אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּפִלָּה

"ה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם... הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ" (כד-ז) אַבְרָהָם אָבִינוּ, צִיֵּד אֶת אֱלִיעֶזֶר עַבְדּוֹ בִּשְׁטַר מַתָּנָה עַל כָּל רְכוּשׁוֹ, בְּמִגְדָּנוֹת וּבַעֲשָׂרָה גְּמַלִּים טְעוּנִים בִּכְלֵי כֶּסֶף וְזָהָב. וּבְכָל זֹאת, אָנוּ רוֹאִים שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא סָמַךְ עַל כָּל זֶה, אֶלָּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כֹּחַ הַתְּפִלָּה, כְּדֵי שֶׁאֱלִיעֶזֶר יַצְלִיחַ בִּמְשִׂימָתוֹ: "ה' אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם... הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם".

בְּסֵפֶר "רַבִּי מֹשֶׁה פַיְנְשְׁטֵיין", מוּבָא סִפּוּר עַל רַבִּי דָּוִד זַצַ"ל, אֲבִי סָבוֹ שֶׁל פּוֹסֵק הַדּוֹר, הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְנְשְׁטֵיין זַצַ"ל:

רַבִּי דָּוִד הִשְׂכִּיר עַצְמוֹ לְמַעֲבִיד גּוֹי, אֲבָל הִתְנָה עִמּוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ זְמַן חָפְשִׁי בְּכָל יוֹם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל. הַגּוֹי הִסְכִּים, אַךְ עִם הַזְּמַן כָּעַס עַל הַדַּקּוֹת הָאֲרֻכּוֹת שֶׁמִּתְבַּזְבְּזוֹת בְּכָל יוֹם, בְּשֶׁל עַקְשָׁנוּתוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל הַיְּהוּדִי לְהִתְפַּלֵּל.

יוֹם אֶחָד, בְּעֵת שֶׁרַבִּי דָּוִד הִתְפַּלֵּל, יָרָה הַגּוֹי בְּאֶקְדָּחוֹ כְּדֵי לְהַבְהִיל אוֹתוֹ. אַךְ מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל רַבִּי דָּוִד הָיוּ דְּבוּקוֹת בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְהוּא כְּלָל לֹא הִרְגִּישׁ בְּעָצְמַת הָרַעַשׁ שֶׁל הַיְרִיָּה!

כַּאֲשֶׁר רָאָה הַגּוֹי אֶת הַדְּבֵקוּת שֶׁל הַפּוֹעֵל הַיְּהוּדִי בֶּאֱמוּנָתוֹ, כִּבֵּד אוֹתוֹ וְלֹא הִפְרִיעַ לוֹ עוֹד.

"עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק-ב). אָמְרוּ חֲזַ"ל בַּמִּדְרָשׁ (שוחר טוב ק): "אָמַר רַבִּי אַיְבוּ, כְּשֶׁתִּהְיֶה עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, יְהֵא לִבְּךָ שָׂמֵחַ עָלֶיךָ, שֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל לֵאלֹקִים שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ".

בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ חָרַב וַעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת הִתְבַּטְּלָה, אֲבָל יֵשׁ לָנוּ אֶת עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, "אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב? זוֹ תְּפִלָּה" (ברכות כו), וְאַף שֶׁלִּפְעָמִים נִרְאֶה שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים וְלֹא נַעֲנִים, אַל לָנוּ לְהִתְיָאֵשׁ! לִפְעָמִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר עַל הָאָדָם מִסְפַּר תְּפִלּוֹת מְסֻיָּם שֶׁעָלָיו לְהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּמַלֵּא אֶת מְבֻקָּשׁוֹ. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הִתְפַּלֵּל חֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה תְּפִלּוֹת כְּדֵי לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא נַעֲנָה, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אִם הָיָה מִתְפַּלֵּל עוֹד תְּפִלָּה אַחַת - הָיָה קוֹרֵעַ אֶת הַגְּזֵרָה! עָלֵינוּ לְקַיֵּם בְּעַצְמֵנוּ אֶת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ברכות לב:): "כֵּיוָן שֶׁהִתְפַּלֵּל אָדָם וְלֹא נַעֲנָה, אַל יִתְיָאֵשׁ אֶלָּא יַחֲזֹר וְיִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כז-יד) "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'", קַוֵּה וַחֲזֹר וְקַוֵּה.

"אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מֻנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם, אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים" (ברכות י). וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר: "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא". "וַיֶּעְתַּר" הוּא מִלְּשׁוֹן "עֲשִׁירוּת". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁשָּׁפַךְ תְּפִלּוֹת בְּעֹשֶׁר (בראשית רבה סג-ה).

בְּמִקְרִים רַבִּים, לֶעָנִי אֵין כֶּסֶף, אַךְ יֵשׁ לוֹ יְלָדִים רַבִּים, וְאִלּוּ לֶעָשִׁיר יֵשׁ כֶּסֶף רַב, אוּלָם אֵין לוֹ יְלָדִים רַבִּים.

פֶּה מֵפִיק הַמַּרְגָּלִיּוֹת, דּוֹרֵשׁ כִּתְרֵי אוֹתִיּוֹת, הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן מוּצָפִי, הֵבִיא הֶסְבֵּר מְעַנְיֵן עַל כָּךְ, בְּסִפְרוֹ הַנִּפְלָא "דּוֹרֵשׁ צִיּוֹן":

הֶעָנִי שׁוֹתֶה, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, מַיִם, וּמַאֲכָלוֹ יְרָקוֹת וּפֵרוֹת וְאוּלַי גַּם מְעַט דָּגִים. רֹב הַבְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁהוּא מְבָרֵךְ בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם הֵן בִּרְכַּת "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת", לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרֵךְ אוֹתוֹ בִּנְפָשׁוֹת רַבּוֹת... וְאִלּוּ הֶעָשִׁיר מְמַהֵר לַעֲבוֹדָתוֹ וְלַעֲסָקָיו, וְאֵין לוֹ זְמַן לִסְעוּדוֹת לֶחֶם. הוּא נוֹהֵג לֶאֱכֹל בּוּרֶקָס, קְרוּאַסוֹנִים, פִּיצוֹת וַחֲטִיפִים, וְרֹב בִּרְכוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת הֵן "עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה". לָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ לְבִרְכוֹתָיו וּמַעֲנִיק לוֹ כַּלְכָּלָה טוֹבָה וְכֶסֶף רַב...

אוּלַי זֶה נֶאֱמַר בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה, אוּלָם נִתָּן לִלְמֹד מִכָּךְ יְסוֹד חָשׁוּב: אֶת מַה שֶּׁאָדָם מַרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו – הוּא לְבַסּוֹף יְקַבֵּל! וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, "חוּצְפָּא, אֲפִלּוּ כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא מְהַנֵּי" (סנהדרין קה).

בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כֻּלָּם מְסַפְּרִים סִפּוּרִים יָפִים בַּעֲלֵי סוֹף מְרַגֵּשׁ. אֲבָל כָּל אֶחָד עוֹבֵר גַּם סִפּוּרִים שֶׁלֹּא מְסַפְּרִים. סִפּוּרִים שֶׁבָּהֶם עֲדַיִן לֹא רוֹאִים אֶת הַסּוֹף הַטּוֹב, עֲדַיִן נִמְצָאִים בַּדֶּרֶךְ.

אָדָם יוֹשֵׁב בְּאוֹטוֹבּוּס, בַּמּוֹשָׁב שֶׁלְּיַד הַחַלּוֹן, וְרוֹאֶה דָּבָר מְשֻׁנֶּה. הַנֶּהָג סוֹטֶה לְפֶתַע מֵהַדֶּרֶךְ הָרְגִילָה וְנוֹסֵעַ בִּרְחוֹבוֹת לֹא מֻכָּרִים, מִתְפַּתֵּל בְּסִמְטָאוֹת וְעוֹבֵר בְּמִשְׁעוֹלִים. "תַּגִּיד לִי", הוּא שׁוֹאֵל אֶת הַנּוֹסֵעַ שֶׁלְּצִדּוֹ, "הַנֶּהָג הִשְׁתַּבֵּשׁ?"

"הַדֶּרֶךְ הִשְׁתַּבְּשָׁה", מְתַקֵּן אוֹתוֹ יְדִידוֹ לַמַּסָּע, "יֵשׁ 'פְּקָק' גָּדוֹל בַּכְּבִישׁ הָרָאשִׁי, וּכְדֵי שֶׁלֹּא נִתָּקַע בּוֹ, הַנֶּהָג נוֹסֵעַ בְּדֶרֶךְ מְפֻתֶּלֶת. אִם לֹא הָעִקּוּף הַגָּדוֹל הַזֶּה, הָיִינוּ מַגִּיעִים רַק מָחָר".

שְׁנֵיהֶם מְאֻשָּׁרִים עַל שֶׁהִתְמַזֵּל מַזָּלָם לִנְסֹעַ עִם נֶהָג חָכָם, שֶׁיּוֹדֵעַ לַעֲקֹף מִכְשׁוֹלִים וְלִבְחֹר בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה שֶׁהִיא קְצָרָה. הֵם שְׂמֵחִים בַּדֶּרֶךְ הַלֹּא מֻכֶּרֶת, בַּכְּבִישׁ הַצַּר וְהַמְּפֻתָּל. הֲרֵי כָּל סִמְטָה חֲשׁוּכָה, מְקָרֶבֶת אוֹתָם אֶל הַיַּעַד.

דַּוְקָא הַנְּסִיעָה הַמְפֻתֶּלֶת הֵבִיאָה אוֹתָם לַהֲבָנָה, שֶׁזֶּהוּ נֶהָג מְצֻיָּן שֶׁלּוֹקֵחַ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר... הֵם מַרְגִּישִׁים אֶת זֶה עַל אַף שֶׁהֵם עֲדַיִן בְּאֶמְצַע טִלְטוּלֵי הַדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה.

כָּתוּב בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁכַּאֲשֶׁר לְאָדָם יֵשׁ קֹשִׁי, אֲזַי הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִתּוֹ. הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָב הָרַחֲמָן, הוּא אַבָּא שֶׁמְּרַחֵם עַל הַבָּנִים שֶׁלּוֹ, וְאִם יַחַד עִם כָּל הָרַחֲמִים הוּא הֶחְלִיט לְהָבִיא אֶת הַקֹּשִׁי - בָּטוּחַ שֶׁזֶּה לְטוֹבָה.

אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָב הָרַחֲמָן, אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁנִּשָּׁאֵר עִם הַקֹּשִׁי, הוּא רוֹצֶה שֶׁהַטּוֹב יִתְגַּלֶּה.

הָעֵצָה לְגַלּוֹת אֶת הָאוֹר, הִיא לְהִתְחַזֵּק בָּאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה. אִם אָדָם מַאֲמִין דְּכָל מָה דְעָבִיד רַחֲמָנָא - שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם - מַגִּיעַ מֵאַב הָרַחֲמִים, וּלְטַב עָבִיד - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה אֶת זֶה לְטוֹבָה – הוּא עוֹד יִזְכֶּה לְהִוָּכַח בָּזֶה בְּבוֹא הַיּוֹם.

כְּכָל שֶׁנִּתְחַזֵּק יוֹתֵר בָּאֱמוּנָה הַזֹּאת, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה, לְטוֹב הוּא עוֹשֶׂה - כָּךְ יֵהָפֵךְ הַדָּבָר לְטוֹבָה, וְנִזְכֶּה בְּקָרוֹב לִרְאוֹת בְּחוּשׁ אֶת הַטּוֹב. גַּם הַסִּפּוּרִים שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, יְקַבְּלוּ סוֹף טוֹב... יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּתְקַבְּלוּ תְּפִלּוֹתֵינוּ בְּרָצוֹן לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה, וְשֶׁיִּתְמַלְּאוּ כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. אָמֵן. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)