Otzarot-Article

"וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'" (לא-ז) סִבּוֹת רַבּוֹת הֵן לִיצִיאָה לְמִלְחָמָה, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל, כִּבְדוֹת-מִשְׁקָל הֵן. שֶׁהֲרֵי מִלְחָמָה הִיא מַהֲלָךְ רְצִינִי, הַגּוֹבֶלֶת בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת וְהוֹצָאוֹתֶיהָ מְרֻבּוֹת. יֵשׁ הַמְּבַקְּשִׁים לִכְבֹּשׁ שְׁטָחִים, יֵשׁ הָרוֹצִים לְהִשְׁתַּלֵּט עַל אוֹצְרוֹת טֶבַע, יֵשׁ הָרוֹצִים כָּבוֹד וּשְׂרָרָה, יֵשׁ הַמְּבַקְּשִׁים נְקָמָה וּגְמוּל. אַךְ תָּמִיד מְעֹרָבִים בְּעִנְיָנָהּ הַגּוֹרְמִים הַמּוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם, הַקִּנְאָה, הַתַּאֲוָה אוֹ הַכָּבוֹד. כִּמְדֻמֶּה, שֶׁמִּלְחֶמֶת מִדְיָן הַמֻּזְכֶּרֶת בְּפָרָשָׁתֵנוּ - חֲרִיגָה וְיוֹצֵאת דֹּפֶן, אַחַת וִיחִידָה בְּתוֹלְדוֹת עוֹלָם. עַם שָׁלֵם יָצָא לְמִלְחָמָה מִסִּבָּה אַחַת וִיחִידָה: מִשּׁוּם שֶׁבִּקְּשׁוּ לְהַחְטִיאוֹ! רַק עַם יִשְׂרָאֵל מְסֻגָּל לָצֵאת לְמִלְחָמָה מִסִּבָּה כָּזֹאת. בִּדְבַר ה' יָצְאוּ וְעָלָיו בָּטְחוּ. צָבָא מוּעָט כָּל כָּךְ גִּיְּסוּ, אֶלֶף לוֹחֲמִים מִכָּל שֵׁבֶט. לוֹחֲמִים שֶׁאֵינָם מְאֻמָּנִים. וּשְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ כָּבְשׁוּ מְדִינָה שְׁלֵמָה, הִכְרִיתוּ עַם שָׁלֵם, לָקְחוּ עֶשְׂרוֹת-אַלְפֵי שְׁבוּיִים וְלֹא נָפַל מֵהֶם אִישׁ. כֻּלָּם שָׁבוּ בְּשָׁלוֹם!

כָּךְ זֶה כַּאֲשֶׁר ה' עוֹזֵר.

בְּשׁוּבָם מִן הַמִּלְחָמָה, נִשְׁלְחוּ הַמְּפַקְּדִים לְמֹשֶׁה, כְּשֶׁבִּידֵיהֶם כָּל תַּכְשִׁיטֵי נְשׁוֹת מִדְיָן. צְמִידִים וּרְבִידִים, טַבָּעוֹת וַעֲגִילִים. אֶת הַכֹּל מְבַקְּשִׁים הֵם לְהָבִיא לְאוֹצַר בֵּית הַשֵּׁם. "אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: 'שֶׁמָּא חֲזַרְתֶּם לְקִלְקוּלְכֶם הָרִאשׁוֹן?'". הִבִּיט בְּחַשְׁדָנוּת עַל הַתְּרוּמָה, חָשַׁשׁ שֶׁמְּבַקֶּשֶׁת הִיא לְכַפֵּר עַל חֵטְא. אוּלַי הִתִּירוּ רֶסֶן בַּמִּלְחָמָה, פָּרְצוּ גִּדְרֵי צְנִיעוּת, חָלִילָה. הֵשִׁיבוּ, 'וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ' (בַּמִּדְבָּר לא-מט), אֶחָד לֹא סָטָה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. "אָמַר לָהֶם: 'אִם כֵּן, כַּפָּרָה לָמָּה?' אָמְרוּ לוֹ: 'אִם מִידֵי עֲבֵרָה יָצָאנוּ, מִידֵי הִרְהוּר לֹא יָצָאנוּ'. מִיָּד: 'וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה'' (בַּמִּדְבָּר לא-נ)" (שַׁבַּת סד.)

