִתּוֹ'. (מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה)

	כי תשא תשפ"ה
	כָּל מִצְוָה – יַהֲלֹם!
	"אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל" (כב-כז) מִצְוָה ס"ט - שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּנִים. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, לְהָסִיר מֵעַל הַדַּיָּנִין יִרְאַת הַנִּדּוֹן וְקִלְלָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיאוּ הַדִּין לַאֲמִתּוֹ. וְעוֹד נִמְצָא תּוֹעֶלֶת אַחֵר בַּמִּצְוָה, כִּי בְּקִלְלַת הַדַּיָּן תַּקָּלוֹת רַבּוֹת, כִּי הֲמוֹן הָעָם בְּסִכְלוּתָם שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ, וְאִם לֹא יֻזְהֲרוּ עַל קִלְלָתוֹ, אוּלַי יְקַלְּלוּהוּ וְיִתְעוֹרְרוּ מִתּוֹךְ כָּךְ לָקוּם עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם לַמֶּלֶךְ, עַל הֲמוֹן הָעָם, הִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, שֶׁאִם יֹאמְרוּ יַעֲשׂוּ, וְיִהְיֶה בְּזֶה רָעָה רַבָּה, כִּי הוּא בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ. מֵהַמַּעֲשֶׂה הַבָּא נוּכַל לִלְמֹד עַד כַּמָּה יֵשׁ לְהָסִיר מֵעַל הַדַּיָּנִין יִרְאַת הַנִּדּוֹן וְקִלְלָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיאוּ הַדִּין לַאֲמִתּוֹ. מְסַפֵּר הָרַב יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵין: לִפְנֵי שָׁנִים נִגַּשׁ אֵלֵינוּ הָרוֹפֵא יְרֵא הַשָּׁמַיִם ד"ר יוֹרָם בֶּנְטָל זַ"ל, שֶׁהָיָה מְנַהֵל מַחְלָקוֹת בְּכַמָּה מִבָּתֵּי הַחוֹלִים הַגְּדוֹלִים, וְהִצִּיג בְּפָנֵינוּ שְׁאֵלָה קָשָׁה. בְּכֶנֶס רוֹפְאִים גָּדוֹל שֶׁנֶּעֱרַךְ בְּחוּץ לָאָרֶץ הִשְׁתַּתְּפוּ נְצִיגִים מִכָּל שְׁלֹשׁ הַדָּתוֹת, וְד"ר בֶּנְטָל הֻזְמַן כְּדֵי לְיַצֵּג אֶת עֶמְדָּתָהּ שֶׁל הַדָּת הַיְּהוּדִית בַּסּוּגְיוֹת שֶׁעָלוּ עַל הַפֶּרֶק. הָרוֹפֵא הִגִּיעַ אֵלֵינוּ וְשָׁאַל, מַה לּוֹ וּלְכָל הַצָּרָה הַזּוֹ: "הֲרֵי יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁאֲנִי אֶכָּשֵׁל בִּפְלִיטַת פֶּה שֶׁאֵינָהּ נְכוֹנָה, וְהִנְנִי עָלוּל לְקַלְקֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֲתַקֵּן, וְלָכֵן אוּלַי כְּדַאי שֶׁאֶפְרֹשׁ מִכָּל הָעִנְיָן?" עוֹדַדְתִּי אוֹתוֹ לְבַצֵּעַ אֶת הַמְּשִׂימָה שֶׁהוּטְלָה עָלָיו, וְסִפַּרְתִּי לוֹ דְּבַר מָה עַל מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זָצָ"ל. בְּמָה זָכָה לְהַגִּיעַ לְאָן שֶׁהִגִּיעַ? - שָׁאַלְתִּי פַּעַם בַּכִּנּוּס שֶׁל בְּנֵי סְפָרַד. הַשּׁוֹמְעִים תֵּרְצוּ כָּל אֶחָד מִזָּוִית הָרְאִיָּה שֶׁלּוֹ, אֲבָל אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁחוֹשְׁבַנִי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ... הַכֹּל זוֹכְרִים לְמָרָן זָצָ"ל אֶת הַחְזָרַת הָעֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ שֶׁל יַהֲדוּת בְּנֵי סְפָרַד בְּכָל רַחֲבֵי תֵּבֵל, אֲבָל אֵינָם זוֹכְרִים אֶת תְּקוּפַת כְּהֻנָּתוֹ בָּרַבָּנוּת