Otzarot-Article

בִּזְכוּת מִצְוַת סֻכָּה נִצַּל מִתְּבִיעַת הַגּוֹי

הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ אֵרַע לְבַעַל תְּשׁוּבָה יָקָר, מִמַּנְהֶטְן שֶׁבִּנְיוּ יוֹרְק. הָאִישׁ גָּר בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה בְּגוֹרֵד שְׁחָקִים בֶּן שְׁלוֹשִׁים קוֹמוֹת. לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, הֶחְלִיט לִבְנוֹת לְעַצְמוֹ סֻכָּה בְּאַחַת מִפִּנּוֹת חֲזִית הַבִּנְיָן. לְאַחַר שֶׁטָּרַח רַבּוֹת וְהִשְׁלִים אֶת הֲקָמַת הַסֻּכָּה, הוֹפִיעוּ פִּתְאֹם פַּקָּחֵי הָעִירִיָּה, בַּאֲרֶשֶׁת חֲמוּרַת סֵבֶר, וְהוֹדִיעוּ: "אַתָּה מְקַבֵּל מִיָּד קְנָס כַּסְפִּי גָּבוֹהַּ, בְּגִין הַעֲמָדַת הַמִּבְנֶה הַלֹּא חֻקִּי הַזֶּה בְּשֶׁטַח צִבּוּרִי. וְאָנוּ פּוֹקְדִים עָלֶיךָ לְסַלֵּק לְאַלְתַּר אֶת הַמִּבְנֶה הַמְהַוֶּה מִטְרָד לְדַיָּרֵי הַבִּנְיָן וּמַעֲכִיר אֶת הַסְּבִיבָה".

הָאִישׁ פֵּרֵק בִּדְמָעוֹת אֶת הַסֻּכָּה, וְחָשַׁב – 'כֵּיצַד אֲקַיֵּם אֶת מִצְוַת סֻכָּה, הֵיכָן אוּכַל עַכְשָׁו לִבְנוֹת סֻכָּה?' הָאֶפְשָׁרוּת הָרֶלֶוַנְטִית הַיְחִידָה שֶׁנּוֹתְרָה, הָיְתָה לִבְנוֹת סֻכָּה בְּקוֹמַת הַגַּג, מֵעַל הַקּוֹמָה הָאַחֲרוֹנָה בַּבִּנְיָן.

הַיְּהוּדִי פָּנָה לַגּוֹי שֶׁגָּר בַּקּוֹמָה הַשְּׁלוֹשִׁים, וּלְאַחַר שֶׁהִסְבִּיר לוֹ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת מַהִי מִצְוַת סֻכָּה, בִּקֵּשׁ אֶת רְשׁוּתוֹ לִבְנוֹת סֻכָּה בְּגַגּוֹ, שֶׁמִּמֵּילָא לֹא נַעֲשֶׂה בּוֹ שׁוּם שִׁמּוּשׁ.

"רְאֵה נָא", הֵגִיב הַגּוֹי, "אֲנִי אִישׁ עֲסָקִים, וּמִתְעַסֵּק בְּעִקָּר בִּשְׂכִירוּת דִּירוֹת וּנְכָסִים. בּוֹא נְדַבֵּר כְּפִי שֶׁמְּדַבְּרִים בַּעֲסָקִים: אֲנִי מוּכָן לְהַשְׂכִּיר לְךָ אֶת הַגַּג כֻּלּוֹ לְמֶשֶׁךְ יְמֵי הֶחָג, וּלְיוֹמַיִם נוֹסָפִים שֶׁבָּהֶם תִּבְנֶה אֶת הַבִּקְתָּה שֶׁלְּךָ, תְּמוּרַת סְכוּם סִמְלִי שֶׁל... אֶלֶף דּוֹלָר".