אֲנָשִׁים מִתְיַחֲסִים בְּסַלְחָנוּת לְהִרְהוּר אָסוּר וּלְגוֹרְמָיו - רְאִיָּה וּשְׁמִיעָה. הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, יוֹצֵר הָאָדָם וּמַכִּיר כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ, אֵינוֹ סוֹבֵר כָּךְ. אָסַר זֹאת עָלֵינוּ בְּאִסּוּר לָאו: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" ((בַּמִּדְבָּר טו-לט). לַהֲלָכָה, הַמִּסְתַּכֵּל עַל דָּבָר אָסוּר כְּדֵי לְהִתְפַּעֵל מִמֶּנּוּ, עוֹבֵר עַל אִסּוּר מִן הַתּוֹרָה. וּמַדּוּעַ הַהִתְיַחֲסוּת הַמַּחְמִירָה? נְצַטֵּט אִמְרָה שֶׁל רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ-חַיִּים זצ"ל, מֵימְרָה וּבָהּ שְׁמוֹנֶה מִלִּים: "מַהוּ הָאָדָם?"

נַעֲצֹר כָּאן לְרֶגַע וְנַחְשֹׁב, מָה הָיִינוּ עוֹנִים עַל שְׁאֵלָה זוֹ; מַהוּ בֶּאֱמֶת הָאָדָם, מַה תָּכְנוֹ. אֵיךְ הָיִינוּ מַגְדִּירִים, לְמַעֲשֶׂה, אֶת עַצְמֵנוּ?!

נִזְכֹּר, נוֹתְרוּ לָנוּ שֵׁשׁ מִלִּים בִּלְבַד לַהַגְדָּרָה... אֵיךְ הָיִיתִי מַגְדִּיר אֶת עַצְמִי, אֶת זוּלָתִי, אֶת הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ, בְּשֵׁשׁ מִלִּים?? יַחְשֹׁב כָּל אֶחָד עַל שָׁלֹשׁ תְּשׁוּבוֹת אֶפְשָׁרִיּוֹת, וּמִיָּד נִבְדֹּק אִם קָלַעְנוּ לַמַּטָּרָה.

תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים: "מַהוּ הָאָדָם - מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה, וּמַה שֶּׁהוּא שׁוֹמֵעַ". זֶה מַה שֶּׁבּוֹנֶה אוֹתוֹ, זֶה מַה שֶּׁיּוֹצֵק אֶת יְסוֹדוֹתָיו, זֶה מַה שֶּׁמְּמַלֵּא אוֹתוֹ בְּתֹכֶן. וְלֹא, אֵין מְדֻבָּר בָּאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם חוֹשְׁבִים, שֶׁאֵינָם הוֹגִים, שֶׁאֵינָם יְצִירָתִיִּים. אֲבָל גַּם הֵם קוֹלְטִים וּפוֹלְטִים, וַהֲגִיגֵיהֶם וְרַעְיוֹנוֹתֵיהֶם - בָּבוּאַת קְלִיטָתָם. הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ, וְנֹזְלִים... בְּאֵרֶךָ" (מִשְׁלֵי ה-טו). בִּתְחִלָּה הָאָדָם כְּבוֹר, שֶׁמְּמַלְּאִים אוֹתוֹ מִן הַחוּץ. לְאַחַר מִכֵּן כְּבָר נוֹבֵעַ הוּא מִשֶּׁלּוֹ. וְהַשְּׁאֵלָה: מַה קָּלַט, מִמַּה