Otzarot-Article

"נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ"

"וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ" (כח-ב) מַהוּ "וְהִשִּׂיגֻךָ" – הַאִם אָנוּ בּוֹרְחִים מֵהֶן, שֶׁעֲלֵיהֶן לְהַשִּׂיגֵנוּ? אֶלָּא, אָמַר הַגָּאוֹן הַמְקֻבָּל רַבִּי סַלִימַאן אוֹחֲנָה זַצַ"ל מִצְּפַת, גַּם כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁגֵּר אֵלֵינוּ אֶת הַבְּרָכוֹת – אֵין עֲרֻבָּה שֶׁתַּגַּעְנָה, לְפִי שֶׁהָעֲווֹנוֹת יוֹצְרִים מָסַכִּים, מְקַטְרְגִים וּמְנִיעוֹת, רַחֲמָנָא לִיצְלַן. אֲבָל כַּאֲשֶׁר שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה וְעוֹשִׂים רְצוֹן הַבּוֹרֵא, אֵין עוֹד מוֹנְעִים וּמַפְרִיעִים, וְהַבְּרָכוֹת מַגִּיעוֹת לְיַעֲדָן. סִפֵּר הָרַב בֶּרְגְּמַן סִפּוּר שֶׁהִתְרַחֵשׁ לִפְנֵי כִּשְׁלֹושִׁים שָׁנָה:

יְהוּדִי נְשׂוּא פָּנִים בֶּן שִׁבְעִים, הָיָה מַגִּיעַ לַשְּׁטִיבְּלַ'ךְ בִּפְלַטְבּוּשׁ שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית. תָּמִיד הָיָה מַגִּיעַ כְּרֶבַע שָׁעָה לִפְנֵי הַזְּמַן, אוֹמֵר בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר וְקָרְבָּנוֹת, מִתְפַּלֵּל בִּשְׂפָתַיִם דּוֹלְקוֹת, בְּרִגְשֵׁי קֹדֶשׁ, מִתְחַבֵּר לַמִּלִּים. הוּא לֹא הָיָה קוֹרֵא סְתָם מִלִּים בְּעָלְמָא, אֶלָּא מִתְפַּלֵּל - מְדַבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַךְ תְּפִלִּין - הוּא לֹא הָיָה מֵנִיחַ, אַף פַּעַם לֹא רָאוּ אוֹתוֹ מֵנִיחַ תְּפִלִּין.

נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו לְאַחַר הַתְּפִלָּה, רָאִיתִי שֶׁהוּא אֵינוֹ אֲמֶרִיקָאִי. אָמַרְתִּי לוֹ "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַה שִּׁמְךָ?" הֵשִׁיב לִי, "זוּשָׁא". "מֵאֵיפֹה הִגַּעְתָּ?" הִמְשַׁכְתִּי לְהִתְעַנְיֵן, וְהוּא הֵשִׁיב: "אֲנִי מֵרוּסְיָה, הִגַּעְתִּי לְכָאן לַאֲמֶרִיקָה וְשָׂכַרְתִּי יְחִידָה לְיַד הַשְּׁטִיבְּלַ'ךְ". הִצַּעְתִּי לוֹ: "אוּלַי כְּבוֹדוֹ רוֹצֶה אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁלִּי?" אֲבָל הוּא נִרְתַּע, "לֹא, לֹא, אֵינֶנִּי מֵנִיחַ תְּפִלִּין שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר, תְּפִלִּין הֵן יְקָרוֹת וַאֲנִי מְפַחֵד שֶׁיִּנָּזְקוּ".

