תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה

"עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה" (לב-ד) עַל פָּסוּק זֶה, הִמְלִיץ הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִצַּאנְז זַצַ"ל: הֲרֵי זְקָנִי כְּבָר הִלְבִּין, וַאֲנִי מְאַחֵר לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה...

אָדָם אֶחָד פָּרַשׁ מֵעֲבוֹדָתוֹ לְפֶּנְסְיָה. פֶּנְסְיָ"ה רָאשֵׁי תֵּבוֹת: פֹּה נִסְתַּיְּמוּ סוֹפִית יְמֵי הָעֲבוֹדָה... לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה, הֶחְלִיט לִקְנוֹת מִכַּסְפֵּי פְּרִישָׁתוֹ דִּירָה לְהַשְׁקָעָה, שֶׁתָּנִיב לוֹ מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ סְכוּם נָאֶה. הוּא גַּם הֶעֱרִיךְ שֶׁשָּׁוְיָהּ שֶׁל הַדִּירָה יַעֲלֶה בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן, כִּי מֵאָז וּמֵעוֹלָם, מְחִירֵי הַדִּירוֹת אֵינָם מַפְסִיקִים לַעֲלוֹת.

בְּיוֹם חֲתִימַת הַחוֹזֶה, עָצַר מוֹנִית וְנָסַע לְמִשְׂרַד עוֹרֵךְ הַדִּין. בַּדֶּרֶךְ, הִתְקַשֵּׁר אֵלָיו מִישֶׁהוּ וְהִטְרִיד אוֹתוֹ בְּאֵיזֶה עִנְיָן, וּכְשֶׁיָּרַד מֵהַמּוֹנִית, קָלַט שֶׁשָּׁכַח אֶת שַׂקִּית הַכֶּסֶף שֶׁלּוֹ בְּתוֹךְ הַמּוֹנִית! הָיוּ שָׁם מֵאָה שִׁבְעִים אֶלֶף דּוֹלָר בִּמְזֻמָּן!!!

הוּא רָדַף אַחַר הַמּוֹנִית - אַךְ לַשָּׁוְא. הַמּוֹנִית דָּהֲרָה קָדִימָה וּבְקֹשִׁי נִרְאֲתָה בָּאֹפֶק. בְּכֹחוֹתָיו הָאַחֲרוֹנִים עָלָה לַמִּשְׂרָד וְסִפֵּר לַמַּזְכִּירוֹת אֶת אֲשֶׁר אֵרַע. בַּדַּקּוֹת הַבָּאוֹת הִתְגַּיֵּס כָּל צֶוֶת הַמִּשְׂרָד כְּדֵי לְהִתְקַשֵּׁר לְכָל תַּחֲנוֹת הַמּוֹנִיּוֹת בָּאֵזוֹר וּלְנַסּוֹת וּלְאַתֵּר אֶת הַנֶּהָג. בְּכָל תַּחֲנָה, הַמּוֹקְדָן נִסָּה לְאַתֵּר בְּמַעֲרֶכֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ אִם הָיָה נֶהָג שֶׁעָצַר בִּרְחוֹב פְּלוֹנִי, אַךְ כֻּלָּם הֶעֱלוּ חֶרֶס בְּיָדָם...

הָאִישׁ הָיָה מְסֻחְרָר וּמְיֹאָשׁ, וְהִרְגִּישׁ שֶׁהוּא עַל סַף עִלָּפוֹן. צֶוֶת הַמִּשְׂרָד הִתְקַשֵּׁר לְאֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁיָּבוֹא לָקַחַת אוֹתוֹ, כִּי הוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לַחֲזֹר לְבַדּוֹ בְּמוֹנִית...

בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים, הִמְשִׁיךְ הָאִישׁ לְהִתְקַשֵּׁר לְתַחֲנוֹת מוֹנִיּוֹת נוֹסָפוֹת. הוּא נִסָּה גַּם בֶּעָרִים הַסְּמוּכוֹת, עַד שֶׁהִתְיָאֵשׁ. הוּא יָדַע שֶׁאִם הַמּוֹצֵא הָיָה רוֹצֶה לְהָשִׁיב לוֹ אֶת אֲבֵדָתוֹ, הוּא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּקַלּוּת, שֶׁהֲרֵי בְּיַחַד עִם הַכֶּסֶף הָיוּ מִסְמָכִים הַמְּעִידִים עַל זֶהוּתוֹ. הַכְּאֵב עַל הָאָבְדָן שֶׁל עֲמַל כַּפָּיו בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת, הִכְנִיס אוֹתוֹ לְעַצְבוּת, עַד שֶׁשָּׁקַע בְּדִכָּאוֹן וּבְקֹשִׁי קָם מִמִּטָּתוֹ.

