Otzarot-Article

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ... וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (טז-יח) בַּסֵּפֶר "דַּרְכֵי חַיִּים" הוּבָא מַעֲשֶׂה נִפְלָא עַל מִשְׁפַּט צֶדֶק שֶׁל רַב בְּיִשְׂרָאֵל, סִפּוּר שֶׁצּוֹפֵן בְּחֻבּוֹ גַּם מוּסַר הַשְׂכֵּל נוֹקֵב וּמְעוֹרֵר.

מַעֲשֶׂה בֶּעָשִׁיר נָדִיב וִירֵא שָׁמַיִם שֶׁגִּדֵּל יָתוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. הֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ, הִלְבִּישׁוֹ וְהִנְעִילוֹ אַף הִשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. קָנָה לוֹ דִּירָה, מִלֵּא אוֹתָהּ בְּכָל טוּב. הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת וְקָנָה לוֹ כִּרְכָּרָה, שֶׁיְּפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּכָבוֹד. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה זָקוּק לִנְסִיעָה הָיָה מַזְמִין אֶת הַיָּתוֹם וּמְשַׁלֵּם אֶת שְׂכָרוֹ בְּעַיִן יָפָה.

פַּעַם אַחַת קָרָא הֶעָשִׁיר לַיָּתוֹם וְאָמַר: "רְאֵה, עָלַי לִנְסֹעַ בְּעִסְקֵי מִסְחָרִי לִמְקוֹמוֹת חֲדָשִׁים בָּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. הַאִם תֵּאוֹת לְשַׁמֵּשׁ כְּעֹגֶן בְּמַסָּעַי?" נָקַב בִּסְכוּם נִכְבָּד, וְהַיָּתוֹם הִסְכִּים לוֹ בְּרָצוֹן. נָסְעוּ מֵעִיר לְעִיר, מִמָּחוֹז לְמָחוֹז וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה. הִגִּיעוּ לְאֶרֶץ רְחוֹקָה וְזָרָה וְלָנוּ שָׁם בְּבֵית מָלוֹן.

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה בָּא הַיֵּצֶר הָרַע וּפִתָּה אֶת הַיָּתוֹם. לָחַשׁ בְּאָזְנָיו: 'עַד מָתַי תִּהְיֶה עֶגְלוֹן, מָתַי תִּהְיֶה גַּם אַתָּה לְאָדוֹן???'

מֶה עָשָׂה, קָם מִמִּטָּתוֹ וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי אֲדוֹנָיו, וְאֶת בְּגָדָיו שֶׁלּוֹ הִנִּיחַ לְיַד מִטַּת הָאָדוֹן. בָּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר פָּתַח אֶת פִּיו בִּגְעָרוֹת: "קוּם, עָצֵל, עַד מָתַי תִּשְׁכַּב, עַד מָתַי תֹּאכַל לֶחֶם חֶסֶד?!"

פִּלְבֵּל הֶעָשִׁיר בְּעֵינָיו וְחָשַׁב שֶׁהוּא עֲדַיִן חוֹלֵם. מְשָׁרְתוֹ עוֹמֵד מֵעָלָיו, לָבוּשׁ בִּבְגָדָיו וְגוֹעֵר בּוֹ בְּקוֹל גָּדוֹל.

פָּקַד הַמְּשָׁרֵת: "קוּם, עָצֵל, וְהִתְלַבֵּשׁ!"

אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר: "תֵּן לִי אֶת בְּגָדַי וְאֶלְבַּשֵׁם!"

צָחַק הַיָּתוֹם: "וְכִי מְשָׁרֶתְךָ אֲנִי? הֵן בְּגָדֶיךָ לִמְרַאֲשׁוֹתֶיךָ, קוּם וּלְבַשׁ וְתָכִין אֶת הָעֲגָלָה מַהֵר לַנְּסִיעָה כִּי עוֹד רְחוֹקָה הַדֶּרֶךְ לְפָנֵינוּ!" מִשֶּׁהִתְמַהְמַהּ - אִיֵּם לְהַכּוֹתוֹ.

