Otzarot-Article

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (כא-א) מְפָרֵשׁ רַשִּׁ"י: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: לֹא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לוֹמַר, אֶשְׁנֶה לָהֶם הַפֶּרֶק וְהַהֲלָכָה שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עַד שֶׁתִּהְיֶה סְדוּרָה בְּפִיהֶם כְּמִשְׁנָתָהּ, וְאֵינִי מַטְרִיחַ עַצְמִי לַהֲבִינָם טַעֲמֵי הַדָּבָר וּפֵרוּשׁוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: "אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם", כַּשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ וּמוּכָן לֶאֱכֹל לִפְנֵי הָאָדָם.

לֹא מוּבָן. תָּמַהּ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל.

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יוֹשֵׁב וּמְשַׁנֵּן, לֹא רַק שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֶלָּא אַרְבַּע (עֵרוּבִין נד:). וְכָעֵת שֶׁיִּתְעַמְּקוּ וְיַשְׂכִּילוּ, יַחְתְּרוּ לַטְּעָמִים וְלַהַשְׁלָכוֹת, "יְשׁוֹטְטוּ רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדַּעַת". וְכִי מַה יֵּשׁ לָהֶם לַעֲשׂוֹת, לְדוֹר דֵּעָה אוֹכְלֵי הַמָּן שֶׁלֹּא חָסְרוּ דָּבָר. שֶׁיַּעַמְלוּ קְצָת! אִם יִתְקַשּׁוּ, וְיַגִּיעוּ לְמָבוֹי סָתוּם, שֶׁיָּבוֹאוּ...

וְלֹא, אֶלָּא עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְהַטְרִיחַ עַצְמוֹ וְלַהֲבִינָם טַעֲמֵי הַדָּבָר וּפֵרוּשׁוֹ!

מַדּוּעַ -

לְדַעְתִּי, אֵין זֶה דִּין פְּרָטִי בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, אֶלָּא דִּין כְּלָלִי בְּמִצְוַת הַחֶסֶד, וְחוֹבַת הַהֲלִיכָה בְּדַרְכֵי הַבּוֹרֵא.

שֶׁשָּׁנִינוּ (עֲרָכִין טז:) עַד הֵיכָן תַּכְלִית יִסּוּרִים, אֲפִלּוּ הוֹשִׁיט יָדוֹ לַכִּיס לִטֹּל שָׁלֹשׁ מַטְבְּעוֹת וְעָלוּ בְּיָדוֹ שְׁתַּיִם, וְחַיָּב לִטְרֹחַ וּלְהָשִׁיב שׁוּב יָדוֹ לַכִּיס -

וּכְבָר יִסּוּרִים הֵם!

אִלְמָלֵא הָיָה חוֹטֵא, לֹא הָיָה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מַטְרִיחוֹ לְהוֹשִׁיט יָדוֹ פַּעֲמַיִם לְכִיסוֹ.

וְתָמוּהַּ: הֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ אֶת הַכֶּסֶף, וְגַם אֶת הַיָּד וְאֶת הַכִּיס, אָז יוֹאִיל לִטְרֹחַ מְעַט. לְפָחוֹת זֹאת שֶׁיַּעֲשֶׂה. הַאִם צָרִיךְ לְהַכְנִיס לְיָדוֹ אֶת הַסְּכוּם הַמְדֻיָּק?!

וְזֶהוּ, שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא: כֵּן!

כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד, עֲשֵׂהוּ בִּשְׁלֵמוּת!

בְּגַן הָעֵדֶן הָיוּ מַלְאָכִים צוֹלִים עֲבוּר הָאָדָם בָּשָׂר וּמְסַנְּנִים לוֹ יַיִן (סַנְהֶדְרִין נט:). רַק בְּחֶטְאוֹ הֻצְרַךְ לְעֶשֶׂר עֲבוֹדוֹת בַּפַּת (בְּרָכוֹת נח.), וּכְשֶׁיְּתַקֵּן הַחֵטְא, תּוֹצִיא הָאָרֶץ גְּלוּסְקָאוֹת מוּכָנוֹת. כָּךְ מוֹרֶה לָנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֶת שְׁלֵמוּת הַחֶסֶד.

אֵיזֶה בַּעַל אֵינוֹ מְפַנֶּה מֵהַשֻּׁלְחָן לְאַחַר הָאֲרוּחָה -

הַשְּׁלֵמוּת הִיא, לְהָדִיחַ אֶת הַכֵּלִים!

