Otzarot-Article

זְכוּת הַתּוֹרָה תָּגֵן בַּעֲדֵנוּ אֶלֶף הַמָּגֵן

בְּסִיּוּם מַסֶּכֶת אָנוּ מִתְפַּלְּלִים וּמְבַקְּשִׁים: "לָא נִתְנְשֵׁי מִנָּךְ מַסֶּכֶת פְּלוֹנִית וְלָא תִתְנְשִׁי מִנַּן, לָא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי". אֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח אֶת הַמַּסֶּכֶת וְשֶׁגַּם הַמַּסֶּכֶת לֹא תִּשְׁכַּח אוֹתָנוּ, לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא.

גַּם כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְסַיְּמִים לִקְרֹא אֶת הַתּוֹרָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, אָנוּ מְבַקְּשִׁים מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ: "הַדְרָן עֲלָךְ אוֹרַיְתָא קַדִּישְׁתָּא וְהַדְרָךְ עֲלָן אוֹרַיְתָא קַדִּישְׁתָּא. דַּעְתָּן עֲלָךְ וְדַעְתָּךְ עֲלָן אוֹרַיְתָא קַדִּישְׁתָּא. לָא נִתְנְשֵׁי מִנָּךְ וְלָא תִתְנְשִׁי מִנַּן. לָא בְּעָלְמָא דֵּין וְלָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי".

הִקְשָׁה רֹאשׁ יְשִׁיבַת "עֲטֶרֶת יִשְׂרָאֵל", הַגָּאוֹן רַבִּי בָּרוּךְ מָרְדְּכַי אֶזְרָחִי[יכ1] זַצַ"ל: וְכִי לְמַסֶּכֶת אוֹ לַתּוֹרָה יֵשׁ זִכָּרוֹן שֶׁבּוֹ הִיא תּוּכַל לִזְכֹּר אוֹתָנוּ?

וְתֵרֵץ עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

בָּעֲיָרָה מִיר הָיָה תַּלְמִיד חָכָם וּשְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל: אַהֲרֹן. הוּא יָשַׁב מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב וְעָסַק בַּתּוֹרָה יַחַד עִם הַחַבְרוּתָא שֶׁלּוֹ, רַבִּי נַחוּם, בְּהַתְמָדָה מְיֻחֶדֶת. הוּא הָיָה כָּל כָּךְ מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ, שֶׁרַעְיָתוֹ הָיְתָה שׁוֹלַחַת לוֹ אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ.

יוֹם אֶחָד, הַשָּׁלִיחַ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִכָּנֵס אֶל שַׁעֲרֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, מֵאַחַר שֶׁהַדֶּלֶת הָיְתָה נְעוּלָה. חֲשָׁדוֹ הִתְעוֹרֵר וְהוּא טִפֵּס עַל אֶחָד מֵהַחַלּוֹנוֹת. הַמַּחֲזֶה שֶׁרָאָה הָיָה מַרְטִיט: אַהֲרֹן עָמַד לִפְנֵי אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְצָעַק בִּבְכִיּוֹת נוֹרָאוֹת: "מַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא, הֲרֵי אֲנִי בְּאֶמְצַע לִלְמֹד אוֹתָךְ עִם רַבִּי נַחוּם. מַה יִּהְיֶה עִם רַבִּי נַחוּם?! הוּא נָפַל לְמִשְׁכָּב וְנָתוּן בֵּין חַיִּים לְמָוֶת! וּמַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא! הֲרֵי אַתְּ יוֹדַעַת כַּמָּה פְּעָמִים לָמַדְתִּי אוֹתָךְ בְּיַחַד עִם רַבִּי נַחוּם – אָנָּא! הִתְפַּלְּלִי עָלָיו! מַסֶּכֶת תַּעֲנִית! הִתְפַּלְּלִי נָא עַל רַבִּי נַחוּם!..." כָּךְ בִּקֵּשׁ מִכָּל הַמַּסֶּכְתּוֹת שֶׁאוֹתָן לָמַד יַחַד עִם רַבִּי נַחוּם.