עַל כָּרְחוֹ קָם הֶעָשִׁיר וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי מְשָׁרְתוֹ, נָטַל אֶת הַשּׁוֹט וְיָשַׁב עַל דּוּכַן הָעֶגְלוֹן. מָשַׁךְ בַּמּוֹשְׁכוֹת, וּבֶן טִפּוּחָיו הִשְׂתַּרַע בַּמֶּרְכָּבָה וְלֹא פָּסַק מִלְּהַמְטִיר פְּקֻדּוֹת עַל רֹאשׁוֹ. בָּכָה הֶעָשִׁיר בְּמַר נַפְשׁוֹ כִּי בְּרֶגַע אֶחָד אִבֵּד הַכֹּל. כָּךְ נָסְעוּ יוֹם וְיוֹמַיִם, שָׁבוּעַ וּשְׁבוּעַיִם, כְּשֶׁהָאָדוֹן מְשָׁרֵת כְּעֶגְלוֹן וְנַפְשׁוֹ קָצָה בְּחַיָּיו. אָמַר לְעַצְמוֹ: הֲרֵי אֲנִי גִּדַּלְתִּי אֶת הַנַּעַר מִקַּטְנוּתוֹ, נָתַתִּי לוֹ הַכֹּל, לֹא חָסַכְתִּי מִמֶּנּוּ מְאוּמָה. הַזּוֹ הַתּוֹדָה הַמַּגִּיעָה לִי? הַזּוֹ הַכָּרַת הַטּוֹב?!

הִגִּיעוּ לְעִיר אַחַת וְ"הָאָדוֹן" נִכְנַס בְּלִוְיַת "מְשָׁרְתוֹ" לַיְּקָרָה שֶׁבָּאַכְסַנְיוֹת, וּבִקֵּשׁ חֶדֶר מְרֻוָּח עֲבוּרוֹ. "מְשָׁרְתוֹ" יָכוֹל לִישׁוֹן בְּחָצֵר, לְיַד הָאֻרְווֹת...

פָּנָה הֶעָשִׁיר בִּכְפִיפוּת קוֹמָה לְפִנָּתוֹ, וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה כְּשֶׁהַיָּתוֹם עָלָה לְחַדְרוֹ, חָמַק אֶל הָרְחוֹב. רָאָה זָקֵן הֲדוּר-צוּרָה וְהִשִּׂיחַ לְפָנָיו אֶת לִבּוֹ, בִּקֵּשׁ עֲצָתוֹ.

אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: "אַל תִּירָא, יֵשׁ לָנוּ כָּאן רַב גָּדוֹל, נָבוֹן וְחָכָם. אֵלֵךְ אֵלָיו וְאֶשְׁאַל אֶת פִּיו".

"לֵךְ", אָמַר הֶעָשִׁיר, "וִיבָרֶכְךָ הָאֱלֹקִים".

בַּבֹּקֶר, הִתְדַּפְּקוּ שְׁלוּחֵי בֵּית הַדִּין עַל דֶּלֶת הַמָּלוֹן: הָרַב צִוָּנוּ לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הָאוֹרְחִים שֶׁבָּאוּ לְכָאן הַלַּיְלָה, מֻזְמָנִים הֵם לְדִין תּוֹרָה! חָרֵד "הֶעָשִׁיר" הַמִּתְחַזֶּה. דִּין תּוֹרָה? מַה לּוֹ וְלָרַב?! אַךְ אֵין מְסָרְבִים לְהַזְמָנַת הָרַב. עָלָה עִם "מְשָׁרְתוֹ" לְבֵית הַדִּין. הוֹשִׁיבוּם בַּחֲדַר הַמָּבוֹא וְהוֹרוּם לְהַמְתִּין.

הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה וְהָרַב קָרָא: "הָעֶגְלוֹן".

מִיַּד זָע הַיָּתוֹם וְקָם, הֵבִין שֶׁטָּעָה וְשָׁב לִמְקוֹמוֹ. אֲבָל הָיָה זֶה רֶגַע אֶחָד מְאֻחָר מִדַּי... הָרַב נָתַן בּוֹ עֵינָיו וְאָמַר: "כֵּן, אֵלֶיךָ הִתְכַּוַּנְתִּי!"

אָמַר: "אֲבָל אֲנִי... אֵינֶנִּי הָעֶגְלוֹן, הוּא הָעֶגְלוֹן!"

"בּוֹא, הִכָּנֵס לְחַדְרִי", הוֹרָה הָרַב. כְּשֶׁנִּכְנַס, הִצְלִיף עָלָיו הָרַב בְּשֵׁבֶט לְשׁוֹנוֹ. לֹא הֵעֵז פָּנָיו כְּנֶגֶד הָרַב. וְהָרַב קָרָא לְעָשִׁיר שֶׁיִּלְבַּשׁ אֶת בְּגָדָיו וְיִטֹּל אֶת רְכוּשׁוֹ.

