Otzarot-Article

"הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא" (כג-כד) בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זֹהַר ח"ג רי-א) הִסְבִּירוּ אֶת עִנְיַן 'הַלָּבִיא' וְ'הָאֲרִי' בַּנּוֹשֵׂא שֶׁל הַשְׁכָּמָה לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, בְּהִתְגַּבְּרוּת עַל הָעֲיֵפוּת וּבְהִתְנַעֲרוּת לִתְפִלָּה בְּמִנְיָן. הֲרֵי כָּאן קִימָה וּגְבוּרָה בְּפֹעַל.

אַךְ בַּמִּדְרָשׁ (בַּמִּדְבָּר רַבָּה כ-כ) מַשְׁמָע, שֶׁהַהִתְנַעֲרוּת רוּחָנִית הִיא: לַעֲבֹר מִמַּצָּב שֶׁל שֵׁנָה וּבַטָּלָה לְמַצָּב שֶׁל רִכּוּז בִּתְפִלָּה וּבַעֲבוֹדַת ה' תַּמָּה. דָּבָר זֶה דּוֹרֵשׁ גְּבוּרַת אֲרִי, שֶׁרֶגַע אֶחָד מִתְנַמְנֵם הוּא בְּרִפְיוֹן וּבְעַצְלוּת, וּבְמִשְׁנֵהוּ נִצָּב בִּמְלֹא כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ.

כָּאָמוּר, גְּדוֹלָה סְגֻלַּת הַגְּבוּרָה הָאִישִׁית, לָקוּם כְּלָבִיא וּלְהִתְנַשֵּׂא כַּאֲרִי בִּתְפִלָּה לְבוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁבִּזְכוּתָהּ נִתְגַּבֵּר גַּם עַל הַשּׂוֹנֵא שֶׁבַּחוּץ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (סוֹטָה מב.), שֶׁבִּזְכוּת קְרִיאַת שְׁמַע בֹּקֶר וְעֶרֶב מְנַצְּחִים אֶת הָאוֹיְבִים. לָכֵן לֹא יִתְרַשֵּׁל הָאָדָם לָקוּם בַּבֹּקֶר, גַּם אִם עָצֵל הוּא מִטִּבְעוֹ, אִטִּי וּמְסֻרְבָּל.

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָיָה נָשׂוּי בְּאֹשֶׁר וּבְשַׁלְוָה לְאִשָּׁה מְסוּרָה, שֶׁכָּל מַעְיָנֶיהָ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ. הָיְתָה קָמָה בְּעוֹד לַיְלָה. מְנַפָּה וְלָשָׁה וּמַתְפִּיחָה, מְקַטֶּפֶת וְעוֹרֶכֶת אֶת הַבָּצֵק, מַכְשִׁירָה וּמְדִיחָה וּמְבַשֶּׁלֶת אֶת הַבָּשָׂר, טוֹרַחַת וּמְכִינָה מִינֵי מַעֲדַנִּים. וְנִיחוֹחוֹת הַבִּשּׁוּל וְהָאֲפִיָּה מִלְּאוּ אֶת הַבַּיִת.

אַךְ הָאֹשֶׁר בַּר-חֲלֹף הָיָה. הָאִשָּׁה חָלְתָה וְנִפְטְרָה. הִתְאַבֵּל, הִתְנַחֵם וּבָנָה בֵּיתוֹ מֵחָדָשׁ. עִם אִשָּׁה טוֹבָה, חֲכָמָה, בַּעֲלַת מַעֲלוֹת רַבּוֹת - אַךְ טִרְחָה עַל הַתְקָנַת הַמַּאֲכָלִים לֹא נִמְנְתָה עֲלֵיהֶן... מַה שֶּׁהֵבִיא מֵהַמַּכֹּלֶת, זֶה מַה שֶּׁאָכַל... דָּנָהּ לְכַף זְכוּת: לֹא כָּל אַחַת מֻכְשֶׁרֶת, לֹא כָּל אַחַת יוֹדַעַת, הַמִּטְבָּח אֵינוֹ תְּחוּמָהּ, לוּ יְהִי כֵן.

וְיוֹם אֶחָד הִתְבַּשְּׂרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁלְּמָחֳרָת עוֹמְדִים קְרוֹבֶיהָ לְהַגִּיעַ.

