Otzarot-Article

עֵרֶךְ הַהַשָּׂגָה – כְּמִדַּת הֶעָמָל

"אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן" (כה-ז) הַתְּרוּמוֹת מְנוּיוֹת בַּפְּסוּקִים עַל פִּי סֵדֶר חֲשִׁיבוּתָן: זָהָב, כֶּסֶף, נְחֹשֶׁת, תְּכֵלֶת, אַרְגָּמָן, וְכֵן הַלְאָה. אִם כֵּן, מַדּוּעַ נִמְנוּ אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאַבְנֵי הַמִּלּוּאִים בַּסּוֹף? הֲלֹא מְדֻבָּר בַּתְּרוּמוֹת הַיְקָרוֹת וְהַמַּשְׁמָעוּתִיּוֹת בְּיוֹתֵר, וּמִן הַדִּין הָיָה לְהַקְדִּימָן לְרֹאשׁ הָרְשִׁימָה!

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

הָיָה זֶה עֶרֶב חַג הַסֻּכּוֹת, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. בְּבֶּרְדִּיטְשׁוֹב – לֹא נִכְּרָה הַשִּׂמְחָה כְּלָל וּכְלָל. לְהֶפֶךְ, אֲוִירָה שֶׁל תּוּגָה שָׂרְרָה. בְּכָל הָעִיר כֻּלָּהּ לֹא נִתָּן הָיָה לִמְצֹא אֲפִלּוּ אֶתְרוֹג אֶחָד לִרְפוּאָה. אֲפִלּוּ לַצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, לֹא הָיָה אֶתְרוֹג שֶׁבּוֹ יוּכַל לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַיּוֹם.

בַּצַּר לוֹ, צִוָּה הַצַּדִּיק עַל מְשַׁמְּשָׁיו לָצֵאת אֶל פָּרָשַׁת הַדְּרָכִים, אוּלַי יְרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמַיִם וִיזַמְּנוּ לָהֶם יְהוּדִי שֶׁבְּיָדוֹ אֶתְרוֹג.

וְאָכֵן, נִרְאָה הָיָה כִּי מִן הַשָּׁמַיִם רִחֲמוּ. הַשְּׁלוּחִים פָּגְשׁוּ בַּדֶּרֶךְ יְהוּדִי, שֶׁהֵשִׁיב לִשְׁאֵלָתָם כִּי אָכֵן, יֵשׁ בִּרְשׁוּתוֹ אֶתְרוֹג מְהֻדָּר בְּיוֹתֵר. אַךְ עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר לַשְּׁלוּחִים, כִּי הַיְשׁוּעָה מֵהֶם וְהַלְאָה... הַיְּהוּדִי, שֶׁלֹּא הָיָה מִבְּנֵי בֶּרְדִּיטְשׁוֹב, הִבְהִיר כִּי עָלָיו לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. לִמְכֹּר אֶת הָאֶתְרוֹג – לֹא הָיָה מוּכָן בְּעַד כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם! וְכָךְ, נִרְאֶה הָיָה כִּי הַסִּכּוּי הָאַחֲרוֹן לְהַשִּׂיג אֶתְרוֹג מְהֻדָּר עוֹמֵד לַחֲמֹק...

בְּנִסָּיוֹן אַחֲרוֹן לְשַׁנּוֹת אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאִישׁ, הִפְצִירוּ בּוֹ הַשְּׁלוּחִים כִּי יֵאוֹת לְהִתְלַוּוֹת עִמָּם אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. הַיְּהוּדִי הִסְכִּים, אַךְ הִבְהִיר מֵרֹאשׁ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהִתְעַכֵּב.