לַמָּחֳרָת, רָאִיתִי אוֹתוֹ שׁוּב מַגִּיעַ לַתְּפִלָּה וּמִתְפַּלֵּל בְּלִי תְּפִלִּין. עָלִיתִי לְמַעְלָה, לִשְׁטִיבְּלַ'ךְ חֲסִידִי שֶׁל אַדְמוֹ"ר שֶׁיֵּשׁ שָׁם, וְאָמַרְתִּי לַחֲסִידִים: "רַבּוֹתַי, יֵשׁ פֹּה יְהוּדִי מְבֻגָּר בַּעַל הַדְרַת פָּנִים, נִרְאֶה אָדָם רְצִינִי מְאֹד, יְרֵא שָׁמַיִם וַאֲמִתִּי. אֵין לוֹ תְּפִלִּין וְהוּא מְפַחֵד לְהָנִיחַ תְּפִלִּין שֶׁל מִישֶׁהוּ זָר. בּוֹאוּ נַעֲרֹךְ מַגְבִּית וְנִקְנֶה לוֹ תְּפִלִּין". כֻּלָּם הִסְכִּימוּ לִהְיוֹת שֻׁתָּפִים בַּמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ. הַחֲסִידִים תָּרְמוּ לִי בְּיָד רְחָבָה, וְתוֹךְ זְמַן קָצָר הָיוּ בְּאַמְתַּחְתִּי כְּאַלְפַּיִם דּוֹלָר. הָלַכְתִּי וְקָנִיתִי לוֹ תְּפִלִּין מְהֻדָּרוֹת.

לַמָּחֳרָת, בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, הִגַּעְתִּי בְּשָׁעָה שֵׁשׁ וְאַרְבָּעִים, פָּנִיתִי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: "רַב זוּשָׁא, בְּבַקָּשָׁה, יֵשׁ לְךָ תְּפִלִּין!"

אָמַר לִי ר' זוּשָׁא: "אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאֵינֶנִּי מֵנִיחַ תְּפִלִּין שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר, אֲנִי מְפַחֵד".

חִיַּכְתִּי אֵלָיו: "לֹא, הֵן לֹא שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר, הַתְּפִלִּין הַלָּלוּ שֶׁלְּךָ! קִבַּלְתָּ מַתְּנַת 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם' מֵהַקְּהִלָּה בִּפְלַטְבּוּשׁ, קָנוּ לְךָ תְּפִלִּין מְהֻדָּרוֹת בְּיוֹתֵר".

זוּשָׁא פָּרַץ בִּבְכִי כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן, מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת. הַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהוּא עָטוּר בִּתְפִלִּין, הָיְתָה נִרְאֵית כִּתְפִלַּת נְעִילָה, נְחָלִים שֶׁל דְּמָעוֹת נָבְעוּ מֵעֵינָיו. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו בְּסוֹף הַתְּפִלָּה וְשָׁאַלְתִּי: "מָה הַסִּפּוּר שֶׁלְּךָ, ר' זוּשָׁא, מָתַי הֵנַחְתָּ תְּפִלִּין פַּעַם אַחֲרוֹנָה?"

קוֹלוֹ שֶׁל ר' זוּשָׁא הָיָה חָנוּק: "לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה". הָיִיתִי הָמוּם: "לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה הֵנַחְתָּ תְּפִלִּין? דַּע לְךָ שֶׁעָקַבְתִּי אַחֲרֶיךָ וְרָאִיתִי שֶׁאַתָּה מֵנִיחַ תְּפִלִּין כְּזָקֵן וְרָגִיל, לֹא כְּמוֹ אֵלֶּה בְּדִיזִינְגוֹף, שֶׁמַּצִּיעִים לָהֶם לְהָנִיחַ תְּפִלִּין פַּעַם רִאשׁוֹנָה, וְהֵם מְנִיחִים אוֹתָן עַל הָאַף. רָאִיתִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ".

עָנָה לִי הַזָּקֵן: "מָה אַתָּה חוֹשֵׁב, שֶׁלֹּא הֵנַחְתִּי תְּפִלִּין? לֹא הָיָה יוֹם אֶחָד שֶׁלֹּא הֵנַחְתִּי תְּפִלִּין".

אָמַרְתִּי לוֹ: "אֲבָל אָמַרְתָּ שֶׁאֵין לְךָ תְּפִלִּין..."

הוּא הִתְעַקֵּשׁ: "אֵין לִי תְּפִלִּין, אֲבָל הֵנַחְתִּי תְּפִלִּין".

הִתְפַּלֵּאתִי: "הִצְלַחְתָּ לְבַלְבֵּל אוֹתִי לְגַמְרֵי".

