Otzarot-Article

הַשְּׁהוּת בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק

"וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ" (לב-א) לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: מַדּוּעַ הַתּוֹרָה צְרִיכָה לְהַזְכִּיר כִּי לָבָן שָׁב לִמְקוֹמוֹ? הֲלֹא לִפְרָט זֶה אֵין כָּל מַשְׁמָעוּת הַנּוֹגַעַת לְהֶמְשֵׁךְ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמְּאֹרָעוֹת!

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בִּישִׁיבַת רַאדִין, לָמַד בָּחוּר אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ דַּוְקָא לֹא חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה... אִלּוּ הָיוּ הַדְּבָרִים תְּלוּיִים בּוֹ – הוּא הָיָה עוֹזֵב אֶת הַיְשִׁיבָה זֶה מִכְּבָר וּפוֹרֵק מֵעָלָיו עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֶלָּא שֶׁהוֹרָיו, שֶׁהָיוּ יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים – לֹא נֵאוֹתוּ לְאַפְשֵׁר זֹאת בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. לְפִיכָךְ, הֶחְלִיט הַבָּחוּר לַעֲזֹב אֶת הַיְשִׁיבָה בְּעֶזְרַת תַּחְבּוּלָה 'מְתֻחְכֶּמֶת': הוּא הֶחְלִיט לְהַצִּית סִיגַרְיָה בַּחֲצַר הַיְשִׁיבָה בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם הַשַּׁבָּת, בְּפַרְהֶסְיָה גְּמוּרָה, צַעַד שֶׁלְּבֶטַח יוֹבִיל לְסִלּוּקוֹ מֵהַיְשִׁיבָה – בֵּין אִם הוֹרָיו יִרְצוּ בְּכָךְ, וּבֵין אִם לֹא...

וְאָכֵן, הַדְּבָרִים הִתְנַהֲלוּ בְּדִיּוּק עַל פִּי הַתָּכְנִית. הַבָּחוּר הִצִּית סִיגַרְיָה לְעֵינֵיהֶם הַנֶּחֱרָדוֹת שֶׁל חֲבֵרָיו לַיְשִׁיבָה, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לְאָזְנָיו שֶׁל הַמַּשְׁגִּיחַ – הוֹדִיעַ לַבָּחוּר כִּי עָלָיו לַעֲזֹב אֶת הַיְשִׁיבָה מִיָּד בְּצֵאת הַשַּׁבָּת. אֶלָּא שֶׁבְּדִיּוּק בַּשָּׁעָה שֶׁבָּהּ עָמַד הַבָּחוּר לַעֲזֹב כְּשֶׁבְּיָדוֹ מִטַּלְטְלָיו – פָּגַשׁ בּוֹ בְּדַרְכּוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים", וְלָחַשׁ בְּאָזְנָיו בַּעֲדִינוּת כִּי הוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁיָּסוּר אֶל בֵּיתוֹ בְּטֶרֶם יַעֲזֹב.

לְסָרֵב לְבַקָּשָׁתוֹ הַמְפֹרֶשֶׁת שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" – לֹא הֵעֵז הַבָּחוּר, וְכָךְ, הוּא מָצָא אֶת עַצְמוֹ שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר מִכֵּן בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. הֶ"חָפֵץ חַיִּים" נָעַץ בּוֹ מַבָּט חוֹדֵר, אָמַר מִלָּה אַחַת בִּלְבַד: 'שַׁאבֶּעס', וּפָרַץ בִּבְכִי תַּמְרוּרִים...

הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לֹא הוֹסִיף מִלָּה. אוּלָם דַּי הָיָה בַּמִּלָּה הָאַחַת וְהַיְחִידָה הַזּוֹ, וּבְדִמְעוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק – כְּדֵי לְחוֹלֵל מַהְפָּךְ בְּלִבּוֹ שֶׁל הַבָּחוּר. בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, גָּמְלָה בְּלִבּוֹ הַהַחְלָטָה לַעֲשׂוֹת הַכֹּל כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִשָּׁאֵר בַּיְשִׁיבָה, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד – אֶלָּא שֶׁהוּא חָשׁ לְפֶתַע הִשְׁתּוֹקְקוּת עֲצוּמָה לְקַבֵּל כְּתַב 'סְמִיכָה' מֵהֶ"חָפֵץ חַיִּים"...