הֻשְׁפַּע וּמָה הִשְׁפִּיעַ. לְפִיכָךְ, אֶת כָּל גַּדְלוּתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי רַבַּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, יִחֲסוּ לְאִמּוֹ, שֶׁהֵבִיאָה אֶת עֲרִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ "בִּשְׁבִיל שֶׁיִתְדַּבְּקוּ אָזְנָיו בְּדִבְרֵי תּוֹרָה" (יְרוּשַׁלְמִי יְבָמוֹת א-ו). לְפִיכָךְ הוֹרָה מָרָן הֶחָזוֹן-אִישׁ זצ"ל, שֶׁאַחַד הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר בְּגַן הַיְּלָדִים - וְגַם בַּבַּיִת, כַּמּוּבָן - הוּא שֶׁעַל הַקִּיר יִתְנוֹסְסוּ תְּמוּנוֹת שֶׁל רַבָּנִים, גְּאוֹנִים וְצַדִּיקִים. זֶה מַשְׁפִּיעַ. וְלֹא רַק מַשְׁפִּיעַ אֶלָּא בּוֹנֶה, יוֹצֵק יְסוֹדוֹת. וּמַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי שֶׁנִּפְגַּע אֲנוּשׁוֹת וְזָקוּק הָיָה לְאִשְׁפּוּז מְמֻשָּׁךְ בְּמַחְלָקָה שִׁקּוּמִית. לִפְנֵי כְּנִיסַת הַחוֹלֶה לַמַּחְלָקָה, הִקְדִּים מָרָן הָ'אָבִי עֶזְרִי' זצ"ל וְשָׁלַח אֶת אֶחָד מִמְּקֹרָבָיו לְהִוָּדַע בְּאֵיזֶה חֶדֶר יְשֻׁכַּן, לְהוֹרִיד אֶת הַפּוֹסְטֶרִים שֶׁהִתְנוֹסְסוּ שָׁם וְלִתְלוֹת תְּמוּנוֹת-רַבָּנִים. כְּדֵי שֶׁשִּׁקּוּם הַגּוּף לֹא יָבוֹא עַל יְדֵי חֻרְבַּן הַנֶּפֶשׁ.

וּמֵעַתָּה, רְצוֹנְךָ לְהַכִּיר אֶת עַצְמְךָ? - הַמַּרְאָה לְפָנֶיךָ! עֲרֹךְ סְקִירָה וּסְרִיקָה, הִזָּכֵר מָה אַתָּה רוֹאֶה וּמָה אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְתֵדַע מִי אַתָּה! רוֹאֶה אַתָּה מִנְיָן לִתְפִלָּה וְשִׁעוּר תּוֹרָה, רוֹאֶה אַתָּה צְנִיעוּת, שׁוֹמֵעַ קַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה וְדִבְרֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה - הֲרֵי עוֹלָמְךָ לְפָנֶיךָ, זֶה אַתָּה. אֲבָל אִם רוֹאֶה אַתָּה פְּרִיצַת גִּדְרֵי צְנִיעוּת, הֵן בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, הֵן בְּמַלְכּוֹדוֹת הַתִּקְשֹׁרֶת; אִם שׁוֹמֵעַ אַתָּה לָשׁוֹן מִשְׁתַּלַּחַת וְנִבּוּל פֶּה. צַר לוֹמַר, אֲבָל אֵלּוּ הֶחֳמָרִים שֶׁמֵּהֶם מֻרְכָּב עוֹלָמְךָ. וְכֹה חֲבָל.

