Otzarot-Article

לִזְכֹּר מִי הוּא "בַּעַל הַבַּיִת" הָאֲמִתִּי

"וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ... וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּה' אֱלֹהֵיכֶם" (א-לא) בְּפָרָשָׁתֵנוּ, הוֹכִיחַ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כָּל מַעַלְלֵיהֶם דַּוְקָא לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיְּשׁוּ. בְּנֵי אוֹתוֹ הַדּוֹר זָכוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם וְלִרְאוֹת אֶת נִסֵּי יְצִיאַת מִצְרַיִם וְאֶת הַשְׁגָּחַת ה' בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, אֲבָל הֵם אִכְזְבוּ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ עֶשֶׂר פְּעָמִים וְשָׁכְחוּ מִי "בַּעַל הַבַּיִת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי" (במדבר יד-כב).

מַגִּיד הַמֵּישָׁרִים, הַצַּדִּיק רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ בִּידֶרְמַן, הֵבִיא עַל כָּךְ סִפּוּר:

אִישׁ עֲסָקִים מַצְלִיחַ מֵ"אַרְצוֹת הַבְּרִית" הָיָה גּוֹמֵל חֲסָדִים, וִיהוּדִים רַבִּים מֵהָאָרֶץ וּמֵהָעוֹלָם שִׁחֲרוּ לְפִתְחוֹ כְּדֵי לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה וְסִיּוּעַ. בֵּיתוֹ הָיָה רְחַב יָדַיִם, לָכֵן עַל מְנָת לְהָקֵל עַל הַבָּאִים לִמְצֹא אֶת חֲדַר הַקַּבָּלָה, תָּלוּ עוֹזְרָיו שִׁלְטֵי הַכְוָנָה שֶׁעֲלֵיהֶם נִכְתְּבוּ בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ לְבָנָה: "בַּעַל הַבַּיִת", בְּתוֹסֶפֶת חֵץ הַמּוֹרֶה אֶת הַכִּוּוּן הַנָּכוֹן.

בְּאַחַד הַיָּמִים, הִגִּיעַ עָנִי כְּדֵי לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה, אַךְ לִפְנֵי שֶׁבִּקֵּשׁ תְּרוּמָה, הוּא הִתְחִיל לְהוֹכִיחַ אֶת הַגְּבִיר: "יִסְלַח לִי, אֲדוֹנִי, אֲבָל זֶה נִרְאֶה לְךָ מַתְאִים לִתְלוֹת שְׁלָטִים כֹּה רַבִּים שֶׁעֲלֵיהֶם כָּתוּב "בַּעַל הַבַּיִת"? וְכִי אַתָּה הוּא בַּעַל הַבַּיִת?! בַּעַל הַבַּיִת יֵשׁ רַק אֶחָד!" אָמַר וְהִצְבִּיעַ כְּלַפֵּי מַעְלָה.

הֶעָשִׁיר הָיָה בְּהֶלֶם מֻחְלָט. מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַע תּוֹכָחָה מֵאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אֵלָיו כְּדֵי לְקַבֵּל עֶזְרָה... בַּתְּחִלָּה הוּא רָצָה לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָצֵאת הַחוּצָה, אַךְ מִיָּד הִתְחָרֵט וְהֵבִין שֶׁמִּשָּׁמַיִם שָׁלְחוּ לוֹ אֶת הַשָּׁלִיחַ הַזֶּה עַל מְנָת שֶׁיְּתַקֵּן אֶת הַדָּבָר.

הוּא הוֹדָה לֶעָנִי עַל הַהֶעָרָה, וְהִבְטִיחַ שֶׁהַשְּׁלָטִים יְתֻקְּנוּ. הֶעָנִי בִּקֵּשׁ אֶת הַסְּכוּם שֶׁהָיָה צָרִיךְ, אַךְ הֶעָשִׁיר כָּתַב בַּשֶּׁק סְכוּם גָּבוֹהַּ פִּי עֲשָׂרָה מִמַּה שֶּׁבִּקֵּשׁ, וְאָמַר: "זֶה מַגִּיעַ לְךָ עַל הָאֹמֶץ שֶׁלְּךָ".

