Otzarot-Article

"מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת". סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: יֵשׁ אִמְרָה נוֹדַעַת, בְּוַדַּאי דֶּרֶךְ הֲלָצָה נֶאֶמְרָה, אֲבָל אֱמֶת כֹּה נוֹקֶבֶת טְמוּנָה בָּהּ. אֶת לֵיל הַסֵּדֶר פָּתַחְנוּ בְּהַכְרָזַת "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵכוֹל, כָּל דִּצְרִיך יֵיתֵי וְיִפְסַח". יוֹשֵׁב הַבֵּן, וְאֵינוֹ מַאֲמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו. פּוֹתֵחַ וְשׁוֹאֵל: אַבָּא, מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? אַף פַּעַם אֵינְךָ מַכְנִיס אוֹרְחִים וְהַלַּיְלָה הַזֶּה אַתָּה מַזְמִינָם?!

אָה, מֵשִׁיב הָאָב, זֶה בִּגְלַל שֶׁ"עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם", וּמִמֶּנּוּ לָמַדְנוּ לוֹמַר דָּבָר אֶחָד וְלַעֲשׂוֹת דָּבָר אַחֵר, לְהַבְטִיחַ וְלָסֶגֶת, לִמְצוֹא מוֹצָא: לְכוּ נָא הַגְּבָרִים, בְּלִי הַצֹּאן וְהַבָּקָר...

בְּנוֹבְהַרְדּוֹק סִפְּרוּ עַל אוֹתוֹ עָשִׁיר קַמְצָן שֶׁחָלָה בְּטִיפוּס הַבַּהֲרוֹת. הָיְתָה זוֹ מַחֲלָה קַטְלָנִית, מִמֶּנָּה אִישׁ לֹא קָם. בַּצַּר לוֹ הִבְטִיחַ שֶׁאִם יִתְרַפֵּא יִתֵּן חֲצִי מִלְיוֹן זְלוֹטִי לִצְדָקָה. הוֹן עָתֵק. אֲבָל הִבְטִיחַ זֹאת בְּלֵב קַל, שֶׁהֲרֵי אִישׁ לֹא הִבְרִיא מִמַּחֲלָה זוֹ. וְלָמָּה הִבְטִיחַ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַה לוֹמַר עָלָיו בַּהֶסְפֵּד...

לֹא עָזַר לוֹ, וְנִרְפָּא לַאֲסוֹנוֹ... מִיַּד הִתְיַצְּבוּ הָעֲנִיִּים בְּתוֹר אָרוֹךְ לְקַבֵּל אֶת חֶלְקָם בַּחֲצִי הַמִּלְיוֹן. חָשְׁכוּ עֵינָיו. מַה יַּעֲשֶׂה...

לְאָשְׁרוֹ, הָיָה יוֹדֵעַ סֵפֶר. זָכַר אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (סוֹטָה מט:) גְּדוֹלָה גְּמִילוּת חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה מִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה טְעָמִים: הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּהֶם, שֶׁהַצְּדָקָה בְּמָמוֹנוֹ, וּגְמִילוּת חֲסָדִים בֵּין בְּגוּפוֹ בֵּין בְּמָמוֹנוֹ. עַל כֵּן, הוֹדִיעַ שֶׁחֲצִי הַמִּלְיוֹן עוֹבֵר שִׁדְרוּג: לֹא לִצְדָקָה אֶלָּא לְקֶרֶן גְּמַ"ח.

חָשַׁב שֶׁהוֹעִיל, אַךְ לֹא. הַתּוֹר הִתְאָרֵךְ בְּכִפְלַיִם, כִּי גַּם הָעֲשִׁירִים עָמְדוּ בַּתּוֹר לְהַלְוָאַת גְּמַ"ח.

הֶחְלִיט לִפְעֹל לְפִי הָאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁנִיָּה. מַמְשִׁיכָה הַגְּמָרָא וְאוֹמֶרֶת טַעַם נוֹסָף: צְדָקָה בְּמָמוֹנוֹ, גְּמִילוּת חֲסָדִים אַף בְּגוּפוֹ. הוֹדִיעַ לְכֻלָּם שֶׁהֶחְלִיט לְשַׁנּוֹת אֶת הַיִּעוּד. בִּמְקוֹם לְהַקְצוֹת כֶּסֶף לִצְדָקָה, מוּכָן הוּא לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר, לִטְרֹחַ בְּגוּפוֹ.

