Otzarot-Article

הַמָּרָק הַבִּלְתִּי נִשְׁכָּח...

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (לז-א) לִכְאוֹרָה, מָה רָאָה הַכָּתוּב לִכְפֹּל וְלוֹמַר "בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו", "בְּאֶרֶץ כְּנָעַן", הֲרֵי כְּבָר יָדוּעַ שֶׁיִּצְחָק אָבִינוּ חַי בְּאֶרֶץ כְּנָעַן?

אֶלָּא, הַתּוֹרָה בָּאָה לְהַדְגִּישׁ שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ, קִיֵּם עַתָּה שְׁתֵּי מִצְווֹת: מִצְוַת יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגַם מִצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים, שֶׁהֲרֵי קֹדֶם לָכֵן, הֶחְסִיר שְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלּוּ בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים שָׁנָה, כְּשֶׁהָיָה בְּבֵית לָבָן, וְהָיָה מָנוּעַ מִלְּקַיְּמָן.

כְּשֶׁהָרַב שְׁמוּאֵל צְבִי קוֹבַלְסְקִי זַצַ"ל הָיָה נַעַר, חָזַר יוֹם אֶחָד מֵהַיְשִׁיבָה וְאִמּוֹ הִגִּישָׁה לוֹ מְרַק יְרָקוֹת סָמִיךְ. כְּשֶׁהֵחֵל לֶאֱכֹל, שִׁבַּח אֶת אִמּוֹ עַל טִיב הַמָּרָק כְּדֵי לְכַבְּדָהּ. מֵאָז אוֹתוֹ הַיּוֹם, אִמּוֹ תָּמִיד הֵכִינָה לִכְבוֹדוֹ אֶת הַמָּרָק הַזֶּה.

בְּהַגִּיעוֹ לְפִרְקוֹ, לִפְנֵי שֶׁנִּשָּׂא לְרַעְיָתוֹ, קִיְּמָה אִמּוֹ שִׂיחָה עִם כַּלָּתָהּ לֶעָתִיד. בְּמַהֲלַךְ הַשִּׂיחָה, הִתְעַנְיְנָה הַכַּלָּה וְשָׁאֲלָה אֵילוּ מַאֲכָלִים הוּא אוֹהֵב לֶאֱכֹל.

"אֹמַר לָךְ אֶת הָאֱמֶת", אָמְרָה הָאֵם, "מֵעוֹלָם הוּא לֹא הָיָה לָהוּט אַחֲרֵי אֹכֶל, אוּלָם פַּעַם אַחַת הֵכַנְתִּי לוֹ מְרַק יְרָקוֹת וְהוּא שִׁבַּח אוֹתִי בְּהִתְלַהֲבוּת עַל טַעֲמוֹ, וּמֵאָז אֲנִי מְכִינָה לוֹ אֶת הַמָּרָק שֶׁהוּא כֹּה אוֹהֵב". אִמּוֹ לִמְּדָה אֶת כַּלָּתָהּ אֶת אֹפֶן הַהֲכָנָה שֶׁל הַמָּרָק, וְהִדְרִיכָה אוֹתָהּ מָהֵן כַּמֻּיּוֹת הַתִּבּוּל הָרְצוּיוֹת.

לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל הָרַב קוֹבַלְסְקִי זַצַ"ל, הִגִּיעַ אֶל אִשְׁתּוֹ מִכְתַּב תַּנְחוּמִים מֵחֲבֵרוֹ הַוָּתִיק מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית. הֶחָבֵר כָּתַב שֶׁהָרַב הִצִּיל אֶת שְׁלוֹם הַבַּיִת שֶׁלּוֹ: "בֵּינִי לְבֵין רַעְיָתִי נִתְגַּלְּעוּ חִלּוּקֵי דֵעוֹת בְּעִנְיַן הַבִּשּׁוּלִים, אֲנִי רָצִיתִי כָּךְ וְהִיא רָצְתָה אַחֶרֶת, וּמִשָּׁם הַדְּבָרִים גָּלְשׁוּ גַּם לְעִנְיָנִים אֲחֵרִים, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ כִּמְעַט לְ'פֵּרוּק הַחֲבִילָה'...