וְאָכֵן, עוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב שָׁב הַבָּחוּר לַיְשִׁיבָה. הֶ"חָפֵץ חַיִּים" דָּאַג לְכָךְ שֶׁאִישׁ מִצֶּוֶת הַיְשִׁיבָה לֹא יְדַבֵּר עִמּוֹ עַל אוֹדוֹת הַמְּאֹרָע שֶׁאֵרַע, מִטּוֹב וְעַד רַע. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וְאֵילָךְ – שָׁקַע הַבָּחוּר בְּלִמּוּד מִתּוֹךְ שְׁקִידָה עֲצוּמָה, וּלְיָמִים – אַף זָכָה לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמוֹ, וּלְקַבֵּל כְּתַב 'סְמִיכָה' מִמּוֹרוֹ וְרַבּוֹ, הֶ"חָפֵץ חַיִּים"!

הֲרֵי לָנוּ, כִּי אֲפִלּוּ אָדָם הַנִּמְצָא בְּמַדְרֵגָה נְמוּכָה – יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם בְּעִקְבוֹת הַשְּׁהוּת בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. הַנְהָגוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק מַשְׁפִּיעוֹת עָלָיו, וְהוּא מַעְפִּיל בְּעִקְבוֹת כָּךְ לִדְרָגוֹת נִשָּׂאוֹת!

וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ:

הָיָה מָקוֹם לַחֲשֹׁב כִּי לָבָן, שֶׁשָּׁהָה עֶשְׂרִים שָׁנָה בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב – יֻשְׁפַּע מִכָּךְ לְטוֹבָה בְּאֹפֶן כָּלְשֶׁהוּ, לְפָחוֹת בְּמִדַּת מָה... אוּלָם לְמַעֲשֶׂה, לֹא כָּךְ אֵרַע: יַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ, וְאִלּוּ לָבָן – שָׁב לִמְקוֹמוֹ, בְּדִיּוּק לְאוֹתָהּ מַדְרֵגָה שֶׁבָּהּ הָיָה כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ לָרִאשׁוֹנָה, מִבְּלִי שֶׁהַשְּׁהוּת בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק גָּרְמָה לְשִׁנּוּי כָּלְשֶׁהוּ בִּדְרָכָיו!

לְלַמְּדֵנוּ, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבֵּל אֶת הַהַשְׁפָּעָה מֵהַצַּדִּיק – יָכוֹל לֶאֱטֹם אֶת לִבּוֹ, וְהַשְּׁהוּת בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק לֹא תּוֹתִיר בּוֹ כָּל רֹשֶׁם! (לְלַמֶּדְךָ)

