Otzarot-Article

אַחֲרָיוּת הַכְּלָל לְמַעֲשֵׂי הַפְּרָט

"וַיֹּאמֶר גַּם עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִּי עָבֶד וְאַתֶּם תִּהְיוּ נְקִיִּם" (מד-י) רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ: "כֻּלְּכֶם חַיָּבִים בִּדְבַר גְּנֵבַת הַגָּבִיעַ. עֲשָׂרָה שֶׁנִּמְצֵאת גְּנֵבָה בְּיַד אֶחָד מֵהֶם - כֻּלָּם נִתְפָּשִׂים. אֲבָל אֲנִי אֶעֱשֶׂה לָכֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין: אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִּי עָבֶד".

לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: מַה פֵּשֶׁר טַעֲנָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף כְּפִי שֶׁהִיא עוֹלָה מִדִּבְרֵי רַשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ? אָמְנָם אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מֶה הָיָה דִּין אֵצֶל הַמִּצְרִים בַּמִּקְרֶה הַמְדֻבָּר, אוּלָם דָּבָר אֶחָד בָּרוּר: עַל פִּי דִּין תּוֹרָה – אֵין כָּל מַמָּשׁ בְּטַעֲנָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף!

עַל פִּי דִּין תּוֹרָה, עֲשָׂרָה שֶׁנִּמְצֵאת הַגְּנֵבָה בֵּינֵיהֶם – אֵינָם נוֹשְׂאִים כֻּלָּם בָּאַחֲרָיוּת, אֶלָּא רַק הַגַּנָּב לְבַדּוֹ! אִם כֵּן, כֵּיצַד הֶעֱלָה יוֹסֵף טַעֲנָה שֶׁאֵין לָהּ כָּל בָּסִיס בְּדִינֶיהָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה?

אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ:

הָיָה זֶה בִּתְקוּפַת הַצָּאר נִיקוֹלַאי הָאַכְזָר, כַּאֲשֶׁר נִתְּכוּ גְּזֵרוֹת רַבּוֹת וְקָשׁוֹת עַל רֹאשָׁם שֶׁל הַיְּהוּדִים, וּבָהֶן גְּזֵרַת הַגִּיּוּס הַיְדוּעָה לְשִׁמְצָה. עַל פִּי הַגְּזֵרָה, הֻטְּלָה עַל כָּל עֲיָרָה מִכְסָה שֶׁל יְלָדִים שֶׁאוֹתָהּ הָיָה עָלֶיהָ לְסַפֵּק לִצְבָא הַצָּאר. כֻּלָּם יָדְעוּ כִּי הַיְלָדִים הַחֲטוּפִים – בְּמַרְבִּית הַמִּקְרִים כְּבָר לֹא יָשׁוּבוּ לְחֵיק אִמּוֹתֵיהֶם, אֶלָּא יֹאבְדוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל לָנֶצַח.

גַּם עַל הָעֲיָרָה סַלַּנְט, עִירוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַּנְטֶר – לֹא פָּסְחָה הַגְּזֵרָה. אַנְשֵׁי הָעִיר נִדְרְשׁוּ לְסַפֵּק יֶלֶד יְהוּדִי אֶחָד לְטוֹבַת צְבָא הַצָּאר. לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, כַּמְּקֻבָּל בִּנְסִבּוֹת אֵלּוּ, רָאשֵׁי הַקָּהָל חִפְּשׂוּ בְּקֶרֶב עֲנִיֵּי הָעִיר וְדַלֶּיהָ, חַסְרֵי הַהַשְׁפָּעָה וְהַמַּעֲמָד – יֶלֶד מַתְאִים, אֲשֶׁר יְהַוֶּה 'קָרְבַּן צִבּוּר' עֲבוּר כָּל הָעֵדָה כֻּלָּהּ...

חִפְּשׂוּ – וְגַם מָצְאוּ: בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה הִגִּיעָה לְסַלַּנְט אִשָּׁה אַלְמָנָה כְּדֵי לְקַבֵּץ נְדָבוֹת, כַּאֲשֶׁר בְּנָהּ הַקָּטָן מְסַיֵּעַ לָהּ... הָיָה זֶה 'טֶרֶף קַל', כִּפְשׁוּטָם שֶׁל דְּבָרִים מַמָּשׁ: עַד מְהֵרָה דָּאֲגוּ רָאשֵׁי הַקָּהָל לַחֲטֹף אֶת הַיֶּלֶד מֵחֵיק אִמּוֹ, לְשַׁנּוֹת אֶת שְׁמוֹ כָּךְ שֶׁיִּקָּרֵא כִּשְׁמוֹ שֶׁל אֶחָד מִיַּלְדֵי הַמָּקוֹם, וְלִמְסֹר אוֹתוֹ לַשִּׁלְטוֹנוֹת – כְּדֵי לָצֵאת בּוֹ יְדֵי חוֹבַת הַגְּזֵרָה הַמְרַחֶפֶת עַל רֹאשָׁם.