הַיְּהוּדִי נִסָּה לְהַבְהִיר שֶׁאֵינוֹ זָקוּק אֶלָּא לְקֻבִּיָּה קְטַנָּה שֶׁל שְׁנֵי מֶטְרִים עַל שְׁנֵי מֶטְרִים, אַךְ הַגּוֹי, שֶׁהִבְחִין בִּלְהִיטוּתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי לִשְׂכֹּר אֶת הַגַּג, אָטַם אֶת אָזְנוֹ וְלֹא הָיָה מוּכָן לְהוֹרִיד וְלוּ פְּרוּטָה אַחַת מִדְּמֵי הַשְּׂכִירוּת.

הֶחְלִיט הַיְּהוּדִי בְּלִבּוֹ: אִם עֲבוּר הַמִּצְוָה הַיְקָרָה עָלַי לְהוֹצִיא אֶת הַהוֹצָאָה הַזּוֹ - אֶעֱשֶׂה זֹאת בְּשִׂמְחָה, כְּדֵי לְקַיֵּם רְצוֹן בּוֹרְאִי. הוּא הוֹצִיא אֶת הַסְּכוּם וְעָמַד לְמָסְרוֹ לִשְׁכֵנוֹ, אֶלָּא שֶׁאָז הִגִּיעָה דְּרִישָׁה נוֹסֶפֶת מִצַּד הַמַּשְׂכִּיר:

"אֲנִי אִישׁ עֲסָקִים מְסֻדָּר וְשָׁקוּל, וְנוֹהֵג לַעֲרֹךְ חוֹזֵה שְׂכִירוּת רִשְׁמִי בְּכָל עִסְקַת שְׂכִירוּת". הַיְּהוּדִי הֶחְמִיץ אֶת פָּנָיו. "נוּ, טוֹב, בּוֹא נֵשֵׁב וְנִכְתֹּב אֶת הַדְּבָרִים", אָמַר. אֲבָל הַגּוֹי הוֹדִיעוֹ בְּאֹפֶן נֶחֱרָץ: "אֲנִי עוֹרֵךְ חוֹזִים רַק אֵצֶל עוֹרֵךְ דִּין מֻסְמָךְ".

"אַתָּה בֶּאֱמֶת חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לִי כֶּסֶף מְיֻתָּר לְבַזְבֵּז לָרִיק?" הִזְדַּעֵק הַיְּהוּדִי, "הֵיכָן שָׁמַעְנוּ שֶׁעַל שְׂכִירוּת כָּזוֹ עוֹרְכִים חוֹזֶה אֵצֶל עוֹרֵךְ דִּין?" אַךְ הַגּוֹי בְּשֶׁלּוֹ - "אֵינֶנִּי מַכְרִיחַ אוֹתְךָ לִשְׂכֹּר אֶת הַגַּג, אִם אַתָּה מְעֻנְיָן בָּעִסְקָה - אֵלּוּ תְּנָאֶיהָ".

בְּלֵית בְּרֵרָה, נִגַּשׁ עִמּוֹ הַיְּהוּדִי לְעוֹרֵךְ הַדִּין, וְהוּא עָרַךְ עֲבוּרָם חוֹזֵה שְׂכִירוּת פוֹרְמָאלִי. הַיְּהוּדִי נֶאֱלַץ לְשַׁלֵּם לְעוֹרֵךְ הַדִּין סְכוּם הָגוּן, וְגַם כָּאן חִזֵּק אֶת לִבּוֹ - מִמִּצְוָה לְעוֹלָם לֹא מַפְסִידִים.

לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל סוֹף סוֹף אֶת מַפְתֵּחַ הַגַּג לְיָדוֹ, פָּתַח אֶת דֶּלֶת הַגַּג וְ... חָשְׁכוּ עֵינָיו. הַמָּקוֹם הָיָה מָלֵא כֻּלּוֹ בִּגְרוּטָאוֹת וּבְחָמְרֵי בִּנְיָן. נִכָּר הָיָה שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אַף אָדָם לֹא דָּרַךְ בַּגַּג הַנָּטוּשׁ, וְכָעֵת הָיָה צָרִיךְ הַיְּהוּדִי לַעֲמֹל רַבּוֹת כְּדֵי לְפַנּוֹת לְעַצְמוֹ מָקוֹם לִבְנִיַּת הַסֻּכָּה. הוּא הֵחֵל לְהָרִים אֶת הַגְּרוּטָאוֹת וּלְפַנּוֹת אוֹתָן מֵהַגַּג. לְפֶתַע, כַּאֲשֶׁר הֵרִים צִנּוֹר בַּרְזֶל גָּדוֹל, הִבְחִין בְּשַׂקִּית הַטְּמוּנָה בְּתוֹךְ חֲלַל הַצִּנּוֹר. נִכָּר הָיָה כִּי הַשַּׂקִּית הֻטְמְנָה מִתַּחַת לַעֲרֵמַת הַבַּרְזִלִּים הַגְּבוֹהָה, בְּתוֹכְכֵי צִנּוֹר הַבַּרְזֶל. כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַחֲבִילָה, נִדְהַם וְעָמַד מְסֻמָּר לִמְקוֹמוֹ. הַחֲבִילָה הֵכִילָה יַהֲלוֹמִים גְּדוֹלִים וְנוֹצְצִים.

הוּא הָיָה יְהוּדִי טוֹב וְתָמִים. הוּא מִהֵר לָגֶשֶׁת לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה הַמְּקוֹמִית, סִפֵּר עַל אוֹדוֹת מְצִיאַת הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת, וּמָסַר אֶת הַחֲבִילָה לִידֵיהֶם. פְּקִידֵי הַמִּשְׁטָרָה אָמְרוּ שֶׁאָכֵן הִתְקַבְּלָה תְּלוּנָה בִּדְבַר יַהֲלוֹמִים יְקָרִים שֶׁנִּגְנְבוּ, וְהֵם יְטַפְּלוּ בַּהֲשָׁבַת הַחֲבִילָה לַנִּגְנָב. בְּמוֹצָאֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי. מֵעֵבֶר לַקַּו הָיָה פְּקִיד הַמִּשְׁטָרָה. הוּא הוֹדִיעַ לַיְּהוּדִי כִּי עָלָיו לְהַגִּיעַ לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה בְּהֶקְדֵּם.

הַיְּהוּדִי הִגִּיעַ לַתַּחֲנָה, וְשָׁם בִּשְּׂרוּ לוֹ: "בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים חִפַּשְׂנוּ אַחַר בַּעַל הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת, וְהִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁכְּבָר אֵינוֹ בֵּין הַחַיִּים. הָאִישׁ, שֶׁהָיָה נָכְרִי גַּלְמוּד, מֵת עֲרִירִי, וְאֵין מִי שֶׁיִּירַשׁ אֶת הַיַּהֲלוֹמִים הַיְקָרִים. הַחֹק בִּמְדִינָתֵנוּ קוֹבֵעַ, שֶׁאִם מְאַבֵּד הָאֲבֵדָה כְּבָר אֵינוֹ קַיָּם - מֵשִׁיב הָאֲבֵדָה זוֹכֶה בָּהּ. עַל כֵּן תְּקַבֵּל לְיָדְךָ בַּחֲזָרָה אֶת מְלֹא הַחֲבִילָה שֶׁמָּסַרְתָּ לָנוּ".

