Otzarot-Article

אֵין יָקָר כַּזְּמַן!

"וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב" (כח-ג) אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תָּמִיד לב), אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַשִׁ"י מְבָאֵר: זֶה שֶׁרוֹאֶה אֶת הֶעָתִיד הַוַּדַּאי, שֶׁהוּא יוֹם הַמָּוֶת הֶעָתִיד לָבוֹא, וְעוֹמֵד לְפָנָיו תָּמִיד כְּאִלּוּ רוֹאֶה אוֹתוֹ בַּהוֹוֶה כָּעֵת.

הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל סָלַנְטֶר זצ"ל, דִּיֵּק זֹאת בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאָמְרוּ "הָרוֹאֶה" אֶת הַנּוֹלָד וְלֹא "הַיּוֹדֵעַ", כִּי בֶּן אָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי יָבוֹא קִצּוֹ.

הֶחָכָם מֵכִין לְעַצְמוֹ "צֵידָה לַדֶּרֶךְ" וְאֵינוֹ נוֹהֵג כַּהֲמוֹן הָעָם אֲשֶׁר רוֹדְפִים אַחֲרֵי הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא דַּעַת.

דָּוִד הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר בְּנֹעַם זְמִירוֹתָיו: "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָ אוֹתִי ה' אֵ-ל אֱמֶת" (תְּהִלִּים לא-ו). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?

גַּנָּב נִתְפַּס בִּגְנֵבָתוֹ וְהוּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁפָּט. רָצָה הַמֶּלֶךְ לִגְזֹר עָלָיו גְּזַר דִּין מָוֶת, אַךְ הַגַּנָּב טָעַן לַהֲגַנָּתוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מַה לֶּאֱכֹל וְלָכֵן גָּנַב. הוּא הִתְחַנֵּן בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּחוּס עָלָיו כִּי אֵין לוֹ עָבָר פְּלִילִי וּמֵעוֹדוֹ לֹא עָבַר עַל שׁוּם עֲבֵרָה.

הִשְׁתַּכְנֵעַ הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לַגַּנָּב: "אֲנִי מוּכָן לָחוּס עָלֶיךָ בִּתְנַאי אֶחָד – אַנִּיחַ עַל כַּף יָדְךָ נֵר, עָלֶיךָ לְהַחֲזִיק אוֹתוֹ וְלַעֲבֹר בַּהֲלִיכָה מְהִירָה מִתְּחִלַּת הָאוּלָם לְסוֹפוֹ. אִם תַּצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּלִי שֶׁיִּפֹּל מִיָּדְךָ וּבְלִי שֶׁיִּכְבֶּה - נִצַּלְתָּ!"

הִסְכִּים הַגַּנָּב, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה לוֹ מַה לְּהַפְסִיד. הַנֵּר הֻנַּח עַל כַּף יָדוֹ וְהוּא הִתְחִיל לָלֶכֶת בִּרְעָדָה מִתְּחִלַּת הָאוּלָם לְסוֹפוֹ. הַגַּנָּב הִזִּיעַ מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת וּלְבַסּוֹף הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לְסוֹף הָאוּלָם כְּשֶׁהַנֵּר דָּלוּק – חַיָּיו נִצְּלוּ וְהוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת מֵרֹב אֹשֶׁר וְהִתְרַגְּשׁוּת!

לְאַחַר מִכֵּן, שָׁאֲלוּ אֶת הַגַּנָּב, "כֵּיצַד הִרְגַּשְׁתָּ בָּרְגָעִים שֶׁבָּהֶם עָבַרְתָּ כְּשֶׁהַנֵּר בְּיָדְךָ, מֵהַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה?"

"כֵּיצַד הִרְגַּשְׁתִּי?! הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁנַּפְשִׁי בְּכַפִּי!" וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָ אוֹתִי ה' אֵ-ל אֱמֶת".

כָּךְ אָנוּ צְרִיכִים לְהַרְגִּישׁ בְּכָל רֶגַע נָתוּן – כָּל רֶגַע שֶׁנִּתָּן לָנוּ, הוּא מַתָּנָה יִקְרַת עֵרֶךְ מִבּוֹרֵא הָעוֹלָם, יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ לָעַד!

