בָּרוּחָנִיּוּת – אַל יֵאוּשׁ!

"וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים" (כו-יט) בַּתּוֹרָה אָנוּ מוֹצְאִים תֵּאוּר מְפֹרָט, עַל אוֹדוֹת שְׁלֹשׁ הַבְּאֵרוֹת אֲשֶׁר חָפַר יִצְחָק: סְבִיב שְׁתֵּי הַבְּאֵרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת – מִתְפַּתַּחַת מְרִיבָה בֵּין רוֹעֵי יִצְחָק לְרוֹעֵי גְּרָר, אוּלָם סְבִיב הַבְּאֵר הַשְּׁלִישִׁית – לֹא מִתְפַּתַּחַת מְרִיבָה, וְהִיא נוֹתֶרֶת בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל יִצְחָק. וְלִכְאוֹרָה, עָלֵינוּ לְהָבִין: לְשֵׁם מָה מַאֲרִיכָה הַתּוֹרָה בְּסִפּוּר זֶה לִפְרָטֵי פְּרָטָיו? אֵיזֶה לִמּוּד אָנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד מִכָּךְ? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

מִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים הָיְתָה חֲשׁוּבָה מְאֹד בְּעֵינָיו שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מֹשֶׁה לֵיבּ מִסַּאסוֹב, וְהוּא הִתְמַסֵּר אֵלֶיהָ בְּכָל מְאֹדוֹ. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לוֹ עַל יְהוּדִי כָּלְשֶׁהוּ שֶׁנִּקְלַע אֶל בֵּית הָאֲסוּרִים – הוּא לֹא נָח וְלֹא שָׁקַט עַד שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לִפְדּוֹתוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ לִרְוָחָה.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, גֻּנְּבָה לְאָזְנָיו שֶׁל הַצַּדִּיק שְׁמוּעָה, שֶׁחוֹכֵר יְהוּדִי בְּאַחַד הַכְּפָרִים הַנִּדָּחִים, הֻשְׁלַךְ אֶל בּוֹר הַכֶּלֶא עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ - מֵאַחַר שֶׁלֹּא עָלָה בְּיָדוֹ לִפְרֹעַ לַפָּרִיץ אֶת דְּמֵי הַחֲכִירָה הַקְּבוּעִים.

אֶלָּא שֶׁלְּצַעֲרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, בַּפַּעַם הַזּוֹ, לֹא הֵאִירָה לוֹ הַהַצְלָחָה אֶת פָּנֶיהָ... הָיָה אָז חֹרֶף קָשֶׁה בִּמְיֻחָד, וְהַבְּרִיּוֹת הִתְכַּנְּסוּ בְּבָתֵּיהֶן. בַּצַּר לוֹ, נִמְנָה הַצַּדִּיק וְגָמַר בְּדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַבִּלְתִּי הֶגְיוֹנִי, וְלִפְנוֹת בְּכָל זֹאת אֶל הַפָּרִיץ...

לְאַחַר מַאֲמַצִּים רַבִּים, עָלָה בְּיָדוֹ לְהִתְקַבֵּל לִפְגִישָׁה בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַגּוֹי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה הַפָּרִיץ נָתוּן בְּמַצַּב רוּחַ זוֹעֵף בִּמְיֻחָד, כָּךְ שֶׁדְּבָרָיו שֶׁל הַצַּדִּיק נִשְׁמְעוּ בְּעֵינָיו כְּהִתְגָּרוּת מְכֻוֶּנֶת... חֲמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ לְהַשְׁחִית, וְהוּא גֵּרֵשׁ אֶת רַבִּי מֹשֶׁה לֵיבּ מִלְּפָנָיו בִּשְׁאָגוֹת, תּוֹךְ שֶׁהוּא מְשַׁסֶּה בּוֹ אֶת כְּלָבָיו...

'כְּפִי הַנִּרְאֶה', אָמַר הַצַּדִּיק בְּלִבּוֹ, 'בַּשָּׁמַיִם לֹא חֲפֵצִים בַּעֲבוֹדָתִי זוֹ, עֲבוֹדָה שֶׁל פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, שֶׁהֲרֵי הַמְּצִיאוּת טוֹפַחַת עַל פָּנַי: לְאַחַר כָּל הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה, הַבִּזְיוֹנוֹת וְהַחֲרָפוֹת – לֹא פָּעַלְתִּי מְאוּמָה!'