חֲבֵרוֹ נִסָּה לְעוֹדְדוֹ, אַךְ לְלֹא הַצְלָחָה. אַךְ כַּאֲשֶׁר הִצִּיעַ לוֹ לָבוֹא אֶל רַבּוֹ לְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָתוֹ וְאֶת עֲצָתוֹ, הִסְכִּים. הָרַב בֵּרֵךְ אוֹתוֹ בְּחֹם וְאָמַר לוֹ: "דַּע לְךָ, שֶׁלְּאוֹתוֹ גַּנָּב שֶׁמָּצָא אֶת הַכֶּסֶף וְלֹא הֶחֱזִירוֹ, יֵשׁ נְקִיפוֹת מַצְפּוּן. אַתָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת כְּדֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִגְרֹם לוֹ לְהִתְחָרֵט עַל כָּךְ, וּלְהָשִׁיב לְךָ אֶת כַּסְפְּךָ".

"מָה הָרַב מַצִּיעַ לִי לַעֲשׂוֹת?" שָׁאַל הָאִישׁ.

אָמַר לוֹ הָרַב: "תַּעֲשֶׂה מַשֶּׁהוּ לְזִכּוּי הָרַבִּים. תְּזַכֶּה כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר אֲנָשִׁים בְּלִמּוּד תּוֹרָה, וְאִם יִרְצֶה ה', תִּרְאֶה יְשׁוּעוֹת! וּבְכָל מִקְרֶה, הַמִּצְוָה תִּתֵּן לְךָ כֹּחַ לַחֲזֹר לִפְעִילוּת, שֶׁזֶּה הַדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר, אַף יוֹתֵר מֵהַכֶּסֶף שֶׁאָבַד לְךָ".

הָאִישׁ יָצָא מִבֵּית הָרַב מְעוֹדָד, אַךְ לֹא יָדַע כֵּיצַד לְקַיֵּם אֶת עֲצַת הָרַב. חֲבֵרוֹ הִצִּיעַ לוֹ לְאַרְגֵּן 'יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ תּוֹרָה' בְּתַאֲרִיךְ ה' בְּאִיָּר הַקָּרֵב וּבָא. יוֹם פַּגְרָה מֵהָעֲבוֹדָה, שֶׁבּוֹ כֻּלָּם מִתְאַסְּפִים כְּדֵי לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים מִמִּגְוָן רָחָב שֶׁל רַבָּנִים וְשֶׁל מַרְצִים.

הַשְּׁנַיִם יָצְאוּ לִפְעֻלָּה. שָׂכְרוּ אוּלַם אֵרוּעִים רְחַב יָדַיִם, עָשׂוּ פִּרְסוּם גָּדוֹל בְּכָל חוּצוֹת הָעִיר, וְאַף קָנוּ כִּבּוּד קַל וּשְׁתִיָּה לִכְבוֹד הַבָּאִים.

בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר, כְּבָר הָיוּ בָּאוּלָם מֵאָה לוֹמְדִים, וּבְכָל שָׁעָה הִצְטָרְפוּ עוֹד וָעוֹד לוֹמְדִים. כֻּלָּם שָׁמְעוּ עַל הָאִישׁ שֶׁאִבֵּד סְכוּם כֹּה גָּדוֹל בַּמּוֹנִית, וְרָצוּ לְעוֹדְדוֹ. בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב, כְּבָר הָיוּ שָׁם קָרוֹב לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ, שֶׁהִקְשִׁיבוּ בִּשְׁקִיקָה לְחַכְמֵי הַתּוֹרָה. בְּאַחַת הַהַפְסָקוֹת הַקַּלּוֹת בֵּין הַרְצָאָה לְהַרְצָאָה, קָם אָדָם מֵהַקָּהָל וּבִקֵּשׁ אֶת רְשׁוּת הַדִּבּוּר לִשְׁתֵּי דַּקּוֹת.

