Otzarot-Article

"רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים" (ד-ה) בְּ'יַלְקוּט מֵעַם לֹעֵז' לְהַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב כּוּלִי זַצַ"ל, מָצִינוּ סִפּוּר מְאַלֵּף. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם נִכְבָּד שֶׁכִּהֵן כְּשַׁגְרִיר שֶׁל כָּבוֹד בְּמַמְלָכָה סְמוּכָה, וְהָיָה מוֹקִירוֹ וּמַעֲרִיצוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר הָרָם וְהַנִּשָּׂא הַשּׁוֹלֵט בָּהּ. פַּעַם אַחַת נָסַע לְאוֹתָהּ מַמְלָכָה לְהִוָּעֵד עִם הַקֵּיסָר בְּאַרְמוֹנוֹ. קִבְּלוֹ הַקֵּיסָר בִּידִידוּת מֻפְגֶּנֶת, גִּלָּה לוֹ אֶת רָזֵי הַנְהָגַת הַמְּלוּכָה וְהֶרְאָהוּ אֶת גִּנְזֵי אוֹצְרוֹתָיו וְאֶת שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּתוֹ. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא אַף נָתַן לוֹ מַתָּנָה. לְאוֹת הוֹקָרָה וְחִבָּה יְתֵרָה נָטַל הַקֵּיסָר אֶת חַרְבּוֹ הַיְקָרָה - חֶרֶב זָהָב מְשֻׁבֶּצֶת בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּבְמַרְגָּלִיּוֹת זוֹהֲרוֹת, שֶׁשְּׁמוֹ חָקוּק בָּהּ בְּשִׁבּוּץ יַהֲלוֹמִים; חֶרֶב הַנֶּחְשֶׁבֶת לְחֵלֶק מִלְּבוּשׁ הַשְּׂרָד שֶׁל הַקֵּיסָר וְאֵין אִישׁ רַשַּׁאי לְחָגְרָהּ לְמָתְנָיו - וְחֶרֶב זֹאת נָתַן בְּמַתָּנָה כִּתְשׁוּרָה לַשַּׁגְרִיר אוֹהֲבוֹ.

הוֹדָה לַמֶּלֶךְ עַל מַתְּנָתוֹ וּפָנָה לָשׁוּב לְאַרְצוֹ.

בַּגְּבוּל עֲצָרוּהוּ פְּקִידֵי הַמֶּכֶס, בִּקְּשׁוּ שֶׁיִּפְתַּח אֶת הָאַמְתַּחַת. פְּתָחָהּ - וְחַרְבּוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר נָצְצָה בִּשְׁלַל גְּוָנִים.

מֵאֲחוֹרָיו עָמַד אֶחָד מִשָּׂרֵי הַמְּלוּכָה שֶׁנִּצֵּל אֶת שְׁהוּתוֹ בְּעִיר הַבִּירָה וְהִזְמִין לְעַצְמוֹ חֶרֶב מְפֹאֶרֶת וִיקָרָה אֵצֶל גְּדוֹל צוֹרְפֵי הַזָּהָב. גַּם חַרְבּוֹ הָיְתָה עֲשׂוּיָה מִזָּהָב טָהוֹר, גַּם הִיא הָיְתָה מְשֻׁבֶּצֶת בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְגַם שְׁמוֹ חָקוּק הָיָה בָּהּ בְּיַהֲלוֹמִים זוֹהֲרִים. אַךְ כַּמּוּבָן לֹא נִתָּן לְהַשְׁווֹת אֶת יָפְיָהּ וַהֲדָרָהּ, אֶת יְקָרָהּ וְשָׁוְיָהּ לְחַרְבּוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר. הִבִּיט בְּחֶרֶב הַקֵּיסָר בְּקִנְאָה וְצִפָּה בַּחֲשָׁשׁ לִשְׁמֹעַ כַּמָּה דְּמֵי מֶכֶס יִגְבּוּ בַּעֲדָהּ.

הִבִּיטוּ פְּקִידֵי הַמֶּכֶס בְּחֶרֶב הַקֵּיסָר בְּיִרְאַת כָּבוֹד, וְהוֹרוּ לַחֲבִיב הַקֵּיסָר לִנְעֹל אֶת הָאַמְתַּחַת. לֹא גָּבוּ בַּעֲבוּרָהּ מֶכֶס.

