Otzarot-Article

לִפְעָמִים הַ"מִּצְוָה" הִיא עֲבֵרָה

"וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב" (לה-ה) מִלְחָמָה תְּמִידִית מִתְקַיֶּמֶת בְּתוֹכֵנוּ בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע, מִלְחָמָה בֵּין יֵצֶר הָרַע לַיֵּצֶר הַטּוֹב. לִפְעָמִים קַל לְהַרְגִּישׁ, שֶׁיֵּצֶר הָרַע מְנַסֶּה לְהָסִית אוֹתָנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה, אַךְ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, קָשֶׁה לְהַבְחִין שֶׁזּוֹ עֵצָה מִבֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע, מֵאַחַר שֶׁהוּא מִתְחַזֶּה לַיֵּצֶר הַטּוֹב וּמְתַעְתֵּעַ בָּנוּ.

לִפְעָמִים הַיֵּצֶר מַצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָנוּ שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא אֲפִלּוּ מִצְוָה, אוֹ שֶׁהָעִנְיָן הוּא לְטוֹבָתֵנוּ, בְּעוֹד שֶׁהַדָּבָר רַע מִיסוֹדוֹ! כִּמְרַגֵּל שֶׁפּוֹעֵל בִּמְדִינָה זָרָה וּמַסְוֶה אֶת פְּעִילוּתוֹ הַחֲשָׁאִית.

עָנִי שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ בַּיִת שֶׁמַּעֲנִיקִים בּוֹ אֲרוּחוֹת חַמּוֹת לִמְעוּטֵי יְכֹלֶת. הָלַךְ גַּם הוּא, אַךְ הַמִּסְכֵּן דָּפַק עַל הַדֶּלֶת הַלֹּא נְכוֹנָה וְשָׁאַל אִם כָּאן הוּא בֵּית הַתַּמְחוּי.

הֵבִין בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהֶעָנִי טָעָה בַּכְּתֹבֶת וְהֶחְלִיט לְהַרְוִיחַ מֵהָעִנְיָן. אָמַר לוֹ: "אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ אֲרוּחָה דְּשֵׁנָה וּמַשְׂבִּיעָה אִם תְּמַלֵּא כַּמָּה מַטָּלוֹת בְּבֵיתִי".

הִתְחִיל הֶעָנִי לְנַקּוֹת אֶת הַחֲדָרִים כִּדְרִישָׁתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, וּכְשֶׁסִּיֵּם אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת: "לֵךְ לַבַּיִת שֶׁמִּמּוּל, שָׁם יַעֲנִיקוּ לְךָ אֲרוּחָה חַמָּה וְטוֹבָה"...

אֵיזוֹ הַרְגָּשָׁה תִּהְיֶה לֶעָנִי לְאַחַר שֶׁיָּבִין שֶׁאוֹתוֹ אָדָם הוֹלִיךְ אוֹתוֹ שׁוֹלָל וְנִצֵּל אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ יוֹם שָׁלֵם?

כָּךְ נוֹהֵג גַּם יֵצֶר הָרַע עִמָּנוּ! הוּא מַעֲמִיד פְּנֵי אוֹהֵב בְּעוֹדוֹ אוֹיֵב.

אִם הָיִינוּ שׁוֹאֲלִים אֶת יֵצֶר הָרַע: "הֲיֵשׁ לְקַיֵּם מִצְווֹת?" הָיָה עוֹנֶה לָנוּ שֶׁכֵּן, אַךְ מִצְווֹת שֶׁלּוֹ, תּוֹרָה שֶׁלּוֹ, בַּדֶּרֶךְ שֶׁהוּא מֵבִין אוֹתָהּ!

וְאִם יִשְׁאַל הַשּׁוֹאֵל – הָכֵיצַד, אִם כֵּן, נֵדַע אִם מְדֻבָּר בְּעִנְיָן חִיּוּבִי אוֹ שֶׁמָּא זוֹ אַחַת מֵעֲצוֹתָיו שֶׁל יֵצֶר הָרַע?