וְאָז הָרַב זַצַ"ל, סִפֵּר לִי:

כְּשֶׁהָיִיתִי בָּחוּר אִמִּי הֵכִינָה לִי מְרַק יְרָקוֹת. כְּשֶׁטָּעַמְתִּי מִמֶּנּוּ, חָשְׁכוּ עֵינַי וְהַמָּרָק כִּמְעַט נִתְקַע בִּגְרוֹנִי. בִּקַּשְׁתִּי לְהָקִיא, טַעֲמוֹ שֶׁל הַמָּרָק הָיָה נוֹרָא. כְּשֶׁאִמִּי שָׁאֲלָה אוֹתִי אֵיךְ הַמָּרָק, לֹא רָצִיתִי שֶׁתֵּעָלֵב אוֹ תִּצְטַעֵר חָלִילָה בִּגְלָלִי, לְאַחַר שֶׁטָּרְחָה לְהָכִין עֲבוּרִי מָרָק, לָכֵן שִׁבַּחְתִּי אוֹתָהּ עַל הַמָּרָק וְאַף בִּקַּשְׁתִּי תּוֹסֶפֶת כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֶת לִבָּהּ. מֵאָז אוֹתוֹ הַיּוֹם, הַמָּרָק הַזֶּה תָּמִיד חִכָּה לִי כְּשֶׁחָזַרְתִּי מֵהַיְשִׁיבָה.

רַק תִּקְוָה אַחַת נוֹתְרָה בְּלִבִּי: כְּשֶׁאֶתְחַתֵּן, אֶפָּטֵר מֵהַמָּרָק הַנּוֹרָא. אֲבָל לֹא תַּאֲמִין, אִמִּי לִמְּדָה אֶת אִשְׁתִּי לְהָכִין אֶת הַמָּרָק הַזֶּה... כַּאֲשֶׁר רַעְיָתִי שָׁאֲלָה אוֹתִי עַל טִיב הַמָּרָק, שִׁבַּחְתִּי גַּם אוֹתָהּ, שֶׁהֲרֵי לֹא רָצִיתִי לְצַעֵר אוֹתָהּ... מֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַמָּרָק הַזֶּה רוֹדֵף אַחֲרַי – וְאַתָּה אוֹמֵר לִי שֶׁשְּׁלוֹם הַבַּיִת בֵּינְךָ לְבֵין אִשְׁתְּךָ מֻפָר בִּגְלַל שֹׁנִי בְּטַעֲמֵי הַמַּאֲכָלִים?!

מִנִּי אָז" - כָּתַב הֶחָבֵר בְּמִכְתַּב הַתַּנְחוּמִים – "לֹא הִשְׁמַעְתִּי אֲפִלּוּ מִלַּת בִּקֹּרֶת אַחַת עַל מַאֲכָלֶיהָ שֶׁל אִשְׁתִּי, וְהַשָּׁלוֹם חָזַר לִשְׁכֹּן בִּמְעוֹנֵנוּ".

כְּשֶׁאֵשֶׁת הָרַב קוֹבַלְסְקִי קָרְאָה אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁנִּשְׁלַח אֵלֶיהָ לְאַחַר פְּטִירַת בַּעְלָהּ, הִיא לֹא יָדְעָה אֶת נַפְשָׁהּ. "מַדּוּעַ מֵעוֹלָם לֹא הֵעִיר לִי עַל הַמָּרָק?! הֲרֵי הַיְלָדִים מֵעוֹלָם לֹא אָהֲבוּ אוֹתוֹ (מְעַנְיֵן לָמָּה...) וְהֵכַנְתִּי אוֹתוֹ רַק לְמַעֲנוֹ!" הַתְּשׁוּבָה הָיְתָה בְּרוּרָה גַּם לָהּ...

יְהוּדִי נִכְנַס אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִבְּרִיסְק זַצַ"ל, וּשְׁאֵלָה בְּפִיו: "אָבִי נָפַל לְמִשְׁכָּב וַאֲנִי מַרְגִּישׁ חוֹבָה לִנְסֹעַ לְבַקְּרוֹ, אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁהַהֲלָכָה קוֹבַעַת, שֶׁהוֹצָאוֹת כִּבּוּד אָב מֻטָּלוֹת עַל הָאָב (שו"ע יו"ד רמ-ה), אוּלַי אֲנִי פָּטוּר מִלִּנְסֹעַ?"

"אַתָּה צוֹדֵק" – הֵשִׁיב הָרַב – "אַתָּה פָּטוּר מִלִּנְסֹעַ, לָכֵן תֵּלֵךְ בָּרֶגֶל!"...