שָׂמַח הַשָּׂר, וּבְבִטָּחוֹן פָּתַח אֶת אַמְתַּחְתּוֹ. רָאוּ הַפְּקִידִים אֶת הַחֶרֶב. הוֹצִיאוּהָ, הֶעֱרִיכוּ שָׁוְיָהּ, וְהִטִּילוּ עָלֶיהָ מֶכֶס בִּסְכוּם עָתֵק.

נִזְעַק הַשָּׂר: "מַה הָאַפְלָיָה הַזֹּאת, הֲרֵי זוֹ מְדִינִיּוּת שֶׁל אֵיפָה וְאֵיפָה! חַרְבּוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁלְּפָנַי הָיְתָה יְקָרָה שִׁבְעָתַיִם וְלֹא גְּבִיתֶם מִמֶּנּוּ פְּרוּטָה אַחַת וְעָלַי הִתְגּוֹלַלְתֶּם בִּדְרִישַׁת הוֹן עָתֵק. הֵיכָן הַצֶּדֶק, הֵיכָן הַיֹּשֶׁר?!"

אָמְרוּ לוֹ: "אַל נָא בְּאַפְּךָ. הֵן תָּבִין כִּי הִיא הַנּוֹתֶנֶת. חַרְבּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אֵין עֵרֶךְ לְשָׁוְיָהּ. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כַּאֲשֶׁר הַקֵּיסָר חֲגָרָהּ לְמָתְנָיו וְהִיא חֵלֶק מִמַּדָּיו. מִמֵּילָא, הֲרֵי הִיא נֶחְשֶׁבֶת כְּחֵלֶק מִן הַמֶּלֶךְ וַהֲדַר מַלְכוּתוֹ, וּבְכָל סְכוּם שֶׁנַּעֲרִיךְ אוֹתָהּ נִמְצֵאנוּ פּוֹגְעִים בִּכְבוֹד הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ. כִּי גַּם אִם נַעֲרִיכֶנָה בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זְהוּבִים, וּבְמֵאָה אֶלֶף זְהוּבִים, נִמְצָא שֶׁאָנוּ מַעֲרִיכִים כָּךְ אֶת כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ, וּבְכָךְ מְזַלְזְלִים בִּכְבוֹדוֹ. אֲבָל חַרְבְּךָ, אוֹתָהּ קָנִיתָ, יֵשׁ לָהּ עֵרֶךְ וְנִתָּן לְהַטִּיל עָלֶיהָ מֶכֶס"...

סִפּוּר זֶה כָּתַב כְּמָשָׁל לַהֲבָנַת דִּין וַהֲלָכָה שֶׁחֲזַ"ל לוֹמְדִים מִפָּסוּק בְּפָרָשָׁתֵנוּ. משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר לָנוּ: "רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִּוַּנִי ה' אֱלֹקָי" וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל: רְאוּ וְתִלְמְדוּ מִמֶּנִּי, כְּפִי שֶׁאֲנִי לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם בְּחִנָּם כָּךְ אַתֶּם תְּלַמְּדוּ תּוֹרָה בְּחִנָּם.

מַה פֵּשֶׁר הַצִּוּוּי לְלַמֵּד בְּחִנָּם? הַמּוֹרִים וְהַמְלַמְּדִים, רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת וּמַגִּידֵי הַשִּׁעוּרִים, בְּוַדַּאי אֵינָם מְצֻוִּים לִגְווֹעַ חָלִילָה בָּרָעָב. אֲבָל בָּא הַכָּתוּב לוֹמַר, שֶׁהַשָּׂכָר שֶׁהֵם מְקַבְּלִים אֵינוֹ דְּמֵי הַשֹּׁוִי שֶׁל פְּעֻלָּתָם וְאֵינוֹ מְחֻשָּׁב לְפִי עֵרֶךְ הַלִּמּוּד. שֶׁכֵּן כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יִהְיֶה בָּהֶם דַּי לִשְׂכַר לִמּוּד הֲלָכָה אַחַת. שֶׁהֲרֵי "טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב...", וְנֶאֱמַר "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ...".

הַמְּלַמְּדִים, מַגִּידֵי הַשִּׁעוּרִים, רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת וְרָאשֵׁי הַכּוֹלְלִים אֵינָם נוֹטְלִים "שְׂכַר הַלִּמּוּד" כִּי אֵין עֲרֹךְ לִשְׂכָרוֹ. נוֹטְלִים הֵם מַשְׂכֹּרֶת כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתָּם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַקְדִּישׁ זְמַנָּם לְיִעוּדָם, לִלְמֹד עַל מְנָת לְלַמֵּד וּלְהָפִיץ תּוֹרָה וְאוֹרָה.