עַל כָּךְ רָמְזָה תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב".

כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּמִצְוָה - יֵשׁ רַק הֵעָנוּת חֶלְקִית, אֵין הִתְלַהֲבוּת סוֹחֶפֶת, רַק נְדִיבֵי הַלֵּב הֵרִימוּ אֶת תְּרוּמָתָם. אוּלָם בִּדְבַר עֲבֵרָה - הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן! כְּפִי שֶׁמָּצָאנוּ בְּחֵטְא הָעֵגֶל: "וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן" (לב, ג). לַעֲבֵרָה כֻּלָּם הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמָתָם. גַּם כַּאֲשֶׁר נָפַל מֹרֶךְ בִּלְבַב הָעָם וְרָצוּ לָשׁוּב לְמִצְרַיִם מִפְּנֵי פַּחְדָּם מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, כֻּלָּם בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל הִתְלוֹנְנוּ: "וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא" (בַּמִּדְבָּר יד, א-ב).

הַכְּלָל שֶׁלּוֹמְדִים מִכָּךְ: כַּאֲשֶׁר יֵשׁ יוֹתֵר מִדַּי קוֹפְצִים עַל הַמִּצְוָה, יֵשׁ לִבְחֹן בְּ'שֶׁבַע עֵינַיִם' אִם הַאִם זוֹ בֶּאֱמֶת מִצְוָה אוֹ שֶׁמָּא מְדֻבָּר בְּתַכְסִיס שֶׁל הַ"מְנֻוָּל", כְּפִי שֶׁכִּנּוּהוּ חֲזַ"ל (קִדּוּשִׁין ל:). כִּי כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בַּעֲבֵרָה - הַדֶּרֶךְ פְּתוּחָה, אַךְ דַּוְקָא בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קְדֻשָּׁה יֵשׁ מְנִיעוֹת וּקְשָׁיִים מִצַּד הַשָּׂטָן כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (יוֹמָא לח:): הַבָּא לְהִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ, וְהַבָּא לְטַהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁאָדָם בָּא לְהִתְקַדֵּשׁ בַּמִּצְווֹת, יֵשׁ לוֹ רַק סִיּוּעַ, כִּי קָשֶׁה לַעֲלוֹת בַּמְּסִלָּה הָעוֹלָה בֵּית אֵ-ל, אַךְ לְעֻמַּת זֹאת, כְּשֶׁבָּאִים לָרֶדֶת בְּרוּחָנִיּוּת, יֵשׁ פֶּתַח גָּדוֹל וְרָחָב כְּאוּלָם לְהִתְדַּרְדֵּר בַּמִּדְרוֹן, אֲפִלּוּ תּוֹךְ רְגָעִים סְפוּרִים.

סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְחָנָן וָסֶרְמַן זַצַ"ל הי"ד, בְּשֵׁם רַבּוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים": הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין רָצָה לִפְתֹּחַ יְשִׁיבָה, לָכֵן הָלַךְ לִשְׁאוֹל בַּעֲצַת רַבּוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִוִּילְנָא. רַבִּי חַיִּים חָשַׁב שֶׁרַבּוֹ יִתְמֹךְ בְּהִתְלַהֲבוּת בַּמְּשִׂימָה וְאַף יְעוֹדְדוֹ, אַךְ מִשּׁוּם מָה, הַהַסְכָּמָה לֹא מִהֲרָה לָבוֹא.

לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים, שׁוּב פָּנָה אֶל הַגְּרָ"א וְהֶעֱלָה אֶת הָרַעְיוֹן, וְהַפַּעַם הַגְּרָ"א נָתַן אֶת הַסְכָּמָתוֹ וְאֶת בִּרְכָתוֹ. שָׁאַל רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין אֶת הַגְּרָ"א, "מַדּוּעַ לֹא הִבִּיעַ הָרַב אֶת תְּמִיכָתוֹ כְּבָר לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים?"

תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא הָיְתָה מַפְתִּיעָה: "הַטְּעָנוֹת שֶׁהֶעֱלִיתֶם בְּעִנְיַן צֹרֶךְ הֲקָמַת הַיְשִׁיבָה - נִשְׁאֲרוּ טוֹבוֹת כְּשֶׁהָיוּ, אַךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה רָאִיתִי אֶצְלְכֶם הִתְלַהֲבוּת יְתֵרָה, וְלָכֵן חָשַׁשְׁתִּי שֶׁמָּא גַּם יֵצֶר הָרַע מְעֹרָב בָּעֵסֶק. אוּלָם כָּעֵת, כְּשֶׁהִתְלַהֲבוּתְכֶם הִצְטַנְּנָה, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכַּוָּנַתְכֶם טְהוֹרָה לְלֹא שִׁקּוּלִים זָרִים".

שָׂח עַל כָּךְ הַמַּגִּיד מִדּוּבְּנָא זַצַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת): לָמָּה נִמְשְׁלוּ עַם יִשְׂרָאֵל לִ"צְבִי"? מָה הַצְּבִי הַזֶּה, כְּשֶׁהוּא רָץ מַבִּיט לַאֲחוֹרָיו, אַף יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה יְהוּדִי אֶת עַצְמוֹ רָץ לִדְבַר מִצְוָה בְּהִתְלַהֲבוּת יְתֵרָה – יִסְתַּכֵּל לַאֲחוֹרָיו לִרְאוֹת מָה הַמֵּנִיעַ שֶׁמֵּרִיץ אוֹתוֹ וּמְזָרֵז אוֹתוֹ לַמִּצְוָה, הַאֻמְנָם יֵצֶר הַטּוֹב הוּא אוֹ שֶׁמָּא יֵצֶר הָרַע הוּא הַמְדַרְבְּנוֹ? נְקֻדָּה לְמַחֲשָׁבָה! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	תצוה תשפ"ה
	קֹדֶם לַכְּנִיסָה – הֲכָנָה!
	לִפְעָמִים הַ"מִּצְוָה" הִיא עֲבֵרָה "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב" (לה-ה) מִלְחָמָה תְּמִידִית מִתְקַיֶּמֶת בְּתוֹכֵנוּ בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע, מִלְחָמָה בֵּין יֵצֶר הָרַע לַיֵּצֶר הַטּוֹב. לִפְעָמִים קַל לְהַרְגִּישׁ, שֶׁיֵּצֶר הָרַע מְנַסֶּה לְהָסִית אוֹתָנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה, אַךְ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, קָשֶׁה לְהַבְחִין שֶׁזּוֹ עֵצָה מִבֵּית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע, מֵאַחַר שֶׁהוּא מִתְחַזֶּה לַיֵּצֶר הַטּוֹב וּמְתַעְתֵּעַ בָּנוּ. לִפְעָמִים הַיֵּצֶר מַצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָנוּ שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא אֲפִלּוּ מִצְוָה, אוֹ שֶׁהָעִנְיָן הוּא לְטוֹבָתֵנוּ, בְּעוֹד שֶׁהַדָּבָר רַע מִיסוֹדוֹ! כִּמְרַגֵּל שֶׁפּוֹעֵל בִּמְדִינָה זָרָה וּמַסְוֶה אֶת פְּעִילוּתוֹ הַחֲשָׁאִית. עָנִי שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ בַּיִת שֶׁמַּעֲנִיקִים בּוֹ אֲרוּחוֹת חַמּוֹת לִמְעוּטֵי יְכֹלֶת. הָלַךְ גַּם הוּא, אַךְ הַמִּסְכֵּן דָּפַק עַל הַדֶּלֶת הַלֹּא נְכוֹנָה וְשָׁאַל אִם כָּאן הוּא בֵּית הַתַּמְחוּי. הֵבִין בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהֶעָנִי טָעָה בַּכְּתֹבֶת