"מוֹרַי וְרַבּוֹתַי! בַּבֹּקֶר אָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְבוֹרֵא עוֹלָם: 'אַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי נִסָּיוֹן'. נַסּוּ לִמְצֹא נְקֻדַּת זְכוּת לְטוֹבַת הַנֶּהָג שֶׁלֹּא הֶחֱזִיר אֶת הַכֶּסֶף. הוּא נֶהַג מוֹנִית קְשֵׁה יוֹם שֶׁבְּקֹשִׁי מַרְוִיחַ אֶת פַּת לַחְמוֹ, וְלָכֵן לֹא עָמַד בַּפִּתּוּי. כְּשֶׁעָבַר הַזְּמַן, הָיוּ לוֹ יִסּוּרֵי מַצְפּוּן, וּכְשֶׁשָּׁמַע עַל הַמֵּיזָם הַזֶּה שֶׁל לִמּוּד הַתּוֹרָה, הִתְהַלֵּךְ סַהֲרוּרִי וְלֹא יָדַע מַה לַּעֲשׂוֹת. כַּאֲשֶׁר הִסִּיעַ לְכָאן כַּמָּה וְכַמָּה אֲנָשִׁים בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם, וְשָׁמַע שֶׁהֵם מְדַבְּרִים עַל הַגַּנָּב, נִצְבַּט לִבּוֹ עוֹד יוֹתֵר. הוּא אַף הִקְשִׁיב לְחֵלֶק מֵהַשִּׁעוּרִים כָּאן הַיּוֹם וְהִתְחַזֵּק בְּעַצְמוֹ. לִפְנֵי כְּשָׁעָה הִתְקַשֵּׁר אֵלַי שֶׁאָבוֹא לָקַחַת אֶת הַשַּׂקִּית כְּדֵי לְהַחֲזִירָהּ לִבְעָלֶיהָ, הַמְאַרְגֵּן שֶׁל יוֹם נִפְלָא זֶה!!!"

הָאִישׁ הוֹצִיא מִתִּיקוֹ אֶת הַשַּׂקִּית וְהֶעֱבִירָהּ אֶל בִּימַת הַנּוֹאֲמִים. מְאַרְגֵּן הָעֶרֶב הִתְחִיל לִסְפֹּר אֶת הַשְּׁטָרוֹת לְעֵינֵיהֶם הַמִּשְׁתָּאוֹת שֶׁל כָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ: "מֵאָה! מָאתַיִם! שְׁלֹשׁ מֵאוֹת"... כָּל הַסְּכוּם הָיָה שָׁם. לֹא הָיָה חָסֵר אֲפִלּוּ שְׁטָר אֶחָד!!!

הַמְאַבֵּד הַנִּרְגָּשׁ הִכְרִיז בָּרַמְקוֹל וְאָמַר: "אֲנִי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ בְּלֵב שָׁלֵם לְנֶהַג הַמּוֹנִית, וְאַשְׁרָיו שֶׁזָּכָה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה! אֲנִי מוֹדֶה לְכָל אֶחָד שֶׁהִגִּיעַ לְכָאן הַיּוֹם, כִּי אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁבִּזְכוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּכֶם, כַּסְפִּי הֻחְזַר לִי!"

הַצִּבּוּר קָם עַל רַגְלָיו, וְכֻלָּם הִתְחִילוּ לָשִׁיר וְלִרְקֹד בְּמַעְגָּלִים, כַּאֲשֶׁר הֵם נוֹשְׂאִים אֶת מְאַרְגֵּן הָעֶרֶב אֶל עַל, כְּחָתָן בְּיוֹם חֻפָּתוֹ.

"אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת ז-כ). כֻּלָּם חוֹטְאִים, אַךְ צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁשַּׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה לֹא נִנְעֲלוּ. אִם כָּל אֶחָד יִזְכֶּה לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוֵּת, הֲרֵי הוּא יִקְנֶה אֶת חֶלְקוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי כָּל עוֹד הַנֵּר דּוֹלֵק, אֶפְשָׁר לְתַקֵּן! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)