הָבוּ גֹּדֶל לְמֵאוֹת וַאֲלָפִים וְאוּלַי לְרִבְבוֹת מַגִּידֵי הַשִּׁעוּר בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ, לְרַבָּנֵי הַקְּהִלּוֹת וּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וְלִ'סְתָם אַבְרֵכִים' מְסוּרִים, הַמּוֹסְרִים שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, גְּמָרָא, הֲלָכָה וְאַגָּדָה, דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ, בְּכֹל נְקֻדּוֹת הַיִּשּׁוּב בָּאָרֶץ; שִׁעוּרִים מְאַלְּפִים בְּכָל תְּחוּם בַּיַּהֲדוּת, לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְהַאֲדִירָהּ - בְּלֹא לְקַבֵּל שָׂכָר.

מַה בִּיכָלְתֵּנוּ לְשַׁלֵּם לָהֶם עַל הֲכָנָתָם אֶת הַשִּׁעוּר עֲבוּרֵנוּ, עַל בּוֹאָם לַשִּׁעוּר לְמַעֲנֵנוּ, עַל מְסִירוּתָם? הֲלֹא שָׂכָר אֵינָם נוֹטְלִים, וּבְמַה נוּכַל לְהַבִּיעַ לָהֶם אֶת הוֹקָרָתֵנוּ וְהַכָּרַת טוֹבָתֵנוּ?