אוֹ אָז קָמָה מִבְּעוֹד לַיְלָה, וְנִפְּתָה וְקָטְפָה וְעָרְכָה, הִכְשִׁירָה וְהֵדִיחָה וּבִשְּׁלָה וְטִגְּנָה, וּמִן הַמִּטְבָּח עָלוּ נִיחוֹחוֹת מְגָרִים שֶׁל מַעֲדַנִּים מֻפְלָאִים.

וְהַבַּעַל, חָרַק שִׁנַּיִם וְעֵינָיו יָרוּ גִּצִּים. אִם כָּךְ, יוֹדַעַת הִיא וּמֻכְשֶׁרֶת! בַּעֲבוּר קְרוֹבֶיהָ טוֹרַחַת וּמְבַשֶּׁלֶת, רַק בַּעֲבוּרִי לֹא, אֵינִי חָשׁוּב בְּעֵינֶיהָ דַּי...

וְהַנִּמְשָׁל - אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי חֲוִיתָא סוֹפֵר זצ"ל מִגֶ'רְבָּה - יֵשׁ לְךָ אָדָם הַמִּתְרַשֵּׁל לָקוּם בַּבֹּקֶר, תָּמִיד יְאַחֵר לַמִּנְיָן. מַה נֹּאמַר, יֵשׁ מִי שֶׁהוּא זָרִיז וְיֵשׁ הֶעָצֵל בְּטִבְעוֹ, אִטִּי וּמְסֻרְבָּל בְּמַהֲלָכוֹ. טֶבַע הוּא וְאֵין לְשַׁנּוֹתוֹ. אֲבָל אִם יֵצְאוּ לְטִיּוּל, אוֹ אָז יָקוּם בָּאַשְׁמֹרֶת, יִתְלַבֵּשׁ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת, וְהִנֵּה הוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן. אוֹ אָז יְעוֹרֵר תַּרְעֹמֶת. אִם כֵּן, מְסֻגָּל הוּא, זָרִיז וְנִמְרָץ לִכְשֶׁיִּרְצֶה. אִם כֵּן, מַדּוּעַ לֹא לִתְפִלָּה בְּמִנְיָן?! (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים)