לְפִיכָךְ, אֵלּוּ שֶׁעוֹלָמָם עוֹלַם תּוֹרָה מֵאִיר, יַעַמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר בִּימֵי הַקַּיִץ וּבִתְקוּפַת הַחֻפְשָׁה, לְבַל יָשׁוּבוּ וְהֵם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וארא תשפ"ה
	תָּמִיד יָכוֹל לִהְיוֹת גָּרוּעַ יוֹתֵר
	"וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'" (לא-ז) סִבּוֹת רַבּוֹת הֵן לִיצִיאָה לְמִלְחָמָה, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל, כִּבְדוֹת-מִשְׁקָל הֵן "וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'" (לא-ז) סִבּוֹת רַבּוֹת הֵן לִיצִיאָה לְמִלְחָמָה, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל, כִּבְדוֹת-מִשְׁקָל הֵן. שֶׁהֲרֵי מִלְחָמָה הִיא מַהֲלָךְ רְצִינִי, הַגּוֹבֶלֶת בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת וְהוֹצָאוֹתֶיהָ מְרֻבּוֹת. יֵשׁ הַמְּבַקְּשִׁים לִכְבֹּשׁ שְׁטָחִים, יֵשׁ הָרוֹצִים לְהִשְׁתַּלֵּט עַל אוֹצְרוֹת טֶבַע, יֵשׁ הָרוֹצִים כָּבוֹד וּשְׂרָרָה, יֵשׁ הַמְּבַקְּשִׁים נְקָמָה וּגְמוּל. אַךְ תָּמִיד מְעֹרָבִים בְּעִנְיָנָהּ הַגּוֹרְמִים הַמּוֹצִיאִים אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם, הַקִּנְאָה, הַתַּאֲוָה אוֹ הַכָּבוֹד. כִּמְדֻמֶּה, שֶׁמִּלְחֶמֶת מִדְיָן הַמֻּזְכֶּרֶת בְּפָרָשָׁתֵנוּ - חֲרִיגָה וְיוֹצֵאת דֹּפֶן, אַחַת וִיחִידָה בְּתוֹלְדוֹת עוֹלָם. עַם שָׁלֵם יָצָא לְמִלְחָמָה מִסִּבָּה אַחַת וִיחִידָה: מִשּׁוּם שֶׁבִּקְּשׁוּ לְהַחְטִיאוֹ! רַק עַם יִשְׂרָאֵל מְסֻגָּל לָצֵאת לְמִלְחָמָה מִסִּבָּה כָּזֹאת. בִּדְבַר ה' יָצְאוּ וְעָלָיו בָּטְחוּ. צָבָא מוּעָט כָּל כָּךְ גִּיְּסוּ, אֶלֶף לוֹחֲמִים מִכָּל שֵׁבֶט. לוֹחֲמִים שֶׁאֵינָם מְאֻמָּנִים. וּשְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ כָּבְשׁוּ מְדִינָה שְׁלֵמָה, הִכְרִיתוּ עַם שָׁלֵם, לָקְחוּ עֶשְׂרוֹת-אַלְפֵי שְׁבוּיִים וְלֹא נָפַל מֵהֶם אִישׁ. כֻּלָּם שָׁבוּ בְּשָׁלוֹם! כָּךְ זֶה כַּאֲשֶׁר ה' עוֹזֵר. בְּשׁוּבָם מִן הַמִּלְחָמָה, נִשְׁלְחוּ הַמְּפַקְּדִים לְמֹשֶׁה, כְּשֶׁבִּידֵיהֶם כָּל תַּכְשִׁיטֵי נְשׁוֹת מִדְיָן. צְמִידִים וּרְבִידִים, טַבָּעוֹת וַעֲגִילִים. אֶת הַכֹּל מְבַקְּשִׁים הֵם לְהָבִיא לְאוֹצַר בֵּית הַשֵּׁם. "אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: 'שֶׁמָּא חֲזַרְתֶּם לְקִלְקוּלְכֶם הָרִאשׁוֹן?'". הִבִּיט בְּחַשְׁדָנוּת עַל הַתְּרוּמָה, חָשַׁשׁ שֶׁמְּבַקֶּשֶׁת הִיא לְכַפֵּר עַל חֵטְא. אוּלַי