בִּצְעִירוּתוֹ שֶׁל מָרָן רַבִּי עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זַצַ"ל, הָיְתָה עֲזוּבָה רַבָּה בְּקֶרֶב בְּנֵי הַנֹּעַר. לָכֵן הָרַב הָיָה נוֹהֵג לֶאֱסֹף אֶת הַיְלָדִים שֶׁבִּשְׁכוּנַת "מוּסְרָרָה" וּ"שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא", שֶׁהָיוּ לוֹמְדִים בְּבָתֵּי סֵפֶר שֶׁאֵינָם דָּתִיִּים. הוּא לִמֵּד אוֹתָם תּוֹרָה וְהָיָה מְחַלֵּק לָהֶם מַמְתַּקִּים שֶׁקָּנָה בִּמְעַט הַכֶּסֶף שֶׁהָיָה לוֹ. בִּזְכוּת פְּעִילוּת זוֹ, יָצְאוּ מֵאוֹתָם יְלָדִים - תַּלְמִידֵי חֲכָמִים רַבִּים, דַּיָּנִים, רַבָּנִים וְאַף מְקֻבָּלִים.

סִפֵּר אֶחָד מִשְּׁכוּנַת "שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא", שֶׁהַיּוֹם הוּא מַגִּיד שִׁעוּר בְּאַחַת הַיְשִׁיבוֹת הַטּוֹבוֹת בָּאָרֶץ: "כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד קָטָן, הָיְתָה עֲנִיּוּת רַבָּה בְּבֵיתֵנוּ וּלְאָבִי לֹא הָיָה מַה לָּתֵת לָנוּ לֶאֱכֹל. לְצַעֲרִי הָרַב, הָיִינוּ גּוֹנְבִים, עַד שֶׁבָּא חָכָם עוֹבַדְיָה. הוּא אָסַף אוֹתָנוּ, חִלֵּק לָנוּ סֻכָּרִיּוֹת וּמַמְתַּקִּים, וּבְכָל יוֹם הָיָה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ אֶת פָּרָשַׁת שָׁבוּעַ בְּמֶשֶׁךְ כְּשָׁעָה, וּמַחְדִּיר בָּנוּ יִרְאַת שָׁמַיִם גְּדוֹלָה. לְאַחַר שֶׁגָּדַלְנוּ קְצָת, דָּאַג לְהַכְנִיס אוֹתָנוּ לִישִׁיבַת "פּוֹרַת יוֹסֵף" הַקְּטַנָּה, וְכָךְ הִמְשַׁכְנוּ וְהִתְעַלֵּינוּ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה". (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	ויצא תשפ"ה
	כְּשֶׁמְּוַתְּרִים, אַף פַּעַם לֹא מַפְסִידִים
	הַמָּרָק הַבִּלְתִּי נִשְׁכָּח... "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (לז-א) לִכְאוֹרָה, מָה רָאָה הַכָּתוּב לִכְפֹּל וְלוֹמַר "בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו", "בְּאֶרֶץ כְּנָעַן", הֲרֵי כְּבָר יָדוּעַ שֶׁיִּצְחָק אָבִינוּ חַי בְּאֶרֶץ כְּנָעַן? אֶלָּא, הַתּוֹרָה בָּאָה לְהַדְגִּישׁ שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ, קִיֵּם עַתָּה שְׁתֵּי מִצְווֹת: מִצְוַת יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגַם מִצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים, שֶׁהֲרֵי קֹדֶם לָכֵן, הֶחְסִיר שְׁתֵּי מִצְווֹת אֵלּוּ בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים שָׁנָה, כְּשֶׁהָיָה בְּבֵית לָבָן, וְהָיָה מָנוּעַ מִלְּקַיְּמָן. כְּשֶׁהָרַב שְׁמוּאֵל צְבִי קוֹבַלְסְקִי זַצַ"ל הָיָה נַעַר, חָזַר יוֹם אֶחָד מֵהַיְשִׁיבָה וְאִמּוֹ הִגִּישָׁה לוֹ מְרַק יְרָקוֹת סָמִיךְ. כְּשֶׁהֵחֵל לֶאֱכֹל, שִׁבַּח