אַךְ הַסִּפּוּר טֶרֶם נִגְמַר. דְּבַר הַזְּכִיָּה בַּיַּהֲלוֹמִים, שֶׁשָּׁוְיָם הִסְתַּכֵּם בְּהוֹן רַב, הִגִּיעַ לְאָזְנוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הַנָּכְרִי, בַּעַל הַגַּג. הוּא מִהֵר לִפְנוֹת אֶל הַיְּהוּדִי וְתָבַע לְקַבֵּל לְיָדָיו אֶת הַיַּהֲלוֹמִים. "הֲלֹא מָצָאתָ אוֹתָם בִּרְשׁוּתִי, וַאֲנִי זָכִיתִי בָּהֶם". הַיְּהוּדִי סֵרַב לְקַבֵּל אֶת טַעֲנוֹתָיו שֶׁל הַגּוֹי, וּמִשֶּׁכָּךְ, תְּבָעוֹ הַגּוֹי לְבֵית הַמִּשְׁפָּט. הַתּוֹבֵעַ הַגּוֹי פָּתַח אֶת הַדִּיּוּן בִּדְבָרִים חֲרִיפִים נֶגֶד שְׁכֵנוֹ הַנִּתְבָּע: "הוּא פָּלַשׁ לִרְשׁוּתִי הַפְּרָטִית, וּמִשָּׁם חָטַף לְעַצְמוֹ אֶת הָאֲבֵדָה". הַשּׁוֹפֵט פָּנָה אֶל הַיְּהוּדִי וְשָׁאַל אִם יֵשׁ לוֹ מַה לּוֹמַר לַהֲגַנָּתוֹ, וְהַיְּהוּדִי עָנָה: "אֲנִי פָּלַשְׁתִּי לִרְשׁוּתוֹ?! שֶׁקֶר וְכָזָב! לֹא רַק שֶׁהָיְתָה לִי רְשׁוּת לְהִכָּנֵס לַגַּג, אֶלָּא הוּא גַּם הָיָה שָׂכוּר לִי מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם".

הַשּׁוֹפֵט הִבִּיט בּוֹ בְּחֻמְרָה: "לֹא יִתָּכֵן שֶׁאָדָם יִכָּנֵס לִתְחוּם זוּלָתוֹ וְיִטְעַן סְתָם שֶׁהָרְשׁוּת הָיְתָה מֻשְׂכֶּרֶת לוֹ. עָלֶיךָ לְהָבִיא מִסְמָכִים קְבִילִים הַמּוֹכִיחִים אֶת גִּרְסָתְךָ, וָלֹא - בֵּית הַמִּשְׁפָּט יְקַבֵּל אֶת הַתְּבִיעָה וּתְחֻיַּב לִמְסֹר לִשְׁכֵנְךָ אֶת מְלֹא הַחֲבִילָה".

הַיְּהוּדִי שָׁלַף בְּנַחַת מִכִּיס חֲלִיפָתוֹ אֶת חוֹזֵה שְׂכִירוּת הַגַּג, אֶת הַחוֹזֶה הַמּוּזָר, שֶׁהַמַּשְׂכִּיר הֶעָרֵל הִתְעַקֵּשׁ כָּל כָּךְ לְעָרְכוֹ... הַיְּהוּדִי פָּסַע מַעֲדַנּוֹת אֶל הַשּׁוֹפֵט, וְהִצִּיג בְּפָנָיו אֶת הַמִּסְמָךְ הָרִשְׁמִי, כָּתוּב וְחָתוּם בִּידֵי עוֹרֵךְ דִּין מֻסְמָךְ. לְאַחַר עִיּוּן קָצָר בַּחוֹזֶה, קָבַע הַשּׁוֹפֵט בְּפַסְקָנוּת: "בֵּית הַמִּשְׁפָּט דּוֹחֶה אֶת הַתְּבִיעָה עַל הַסַּף, הַיַּהֲלוֹמִים שַׁיָּכִים לְשׂוֹכֵר הַגַּג שֶׁמְּצָאָם".

הַיְּהוּדִי הַצַּדִּיק סִפֵּר בְּהִתְרַגְּשׁוּת אֶת הַהִתְרַחֲשׁוּת הַמֻּפְלָאָה שֶׁאֵרְעָה עִמּוֹ, וְסִיֵּם: הִתְגַּבַּרְתִּי וְקִבַּלְתִּי בְּאַהֲבָה אֶת כָּל הַהוֹצָאוֹת הָרַבּוֹת וְהַקְּשָׁיִים שֶׁנִּצְּבוּ בְּדַרְכִּי בְּבוֹאִי לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת בּוֹרְאִי, וְרַק אַחַר כָּךְ הִתְבָּרֵר לִי שֶׁדַּוְקָא מֵחֲמַת אוֹתָם קְשָׁיִים, זָכִיתִי בַּהוֹן הָרַב שֶׁזִּמֵּן לִי ה' יִתְבָּרַךְ! (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים, מָתוֹק מִדְּבַשׁ)