בְּעִנְיָן זֶה, סִפֵּר בְּנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל: לַיְלָה אֶחָד, שָׁמַע אֶת אָבִיו עוֹרֵךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וּמְחַשֵּׁב מֶה עָשָׂה בְּכָל שָׁעָה בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם. כְּשֶׁהִבְחִין שֶׁבְּשָׁעָה אַחַת לֹא נִצֵּל אֶת הַזְּמַן כָּרָאוּי, נָזַף בְּעַצְמוֹ וְאָמַר: "יִשְׂרָאֵל מֵאִיר!!! מֶה עָשִׂיתָ בַּשָּׁעָה הַזּוֹ?! לֹא חֲבָל?!" עַד שֶׁהִתְיַפֵּחַ וּבָכָה עַל אָבְדַן הַזְּמַן שֶׁהָלַךְ וְלֹא יָשׁוּב עוֹד. כִּי אֵין יְקַר הַמְּצִיאוּת יוֹתֵר מֵעֵרֶךְ הַזְּמַן!

הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה גְּרֵיינְמַן, כִּי בְּיַלְדוּתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן אַחַת עֶשְׂרֵה, שָׁהָה בְּבֵיתָהּ שֶׁל סָבָתוֹ, אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל. סַבּוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל גְּרֵיינְמַן זַצַ"ל, הִצִּיעַ לוֹ שֶׁיַּחֲזֹר עַל הַסֻּגְיָה שֶׁאוֹתָהּ הוּא לוֹמֵד ("שְׁנַיִם אוֹחֲזִין") וְהוּא יִבְחַן אוֹתוֹ. אִם הוּא יֵדַע הֵיטֵב - יְקַבֵּל בְּמַתָּנָה עֵט יָפֶה.

הוּא חִפֵּשׁ אֶת הַגְּמָרָא, וּכְשֶׁלֹּא מָצָא אָמְרָה לוֹ סָבָתוֹ, "תַּגִּיד לִי מַה שֶּׁאַתָּה זוֹכֵר בְּעַל פֶּה, וַאֲנִי אֶרְאֶה אִם אַתָּה יוֹדֵעַ".

הוּא הִתְחִיל לוֹמַר אֶת הַסֻּגְיָה, וְהִיא תִּקְּנָה אוֹתוֹ פֹּה וָשָׁם, הֵיכָן שֶׁטָּעָה...

סִפֵּר רַבִּי מֹשֶׁה, שֶׁהוּא נִשְׁאַר פְּעוּר פֶּה. מֵאֵיפֹה סַבְתָּא שֶׁלּוֹ יוֹדַעַת גְּמָרָא טוֹב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ... ?!

כְּשֶׁהִבְחִינָה בְּהִתְפַּעֲלוּתוֹ, סִפְּרָה לוֹ: "אָהּ, זוֹ לֹא חָכְמָה... אֶת הַסֻּגְיָה הַזּוֹ אֲנִי מַכִּירָה יָשָׁר וְהָפוּךְ! בְּיַלְדוּתִי אֲנִי וּשְׁתֵּי אַחְיוֹתַי שָׁמַעְנוּ אֶת אָחִינוּ (מִי שֶׁלְּיָמִים הָיָה הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל) יוֹשֵׁב וּמְשַׁנֵּן אֶת הַגְּמָרָא הַזּוֹ שׁוּב וָשׁוּב, וּמִכָּךְ אֲנִי זוֹכֶרֶת הַכֹּל"...

בִּימֵי שִׁשִּׁי וּבְשַׁבָּתוֹת יֵשׁ רִפְיוֹן בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. אִם נְחַשֵּׁב, נְגַלֶּה שֶׁיְּמֵי שִׁשִּׁי וְשַׁבָּת תּוֹפְסִים שְׁלִישׁ מֵחַיֵּי הָאָדָם. אִם כֵּן, כֵּיצַד אֶפְשָׁר לְבַזְבֵּז שְׁלִישׁ מֵהַחַיִּים לְלֹא לִמּוּד תּוֹרָה?!

מָה עוֹד, שֶׁשְּׂכַר לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת גָּדוֹל פִּי אֶלֶף מִימוֹת הַחֹל! (בֶּן אִישׁ חַי, בְּשֵׁם הַמְקֻבָּלִים).

בֹּאוּ וְנַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן:

מִצְוַת לִמּוּד תּוֹרָה שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל 613 הַמִּצְוֹת (פֵּאָה א-א).

כָּל מִלָּה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה הִיא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ (הַגְּרָ"א בִּשְׁנוֹת אֵלִיָּהוּ א-א).