לְפֶתַע, בְּעוֹדוֹ שָׁקוּעַ בְּשַׂרְעַפָּיו, הִבְחִין הַצַּדִּיק בְּכִרְכָּרָה מִשְׁטַרְתִּית הָעוֹשָׂה אֶת דַּרְכָּהּ מוּלוֹ. הָיְתָה זוֹ כִּרְכָּרָה מִסּוּג הַכִּרְכָּרוֹת אֲשֶׁר שִׁמְּשׁוּ לְהוֹבָלַת פּוֹשְׁעִים לְמַאֲסָר. עֵינוֹ הַחַדָּה שֶׁל הַצַּדִּיק הִבְחִינָה בִּדְמוּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי הַמֻּטָּל בָּהּ – לְמַרְגְּלוֹתֵיהֶם שֶׁל שׁוֹטְרִים, הַמַּפְלִיאִים בּוֹ אֶת מַכּוֹתֵיהֶם...

כְּהֶרֶף עַיִן, הֶחְלִיט הַצַּדִּיק מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת: הוּא נוֹפֵף בְּיָדָיו אֶל עֵבֶר הַכִּרְכָּרָה הַמִּשְׁטַרְתִּית. כְּשֶׁהִיא נֶעֶצְרָה – פָּנָה אֶל הַשּׁוֹטְרִים וּבִקֵּשׁ לְבָרֵר בְּמַה מָאֳשָׁם הַיְּהוּדִי הַמּוּבָל עַל יָדָם. עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר לוֹ, כִּי מְדֻבָּר בְּגַנָּב, אֲשֶׁר לְמַרְבֵּה הַבּוּשָׁה, אֲפִלּוּ אֵינוֹ מְנַסֶּה לְהַכְחִישׁ אֶת מַעֲשָׂיו... הוּא טוֹעֵן נִמְרָצוֹת, כִּי זוֹ פַּרְנָסָתוֹ וּמִשְׁלַח יָדוֹ!

'אֵיזֶה חִלּוּל הַשֵּׁם נוֹרָא!' הִרְהֵר הַצַּדִּיק בְּלִבּוֹ בִּכְאֵב, וּבְכָל זֹאת, לִבּוֹ הָרַחוּם לֹא הִנִּיחַ לוֹ לְהַפְקִיר אֶת הַיְּהוּדִי בְּיַד מְעַנָּיו. הוּא מִהֵר לְבָרֵר אֶת סְכוּם הַגְּנֵבָה, וּמָצָא כִּי הוּא כִּמְעַט זֵהֶה לַסְּכוּם שֶׁאָסַף לְעֵת עַתָּה לְשֵׁם מִצְוַת פִּדְיוֹן הַשְּׁבוּיִים. הוּא פָּנָה אֶל הַשּׁוֹטְרִים, וְהִצִּיעַ לְהָמִיר אֶת עָנְשׁוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי בְּכֹפֶר שֶׁהוּא יְשַׁלֵּם. הוּא הוֹסִיף וְאָמַר כִּי יִשְׁתַּדֵּל לְהָשִׁיב אֶת הַגַּנָּב לַמּוּטָב...

וְאָכֵן, הַצָּעָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הִתְקַבְּלָה, וְהָעִסְקָה יָצְאָה אֶל הַפֹּעַל. רַבִּי מֹשֶׁה לֵיבּ שָׁקַל אֶת הַכֶּסֶף לְיָדוֹ שֶׁל הַתּוֹבֵעַ הַמִּשְׁטַרְתִּי, וְאִלּוּ הָאָסִיר הַיְהוּדִי – נִמְסַר לְיָדוֹ, לְאַחַר שֶׁהֻתַּר מִכְּבָלָיו.

שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִלְּאָה אֶת לִבּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק עַל שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לְהַצִּיל בֶּן יִשְׂרָאֵל מֵעֹנֶשׁ קָשֶׁה, אוּלָם עַד מְהֵרָה הָפְכָה הַשִּׂמְחָה לְתוּגָה. הִתְבָּרֵר לוֹ כִּי הַיְּהוּדִי אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן בְּשׁוּם אֹפֶן לְהֵיטִיב אֶת דְּרָכָיו... בִּנְחִישׁוּת רַבָּה הִבְהִיר הַגַּנָּב וְאָמַר לַצַּדִּיק:

"רַבִּי, לֹא כָּל כָּךְ מַהֵר מִתְיָאֲשִׁים... אָמְנָם הַפַּעַם נִכְשַׁלְתִּי, נִתְפַּסְתִּי בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה... אוּלָם מִכָּאן וְעַד לִכְדֵי יֵאוּשׁ – רְחוֹקָה הַדֶּרֶךְ! בַּפַּעַם הַבָּאָה – יִהְיֶה עָלַי לִנְהֹג בִּזְהִירוּת רַבָּה יוֹתֵר, אֲבָל הַסִּכּוּן – יִשָּׁאֵר תָּמִיד חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵהַ'מִּקְצוֹעַ'!"...

