לֹא נִתָּן לִקְנוֹת יְהוּדִי בְּפַת לֶחֶם!

"וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו... וַיְנַהֲלֵם בַּלֶּחֶם בְּכָל מִקְנֵהֶם בַּשָּׁנָה הַהִוא" (מז-יב, יז) לִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: מַדּוּעַ בְּיַחַס לְאָבִיו וּלְאֶחָיו שֶׁל יוֹסֵף – נֶאֶמְרָה לְשׁוֹן 'וַיְכַלְכֵּל', בְּעוֹד בְּיַחַס לַמִּצְרִים – נֶאֶמְרָה לְשׁוֹן 'וַיְנַהֲלֵם'? הֲרֵי מְדֻבָּר בִּפְעֻלָּה זֵהָה: יוֹסֵף דָּאַג לְפַרְנֵס גַּם אֶת אֶחָיו וְגַם אֶת הַמִּצְרִים!

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בְּאַחַד הַיָּמִים, יָצָא הַצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וּפָגַשׁ בִּיהוּדִי פָּשׁוּט שֶׁעָמַד בַּשּׁוּק וְהִמְתִּין שֶׁיִּשְׂכְּרוּ אוֹתוֹ לִמְלָאכָה. נִגַּשׁ אֵלָיו רַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְאָמַר: "הַאִם רְצוֹנְךָ לָבוֹא עִמִּי אֶל בֵּיתִי? אֲנִי מוּכָן לִדְאֹג לְכָל מַחְסוֹרְךָ בְּרֶוַח, אוּלָם תְּנַאי אֶחָד יֵשׁ לִי: עָלֶיךָ לְמַלֵּא כָּל בַּקָּשָׁה שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ!"

הִסְכִּים הָאִישׁ לַהַצָּעָה מִיָּד. הוּא הָיָה מְשֻׁכְנָע כִּי הַצַּדִּיק לֹא יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בַּקָּשׁוֹת שֶׁתִּהְיֶינָה מֵעֵבֶר לִיכָלְתּוֹ, וְהַהַצָּעָה קָסְמָה לוֹ.

עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, עָקַר הַיְּהוּדִי אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק. הָרַב דָּאַג לְהַגִּישׁ לוֹ מִיָּד סְעוּדָה דְּשֵׁנָה, וּבֵינְתַיִם – לֹא בִּקֵּשׁ מְאוּמָה. כָּךְ, יוֹם וְעוֹד יוֹם: הַצַּדִּיק דָּאַג לְהַרְעִיף כָּל טוּב עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הָ'עוֹבֵד' שֶׁלּוֹ, מִבְּלִי לְבַקֵּשׁ כְּלוּם!

הַהֶסְדֵּר מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַיְּהוּדִי. מִבְּחִינָתוֹ, לֹא יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת טוֹב מִכָּךְ!

אוּלָם לְאַחַר כַּמָּה חֳדָשִׁים, נִגַּשׁ אֵלָיו הַצַּדִּיק: "הַאִם אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַתְּנַאי שֶׁהִתְנֵיתִי עִמְּךָ, עַל פִּיו עָלֶיךָ לְמַלֵּא כָּל בַּקָּשָׁה שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ? וּבְכֵן, כָּעֵת הִגִּיעַ הַזְּמַן לְמַלֵּא אֶת הַתְּנַאי: אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לַעֲשׂוֹת דָּבָר אֶחָד וְיָחִיד... לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת!"

הַיְּהוּדִי לֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו... הַאִם יִתָּכֵן שֶׁהַצַּדִּיק מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְחַלֵּל אֶת שַׁבַּת הַמַּלְכָּה?! אוּלָם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק הָיָה נָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ: "הֶסְכֵּם זֶה הֶסְכֵּם, וְעָלֶיךָ לְמַלֵּא כָּל בַּקָּשָׁה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ!"

כַּאֲשֶׁר הֵבִין הַיְּהוּדִי כִּי רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִתְכַּוֵּן בִּרְצִינוּת – הִתְפַּתֵּחַ בֵּינוֹ וּבֵין הַצַּדִּיק וִכּוּחַ קוֹלָנִי, שֶׁבְּסוֹפוֹ הֵרִים הַיְּהוּדִי אֶת רַגְלָיו וּבָרַח מִבֵּיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ...

נָשָׂא רַבִּי לֵוִי יִצְחָק אֶת עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְאָמַר:

"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְאֵה אֶת בָּנֶיךָ! יְהוּדִי פָּשׁוּט הִתְגּוֹרֵר בְּבֵיתִי חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים וְנֶהֱנָה מִכָּל טוּב, אוּלָם כַּאֲשֶׁר רַק בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לְחַלֵּל אֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ – בָּרַח כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ! מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל!"...

זֶה טִיבוֹ שֶׁל יְהוּדִי: יְהוּדִי אֵינוֹ מוּכָן לִמְכֹּר אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּשׁוּם מְחִיר!

וּמִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, כְּפִי שֶׁהָיָה אוֹמֵר הַגָּאוֹן רַבִּי זַלְמָן סוֹרוֹצְקִין זַצַ"ל:

כַּאֲשֶׁר הָיָה מְדֻבָּר עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ וְעַל הָאַחִים הַקְּדוֹשִׁים, בָּרוּר הָיָה כִּי הֵם לֹא יִסְטוּ וְלוּ בְּמַשֶּׁהוּ מִדַּרְכָּם כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּפַרְנָסָה... יְהוּדִי רָעֵב נִתָּן אָמְנָם 'לְכַלְכֵּל', אוּלָם לֹא נִתָּן בְּשׁוּם אֹפֶן 'לְנַהֵל' אוֹתוֹ בְּאֶמְצָעוּת הָאֹכֶל!

לְעֻמַּת זֹאת, אֶת הַמִּצְרִים הָרְעֵבִים – בְּהֶחְלֵט הָיָה נִתָּן 'לְנַהֵל' בְּאֶמְצָעוּת הַלֶּחֶם...

בִּשְׁבִיל לִזְכּוֹת לְפַת לֶחֶם – הֵם הָיוּ מוּכָנִים לַעֲשׂוֹת הַכֹּל, וַאֲפִלּוּ לָמוּל אֶת עַצְמָם, כְּפִי שֶׁדָּרַשׁ מֵהֶם יוֹסֵף... מִשּׁוּם כָּךְ, בְּיַחַס לַמִּצְרִים, הִשְׁתַּמְּשָׁה הַתּוֹרָה בְּלָשׁוֹן 'וַיְנַהֲלֵם'! (לְלַמֶּדְךָ)