אָדָם מְדַבֵּר כְּ-200 מִלִּים בְּדַקָּה (חָפֵץ חַיִּים בְּתוֹרַת הַבַּיִת פ"ב).

לְפִי זֶה נְחַשֵּׁב כַּמָּה מִצְווֹת מְקַיֵּם אָדָם בְּשָׁעָה אַחַת שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ:

200 מִלִּים בְּדַקָּה כָּפוּל 613 מִצְווֹת - שָׁוֶה: 122,600 מִצְווֹת בְּדַקָּה!

כָּפוּל 60 דַּקּוֹת בְּשָׁעָה - שָׁוֶה: 7,356,000 - שִׁבְעָה מִלְיוֹן וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף מִצְווֹת בְּשָׁעָה אַחַת שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה בְּיוֹם חֹל!

בְּיוֹם שַׁבָּת, שְׂכַר לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא פִּי 1000 מִימוֹת הַחֹל (בֶּן אִישׁ חַי, שְׁמוֹת, שָׁנָה שְׁנִיָּה).

לָכֵן יוֹצֵא שֶׁאָנוּ מַרְוִיחִים 7,356,000,000 - שִׁבְעָה מִילְיַארְד וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה מִלְיוֹן(!) מִצְווֹת בִּשְׁעַת לִמּוּד תּוֹרָה אַחַת בְּשַׁבָּת!!! מִי לֹא יְנַצֵּל הִזְדַּמְּנוּת פָּז זוֹ?!

סִפֵּר רֹאשׁ מוֹסְדוֹת "בְּנֵי צִיּוֹן", הַגָּאוֹן הָרַב בֶּן צִיּוֹן מוּצָפִי: כַּמָּה פְּעָמִים הִתְאָרַחְתִּי בְּשַׁבָּת בְּבֵיתוֹ שֶׁל מָרָן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זַצַ"ל, וְהָיִיתִי מִתְבּוֹנֵן בַּהֲלִיכוֹתָיו וּבְאָרְחוֹתָיו. שַׂמְתִּי לֵב, שֶׁמָּרָן לֹא הֶאֱרִיךְ הַרְבֵּה בִּסְעוּדַת לֵיל שַׁבָּת, וְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת הַסְּעוּדָה, עָשָׂה עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ לִישֹׁן. כָּל בְּנֵי הַבַּיִת הָיוּ פּוֹנִים לְחַדְרָם כְּדֵי לִישֹׁן, וּכְשֶׁהִשְׂתָּרֵר הַשֶּׁקֶט, הִבְחַנְתִּי שֶׁמָּרָן יוֹצֵא בַּחֲשַׁאי מֵחַדְרוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה. כָּךְ יָשַׁב וְלָמַד עַד אוֹר הַבֹּקֶר!

לִפְעָמִים, הַמִּתְפַּלְּלִים עִמּוֹ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית הָיוּ מַבְחִינִים שֶׁהָרַב עָיֵף, אַךְ הֵם לֹא יָדְעוּ מַדּוּעַ. אַךְ הָאֱמֶת שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת הוּא כְּלָל לֹא יָשַׁן בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה, מִתּוֹךְ חִשְׁקוֹ וְאַהֲבָתוֹ לַתּוֹרָה (מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל).

מִכָּאן נִלְמַד עַד כַּמָּה עָלֵינוּ לְהַעֲרִיךְ וְלִשְׁמֹר אֶת הַזְּמַן הַיָּקָר שֶׁנִּתָּן לָנוּ, וּלְנַצְּלוֹ לְקִיּוּם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וּבִמְיֻחָד לְלִמּוּד תּוֹרָה, שֶׁשְּׂכָרָהּ כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וּבִפְרָט בְּשַׁבָּתוֹת, שֶׁבָּהֶן אָנוּ מְשֻׁחְרָרִים מֵהָרְדִיפָה הַיּוֹמְיוֹמִית אַחַר לֶחֶם חֻקֵּנוּ.