אֶת אִמּוֹ עַל טִיב הַמָּרָק כְּדֵי לְכַבְּדָהּ. מֵאָז אוֹתוֹ הַיּוֹם, אִמּוֹ תָּמִיד הֵכִינָה לִכְבוֹדוֹ אֶת הַמָּרָק הַזֶּה. בְּהַגִּיעוֹ לְפִרְקוֹ, לִפְנֵי שֶׁנִּשָּׂא לְרַעְיָתוֹ, קִיְּמָה אִמּוֹ שִׂיחָה עִם כַּלָּתָהּ לֶעָתִיד. בְּמַהֲלַךְ הַשִּׂיחָה, הִתְעַנְיְנָה הַכַּלָּה וְשָׁאֲלָה אֵילוּ מַאֲכָלִים הוּא אוֹהֵב לֶאֱכֹל. "אֹמַר לָךְ אֶת הָאֱמֶת", אָמְרָה הָאֵם, "מֵעוֹלָם הוּא לֹא הָיָה לָהוּט אַחֲרֵי אֹכֶל, אוּלָם פַּעַם אַחַת הֵכַנְתִּי לוֹ מְרַק יְרָקוֹת וְהוּא שִׁבַּח אוֹתִי בְּהִתְלַהֲבוּת עַל טַעֲמוֹ, וּמֵאָז אֲנִי מְכִינָה לוֹ אֶת הַמָּרָק שֶׁהוּא כֹּה אוֹהֵב". אִמּוֹ לִמְּדָה אֶת כַּלָּתָהּ אֶת אֹפֶן הַהֲכָנָה שֶׁל הַמָּרָק, וְהִדְרִיכָה אוֹתָהּ מָהֵן כַּמֻּיּוֹת הַתִּבּוּל הָרְצוּיוֹת. לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל הָרַב קוֹבַלְסְקִי זַצַ"ל, הִגִּיעַ אֶל אִשְׁתּוֹ מִכְתַּב תַּנְחוּמִים מֵחֲבֵרוֹ הַוָּתִיק מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית. הֶחָבֵר כָּתַב שֶׁהָרַב הִצִּיל אֶת שְׁלוֹם הַבַּיִת שֶׁלּוֹ: "בֵּינִי לְבֵין רַעְיָתִי נִתְגַּלְּעוּ חִלּוּקֵי דֵעוֹת בְּעִנְיַן הַבִּשּׁוּלִים, אֲנִי רָצִיתִי כָּךְ וְהִיא רָצְתָה אַחֶרֶת, וּמִשָּׁם הַדְּבָרִים גָּלְשׁוּ גַּם לְעִנְיָנִים אֲחֵרִים, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ כִּמְעַט לְ'פֵּרוּק הַחֲבִילָה'... וְאָז הָרַב זַצַ"ל, סִפֵּר לִי: כְּשֶׁהָיִיתִי בָּחוּר אִמִּי הֵכִינָה לִי מְרַק יְרָקוֹת. כְּשֶׁטָּעַמְתִּי מִמֶּנּוּ, חָשְׁכוּ עֵינַי וְהַמָּרָק כִּמְעַט נִתְקַע בִּגְרוֹנִי. בִּקַּשְׁתִּי לְהָקִיא, טַעֲמוֹ שֶׁל הַמָּרָק הָיָה נוֹרָא. כְּשֶׁאִמִּי שָׁאֲלָה אוֹתִי אֵיךְ הַמָּרָק, לֹא רָצִיתִי שֶׁתֵּעָלֵב אוֹ תִּצְטַעֵר חָלִילָה בִּגְלָלִי, לְאַחַר שֶׁטָּרְחָה לְהָכִין עֲבוּרִי מָרָק, לָכֵן שִׁבַּחְתִּי אוֹתָהּ עַל הַמָּרָק וְאַף בִּקַּשְׁתִּי תּוֹסֶפֶת כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֶת לִבָּהּ. מֵאָז אוֹתוֹ הַיּוֹם, הַמָּרָק הַזֶּה תָּמִיד חִכָּה לִי כְּשֶׁחָזַרְתִּי מֵהַיְשִׁיבָה. רַק תִּקְוָה אַחַת נוֹתְרָה בְּלִבִּי: כְּשֶׁאֶתְחַתֵּן, אֶפָּטֵר מֵהַמָּרָק הַנּוֹרָא. אֲבָל לֹא תַּאֲמִין, אִמִּי לִמְּדָה אֶת אִשְׁתִּי לְהָכִין אֶת הַמָּרָק הַזֶּה... כַּאֲשֶׁר רַעְיָתִי שָׁאֲלָה אוֹתִי עַל טִיב הַמָּרָק, שִׁבַּחְתִּי גַּם אוֹתָהּ, שֶׁהֲרֵי לֹא רָצִיתִי לְצַעֵר אוֹתָהּ... מֵאָז וְעַד הַיּוֹם הַמָּרָק הַזֶּה רוֹדֵף אַחֲרַי – וְאַתָּה אוֹמֵר לִי שֶׁשְּׁלוֹם הַבַּיִת בֵּינְךָ לְבֵין אִשְׁתְּךָ מֻפָר בִּגְלַל שֹׁנִי בְּטַעֲמֵי הַמַּאֲכָלִים?! מִנִּי אָז" - כָּתַב