נָקֵל לְתָאֵר, כֵּיצַד הֵגִיבָה עַל כָּךְ הָאַלְמָנָה הָעֲלוּבָה. זַעֲקוֹתֶיהָ בָּקְעוּ רְקִיעִים. הִיא תָּלְשָׁה אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ, עָבְרָה בְּבָתֵּיהֶם שֶׁל כָּל גַּבָּאֵי הָעִיר וְהִתְחַנְּנָה לְרַחֲמִים, אַךְ לַשָּׁוְא... כֻּלָּם יָדְעוּ, כִּי אִם לֹא יְסַפְּקוּ אֶת הַ'סְּחוֹרָה' – הֲרֵי שֶׁחֶרֶב הַגְּזֵרָה תְּרַחֵף עַל רֹאשׁ בְּנֵיהֶם שֶׁלָּהֶם, וּלְכָךְ, אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הָיָה מוּכָן...

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הִגִּיעוּ זַעֲקוֹתֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה לְאָזְנָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל. הָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר פָּגְשָׁה בּוֹ הָאִשָּׁה בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, הִיא הִבְחִינָה בִּדְמוּתוֹ נְשׂוּאַת הַפָּנִים, נָפְלָה לְרַגְלָיו אַרְצָה וְהִתְחַנְּנָה לְעֶזְרָתוֹ. וְאָכֵן, רַבִּי יִשְׂרָאֵל הִבְטִיחַ לַעֲזֹר...

עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם, כִּנֵּס רַבִּי יִשְׂרָאֵל אֶת רָאשֵׁי הָעִיר וְקַבַּרְנִיטֶיהָ, וְהֵחֵל לִגְעֹר בָּהֶם בַּחֲרִיפוּת יוֹצֵאת דֹּפֶן. "אֵין כָּל עֵרֶךְ לַתּוֹרָה וְלַמִּצְווֹת שֶׁלָּכֶם, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מוֹסְרִים בְּמוֹ יְדֵיכֶם נֶפֶשׁ יְהוּדִית לִשְׁמָד! בְּעָבְרְכֶם בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ עַל הֶעָווֹן הֶחָמוּר שֶׁל 'גֹּנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ מוֹת יוּמָת' – אַתֶּם מוֹכִיחִים עַל עַצְמְכֶם שֶׁכָּל צִדְקוּתְכֶם אֵינָהּ אֶלָּא מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ! וּמָה עִם 'כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן'?" הֵטִיחַ רַבִּי יִשְׂרָאֵל, אוּלָם לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ:

"בְּעִיר שֶׁכָּזוֹ, אֵינֶנִּי מוּכָן לְהִמָּצֵא אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד וְיָחִיד! עִיר שֶׁבָּהּ יָכוֹל הָיָה לִקְרוֹת מִקְרֶה שֶׁכָּזֶה, הִנָּהּ עִיר שֶׁל פָּרִיצִים וְלֹא עִיר שֶׁל יְהוּדִים. הָאַחֲרָיוּת מֻטֶּלֶת עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הָעִיר שֶׁאִפְשְׁרוּ לַמַּעֲשֶׂה לָצֵאת אֶל הַפֹּעַל – גַּם אִם בְּהַסְכָּמָה שֶׁבִּשְׁתִיקָה!" הִכְרִיז רַבִּי יִשְׂרָאֵל, וּמִיָּד קָם וְעָזַב אֶת הָעִיר.

גַּבָּאֵי הָעִיר נֶחְרְדוּ. מֵעוֹלָם הֵם לֹא שָׁמְעוּ דְּבָרִים חֲרִיפִים כָּל כָּךְ. בְּלֵית בְּרֵרָה הֵבִינוּ רָאשֵׁי הַקָּהָל כִּי יֵשׁ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, וְאָכֵן, הֵם עָשׂוּ אֶת הַדָּרוּשׁ וְהִצְלִיחוּ לְשַׁחְרֵר אֶת הַיָּתוֹם וְלַהֲשִׁיבוֹ לְאִמּוֹ. רַק אָז נֵאוֹת רַבִּי יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב אֶל הָעִיר...

מִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, כְּפִי שֶׁמְּבָאֵר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְנְשְׁטֵיין זַצַ"ל:

אָמְנָם, בְּדִינֵי אָדָם – לֹא נִתָּן לְחַיֵּב עֲשָׂרָה בְּגִין חֶטְאוֹ שֶׁל אֶחָד מִבֵּינֵיהֶם, אוּלָם הַדָּבָר אֵינוֹ אֶלָּא בְּשֶׁל חֶסֶד ה' עִם בְּרוּאָיו, אֲשֶׁר צִוָּה שֶׁלֹּא לְחַיְּבָם בִּכְגוֹן דָּא! אַךְ לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, בְּדִינֵי שָׁמַיִם – יֵשׁ תְּבִיעָה כְּלַפֵּי כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה שֶׁהַחוֹטֵא נִמְנֶה עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן אִלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁלָּהֶם הָיוּ מְתֻקָּנִים בְּתַכְלִית וְהֵם הָיוּ סוֹלְדִים בֶּאֱמֶת מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁבּוֹ נִכְשַׁל הַחוֹטֵא – אֵין סָפֵק שֶׁגַּם הוּא הָיָה מֻשְׁפָּע מִכָּךְ, וְנִמְנַע מִלַּעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה!

מִשֶּׁכָּךְ, זֶה מַה שֶּׁטָּעַן יוֹסֵף לְאֶחָיו: אִלּוּ אַתֶּם הֱיִיתֶם סוֹלְדִים מִגְּנֵבָה וּמְתַעֲבִים אֶת הַמַּעֲשֶׂה מִכֹּל וָכֹל – בָּרוּר שֶׁאַף אֶחָד מִכֶּם לֹא הָיָה עָלוּל לַחֲטֹא בְּכָךְ... אִם בְּכָל זֹאת יִמָּצֵא אֶחָד מִבֵּינֵיכֶם שֶׁסָּרַח – אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁכֻּלְּכֶם לְקוּיִים בְּמִדָּה זוֹ, וּבְכָל זֹאת – לֹא אַעֲנִישְׁכֶם, אֶלָּא אֶת הַחוֹטֵא לְבַדּוֹ... (לְלַמֶּדְךָ)