וְהֶחְלִיט לְהַרְוִיחַ מֵהָעִנְיָן. אָמַר לוֹ: "אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ אֲרוּחָה דְּשֵׁנָה וּמַשְׂבִּיעָה אִם תְּמַלֵּא כַּמָּה מַטָּלוֹת בְּבֵיתִי". הִתְחִיל הֶעָנִי לְנַקּוֹת אֶת הַחֲדָרִים כִּדְרִישָׁתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, וּכְשֶׁסִּיֵּם אָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת: "לֵךְ לַבַּיִת שֶׁמִּמּוּל, שָׁם יַעֲנִיקוּ לְךָ אֲרוּחָה חַמָּה וְטוֹבָה"... אֵיזוֹ הַרְגָּשָׁה תִּהְיֶה לֶעָנִי לְאַחַר שֶׁיָּבִין שֶׁאוֹתוֹ אָדָם הוֹלִיךְ אוֹתוֹ שׁוֹלָל וְנִצֵּל אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ יוֹם שָׁלֵם? כָּךְ נוֹהֵג גַּם יֵצֶר הָרַע עִמָּנוּ! הוּא מַעֲמִיד פְּנֵי אוֹהֵב בְּעוֹדוֹ אוֹיֵב. אִם הָיִינוּ שׁוֹאֲלִים אֶת יֵצֶר הָרַע: "הֲיֵשׁ לְקַיֵּם מִצְווֹת?" הָיָה עוֹנֶה לָנוּ שֶׁכֵּן, אַךְ מִצְווֹת שֶׁלּוֹ, תּוֹרָה שֶׁלּוֹ, בַּדֶּרֶךְ שֶׁהוּא מֵבִין אוֹתָהּ! וְאִם יִשְׁאַל הַשּׁוֹאֵל – הָכֵיצַד, אִם כֵּן, נֵדַע אִם מְדֻבָּר בְּעִנְיָן חִיּוּבִי אוֹ שֶׁמָּא זוֹ אַחַת מֵעֲצוֹתָיו שֶׁל יֵצֶר הָרַע? עַל כָּךְ רָמְזָה תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב". כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּמִצְוָה - יֵשׁ רַק הֵעָנוּת חֶלְקִית, אֵין הִתְלַהֲבוּת סוֹחֶפֶת, רַק נְדִיבֵי הַלֵּב הֵרִימוּ אֶת תְּרוּמָתָם. אוּלָם בִּדְבַר עֲבֵרָה - הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן! כְּפִי שֶׁמָּצָאנוּ בְּחֵטְא הָעֵגֶל: "וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן" (לב, ג). לַעֲבֵרָה כֻּלָּם הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמָתָם. גַּם כַּאֲשֶׁר נָפַל מֹרֶךְ בִּלְבַב הָעָם וְרָצוּ לָשׁוּב לְמִצְרַיִם מִפְּנֵי פַּחְדָּם מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, כֻּלָּם בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל הִתְלוֹנְנוּ: "וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא" (בַּמִּדְבָּר יד, א-ב). הַכְּלָל שֶׁלּוֹמְדִים מִכָּךְ: כַּאֲשֶׁר יֵשׁ יוֹתֵר מִדַּי קוֹפְצִים עַל הַמִּצְוָה, יֵשׁ לִבְחֹן בְּ'שֶׁבַע עֵינַיִם' אִם הַאִם זוֹ בֶּאֱמֶת מִצְוָה אוֹ שֶׁמָּא מְדֻבָּר בְּתַכְסִיס שֶׁל הַ"מְנֻוָּל", כְּפִי שֶׁכִּנּוּהוּ חֲזַ"ל (קִדּוּשִׁין ל:). כִּי כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בַּעֲבֵרָה - הַדֶּרֶךְ פְּתוּחָה, אַךְ דַּוְקָא בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קְדֻשָּׁה יֵשׁ מְנִיעוֹת וּקְשָׁיִים מִצַּד הַשָּׂטָן כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (יוֹמָא