וְאָכֵן, לֹא עָבְרוּ אֶלָּא יָמִים סְפוּרִים, וְרַבִּי נַחוּם הִבְרִיא וְחָזַר אֶל לִמּוּדָיו.

מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ מְצִיאוּת שֶׁגַּם הַמַּסֶּכֶת אֵינָהּ שׁוֹכַחַת אוֹתָנוּ! הַתּוֹרָה אֵינָהּ שׁוֹכַחַת אֶת לוֹמְדֶיהָ. הִיא מְסַיַּעַת לָהֶם בְּעֵת צָרָה וְצוּקָה וּמַצִּילָה אוֹתָם מִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה!

בְּבִרְכַּת הַתּוֹרָה, אָנוּ מִתְפַּלְּלִים לַה' יִתְבָּרַךְ: "וְהַעֲרֶב-נָא ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ". בֵּאֵר הַ"כְּלִי יָקָר" זַצַ"ל, אֶת לְשׁוֹן "וְהַעֲרֶב" - שֶׁדִּבְרֵי הַתּוֹרָה יָגֵנּוּ עָלֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּפָּסוּק - "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים" (תהילים קיט-קכב). כְּלוֹמַר, כְּשֵׁם שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כְּעָרֵב נֶגֶד אוֹיְבָיו, כָּךְ אָנוּ מְבַקְּשִׁים מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּגֵן עָלֵינוּ בִּזְכוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין צט) עַל הַפָּסוּק "נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ" (משלי טז-כו) - אָדָם עָמֵל בְּמָקוֹם זֶה, וְתוֹרָתוֹ עֲמֵלָה לוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁעוֹשָׂה כִּלָּיוֹן לְאוֹיְבֵי ה'. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	בראשית תשפ"ה
	צְבִיעוּתָן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם
	זְכוּת הַתּוֹרָה תָּגֵן בַּעֲדֵנוּ אֶלֶף הַמָּגֵן בְּסִיּוּם מַסֶּכֶת אָנוּ מִתְפַּלְּלִים וּמְבַקְּשִׁים: "לָא נִתְנְשֵׁי מִנָּךְ מַסֶּכֶת פְּלוֹנִית וְלָא תִתְנְשִׁי מִנַּן, לָא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי". אֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח אֶת הַמַּסֶּכֶת וְשֶׁגַּם הַמַּסֶּכֶת לֹא תִּשְׁכַּח אוֹתָנוּ, לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. גַּם כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְסַיְּמִים לִקְרֹא אֶת הַתּוֹרָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה, אָנוּ מְבַקְּשִׁים מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ: "הַדְרָן עֲלָךְ אוֹרַיְתָא קַדִּישְׁתָּא וְהַדְרָךְ עֲלָן אוֹרַיְתָא קַדִּישְׁתָּא. דַּעְתָּן עֲלָךְ וְדַעְתָּךְ עֲלָן אוֹרַיְתָא קַדִּישְׁתָּא. לָא נִתְנְשֵׁי מִנָּךְ וְלָא תִתְנְשִׁי מִנַּן. לָא בְּעָלְמָא דֵּין וְלָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי". הִקְשָׁה רֹאשׁ יְשִׁיבַת "עֲטֶרֶת יִשְׂרָאֵל", הַגָּאוֹן רַבִּי בָּרוּךְ מָרְדְּכַי אֶזְרָחִי[יכ1] זַצַ"ל: וְכִי לְמַסֶּכֶת אוֹ לַתּוֹרָה יֵשׁ זִכָּרוֹן שֶׁבּוֹ הִיא תּוּכַל לִזְכֹּר אוֹתָנוּ? וְתֵרֵץ עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: בָּעֲיָרָה מִיר הָיָה תַּלְמִיד חָכָם וּשְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל: אַהֲרֹן. הוּא יָשַׁב מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב וְעָסַק בַּתּוֹרָה יַחַד עִם הַחַבְרוּתָא שֶׁלּוֹ, רַבִּי נַחוּם, בְּהַתְמָדָה מְיֻחֶדֶת. הוּא הָיָה כָּל כָּךְ מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ, שֶׁרַעְיָתוֹ הָיְתָה שׁוֹלַחַת לוֹ אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. יוֹם אֶחָד, הַשָּׁלִיחַ לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִכָּנֵס אֶל שַׁעֲרֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, מֵאַחַר שֶׁהַדֶּלֶת הָיְתָה נְעוּלָה. חֲשָׁדוֹ הִתְעוֹרֵר וְהוּא טִפֵּס עַל אֶחָד מֵהַחַלּוֹנוֹת. הַמַּחֲזֶה שֶׁרָאָה הָיָה מַרְטִיט: אַהֲרֹן עָמַד לִפְנֵי אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְצָעַק בִּבְכִיּוֹת נוֹרָאוֹת: "מַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא, הֲרֵי אֲנִי בְּאֶמְצַע לִלְמֹד אוֹתָךְ עִם רַבִּי נַחוּם. מַה יִּהְיֶה עִם רַבִּי נַחוּם?! הוּא נָפַל לְמִשְׁכָּב וְנָתוּן בֵּין חַיִּים לְמָוֶת! וּמַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא! הֲרֵי אַתְּ יוֹדַעַת כַּמָּה פְּעָמִים לָמַדְתִּי אוֹתָךְ בְּיַחַד עִם רַבִּי נַחוּם – אָנָּא! הִתְפַּלְּלִי עָלָיו! מַסֶּכֶת תַּעֲנִית! הִתְפַּלְּלִי נָא עַל רַבִּי נַחוּם!..." כָּךְ בִּקֵּשׁ מִכָּל הַמַּסֶּכְתּוֹת שֶׁאוֹתָן לָמַד יַחַד עִם רַבִּי נַחוּם. וְאָכֵן, לֹא עָבְרוּ אֶלָּא יָמִים סְפוּרִים, וְרַבִּי נַחוּם הִבְרִיא וְחָזַר אֶל לִמּוּדָיו. מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ מְצִיאוּת שֶׁגַּם הַמַּסֶּכֶת אֵינָהּ שׁוֹכַחַת אוֹתָנוּ! הַתּוֹרָה אֵינָהּ שׁוֹכַחַת אֶת לוֹמְדֶיהָ. הִיא מְסַיַּעַת לָהֶם בְּעֵת צָרָה וְצוּקָה וּמַצִּילָה אוֹתָם מִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה! בְּבִרְכַּת הַתּוֹרָה, אָנוּ מִתְפַּלְּלִים לַה' יִתְבָּרַךְ: "וְהַעֲרֶב-נָא ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ". בֵּאֵר הַ"כְּלִי יָקָר" זַצַ"ל, אֶת לְשׁוֹן "וְהַעֲרֶב" - שֶׁדִּבְרֵי הַתּוֹרָה יָגֵנּוּ עָלֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּפָּסוּק - "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב אַל יַעַשְׁקֻנִי זֵדִים" (תהילים קיט-קכב). כְּלוֹמַר, כְּשֵׁם שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כְּעָרֵב נֶגֶד אוֹיְבָיו, כָּךְ אָנוּ מְבַקְּשִׁים מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּגֵן עָלֵינוּ בִּזְכוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּנוּ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין צט) עַל הַפָּסוּק "נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ" (משלי טז-כו) - אָדָם עָמֵל בְּמָקוֹם זֶה, וְתוֹרָתוֹ עֲמֵלָה לוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁעוֹשָׂה כִּלָּיוֹן לְאוֹיְבֵי ה'. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ) [יכ1]הוספתי זצ"ל