	וישלח תשפ"ה
	תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה
	בִּזְכוּת מִצְוַת סֻכָּה נִצַּל מִתְּבִיעַת הַגּוֹי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ אֵרַע לְבַעַל תְּשׁוּבָה יָקָר, מִמַּנְהֶטְן שֶׁבִּנְיוּ יוֹרְק. הָאִישׁ גָּר בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה בְּגוֹרֵד שְׁחָקִים בֶּן שְׁלוֹשִׁים קוֹמוֹת. לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, הֶחְלִיט לִבְנוֹת לְעַצְמוֹ סֻכָּה בְּאַחַת מִפִּנּוֹת חֲזִית הַבִּנְיָן. לְאַחַר שֶׁטָּרַח רַבּוֹת וְהִשְׁלִים אֶת הֲקָמַת הַסֻּכָּה, הוֹפִיעוּ פִּתְאֹם פַּקָּחֵי הָעִירִיָּה, בַּאֲרֶשֶׁת חֲמוּרַת סֵבֶר, וְהוֹדִיעוּ: "אַתָּה מְקַבֵּל מִיָּד קְנָס כַּסְפִּי גָּבוֹהַּ, בְּגִין הַעֲמָדַת הַמִּבְנֶה הַלֹּא חֻקִּי הַזֶּה בְּשֶׁטַח צִבּוּרִי. וְאָנוּ פּוֹקְדִים עָלֶיךָ לְסַלֵּק לְאַלְתַּר אֶת הַמִּבְנֶה הַמְהַוֶּה מִטְרָד לְדַיָּרֵי הַבִּנְיָן וּמַעֲכִיר אֶת הַסְּבִיבָה". הָאִישׁ פֵּרֵק בִּדְמָעוֹת אֶת הַסֻּכָּה, וְחָשַׁב – 'כֵּיצַד אֲקַיֵּם אֶת מִצְוַת סֻכָּה, הֵיכָן אוּכַל עַכְשָׁו לִבְנוֹת סֻכָּה?' הָאֶפְשָׁרוּת הָרֶלֶוַנְטִית הַיְחִידָה שֶׁנּוֹתְרָה, הָיְתָה לִבְנוֹת סֻכָּה בְּקוֹמַת הַגַּג, מֵעַל הַקּוֹמָה הָאַחֲרוֹנָה בַּבִּנְיָן. הַיְּהוּדִי פָּנָה לַגּוֹי שֶׁגָּר בַּקּוֹמָה הַשְּׁלוֹשִׁים, וּלְאַחַר שֶׁהִסְבִּיר לוֹ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת מַהִי מִצְוַת סֻכָּה, בִּקֵּשׁ אֶת רְשׁוּתוֹ לִבְנוֹת סֻכָּה בְּגַגּוֹ, שֶׁמִּמֵּילָא לֹא נַעֲשֶׂה בּוֹ שׁוּם שִׁמּוּשׁ. "רְאֵה נָא", הֵגִיב הַגּוֹי, "אֲנִי אִישׁ עֲסָקִים, וּמִתְעַסֵּק בְּעִקָּר בִּשְׂכִירוּת דִּירוֹת וּנְכָסִים. בּוֹא נְדַבֵּר כְּפִי שֶׁמְּדַבְּרִים בַּעֲסָקִים: אֲנִי מוּכָן לְהַשְׂכִּיר לְךָ אֶת הַגַּג כֻּלּוֹ לְמֶשֶׁךְ יְמֵי הֶחָג, וּלְיוֹמַיִם נוֹסָפִים שֶׁבָּהֶם תִּבְנֶה אֶת הַבִּקְתָּה שֶׁלְּךָ, תְּמוּרַת סְכוּם סִמְלִי שֶׁל... אֶלֶף דּוֹלָר". הַיְּהוּדִי נִסָּה לְהַבְהִיר שֶׁאֵינוֹ זָקוּק אֶלָּא לְקֻבִּיָּה קְטַנָּה שֶׁל שְׁנֵי מֶטְרִים עַל שְׁנֵי מֶטְרִים, אַךְ הַגּוֹי, שֶׁהִבְחִין בִּלְהִיטוּתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי לִשְׂכֹּר אֶת הַגַּג, אָטַם אֶת אָזְנוֹ וְלֹא הָיָה מוּכָן לְהוֹרִיד וְלוּ פְּרוּטָה אַחַת מִדְּמֵי הַשְּׂכִירוּת. הֶחְלִיט הַיְּהוּדִי בְּלִבּוֹ: אִם עֲבוּר הַמִּצְוָה הַיְקָרָה עָלַי לְהוֹצִיא אֶת הַהוֹצָאָה הַזּוֹ - אֶעֱשֶׂה זֹאת בְּשִׂמְחָה, כְּדֵי לְקַיֵּם רְצוֹן בּוֹרְאִי. הוּא הוֹצִיא אֶת הַסְּכוּם וְעָמַד לְמָסְרוֹ לִשְׁכֵנוֹ, אֶלָּא שֶׁאָז הִגִּיעָה דְּרִישָׁה נוֹסֶפֶת מִצַּד הַמַּשְׂכִּיר: "אֲנִי אִישׁ עֲסָקִים מְסֻדָּר וְשָׁקוּל, וְנוֹהֵג לַעֲרֹךְ חוֹזֵה שְׂכִירוּת רִשְׁמִי בְּכָל עִסְקַת שְׂכִירוּת". הַיְּהוּדִי הֶחְמִיץ אֶת פָּנָיו. "נוּ, טוֹב, בּוֹא נֵשֵׁב וְנִכְתֹּב אֶת הַדְּבָרִים", אָמַר. אֲבָל הַגּוֹי הוֹדִיעוֹ בְּאֹפֶן נֶחֱרָץ: "אֲנִי עוֹרֵךְ חוֹזִים רַק אֵצֶל עוֹרֵךְ דִּין מֻסְמָךְ". "אַתָּה בֶּאֱמֶת חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לִי כֶּסֶף מְיֻתָּר לְבַזְבֵּז לָרִיק?" הִזְדַּעֵק הַיְּהוּדִי, "הֵיכָן שָׁמַעְנוּ שֶׁעַל שְׂכִירוּת כָּזוֹ עוֹרְכִים חוֹזֶה אֵצֶל עוֹרֵךְ דִּין?" אַךְ הַגּוֹי בְּשֶׁלּוֹ - "אֵינֶנִּי מַכְרִיחַ אוֹתְךָ לִשְׂכֹּר אֶת הַגַּג, אִם אַתָּה מְעֻנְיָן בָּעִסְקָה - אֵלּוּ תְּנָאֶיהָ". בְּלֵית בְּרֵרָה, נִגַּשׁ עִמּוֹ הַיְּהוּדִי לְעוֹרֵךְ הַדִּין, וְהוּא עָרַךְ עֲבוּרָם חוֹזֵה שְׂכִירוּת פוֹרְמָאלִי. הַיְּהוּדִי נֶאֱלַץ לְשַׁלֵּם לְעוֹרֵךְ הַדִּין סְכוּם הָגוּן, וְגַם כָּאן חִזֵּק אֶת לִבּוֹ - מִמִּצְוָה לְעוֹלָם לֹא מַפְסִידִים. לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל סוֹף סוֹף אֶת מַפְתֵּחַ הַגַּג לְיָדוֹ, פָּתַח אֶת דֶּלֶת הַגַּג וְ... חָשְׁכוּ עֵינָיו. הַמָּקוֹם הָיָה מָלֵא כֻּלּוֹ בִּגְרוּטָאוֹת וּבְחָמְרֵי בִּנְיָן. נִכָּר הָיָה שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים אַף אָדָם לֹא דָּרַךְ בַּגַּג הַנָּטוּשׁ, וְכָעֵת הָיָה צָרִיךְ הַיְּהוּדִי לַעֲמֹל רַבּוֹת כְּדֵי לְפַנּוֹת לְעַצְמוֹ מָקוֹם לִבְנִיַּת הַסֻּכָּה. הוּא הֵחֵל לְהָרִים אֶת הַגְּרוּטָאוֹת וּלְפַנּוֹת אוֹתָן מֵהַגַּג. לְפֶתַע, כַּאֲשֶׁר