לח:): הַבָּא לְהִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ, וְהַבָּא לְטַהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁאָדָם בָּא לְהִתְקַדֵּשׁ בַּמִּצְווֹת, יֵשׁ לוֹ רַק סִיּוּעַ, כִּי קָשֶׁה לַעֲלוֹת בַּמְּסִלָּה הָעוֹלָה בֵּית אֵ-ל, אַךְ לְעֻמַּת זֹאת, כְּשֶׁבָּאִים לָרֶדֶת בְּרוּחָנִיּוּת, יֵשׁ פֶּתַח גָּדוֹל וְרָחָב כְּאוּלָם לְהִתְדַּרְדֵּר בַּמִּדְרוֹן, אֲפִלּוּ תּוֹךְ רְגָעִים סְפוּרִים. סִפֵּר הַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְחָנָן וָסֶרְמַן זַצַ"ל הי"ד, בְּשֵׁם רַבּוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים": הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין רָצָה לִפְתֹּחַ יְשִׁיבָה, לָכֵן הָלַךְ לִשְׁאוֹל בַּעֲצַת רַבּוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִוִּילְנָא. רַבִּי חַיִּים חָשַׁב שֶׁרַבּוֹ יִתְמֹךְ בְּהִתְלַהֲבוּת בַּמְּשִׂימָה וְאַף יְעוֹדְדוֹ, אַךְ מִשּׁוּם מָה, הַהַסְכָּמָה לֹא מִהֲרָה לָבוֹא. לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים, שׁוּב פָּנָה אֶל הַגְּרָ"א וְהֶעֱלָה אֶת הָרַעְיוֹן, וְהַפַּעַם הַגְּרָ"א נָתַן אֶת הַסְכָּמָתוֹ וְאֶת בִּרְכָתוֹ. שָׁאַל רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין אֶת הַגְּרָ"א, "מַדּוּעַ לֹא הִבִּיעַ הָרַב אֶת תְּמִיכָתוֹ כְּבָר לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים?" תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא הָיְתָה מַפְתִּיעָה: "הַטְּעָנוֹת שֶׁהֶעֱלִיתֶם בְּעִנְיַן צֹרֶךְ הֲקָמַת הַיְשִׁיבָה - נִשְׁאֲרוּ טוֹבוֹת כְּשֶׁהָיוּ, אַךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה רָאִיתִי אֶצְלְכֶם הִתְלַהֲבוּת יְתֵרָה, וְלָכֵן חָשַׁשְׁתִּי שֶׁמָּא גַּם יֵצֶר הָרַע מְעֹרָב בָּעֵסֶק. אוּלָם כָּעֵת, כְּשֶׁהִתְלַהֲבוּתְכֶם הִצְטַנְּנָה, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכַּוָּנַתְכֶם טְהוֹרָה לְלֹא שִׁקּוּלִים זָרִים". שָׂח עַל כָּךְ הַמַּגִּיד מִדּוּבְּנָא זַצַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת): לָמָּה נִמְשְׁלוּ עַם יִשְׂרָאֵל לִ"צְבִי"? מָה הַצְּבִי הַזֶּה, כְּשֶׁהוּא רָץ מַבִּיט לַאֲחוֹרָיו, אַף יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה יְהוּדִי אֶת עַצְמוֹ רָץ לִדְבַר מִצְוָה בְּהִתְלַהֲבוּת יְתֵרָה – יִסְתַּכֵּל לַאֲחוֹרָיו לִרְאוֹת מָה הַמֵּנִיעַ שֶׁמֵּרִיץ אוֹתוֹ וּמְזָרֵז אוֹתוֹ לַמִּצְוָה, הַאֻמְנָם יֵצֶר הַטּוֹב הוּא אוֹ שֶׁמָּא יֵצֶר הָרַע הוּא הַמְדַרְבְּנוֹ? נְקֻדָּה לְמַחֲשָׁבָה! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)