לְהִשְׁתַּדֵּל לְבַקֵּר חוֹלִים

"וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (כא-יט) אָמְרוּ חֲזַ"ל (נְדָרִים מ): כָּל הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיִּחְיֶה, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיָּמוּת. מַדּוּעַ?

גִּלּוּי מַרְעִישׁ וּמְצַמְרֵר בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, גִּלָּה לָנוּ רַב אֲחַאי גָּאוֹן זיע"א (בַּשְּׁאִילְתּוֹת): הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, רוֹאֶה בְּסִבְלוֹ וּמְכַוֵּן עָלָיו יוֹתֵר בִּתְפִלָּתוֹ, אֲבָל זֶה שֶׁאֵינוֹ מְבַקְּרוֹ וּמִתְבַּשֵּׂר כִּי הוּא עוֹמֵד לָשׁוּב אֶל בֵּיתוֹ, מַרְגִּישׁ לֹא נָעִים עַל כָּךְ שֶׁלֹּא בִּקְּרוֹ, וּמִתְפַּלֵּל בְּסֵתֶר לִבּוֹ שֶׁיָּמוּת...

רֹאשׁ יְשִׁיבַת הַמְקֻבָּלִים "בֵּית אֵ-ל", הַגָּאוֹן רַבִּי שָׁלוֹם הַדָּאיָה זַצַ"ל, הָיָה יָדוּעַ בִּגְאוֹנוּתוֹ לֹא רַק בְּתוֹרַת הַסּוֹד אֶלָּא בְּכָל מִכְמַנֵּי הַתּוֹרָה. הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁסִּפְּרוּ עָלָיו, רַבִּים. נֶכְדּוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב הַדָּאיָה, סִפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע עִמּוֹ:

כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי כְּבֶן שָׁלוֹשׁ, חָלִיתִי בְּמַחֲלַת יְלָדִים מְסֻכֶּנֶת שֶׁהִטִּילָה אֶת חִתָּתָהּ עַל כָּל הַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי בִּירוּשָׁלַיִם. יָדָהּ שֶׁל הָרְפוּאָה קָצְרָה מִלְּהוֹשִׁיעַ, לֹא הָיוּ חִסּוּנִים בָּאָרֶץ כְּדֵי לְהִתְמוֹדֵד עִם הַמַּחֲלָה, וְרַבִּים מֵהַיְלָדִים שֶׁחָלוּ בַּמַּחֲלָה, נִפְטְרוּ בְּקִצּוּר יָמִים וְשָׁנִים.

בְּאַחַד הַיָּמִים, הוֹרָה הָרוֹפֵא לְצֶוֶת הָאֲחָיוֹת לְגַלֵּחַ אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשִׁי מֵחֲשָׁשׁ לְכִנֶּמֶת. הָיוּ לִי תַּלְתַּלִּים הֲדוּרִים וַאֲרֻכִּים שֶׁהִרְשִׁימוּ אֶת כָּל רוֹאֵיהֶם, לָכֵן הָאֲחָיוֹת נִסּוּ לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה וְאָמְרוּ לָרוֹפֵא שֶׁטִּפֵּל בִּי: "חֲבָל, יֵשׁ לוֹ שֵׂעָר יָפֶה כָּל כָּךְ!"

נָעַץ בָּהֶן הָרוֹפֵא מַבָּט שֶׁל בּוּז וְאָמַר: "מַה זֶּה מְשַׁנֶּה?! בְּלָאו הָכִי בְּעוֹד תְּקוּפָה קְצָרָה הוּא יָמוּת".

אִמִּי, שֶׁלֹּא מָשָׁה מִמִּטַּת חָלְיִי, שָׁמְעָה אֶת מַה שֶּׁלָּחַשׁ הָרוֹפֵא לְצֶוֶת הָאֲחָיוֹת, וּפָרְצָה בְּבֶכִי. הִיא הָיְתָה נִסְעֶרֶת מְאֹד וְלֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לְהָכִיל אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַקָּשָׁה. עַד עַתָּה, אִמִּי הִתְנַחֲמָה בַּטִּפּוּל הָרְפוּאִי שֶׁקִּבַּלְתִּי וְהָיְתָה בָּהּ תִּקְוָה שֶׁאַחְלִים מִמַּחֲלָתִי, אַךְ עַתָּה, כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת אַבְחָנָתוֹ, הִיא הֵבִינָה שֶׁכָּלוּ כָּל הַקִּצִּין.