הִתִּירוּ רֶסֶן בַּמִּלְחָמָה, פָּרְצוּ גִּדְרֵי צְנִיעוּת, חָלִילָה. הֵשִׁיבוּ, 'וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ' (בַּמִּדְבָּר לא-מט), אֶחָד לֹא סָטָה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. "אָמַר לָהֶם: 'אִם כֵּן, כַּפָּרָה לָמָּה?' אָמְרוּ לוֹ: 'אִם מִידֵי עֲבֵרָה יָצָאנוּ, מִידֵי הִרְהוּר לֹא יָצָאנוּ'. מִיָּד: 'וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה'' (בַּמִּדְבָּר לא-נ)" (שַׁבַּת סד.) אֲנָשִׁים מִתְיַחֲסִים בְּסַלְחָנוּת לְהִרְהוּר אָסוּר וּלְגוֹרְמָיו - רְאִיָּה וּשְׁמִיעָה. הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, יוֹצֵר הָאָדָם וּמַכִּיר כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ, אֵינוֹ סוֹבֵר כָּךְ. אָסַר זֹאת עָלֵינוּ בְּאִסּוּר לָאו: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" ((בַּמִּדְבָּר טו-לט). לַהֲלָכָה, הַמִּסְתַּכֵּל עַל דָּבָר אָסוּר כְּדֵי לְהִתְפַּעֵל מִמֶּנּוּ, עוֹבֵר עַל אִסּוּר מִן הַתּוֹרָה. וּמַדּוּעַ הַהִתְיַחֲסוּת הַמַּחְמִירָה? נְצַטֵּט אִמְרָה שֶׁל רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ-חַיִּים זצ"ל, מֵימְרָה וּבָהּ שְׁמוֹנֶה מִלִּים: "מַהוּ הָאָדָם?" נַעֲצֹר כָּאן לְרֶגַע וְנַחְשֹׁב, מָה הָיִינוּ עוֹנִים עַל שְׁאֵלָה זוֹ; מַהוּ בֶּאֱמֶת הָאָדָם, מַה תָּכְנוֹ. אֵיךְ הָיִינוּ מַגְדִּירִים, לְמַעֲשֶׂה, אֶת עַצְמֵנוּ?! נִזְכֹּר, נוֹתְרוּ לָנוּ שֵׁשׁ מִלִּים בִּלְבַד לַהַגְדָּרָה... אֵיךְ הָיִיתִי מַגְדִּיר אֶת עַצְמִי, אֶת זוּלָתִי, אֶת הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ, בְּשֵׁשׁ מִלִּים?? יַחְשֹׁב כָּל אֶחָד עַל שָׁלֹשׁ תְּשׁוּבוֹת אֶפְשָׁרִיּוֹת, וּמִיָּד נִבְדֹּק אִם קָלַעְנוּ לַמַּטָּרָה. תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים: "מַהוּ הָאָדָם - מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה, וּמַה שֶּׁהוּא שׁוֹמֵעַ". זֶה מַה שֶּׁבּוֹנֶה אוֹתוֹ, זֶה מַה שֶּׁיּוֹצֵק אֶת יְסוֹדוֹתָיו, זֶה מַה שֶּׁמְּמַלֵּא אוֹתוֹ בְּתֹכֶן. וְלֹא, אֵין מְדֻבָּר בָּאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם חוֹשְׁבִים, שֶׁאֵינָם הוֹגִים, שֶׁאֵינָם יְצִירָתִיִּים. אֲבָל גַּם הֵם קוֹלְטִים וּפוֹלְטִים, וַהֲגִיגֵיהֶם וְרַעְיוֹנוֹתֵיהֶם - בָּבוּאַת קְלִיטָתָם. הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ, וְנֹזְלִים... בְּאֵרֶךָ" (מִשְׁלֵי ה-טו). בִּתְחִלָּה הָאָדָם