גַּם לְהַפְצָרוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק כִּי יֵאוֹת לִמְכֹּר אֶת אֶתְרוֹגוֹ – סֵרַב הָאִישׁ, וְאַף לָחֹג אֶת הֶחָג בְּבֶּרְדִּיטְשׁוֹב, לֹא הִסְכִּים בְּשׁוּם אֹפֶן. הוּא הִסְבִּיר כִּי בְּנֵי בֵיתוֹ מְצַפִּים לְשׁוּבוֹ, וְלֹא יוּכַל לְאַכְזְבָם. גַּם כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ לוֹ הַצַּדִּיק עֹשֶׁר, נַחַת, בְּרִיאוּת וְכָל טוֹב – לֹא שִׁנָּה הָאִישׁ אֶת דַּעְתּוֹ, וְהָיָה נָחוּשׁ לָצֵאת מִיָּד לְדַרְכּוֹ. אוּלָם אָז, הִגִּיעָה הַהַצָּעָה הַמַּפְתִּיעָה: "אִם תִּשָּׁאֵר בְּבֶּרְדִּיטְשׁוֹב לְחַג הַסֻּכּוֹת, וּתְזַכֶּה אֶת כָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ לְבָרֵךְ עַל אֶתְרוֹגְךָ, אֲנִי מַבְטִיחַ כִּי חֶלְקְךָ יִהְיֶה עִמִּי בִּמְחִצָּתִי בָּעוֹלָם הַבָּא!" הִכְרִיז הַצַּדִּיק. לְנֹכַח הַהַבְטָחָה הַזּוֹ, הִתְפּוֹגְגָה הִתְנַגְּדוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ. עַל אֲתַר נֵאוֹת לַעֲשׂוֹת אֶת הֶחָג בְּבֶּרְדִּיטְשׁוֹב, וְיָצָא מִלִּפְנֵי הַצַּדִּיק שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

אֶלָּא שֶׁבֵּינְתַיִם, הֶעֱבִיר הַצַּדִּיק הוֹרָאָה חַד מַשְׁמָעִית לְכָל בְּנֵי הָעִיר: "אִישׁ אַל יַנִּיחַ לָאוֹרֵחַ לְהִכָּנֵס לְסֻכָּתוֹ!"

בְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג, חָזַר הָאוֹרֵחַ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְהִגִּיעַ לְאַכְסַנְיָתוֹ. הוּא מָצָא עַל הַשֻּׁלְחָן בְּחַדְרוֹ יַיִן לְקִדּוּשׁ וּפַת לְלֶחֶם מִשְׁנֶה, אוּלָם כְּשֶׁיָּצָא אֶל סֻכָּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וּבִקֵּשׁ לְהִצְטָרֵף אֶל בְּנֵי בֵיתוֹ הַיּוֹשְׁבִים בַּסֻּכָּה – נִתְקַל בְּסֵרוּב, מִבְּלִי כָּל הֶסְבֵּר.

בַּצַּר לוֹ, יָצָא אֶל סֻכַּת הַשְּׁכֵנִים וּבִקֵּשׁ לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם - אוּלָם גַּם שָׁם נִתְקַל בִּדְחִיָּה. וְכָךְ, בְּכָל סֻכָּה אַחֶרֶת שֶׁאֵלֶיהָ בִּקֵּשׁ לְהִתְקַבֵּל. בְּכָל מָקוֹם הֵאִירוּ לוֹ פָּנִים, אוּלָם סֵרְבוּ לְהַכְנִיסוֹ אֶל הַסֻּכָּה פְּנִימָה.

בְּשָׁלָב זֶה, הֵבִין הָאוֹרֵחַ כִּי יָדוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מְעֹרֶבֶת בָּעִנְיָן, וְכִי זוֹ הוֹרָאָה מִגָּבוֹהַּ... הוּא מִהֵר אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק וְהִתְלוֹנֵן: "מַדּוּעַ לֹא יִנָּתֵן לִי לָשֶׁבֶת בַּסֻּכָּה כְּמוֹ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל? וְכִי זוֹ הַכָּרַת הַטּוֹב עַל הַחֶסֶד שֶׁגָּמַלְתִּי עִם בְּנֵי הָעִיר?"

אוּלָם הַצַּדִּיק לֹא הִתְרַשֵּׁם. "אִם בִּרְצוֹנְךָ לָשֶׁבֶת בַּסֻּכָּה – יִהְיֶה עָלֶיךָ לְוַתֵּר עַל הַהַבְטָחָה לִשְׁהוֹת בִּמְחִצָּתִי בָּעוֹלָם הַבָּא! אִם תְּוַתֵּר עַל הַהַבְטָחָה – מִיָּד יְקַבְּלוּךָ בְּכָל סֻכָּה שֶׁבָּהּ תִּבְחַר, וְאַף עַל שֻׁלְחָנִי תּוּכַל לִסְעֹד!" הִבְהִיר הַצַּדִּיק.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, הֵחֵל הָאוֹרֵחַ לְהִתְלַבֵּט... כֵּיצַד יוּכַל לְוַתֵּר עַל הַבְטָחָה כֹּה נְדִירָה, לִהְיוֹת בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק בְּגַן עֵדֶן? אֲבָל מִצְוַת סֻכָּה - מַה יְהֵא עָלֶיהָ? מֵעוֹדוֹ לֹא בִּטֵּל מִצְוָה יְקָרָה זוֹ!

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, נָפְלָה הַהַכְרָעָה. הַכַּף נָטְתָה לְטוֹבַת הַמִּצְוָה. הָאוֹרֵחַ הוֹדִיעַ לַצַּדִּיק כִּי הוּא מוֹחֵל עַל הַהַבְטָחָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ, וּמִיָּד נִתְּנָה לוֹ הָרְשׁוּת לֶאֱכֹל בְּכָל סֻכָּה שֶׁבָּהּ יַחְפֹּץ...

הָאוֹרֵחַ אָכַל בַּסֻּכָּה, וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם קִיֵּם עִם כָּל בְּנֵי הָעִיר אֶת מִצְוַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים. בְּמוֹצָאֵי הֶחָג, בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לֶאֱרֹז אֶת מִטַּלְטְלָיו, קָרָא לוֹ הַצַּדִּיק, וְאָמַר: "בְּנִי, כָּעֵת, הֲרֵינִי מַחֲזִיר לְךָ אֶת הַבְטָחָתִי, וְעִם חֶלְקִי יְהֵא חֶלְקְךָ בָּעוֹלָם הַבָּא... מִלְּכַתְּחִלָּה, לֹא הָיְתָה דַּעְתִּי חָלִילָה לְהָפֵר אֶת הַהַבְטָחָה, אֶלָּא שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא לֹא נִתָּן לִזְכּוֹת מִן הַהֶפְקֵר, בְּדֶרֶךְ שֶׁל סַחַר-מֶכֶר! בָּעוֹלָם הַבָּא יֵשׁ לִזְכּוֹת בְּמַעֲשִׂים! כָּעֵת, אַחַר שֶׁהִסְכַּמְתָּ לְוַתֵּר עַל חֶלְקְךָ בָּעוֹלָם הַבָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַחְמִיץ אֶת מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה, בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל מַמָּשׁ, מַגִּיעַ לְךָ בְּדִין לִהְיוֹת עִמִּי בִּמְחִצָּתִי לָעוֹלָם הַבָּא!" סִיֵּם הַצַּדִּיק.

הֲרֵי לָנוּ, כִּי לְהַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת שֶׁנִּקְנוֹת בְּלֹא עָמָל, יֵשׁ עֵרֶךְ פָּחוֹת בְּיַחַס לְהַשָּׂגוֹת הַנִּקְנוֹת בְּעָמָל וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ:

אָמְנָם, אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאַבְנֵי הַמִּלּוּאִים הָיוּ יְקָרוֹת מִכָּל הַתְּרוּמוֹת, אוּלָם בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים מָצִינוּ כִּי הֵן הִגִּיעוּ עַל יְדֵי הָעֲנָנִים מִנְּהַר פִּישׁוֹן וּמִגַּן עֵדֶן! כְּלוֹמַר, הָיוּ אֵלּוּ תְּרוּמוֹת שֶׁלֹּא נִקְנוּ בְּעָמָל, אֶלָּא הִתְקַבְּלוּ בְּלֹא טֹרַח – מִשָּׁמַיִם! מִסִּבָּה זוֹ נָפְלָה חֲשִׁיבוּתָן שֶׁל תְּרוּמוֹת אֵלּוּ בְּיַחַס לִשְׁאָר תְּרוּמוֹת הַמִּשְׁכָּן, אַף שֶׁמִּבְּחִינַת עֶרְכָּן הַכַּסְפִּי הָיוּ יְקָרוֹת עֲשֶׂרֶת מוֹנִים! (לְלַמֶּדְךָ)