אָמַר לִי זוּשָׁא: "אֲסַפֵּר לְךָ. אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה יְרֵא שָׁמַיִם אֲמִתִּי. בְּרוּסְיָה שֶׁל אָז, תַּחַת הַמַּגָּף הַקּוֹמוּנִיסְטִי, מִי שֶׁהָיָה מַחֲזִיק בֵּית כְּנֶסֶת אוֹ מִקְוֶה - נֶעֶלְמוּ עִקְבוֹתָיו, הָיוּ מַגְלִים אוֹתוֹ לְסִיבִּיר. בַּיָּמִים הָהֵם רָדְפוּ וּמָנְעוּ אֶת כָּל הָאִידִישְׁקַיְיט.

אַבָּא שֶׁלִּי לֹא וִתֵּר, וְלִקְרַאת בַּר הַמִּצְוָה שֶׁלִּי קָנָה תְּפִלִּין מְהֻדָּרוֹת בְּיוֹתֵר מִסּוֹפֵר יְרֵא שָׁמַיִם. הִגִּיעַ הַיּוֹם הַמְרַגֵּשׁ, הַיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי בַּר הַמִּצְוָה. הוֹלְכִים לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, אֲבָל אֵין בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת. עָלֵינוּ לַעֲלִיַּת הַגַּג, הֵגַפְנוּ אֶת כָּל הַחַלּוֹנוֹת, וְאַבָּא שֶׁלִּי הֵנִיחַ לִי תְּפִלִּין. הָיְתָה הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה, הֲנָחַת תְּפִלִּין בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה!

אֲבָל תּוֹךְ עֶשֶׂר דַּקּוֹת הִגִּיעוּ שְׁלוֹשָׁה בִּרְיוֹנִים מֵהַקֶּגֶ"בֶּ. הָיְתָה הַלְשָׁנָה. תָּלְשׁוּ אֶת הַתְּפִלִּין בְּכֹחַ מֵרֹאשִׁי, תָּלְשׁוּ אֶת אַבָּא שֶׁלִּי מֵהַבַּיִת.

מֵאָז - שִׁשִּׁים שָׁנָה שֶׁאֵין לִי תְּפִלִּין, שִׁשִּׁים שָׁנָה שֶׁאֵין לִי אַבָּא, שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד בְּסִיבִּיר.

לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר, אִמָּא שֶׁלִּי בּוֹכָה בַּמִּטְבָּח, וַאֲנִי עוֹלֶה לַעֲלִיַּת הַגַּג. בְּלִי אַבָּא וּבְלִי תְּפִלִּין, אֲבָל סִדּוּר יֵשׁ לִי. אֲנִי נוֹשֵׂא אֶת עֵינַי לַשָּׁמַיִם, וְאוֹמֵר כְּשֶׁדְּמָעוֹת בְּעֵינַי: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶת אַבָּא הָרוּסִים גָּנְבוּ לִי, אֶת הַתְּפִלִּין הָרוּסִים גָּנְבוּ לִי, אֲבָל אֶת הַלֵּב הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לִגְנֹב לִי. אֶת הַלֵּב הֵם לֹא יִקְחוּ לִי. הַלֵּב שֶׁלִּי בּוֹעֵר! אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אֲנִי רוֹצֶה לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, וְעַל אַף שֶׁאֵין לִי - אֲנִי אָנִיחַ! אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל הַפְּעֻלּוֹת, בְּמַחֲשָׁבָה כְּאִלּוּ יֵשׁ לִי תְּפִלִּין'. עַל הַהִתְקַשְּׁרוּת לְבוֹרֵא עוֹלָם לֹא וִתַּרְתִּי. כִּוַּנְתִּי בְּכָל יוֹם אֶת הַכַּוָּנוֹת שֶׁל הַתְּפִלִּין, כַּמּוּבָן בְּלִי בְּרָכָה, עָשִׂיתִי כְּאִלּוּ (הַיּוֹם קוֹרְאִים לָזֶה "דִּמְיוֹן מֻדְרָךְ"). אֵין לִי תְּפִלִּין, אֲבָל אֶת הַלֵּב שֶׁל הַתְּפִלִּין יִהְיֶה לִי".

