Otzarot-Article

"וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה" (לא-ה) הַמְּבֻגָּרִים שֶׁבֵּין הַקּוֹרְאִים זוֹכְרִים בְּוַדַּאי אֶת נַחְמָן שַׁי, "הַמַּרְגִּיעַ הַלְּאֻמִּי", הָאִישׁ שֶׁדִּוֵּחַ בְּמִלְחֶמֶת הַמִּפְרָץ: 'זֶה עַתָּה נִשְׁמְעָה אַזְעָקָה בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ' (כְּשֶׁכֻּלָּם שָׁמְעוּ...), וּלְאַחַר מִכֵּן: 'הִנֵּה נִשְׁמַעַת צְפִירַת הַרְגָּעָה' (כְּשֶׁכֻּלָּם שָׁמְעוּ...). קָשֶׁה לִשְׁכֹּחַ אֶת הַבָּחוּר הַסִּימְפָּטִי. וּבְכֵן, לְאַחַר הַמִּלְחָמָה הוֹפִיעַ נַחְמָן שַׁי בַּ"עֲצֶרֶת הוֹדָיָה" שֶׁנֶּעֶרְכָה בִּישִׁיבַת "נְחָלִים", חָבוּשׁ בְּכִפָּה. כְּשֶׁכִּבְּדוּהוּ לִנְאֹם, אָמַר: "אַתֶּם רוֹאִים אוֹתִי חוֹבֵשׁ כִּפָּה וּבְטוּחִים שֶׁזֶּה לִכְבוֹד הַמְּאֹרָע הַמִּתְקַיֵּם בְּמָקוֹם דָּתִי. אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁאִם הָיִיתִי מְסֻגָּל לְכָךְ - לֹא הָיִיתִי מֵסִיר אֶת הַכִּפָּה מֵהָרֹאשׁ".

הוֹסִיף וְאָמַר: "קְרָאתֶם לַעֲצֶרֶת 'הוֹדָיָה'. הַשְּׁאֵלָה הִיא, הַאִם אַתֶּם יוֹדְעִים עַל מַה לְהוֹדוֹת! עַכְשָׁו כְּבָר מֻתָּר לְגַלּוֹת. אֵין לָכֶם מֻשָּׂג כַּמָּה נִסִּים הָיוּ בְּמַהֲלַךְ מִלְחֶמֶת הַמִּפְרָץ".

הוּא סִפֵּר עַל מִסְפַּר נִסִּים, וּבֵין הַשְּׁאָר גִּלָּה: "כַּאֲשֶׁר הַקַּצָּב מִבַּגְדָּד אִיֵּם לִשְׂרֹף אֶת חֲצִי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, הוּא יָדַע מַה הוּא אוֹמֵר... מִסְתַּבֵּר, שֶׁחֵלֶק מִן הַטִּילִים הָיוּ מְטֻוָּחִים הֵיטֵב וּפָגְעוּ בַּמַּטָּרָה בְּדִיּוּק שֶׁל מֶטֶר...

"בַּאֲתָר מְסֻיָּם בְּאֵזוֹר א' נִמְצָא מִצְבּוֹר הַגָּז שֶׁל כָּל גּוּשׁ דָּן, בְּעֹמֶק שֶׁל כַּמָּה מֶטְרִים מִתַּחַת לִפְנֵי הָאֲדָמָה. וְהָעִירָקִים יָדְעוּ עַל כָּךְ! בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ הִתְקַלְקֵל בָּאֲתָר הַצִּנּוֹר הָרָאשִׁי, וְכָל הַמַּעֲרֶכֶת יָצְאָה זְמַנִּית מִכְּלַל פְּעֻלָּה. לְפִיכָךְ, סָגְרוּ אֶת כָּל הַצַּנֶּרֶת בָּאֵזוֹר לְרֶגֶל תִּקּוּנִים - וּבְדִיּוּק בְּיָמִים אֵלֶּה פָּגַע טִיל סְקָאד 'בּוּל' בַּצִּנּוֹר הָרָאשִׁי...