סִפּוּר זֶה הוּבָא בַּסֵּפֶר "אַהֲבַת חַיִּים" וְסִיְּמוֹ בַּמִּלִּים: "מִפֹּה לָמַדְנוּ כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֵיךְ הָיוּ מוֹצִיאִים דִּין אֱמֶת וְצֶדֶק לָאוֹר". אֱמֶת וְיַצִּיב, יֵשׁ כָּאן הִתְגַּלְּמוּת הַפָּסוּק "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק". אֲבָל כְּשֶׁנְּעַיֵּן בַּסִּפּוּר נִמְצָא בּוֹ מָשָׁל נוֹקֵב הַמְּעוֹרֵר לְמַחְשָׁבוֹת. מִי יִתֵּן וִיעוֹרֵר גַּם לְמַעֲשִׂים...

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח לְעוֹלָמֵנוּ אֶת הַנְּשָׁמָה, חֵלֶק אֱלֹקָ מִמַּעַל, אַצִּילָה וּמְרוֹמֶמֶת. וּמַטְּרָתָהּ לְהִתְעַשֵּׁר בְּתוֹרָה, בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. אֲבָל הַנְּשָׁמָה רוּחָנִית הִיא וּזְקוּקָה לִ"מְשָׁרֵת", הוּא הַגּוּף, וְעָלֶיהָ לְסַפֵּק לוֹ אֶת צְרָכָיו: אֲכִילָה, שְׁתִיָּה, לְבוּשׁ מָעוֹן - הַכֹּל.