וְהַמְדֻבָּר, כַּמּוּבָן, כְּשֶׁרַעְיָתוֹ אָכְלָה לְבַדָּהּ. כִּי אִם הוּא אָכַל עִמָּהּ, אֵין זֶה שַׁיָּךְ לְחֶסֶד!

וְיָדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה -

אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרַת פְּשִׁיסְחָא נָסַע לִסְחֹר בִּירִיד דַּאנְצִיג. הָיוּ שָׁם סוֹחֲרִים יְהוּדִים רַבִּים, וְכֻלָּם עָשׂוּ חַיִל בְּעִסְקֵיהֶם וְהִרְוִיחוּ הוֹן רַב. אֶחָד מֵהֶם לָוָה סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל כְּדֵי לִסְחֹר בּוֹ, וּכְבוֹאוֹ נִגְנַב מִמֶּנּוּ כָּל כַּסְפּוֹ. עוֹלָמוֹ חָשַׁךְ עָלָיו. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בְּמַה לִּסְחֹר וְרָאָה בְּעֵינַיִם כָּלוֹת אֵיךְ חֲבֵרָיו סוֹחֲרִים וּמִתְעַשְּׁרִים, עוֹד יָשׁוּב לְבֵיתוֹ כְּבַעַל חוֹב וְיִצְטָרֵךְ חָלִילָה לַבְּרִיּוֹת!

כְּשֶׁהַיְרִיד נִנְעַל, זִמֵּן אַחַד הַסּוֹחֲרִים, חָסִיד פְּשִׁיסְחַאי, מֵאָה סוֹחֲרִים לְמִשְׁתֶּה, מְסִבַּת סִיּוּם, וְאוֹתוֹ סוֹחֵר אֻמְלָל בֵּינֵיהֶם. מִשֶּׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהֵיטִיבוּ לִבָּם, קָם וְאָמַר: "רַבּוֹתַי, כֻּלָּנוּ סָחַרְנוּ וְעָשִׂינוּ חַיִל בְּמִסְחָרֵנוּ, חוֹזְרִים לְבָתֵּינוּ שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים. וְהִנֵּה עִמָּנוּ חָבֵר שֶׁכַּסְפּוֹ נִגְנַב. בְּרֻבּוֹ, מִכַּסְפֵּי הַהַלְוָאוֹת. עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רוּבָּלִים אוֹתָם חַיָּב הוּא לְהַחְזִיר. קִוָּה לְהַכְפִּילָם וּלְשַׁלְּשָׁם, וְהִנֵּה גַּם הַקֶּרֶן אָבְדָה -

בּוֹאוּ נְחַלְּצוֹ מִמַּצָּבוֹ הַבִּישׁ. מֵאָה אָנוּ, כָּל אֶחָד יִתְרֹם לוֹ מָאתַיִם רוּבָּלִים, וְיָשׁוּב שָׂמֵחַ לְעִירוֹ!"

תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר הֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ וַהֲפָכוֹ, הִנִּיחַ בְּתוֹכוֹ מָאתַיִם רוּבָּלִים וְסוֹבֵב מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי, הַכּוֹבַע נִגְדַּשׁ בִּשְׁטָרוֹת וּמְסָרָם לַסּוֹחֵר הֶהָמוּם, בְּאָמְרוֹ בִּבְדִיחוּתָא: "יֵשׁ כָּאן תִּשְׁעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת רוּבָּלִים. אֶת הַמָּאתַיִם הָאַחֲרוֹנִים תִּתְרֹם אַתָּה, וְתַשְׁלִים אֶת הַסְּכוּם. שֶׁהֲרֵי עַכְשָׁו עָשִׁיר אַתָּה, וְחַיָּב גַּם אַתָּה בְּמִצְוַת צְדָקָה..."

כְּשֶׁהִגִּיעַ אוֹתוֹ סוֹחֵר לִפְּשִׁיסְחָא, אָמַר לוֹ רַבּוֹ: "שָׁמַעְתִּי מַה שֶּׁעָשִׂיתָ, אֵיךְ חִלַּצְתָּ אֶת הַסּוֹחֵר מֵאֲסוֹנוֹ, אֲבָל יֵשׁ לִי בִּקֹּרֶת עַל כָּךְ שֶׁשִּׁתַּפְתָּ גַּם אוֹתוֹ בַּמַּגְבִּית -

כִּי חֶסֶד, יֵשׁ לַעֲשׂוֹת בִּשְׁלֵמוּת!"... (וְהִגַּדְתָּ)