כְּבוֹר, שֶׁמְּמַלְּאִים אוֹתוֹ מִן הַחוּץ. לְאַחַר מִכֵּן כְּבָר נוֹבֵעַ הוּא מִשֶּׁלּוֹ. וְהַשְּׁאֵלָה: מַה קָּלַט, מִמַּה הֻשְׁפַּע וּמָה הִשְׁפִּיעַ. לְפִיכָךְ, אֶת כָּל גַּדְלוּתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, מִגְּדוֹלֵי תַּלְמִידֵי רַבַּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, יִחֲסוּ לְאִמּוֹ, שֶׁהֵבִיאָה אֶת עֲרִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ "בִּשְׁבִיל שֶׁיִתְדַּבְּקוּ אָזְנָיו בְּדִבְרֵי תּוֹרָה" (יְרוּשַׁלְמִי יְבָמוֹת א-ו). לְפִיכָךְ הוֹרָה מָרָן הֶחָזוֹן-אִישׁ זצ"ל, שֶׁאַחַד הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר בְּגַן הַיְּלָדִים - וְגַם בַּבַּיִת, כַּמּוּבָן - הוּא שֶׁעַל הַקִּיר יִתְנוֹסְסוּ תְּמוּנוֹת שֶׁל רַבָּנִים, גְּאוֹנִים וְצַדִּיקִים. זֶה מַשְׁפִּיעַ. וְלֹא רַק מַשְׁפִּיעַ אֶלָּא בּוֹנֶה, יוֹצֵק יְסוֹדוֹת. וּמַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי שֶׁנִּפְגַּע אֲנוּשׁוֹת וְזָקוּק הָיָה לְאִשְׁפּוּז מְמֻשָּׁךְ בְּמַחְלָקָה שִׁקּוּמִית. לִפְנֵי כְּנִיסַת הַחוֹלֶה לַמַּחְלָקָה, הִקְדִּים מָרָן הָ'אָבִי עֶזְרִי' זצ"ל וְשָׁלַח אֶת אֶחָד מִמְּקֹרָבָיו לְהִוָּדַע בְּאֵיזֶה חֶדֶר יְשֻׁכַּן, לְהוֹרִיד אֶת הַפּוֹסְטֶרִים שֶׁהִתְנוֹסְסוּ שָׁם וְלִתְלוֹת תְּמוּנוֹת-רַבָּנִים. כְּדֵי שֶׁשִּׁקּוּם הַגּוּף לֹא יָבוֹא עַל יְדֵי חֻרְבַּן הַנֶּפֶשׁ. וּמֵעַתָּה, רְצוֹנְךָ לְהַכִּיר אֶת עַצְמְךָ? - הַמַּרְאָה לְפָנֶיךָ! עֲרֹךְ סְקִירָה וּסְרִיקָה, הִזָּכֵר מָה אַתָּה רוֹאֶה וּמָה אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְתֵדַע מִי אַתָּה! רוֹאֶה אַתָּה מִנְיָן לִתְפִלָּה וְשִׁעוּר תּוֹרָה, רוֹאֶה אַתָּה צְנִיעוּת, שׁוֹמֵעַ קַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה וְדִבְרֵי תּוֹרָה וְיִרְאָה - הֲרֵי עוֹלָמְךָ לְפָנֶיךָ, זֶה אַתָּה. אֲבָל אִם רוֹאֶה אַתָּה פְּרִיצַת גִּדְרֵי צְנִיעוּת, הֵן בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, הֵן בְּמַלְכּוֹדוֹת הַתִּקְשֹׁרֶת; אִם שׁוֹמֵעַ אַתָּה לָשׁוֹן מִשְׁתַּלַּחַת וְנִבּוּל פֶּה. צַר לוֹמַר, אֲבָל אֵלּוּ הֶחֳמָרִים שֶׁמֵּהֶם מֻרְכָּב עוֹלָמְךָ. וְכֹה חֲבָל. לְפִיכָךְ, אֵלּוּ שֶׁעוֹלָמָם עוֹלַם תּוֹרָה מֵאִיר, יַעַמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר בִּימֵי הַקַּיִץ וּבִתְקוּפַת הַחֻפְשָׁה, לְבַל יָשׁוּבוּ וְהֵם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)