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, הִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו שֶׁל הַצַּדִּיק... אוּלָם לְאַחַר רֶגַע, נִזְכַּר בִּדְבָרָיו שֶׁל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, אֲשֶׁר הָיָה מְלַמֵּד כִּי לְעִתִּים שׁוֹלַחַת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה מֶסֶר נִשְׂגָּב לְבֶן יִשְׂרָאֵל – אֲפִלּוּ בְּיָדוֹ שֶׁל נָכְרִי מִן הַשּׁוּק...

כָּעֵת, הִטָּה הַצַּדִּיק אֶת אָזְנוֹ לַמֶּסֶר הַשְּׁמֵימִי שֶׁנִּשְׁלַח אֵלָיו בְּאֶמְצָעוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ גַּנָּב יְהוּדִי, וּבְלִבּוֹ אָמַר: 'הִנֵּה כִּי כֵן... מִשָּׁמַיִם מְבַקְּשִׁים לְלַמְּדֵנִי, כִּי הַכִּשָּׁלוֹן – אֵינוֹ סִבָּה לְיֵאוּשׁ חָלִילָה! אִם לֹא הִצְלַחְתִּי עַד כֹּה לְגַיֵּס אֶת הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ כְּדֵי לְחַלֵּץ אֶת מִשְׁפַּחַת הַחוֹכֵר מִבֵּית הָאֲסוּרִים – אֵין הַדָּבָר אָמוּר לְרַפּוֹת אֶת יָדַי! אַדְּרַבָּה: עָלַי לְהַמְשִׁיךְ עוֹד וָעוֹד, עַד שֶׁאַצְלִיחַ!' גָּמַר בְּדַעְתּוֹ, וּמִיָּד הֶחְלִיט לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ וְלַחֲזֹר לְהִתְדַּפֵּק עַל פִּתְחֵי נְדִיבִים - עַד שֶׁיַּשְׁלִים אֶת הַמְּשִׂימָה שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ...

וְאָמְנָם, מֵאוֹתוֹ הָרֶגַע וְאֵילָךְ – הֵאִירָה הַהַצְלָחָה אֶת פָּנֶיהָ לְרַבִּי מֹשֶׁה לֵייבּ, וּבְתוֹךְ תְּקוּפָה קְצָרָה עָלָה בְּיָדוֹ לְגַיֵּס אֶת הַסְּכוּם בִּמְלֹאוֹ, וּלְחַלֵּץ אֶת הַיְּהוּדִי עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ מִכִּלְאוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ.

מִכָּאן תְּשׁוּבָה לִפְלִיאָתֵנוּ, כְּפִי שֶׁמַּבְהִיר מָרָן הֶ"חָפֵץ חַיִּים":

הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְפָרֶטֶת וּמְתָאֶרֶת בַּאֲרִיכוּת אֶת הַבְּאֵרוֹת שֶׁחָפַר יִצְחָק אָבִינוּ, שׁוּב וָשׁוּב, חֵרֶף הָעֻבְדָּה שֶׁעַבְדֵי מֶלֶךְ גְּרָר הִתְקוֹטְטוּ עִמּוֹ עַל כָּל בְּאֵר שֶׁחָפַר - כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ כִּי יְהוּדִי אֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ לְהִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אֹפֶן! בֵּין בְּעִנְיָנִים שֶׁבַּחֹמֶר וּבֵין בְּעִנְיָנִים שֶׁבָּרוּחַ, יְהוּדִי צָרִיךְ תָּמִיד לִזְכֹּר: מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְיָאֵשׁ, אֶלָּא מַמְשִׁיךְ בִּנְחִישׁוּת לְנַסּוֹת שׁוּב וָשׁוּב – בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יַצְלִיחַ!

וְכַמּוּבָן, הַדְּבָרִים אֲמוּרִים בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה בְּיַחַס לְלִמּוּד הַתּוֹרָה: לְעִתִּים – יְהוּדִי מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא אֵינוֹ רוֹאֶה בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ, עַד שֶׁהוּא סָבוּר לִמְשֹׁךְ אֶת יָדָיו וְלַעֲזֹב אֶת עוֹלָמָהּ שֶׁל תּוֹרָה... אוּלָם עָלָיו לִזְכֹּר: אִם לֹא יִתְיָאֵשׁ, אִם יַמְשִׁיךְ לְנַסּוֹת, שׁוּב וָשׁוּב – בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַהַצְלָחָה תָּאִיר לוֹ אֶת פָּנֶיהָ... כִּי כְּפִי שֶׁלִּמֵּד הַגַּנָּב אֶת הַצַּדִּיק מִסַּאסוֹב: גַּם כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה כִּי אָפְסָה כָּל תִּקְוָה - אֵין לְהִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אֹפֶן! (לְלַמֶּדְךָ)