לֹא שִׁעֵר אֶת הַתּוֹצָאָה. אֲנָשִׁים הִתְדַּפְּקוּ עַל דַּלְתּוֹ בְּלֹא סוֹף: אוּלַי מוּכָן הוּא לִסְעֹד אֶת בְּנָם הַחוֹלֶה, אוּלַי יֵאוֹת לְלַוּוֹת אֶת אֲבִיהֶם הַקָּשִׁישׁ, אוּלַי מוּכָן הוּא לַעֲזֹר בִּנְשִׂיאַת מַשָּׂאוֹת וְכֵן הָלְאָה וְהָלְאָה. וְכִי בִּשְׁבִיל זֶה הִבְרִיא, כְּדֵי לְבַלּוֹת אֶת שְׁאֵרִית יָמָיו בְּעֶזְרָה לַזּוּלַת... חַיָּב לִהְיוֹת לְכָךְ פִּתְרוֹן.

עִיֵּן וּמָצָא. בְּוַדַּאי, לְפִיכָךְ נִכְתַּב הַטַּעַם הַשְּׁלִישִׁי: שֶׁהַצְדָּקָה לַחַיִּים, וּגְמִילוּת חֶסֶד בֵּין לַחַיִּים וּבֵין לַמֵּתִים. הִתְנַדֵּב אֵפוֹא לְחֶבְרָה קַדִּישָׁא וְנָשַׁם לִרְוָחָה: אַף לֹא אֶחָד עָמַד בַּתּוֹר כְּדֵי לְהִקָּבֵר...

אַשְׁרָיו, גַּם קִיֵּם נִדְרוֹ וְגַם נִשְׁאַר עִם רְכוּשׁוֹ. הֲרֵי לָנוּ תַּלְמִיד נֶאֱמָן לְפַרְעֹה וּמַמְשִׁיךְ מוֹרַשְׁתּוֹ. (וְהִגַּדְתָּ)