סִיֵּם הָרַב בֶּרְגְּמַן: "הִתְבַּיַּשְׁתִּי כָּל כָּךְ. יֵשׁ פֹּה בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית יְהוּדִים שֶׁהַגַּשְׁמִיּוּת גָּנְבָה לָהֶם אֶת הַלֵּב - יֵשׁ לָהֶם אַבָּא וְיֵשׁ לָהֶם תְּפִלִּין, אֲבָל אֵיפֹה הַלֵּב? אֵיפֹה הַלֵּב?? הַלֵּב שֶׁלָּהֶם נִמְצָא בִּמְחוֹזוֹת אֲחֵרִים. צָרִיךְ לְהַדְלִיק אֶת הַלֵּב!"

הַסַּבָּא מִנּוֹבְהַרְדוֹק הָיָה אוֹמֵר: בַּרְזֶל מְלֻבָּן, הוּא אָדֹם אֵשׁ. תִּקַּח אוֹתוֹ לְסִיבִּיר, וְתוֹךְ רֶגַע לֹא יִשָּׁאֵר כְּלוּם מֵחֻמּוֹ. אֲבָל אִם תִּקַּח נֵרוֹנִית קְטַנָּה וְתַנִּיחַ אוֹתָהּ בְּתוֹךְ קֻפְסָה סְגוּרָה עִם קְצָת חוֹרִים, גַּם בְּסִיבִּיר הִיא תִּדְלַק מְצֻיָּן.

שׁוֹאֵל הַסַּבָּא מִנּוֹבְהַרְדוֹק: מַדּוּעַ זֶה כָּךְ? וּמֵשִׁיב, כִּי זוֹ בְּעֵרָה חִיצוֹנִית וְזוֹ בְּעֵרָה פְּנִימִית. רַק הַבְּעֵרָה הַפְּנִימִית מַחֲזִיקָה מַעֲמָד. כְּשֶׁיֵּשׁ בְּעֵרָה פְּנִימִית - גַּם בֶּן אָדָם בְּסִיבִּיר מַחֲזִיק מַעֲמָד. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	חיי שרה תשפ"ה
	טִבְעוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק – לַעֲשׂוֹת טוֹב!
	"נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ" "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ" (כח-ב) מַהוּ "וְהִשִּׂיגֻךָ" – הַאִם אָנוּ בּוֹרְחִים מֵהֶן, שֶׁעֲלֵיהֶן לְהַשִּׂיגֵנוּ? אֶלָּא, אָמַר הַגָּאוֹן הַמְקֻבָּל רַבִּי סַלִימַאן אוֹחֲנָה זַצַ"ל מִצְּפַת, גַּם כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁגֵּר אֵלֵינוּ אֶת הַבְּרָכוֹת – אֵין עֲרֻבָּה שֶׁתַּגַּעְנָה, לְפִי שֶׁהָעֲווֹנוֹת יוֹצְרִים מָסַכִּים, מְקַטְרְגִים וּמְנִיעוֹת, רַחֲמָנָא לִיצְלַן. אֲבָל כַּאֲשֶׁר שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה וְעוֹשִׂים רְצוֹן הַבּוֹרֵא, אֵין עוֹד מוֹנְעִים וּמַפְרִיעִים, וְהַבְּרָכוֹת מַגִּיעוֹת לְיַעֲדָן. סִפֵּר הָרַב בֶּרְגְּמַן סִפּוּר שֶׁהִתְרַחֵשׁ לִפְנֵי כִּשְׁלֹושִׁים שָׁנָה: יְהוּדִי נְשׂוּא פָּנִים בֶּן שִׁבְעִים, הָיָה מַגִּיעַ לַשְּׁטִיבְּלַ'ךְ בִּפְלַטְבּוּשׁ שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית. תָּמִיד הָיָה מַגִּיעַ כְּרֶבַע שָׁעָה לִפְנֵי הַזְּמַן, אוֹמֵר בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר וְקָרְבָּנוֹת, מִתְפַּלֵּל בִּשְׂפָתַיִם דּוֹלְקוֹת, בְּרִגְשֵׁי קֹדֶשׁ, מִתְחַבֵּר לַמִּלִּים. הוּא לֹא הָיָה קוֹרֵא סְתָם מִלִּים בְּעָלְמָא, אֶלָּא מִתְפַּלֵּל - מְדַבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַךְ תְּפִלִּין - הוּא לֹא הָיָה מֵנִיחַ, אַף פַּעַם לֹא רָאוּ אוֹתוֹ מֵנִיחַ תְּפִלִּין. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו לְאַחַר הַתְּפִלָּה, רָאִיתִי שֶׁהוּא אֵינוֹ אֲמֶרִיקָאִי. אָמַרְתִּי לוֹ "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מַה שִּׁמְךָ?" הֵשִׁיב לִי, "זוּשָׁא". "מֵאֵיפֹה הִגַּעְתָּ?" הִמְשַׁכְתִּי לְהִתְעַנְיֵן, וְהוּא הֵשִׁיב: "אֲנִי מֵרוּסְיָה, הִגַּעְתִּי לְכָאן לַאֲמֶרִיקָה וְשָׂכַרְתִּי יְחִידָה לְיַד הַשְּׁטִיבְּלַ'ךְ". הִצַּעְתִּי לוֹ: "אוּלַי כְּבוֹדוֹ רוֹצֶה אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁלִּי?" אֲבָל הוּא נִרְתַּע, "לֹא, לֹא, אֵינֶנִּי מֵנִיחַ תְּפִלִּין שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר, תְּפִלִּין הֵן יְקָרוֹת וַאֲנִי מְפַחֵד שֶׁיִּנָּזְקוּ". לַמָּחֳרָת, רָאִיתִי אוֹתוֹ שׁוּב מַגִּיעַ לַתְּפִלָּה וּמִתְפַּלֵּל בְּלִי תְּפִלִּין. עָלִיתִי לְמַעְלָה, לִשְׁטִיבְּלַ'ךְ חֲסִידִי שֶׁל אַדְמוֹ"ר שֶׁיֵּשׁ שָׁם, וְאָמַרְתִּי לַחֲסִידִים: "רַבּוֹתַי, יֵשׁ פֹּה יְהוּדִי מְבֻגָּר בַּעַל הַדְרַת פָּנִים, נִרְאֶה אָדָם רְצִינִי מְאֹד, יְרֵא שָׁמַיִם וַאֲמִתִּי. אֵין לוֹ תְּפִלִּין וְהוּא מְפַחֵד לְהָנִיחַ תְּפִלִּין