	בראשית תשפ"ה
	הַתְּפִלָּה שֶׁהָפְכָה עוֹלָמוֹת
	אַחֲרָיוּת הַכְּלָל לְמַעֲשֵׂי הַפְּרָט "וַיֹּאמֶר גַּם עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִּי עָבֶד וְאַתֶּם תִּהְיוּ נְקִיִּם" (מד-י) רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ: "כֻּלְּכֶם חַיָּבִים בִּדְבַר גְּנֵבַת הַגָּבִיעַ. עֲשָׂרָה שֶׁנִּמְצֵאת גְּנֵבָה בְּיַד אֶחָד מֵהֶם - כֻּלָּם נִתְפָּשִׂים. אֲבָל אֲנִי אֶעֱשֶׂה לָכֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין: אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה לִּי עָבֶד". לִכְאוֹרָה, יֵשׁ לְהָבִין: מַה פֵּשֶׁר טַעֲנָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף כְּפִי שֶׁהִיא עוֹלָה מִדִּבְרֵי רַשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ? אָמְנָם אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מֶה הָיָה דִּין אֵצֶל הַמִּצְרִים בַּמִּקְרֶה הַמְדֻבָּר, אוּלָם דָּבָר אֶחָד בָּרוּר: עַל פִּי דִּין תּוֹרָה – אֵין כָּל מַמָּשׁ בְּטַעֲנָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף! עַל פִּי דִּין תּוֹרָה, עֲשָׂרָה שֶׁנִּמְצֵאת הַגְּנֵבָה בֵּינֵיהֶם – אֵינָם נוֹשְׂאִים כֻּלָּם בָּאַחֲרָיוּת, אֶלָּא רַק הַגַּנָּב לְבַדּוֹ! אִם כֵּן, כֵּיצַד הֶעֱלָה יוֹסֵף טַעֲנָה שֶׁאֵין לָהּ כָּל בָּסִיס בְּדִינֶיהָ הָאֲמִתִּיִּים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה? אֶת הַתְּשׁוּבָה נָבִין עַל פִּי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ: הָיָה זֶה בִּתְקוּפַת הַצָּאר נִיקוֹלַאי הָאַכְזָר, כַּאֲשֶׁר נִתְּכוּ גְּזֵרוֹת רַבּוֹת וְקָשׁוֹת עַל רֹאשָׁם שֶׁל הַיְּהוּדִים, וּבָהֶן גְּזֵרַת הַגִּיּוּס הַיְדוּעָה לְשִׁמְצָה. עַל פִּי הַגְּזֵרָה, הֻטְּלָה עַל כָּל עֲיָרָה מִכְסָה שֶׁל יְלָדִים שֶׁאוֹתָהּ הָיָה עָלֶיהָ לְסַפֵּק לִצְבָא הַצָּאר. כֻּלָּם יָדְעוּ כִּי הַיְלָדִים הַחֲטוּפִים – בְּמַרְבִּית הַמִּקְרִים כְּבָר לֹא יָשׁוּבוּ לְחֵיק אִמּוֹתֵיהֶם, אֶלָּא יֹאבְדוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל לָנֶצַח. גַּם עַל הָעֲיָרָה סַלַּנְט, עִירוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַּנְטֶר – לֹא פָּסְחָה הַגְּזֵרָה. אַנְשֵׁי הָעִיר נִדְרְשׁוּ לְסַפֵּק יֶלֶד יְהוּדִי אֶחָד לְטוֹבַת צְבָא הַצָּאר. לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, כַּמְּקֻבָּל בִּנְסִבּוֹת אֵלּוּ, רָאשֵׁי הַקָּהָל חִפְּשׂוּ בְּקֶרֶב עֲנִיֵּי הָעִיר וְדַלֶּיהָ, חַסְרֵי הַהַשְׁפָּעָה וְהַמַּעֲמָד – יֶלֶד מַתְאִים, אֲשֶׁר יְהַוֶּה 'קָרְבַּן צִבּוּר' עֲבוּר כָּל הָעֵדָה כֻּלָּהּ... חִפְּשׂוּ – וְגַם מָצְאוּ: בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה הִגִּיעָה לְסַלַּנְט אִשָּׁה אַלְמָנָה כְּדֵי לְקַבֵּץ נְדָבוֹת, כַּאֲשֶׁר בְּנָהּ הַקָּטָן מְסַיֵּעַ לָהּ... הָיָה זֶה 'טֶרֶף קַל', כִּפְשׁוּטָם שֶׁל דְּבָרִים מַמָּשׁ: עַד מְהֵרָה דָּאֲגוּ רָאשֵׁי הַקָּהָל לַחֲטֹף אֶת הַיֶּלֶד מֵחֵיק אִמּוֹ, לְשַׁנּוֹת אֶת שְׁמוֹ כָּךְ שֶׁיִּקָּרֵא כִּשְׁמוֹ שֶׁל אֶחָד מִיַּלְדֵי הַמָּקוֹם, וְלִמְסֹר אוֹתוֹ לַשִּׁלְטוֹנוֹת – כְּדֵי לָצֵאת בּוֹ יְדֵי חוֹבַת הַגְּזֵרָה הַמְרַחֶפֶת עַל רֹאשָׁם. נָקֵל לְתָאֵר, כֵּיצַד הֵגִיבָה עַל כָּךְ הָאַלְמָנָה הָעֲלוּבָה. זַעֲקוֹתֶיהָ בָּקְעוּ רְקִיעִים. הִיא תָּלְשָׁה אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ, עָבְרָה בְּבָתֵּיהֶם שֶׁל כָּל גַּבָּאֵי הָעִיר וְהִתְחַנְּנָה לְרַחֲמִים, אַךְ לַשָּׁוְא... כֻּלָּם יָדְעוּ, כִּי אִם לֹא יְסַפְּקוּ אֶת הַ'סְּחוֹרָה' – הֲרֵי שֶׁחֶרֶב הַגְּזֵרָה תְּרַחֵף עַל רֹאשׁ בְּנֵיהֶם שֶׁלָּהֶם, וּלְכָךְ, אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הָיָה מוּכָן... בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הִגִּיעוּ זַעֲקוֹתֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה לְאָזְנָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל. הָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר פָּגְשָׁה בּוֹ הָאִשָּׁה בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, הִיא הִבְחִינָה בִּדְמוּתוֹ נְשׂוּאַת הַפָּנִים, נָפְלָה לְרַגְלָיו אַרְצָה וְהִתְחַנְּנָה לְעֶזְרָתוֹ. וְאָכֵן, רַבִּי יִשְׂרָאֵל הִבְטִיחַ לַעֲזֹר... עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם, כִּנֵּס רַבִּי יִשְׂרָאֵל אֶת רָאשֵׁי הָעִיר וְקַבַּרְנִיטֶיהָ, וְהֵחֵל לִגְעֹר בָּהֶם בַּחֲרִיפוּת יוֹצֵאת דֹּפֶן. "אֵין כָּל עֵרֶךְ לַתּוֹרָה וְלַמִּצְווֹת שֶׁלָּכֶם, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם מוֹסְרִים בְּמוֹ יְדֵיכֶם נֶפֶשׁ יְהוּדִית לִשְׁמָד! בְּעָבְרְכֶם בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ עַל הֶעָווֹן הֶחָמוּר שֶׁל 'גֹּנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ מוֹת יוּמָת' – אַתֶּם מוֹכִיחִים עַל עַצְמְכֶם שֶׁכָּל צִדְקוּתְכֶם אֵינָהּ אֶלָּא מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ! וּמָה עִם 'כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן'?" הֵטִיחַ רַבִּי יִשְׂרָאֵל, אוּלָם לֹא הִסְתַּפֵּק בְּכָךְ: "בְּעִיר שֶׁכָּזוֹ, אֵינֶנִּי מוּכָן לְהִמָּצֵא אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד וְיָחִיד! עִיר שֶׁבָּהּ יָכוֹל הָיָה לִקְרוֹת מִקְרֶה שֶׁכָּזֶה, הִנָּהּ עִיר שֶׁל פָּרִיצִים וְלֹא עִיר שֶׁל יְהוּדִים. הָאַחֲרָיוּת מֻטֶּלֶת עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הָעִיר שֶׁאִפְשְׁרוּ לַמַּעֲשֶׂה לָצֵאת אֶל הַפֹּעַל – גַּם אִם בְּהַסְכָּמָה שֶׁבִּשְׁתִיקָה!" הִכְרִיז רַבִּי יִשְׂרָאֵל, וּמִיָּד קָם וְעָזַב אֶת הָעִיר. גַּבָּאֵי הָעִיר נֶחְרְדוּ. מֵעוֹלָם הֵם לֹא שָׁמְעוּ דְּבָרִים חֲרִיפִים כָּל כָּךְ. בְּלֵית בְּרֵרָה הֵבִינוּ רָאשֵׁי הַקָּהָל כִּי יֵשׁ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה, וְאָכֵן, הֵם עָשׂוּ אֶת הַדָּרוּשׁ וְהִצְלִיחוּ לְשַׁחְרֵר אֶת הַיָּתוֹם וְלַהֲשִׁיבוֹ לְאִמּוֹ. רַק אָז נֵאוֹת רַבִּי יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב אֶל הָעִיר... מִכָּאן תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ, כְּפִי שֶׁמְּבָאֵר הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה פַיְנְשְׁטֵיין זַצַ"ל: אָמְנָם, בְּדִינֵי אָדָם – לֹא נִתָּן לְחַיֵּב עֲשָׂרָה בְּגִין חֶטְאוֹ שֶׁל אֶחָד מִבֵּינֵיהֶם, אוּלָם הַדָּבָר אֵינוֹ אֶלָּא בְּשֶׁל חֶסֶד ה' עִם בְּרוּאָיו, אֲשֶׁר צִוָּה שֶׁלֹּא לְחַיְּבָם בִּכְגוֹן דָּא! אַךְ לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, בְּדִינֵי שָׁמַיִם – יֵשׁ תְּבִיעָה כְּלַפֵּי כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה שֶׁהַחוֹטֵא נִמְנֶה עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּן אִלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁלָּהֶם הָיוּ מְתֻקָּנִים בְּתַכְלִית וְהֵם הָיוּ סוֹלְדִים בֶּאֱמֶת מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁבּוֹ נִכְשַׁל הַחוֹטֵא – אֵין סָפֵק שֶׁגַּם הוּא הָיָה מֻשְׁפָּע מִכָּךְ, וְנִמְנַע מִלַּעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה! מִשֶּׁכָּךְ, זֶה מַה שֶּׁטָּעַן יוֹסֵף לְאֶחָיו: אִלּוּ אַתֶּם הֱיִיתֶם סוֹלְדִים מִגְּנֵבָה וּמְתַעֲבִים אֶת הַמַּעֲשֶׂה מִכֹּל וָכֹל – בָּרוּר שֶׁאַף אֶחָד מִכֶּם לֹא הָיָה עָלוּל לַחֲטֹא בְּכָךְ... אִם בְּכָל זֹאת יִמָּצֵא אֶחָד מִבֵּינֵיכֶם שֶׁסָּרַח – אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁכֻּלְּכֶם לְקוּיִים בְּמִדָּה זוֹ, וּבְכָל זֹאת – לֹא אַעֲנִישְׁכֶם, אֶלָּא אֶת הַחוֹטֵא לְבַדּוֹ... (לְלַמֶּדְךָ)