כְּבָר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הוֹרָה הֶעָשִׁיר לְעוֹזְרָיו לְהַחֲלִיף אֶת הַשְּׁלָטִים, וְלִכְתֹּב: "מְנַהֵל".

כַּעֲבוֹר כַּמָּה יָמִים, הִבְחִין הֶעָשִׁיר בְּמַצְלֵמַת מִשְׂרָדוֹ, שֶׁבְּאֶחָד מֵחַדְרֵי הַבַּיִת הִתְפּוֹצֵץ צִנּוֹר מַיִם. מִיָּד קָרָא לָעוֹזֶרֶת שֶׁשָּׁהֲתָה בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לִסְגֹּר אֶת הַבֶּרֶז לִפְנֵי שֶׁתִּהְיֶה הֲצָפָה. מִשּׁוּם מָה, הִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הָעוֹזֶרֶת, וְהוּא נֶאֱלַץ לְבַקֵּשׁ מֵעוֹבְדִים אֲחֵרִים שֶׁיִּסְגְּרוּ אֶת הַבֶּרֶז, אַךְ בֵּינְתַיִם הִסְפִּיקוּ הַמַּיִם לִצֹּר נֶזֶק.

לְאַחַר הָאֵרוּעַ, נָזַף הֶעָשִׁיר בָּעוֹבֶדֶת וּפִטֵּר אוֹתָהּ מֵעֲבוֹדָתָהּ. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע בַּעְלָהּ הַגּוֹי שֶׁל הָעוֹבֶדֶת עַל פִּטּוּרֶיהָ, הוּא רָתַח מִזַּעַם, נָטַל אֶת אֶקְדָּחוֹ וְרָץ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר. הוּא נִכְנַס אֶל הַבַּיִת וְחִפֵּשׂ אֶת בַּעַל הַבַּיִת. הוּא הָלַךְ לְפִי הַשְּׁלָטִים, הִגִּיעַ אֶל חַדְרוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר וְשָׁאַל בְּזַעַם: "אַתָּה הַמְנַהֵל?"

"כָּכָה אוֹמְרִים", הֵשִׁיב הֶעָשִׁיר.

שָׁאַל הַגּוֹי: "וְאֵיפֹה נִמְצָא בַּעַל הַבַּיִת?"

הִצְבִּיעַ הֶעָשִׁיר כְּלַפֵּי מַעְלָה, כְּשֶׁכַּוָּנָתוֹ לְבוֹרֵא עוֹלָם. הַגּוֹי חָשַׁב שֶׁבַּעַל הַבַּיִת נִמְצָא בַּקּוֹמָה לְמַעְלָה, וּפָתַח בְּרִיצָה לַקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה. הֵבִין הֶעָשִׁיר שֶׁהָאִישׁ הִגִּיעַ כְּדֵי לִפְגֹּעַ בּוֹ. הוּא נָעַל אֶת דֶּלֶת חַדְרוֹ וְהִתְקַשֵּׁר מִיָּד לַמִּשְׁטָרָה.

הַשּׁוֹטְרִים הִגִּיעוּ וְעָצְרוּ אֶת הַגּוֹי הַמֻּפְתָּע. בַּחֲקִירָתוֹ הוֹדָה שֶׁתִּכְנֵן לְהִתְנַקֵּשׁ בֶּעָשִׁיר מִפְּנֵי שֶׁפִּטֵּר אֶת אִשְׁתּוֹ מֵעֲבוֹדָתָהּ.