שֶׁל מִישֶׁהוּ זָר. בּוֹאוּ נַעֲרֹךְ מַגְבִּית וְנִקְנֶה לוֹ תְּפִלִּין". כֻּלָּם הִסְכִּימוּ לִהְיוֹת שֻׁתָּפִים בַּמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ. הַחֲסִידִים תָּרְמוּ לִי בְּיָד רְחָבָה, וְתוֹךְ זְמַן קָצָר הָיוּ בְּאַמְתַּחְתִּי כְּאַלְפַּיִם דּוֹלָר. הָלַכְתִּי וְקָנִיתִי לוֹ תְּפִלִּין מְהֻדָּרוֹת. לַמָּחֳרָת, בְּיוֹם שְׁלִישִׁי, הִגַּעְתִּי בְּשָׁעָה שֵׁשׁ וְאַרְבָּעִים, פָּנִיתִי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי לוֹ: "רַב זוּשָׁא, בְּבַקָּשָׁה, יֵשׁ לְךָ תְּפִלִּין!" אָמַר לִי ר' זוּשָׁא: "אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאֵינֶנִּי מֵנִיחַ תְּפִלִּין שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר, אֲנִי מְפַחֵד". חִיַּכְתִּי אֵלָיו: "לֹא, הֵן לֹא שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר, הַתְּפִלִּין הַלָּלוּ שֶׁלְּךָ! קִבַּלְתָּ מַתְּנַת 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם' מֵהַקְּהִלָּה בִּפְלַטְבּוּשׁ, קָנוּ לְךָ תְּפִלִּין מְהֻדָּרוֹת בְּיוֹתֵר". זוּשָׁא פָּרַץ בִּבְכִי כְּמוֹ יֶלֶד קָטָן, מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת. הַתְּפִלָּה שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהוּא עָטוּר בִּתְפִלִּין, הָיְתָה נִרְאֵית כִּתְפִלַּת נְעִילָה, נְחָלִים שֶׁל דְּמָעוֹת נָבְעוּ מֵעֵינָיו. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו בְּסוֹף הַתְּפִלָּה וְשָׁאַלְתִּי: "מָה הַסִּפּוּר שֶׁלְּךָ, ר' זוּשָׁא, מָתַי הֵנַחְתָּ תְּפִלִּין פַּעַם אַחֲרוֹנָה?" קוֹלוֹ שֶׁל ר' זוּשָׁא הָיָה חָנוּק: "לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה". הָיִיתִי הָמוּם: "לִפְנֵי שִׁשִּׁים שָׁנָה הֵנַחְתָּ תְּפִלִּין? דַּע לְךָ שֶׁעָקַבְתִּי אַחֲרֶיךָ וְרָאִיתִי שֶׁאַתָּה מֵנִיחַ תְּפִלִּין כְּזָקֵן וְרָגִיל, לֹא כְּמוֹ אֵלֶּה בְּדִיזִינְגוֹף, שֶׁמַּצִּיעִים לָהֶם לְהָנִיחַ תְּפִלִּין פַּעַם רִאשׁוֹנָה, וְהֵם מְנִיחִים אוֹתָן עַל הָאַף. רָאִיתִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ". עָנָה לִי הַזָּקֵן: "מָה אַתָּה חוֹשֵׁב, שֶׁלֹּא הֵנַחְתִּי תְּפִלִּין? לֹא הָיָה יוֹם אֶחָד שֶׁלֹּא הֵנַחְתִּי תְּפִלִּין". אָמַרְתִּי לוֹ: "אֲבָל אָמַרְתָּ שֶׁאֵין לְךָ תְּפִלִּין..." הוּא הִתְעַקֵּשׁ: "אֵין לִי תְּפִלִּין, אֲבָל הֵנַחְתִּי תְּפִלִּין". הִתְפַּלֵּאתִי: "הִצְלַחְתָּ לְבַלְבֵּל אוֹתִי לְגַמְרֵי". אָמַר לִי זוּשָׁא: "אֲסַפֵּר לְךָ. אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה יְרֵא שָׁמַיִם אֲמִתִּי. בְּרוּסְיָה שֶׁל אָז, תַּחַת הַמַּגָּף הַקּוֹמוּנִיסְטִי, מִי שֶׁהָיָה מַחֲזִיק בֵּית כְּנֶסֶת אוֹ מִקְוֶה - נֶעֶלְמוּ עִקְבוֹתָיו, הָיוּ מַגְלִים אוֹתוֹ לְסִיבִּיר. בַּיָּמִים הָהֵם רָדְפוּ וּמָנְעוּ אֶת כָּל הָאִידִישְׁקַיְיט. אַבָּא שֶׁלִּי לֹא וִתֵּר, וְלִקְרַאת בַּר הַמִּצְוָה שֶׁלִּי קָנָה תְּפִלִּין מְהֻדָּרוֹת בְּיוֹתֵר מִסּוֹפֵר יְרֵא שָׁמַיִם. הִגִּיעַ הַיּוֹם הַמְרַגֵּשׁ, הַיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי בַּר הַמִּצְוָה. הוֹלְכִים לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, אֲבָל אֵין בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת. עָלֵינוּ לַעֲלִיַּת הַגַּג, הֵגַפְנוּ אֶת כָּל הַחַלּוֹנוֹת, וְאַבָּא שֶׁלִּי הֵנִיחַ לִי תְּפִלִּין. הָיְתָה הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה, הֲנָחַת תְּפִלִּין בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה! אֲבָל תּוֹךְ עֶשֶׂר דַּקּוֹת הִגִּיעוּ שְׁלוֹשָׁה בִּרְיוֹנִים מֵהַקֶּגֶ"בֶּ. הָיְתָה הַלְשָׁנָה. תָּלְשׁוּ אֶת הַתְּפִלִּין בְּכֹחַ מֵרֹאשִׁי, תָּלְשׁוּ אֶת אַבָּא שֶׁלִּי מֵהַבַּיִת. מֵאָז - שִׁשִּׁים שָׁנָה שֶׁאֵין לִי תְּפִלִּין, שִׁשִּׁים שָׁנָה שֶׁאֵין לִי אַבָּא, שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד בְּסִיבִּיר. לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר, אִמָּא שֶׁלִּי בּוֹכָה בַּמִּטְבָּח, וַאֲנִי עוֹלֶה לַעֲלִיַּת הַגַּג. בְּלִי אַבָּא וּבְלִי תְּפִלִּין, אֲבָל סִדּוּר יֵשׁ לִי. אֲנִי נוֹשֵׂא אֶת עֵינַי לַשָּׁמַיִם, וְאוֹמֵר כְּשֶׁדְּמָעוֹת בְּעֵינַי: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶת אַבָּא הָרוּסִים גָּנְבוּ לִי, אֶת הַתְּפִלִּין הָרוּסִים גָּנְבוּ לִי, אֲבָל אֶת הַלֵּב הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לִגְנֹב לִי. אֶת הַלֵּב הֵם לֹא יִקְחוּ לִי. הַלֵּב שֶׁלִּי בּוֹעֵר! אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אֲנִי רוֹצֶה לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, וְעַל אַף שֶׁאֵין לִי - אֲנִי אָנִיחַ! אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל הַפְּעֻלּוֹת, בְּמַחֲשָׁבָה כְּאִלּוּ יֵשׁ לִי תְּפִלִּין'. עַל הַהִתְקַשְּׁרוּת לְבוֹרֵא עוֹלָם לֹא וִתַּרְתִּי. כִּוַּנְתִּי בְּכָל יוֹם אֶת הַכַּוָּנוֹת שֶׁל הַתְּפִלִּין, כַּמּוּבָן בְּלִי בְּרָכָה, עָשִׂיתִי כְּאִלּוּ (הַיּוֹם קוֹרְאִים לָזֶה "דִּמְיוֹן מֻדְרָךְ"). אֵין לִי תְּפִלִּין, אֲבָל אֶת הַלֵּב שֶׁל הַתְּפִלִּין יִהְיֶה לִי". סִיֵּם הָרַב בֶּרְגְּמַן: "הִתְבַּיַּשְׁתִּי כָּל כָּךְ. יֵשׁ פֹּה בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית יְהוּדִים שֶׁהַגַּשְׁמִיּוּת גָּנְבָה לָהֶם אֶת הַלֵּב - יֵשׁ לָהֶם אַבָּא וְיֵשׁ לָהֶם תְּפִלִּין, אֲבָל אֵיפֹה הַלֵּב? אֵיפֹה הַלֵּב?? הַלֵּב שֶׁלָּהֶם נִמְצָא בִּמְחוֹזוֹת אֲחֵרִים. צָרִיךְ לְהַדְלִיק אֶת הַלֵּב!" הַסַּבָּא מִנּוֹבְהַרְדוֹק הָיָה אוֹמֵר: בַּרְזֶל מְלֻבָּן, הוּא אָדֹם אֵשׁ. תִּקַּח אוֹתוֹ לְסִיבִּיר, וְתוֹךְ רֶגַע לֹא יִשָּׁאֵר כְּלוּם מֵחֻמּוֹ. אֲבָל אִם תִּקַּח נֵרוֹנִית קְטַנָּה וְתַנִּיחַ אוֹתָהּ בְּתוֹךְ קֻפְסָה סְגוּרָה עִם קְצָת חוֹרִים, גַּם בְּסִיבִּיר הִיא תִּדְלַק מְצֻיָּן. שׁוֹאֵל הַסַּבָּא מִנּוֹבְהַרְדוֹק: מַדּוּעַ זֶה כָּךְ? וּמֵשִׁיב, כִּי זוֹ בְּעֵרָה חִיצוֹנִית וְזוֹ בְּעֵרָה פְּנִימִית. רַק הַבְּעֵרָה הַפְּנִימִית מַחֲזִיקָה מַעֲמָד. כְּשֶׁיֵּשׁ בְּעֵרָה פְּנִימִית - גַּם בֶּן אָדָם בְּסִיבִּיר מַחֲזִיק מַעֲמָד. (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)