בַּדֶּרֶךְ הָאַחַת וְהַיְחִידָה: לָבוֹא וּלְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה. וְ"תַשְׁלוּם" זֶה חָשׁוּב לָהֶם - וְלָנוּ! מִכֹּל!!! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וארא תשפ"ה
	תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים מְהַפֶּכֶת דִּין לְרַחֲמִים
	"וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" (ו-ז) סָח רַבִּי שָׁלוֹם הַכֹּהֵן שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל: רַבִּי אֵלִיָּהוּ לוּפִּיאָן סִפֵּר עֻבְדָּה מִפִּי הַצַּדִּיק רַבִּי הִירְשׁ בְּרוֹיְדָא, שֶׁנּוֹכַח בָּהּ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה: "רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים" (ד-ה) בְּ'יַלְקוּט מֵעַם לֹעֵז' לְהַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב כּוּלִי זַצַ"ל, מָצִינוּ סִפּוּר מְאַלֵּף. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם נִכְבָּד שֶׁכִּהֵן כְּשַׁגְרִיר שֶׁל כָּבוֹד בְּמַמְלָכָה סְמוּכָה, וְהָיָה מוֹקִירוֹ וּמַעֲרִיצוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר הָרָם וְהַנִּשָּׂא הַשּׁוֹלֵט בָּהּ. פַּעַם אַחַת נָסַע לְאוֹתָהּ מַמְלָכָה לְהִוָּעֵד עִם הַקֵּיסָר בְּאַרְמוֹנוֹ. קִבְּלוֹ הַקֵּיסָר בִּידִידוּת מֻפְגֶּנֶת, גִּלָּה לוֹ אֶת רָזֵי הַנְהָגַת הַמְּלוּכָה וְהֶרְאָהוּ אֶת גִּנְזֵי אוֹצְרוֹתָיו וְאֶת שְׂכִיּוֹת חֶמְדָּתוֹ. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא אַף נָתַן לוֹ מַתָּנָה. לְאוֹת הוֹקָרָה וְחִבָּה יְתֵרָה נָטַל הַקֵּיסָר אֶת חַרְבּוֹ הַיְקָרָה - חֶרֶב זָהָב מְשֻׁבֶּצֶת בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּבְמַרְגָּלִיּוֹת זוֹהֲרוֹת, שֶׁשְּׁמוֹ חָקוּק בָּהּ בְּשִׁבּוּץ יַהֲלוֹמִים; חֶרֶב הַנֶּחְשֶׁבֶת לְחֵלֶק מִלְּבוּשׁ הַשְּׂרָד שֶׁל הַקֵּיסָר וְאֵין אִישׁ רַשַּׁאי לְחָגְרָהּ לְמָתְנָיו - וְחֶרֶב זֹאת נָתַן בְּמַתָּנָה כִּתְשׁוּרָה לַשַּׁגְרִיר אוֹהֲבוֹ. הוֹדָה לַמֶּלֶךְ עַל מַתְּנָתוֹ וּפָנָה לָשׁוּב לְאַרְצוֹ. בַּגְּבוּל עֲצָרוּהוּ פְּקִידֵי הַמֶּכֶס, בִּקְּשׁוּ שֶׁיִּפְתַּח אֶת הָאַמְתַּחַת. פְּתָחָהּ - וְחַרְבּוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר נָצְצָה בִּשְׁלַל גְּוָנִים. מֵאֲחוֹרָיו עָמַד אֶחָד מִשָּׂרֵי הַמְּלוּכָה שֶׁנִּצֵּל אֶת שְׁהוּתוֹ בְּעִיר הַבִּירָה וְהִזְמִין לְעַצְמוֹ חֶרֶב מְפֹאֶרֶת וִיקָרָה אֵצֶל גְּדוֹל צוֹרְפֵי הַזָּהָב. גַּם חַרְבּוֹ הָיְתָה עֲשׂוּיָה מִזָּהָב טָהוֹר, גַּם הִיא הָיְתָה מְשֻׁבֶּצֶת בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְגַם שְׁמוֹ חָקוּק הָיָה בָּהּ בְּיַהֲלוֹמִים זוֹהֲרִים. אַךְ כַּמּוּבָן לֹא נִתָּן לְהַשְׁווֹת אֶת יָפְיָהּ וַהֲדָרָהּ, אֶת יְקָרָהּ וְשָׁוְיָהּ לְחַרְבּוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר. הִבִּיט בְּחֶרֶב הַקֵּיסָר בְּקִנְאָה וְצִפָּה בַּחֲשָׁשׁ לִשְׁמֹעַ כַּמָּה דְּמֵי מֶכֶס יִגְבּוּ בַּעֲדָהּ. הִבִּיטוּ פְּקִידֵי הַמֶּכֶס בְּחֶרֶב הַקֵּיסָר בְּיִרְאַת כָּבוֹד, וְהוֹרוּ לַחֲבִיב הַקֵּיסָר לִנְעֹל אֶת הָאַמְתַּחַת. לֹא גָּבוּ בַּעֲבוּרָהּ מֶכֶס. שָׂמַח הַשָּׂר, וּבְבִטָּחוֹן פָּתַח אֶת אַמְתַּחְתּוֹ. רָאוּ הַפְּקִידִים אֶת הַחֶרֶב. הוֹצִיאוּהָ, הֶעֱרִיכוּ שָׁוְיָהּ, וְהִטִּילוּ עָלֶיהָ מֶכֶס בִּסְכוּם עָתֵק. נִזְעַק הַשָּׂר: "מַה הָאַפְלָיָה הַזֹּאת, הֲרֵי זוֹ מְדִינִיּוּת שֶׁל אֵיפָה וְאֵיפָה! חַרְבּוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁלְּפָנַי הָיְתָה יְקָרָה שִׁבְעָתַיִם וְלֹא גְּבִיתֶם מִמֶּנּוּ פְּרוּטָה אַחַת וְעָלַי הִתְגּוֹלַלְתֶּם בִּדְרִישַׁת הוֹן עָתֵק. הֵיכָן הַצֶּדֶק, הֵיכָן הַיֹּשֶׁר?!" אָמְרוּ לוֹ: "אַל נָא בְּאַפְּךָ. הֵן תָּבִין כִּי הִיא הַנּוֹתֶנֶת. חַרְבּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אֵין עֵרֶךְ לְשָׁוְיָהּ. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כַּאֲשֶׁר הַקֵּיסָר חֲגָרָהּ לְמָתְנָיו וְהִיא חֵלֶק מִמַּדָּיו. מִמֵּילָא, הֲרֵי הִיא נֶחְשֶׁבֶת כְּחֵלֶק מִן הַמֶּלֶךְ וַהֲדַר מַלְכוּתוֹ, וּבְכָל סְכוּם שֶׁנַּעֲרִיךְ אוֹתָהּ נִמְצֵאנוּ פּוֹגְעִים בִּכְבוֹד הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוֹ. כִּי גַּם אִם נַעֲרִיכֶנָה בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זְהוּבִים, וּבְמֵאָה אֶלֶף זְהוּבִים, נִמְצָא שֶׁאָנוּ מַעֲרִיכִים כָּךְ אֶת כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ, וּבְכָךְ מְזַלְזְלִים בִּכְבוֹדוֹ. אֲבָל חַרְבְּךָ, אוֹתָהּ קָנִיתָ, יֵשׁ לָהּ עֵרֶךְ וְנִתָּן לְהַטִּיל עָלֶיהָ מֶכֶס"... סִפּוּר זֶה כָּתַב כְּמָשָׁל לַהֲבָנַת דִּין וַהֲלָכָה שֶׁחֲזַ"ל לוֹמְדִים מִפָּסוּק בְּפָרָשָׁתֵנוּ. משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר לָנוּ: "רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִּוַּנִי ה' אֱלֹקָי" וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל: רְאוּ וְתִלְמְדוּ מִמֶּנִּי, כְּפִי שֶׁאֲנִי לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם בְּחִנָּם כָּךְ אַתֶּם תְּלַמְּדוּ תּוֹרָה בְּחִנָּם. מַה פֵּשֶׁר הַצִּוּוּי לְלַמֵּד בְּחִנָּם? הַמּוֹרִים וְהַמְלַמְּדִים, רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת וּמַגִּידֵי הַשִּׁעוּרִים, בְּוַדַּאי אֵינָם מְצֻוִּים לִגְווֹעַ חָלִילָה בָּרָעָב. אֲבָל בָּא הַכָּתוּב לוֹמַר, שֶׁהַשָּׂכָר שֶׁהֵם מְקַבְּלִים אֵינוֹ דְּמֵי הַשֹּׁוִי שֶׁל פְּעֻלָּתָם וְאֵינוֹ מְחֻשָּׁב לְפִי עֵרֶךְ הַלִּמּוּד. שֶׁכֵּן כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יִהְיֶה בָּהֶם דַּי לִשְׂכַר לִמּוּד הֲלָכָה אַחַת. שֶׁהֲרֵי "טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב...", וְנֶאֱמַר "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ...". הַמְּלַמְּדִים, מַגִּידֵי הַשִּׁעוּרִים, רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת וְרָאשֵׁי הַכּוֹלְלִים אֵינָם נוֹטְלִים "שְׂכַר הַלִּמּוּד" כִּי אֵין עֲרֹךְ לִשְׂכָרוֹ. נוֹטְלִים הֵם מַשְׂכֹּרֶת כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתָּם, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַקְדִּישׁ זְמַנָּם לְיִעוּדָם, לִלְמֹד עַל מְנָת לְלַמֵּד וּלְהָפִיץ תּוֹרָה וְאוֹרָה. הָבוּ גֹּדֶל לְמֵאוֹת וַאֲלָפִים וְאוּלַי לְרִבְבוֹת מַגִּידֵי הַשִּׁעוּר בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ, לְרַבָּנֵי הַקְּהִלּוֹת וּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת וְלִ'סְתָם אַבְרֵכִים' מְסוּרִים, הַמּוֹסְרִים שִׁעוּרֵי תּוֹרָה, גְּמָרָא, הֲלָכָה וְאַגָּדָה, דְּרוּשׁ וְחִדּוּשׁ, בְּכֹל נְקֻדּוֹת הַיִּשּׁוּב בָּאָרֶץ; שִׁעוּרִים מְאַלְּפִים בְּכָל תְּחוּם בַּיַּהֲדוּת, לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְהַאֲדִירָהּ - בְּלֹא לְקַבֵּל שָׂכָר. מַה בִּיכָלְתֵּנוּ לְשַׁלֵּם לָהֶם עַל הֲכָנָתָם אֶת הַשִּׁעוּר עֲבוּרֵנוּ, עַל בּוֹאָם לַשִּׁעוּר לְמַעֲנֵנוּ, עַל מְסִירוּתָם? הֲלֹא שָׂכָר אֵינָם נוֹטְלִים, וּבְמַה נוּכַל לְהַבִּיעַ לָהֶם אֶת הוֹקָרָתֵנוּ וְהַכָּרַת טוֹבָתֵנוּ? בַּדֶּרֶךְ הָאַחַת וְהַיְחִידָה: לָבוֹא וּלְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי הַתּוֹרָה. וְ"תַשְׁלוּם" זֶה חָשׁוּב לָהֶם - וְלָנוּ! מִכֹּל!!! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)