	נח תשפ"ה
	הַמִּתְגַּבֵּר מֵעַל הַטֶּבַע – זוֹכֶה מֵעַל הַטֶּבַע!
	הַשְּׁהוּת בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק "וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ" (לב-א) לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: מַדּוּעַ הַתּוֹרָה צְרִיכָה לְהַזְכִּיר כִּי לָבָן שָׁב לִמְקוֹמוֹ? הֲלֹא לִפְרָט זֶה אֵין כָּל מַשְׁמָעוּת הַנּוֹגַעַת לְהֶמְשֵׁךְ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמְּאֹרָעוֹת! אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: בִּישִׁיבַת רַאדִין, לָמַד בָּחוּר אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ דַּוְקָא לֹא חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה... אִלּוּ הָיוּ הַדְּבָרִים תְּלוּיִים בּוֹ – הוּא הָיָה עוֹזֵב אֶת הַיְשִׁיבָה זֶה מִכְּבָר וּפוֹרֵק מֵעָלָיו עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֶלָּא שֶׁהוֹרָיו, שֶׁהָיוּ יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים – לֹא נֵאוֹתוּ לְאַפְשֵׁר זֹאת בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. לְפִיכָךְ, הֶחְלִיט הַבָּחוּר לַעֲזֹב אֶת הַיְשִׁיבָה בְּעֶזְרַת תַּחְבּוּלָה 'מְתֻחְכֶּמֶת': הוּא הֶחְלִיט לְהַצִּית סִיגַרְיָה בַּחֲצַר הַיְשִׁיבָה בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם הַשַּׁבָּת, בְּפַרְהֶסְיָה גְּמוּרָה, צַעַד שֶׁלְּבֶטַח יוֹבִיל לְסִלּוּקוֹ מֵהַיְשִׁיבָה – בֵּין אִם הוֹרָיו יִרְצוּ בְּכָךְ, וּבֵין אִם לֹא... וְאָכֵן, הַדְּבָרִים הִתְנַהֲלוּ בְּדִיּוּק עַל פִּי הַתָּכְנִית. הַבָּחוּר הִצִּית סִיגַרְיָה לְעֵינֵיהֶם הַנֶּחֱרָדוֹת שֶׁל חֲבֵרָיו לַיְשִׁיבָה, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לְאָזְנָיו שֶׁל הַמַּשְׁגִּיחַ – הוֹדִיעַ לַבָּחוּר כִּי עָלָיו לַעֲזֹב אֶת הַיְשִׁיבָה מִיָּד בְּצֵאת הַשַּׁבָּת. אֶלָּא שֶׁבְּדִיּוּק בַּשָּׁעָה שֶׁבָּהּ עָמַד הַבָּחוּר לַעֲזֹב כְּשֶׁבְּיָדוֹ מִטַּלְטְלָיו – פָּגַשׁ בּוֹ בְּדַרְכּוֹ הֶ"חָפֵץ חַיִּים", וְלָחַשׁ בְּאָזְנָיו בַּעֲדִינוּת כִּי הוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁיָּסוּר אֶל בֵּיתוֹ בְּטֶרֶם יַעֲזֹב. לְסָרֵב לְבַקָּשָׁתוֹ הַמְפֹרֶשֶׁת שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" – לֹא הֵעֵז הַבָּחוּר, וְכָךְ, הוּא מָצָא אֶת עַצְמוֹ שָׁעָה קַלָּה לְאַחַר מִכֵּן בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. הֶ"חָפֵץ חַיִּים" נָעַץ בּוֹ מַבָּט חוֹדֵר, אָמַר מִלָּה אַחַת בִּלְבַד: 'שַׁאבֶּעס', וּפָרַץ בִּבְכִי תַּמְרוּרִים... הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לֹא הוֹסִיף מִלָּה. אוּלָם דַּי הָיָה בַּמִּלָּה הָאַחַת וְהַיְחִידָה הַזּוֹ, וּבְדִמְעוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק – כְּדֵי לְחוֹלֵל מַהְפָּךְ בְּלִבּוֹ שֶׁל הַבָּחוּר. בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע, גָּמְלָה בְּלִבּוֹ הַהַחְלָטָה לַעֲשׂוֹת הַכֹּל כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִשָּׁאֵר בַּיְשִׁיבָה, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד – אֶלָּא שֶׁהוּא חָשׁ לְפֶתַע הִשְׁתּוֹקְקוּת עֲצוּמָה לְקַבֵּל כְּתַב 'סְמִיכָה' מֵהֶ"חָפֵץ חַיִּים"... וְאָכֵן, עוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב שָׁב הַבָּחוּר לַיְשִׁיבָה. הֶ"חָפֵץ חַיִּים" דָּאַג לְכָךְ שֶׁאִישׁ מִצֶּוֶת הַיְשִׁיבָה לֹא יְדַבֵּר עִמּוֹ עַל אוֹדוֹת הַמְּאֹרָע שֶׁאֵרַע, מִטּוֹב וְעַד רַע. מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וְאֵילָךְ – שָׁקַע הַבָּחוּר בְּלִמּוּד מִתּוֹךְ שְׁקִידָה עֲצוּמָה, וּלְיָמִים – אַף זָכָה לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמוֹ, וּלְקַבֵּל כְּתַב 'סְמִיכָה' מִמּוֹרוֹ וְרַבּוֹ, הֶ"חָפֵץ חַיִּים"! הֲרֵי לָנוּ, כִּי אֲפִלּוּ אָדָם הַנִּמְצָא בְּמַדְרֵגָה נְמוּכָה – יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם בְּעִקְבוֹת הַשְּׁהוּת בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק. הַנְהָגוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק מַשְׁפִּיעוֹת עָלָיו, וְהוּא מַעְפִּיל בְּעִקְבוֹת כָּךְ לִדְרָגוֹת נִשָּׂאוֹת! וּמִכָּאן, תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ: הָיָה מָקוֹם לַחֲשֹׁב כִּי לָבָן, שֶׁשָּׁהָה עֶשְׂרִים שָׁנָה בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב – יֻשְׁפַּע מִכָּךְ לְטוֹבָה בְּאֹפֶן כָּלְשֶׁהוּ, לְפָחוֹת בְּמִדַּת מָה... אוּלָם לְמַעֲשֶׂה, לֹא כָּךְ אֵרַע: יַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ, וְאִלּוּ לָבָן – שָׁב לִמְקוֹמוֹ, בְּדִיּוּק לְאוֹתָהּ מַדְרֵגָה שֶׁבָּהּ הָיָה כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ לָרִאשׁוֹנָה, מִבְּלִי שֶׁהַשְּׁהוּת בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק גָּרְמָה לְשִׁנּוּי כָּלְשֶׁהוּ בִּדְרָכָיו! לְלַמְּדֵנוּ, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבֵּל אֶת הַהַשְׁפָּעָה מֵהַצַּדִּיק – יָכוֹל לֶאֱטֹם אֶת לִבּוֹ, וְהַשְּׁהוּת בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק לֹא תּוֹתִיר בּוֹ כָּל רֹשֶׁם! (לְלַמֶּדְךָ)