אִם כָּךְ נַעֲשֶׂה - יִתְבָּרְכוּ מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וְיִתְקַיְּמוּ בָּנוּ כָּל הַבְּרָכוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה, כִּי הַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	תרומה תשפ"ה
	מַדּוּעַ בִּקְּשָׁה הָאִשָּׁה שֶׁיִּקְבְּרוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁפֶּתֶק בְּיָדָהּ?
	אֵין יָקָר כַּזְּמַן! "וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב" (כח-ג) אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תָּמִיד לב), אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַשִׁ"י מְבָאֵר: זֶה שֶׁרוֹאֶה אֶת הֶעָתִיד הַוַּדַּאי, שֶׁהוּא יוֹם הַמָּוֶת הֶעָתִיד לָבוֹא, וְעוֹמֵד לְפָנָיו תָּמִיד כְּאִלּוּ רוֹאֶה אוֹתוֹ בַּהוֹוֶה כָּעֵת. הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל סָלַנְטֶר זצ"ל, דִּיֵּק זֹאת בִּלְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁאָמְרוּ "הָרוֹאֶה" אֶת הַנּוֹלָד וְלֹא "הַיּוֹדֵעַ", כִּי בֶּן אָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי יָבוֹא קִצּוֹ. הֶחָכָם מֵכִין לְעַצְמוֹ "צֵידָה לַדֶּרֶךְ" וְאֵינוֹ נוֹהֵג כַּהֲמוֹן הָעָם אֲשֶׁר רוֹדְפִים אַחֲרֵי הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא דַּעַת. דָּוִד הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר בְּנֹעַם זְמִירוֹתָיו: "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָ אוֹתִי ה' אֵ-ל אֱמֶת" (תְּהִלִּים לא-ו). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? גַּנָּב נִתְפַּס בִּגְנֵבָתוֹ וְהוּבָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁפָּט. רָצָה הַמֶּלֶךְ לִגְזֹר עָלָיו גְּזַר דִּין מָוֶת, אַךְ הַגַּנָּב טָעַן לַהֲגַנָּתוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מַה לֶּאֱכֹל וְלָכֵן גָּנַב. הוּא הִתְחַנֵּן בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּחוּס עָלָיו כִּי אֵין לוֹ עָבָר פְּלִילִי וּמֵעוֹדוֹ לֹא עָבַר עַל שׁוּם עֲבֵרָה. הִשְׁתַּכְנֵעַ הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לַגַּנָּב: "אֲנִי מוּכָן לָחוּס עָלֶיךָ בִּתְנַאי אֶחָד – אַנִּיחַ עַל כַּף יָדְךָ נֵר, עָלֶיךָ לְהַחֲזִיק אוֹתוֹ וְלַעֲבֹר בַּהֲלִיכָה מְהִירָה מִתְּחִלַּת הָאוּלָם לְסוֹפוֹ. אִם תַּצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּלִי שֶׁיִּפֹּל מִיָּדְךָ וּבְלִי שֶׁיִּכְבֶּה - נִצַּלְתָּ!" הִסְכִּים הַגַּנָּב, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה לוֹ מַה לְּהַפְסִיד. הַנֵּר הֻנַּח עַל כַּף יָדוֹ וְהוּא הִתְחִיל לָלֶכֶת בִּרְעָדָה מִתְּחִלַּת הָאוּלָם לְסוֹפוֹ. הַגַּנָּב הִזִּיעַ מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת וּלְבַסּוֹף הִצְלִיחַ לְהַגִּיעַ לְסוֹף הָאוּלָם כְּשֶׁהַנֵּר דָּלוּק – חַיָּיו נִצְּלוּ וְהוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת מֵרֹב אֹשֶׁר וְהִתְרַגְּשׁוּת! לְאַחַר מִכֵּן, שָׁאֲלוּ אֶת הַגַּנָּב, "כֵּיצַד הִרְגַּשְׁתָּ בָּרְגָעִים שֶׁבָּהֶם עָבַרְתָּ כְּשֶׁהַנֵּר בְּיָדְךָ, מֵהַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה?" "כֵּיצַד