שֶׁל מִצְרַיִם, בָּהּ מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַף סִכֵּן אֶת עַצְמוֹ כַּמָּה פְּעָמִים עַל שְׁמִירַת הַדָּת. בְּהַגִּיעוֹ לְמִצְרַיִם, סִפַּרְתִּי לַשּׁוֹמְעִים, הָיָה מַצַּב הַשְּׁחִיטָה הַיְּהוּדִית בַּמְּדִינָה זוֹ נָתוּן לִמְשִׁסָּה, וְהַגָּאוֹן רַבִּי עוֹבַדְיָה, שֶׁהָיָה אָז אַבְרֵךְ צָעִיר מְאֹד, הֶחְלִיט לְסַדֵּר אֶת הָעִנְיָנִים עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְלֹא חָשַׁשׁ מִזַּעֲמָם וְקִצְפָּם שֶׁל הַשּׁוֹחֲטִים. פַּעַם, כַּאֲשֶׁר הֵסִיר אֶת הַהַשְׁגָּחָה מֵחֲנוּת בָּשָׂר אַחַת, הִגִּיעַ אֵלָיו הַשּׁוֹחֵט בְּאִישׁוֹן לַיְלָה עִם סַכִּין שְׁלוּפָה, וּבִקֵּשׁ לְרָצְחוֹ נֶפֶשׁ. הַגָּאוֹן רַבִּי עוֹבַדְיָה לֹא נִרְתַּע מֵהָאִיּוּמִים וְהִמְשִׁיךְ לִדְאֹג בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ לְמַעַן כַּשְׁרוּת הַשְּׁחִיטָה. פָּנִיתִי עַכְשָׁו אֶל ד"ר בֶּנְטַל וְאָמַרְתִּי לוֹ: אִם נִתְבּוֹנֵן וְנַחְשֹׁב, מִי הִכְרִיחַ אֶת מָרָן לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁעָשָׂה? הֲלֹא גַּם הוּא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר לְעַצְמוֹ, מַה לִּי וּלְכָל הַצָּרָה הַזּוֹ, וְעוֹד לַעֲמֹד מוּל סַכָּנוֹת אֲיֻמּוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ שֶׁל אִיּוּמֵי הַשּׁוֹחֲטִים? אֲבָל הוּא לֹא אָמַר כָּךְ, אֶלָּא מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעַן כְּבוֹד ה'. וְאִם שׁוֹאֲלִים אוֹתִי - הֲרֵי שֶׁזּוֹ הַסִּבָּה הָעִקָּרִית לְהַעְפָּלָתוֹ שֶׁל מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי עוֹבַדְיָה יוֹסֵף לַדְּרָגוֹת הַגְּבוֹהוֹת אֲלֵיהֶן הִגִּיעַ בִּימֵי חַיָּיו. גַּם אַתָּה, אָמַרְתִּי לָרוֹפֵא, אַל תִּשְׁתַּמֵּט מֵהַמְּשִׂימָה שֶׁהוּטְלָה עָלֶיךָ, אֶלָּא תְּיַצֵּג בְּגָאוֹן אֶת עֶמְדָּתָהּ שֶׁל תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל בַּסּוּגְיוֹת שֶׁתַּעֲלֶינָה בַּכִּנּוּס, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם תַּעֲשֶׂה וְתַצְלִיחַ. וְאַגַּב, כַּאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי פַּעַם אֶת חֲתָנִי, הָרה"ג אֱלִיעֶזֶר רוֹט, אֶל מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זָצָ"ל, בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיַּזְכִּיר לְפָנָיו אֶת מַה שֶּׁאָמַרְתִּי כָּאן, בְּסִבַּת הַהַצְלָחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלּוֹ. הָרַב רוֹט אָכֵן חָזַר עַל הַדְּבָרִים בִּפְנֵי מָרָן זָצָ"ל, שֶׁהִתְרַגֵּשׁ עַד מְאֹד לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים, וְאִשֵּׁר אֶת נְכוֹנוּתָם. כָּךְ אוֹ כָּךְ, לָמַדְנוּ מִמַּעֲשֶׂה זֶה עַד כַּמָּה יֵשׁ לְהָסִיר מֵעַל הַדַּיָּנִים אֶת הַפַּחַד שֶׁל קִלְלַת הַנִּדּוֹן, 'כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיאוּ הַדִּין לַאֲמִתּוֹ'. (מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה)