Otzarot-Article

מַה גָּרַם לָאִשָּׁה הַמְבֻגֶּרֶת לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה?

"עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן" (כא-כז) הַגְּמָרָא דּוֹרֶשֶׁת כָּתוּב זֶה, כָּךְ: "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים" - אֵלּוּ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם. "בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן" - בּוֹאוּ וְנַחְשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם: הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. (ב"ב עח:)

בְּסֵפֶר "רֵאשִׁית חָכְמָה", בַּהַקְדָּמָה לְפֶרֶק הַמִּצְווֹת, בֵּאֵר מִדְרַשׁ חֲכָמִים זֶה בְּאֹפֶן נוֹסָף: לְעוֹלָם אַל יֹאמַר הָאָדָם חוֹטֵא אֲנִי, וַעֲבֵרוֹת רַבּוֹת עָבַרְתִּי, מָה אוֹעִיל אִם אֲקַיֵּם אֵיזוֹ מִצְוָה, וּמַה כְּבָר יַזִּיק אִם אֶעֱבֹר עוֹד עֲבֵרָה... חָלִילָה מִלַּחְשֹׁב כֵּן.

אֶלָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא רבה כא-ה): אִם עָשִׂיתָ חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת - עֲשֵׂה כְּנֶגְדָּן חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת; דִּבֵּר לָשׁוֹן הָרַע - יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבִתְפִלָּה. עָשָׂה מַעֲשִׂים רָעִים - יַעֲשֶׂה כְּנֶגְדָּם מַעֲשִׂים טוֹבִים. וְזֶהוּ "הֶפְסֵד מִצְוָה - "אִם הִפְסִיד מִצְווֹת רַבּוֹת בְּחַיָּיו - "כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ", יַרְבֶּה עַתָּה בְּמִצְווֹת וְיַכְרִיעַ שְׂכָרָן. "שְׂכַר עֲבֵרָה" - אִם עָבַר עֲבֵרוֹת רַבּוֹת וּשְׂכָרָן צָפוּן לוֹ בַּגֵּיהִנֹּם - "כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ", יִמָּנַע מֵהֶן עַתָּה וְיֵחָשֵׁב לוֹ לִזְכוּת, מִלְּבַד מַה שֶּׁיִּמָּחֵק עֲווֹנוֹ בִּתְשׁוּבָתוֹ הַשְּׁלֵמָה.

מוֹטִי דּוּגֶר הוּא נַהַג הַסָּעוֹת הַמִּתְגּוֹרֵר בְּאַשְׁדּוֹד. בְּכָל בֹּקֶר, הוּא מַסִּיעַ אֲנָשִׁים מֵאַשְׁדּוֹד לִבְנֵי בְּרַק. חֶבְרַת הַהַסָּעוֹת שֶׁבָּהּ הוּא עוֹבֵד, רָצְתָה לְהַגְבִּיר אֶת רְוָחֶיהָ, וְלָכֵן מוֹטִי הִתְבַּקֵּשׁ לְהַסִּיעַ מֵאַשְׁדּוֹד לְאַשְׁקְלוֹן בְּכָל בֹּקֶר בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת, נָשִׁים מְבֻגָּרוֹת שֶׁעוֹסְקוֹת בְּנִקָּיוֹן. מִשָּׁם, יַסִּיעַ אוֹתָן לַתַּעֲשִׂיָּה הָאֲוִירִית בְּלוֹד.

בֹּקֶר אֶחָד, כְּשֶׁהִסִּיעַ מוֹטִי אֶת הַנָּשִׁים הַמְבֻגָּרוֹת, הִתְקַשֵּׁר אֵלָיו חָבֵר. הוּא עָנָה וְהִפְעִיל אֶת הַדִּבּוּרִית. הֶחָבֵר שֶׁל מוֹטִי, שֶׁנֵּחַן בְּקוֹל יָפֶה מְאֹד וְהָיָה חַזָּן בְּגֶרְמַנְיָה, סִפֵּר שֶׁהִזְמִינוּ אוֹתוֹ לָשִׁיר בְּהוֹפָעָה שִׁיר מְפֻרְסָם, שֶׁבְּרוּסְיָה הָיוּ שָׁרִים אוֹתוֹ בְּאִידִישׁ.

קוֹלוֹ שֶׁל הֶחָבֵר נִשָּׂא בַּחֲלַל הָרֶכֶב, "מוֹטִי, הֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ אִידִישׁ. תּוּכַל לְלַמֵּד אוֹתִי אֶת הַמִּלִּים וְאֶת הַשִּׁיר?"

מוֹטִי הַנֶּהָג הִסְכִּים. הוּא הֵחֵל לָשִׁיר לַחֲבֵרוֹ הַחַזָּן אֶת הַשִּׁיר, וְהִסְבִּיר לוֹ אֶת הַמִּלִּים. לְפֶתַע הוּא הִבִּיט בַּמַּרְאָה, וְרָאָה שֶׁאַחַת מִנּוֹסְעוֹת הָאוֹטוֹבּוּס, רוּסִיָּה מְבֻגֶּרֶת, בּוֹכָה. שָׁאַל אוֹתָהּ הַנֶּהָג: "מַה קָּרָה? הַאִם הִפְרַעְתִּי לָךְ?"

הָרוּסִיָּה הֵשִׁיבָה בִּשְׁלִילָה, וְאָמְרָה לוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "הַשִּׁיר שֶׁשַּׁרְתָּ... שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ מֵאַבָּא שֶׁלִּי לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה! כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה קְטַנָּה, אַבָּא שֶׁלִּי שָׁר לִי אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה".

כַּעֲבוֹר תְּקוּפָה, קִבֵּל נַהַג הַהַסָּעוֹת הַזְמָנָה לַחֲתֻנָּה. הוּא הִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׁמוֹת שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים עַל הַהַזְמָנָה, אַךְ לֹא הִכִּיר אֶת בַּעֲלֵי הַשִּׂמְחָה. הוּא קָרָא בִּפְלִיאָה אֶת הַהַקְדָּשָׁה שֶׁהָיְתָה עַל הַהַזְמָנָה: 'לְעֹנֶג יִהְיֶה לָנוּ שֶׁתָּבוֹא לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחָתֵנוּ. דַּע לְךָ, שֶׁאַתָּה הַמְחֻתָּן הָרָאשִׁי'.

הוּא לֹא יָדַע מִי הִזְמִין אוֹתוֹ, מִי הֶחָתָן וּמִי הַכַּלָּה, וְהַסַּקְרָנוּת בָּעֲרָה בּוֹ.

הוּא הִגִּיעַ לַחֲתֻנָּה, וְהִבְחִין בָּאִשָּׁה הַמְבֻגֶּרֶת שֶׁבָּכְתָה בַּנְּסִיעָה. הִיא קָרְאָה לוֹ מֵעֵבֶר לַמְּחִיצָה, וְסִפְּרָה אֶת קוֹרוֹת חַיֶּיהָ. הִתְבָּרֵר, שֶׁהִיא הָיְתָה נְשׂוּאָה לְגוֹי. כְּשֶׁהִיא שָׁמְעָה אוֹתוֹ שָׁר, נִזְכְּרָה בְּיַלְדוּתָהּ. אַבָּא שֶׁלָּהּ הָיָה שָׁר לָהּ אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה, וְאִמָּא שֶׁלָּהּ הָיְתָה שָׂמָה כִּסּוּי רֹאשׁ וּמַדְלִיקָה נֵרוֹת. הִיא הִתְרַגְּשָׁה וְהֶחְלִיטָה לְהַדְלִיק נֵרוֹת בְּדִיּוּק כְּמוֹ אִמָּא שֶׁלָּהּ, אַךְ בַּעְלָהּ הַגּוֹי לֹא הִסְכִּים שֶׁהִיא תַּדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת וּתְקַיֵּם מִצְווֹת. הֵם הִתְוַכְּחוּ, וּלְבַסּוֹף נִפְרְדוּ. הִיא עָזְבָה אֶת הַבַּיִת וְעָבְרָה לָגוּר בִּכְפַר חַבַּ"ד יַחַד עִם הַבֵּן שֶׁלָּהּ. שְׁנֵיהֶם חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, הַבֵּן שֶׁלָּהּ מָצָא שִׁדּוּךְ וְכָעֵת הוּא מִתְחַתֵּן. הִיא נִשְׁעֲנָה עַל הַמְּחִיצָה וְאָמְרָה לְנַהַג הַהַסָּעוֹת בְּקוֹל רוֹעֵד: "אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הֶחֱזִיר אוֹתָנוּ בִּתְשׁוּבָה? הַשִּׁיר שֶׁשַּׁרְתָּ בָּאוֹטוֹבּוּס".

אֶת הַסִּפּוּר סִפֵּר הָרַהַ"ג יְחִיאֵל מֵאִיר צוּקֶר, וְהוֹסִיף: "פִּלְאֵי פְּלָאִים. לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה, אָב שָׁר לְבִתּוֹ הַקְּטַנָּה שִׁיר בְּאִידִישׁ. הַבַּת הַזּוֹ מִתְחַתֶּנֶת עִם גּוֹי, וּמַה מַּחֲזִיר אוֹתָהּ בִּתְשׁוּבָה? הַשִּׁיר שֶׁאַבָּא שֶׁלָּהּ שָׁר לָהּ. עַל יְדֵי שִׁיר שֶׁל קְדֻשָּׁה, עַל יְדֵי קֶשֶׁר עִם הַשְּׁכִינָה, הִיא עָשְׂתָה מַהְפָּךְ וְחָזְרָה בִּתְשׁוּבָה". (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	בא תשפ"ה
	בְּנֵי חוֹרִין מִתַּאֲוַת הָאֲכִילָה
	מַה גָּרַם לָאִשָּׁה הַמְבֻגֶּרֶת לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה? "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן" (כא-כז) הַגְּמָרָא דּוֹרֶשֶׁת כָּתוּב זֶה, כָּךְ: "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים" - אֵלּוּ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם. "בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן" - בּוֹאוּ וְנַחְשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם: הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. (ב"ב עח:) בְּסֵפֶר "רֵאשִׁית חָכְמָה", בַּהַקְדָּמָה לְפֶרֶק הַמִּצְווֹת, בֵּאֵר מִדְרַשׁ חֲכָמִים זֶה בְּאֹפֶן נוֹסָף: לְעוֹלָם אַל יֹאמַר הָאָדָם חוֹטֵא אֲנִי, וַעֲבֵרוֹת רַבּוֹת עָבַרְתִּי, מָה אוֹעִיל אִם אֲקַיֵּם אֵיזוֹ מִצְוָה, וּמַה כְּבָר יַזִּיק אִם אֶעֱבֹר עוֹד עֲבֵרָה... חָלִילָה מִלַּחְשֹׁב כֵּן. אֶלָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (ויקרא רבה כא-ה): אִם עָשִׂיתָ חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת - עֲשֵׂה כְּנֶגְדָּן חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת; דִּבֵּר לָשׁוֹן הָרַע - יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבִתְפִלָּה. עָשָׂה מַעֲשִׂים רָעִים - יַעֲשֶׂה כְּנֶגְדָּם מַעֲשִׂים טוֹבִים. וְזֶהוּ "הֶפְסֵד מִצְוָה - "אִם הִפְסִיד מִצְווֹת רַבּוֹת בְּחַיָּיו - "כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ", יַרְבֶּה עַתָּה בְּמִצְווֹת וְיַכְרִיעַ שְׂכָרָן. "שְׂכַר עֲבֵרָה" - אִם עָבַר עֲבֵרוֹת רַבּוֹת וּשְׂכָרָן צָפוּן לוֹ בַּגֵּיהִנֹּם - "כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ", יִמָּנַע מֵהֶן עַתָּה וְיֵחָשֵׁב לוֹ לִזְכוּת, מִלְּבַד מַה שֶּׁיִּמָּחֵק עֲווֹנוֹ בִּתְשׁוּבָתוֹ הַשְּׁלֵמָה. מוֹטִי דּוּגֶר הוּא נַהַג הַסָּעוֹת הַמִּתְגּוֹרֵר בְּאַשְׁדּוֹד. בְּכָל בֹּקֶר, הוּא מַסִּיעַ אֲנָשִׁים מֵאַשְׁדּוֹד לִבְנֵי בְּרַק. חֶבְרַת הַהַסָּעוֹת שֶׁבָּהּ הוּא עוֹבֵד, רָצְתָה לְהַגְבִּיר אֶת רְוָחֶיהָ, וְלָכֵן מוֹטִי הִתְבַּקֵּשׁ לְהַסִּיעַ מֵאַשְׁדּוֹד לְאַשְׁקְלוֹן בְּכָל בֹּקֶר בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת, נָשִׁים מְבֻגָּרוֹת שֶׁעוֹסְקוֹת בְּנִקָּיוֹן. מִשָּׁם, יַסִּיעַ אוֹתָן לַתַּעֲשִׂיָּה הָאֲוִירִית בְּלוֹד. בֹּקֶר אֶחָד, כְּשֶׁהִסִּיעַ מוֹטִי אֶת הַנָּשִׁים הַמְבֻגָּרוֹת, הִתְקַשֵּׁר אֵלָיו חָבֵר. הוּא עָנָה וְהִפְעִיל אֶת הַדִּבּוּרִית. הֶחָבֵר שֶׁל מוֹטִי, שֶׁנֵּחַן בְּקוֹל יָפֶה מְאֹד וְהָיָה חַזָּן בְּגֶרְמַנְיָה, סִפֵּר שֶׁהִזְמִינוּ אוֹתוֹ לָשִׁיר בְּהוֹפָעָה שִׁיר מְפֻרְסָם, שֶׁבְּרוּסְיָה הָיוּ שָׁרִים אוֹתוֹ בְּאִידִישׁ. קוֹלוֹ שֶׁל הֶחָבֵר נִשָּׂא בַּחֲלַל הָרֶכֶב, "מוֹטִי, הֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ אִידִישׁ. תּוּכַל לְלַמֵּד אוֹתִי אֶת הַמִּלִּים וְאֶת הַשִּׁיר?" מוֹטִי הַנֶּהָג הִסְכִּים. הוּא הֵחֵל לָשִׁיר לַחֲבֵרוֹ הַחַזָּן אֶת הַשִּׁיר, וְהִסְבִּיר לוֹ אֶת הַמִּלִּים. לְפֶתַע הוּא הִבִּיט בַּמַּרְאָה, וְרָאָה שֶׁאַחַת מִנּוֹסְעוֹת הָאוֹטוֹבּוּס, רוּסִיָּה מְבֻגֶּרֶת, בּוֹכָה. שָׁאַל אוֹתָהּ הַנֶּהָג: "מַה קָּרָה? הַאִם הִפְרַעְתִּי לָךְ?" הָרוּסִיָּה הֵשִׁיבָה בִּשְׁלִילָה, וְאָמְרָה לוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "הַשִּׁיר שֶׁשַּׁרְתָּ... שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ מֵאַבָּא שֶׁלִּי לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה! כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה קְטַנָּה, אַבָּא שֶׁלִּי שָׁר לִי אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה". כַּעֲבוֹר תְּקוּפָה, קִבֵּל נַהַג הַהַסָּעוֹת הַזְמָנָה לַחֲתֻנָּה. הוּא הִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׁמוֹת שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים עַל הַהַזְמָנָה, אַךְ לֹא הִכִּיר אֶת בַּעֲלֵי הַשִּׂמְחָה. הוּא קָרָא בִּפְלִיאָה אֶת הַהַקְדָּשָׁה שֶׁהָיְתָה עַל הַהַזְמָנָה: 'לְעֹנֶג יִהְיֶה לָנוּ שֶׁתָּבוֹא לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחָתֵנוּ. דַּע לְךָ, שֶׁאַתָּה הַמְחֻתָּן הָרָאשִׁי'. הוּא לֹא יָדַע מִי הִזְמִין אוֹתוֹ, מִי הֶחָתָן וּמִי הַכַּלָּה, וְהַסַּקְרָנוּת בָּעֲרָה בּוֹ. הוּא הִגִּיעַ לַחֲתֻנָּה, וְהִבְחִין בָּאִשָּׁה הַמְבֻגֶּרֶת שֶׁבָּכְתָה בַּנְּסִיעָה. הִיא קָרְאָה לוֹ מֵעֵבֶר לַמְּחִיצָה, וְסִפְּרָה אֶת קוֹרוֹת חַיֶּיהָ. הִתְבָּרֵר, שֶׁהִיא הָיְתָה נְשׂוּאָה לְגוֹי. כְּשֶׁהִיא שָׁמְעָה אוֹתוֹ שָׁר, נִזְכְּרָה בְּיַלְדוּתָהּ. אַבָּא שֶׁלָּהּ הָיָה שָׁר לָהּ אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה, וְאִמָּא שֶׁלָּהּ הָיְתָה שָׂמָה כִּסּוּי רֹאשׁ וּמַדְלִיקָה נֵרוֹת. הִיא הִתְרַגְּשָׁה וְהֶחְלִיטָה לְהַדְלִיק נֵרוֹת בְּדִיּוּק כְּמוֹ אִמָּא שֶׁלָּהּ, אַךְ בַּעְלָהּ הַגּוֹי לֹא הִסְכִּים שֶׁהִיא תַּדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת וּתְקַיֵּם מִצְווֹת. הֵם הִתְוַכְּחוּ, וּלְבַסּוֹף נִפְרְדוּ. הִיא עָזְבָה אֶת הַבַּיִת וְעָבְרָה לָגוּר בִּכְפַר חַבַּ"ד יַחַד עִם הַבֵּן שֶׁלָּהּ. שְׁנֵיהֶם חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, הַבֵּן שֶׁלָּהּ מָצָא שִׁדּוּךְ וְכָעֵת הוּא מִתְחַתֵּן. הִיא נִשְׁעֲנָה עַל הַמְּחִיצָה וְאָמְרָה לְנַהַג הַהַסָּעוֹת בְּקוֹל רוֹעֵד: "אַתָּה יוֹדֵעַ מִי הֶחֱזִיר אוֹתָנוּ בִּתְשׁוּבָה? הַשִּׁיר שֶׁשַּׁרְתָּ בָּאוֹטוֹבּוּס". אֶת הַסִּפּוּר סִפֵּר הָרַהַ"ג יְחִיאֵל מֵאִיר צוּקֶר, וְהוֹסִיף: "פִּלְאֵי פְּלָאִים. לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה, אָב שָׁר לְבִתּוֹ הַקְּטַנָּה שִׁיר בְּאִידִישׁ. הַבַּת הַזּוֹ מִתְחַתֶּנֶת עִם גּוֹי, וּמַה מַּחֲזִיר אוֹתָהּ בִּתְשׁוּבָה? הַשִּׁיר שֶׁאַבָּא שֶׁלָּהּ שָׁר לָהּ. עַל יְדֵי שִׁיר שֶׁל קְדֻשָּׁה, עַל יְדֵי קֶשֶׁר עִם הַשְּׁכִינָה, הִיא עָשְׂתָה מַהְפָּךְ וְחָזְרָה בִּתְשׁוּבָה". (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)