אַךְ נוֹרָא הוּא כַּאֲשֶׁר הוֹפֵךְ הַ"מְּשָׁרֵת" לְאָדוֹן וּמַכְנִיעַ תַּחְתָּיו אֶת אֲדוֹנָיו, דְּהַיְנוּ כַּאֲשֶׁר מְכֻוָּנִים כָּל הַהִדּוּרִים וְהַמַּשְׁאַבִּים לְצָרְכֵי הַגּוּף וְאִלּוּ הַנְּשָׁמָה נִזּוֹנָה מִפֵּרוּרִים בִּלְבַד. הָבָה נָשִׁיב לַנְּשָׁמָה אֶת בְּכוֹרָתָהּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	סוכות תשפ"ה
	כֵּיצַד נִתָּן לַעֲמֹד עַל טִיבוֹ שֶׁל אָדָם?
	"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ... וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (טז-יח) בַּסֵּפֶר "דַּרְכֵי חַיִּים" הוּבָא מַעֲשֶׂה נִפְלָא עַל מִשְׁפַּט צֶדֶק שֶׁל רַב בְּיִשְׂרָאֵל, סִפּוּר שֶׁצּוֹפֵן בְּחֻבּוֹ גַּם מוּסַר הַשְׂכֵּל נוֹקֵב וּמְעוֹרֵר. מַעֲשֶׂה בֶּעָשִׁיר נָדִיב וִירֵא שָׁמַיִם שֶׁגִּדֵּל יָתוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. הֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ, הִלְבִּישׁוֹ וְהִנְעִילוֹ אַף הִשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. קָנָה לוֹ דִּירָה, מִלֵּא אוֹתָהּ בְּכָל טוּב. הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת וְקָנָה לוֹ כִּרְכָּרָה, שֶׁיְּפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּכָבוֹד. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה זָקוּק לִנְסִיעָה הָיָה מַזְמִין אֶת הַיָּתוֹם וּמְשַׁלֵּם אֶת שְׂכָרוֹ בְּעַיִן יָפָה. פַּעַם אַחַת קָרָא הֶעָשִׁיר לַיָּתוֹם וְאָמַר: "רְאֵה, עָלַי לִנְסֹעַ בְּעִסְקֵי מִסְחָרִי לִמְקוֹמוֹת חֲדָשִׁים בָּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. הַאִם תֵּאוֹת לְשַׁמֵּשׁ כְּעֹגֶן בְּמַסָּעַי?" נָקַב בִּסְכוּם נִכְבָּד, וְהַיָּתוֹם הִסְכִּים לוֹ בְּרָצוֹן. נָסְעוּ מֵעִיר לְעִיר, מִמָּחוֹז לְמָחוֹז וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה. הִגִּיעוּ לְאֶרֶץ רְחוֹקָה וְזָרָה וְלָנוּ שָׁם בְּבֵית מָלוֹן. בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה בָּא הַיֵּצֶר הָרַע וּפִתָּה אֶת הַיָּתוֹם. לָחַשׁ בְּאָזְנָיו: 'עַד מָתַי תִּהְיֶה עֶגְלוֹן, מָתַי תִּהְיֶה גַּם אַתָּה לְאָדוֹן???' מֶה עָשָׂה, קָם מִמִּטָּתוֹ וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי אֲדוֹנָיו, וְאֶת בְּגָדָיו שֶׁלּוֹ הִנִּיחַ לְיַד מִטַּת הָאָדוֹן. בָּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר פָּתַח אֶת פִּיו בִּגְעָרוֹת: "קוּם, עָצֵל, עַד מָתַי תִּשְׁכַּב, עַד מָתַי תֹּאכַל לֶחֶם חֶסֶד?!" פִּלְבֵּל הֶעָשִׁיר בְּעֵינָיו וְחָשַׁב שֶׁהוּא עֲדַיִן חוֹלֵם. מְשָׁרְתוֹ עוֹמֵד מֵעָלָיו, לָבוּשׁ בִּבְגָדָיו וְגוֹעֵר בּוֹ בְּקוֹל גָּדוֹל. פָּקַד הַמְּשָׁרֵת: "קוּם, עָצֵל, וְהִתְלַבֵּשׁ!" אָמַר לוֹ הֶעָשִׁיר: "תֵּן לִי אֶת בְּגָדַי וְאֶלְבַּשֵׁם!" צָחַק הַיָּתוֹם: "וְכִי מְשָׁרֶתְךָ אֲנִי? הֵן בְּגָדֶיךָ לִמְרַאֲשׁוֹתֶיךָ, קוּם וּלְבַשׁ וְתָכִין אֶת הָעֲגָלָה מַהֵר לַנְּסִיעָה כִּי עוֹד רְחוֹקָה הַדֶּרֶךְ לְפָנֵינוּ!" מִשֶּׁהִתְמַהְמַהּ - אִיֵּם לְהַכּוֹתוֹ. עַל כָּרְחוֹ קָם הֶעָשִׁיר וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי מְשָׁרְתוֹ, נָטַל אֶת הַשּׁוֹט וְיָשַׁב עַל דּוּכַן הָעֶגְלוֹן. מָשַׁךְ בַּמּוֹשְׁכוֹת, וּבֶן טִפּוּחָיו הִשְׂתַּרַע בַּמֶּרְכָּבָה וְלֹא פָּסַק מִלְּהַמְטִיר פְּקֻדּוֹת עַל רֹאשׁוֹ. בָּכָה הֶעָשִׁיר בְּמַר נַפְשׁוֹ כִּי בְּרֶגַע אֶחָד אִבֵּד הַכֹּל. כָּךְ נָסְעוּ יוֹם וְיוֹמַיִם, שָׁבוּעַ וּשְׁבוּעַיִם, כְּשֶׁהָאָדוֹן מְשָׁרֵת כְּעֶגְלוֹן וְנַפְשׁוֹ קָצָה בְּחַיָּיו. אָמַר לְעַצְמוֹ: הֲרֵי אֲנִי גִּדַּלְתִּי אֶת הַנַּעַר מִקַּטְנוּתוֹ, נָתַתִּי לוֹ הַכֹּל, לֹא חָסַכְתִּי מִמֶּנּוּ מְאוּמָה. הַזּוֹ הַתּוֹדָה הַמַּגִּיעָה לִי? הַזּוֹ הַכָּרַת הַטּוֹב?! הִגִּיעוּ לְעִיר אַחַת וְ"הָאָדוֹן" נִכְנַס בְּלִוְיַת "מְשָׁרְתוֹ" לַיְּקָרָה שֶׁבָּאַכְסַנְיוֹת, וּבִקֵּשׁ חֶדֶר מְרֻוָּח עֲבוּרוֹ. "מְשָׁרְתוֹ" יָכוֹל לִישׁוֹן בְּחָצֵר, לְיַד הָאֻרְווֹת... פָּנָה הֶעָשִׁיר בִּכְפִיפוּת קוֹמָה לְפִנָּתוֹ, וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה כְּשֶׁהַיָּתוֹם עָלָה לְחַדְרוֹ, חָמַק אֶל הָרְחוֹב. רָאָה זָקֵן הֲדוּר-צוּרָה וְהִשִּׂיחַ לְפָנָיו אֶת לִבּוֹ, בִּקֵּשׁ עֲצָתוֹ. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: "אַל תִּירָא, יֵשׁ לָנוּ כָּאן רַב גָּדוֹל, נָבוֹן וְחָכָם. אֵלֵךְ אֵלָיו וְאֶשְׁאַל אֶת פִּיו". "לֵךְ", אָמַר הֶעָשִׁיר, "וִיבָרֶכְךָ הָאֱלֹקִים". בַּבֹּקֶר, הִתְדַּפְּקוּ שְׁלוּחֵי בֵּית הַדִּין עַל דֶּלֶת הַמָּלוֹן: הָרַב צִוָּנוּ לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הָאוֹרְחִים שֶׁבָּאוּ לְכָאן הַלַּיְלָה, מֻזְמָנִים הֵם לְדִין תּוֹרָה! חָרֵד "הֶעָשִׁיר" הַמִּתְחַזֶּה. דִּין תּוֹרָה? מַה לּוֹ וְלָרַב?! אַךְ אֵין מְסָרְבִים לְהַזְמָנַת הָרַב. עָלָה עִם "מְשָׁרְתוֹ" לְבֵית הַדִּין. הוֹשִׁיבוּם בַּחֲדַר הַמָּבוֹא וְהוֹרוּם לְהַמְתִּין. הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה וְהָרַב קָרָא: "הָעֶגְלוֹן". מִיַּד זָע הַיָּתוֹם וְקָם, הֵבִין שֶׁטָּעָה וְשָׁב לִמְקוֹמוֹ. אֲבָל הָיָה זֶה רֶגַע אֶחָד מְאֻחָר מִדַּי... הָרַב נָתַן בּוֹ עֵינָיו וְאָמַר: "כֵּן, אֵלֶיךָ הִתְכַּוַּנְתִּי!" אָמַר: "אֲבָל אֲנִי... אֵינֶנִּי הָעֶגְלוֹן, הוּא הָעֶגְלוֹן!" "בּוֹא, הִכָּנֵס לְחַדְרִי", הוֹרָה הָרַב. כְּשֶׁנִּכְנַס, הִצְלִיף עָלָיו הָרַב בְּשֵׁבֶט לְשׁוֹנוֹ. לֹא הֵעֵז פָּנָיו כְּנֶגֶד הָרַב. וְהָרַב קָרָא לְעָשִׁיר שֶׁיִּלְבַּשׁ אֶת בְּגָדָיו וְיִטֹּל אֶת רְכוּשׁוֹ. סִפּוּר זֶה הוּבָא בַּסֵּפֶר "אַהֲבַת חַיִּים" וְסִיְּמוֹ בַּמִּלִּים: "מִפֹּה לָמַדְנוּ כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֵיךְ הָיוּ מוֹצִיאִים דִּין אֱמֶת וְצֶדֶק לָאוֹר". אֱמֶת וְיַצִּיב, יֵשׁ כָּאן הִתְגַּלְּמוּת הַפָּסוּק "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק". אֲבָל כְּשֶׁנְּעַיֵּן בַּסִּפּוּר נִמְצָא בּוֹ מָשָׁל נוֹקֵב הַמְּעוֹרֵר לְמַחְשָׁבוֹת. מִי יִתֵּן וִיעוֹרֵר גַּם לְמַעֲשִׂים... הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח לְעוֹלָמֵנוּ אֶת הַנְּשָׁמָה, חֵלֶק אֱלֹקָ מִמַּעַל, אַצִּילָה וּמְרוֹמֶמֶת. וּמַטְּרָתָהּ לְהִתְעַשֵּׁר בְּתוֹרָה, בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. אֲבָל הַנְּשָׁמָה רוּחָנִית הִיא וּזְקוּקָה לִ"מְשָׁרֵת", הוּא הַגּוּף, וְעָלֶיהָ לְסַפֵּק לוֹ אֶת צְרָכָיו: אֲכִילָה, שְׁתִיָּה, לְבוּשׁ מָעוֹן - הַכֹּל. אַךְ נוֹרָא הוּא כַּאֲשֶׁר הוֹפֵךְ הַ"מְּשָׁרֵת" לְאָדוֹן וּמַכְנִיעַ תַּחְתָּיו אֶת אֲדוֹנָיו, דְּהַיְנוּ כַּאֲשֶׁר מְכֻוָּנִים כָּל הַהִדּוּרִים וְהַמַּשְׁאַבִּים לְצָרְכֵי הַגּוּף וְאִלּוּ הַנְּשָׁמָה נִזּוֹנָה מִפֵּרוּרִים בִּלְבַד. הָבָה נָשִׁיב לַנְּשָׁמָה אֶת בְּכוֹרָתָהּ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)