	ויחי תשפ"ה
	קַח הַכֹּל בְּאַהֲבָה!
	"מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת". סִפֵּר הָרַב גַּלִינְסְקִי: יֵשׁ אִמְרָה נוֹדַעַת, בְּוַדַּאי דֶּרֶךְ הֲלָצָה נֶאֶמְרָה, אֲבָל אֱמֶת כֹּה נוֹקֶבֶת טְמוּנָה בָּהּ. אֶת לֵיל הַסֵּדֶר פָּתַחְנוּ בְּהַכְרָזַת "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵכוֹל, כָּל דִּצְרִיך יֵיתֵי וְיִפְסַח". יוֹשֵׁב הַבֵּן, וְאֵינוֹ מַאֲמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו. פּוֹתֵחַ וְשׁוֹאֵל: אַבָּא, מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? אַף פַּעַם אֵינְךָ מַכְנִיס אוֹרְחִים וְהַלַּיְלָה הַזֶּה אַתָּה מַזְמִינָם?! אָה, מֵשִׁיב הָאָב, זֶה בִּגְלַל שֶׁ"עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם", וּמִמֶּנּוּ לָמַדְנוּ לוֹמַר דָּבָר אֶחָד וְלַעֲשׂוֹת דָּבָר אַחֵר, לְהַבְטִיחַ וְלָסֶגֶת, לִמְצוֹא מוֹצָא: לְכוּ נָא הַגְּבָרִים, בְּלִי הַצֹּאן וְהַבָּקָר... בְּנוֹבְהַרְדּוֹק סִפְּרוּ עַל אוֹתוֹ עָשִׁיר קַמְצָן שֶׁחָלָה בְּטִיפוּס הַבַּהֲרוֹת. הָיְתָה זוֹ מַחֲלָה קַטְלָנִית, מִמֶּנָּה אִישׁ לֹא קָם. בַּצַּר לוֹ הִבְטִיחַ שֶׁאִם יִתְרַפֵּא יִתֵּן חֲצִי מִלְיוֹן זְלוֹטִי לִצְדָקָה. הוֹן עָתֵק. אֲבָל הִבְטִיחַ זֹאת בְּלֵב קַל, שֶׁהֲרֵי אִישׁ לֹא הִבְרִיא מִמַּחֲלָה זוֹ. וְלָמָּה הִבְטִיחַ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַה לוֹמַר עָלָיו בַּהֶסְפֵּד... לֹא עָזַר לוֹ, וְנִרְפָּא לַאֲסוֹנוֹ... מִיַּד הִתְיַצְּבוּ הָעֲנִיִּים בְּתוֹר אָרוֹךְ לְקַבֵּל אֶת חֶלְקָם בַּחֲצִי הַמִּלְיוֹן. חָשְׁכוּ עֵינָיו. מַה יַּעֲשֶׂה... לְאָשְׁרוֹ, הָיָה יוֹדֵעַ סֵפֶר. זָכַר אֶת דִּבְרֵי הַגְּמָרָא (סוֹטָה מט:) גְּדוֹלָה גְּמִילוּת חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה מִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה טְעָמִים: הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּהֶם, שֶׁהַצְּדָקָה בְּמָמוֹנוֹ, וּגְמִילוּת חֲסָדִים בֵּין בְּגוּפוֹ בֵּין בְּמָמוֹנוֹ. עַל כֵּן, הוֹדִיעַ שֶׁחֲצִי הַמִּלְיוֹן עוֹבֵר שִׁדְרוּג: לֹא לִצְדָקָה אֶלָּא לְקֶרֶן גְּמַ"ח. חָשַׁב שֶׁהוֹעִיל, אַךְ לֹא. הַתּוֹר הִתְאָרֵךְ בְּכִפְלַיִם, כִּי גַּם הָעֲשִׁירִים עָמְדוּ בַּתּוֹר לְהַלְוָאַת גְּמַ"ח. הֶחְלִיט לִפְעֹל לְפִי הָאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁנִיָּה. מַמְשִׁיכָה הַגְּמָרָא וְאוֹמֶרֶת טַעַם נוֹסָף: צְדָקָה בְּמָמוֹנוֹ, גְּמִילוּת חֲסָדִים אַף בְּגוּפוֹ. הוֹדִיעַ לְכֻלָּם שֶׁהֶחְלִיט לְשַׁנּוֹת אֶת הַיִּעוּד. בִּמְקוֹם לְהַקְצוֹת כֶּסֶף לִצְדָקָה, מוּכָן הוּא לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר, לִטְרֹחַ בְּגוּפוֹ. לֹא שִׁעֵר אֶת הַתּוֹצָאָה. אֲנָשִׁים הִתְדַּפְּקוּ עַל דַּלְתּוֹ בְּלֹא סוֹף: אוּלַי מוּכָן הוּא לִסְעֹד אֶת בְּנָם הַחוֹלֶה, אוּלַי יֵאוֹת לְלַוּוֹת אֶת אֲבִיהֶם הַקָּשִׁישׁ, אוּלַי מוּכָן הוּא לַעֲזֹר בִּנְשִׂיאַת מַשָּׂאוֹת וְכֵן הָלְאָה וְהָלְאָה. וְכִי בִּשְׁבִיל זֶה הִבְרִיא, כְּדֵי לְבַלּוֹת אֶת שְׁאֵרִית יָמָיו בְּעֶזְרָה לַזּוּלַת... חַיָּב לִהְיוֹת לְכָךְ פִּתְרוֹן. עִיֵּן וּמָצָא. בְּוַדַּאי, לְפִיכָךְ נִכְתַּב הַטַּעַם הַשְּׁלִישִׁי: שֶׁהַצְדָּקָה לַחַיִּים, וּגְמִילוּת חֶסֶד בֵּין לַחַיִּים וּבֵין לַמֵּתִים. הִתְנַדֵּב אֵפוֹא לְחֶבְרָה קַדִּישָׁא וְנָשַׁם לִרְוָחָה: אַף לֹא אֶחָד עָמַד בַּתּוֹר כְּדֵי לְהִקָּבֵר... אַשְׁרָיו, גַּם קִיֵּם נִדְרוֹ וְגַם נִשְׁאַר עִם רְכוּשׁוֹ. הֲרֵי לָנוּ תַּלְמִיד נֶאֱמָן לְפַרְעֹה וּמַמְשִׁיךְ מוֹרַשְׁתּוֹ. (וְהִגַּדְתָּ)