"אֵין סָפֵק, אִלּוּ הָיְתָה זְרִימַת גָּז רְגִילָה בַּצִּנּוֹר הַמְּפֻצָּל, הָיְתָה כָּל תֵּל אָבִיב עוֹלָה בָּאֵשׁ! אֵין מִלִּים לְתָאֵר אֶת הָאָסוֹן שֶׁהָיָה עָלוּל לִקְרוֹת. לָכֵן, תָּבִינוּ, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עַל מַה צָּרִיךְ לְהוֹדוֹת"... סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו.

וּבְכֵן, נַחְמָן, דָּבָר רִאשׁוֹן: תִּהְיֶה אַמִּיץ וְתִשָּׁאֵר עִם הַכִּפָּה לְרֹאשְׁךָ! וְלֹא רַק אַתָּה. יֵשׁ מַסְפִּיק כִּפּוֹת לְכֻלָּם. תִּהְיוּ שְׁלֵמִים עִם עַצְמְכֶם!

דָּבָר שֵׁנִי, וְהוּא חָשׁוּב לֹא פָּחוֹת: לֹא דַּי לְהַכִּיר בְּכָךְ שֶׁהָיוּ נִסִּים, צָרִיךְ גַּם לְהָבִין מַדּוּעַ הֵם קָרוּ וּבִזְכוּת מִי. וְאָז נֵדַע אֵיךְ לִגְרֹם לְכָךְ שֶׁהַנִּסִּים יַמְשִׁיכוּ לִקְרוֹת, וְאַף יִתְעַצְּמוּ!

נִסִּים קָרוּ גַּם בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ. מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף חַיָּלֵי סַנְחֵרִיב מֵתוּ בְּפִתְאוֹמִיּוּת בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, בְּאִישׁוֹן לַיְלָה. בִּזְכוּת מִי קָרָה הַנֵּס? בִּזְכוּת בְּנֵי הַיְּשִׁיבוֹת שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה! וְכָךְ דּוֹרֶשֶׁת הַגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין צד:) אֶת הַכָּתוּב: "וְחֻבַּל (נִשְׁבַּר) עֹל - מִפְּנֵי שָׁמֶן", חֻבַּל עֻלּוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב מִפְּנֵי נֵרוֹת הַשֶּׁמֶן שֶׁדָּלְקוּ בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ.

"עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם". דּוֹרֶשֶׁת הַגְּמָרָא (מַכּוֹת י.): מִי גָּרַם לְרַגְלֵינוּ שֶׁיַּעַמְדוּ בַּמִּלְחָמָה? שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה!

"תּוֹרָה מְגִנָּה וּמַצֶּלֶת", קוֹבַעַת הַגְּמָרָא (סוֹטָה כא.). וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּכָךְ הוּא אֶפִּיקוֹרוֹס, כָּךְ מַכְרִיזָה הַגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין צט:), וְאַף כּוֹפֵר בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם - בַּעֲבוּרָם" (בְּרֵאשִׁית יח-כו), בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים!

הַפָּסוּק "וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם" מְדַבֵּר עַל סְדוֹם וַעֲמוֹרָה! כְּלוֹמַר, הַצַּדִּיקִים מְגִנִּים גַּם עַל הַגּוֹיִים שֶׁאֵינָם זַכָּאִים. וְאָמְנָם, הַמִּדְרָשׁ אוֹמֵר (יַלְקוּט, חַגַּי תקסז) שֶׁאִלּוּ הָיוּ הַגּוֹיִים יוֹדְעִים סוֹד זֶה - הָיוּ מַעֲמִידִים שְׁנֵי חַיָּלִים עַל כָּל בֶּן יְשִׁיבָה, שֶׁיִּלְמַד בְּהַתְמָדָה...!

גַּם בְּפַרְשָׁתֵנוּ הִמְחִישׁ זֹאת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּהוּ לָתֵת חֵלֶק מֵהַשָּׁלָל לַלְּוִיִּים, שׁוֹמְרֵי מִשְׁכַּן ה', כְּדֵי לְהַרְאוֹת וּלְהוֹדִיעַ שֶׁבַּעֲבוֹדָתָם וּבִתְפִלָּתָם עָזְרוּ לַנִּצָּחוֹן הַמַּזְהִיר! שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ נִצְּחוּ עַם שָׁלֵם וְהָרְגוּ בּוֹ כָּל זָכָר, מִבְּלִי שֶׁיִּפֹּל מֵהֶם אֶחָד!

יֵשׁ שׁוֹאֲלִים: אִם כָּךְ, אִם כֻּלָּם יִלְמְדוּ בִּישִׁיבוֹת - מִי יֵלֵךְ לַצָּבָא? זוֹהִי שְׁאֵלָה קַנְטְרָנִית, מִשּׁוּם שֶׁהַשּׁוֹאֵל יוֹדֵעַ שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים לְצַעֲרֵנוּ מִמַּצָּב כָּזֶה. אֲבָל הַתְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּית (כְּמוֹ כָּל הַתְּשׁוּבוֹת לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת!) כְּתוּבָה בַּגְּמָרָא.

בִּזְמַן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הָיוּ כֻּלָּם דָּתִיִּים. זוֹ הָיְתָה תְּקוּפַת זֹהַר, וּשְׁלֹמֹה מָלַךְ עַל אִימְפֶּרְיָה שְׁלֵמָה וְנִהֵל צָבָא אַדִּיר. וְאָז קָבַע יַחַס בֵּין הַצָּבָא לַיְּשִׁיבוֹת: "הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה - וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ". וּמַסְבִּירָה הַגְּמָרָא (שְׁבוּעוֹת לה:), שֶׁעַל כָּל אֶלֶף שֶׁלָּקַח לַצָּבָא, שָׁלַח מָאתַיִם לִלְמֹד תּוֹרָה וְלִנְטֹר אֶת כֶּרֶם ה'.

עֲדַיִן אָנוּ רְחוֹקִים-רְחוֹקִים מִשִּׁעוּר זֶה. לְטוֹבַת הַצָּבָא וּלְטוֹבַת הָעָם כֻּלּוֹ, יֵשׁ לְהַגְדִּיל אֶת מִסְפָּרָם שֶׁל לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁבִּזְכוּתָם יִקְרוּ עוֹד וָעוֹד נִסִּים - עַד בְּלִי דַּי! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שמיני עצרת תשפ"ה
	חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָּנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם
	"וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה" (לא-ה) הַמְּבֻגָּרִים שֶׁבֵּין הַקּוֹרְאִים זוֹכְרִים בְּוַדַּאי אֶת נַחְמָן שַׁי, "הַמַּרְגִּיעַ הַלְּאֻמִּי", הָאִישׁ שֶׁדִּוֵּחַ בְּמִלְחֶמֶת הַמִּפְרָץ: 'זֶה עַתָּה נִשְׁמְעָה אַזְעָקָה בְּרַחֲבֵי "וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה" (לא-ה) הַמְּבֻגָּרִים שֶׁבֵּין הַקּוֹרְאִים זוֹכְרִים בְּוַדַּאי אֶת נַחְמָן שַׁי, "הַמַּרְגִּיעַ הַלְּאֻמִּי", הָאִישׁ שֶׁדִּוֵּחַ בְּמִלְחֶמֶת הַמִּפְרָץ: 'זֶה עַתָּה נִשְׁמְעָה אַזְעָקָה בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ' (כְּשֶׁכֻּלָּם שָׁמְעוּ...), וּלְאַחַר מִכֵּן: 'הִנֵּה נִשְׁמַעַת צְפִירַת הַרְגָּעָה' (כְּשֶׁכֻּלָּם שָׁמְעוּ...). קָשֶׁה לִשְׁכֹּחַ אֶת הַבָּחוּר הַסִּימְפָּטִי. וּבְכֵן, לְאַחַר הַמִּלְחָמָה הוֹפִיעַ נַחְמָן שַׁי בַּ"עֲצֶרֶת הוֹדָיָה" שֶׁנֶּעֶרְכָה בִּישִׁיבַת "נְחָלִים", חָבוּשׁ בְּכִפָּה. כְּשֶׁכִּבְּדוּהוּ לִנְאֹם, אָמַר: "אַתֶּם רוֹאִים אוֹתִי חוֹבֵשׁ כִּפָּה וּבְטוּחִים שֶׁזֶּה לִכְבוֹד הַמְּאֹרָע הַמִּתְקַיֵּם בְּמָקוֹם דָּתִי. אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁאִם הָיִיתִי מְסֻגָּל לְכָךְ - לֹא הָיִיתִי מֵסִיר אֶת הַכִּפָּה מֵהָרֹאשׁ". הוֹסִיף וְאָמַר: "קְרָאתֶם לַעֲצֶרֶת 'הוֹדָיָה'. הַשְּׁאֵלָה הִיא, הַאִם אַתֶּם יוֹדְעִים עַל מַה לְהוֹדוֹת! עַכְשָׁו כְּבָר מֻתָּר לְגַלּוֹת. אֵין לָכֶם מֻשָּׂג כַּמָּה נִסִּים הָיוּ בְּמַהֲלַךְ מִלְחֶמֶת הַמִּפְרָץ". הוּא סִפֵּר עַל מִסְפַּר נִסִּים, וּבֵין הַשְּׁאָר גִּלָּה: "כַּאֲשֶׁר הַקַּצָּב מִבַּגְדָּד אִיֵּם לִשְׂרֹף אֶת חֲצִי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, הוּא יָדַע מַה הוּא אוֹמֵר... מִסְתַּבֵּר, שֶׁחֵלֶק מִן הַטִּילִים הָיוּ מְטֻוָּחִים הֵיטֵב וּפָגְעוּ בַּמַּטָּרָה בְּדִיּוּק שֶׁל מֶטֶר... "בַּאֲתָר מְסֻיָּם בְּאֵזוֹר א' נִמְצָא מִצְבּוֹר הַגָּז שֶׁל כָּל גּוּשׁ דָּן, בְּעֹמֶק שֶׁל כַּמָּה מֶטְרִים מִתַּחַת לִפְנֵי הָאֲדָמָה. וְהָעִירָקִים יָדְעוּ עַל כָּךְ! בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ הִתְקַלְקֵל בָּאֲתָר הַצִּנּוֹר הָרָאשִׁי, וְכָל הַמַּעֲרֶכֶת יָצְאָה זְמַנִּית מִכְּלַל פְּעֻלָּה. לְפִיכָךְ, סָגְרוּ אֶת כָּל הַצַּנֶּרֶת בָּאֵזוֹר לְרֶגֶל תִּקּוּנִים - וּבְדִיּוּק בְּיָמִים אֵלֶּה פָּגַע טִיל סְקָאד 'בּוּל' בַּצִּנּוֹר הָרָאשִׁי... "אֵין סָפֵק, אִלּוּ הָיְתָה זְרִימַת גָּז רְגִילָה בַּצִּנּוֹר הַמְּפֻצָּל, הָיְתָה כָּל תֵּל אָבִיב עוֹלָה בָּאֵשׁ! אֵין מִלִּים לְתָאֵר אֶת הָאָסוֹן שֶׁהָיָה עָלוּל לִקְרוֹת. לָכֵן, תָּבִינוּ, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עַל מַה צָּרִיךְ לְהוֹדוֹת"... סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו. וּבְכֵן, נַחְמָן, דָּבָר רִאשׁוֹן: תִּהְיֶה אַמִּיץ וְתִשָּׁאֵר עִם הַכִּפָּה לְרֹאשְׁךָ! וְלֹא רַק אַתָּה. יֵשׁ מַסְפִּיק כִּפּוֹת לְכֻלָּם. תִּהְיוּ שְׁלֵמִים עִם עַצְמְכֶם! דָּבָר שֵׁנִי, וְהוּא חָשׁוּב לֹא פָּחוֹת: לֹא דַּי לְהַכִּיר בְּכָךְ שֶׁהָיוּ נִסִּים, צָרִיךְ גַּם לְהָבִין מַדּוּעַ הֵם קָרוּ וּבִזְכוּת מִי. וְאָז נֵדַע אֵיךְ לִגְרֹם לְכָךְ שֶׁהַנִּסִּים יַמְשִׁיכוּ לִקְרוֹת, וְאַף יִתְעַצְּמוּ! נִסִּים קָרוּ גַּם בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ. מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף חַיָּלֵי סַנְחֵרִיב מֵתוּ בְּפִתְאוֹמִיּוּת בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, בְּאִישׁוֹן לַיְלָה. בִּזְכוּת מִי קָרָה הַנֵּס? בִּזְכוּת בְּנֵי הַיְּשִׁיבוֹת שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה! וְכָךְ דּוֹרֶשֶׁת הַגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין צד:) אֶת הַכָּתוּב: "וְחֻבַּל (נִשְׁבַּר) עֹל - מִפְּנֵי שָׁמֶן", חֻבַּל עֻלּוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב מִפְּנֵי נֵרוֹת הַשֶּׁמֶן שֶׁדָּלְקוּ בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ. "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם". דּוֹרֶשֶׁת הַגְּמָרָא (מַכּוֹת י.): מִי גָּרַם לְרַגְלֵינוּ שֶׁיַּעַמְדוּ בַּמִּלְחָמָה? שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה! "תּוֹרָה מְגִנָּה וּמַצֶּלֶת", קוֹבַעַת הַגְּמָרָא (סוֹטָה כא.). וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּכָךְ הוּא אֶפִּיקוֹרוֹס, כָּךְ מַכְרִיזָה הַגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין צט:), וְאַף כּוֹפֵר בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם - בַּעֲבוּרָם" (בְּרֵאשִׁית יח-כו), בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים! הַפָּסוּק "וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם" מְדַבֵּר עַל סְדוֹם וַעֲמוֹרָה! כְּלוֹמַר, הַצַּדִּיקִים מְגִנִּים גַּם עַל הַגּוֹיִים שֶׁאֵינָם זַכָּאִים. וְאָמְנָם, הַמִּדְרָשׁ אוֹמֵר (יַלְקוּט, חַגַּי תקסז) שֶׁאִלּוּ הָיוּ הַגּוֹיִים יוֹדְעִים סוֹד זֶה - הָיוּ מַעֲמִידִים שְׁנֵי חַיָּלִים עַל כָּל בֶּן יְשִׁיבָה, שֶׁיִּלְמַד בְּהַתְמָדָה...! גַּם בְּפַרְשָׁתֵנוּ הִמְחִישׁ זֹאת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּהוּ לָתֵת חֵלֶק מֵהַשָּׁלָל לַלְּוִיִּים, שׁוֹמְרֵי מִשְׁכַּן ה', כְּדֵי לְהַרְאוֹת וּלְהוֹדִיעַ שֶׁבַּעֲבוֹדָתָם וּבִתְפִלָּתָם עָזְרוּ לַנִּצָּחוֹן הַמַּזְהִיר! שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ נִצְּחוּ עַם שָׁלֵם וְהָרְגוּ בּוֹ כָּל זָכָר, מִבְּלִי שֶׁיִּפֹּל מֵהֶם אֶחָד! יֵשׁ שׁוֹאֲלִים: אִם כָּךְ, אִם כֻּלָּם יִלְמְדוּ בִּישִׁיבוֹת - מִי יֵלֵךְ לַצָּבָא? זוֹהִי שְׁאֵלָה קַנְטְרָנִית, מִשּׁוּם שֶׁהַשּׁוֹאֵל יוֹדֵעַ שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים לְצַעֲרֵנוּ מִמַּצָּב כָּזֶה. אֲבָל הַתְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּית (כְּמוֹ כָּל הַתְּשׁוּבוֹת לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת!) כְּתוּבָה בַּגְּמָרָא. בִּזְמַן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הָיוּ כֻּלָּם דָּתִיִּים. זוֹ הָיְתָה תְּקוּפַת זֹהַר, וּשְׁלֹמֹה מָלַךְ עַל אִימְפֶּרְיָה שְׁלֵמָה וְנִהֵל צָבָא אַדִּיר. וְאָז קָבַע יַחַס בֵּין הַצָּבָא לַיְּשִׁיבוֹת: "הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה - וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ". וּמַסְבִּירָה הַגְּמָרָא (שְׁבוּעוֹת לה:), שֶׁעַל כָּל אֶלֶף שֶׁלָּקַח לַצָּבָא, שָׁלַח מָאתַיִם לִלְמֹד תּוֹרָה וְלִנְטֹר אֶת כֶּרֶם ה'. עֲדַיִן אָנוּ רְחוֹקִים-רְחוֹקִים מִשִּׁעוּר זֶה. לְטוֹבַת הַצָּבָא וּלְטוֹבַת הָעָם כֻּלּוֹ, יֵשׁ לְהַגְדִּיל אֶת מִסְפָּרָם שֶׁל לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁבִּזְכוּתָם יִקְרוּ עוֹד וָעוֹד נִסִּים - עַד בְּלִי דַּי! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)