	כי תשא תשפ"ה
	כָּל מִצְוָה – יַהֲלֹם!
	"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (כא-א) מְפָרֵשׁ רַשִּׁ"י: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: לֹא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לוֹמַר, אֶשְׁנֶה לָהֶם הַפֶּרֶק וְהַהֲלָכָה שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עַד שֶׁתִּהְיֶה סְדוּרָה בְּפִיהֶם כְּמִשְׁנָתָהּ, וְאֵינִי מַטְרִיחַ עַצְמִי לַהֲבִינָם טַעֲמֵי הַדָּבָר וּפֵרוּשׁוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: "אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם", כַּשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ וּמוּכָן לֶאֱכֹל לִפְנֵי הָאָדָם. לֹא מוּבָן. תָּמַהּ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יוֹשֵׁב וּמְשַׁנֵּן, לֹא רַק שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֶלָּא אַרְבַּע (עֵרוּבִין נד:). וְכָעֵת שֶׁיִּתְעַמְּקוּ וְיַשְׂכִּילוּ, יַחְתְּרוּ לַטְּעָמִים וְלַהַשְׁלָכוֹת, "יְשׁוֹטְטוּ רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדַּעַת". וְכִי מַה יֵּשׁ לָהֶם לַעֲשׂוֹת, לְדוֹר דֵּעָה אוֹכְלֵי הַמָּן שֶׁלֹּא חָסְרוּ דָּבָר. שֶׁיַּעַמְלוּ קְצָת! אִם יִתְקַשּׁוּ, וְיַגִּיעוּ לְמָבוֹי סָתוּם, שֶׁיָּבוֹאוּ... וְלֹא, אֶלָּא עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְהַטְרִיחַ עַצְמוֹ וְלַהֲבִינָם טַעֲמֵי הַדָּבָר וּפֵרוּשׁוֹ! מַדּוּעַ - לְדַעְתִּי, אֵין זֶה דִּין פְּרָטִי בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, אֶלָּא דִּין כְּלָלִי בְּמִצְוַת הַחֶסֶד, וְחוֹבַת הַהֲלִיכָה בְּדַרְכֵי הַבּוֹרֵא. שֶׁשָּׁנִינוּ (עֲרָכִין טז:) עַד הֵיכָן תַּכְלִית יִסּוּרִים, אֲפִלּוּ הוֹשִׁיט יָדוֹ לַכִּיס לִטֹּל שָׁלֹשׁ מַטְבְּעוֹת וְעָלוּ בְּיָדוֹ שְׁתַּיִם, וְחַיָּב לִטְרֹחַ וּלְהָשִׁיב שׁוּב יָדוֹ לַכִּיס - וּכְבָר יִסּוּרִים הֵם! אִלְמָלֵא הָיָה חוֹטֵא, לֹא הָיָה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מַטְרִיחוֹ לְהוֹשִׁיט יָדוֹ פַּעֲמַיִם לְכִיסוֹ. וְתָמוּהַּ: הֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לוֹ אֶת הַכֶּסֶף, וְגַם אֶת הַיָּד וְאֶת הַכִּיס, אָז יוֹאִיל לִטְרֹחַ מְעַט. לְפָחוֹת זֹאת שֶׁיַּעֲשֶׂה. הַאִם צָרִיךְ לְהַכְנִיס לְיָדוֹ אֶת הַסְּכוּם הַמְדֻיָּק?! וְזֶהוּ, שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא: כֵּן! כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד, עֲשֵׂהוּ בִּשְׁלֵמוּת! בְּגַן הָעֵדֶן הָיוּ מַלְאָכִים צוֹלִים עֲבוּר הָאָדָם בָּשָׂר וּמְסַנְּנִים לוֹ יַיִן (סַנְהֶדְרִין נט:). רַק בְּחֶטְאוֹ הֻצְרַךְ לְעֶשֶׂר עֲבוֹדוֹת בַּפַּת (בְּרָכוֹת נח.), וּכְשֶׁיְּתַקֵּן הַחֵטְא, תּוֹצִיא הָאָרֶץ גְּלוּסְקָאוֹת מוּכָנוֹת. כָּךְ מוֹרֶה לָנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֶת שְׁלֵמוּת הַחֶסֶד. אֵיזֶה בַּעַל אֵינוֹ מְפַנֶּה מֵהַשֻּׁלְחָן לְאַחַר הָאֲרוּחָה - הַשְּׁלֵמוּת הִיא, לְהָדִיחַ אֶת הַכֵּלִים! וְהַמְדֻבָּר, כַּמּוּבָן, כְּשֶׁרַעְיָתוֹ אָכְלָה לְבַדָּהּ. כִּי אִם הוּא אָכַל עִמָּהּ, אֵין זֶה שַׁיָּךְ לְחֶסֶד! וְיָדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה - אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרַת פְּשִׁיסְחָא נָסַע לִסְחֹר בִּירִיד דַּאנְצִיג. הָיוּ שָׁם סוֹחֲרִים יְהוּדִים רַבִּים, וְכֻלָּם עָשׂוּ חַיִל בְּעִסְקֵיהֶם וְהִרְוִיחוּ הוֹן רַב. אֶחָד מֵהֶם לָוָה סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל כְּדֵי לִסְחֹר בּוֹ, וּכְבוֹאוֹ נִגְנַב מִמֶּנּוּ כָּל כַּסְפּוֹ. עוֹלָמוֹ חָשַׁךְ עָלָיו. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בְּמַה לִּסְחֹר וְרָאָה בְּעֵינַיִם כָּלוֹת אֵיךְ חֲבֵרָיו סוֹחֲרִים וּמִתְעַשְּׁרִים, עוֹד יָשׁוּב לְבֵיתוֹ כְּבַעַל חוֹב וְיִצְטָרֵךְ חָלִילָה לַבְּרִיּוֹת! כְּשֶׁהַיְרִיד נִנְעַל, זִמֵּן אַחַד הַסּוֹחֲרִים, חָסִיד פְּשִׁיסְחַאי, מֵאָה סוֹחֲרִים לְמִשְׁתֶּה, מְסִבַּת סִיּוּם, וְאוֹתוֹ סוֹחֵר אֻמְלָל בֵּינֵיהֶם. מִשֶּׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהֵיטִיבוּ לִבָּם, קָם וְאָמַר: "רַבּוֹתַי, כֻּלָּנוּ סָחַרְנוּ וְעָשִׂינוּ חַיִל בְּמִסְחָרֵנוּ, חוֹזְרִים לְבָתֵּינוּ שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים. וְהִנֵּה עִמָּנוּ חָבֵר שֶׁכַּסְפּוֹ נִגְנַב. בְּרֻבּוֹ, מִכַּסְפֵּי הַהַלְוָאוֹת. עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רוּבָּלִים אוֹתָם חַיָּב הוּא לְהַחְזִיר. קִוָּה לְהַכְפִּילָם וּלְשַׁלְּשָׁם, וְהִנֵּה גַּם הַקֶּרֶן אָבְדָה - בּוֹאוּ נְחַלְּצוֹ מִמַּצָּבוֹ הַבִּישׁ. מֵאָה אָנוּ, כָּל אֶחָד יִתְרֹם לוֹ מָאתַיִם רוּבָּלִים, וְיָשׁוּב שָׂמֵחַ לְעִירוֹ!" תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר הֵסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ וַהֲפָכוֹ, הִנִּיחַ בְּתוֹכוֹ מָאתַיִם רוּבָּלִים וְסוֹבֵב מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי, הַכּוֹבַע נִגְדַּשׁ בִּשְׁטָרוֹת וּמְסָרָם לַסּוֹחֵר הֶהָמוּם, בְּאָמְרוֹ בִּבְדִיחוּתָא: "יֵשׁ כָּאן תִּשְׁעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת רוּבָּלִים. אֶת הַמָּאתַיִם הָאַחֲרוֹנִים תִּתְרֹם אַתָּה, וְתַשְׁלִים אֶת הַסְּכוּם. שֶׁהֲרֵי עַכְשָׁו עָשִׁיר אַתָּה, וְחַיָּב גַּם אַתָּה בְּמִצְוַת צְדָקָה..." כְּשֶׁהִגִּיעַ אוֹתוֹ סוֹחֵר לִפְּשִׁיסְחָא, אָמַר לוֹ רַבּוֹ: "שָׁמַעְתִּי מַה שֶּׁעָשִׂיתָ, אֵיךְ חִלַּצְתָּ אֶת הַסּוֹחֵר מֵאֲסוֹנוֹ, אֲבָל יֵשׁ לִי בִּקֹּרֶת עַל כָּךְ שֶׁשִּׁתַּפְתָּ גַּם אוֹתוֹ בַּמַּגְבִּית - כִּי חֶסֶד, יֵשׁ לַעֲשׂוֹת בִּשְׁלֵמוּת!"... (וְהִגַּדְתָּ)