הֵרִים צִנּוֹר בַּרְזֶל גָּדוֹל, הִבְחִין בְּשַׂקִּית הַטְּמוּנָה בְּתוֹךְ חֲלַל הַצִּנּוֹר. נִכָּר הָיָה כִּי הַשַּׂקִּית הֻטְמְנָה מִתַּחַת לַעֲרֵמַת הַבַּרְזִלִּים הַגְּבוֹהָה, בְּתוֹכְכֵי צִנּוֹר הַבַּרְזֶל. כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַחֲבִילָה, נִדְהַם וְעָמַד מְסֻמָּר לִמְקוֹמוֹ. הַחֲבִילָה הֵכִילָה יַהֲלוֹמִים גְּדוֹלִים וְנוֹצְצִים. הוּא הָיָה יְהוּדִי טוֹב וְתָמִים. הוּא מִהֵר לָגֶשֶׁת לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה הַמְּקוֹמִית, סִפֵּר עַל אוֹדוֹת מְצִיאַת הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת, וּמָסַר אֶת הַחֲבִילָה לִידֵיהֶם. פְּקִידֵי הַמִּשְׁטָרָה אָמְרוּ שֶׁאָכֵן הִתְקַבְּלָה תְּלוּנָה בִּדְבַר יַהֲלוֹמִים יְקָרִים שֶׁנִּגְנְבוּ, וְהֵם יְטַפְּלוּ בַּהֲשָׁבַת הַחֲבִילָה לַנִּגְנָב. בְּמוֹצָאֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי. מֵעֵבֶר לַקַּו הָיָה פְּקִיד הַמִּשְׁטָרָה. הוּא הוֹדִיעַ לַיְּהוּדִי כִּי עָלָיו לְהַגִּיעַ לְתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה בְּהֶקְדֵּם. הַיְּהוּדִי הִגִּיעַ לַתַּחֲנָה, וְשָׁם בִּשְּׂרוּ לוֹ: "בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים חִפַּשְׂנוּ אַחַר בַּעַל הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת, וְהִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁכְּבָר אֵינוֹ בֵּין הַחַיִּים. הָאִישׁ, שֶׁהָיָה נָכְרִי גַּלְמוּד, מֵת עֲרִירִי, וְאֵין מִי שֶׁיִּירַשׁ אֶת הַיַּהֲלוֹמִים הַיְקָרִים. הַחֹק בִּמְדִינָתֵנוּ קוֹבֵעַ, שֶׁאִם מְאַבֵּד הָאֲבֵדָה כְּבָר אֵינוֹ קַיָּם - מֵשִׁיב הָאֲבֵדָה זוֹכֶה בָּהּ. עַל כֵּן תְּקַבֵּל לְיָדְךָ בַּחֲזָרָה אֶת מְלֹא הַחֲבִילָה שֶׁמָּסַרְתָּ לָנוּ". אַךְ הַסִּפּוּר טֶרֶם נִגְמַר. דְּבַר הַזְּכִיָּה בַּיַּהֲלוֹמִים, שֶׁשָּׁוְיָם הִסְתַּכֵּם בְּהוֹן רַב, הִגִּיעַ לְאָזְנוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הַנָּכְרִי, בַּעַל הַגַּג. הוּא מִהֵר לִפְנוֹת אֶל הַיְּהוּדִי וְתָבַע לְקַבֵּל לְיָדָיו אֶת הַיַּהֲלוֹמִים. "הֲלֹא מָצָאתָ אוֹתָם בִּרְשׁוּתִי, וַאֲנִי