נָשָׂא הֶעָשִׁיר אֶת עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְאָמַר: "ה', רַק אַתָּה בַּעַל הַבַּיִת! אֵינִי רוֹצֶה לַחְשֹׁב מֶה הָיָה קוֹרֶה אִם לֹא הָיִיתָ שׁוֹלֵחַ אֵלַי אֶת הַשָּׁלִיחַ כְּדֵי לְהַזְכִּיר לִי מִי הוּא בַּעַל הַבַּיִת הָאֲמִתִּי!" (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	תולדות תשפ"ה
	בָּרוּחָנִיּוּת – אַל יֵאוּשׁ!
	לִזְכֹּר מִי הוּא "בַּעַל הַבַּיִת" הָאֲמִתִּי "וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ... וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּה' אֱלֹהֵיכֶם" (א-לא) בְּפָרָשָׁתֵנוּ, הוֹכִיחַ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כָּל מַעַלְלֵיהֶם דַּוְקָא לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיְּשׁוּ. בְּנֵי אוֹתוֹ הַדּוֹר זָכוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם וְלִרְאוֹת אֶת נִסֵּי יְצִיאַת מִצְרַיִם וְאֶת הַשְׁגָּחַת ה' בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, אֲבָל הֵם אִכְזְבוּ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ עֶשֶׂר פְּעָמִים וְשָׁכְחוּ מִי "בַּעַל הַבַּיִת", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי" (במדבר יד-כב). מַגִּיד הַמֵּישָׁרִים, הַצַּדִּיק רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ בִּידֶרְמַן, הֵבִיא עַל כָּךְ סִפּוּר: אִישׁ עֲסָקִים מַצְלִיחַ מֵ"אַרְצוֹת הַבְּרִית" הָיָה גּוֹמֵל חֲסָדִים, וִיהוּדִים רַבִּים מֵהָאָרֶץ וּמֵהָעוֹלָם שִׁחֲרוּ לְפִתְחוֹ כְּדֵי לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה וְסִיּוּעַ. בֵּיתוֹ הָיָה רְחַב יָדַיִם, לָכֵן עַל מְנָת לְהָקֵל עַל הַבָּאִים לִמְצֹא אֶת חֲדַר הַקַּבָּלָה, תָּלוּ עוֹזְרָיו שִׁלְטֵי הַכְוָנָה שֶׁעֲלֵיהֶם נִכְתְּבוּ בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ לְבָנָה: "בַּעַל הַבַּיִת", בְּתוֹסֶפֶת חֵץ הַמּוֹרֶה אֶת הַכִּוּוּן הַנָּכוֹן. בְּאַחַד הַיָּמִים, הִגִּיעַ עָנִי כְּדֵי לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה, אַךְ לִפְנֵי שֶׁבִּקֵּשׁ תְּרוּמָה, הוּא הִתְחִיל לְהוֹכִיחַ אֶת הַגְּבִיר: "יִסְלַח לִי, אֲדוֹנִי, אֲבָל זֶה נִרְאֶה לְךָ מַתְאִים לִתְלוֹת שְׁלָטִים כֹּה רַבִּים שֶׁעֲלֵיהֶם כָּתוּב "בַּעַל הַבַּיִת"? וְכִי אַתָּה הוּא בַּעַל הַבַּיִת?! בַּעַל הַבַּיִת יֵשׁ רַק אֶחָד!" אָמַר וְהִצְבִּיעַ כְּלַפֵּי מַעְלָה. הֶעָשִׁיר הָיָה בְּהֶלֶם מֻחְלָט. מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַע תּוֹכָחָה מֵאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אֵלָיו כְּדֵי לְקַבֵּל עֶזְרָה... בַּתְּחִלָּה הוּא רָצָה לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָצֵאת הַחוּצָה, אַךְ מִיָּד הִתְחָרֵט וְהֵבִין שֶׁמִּשָּׁמַיִם שָׁלְחוּ לוֹ אֶת הַשָּׁלִיחַ הַזֶּה עַל מְנָת שֶׁיְּתַקֵּן אֶת הַדָּבָר. הוּא הוֹדָה לֶעָנִי עַל הַהֶעָרָה, וְהִבְטִיחַ שֶׁהַשְּׁלָטִים יְתֻקְּנוּ. הֶעָנִי בִּקֵּשׁ אֶת הַסְּכוּם שֶׁהָיָה צָרִיךְ, אַךְ הֶעָשִׁיר כָּתַב בַּשֶּׁק סְכוּם גָּבוֹהַּ פִּי עֲשָׂרָה מִמַּה שֶּׁבִּקֵּשׁ, וְאָמַר: "זֶה מַגִּיעַ לְךָ עַל הָאֹמֶץ שֶׁלְּךָ". כְּבָר בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הוֹרָה הֶעָשִׁיר לְעוֹזְרָיו לְהַחֲלִיף אֶת הַשְּׁלָטִים, וְלִכְתֹּב: "מְנַהֵל". כַּעֲבוֹר כַּמָּה יָמִים, הִבְחִין הֶעָשִׁיר בְּמַצְלֵמַת מִשְׂרָדוֹ, שֶׁבְּאֶחָד מֵחַדְרֵי הַבַּיִת הִתְפּוֹצֵץ צִנּוֹר מַיִם. מִיָּד קָרָא לָעוֹזֶרֶת שֶׁשָּׁהֲתָה בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לִסְגֹּר אֶת הַבֶּרֶז לִפְנֵי שֶׁתִּהְיֶה הֲצָפָה. מִשּׁוּם מָה, הִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הָעוֹזֶרֶת, וְהוּא נֶאֱלַץ לְבַקֵּשׁ מֵעוֹבְדִים אֲחֵרִים שֶׁיִּסְגְּרוּ אֶת הַבֶּרֶז, אַךְ בֵּינְתַיִם הִסְפִּיקוּ הַמַּיִם לִצֹּר נֶזֶק. לְאַחַר הָאֵרוּעַ, נָזַף הֶעָשִׁיר בָּעוֹבֶדֶת וּפִטֵּר אוֹתָהּ מֵעֲבוֹדָתָהּ. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע בַּעְלָהּ הַגּוֹי שֶׁל הָעוֹבֶדֶת עַל פִּטּוּרֶיהָ, הוּא רָתַח מִזַּעַם, נָטַל אֶת אֶקְדָּחוֹ וְרָץ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר. הוּא נִכְנַס אֶל הַבַּיִת וְחִפֵּשׂ אֶת בַּעַל הַבַּיִת. הוּא הָלַךְ לְפִי הַשְּׁלָטִים, הִגִּיעַ אֶל חַדְרוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר וְשָׁאַל בְּזַעַם: "אַתָּה הַמְנַהֵל?" "כָּכָה אוֹמְרִים", הֵשִׁיב הֶעָשִׁיר. שָׁאַל הַגּוֹי: "וְאֵיפֹה נִמְצָא בַּעַל הַבַּיִת?" הִצְבִּיעַ הֶעָשִׁיר כְּלַפֵּי מַעְלָה, כְּשֶׁכַּוָּנָתוֹ לְבוֹרֵא עוֹלָם. הַגּוֹי חָשַׁב שֶׁבַּעַל הַבַּיִת נִמְצָא בַּקּוֹמָה לְמַעְלָה, וּפָתַח בְּרִיצָה לַקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה. הֵבִין הֶעָשִׁיר שֶׁהָאִישׁ הִגִּיעַ כְּדֵי לִפְגֹּעַ בּוֹ. הוּא נָעַל אֶת דֶּלֶת חַדְרוֹ וְהִתְקַשֵּׁר מִיָּד לַמִּשְׁטָרָה. הַשּׁוֹטְרִים הִגִּיעוּ וְעָצְרוּ אֶת הַגּוֹי הַמֻּפְתָּע. בַּחֲקִירָתוֹ הוֹדָה שֶׁתִּכְנֵן לְהִתְנַקֵּשׁ בֶּעָשִׁיר מִפְּנֵי שֶׁפִּטֵּר אֶת אִשְׁתּוֹ מֵעֲבוֹדָתָהּ. נָשָׂא הֶעָשִׁיר אֶת עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְאָמַר: "ה', רַק אַתָּה בַּעַל הַבַּיִת! אֵינִי רוֹצֶה לַחְשֹׁב מֶה הָיָה קוֹרֶה אִם לֹא הָיִיתָ שׁוֹלֵחַ אֵלַי אֶת הַשָּׁלִיחַ כְּדֵי לְהַזְכִּיר לִי מִי הוּא בַּעַל הַבַּיִת הָאֲמִתִּי!" (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)