	בא תשפ"ה
	בְּנֵי חוֹרִין מִתַּאֲוַת הָאֲכִילָה
	עֵרֶךְ הַהַשָּׂגָה – כְּמִדַּת הֶעָמָל "אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן" (כה-ז) הַתְּרוּמוֹת מְנוּיוֹת בַּפְּסוּקִים עַל פִּי סֵדֶר חֲשִׁיבוּתָן: זָהָב, כֶּסֶף, נְחֹשֶׁת, תְּכֵלֶת, אַרְגָּמָן, וְכֵן הַלְאָה. אִם כֵּן, מַדּוּעַ נִמְנוּ אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאַבְנֵי הַמִּלּוּאִים בַּסּוֹף? הֲלֹא מְדֻבָּר בַּתְּרוּמוֹת הַיְקָרוֹת וְהַמַּשְׁמָעוּתִיּוֹת בְּיוֹתֵר, וּמִן הַדִּין הָיָה לְהַקְדִּימָן לְרֹאשׁ הָרְשִׁימָה! אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: הָיָה זֶה עֶרֶב חַג הַסֻּכּוֹת, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. בְּבֶּרְדִּיטְשׁוֹב – לֹא נִכְּרָה הַשִּׂמְחָה כְּלָל וּכְלָל. לְהֶפֶךְ, אֲוִירָה שֶׁל תּוּגָה שָׂרְרָה. בְּכָל הָעִיר כֻּלָּהּ לֹא נִתָּן הָיָה לִמְצֹא אֲפִלּוּ אֶתְרוֹג אֶחָד לִרְפוּאָה. אֲפִלּוּ לַצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, לֹא הָיָה אֶתְרוֹג שֶׁבּוֹ יוּכַל לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַיּוֹם. בַּצַּר לוֹ, צִוָּה הַצַּדִּיק עַל מְשַׁמְּשָׁיו לָצֵאת אֶל פָּרָשַׁת הַדְּרָכִים, אוּלַי יְרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמַיִם וִיזַמְּנוּ לָהֶם יְהוּדִי שֶׁבְּיָדוֹ אֶתְרוֹג. וְאָכֵן, נִרְאָה הָיָה כִּי מִן הַשָּׁמַיִם רִחֲמוּ. הַשְּׁלוּחִים פָּגְשׁוּ בַּדֶּרֶךְ יְהוּדִי, שֶׁהֵשִׁיב לִשְׁאֵלָתָם כִּי אָכֵן, יֵשׁ בִּרְשׁוּתוֹ אֶתְרוֹג מְהֻדָּר בְּיוֹתֵר. אַךְ עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר לַשְּׁלוּחִים, כִּי הַיְשׁוּעָה מֵהֶם וְהַלְאָה... הַיְּהוּדִי, שֶׁלֹּא הָיָה מִבְּנֵי בֶּרְדִּיטְשׁוֹב, הִבְהִיר כִּי עָלָיו לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. לִמְכֹּר אֶת הָאֶתְרוֹג – לֹא הָיָה מוּכָן בְּעַד כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם! וְכָךְ, נִרְאֶה הָיָה כִּי הַסִּכּוּי הָאַחֲרוֹן לְהַשִּׂיג אֶתְרוֹג מְהֻדָּר עוֹמֵד לַחֲמֹק... בְּנִסָּיוֹן אַחֲרוֹן לְשַׁנּוֹת אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הָאִישׁ, הִפְצִירוּ בּוֹ הַשְּׁלוּחִים כִּי יֵאוֹת לְהִתְלַוּוֹת עִמָּם אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. הַיְּהוּדִי הִסְכִּים, אַךְ הִבְהִיר מֵרֹאשׁ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהִתְעַכֵּב. גַּם לְהַפְצָרוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק כִּי יֵאוֹת לִמְכֹּר אֶת אֶתְרוֹגוֹ – סֵרַב הָאִישׁ, וְאַף לָחֹג אֶת הֶחָג בְּבֶּרְדִּיטְשׁוֹב, לֹא הִסְכִּים בְּשׁוּם אֹפֶן. הוּא הִסְבִּיר כִּי בְּנֵי בֵיתוֹ מְצַפִּים לְשׁוּבוֹ, וְלֹא יוּכַל לְאַכְזְבָם. גַּם כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ לוֹ הַצַּדִּיק עֹשֶׁר, נַחַת, בְּרִיאוּת וְכָל טוֹב – לֹא שִׁנָּה הָאִישׁ אֶת דַּעְתּוֹ, וְהָיָה נָחוּשׁ לָצֵאת מִיָּד לְדַרְכּוֹ. אוּלָם אָז, הִגִּיעָה הַהַצָּעָה הַמַּפְתִּיעָה: "אִם תִּשָּׁאֵר בְּבֶּרְדִּיטְשׁוֹב לְחַג הַסֻּכּוֹת, וּתְזַכֶּה אֶת כָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ לְבָרֵךְ עַל אֶתְרוֹגְךָ, אֲנִי מַבְטִיחַ כִּי חֶלְקְךָ יִהְיֶה עִמִּי בִּמְחִצָּתִי בָּעוֹלָם הַבָּא!" הִכְרִיז הַצַּדִּיק. לְנֹכַח הַהַבְטָחָה הַזּוֹ, הִתְפּוֹגְגָה הִתְנַגְּדוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ. עַל אֲתַר נֵאוֹת לַעֲשׂוֹת אֶת הֶחָג בְּבֶּרְדִּיטְשׁוֹב, וְיָצָא מִלִּפְנֵי הַצַּדִּיק שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. אֶלָּא שֶׁבֵּינְתַיִם, הֶעֱבִיר הַצַּדִּיק הוֹרָאָה חַד מַשְׁמָעִית לְכָל בְּנֵי הָעִיר: "אִישׁ אַל יַנִּיחַ לָאוֹרֵחַ לְהִכָּנֵס לְסֻכָּתוֹ!" בְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג, חָזַר הָאוֹרֵחַ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְהִגִּיעַ לְאַכְסַנְיָתוֹ. הוּא מָצָא עַל הַשֻּׁלְחָן בְּחַדְרוֹ יַיִן לְקִדּוּשׁ וּפַת לְלֶחֶם מִשְׁנֶה, אוּלָם כְּשֶׁיָּצָא אֶל סֻכָּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וּבִקֵּשׁ לְהִצְטָרֵף אֶל בְּנֵי בֵיתוֹ הַיּוֹשְׁבִים בַּסֻּכָּה – נִתְקַל בְּסֵרוּב, מִבְּלִי כָּל הֶסְבֵּר. בַּצַּר לוֹ, יָצָא אֶל סֻכַּת הַשְּׁכֵנִים וּבִקֵּשׁ לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם - אוּלָם גַּם שָׁם נִתְקַל בִּדְחִיָּה. וְכָךְ, בְּכָל סֻכָּה אַחֶרֶת שֶׁאֵלֶיהָ בִּקֵּשׁ לְהִתְקַבֵּל. בְּכָל מָקוֹם הֵאִירוּ לוֹ פָּנִים, אוּלָם סֵרְבוּ לְהַכְנִיסוֹ אֶל הַסֻּכָּה פְּנִימָה. בְּשָׁלָב זֶה, הֵבִין הָאוֹרֵחַ כִּי יָדוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מְעֹרֶבֶת בָּעִנְיָן, וְכִי זוֹ הוֹרָאָה מִגָּבוֹהַּ... הוּא מִהֵר אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק וְהִתְלוֹנֵן: "מַדּוּעַ לֹא יִנָּתֵן לִי לָשֶׁבֶת בַּסֻּכָּה כְּמוֹ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל? וְכִי זוֹ הַכָּרַת הַטּוֹב עַל הַחֶסֶד שֶׁגָּמַלְתִּי עִם בְּנֵי הָעִיר?" אוּלָם הַצַּדִּיק לֹא הִתְרַשֵּׁם. "אִם בִּרְצוֹנְךָ לָשֶׁבֶת בַּסֻּכָּה – יִהְיֶה עָלֶיךָ לְוַתֵּר עַל הַהַבְטָחָה לִשְׁהוֹת בִּמְחִצָּתִי בָּעוֹלָם הַבָּא! אִם תְּוַתֵּר עַל הַהַבְטָחָה – מִיָּד יְקַבְּלוּךָ בְּכָל סֻכָּה שֶׁבָּהּ תִּבְחַר, וְאַף עַל שֻׁלְחָנִי תּוּכַל לִסְעֹד!" הִבְהִיר