זָכִיתִי בָּהֶם". הַיְּהוּדִי סֵרַב לְקַבֵּל אֶת טַעֲנוֹתָיו שֶׁל הַגּוֹי, וּמִשֶּׁכָּךְ, תְּבָעוֹ הַגּוֹי לְבֵית הַמִּשְׁפָּט. הַתּוֹבֵעַ הַגּוֹי פָּתַח אֶת הַדִּיּוּן בִּדְבָרִים חֲרִיפִים נֶגֶד שְׁכֵנוֹ הַנִּתְבָּע: "הוּא פָּלַשׁ לִרְשׁוּתִי הַפְּרָטִית, וּמִשָּׁם חָטַף לְעַצְמוֹ אֶת הָאֲבֵדָה". הַשּׁוֹפֵט פָּנָה אֶל הַיְּהוּדִי וְשָׁאַל אִם יֵשׁ לוֹ מַה לּוֹמַר לַהֲגַנָּתוֹ, וְהַיְּהוּדִי עָנָה: "אֲנִי פָּלַשְׁתִּי לִרְשׁוּתוֹ?! שֶׁקֶר וְכָזָב! לֹא רַק שֶׁהָיְתָה לִי רְשׁוּת לְהִכָּנֵס לַגַּג, אֶלָּא הוּא גַּם הָיָה שָׂכוּר לִי מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם". הַשּׁוֹפֵט הִבִּיט בּוֹ בְּחֻמְרָה: "לֹא יִתָּכֵן שֶׁאָדָם יִכָּנֵס לִתְחוּם זוּלָתוֹ וְיִטְעַן סְתָם שֶׁהָרְשׁוּת הָיְתָה מֻשְׂכֶּרֶת לוֹ. עָלֶיךָ לְהָבִיא מִסְמָכִים קְבִילִים הַמּוֹכִיחִים אֶת גִּרְסָתְךָ, וָלֹא - בֵּית הַמִּשְׁפָּט יְקַבֵּל אֶת הַתְּבִיעָה וּתְחֻיַּב לִמְסֹר לִשְׁכֵנְךָ אֶת מְלֹא הַחֲבִילָה". הַיְּהוּדִי שָׁלַף בְּנַחַת מִכִּיס חֲלִיפָתוֹ אֶת חוֹזֵה שְׂכִירוּת הַגַּג, אֶת הַחוֹזֶה הַמּוּזָר, שֶׁהַמַּשְׂכִּיר הֶעָרֵל הִתְעַקֵּשׁ כָּל כָּךְ לְעָרְכוֹ... הַיְּהוּדִי פָּסַע מַעֲדַנּוֹת אֶל הַשּׁוֹפֵט, וְהִצִּיג בְּפָנָיו אֶת הַמִּסְמָךְ הָרִשְׁמִי, כָּתוּב וְחָתוּם בִּידֵי עוֹרֵךְ דִּין מֻסְמָךְ. לְאַחַר עִיּוּן קָצָר בַּחוֹזֶה, קָבַע הַשּׁוֹפֵט בְּפַסְקָנוּת: "בֵּית הַמִּשְׁפָּט דּוֹחֶה אֶת הַתְּבִיעָה עַל הַסַּף, הַיַּהֲלוֹמִים שַׁיָּכִים לְשׂוֹכֵר הַגַּג שֶׁמְּצָאָם". הַיְּהוּדִי הַצַּדִּיק סִפֵּר בְּהִתְרַגְּשׁוּת אֶת הַהִתְרַחֲשׁוּת הַמֻּפְלָאָה שֶׁאֵרְעָה עִמּוֹ, וְסִיֵּם: הִתְגַּבַּרְתִּי וְקִבַּלְתִּי בְּאַהֲבָה אֶת כָּל הַהוֹצָאוֹת הָרַבּוֹת וְהַקְּשָׁיִים שֶׁנִּצְּבוּ בְּדַרְכִּי בְּבוֹאִי לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת בּוֹרְאִי, וְרַק אַחַר כָּךְ הִתְבָּרֵר לִי שֶׁדַּוְקָא מֵחֲמַת אוֹתָם קְשָׁיִים, זָכִיתִי בַּהוֹן הָרַב שֶׁזִּמֵּן לִי ה' יִתְבָּרַךְ! (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים, מָתוֹק מִדְּבַשׁ)