הִרְגַּשְׁתִּי?! הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁנַּפְשִׁי בְּכַפִּי!" וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָ אוֹתִי ה' אֵ-ל אֱמֶת". כָּךְ אָנוּ צְרִיכִים לְהַרְגִּישׁ בְּכָל רֶגַע נָתוּן – כָּל רֶגַע שֶׁנִּתָּן לָנוּ, הוּא מַתָּנָה יִקְרַת עֵרֶךְ מִבּוֹרֵא הָעוֹלָם, יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ לָעַד! בְּעִנְיָן זֶה, סִפֵּר בְּנוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זַצַ"ל: לַיְלָה אֶחָד, שָׁמַע אֶת אָבִיו עוֹרֵךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ וּמְחַשֵּׁב מֶה עָשָׂה בְּכָל שָׁעָה בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם. כְּשֶׁהִבְחִין שֶׁבְּשָׁעָה אַחַת לֹא נִצֵּל אֶת הַזְּמַן כָּרָאוּי, נָזַף בְּעַצְמוֹ וְאָמַר: "יִשְׂרָאֵל מֵאִיר!!! מֶה עָשִׂיתָ בַּשָּׁעָה הַזּוֹ?! לֹא חֲבָל?!" עַד שֶׁהִתְיַפֵּחַ וּבָכָה עַל אָבְדַן הַזְּמַן שֶׁהָלַךְ וְלֹא יָשׁוּב עוֹד. כִּי אֵין יְקַר הַמְּצִיאוּת יוֹתֵר מֵעֵרֶךְ הַזְּמַן! הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה גְּרֵיינְמַן, כִּי בְּיַלְדוּתוֹ, בִּהְיוֹתוֹ כְּבֶן אַחַת עֶשְׂרֵה, שָׁהָה בְּבֵיתָהּ שֶׁל סָבָתוֹ, אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל. סַבּוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל גְּרֵיינְמַן זַצַ"ל, הִצִּיעַ לוֹ שֶׁיַּחֲזֹר עַל הַסֻּגְיָה שֶׁאוֹתָהּ הוּא לוֹמֵד ("שְׁנַיִם אוֹחֲזִין") וְהוּא יִבְחַן אוֹתוֹ. אִם הוּא יֵדַע הֵיטֵב - יְקַבֵּל בְּמַתָּנָה עֵט יָפֶה. הוּא חִפֵּשׁ אֶת הַגְּמָרָא, וּכְשֶׁלֹּא מָצָא אָמְרָה לוֹ סָבָתוֹ, "תַּגִּיד לִי מַה שֶּׁאַתָּה זוֹכֵר בְּעַל פֶּה, וַאֲנִי אֶרְאֶה אִם אַתָּה יוֹדֵעַ". הוּא הִתְחִיל לוֹמַר אֶת הַסֻּגְיָה, וְהִיא תִּקְּנָה אוֹתוֹ פֹּה וָשָׁם, הֵיכָן שֶׁטָּעָה... סִפֵּר רַבִּי מֹשֶׁה, שֶׁהוּא נִשְׁאַר פְּעוּר פֶּה. מֵאֵיפֹה סַבְתָּא שֶׁלּוֹ יוֹדַעַת גְּמָרָא טוֹב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ... ?! כְּשֶׁהִבְחִינָה בְּהִתְפַּעֲלוּתוֹ, סִפְּרָה לוֹ: "אָהּ, זוֹ לֹא חָכְמָה... אֶת הַסֻּגְיָה הַזּוֹ אֲנִי מַכִּירָה יָשָׁר וְהָפוּךְ! בְּיַלְדוּתִי אֲנִי וּשְׁתֵּי אַחְיוֹתַי שָׁמַעְנוּ אֶת אָחִינוּ (מִי שֶׁלְּיָמִים הָיָה הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זַצַ"ל) יוֹשֵׁב וּמְשַׁנֵּן אֶת הַגְּמָרָא הַזּוֹ שׁוּב וָשׁוּב, וּמִכָּךְ אֲנִי זוֹכֶרֶת הַכֹּל"... בִּימֵי שִׁשִּׁי וּבְשַׁבָּתוֹת יֵשׁ רִפְיוֹן בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. אִם נְחַשֵּׁב, נְגַלֶּה שֶׁיְּמֵי שִׁשִּׁי וְשַׁבָּת תּוֹפְסִים שְׁלִישׁ מֵחַיֵּי הָאָדָם. אִם כֵּן, כֵּיצַד אֶפְשָׁר לְבַזְבֵּז שְׁלִישׁ מֵהַחַיִּים לְלֹא לִמּוּד תּוֹרָה?! מָה עוֹד, שֶׁשְּׂכַר לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת גָּדוֹל פִּי אֶלֶף מִימוֹת הַחֹל! (בֶּן אִישׁ חַי, בְּשֵׁם הַמְקֻבָּלִים). בֹּאוּ וְנַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן: מִצְוַת לִמּוּד תּוֹרָה שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל 613 הַמִּצְוֹת (פֵּאָה א-א). כָּל