הֶחָבֵר בְּמִכְתַּב הַתַּנְחוּמִים – "לֹא הִשְׁמַעְתִּי אֲפִלּוּ מִלַּת בִּקֹּרֶת אַחַת עַל מַאֲכָלֶיהָ שֶׁל אִשְׁתִּי, וְהַשָּׁלוֹם חָזַר לִשְׁכֹּן בִּמְעוֹנֵנוּ". כְּשֶׁאֵשֶׁת הָרַב קוֹבַלְסְקִי קָרְאָה אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁנִּשְׁלַח אֵלֶיהָ לְאַחַר פְּטִירַת בַּעְלָהּ, הִיא לֹא יָדְעָה אֶת נַפְשָׁהּ. "מַדּוּעַ מֵעוֹלָם לֹא הֵעִיר לִי עַל הַמָּרָק?! הֲרֵי הַיְלָדִים מֵעוֹלָם לֹא אָהֲבוּ אוֹתוֹ (מְעַנְיֵן לָמָּה...) וְהֵכַנְתִּי אוֹתוֹ רַק לְמַעֲנוֹ!" הַתְּשׁוּבָה הָיְתָה בְּרוּרָה גַּם לָהּ... יְהוּדִי נִכְנַס אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִבְּרִיסְק זַצַ"ל, וּשְׁאֵלָה בְּפִיו: "אָבִי נָפַל לְמִשְׁכָּב וַאֲנִי מַרְגִּישׁ חוֹבָה לִנְסֹעַ לְבַקְּרוֹ, אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁהַהֲלָכָה קוֹבַעַת, שֶׁהוֹצָאוֹת כִּבּוּד אָב מֻטָּלוֹת עַל הָאָב (שו"ע יו"ד רמ-ה), אוּלַי אֲנִי פָּטוּר מִלִּנְסֹעַ?" "אַתָּה צוֹדֵק" – הֵשִׁיב הָרַב – "אַתָּה פָּטוּר מִלִּנְסֹעַ, לָכֵן תֵּלֵךְ בָּרֶגֶל!"... בִּצְעִירוּתוֹ שֶׁל מָרָן רַבִּי עוֹבַדְיָה יוֹסֵף זַצַ"ל, הָיְתָה עֲזוּבָה רַבָּה בְּקֶרֶב בְּנֵי הַנֹּעַר. לָכֵן הָרַב הָיָה נוֹהֵג לֶאֱסֹף אֶת הַיְלָדִים שֶׁבִּשְׁכוּנַת "מוּסְרָרָה" וּ"שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא", שֶׁהָיוּ לוֹמְדִים בְּבָתֵּי סֵפֶר שֶׁאֵינָם דָּתִיִּים. הוּא לִמֵּד אוֹתָם תּוֹרָה וְהָיָה מְחַלֵּק לָהֶם מַמְתַּקִּים שֶׁקָּנָה בִּמְעַט הַכֶּסֶף שֶׁהָיָה לוֹ. בִּזְכוּת פְּעִילוּת זוֹ, יָצְאוּ מֵאוֹתָם יְלָדִים - תַּלְמִידֵי חֲכָמִים רַבִּים, דַּיָּנִים, רַבָּנִים וְאַף מְקֻבָּלִים. סִפֵּר אֶחָד מִשְּׁכוּנַת "שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא", שֶׁהַיּוֹם הוּא מַגִּיד שִׁעוּר בְּאַחַת הַיְשִׁיבוֹת הַטּוֹבוֹת בָּאָרֶץ: "כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד קָטָן, הָיְתָה עֲנִיּוּת רַבָּה בְּבֵיתֵנוּ וּלְאָבִי לֹא הָיָה מַה לָּתֵת לָנוּ לֶאֱכֹל. לְצַעֲרִי הָרַב, הָיִינוּ גּוֹנְבִים, עַד שֶׁבָּא חָכָם עוֹבַדְיָה. הוּא אָסַף אוֹתָנוּ, חִלֵּק לָנוּ סֻכָּרִיּוֹת וּמַמְתַּקִּים, וּבְכָל יוֹם הָיָה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ אֶת פָּרָשַׁת שָׁבוּעַ בְּמֶשֶׁךְ כְּשָׁעָה, וּמַחְדִּיר בָּנוּ יִרְאַת שָׁמַיִם גְּדוֹלָה. לְאַחַר שֶׁגָּדַלְנוּ קְצָת, דָּאַג לְהַכְנִיס אוֹתָנוּ לִישִׁיבַת "פּוֹרַת יוֹסֵף" הַקְּטַנָּה, וְכָךְ הִמְשַׁכְנוּ וְהִתְעַלֵּינוּ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה". (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)