	וארא תשפ"ה
	תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים מְהַפֶּכֶת דִּין לְרַחֲמִים
	"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא" (כג-כד) בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זֹהַר ח"ג רי-א) הִסְבִּירוּ אֶת עִנְיַן 'הַלָּבִיא' וְ'הָאֲרִי' בַּנּוֹשֵׂא שֶׁל הַשְׁכָּמָה לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, בְּהִתְגַּבְּרוּת עַל הָעֲיֵפוּת וּבְהִתְנַעֲרוּת לִתְפִלָּה בְּמִנְיָן. הֲרֵי כָּאן קִימָה וּגְבוּרָה בְּפֹעַל. אַךְ בַּמִּדְרָשׁ (בַּמִּדְבָּר רַבָּה כ-כ) מַשְׁמָע, שֶׁהַהִתְנַעֲרוּת רוּחָנִית הִיא: לַעֲבֹר מִמַּצָּב שֶׁל שֵׁנָה וּבַטָּלָה לְמַצָּב שֶׁל רִכּוּז בִּתְפִלָּה וּבַעֲבוֹדַת ה' תַּמָּה. דָּבָר זֶה דּוֹרֵשׁ גְּבוּרַת אֲרִי, שֶׁרֶגַע אֶחָד מִתְנַמְנֵם הוּא בְּרִפְיוֹן וּבְעַצְלוּת, וּבְמִשְׁנֵהוּ נִצָּב בִּמְלֹא כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ. כָּאָמוּר, גְּדוֹלָה סְגֻלַּת הַגְּבוּרָה הָאִישִׁית, לָקוּם כְּלָבִיא וּלְהִתְנַשֵּׂא כַּאֲרִי בִּתְפִלָּה לְבוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁבִּזְכוּתָהּ נִתְגַּבֵּר גַּם עַל הַשּׂוֹנֵא שֶׁבַּחוּץ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (סוֹטָה מב.), שֶׁבִּזְכוּת קְרִיאַת שְׁמַע בֹּקֶר וְעֶרֶב מְנַצְּחִים אֶת הָאוֹיְבִים. לָכֵן לֹא יִתְרַשֵּׁל הָאָדָם לָקוּם בַּבֹּקֶר, גַּם אִם עָצֵל הוּא מִטִּבְעוֹ, אִטִּי וּמְסֻרְבָּל. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָיָה נָשׂוּי בְּאֹשֶׁר וּבְשַׁלְוָה לְאִשָּׁה מְסוּרָה, שֶׁכָּל מַעְיָנֶיהָ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ. הָיְתָה קָמָה בְּעוֹד לַיְלָה. מְנַפָּה וְלָשָׁה וּמַתְפִּיחָה, מְקַטֶּפֶת וְעוֹרֶכֶת אֶת הַבָּצֵק, מַכְשִׁירָה וּמְדִיחָה וּמְבַשֶּׁלֶת אֶת הַבָּשָׂר, טוֹרַחַת וּמְכִינָה מִינֵי מַעֲדַנִּים. וְנִיחוֹחוֹת הַבִּשּׁוּל וְהָאֲפִיָּה מִלְּאוּ אֶת הַבַּיִת. אַךְ הָאֹשֶׁר בַּר-חֲלֹף הָיָה. הָאִשָּׁה חָלְתָה וְנִפְטְרָה. הִתְאַבֵּל, הִתְנַחֵם וּבָנָה בֵּיתוֹ מֵחָדָשׁ. עִם אִשָּׁה טוֹבָה, חֲכָמָה, בַּעֲלַת מַעֲלוֹת רַבּוֹת - אַךְ טִרְחָה עַל הַתְקָנַת הַמַּאֲכָלִים לֹא נִמְנְתָה עֲלֵיהֶן... מַה שֶּׁהֵבִיא מֵהַמַּכֹּלֶת, זֶה מַה שֶּׁאָכַל... דָּנָהּ לְכַף זְכוּת: לֹא כָּל אַחַת מֻכְשֶׁרֶת, לֹא כָּל אַחַת יוֹדַעַת, הַמִּטְבָּח אֵינוֹ תְּחוּמָהּ, לוּ יְהִי כֵן. וְיוֹם אֶחָד הִתְבַּשְּׂרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁלְּמָחֳרָת עוֹמְדִים קְרוֹבֶיהָ לְהַגִּיעַ. אוֹ אָז קָמָה מִבְּעוֹד לַיְלָה, וְנִפְּתָה וְקָטְפָה וְעָרְכָה, הִכְשִׁירָה וְהֵדִיחָה וּבִשְּׁלָה וְטִגְּנָה, וּמִן הַמִּטְבָּח עָלוּ נִיחוֹחוֹת מְגָרִים שֶׁל מַעֲדַנִּים מֻפְלָאִים. וְהַבַּעַל, חָרַק שִׁנַּיִם וְעֵינָיו יָרוּ גִּצִּים. אִם כָּךְ, יוֹדַעַת הִיא וּמֻכְשֶׁרֶת! בַּעֲבוּר קְרוֹבֶיהָ טוֹרַחַת וּמְבַשֶּׁלֶת, רַק בַּעֲבוּרִי לֹא, אֵינִי חָשׁוּב בְּעֵינֶיהָ דַּי... וְהַנִּמְשָׁל - אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי חֲוִיתָא סוֹפֵר זצ"ל מִגֶ'רְבָּה - יֵשׁ לְךָ אָדָם הַמִּתְרַשֵּׁל לָקוּם בַּבֹּקֶר, תָּמִיד יְאַחֵר לַמִּנְיָן. מַה נֹּאמַר, יֵשׁ מִי שֶׁהוּא זָרִיז וְיֵשׁ הֶעָצֵל בְּטִבְעוֹ, אִטִּי וּמְסֻרְבָּל בְּמַהֲלָכוֹ. טֶבַע הוּא וְאֵין לְשַׁנּוֹתוֹ. אֲבָל אִם יֵצְאוּ לְטִיּוּל, אוֹ אָז יָקוּם בָּאַשְׁמֹרֶת, יִתְלַבֵּשׁ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת, וְהִנֵּה הוּא מוּכָן וּמְזֻמָּן. אוֹ אָז יְעוֹרֵר תַּרְעֹמֶת. אִם כֵּן, מְסֻגָּל הוּא, זָרִיז וְנִמְרָץ לִכְשֶׁיִּרְצֶה. אִם כֵּן, מַדּוּעַ לֹא לִתְפִלָּה בְּמִנְיָן?! (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים)