Otzarot-Article

קָשֶׁה בָּאִמּוּנִים - קַל בַּקְּרָב!

"וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח" (יט-כו) לוֹט לֹא הִסְתַּכֵּל אָחוֹרָה וְהִמְשִׁיךְ הָלְאָה אֶל עֵבֶר הֶעָתִיד, וְאִלּוּ אִשְׁתּוֹ הִסְתַּכְּלָה לְאָחוֹר וְנֶהֶפְכָה לִנְצִיב מֶלַח. מִכָּאן נִלְמַד - אִם אַתָּה רוֹצֶה לְהַצְלִיחַ, הִסְתַּכֵּל קָדִימָה אֶל הֶעָתִיד, וְגַם אִם נִכְשַׁלְתָּ - אַל תִּתְיָאֵשׁ, כִּי "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד-טז). וְיֵשׁ לִשְׁאֹל: מַדּוּעַ הוּא נִקְרָא צַדִּיק, אִם הוּא נוֹפֵל פְּעָמִים כֹּה רַבּוֹת?

אֶלָּא, זוֹ הִיא תְּכוּנָתוֹ שֶׁל צַדִּיק: הוּא מְסֻגָּל לָקוּם כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה! הַצַּדִּיק אֵינוֹ נִשְׁאָר שָׁקוּעַ בַּבֹּץ שֶׁל עַצְמוֹ!

הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַקְּשָׁיִים מְחַסְּנִים אֶת הָאָדָם, וְדַוְקָא הֵם יְכוֹלִים לְהַוּוֹת קֶרֶשׁ קְפִיצָה לָאָדָם לִהְיוֹת גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וְגָאוֹן בְּיִרְאַת ה'.

מִשְׁלַחַת עַסְקָנִים מִחוּ"ל הִגִּיעָה לְבִקּוּר בְּאַחַד מִבְּסִיסֵי הַצָּבָא בִּצְפוֹן הָאָרֶץ. כְּשֶׁאַחַד הָעַסְקָנִים רָאָה אֶת הַשֶּׁטַח הַהֲרָרִי וְאֶת הַמִּכְשׁוֹלִים הָרַבִּים שֶׁנִּמְצָאִים בּוֹ, הִצִּיעַ: "אֲנִי מוּכָן לִתְרֹם אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַדָּרוּשׁ כְּדֵי לְיַשֵּׁר אֶת הַשֶּׁטַח וּלְרַצֵּף אֶת כָּל הַמָּקוֹם לְרַוְחַת הַחַיָּלִים!"

קְבוּצַת הַקְּצִינִים שֶׁלִּוּוּ אֶת הַמִּשְׁלַחַת, כָּבְשׁוּ אֶת צְחוֹקָם. הֵם הִסְבִּירוּ לוֹ שֶׁזֶּה מַסְלוּל מִכְשׁוֹלִים שֶׁנּוֹעַד לְאַמֵּן אֶת הַחַיָּלִים לִשְׁעַת קְרָב, שֶׁהֲרֵי הַקְּרָב אֵינוֹ נֶעֱרָךְ עַל מִגְרָשׁ מְרֻצָּף.

בַּחַיִּים נִקְרִים בְּדַרְכֵּנוּ מִכְשׁוֹלִים, נִסְיוֹנוֹת וּבְעָיוֹת. כְּדֵי לְנַצֵּחַ בַּמַּעֲרָכָה - עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִפֹּל, אַךְ גַּם אִם חָלִילָה מָעַדְנוּ, נִזְדָּרֵז לָקוּם וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה, כִּי הַדֶּרֶךְ לְגַן עֵדֶן רְצוּפָה בִּקְשָׁיִים.

"מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה לֹא בָּטְלָה" (מדרש רבה בראשית ט) - אֵשֶׁת לוֹט בְּמֶלַח חָטְאָה וּבְמֶלַח לָקְתָה. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ שְׁלֹשֶׁת הַמַּלְאָכִים לְבֵיתָם, אָמַר לָהּ לוֹט: "תְּנִי מְעַט מֶלַח לָאוֹרְחִים הַלָּלוּ". אָמְרָה לוֹ: "אַף הַמִּנְהָג הָרַע הַזֶּה אַתָּה בָּא לְהַנְהִיג בַּמָּקוֹם הַזֶּה?!" (רש"י).

רַב שְׁכוּנַת "עֶזְרַת תּוֹרָה" וּמְחַבֵּר סִדְרַת הַסְּפָרִים הַנִּפְלָאָה "אוֹצַר הַיְדִיעוֹת", הַגָּאוֹן רַבִּי יְחִיאֵל מִיכְל שְׁטֶרְן, סִפֵּר שֶׁפַּעַם מַצָּבוֹ הָרְפוּאִי הָיָה קָשֶׁה מֵחֲמַת הַמַּחֲלָה הַנּוֹרָאָה שֶׁהִתְגַּלְּתָה אֶצְלוֹ בַּמְּעִי הַגַּס. הָרוֹפְאִים הָיוּ פֶּסִימִיִּים לְגַבֵּי סִכּוּיָיו לִשְׂרֹד. הֵם קָבְעוּ שֶׁהַסִּכּוּי הַיָּחִיד לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו הוּא לִכְרֹת אֶת הָאֵיבָר, אֲבָל גַּם אָז אֵיכוּת הַחַיִּים שֶׁלּוֹ תֵּרֵד פְּלָאִים. כְּכָל שֶׁהִתְקָרֵב מוֹעֵד הַנִּתּוּחַ, הַמֶּתַח רַק הָלַךְ וְגָבַר.

סִפֵּר הָרַב - בְּלֵיל שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַנִּתּוּחַ, חָלַמְתִּי חֲלוֹם מַפְתִּיעַ. הוֹפִיעַ בּוֹ אָדָם שֶׁרָאִיתִי לִפְנֵי אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים. בְּאוֹתָם יָמִים, הָיִיתִי נוֹהֵג לְבַקֵּר קְשִׁישִׁים גַּלְמוּדִים בְּבָתֵּי אָבוֹת בִּירוּשָׁלַיִם. יוֹם אֶחָד, הִבְחַנְתִּי בְּבֵית הָאָבוֹת בְּקָשִׁישׁ שֶׁמִּתְפַּתֵּל מִכְּאֵבִים. פָּנִיתִי אֵלָיו וּשְׁאַלְתִּיו: "מַה כּוֹאֵב לְךָ? בַּמָּה אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר לְךָ?"

הַיָּשִׁישׁ הֵשִׁיב, שֶׁכְּבָר כַּמָּה יָמִים לֹא עָשָׂה צְרָכָיו. נִגַּשְׁתִּי אֶל הָאָחוֹת שֶׁהָיְתָה בַּמָּקוֹם, וְנָזַפְתִּי בָּהּ: "יוֹשֵׁב אֶצְלְכֶם קָשִׁישׁ שֶׁכַּמָּה יָמִים לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְרוֹקֵן, וְאֵינְכֶם עוֹשִׂים דָּבָר?!"...

הָאָחוֹת טָעֲנָה שֶׁזֶּה נוֹשֵׂא מֻרְכָּב. רַק בְּבֵית חוֹלִים נִתָּן לְטַפֵּל בַּבְּעָיָה וְהַטִּפּוּל כָּרוּךְ בְּהוֹצָאָה כַּסְפִּית, אֲבָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ מְסָרְבִים לְשַׁלֵּם, כִּי הֵם טוֹעֲנִים שֶׁעַל בֵּית הָאָבוֹת לָשֵׂאת בַּהוֹצָאוֹת.

הֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. הִזְמַנְתִּי אַמְבּוּלַנְס עַל חֶשְׁבּוֹנִי וְלִוִּיתִי אֶת הַקָּשִׁישׁ אֶל בֵּית הַחוֹלִים. הָרוֹפְאִים טִפְּלוּ בּוֹ וּכְבָר לְמָחֳרָת חָזַר לְבֵית הָאָבוֹת צוֹהֵל וְשָׂמֵחַ. לִפְנֵי שֶׁשֻּׁחְרַר מִבֵּית הַחוֹלִים, נָזַף בִּי אַחַד הָרוֹפְאִים עַל שֶׁהִזְנַחְתִּי אֶת "אַבָּא". "עוֹד יוֹם אֶחָד שֶׁהָיָה נִשְׁאָר כָּךְ - הָיָה נִפְטָר". אָמַר בְּחֻמְרָה. חָשַׁשְׁתִּי מֵחִלּוּל ה', לָכֵן סִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי רַק מִתְנַדֵּב מִטַּעַם בֵּית הָאָבוֹת.

הָיִיתִי אָז אַבְרֵךְ כּוֹלֵל וְקִבַּלְתִּי מִלְגָּה שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת לִירוֹת בְּחֹדֶשׁ, וְהוֹצָאוֹת הַטִּפּוּל הָרְפוּאִי בַּיָּשִׁישׁ הִסְתַּכְּמוּ בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת לִירוֹת. כְּשֶׁפָּנִיתִי אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַיָּשִׁישׁ כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הֶחְזֵר הַהוֹצָאוֹת, הֵם סֵרְבוּ וְטָעֲנוּ שֶׁבֵּית הָאָבוֹת צָרִיךְ לְשַׁלֵּם.

בְּאַחַד הַבִּקּוּרִים הַבָּאִים פָּגַשְׁתִּי אֶת הַיָּשִׁישׁ כְּשֶׁהוּא סוֹבֵל שׁוּב מֵאוֹתָהּ בְּעָיָה. גַּם הַפַּעַם נָסַעְתִּי אִתּוֹ לְבֵית הַחוֹלִים וְשִׁלַּמְתִּי אֶת כָּל הַהוֹצָאוֹת. כָּךְ קָרָה אַרְבַּע פְּעָמִים נוֹסָפוֹת! לְאַחַר הַפַּעַם הָרְבִיעִית, בָּנָיו שָׁלְחוּ לִי תַּשְׁלוּם עַל אַחַד הַטִּפּוּלִים. מֵאָז, הֵם הִתְחִילוּ בְּעַצְמָם לְטַפֵּל בַּבְּעָיָה שֶׁל אֲבִיהֶם.

עָבְרוּ שָׁנִים וּכְבָר שָׁכַחְתִּי מִמַּעֲשֵׂה הַחֶסֶד הַזֶּה. וְאָז, כַּעֲבֹר אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים, הוֹפִיעַ הָאִישׁ בַּחֲלוֹמִי וְאָמַר לִי: "נוֹדַע לִי עַל הַצָּרָה שֶׁאַתָּה מָצוּי בָּהּ בְּיָמִים אֵלּוּ, בָּאתִי לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְאָמַרְתִּי לָהֶם: כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁאָדָם שֶׁעָשָׂה עִמִּי חֶסֶד וְהֵיטִיב עִמִּי כָּל כָּךְ, יִנָּזֵק בְּאוֹתוֹ אֵיבָר?!

"בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה שָׁלְחוּ אוֹתִי כְּדֵי לְבַשֵּׂר לְךָ שֶׁתִּכָּנֵס לַנִּתּוּחַ וְתֵצֵא מִמֶּנּוּ בְּהַצְלָחָה, מִבְּלִי שֶׁחַיֶּיךָ יִשְׁתַּנּוּ לְרָעָה! כָּךְ בִּשֵּׂר לִי הַיָּשִׁישׁ שֶׁעָזַרְתִּי לוֹ לִפְנֵי אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים!

כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מֵהַנִּתּוּחַ, הָרוֹפְאִים סִפְּרוּ לִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁהַנִּתּוּחַ עָבַר בְּהַצְלָחָה, וְהָיָה לִי נֵס, שֶׁעַל אַף הַמַּחֲלָה הֵם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיוּ צְרִיכִים לִקְטֹעַ אֵיבָרִים חִיּוּנִיִּים.

"זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת" לֹא שָׁכַח אֶת הַחֶסֶד שֶׁגָּמַלְתִּי עִם הַיָּשִׁישׁ, וּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה גָּמַל עִמִּי חֶסֶד וְהִצִּילַנִי מֵרֶדֶת שַׁחַת! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	לך ל ך תשפ"ה
	קָנָה אֶת עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת
	קָשֶׁה בָּאִמּוּנִים - קַל בַּקְּרָב! "וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח" (יט-כו) לוֹט לֹא הִסְתַּכֵּל אָחוֹרָה וְהִמְשִׁיךְ הָלְאָה אֶל עֵבֶר הֶעָתִיד, וְאִלּוּ אִשְׁתּוֹ הִסְתַּכְּלָה לְאָחוֹר וְנֶהֶפְכָה לִנְצִיב מֶלַח. מִכָּאן נִלְמַד - אִם אַתָּה רוֹצֶה לְהַצְלִיחַ, הִסְתַּכֵּל קָדִימָה אֶל הֶעָתִיד, וְגַם אִם נִכְשַׁלְתָּ - אַל תִּתְיָאֵשׁ, כִּי "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד-טז). וְיֵשׁ לִשְׁאֹל: מַדּוּעַ הוּא נִקְרָא צַדִּיק, אִם הוּא נוֹפֵל פְּעָמִים כֹּה רַבּוֹת? אֶלָּא, זוֹ הִיא תְּכוּנָתוֹ שֶׁל צַדִּיק: הוּא מְסֻגָּל לָקוּם כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה! הַצַּדִּיק אֵינוֹ נִשְׁאָר שָׁקוּעַ בַּבֹּץ שֶׁל עַצְמוֹ! הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַקְּשָׁיִים מְחַסְּנִים אֶת הָאָדָם, וְדַוְקָא הֵם יְכוֹלִים לְהַוּוֹת קֶרֶשׁ קְפִיצָה לָאָדָם לִהְיוֹת גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וְגָאוֹן בְּיִרְאַת ה'. מִשְׁלַחַת עַסְקָנִים מִחוּ"ל הִגִּיעָה לְבִקּוּר בְּאַחַד מִבְּסִיסֵי הַצָּבָא בִּצְפוֹן הָאָרֶץ. כְּשֶׁאַחַד הָעַסְקָנִים רָאָה אֶת הַשֶּׁטַח הַהֲרָרִי וְאֶת הַמִּכְשׁוֹלִים הָרַבִּים שֶׁנִּמְצָאִים בּוֹ, הִצִּיעַ: "אֲנִי מוּכָן לִתְרֹם אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַדָּרוּשׁ כְּדֵי לְיַשֵּׁר אֶת הַשֶּׁטַח וּלְרַצֵּף אֶת כָּל הַמָּקוֹם לְרַוְחַת הַחַיָּלִים!" קְבוּצַת הַקְּצִינִים שֶׁלִּוּוּ אֶת הַמִּשְׁלַחַת, כָּבְשׁוּ אֶת צְחוֹקָם. הֵם הִסְבִּירוּ לוֹ שֶׁזֶּה מַסְלוּל מִכְשׁוֹלִים שֶׁנּוֹעַד לְאַמֵּן אֶת הַחַיָּלִים לִשְׁעַת קְרָב, שֶׁהֲרֵי הַקְּרָב אֵינוֹ נֶעֱרָךְ עַל מִגְרָשׁ מְרֻצָּף. בַּחַיִּים נִקְרִים בְּדַרְכֵּנוּ מִכְשׁוֹלִים, נִסְיוֹנוֹת וּבְעָיוֹת. כְּדֵי לְנַצֵּחַ בַּמַּעֲרָכָה - עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִפֹּל, אַךְ גַּם אִם חָלִילָה מָעַדְנוּ, נִזְדָּרֵז לָקוּם וּלְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה, כִּי הַדֶּרֶךְ לְגַן עֵדֶן רְצוּפָה בִּקְשָׁיִים. "מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה לֹא בָּטְלָה" (מדרש רבה בראשית ט) - אֵשֶׁת לוֹט בְּמֶלַח חָטְאָה וּבְמֶלַח לָקְתָה. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ שְׁלֹשֶׁת הַמַּלְאָכִים לְבֵיתָם, אָמַר לָהּ לוֹט: "תְּנִי מְעַט מֶלַח לָאוֹרְחִים הַלָּלוּ". אָמְרָה לוֹ: "אַף הַמִּנְהָג הָרַע הַזֶּה אַתָּה בָּא לְהַנְהִיג בַּמָּקוֹם הַזֶּה?!" (רש"י). רַב שְׁכוּנַת "עֶזְרַת תּוֹרָה" וּמְחַבֵּר סִדְרַת הַסְּפָרִים הַנִּפְלָאָה "אוֹצַר הַיְדִיעוֹת", הַגָּאוֹן רַבִּי יְחִיאֵל מִיכְל שְׁטֶרְן, סִפֵּר שֶׁפַּעַם מַצָּבוֹ הָרְפוּאִי הָיָה קָשֶׁה מֵחֲמַת הַמַּחֲלָה הַנּוֹרָאָה שֶׁהִתְגַּלְּתָה אֶצְלוֹ בַּמְּעִי הַגַּס. הָרוֹפְאִים הָיוּ פֶּסִימִיִּים לְגַבֵּי סִכּוּיָיו לִשְׂרֹד. הֵם קָבְעוּ שֶׁהַסִּכּוּי הַיָּחִיד לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו הוּא לִכְרֹת אֶת הָאֵיבָר, אֲבָל גַּם אָז אֵיכוּת הַחַיִּים שֶׁלּוֹ תֵּרֵד פְּלָאִים. כְּכָל שֶׁהִתְקָרֵב מוֹעֵד הַנִּתּוּחַ, הַמֶּתַח רַק הָלַךְ וְגָבַר. סִפֵּר הָרַב - בְּלֵיל שַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי הַנִּתּוּחַ, חָלַמְתִּי חֲלוֹם מַפְתִּיעַ. הוֹפִיעַ בּוֹ אָדָם שֶׁרָאִיתִי לִפְנֵי אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים. בְּאוֹתָם יָמִים, הָיִיתִי נוֹהֵג לְבַקֵּר קְשִׁישִׁים גַּלְמוּדִים בְּבָתֵּי אָבוֹת בִּירוּשָׁלַיִם. יוֹם אֶחָד, הִבְחַנְתִּי בְּבֵית הָאָבוֹת בְּקָשִׁישׁ שֶׁמִּתְפַּתֵּל מִכְּאֵבִים. פָּנִיתִי אֵלָיו וּשְׁאַלְתִּיו: "מַה כּוֹאֵב לְךָ? בַּמָּה אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר לְךָ?" הַיָּשִׁישׁ הֵשִׁיב, שֶׁכְּבָר כַּמָּה יָמִים לֹא עָשָׂה צְרָכָיו. נִגַּשְׁתִּי אֶל הָאָחוֹת שֶׁהָיְתָה בַּמָּקוֹם, וְנָזַפְתִּי בָּהּ: "יוֹשֵׁב אֶצְלְכֶם קָשִׁישׁ שֶׁכַּמָּה יָמִים לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְרוֹקֵן, וְאֵינְכֶם עוֹשִׂים דָּבָר?!"... הָאָחוֹת טָעֲנָה שֶׁזֶּה נוֹשֵׂא מֻרְכָּב. רַק בְּבֵית חוֹלִים נִתָּן לְטַפֵּל בַּבְּעָיָה וְהַטִּפּוּל כָּרוּךְ בְּהוֹצָאָה כַּסְפִּית, אֲבָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ מְסָרְבִים לְשַׁלֵּם, כִּי הֵם טוֹעֲנִים שֶׁעַל בֵּית הָאָבוֹת לָשֵׂאת בַּהוֹצָאוֹת. הֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. הִזְמַנְתִּי אַמְבּוּלַנְס עַל חֶשְׁבּוֹנִי וְלִוִּיתִי אֶת הַקָּשִׁישׁ אֶל בֵּית הַחוֹלִים. הָרוֹפְאִים טִפְּלוּ בּוֹ וּכְבָר לְמָחֳרָת חָזַר לְבֵית הָאָבוֹת צוֹהֵל וְשָׂמֵחַ. לִפְנֵי שֶׁשֻּׁחְרַר מִבֵּית הַחוֹלִים, נָזַף בִּי אַחַד הָרוֹפְאִים עַל שֶׁהִזְנַחְתִּי אֶת "אַבָּא". "עוֹד יוֹם אֶחָד שֶׁהָיָה נִשְׁאָר כָּךְ - הָיָה נִפְטָר". אָמַר בְּחֻמְרָה. חָשַׁשְׁתִּי מֵחִלּוּל ה', לָכֵן סִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי רַק מִתְנַדֵּב מִטַּעַם בֵּית הָאָבוֹת. הָיִיתִי אָז אַבְרֵךְ כּוֹלֵל וְקִבַּלְתִּי מִלְגָּה שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת לִירוֹת בְּחֹדֶשׁ, וְהוֹצָאוֹת הַטִּפּוּל הָרְפוּאִי בַּיָּשִׁישׁ הִסְתַּכְּמוּ בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת לִירוֹת. כְּשֶׁפָּנִיתִי אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַיָּשִׁישׁ כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הֶחְזֵר הַהוֹצָאוֹת, הֵם סֵרְבוּ וְטָעֲנוּ שֶׁבֵּית הָאָבוֹת צָרִיךְ לְשַׁלֵּם. בְּאַחַד הַבִּקּוּרִים הַבָּאִים פָּגַשְׁתִּי אֶת הַיָּשִׁישׁ כְּשֶׁהוּא סוֹבֵל שׁוּב מֵאוֹתָהּ בְּעָיָה. גַּם הַפַּעַם נָסַעְתִּי אִתּוֹ לְבֵית הַחוֹלִים וְשִׁלַּמְתִּי אֶת כָּל הַהוֹצָאוֹת. כָּךְ קָרָה אַרְבַּע פְּעָמִים נוֹסָפוֹת! לְאַחַר הַפַּעַם הָרְבִיעִית, בָּנָיו שָׁלְחוּ לִי תַּשְׁלוּם עַל אַחַד הַטִּפּוּלִים. מֵאָז, הֵם הִתְחִילוּ בְּעַצְמָם לְטַפֵּל בַּבְּעָיָה שֶׁל אֲבִיהֶם. עָבְרוּ שָׁנִים וּכְבָר שָׁכַחְתִּי מִמַּעֲשֵׂה הַחֶסֶד הַזֶּה. וְאָז, כַּעֲבֹר אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים, הוֹפִיעַ הָאִישׁ בַּחֲלוֹמִי וְאָמַר לִי: "נוֹדַע לִי עַל הַצָּרָה שֶׁאַתָּה מָצוּי בָּהּ בְּיָמִים אֵלּוּ, בָּאתִי לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְאָמַרְתִּי לָהֶם: כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁאָדָם שֶׁעָשָׂה עִמִּי חֶסֶד וְהֵיטִיב עִמִּי כָּל כָּךְ, יִנָּזֵק בְּאוֹתוֹ אֵיבָר?! "בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה שָׁלְחוּ אוֹתִי כְּדֵי לְבַשֵּׂר לְךָ שֶׁתִּכָּנֵס לַנִּתּוּחַ וְתֵצֵא מִמֶּנּוּ בְּהַצְלָחָה, מִבְּלִי שֶׁחַיֶּיךָ יִשְׁתַּנּוּ לְרָעָה! כָּךְ בִּשֵּׂר לִי הַיָּשִׁישׁ שֶׁעָזַרְתִּי לוֹ לִפְנֵי אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים! כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מֵהַנִּתּוּחַ, הָרוֹפְאִים סִפְּרוּ לִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁהַנִּתּוּחַ עָבַר בְּהַצְלָחָה, וְהָיָה לִי נֵס, שֶׁעַל אַף הַמַּחֲלָה הֵם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הָיוּ צְרִיכִים לִקְטֹעַ אֵיבָרִים חִיּוּנִיִּים. "זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת" לֹא שָׁכַח אֶת הַחֶסֶד שֶׁגָּמַלְתִּי עִם הַיָּשִׁישׁ, וּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה גָּמַל עִמִּי חֶסֶד וְהִצִּילַנִי מֵרֶדֶת שַׁחַת! (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)