אִמִּי מִהֲרָה לְבֵית זְקֵנֵנוּ, הַגָּאוֹן רַבִּי שָׁלוֹם הַדָּאיָה זַצַ"ל. הִיא פָּרְצָה בְּבֶכִי, וּכְשֶׁכֻּלָּהּ רוֹעֶדֶת, סִפְּרָה לַסַּבָּא מַה שֶּׁאָמַר הָרוֹפֵא.

"מָה הַפֵּרוּשׁ 'הָרוֹפֵא אוֹמֵר'? מִי הִסְמִיךְ אוֹתוֹ לִקְצֹב חַיֵּי אָדָם?!" תָּהָה סַבָּא בְּקוֹל. "יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְרַפֵּא, אַךְ לֹא לְיָאֵשׁ!"

בִּמְהִירוּת לָבַשׁ סַבָּא אֶת גְּלִימָתוֹ, נָטַל אֶת מַקְלוֹ וְיָצָא לִפְקֹד אֶת מִטָּתִי בְּבֵית הַחוֹלִים.

סַבָּא נִצַּב סָמוּךְ לְמִטָּתִי וְהֵחֵל לְמַלְמֵל פְּסוּקֵי תְּהִלִּים, תְּפִלּוֹת עִם כַּוָּנוֹת סוֹד. בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים דַּקּוֹת נִמְשְׁכוּ הַתְּפִלּוֹת, וְאִמִּי הִצְטָרְפָה אֲלֵיהֶן בִּבְכִיּוֹת עֲצוּמוֹת.

זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן, הוּטַב מַצָּבִי. אָזַרְתִּי כֹּחוֹת בִּלְתִּי מֻסְבָּרִים וּפָשׁוּט נֶעֱמַדְתִּי עַל רַגְלַי, עַד שֶׁהֶחְלַמְתִּי לְגַמְרֵי. הָרוֹפְאִים הָיוּ הֲמוּמִים מֵהַנֵּס שֶׁהִתְרַחֵשׁ. וּבָרוּךְ ה' אֲנִי חַי וְקַיָּם עַד הַיּוֹם, בִּזְכוּת אוֹתָן תְּפִלּוֹת שֶׁל סַבָּא זַצַ"ל.

פַּעַם אַחַת, חָלָה רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא. הוּא פָּנָה אֶל הַ"נֶּשֶׁר הַגָּדוֹל" הֲלֹא הוּא הָרַמְבַּ"ם, כְּדֵי לְקַבֵּל תְּרוּפָה לְמַכְאוֹבוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הָרַמְבַּ"ם, פָּסַק אֶת אַבְחָנָתוֹ לְמַחֲלָתוֹ: עֹנִי, דַּלּוּת וּמַחְסוֹר. וְהַתְּרוּפָה: אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָרִים מַתָּנָה...

כַּעֲבוֹר כַּמָּה שָׁנִים, שׁוּב הִגִּיעַ רַבִּי אַבְרָהָם לְמִצְרַיִם, בְּתִקְוָה לְקַבֵּל רְפוּאָה לְעֵינָיו שֶׁכִּמְעַט הִתְעַוְּרוּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ, צָעַק עָלָיו הָרַמְבַּ"ם, כֵּיצַד הֵעֵז לְהִכָּנֵס בְּלֹא תַּשְׁלוּם, וּמִיָּד צִוָּה עַל עוֹזְרָיו שֶׁיִּקְשְׁרוּהוּ בַּחוּץ. רַבִּי אַבְרָהָם נִפְגַּע מְאֹד, וְעֵינָיו הֵחֵלּוּ זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת לְלֹא הֲפוּגָה, שֶׁכֵּן הוּא הָיָה קָשׁוּר כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ יְמָמָה תְּמִימָה...

לְאַחַר מִכֵּן, הִגִּיעַ אֵלָיו הָרַמְבַּ"ם וְגִלָּה לוֹ: "כָּל זֹאת עָשִׂיתִי לְטוֹבָתְךָ, עַתָּה נִצַּלְתָּ מֵעִוָּרוֹן! עַל יְדֵי דִּמְעוֹתֶיךָ יָצְאוּ הַמֻּגְלָה וְהַמְּלִיחוּת מֵעֵינֶיךָ". (מָה אָהַבְתִּי תּוֹרָתֶךָ)