הַצַּדִּיק. לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, הֵחֵל הָאוֹרֵחַ לְהִתְלַבֵּט... כֵּיצַד יוּכַל לְוַתֵּר עַל הַבְטָחָה כֹּה נְדִירָה, לִהְיוֹת בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק בְּגַן עֵדֶן? אֲבָל מִצְוַת סֻכָּה - מַה יְהֵא עָלֶיהָ? מֵעוֹדוֹ לֹא בִּטֵּל מִצְוָה יְקָרָה זוֹ! בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, נָפְלָה הַהַכְרָעָה. הַכַּף נָטְתָה לְטוֹבַת הַמִּצְוָה. הָאוֹרֵחַ הוֹדִיעַ לַצַּדִּיק כִּי הוּא מוֹחֵל עַל הַהַבְטָחָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ, וּמִיָּד נִתְּנָה לוֹ הָרְשׁוּת לֶאֱכֹל בְּכָל סֻכָּה שֶׁבָּהּ יַחְפֹּץ... הָאוֹרֵחַ אָכַל בַּסֻּכָּה, וּלְמָחֳרַת הַיּוֹם קִיֵּם עִם כָּל בְּנֵי הָעִיר אֶת מִצְוַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים. בְּמוֹצָאֵי הֶחָג, בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לֶאֱרֹז אֶת מִטַּלְטְלָיו, קָרָא לוֹ הַצַּדִּיק, וְאָמַר: "בְּנִי, כָּעֵת, הֲרֵינִי מַחֲזִיר לְךָ אֶת הַבְטָחָתִי, וְעִם חֶלְקִי יְהֵא חֶלְקְךָ בָּעוֹלָם הַבָּא... מִלְּכַתְּחִלָּה, לֹא הָיְתָה דַּעְתִּי חָלִילָה לְהָפֵר אֶת הַהַבְטָחָה, אֶלָּא שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא לֹא נִתָּן לִזְכּוֹת מִן הַהֶפְקֵר, בְּדֶרֶךְ שֶׁל סַחַר-מֶכֶר! בָּעוֹלָם הַבָּא יֵשׁ לִזְכּוֹת בְּמַעֲשִׂים! כָּעֵת, אַחַר שֶׁהִסְכַּמְתָּ לְוַתֵּר עַל חֶלְקְךָ בָּעוֹלָם הַבָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַחְמִיץ אֶת מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה, בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל מַמָּשׁ, מַגִּיעַ לְךָ בְּדִין לִהְיוֹת עִמִּי בִּמְחִצָּתִי לָעוֹלָם הַבָּא!" סִיֵּם הַצַּדִּיק. הֲרֵי לָנוּ, כִּי לְהַשָּׂגוֹת גְּבוֹהוֹת שֶׁנִּקְנוֹת בְּלֹא עָמָל, יֵשׁ עֵרֶךְ פָּחוֹת בְּיַחַס לְהַשָּׂגוֹת הַנִּקְנוֹת בְּעָמָל וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, עַל פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ: אָמְנָם, אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאַבְנֵי הַמִּלּוּאִים הָיוּ יְקָרוֹת מִכָּל הַתְּרוּמוֹת, אוּלָם בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים מָצִינוּ כִּי הֵן הִגִּיעוּ עַל יְדֵי הָעֲנָנִים מִנְּהַר פִּישׁוֹן וּמִגַּן עֵדֶן! כְּלוֹמַר, הָיוּ אֵלּוּ תְּרוּמוֹת שֶׁלֹּא נִקְנוּ בְּעָמָל, אֶלָּא הִתְקַבְּלוּ בְּלֹא טֹרַח – מִשָּׁמַיִם! מִסִּבָּה זוֹ נָפְלָה חֲשִׁיבוּתָן שֶׁל תְּרוּמוֹת אֵלּוּ בְּיַחַס לִשְׁאָר תְּרוּמוֹת הַמִּשְׁכָּן, אַף שֶׁמִּבְּחִינַת עֶרְכָּן הַכַּסְפִּי הָיוּ יְקָרוֹת עֲשֶׂרֶת מוֹנִים! (לְלַמֶּדְךָ)