מִלָּה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה הִיא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ (הַגְּרָ"א בִּשְׁנוֹת אֵלִיָּהוּ א-א). אָדָם מְדַבֵּר כְּ-200 מִלִּים בְּדַקָּה (חָפֵץ חַיִּים בְּתוֹרַת הַבַּיִת פ"ב). לְפִי זֶה נְחַשֵּׁב כַּמָּה מִצְווֹת מְקַיֵּם אָדָם בְּשָׁעָה אַחַת שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ: 200 מִלִּים בְּדַקָּה כָּפוּל 613 מִצְווֹת - שָׁוֶה: 122,600 מִצְווֹת בְּדַקָּה! כָּפוּל 60 דַּקּוֹת בְּשָׁעָה - שָׁוֶה: 7,356,000 - שִׁבְעָה מִלְיוֹן וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף מִצְווֹת בְּשָׁעָה אַחַת שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה בְּיוֹם חֹל! בְּיוֹם שַׁבָּת, שְׂכַר לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא פִּי 1000 מִימוֹת הַחֹל (בֶּן אִישׁ חַי, שְׁמוֹת, שָׁנָה שְׁנִיָּה). לָכֵן יוֹצֵא שֶׁאָנוּ מַרְוִיחִים 7,356,000,000 - שִׁבְעָה מִילְיַארְד וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה מִלְיוֹן(!) מִצְווֹת בִּשְׁעַת לִמּוּד תּוֹרָה אַחַת בְּשַׁבָּת!!! מִי לֹא יְנַצֵּל הִזְדַּמְּנוּת פָּז זוֹ?! סִפֵּר רֹאשׁ מוֹסְדוֹת "בְּנֵי צִיּוֹן", הַגָּאוֹן הָרַב בֶּן צִיּוֹן מוּצָפִי: כַּמָּה פְּעָמִים הִתְאָרַחְתִּי בְּשַׁבָּת בְּבֵיתוֹ שֶׁל מָרָן רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זַצַ"ל, וְהָיִיתִי מִתְבּוֹנֵן בַּהֲלִיכוֹתָיו וּבְאָרְחוֹתָיו. שַׂמְתִּי לֵב, שֶׁמָּרָן לֹא הֶאֱרִיךְ הַרְבֵּה בִּסְעוּדַת לֵיל שַׁבָּת, וְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת הַסְּעוּדָה, עָשָׂה עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ לִישֹׁן. כָּל בְּנֵי הַבַּיִת הָיוּ פּוֹנִים לְחַדְרָם כְּדֵי לִישֹׁן, וּכְשֶׁהִשְׂתָּרֵר הַשֶּׁקֶט, הִבְחַנְתִּי שֶׁמָּרָן יוֹצֵא בַּחֲשַׁאי מֵחַדְרוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה. כָּךְ יָשַׁב וְלָמַד עַד אוֹר הַבֹּקֶר! לִפְעָמִים, הַמִּתְפַּלְּלִים עִמּוֹ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית הָיוּ מַבְחִינִים שֶׁהָרַב עָיֵף, אַךְ הֵם לֹא יָדְעוּ מַדּוּעַ. אַךְ הָאֱמֶת שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת הוּא כְּלָל לֹא יָשַׁן בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה, מִתּוֹךְ חִשְׁקוֹ וְאַהֲבָתוֹ לַתּוֹרָה (מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל). מִכָּאן נִלְמַד עַד כַּמָּה עָלֵינוּ לְהַעֲרִיךְ וְלִשְׁמֹר אֶת הַזְּמַן הַיָּקָר שֶׁנִּתָּן לָנוּ, וּלְנַצְּלוֹ לְקִיּוּם מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וּבִמְיֻחָד לְלִמּוּד תּוֹרָה, שֶׁשְּׂכָרָהּ כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וּבִפְרָט בְּשַׁבָּתוֹת, שֶׁבָּהֶן אָנוּ מְשֻׁחְרָרִים מֵהָרְדִיפָה הַיּוֹמְיוֹמִית אַחַר לֶחֶם חֻקֵּנוּ. אִם כָּךְ נַעֲשֶׂה - יִתְבָּרְכוּ מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וְיִתְקַיְּמוּ בָּנוּ כָּל הַבְּרָכוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה, כִּי הַשַּׁבָּת הַקְּדוֹשָׁה הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)