חַיִּים
שֶׁתְּהֵא בָּנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם
בַּתְּפִלָּה
בְּ"שַׁבַּת מְבָרְכִים", לְפִי נֻסַּח אַשְׁכְּנַז, אוֹמְרִים: "יְהִי
רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה
וְלִבְרָכָה וְתִתֵּן לָנוּ חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים
שֶׁל פַּרְנָסָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת", וּבַסּוֹף, מוֹסִיפִים בַּקָּשָׁה
נוֹסֶפֶת: "חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָּנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם".
וְהַשְּׁאֵלָה
הַנִּשְׁאֶלֶת, הַאִם לֹא הָיָה מַתְאִים לִפְתֹּחַ אֶת הַתְּפִלָּה בַּבַּקָּשָׁה
הַזּוֹ? הֲרֵי דָּבָר רִאשׁוֹן כְּדַאי לְבַקֵּשׁ: "אַבָּא, אָנָּא, אָנוּ רוֹצִים
חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָּנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם!" לָמָּה אֶת זֶה
מַשְׁאִירִים לַסּוֹף?...
יֵשׁ עַל
כָּךְ סִפּוּר נִפְלָא:
הָיָה פַּעַם
יְהוּדִי שֶׁהִרְגִּישׁ לֹא טוֹב. הוּא נִהְיָה חוֹלֶה מְאֹד,
וְהָלַךְ לָרוֹפֵא, הָרוֹפֵא בָּדַק אוֹתוֹ, רָשַׁם לוֹ תְּרוּפָה, וְהִזְהִיר:
"קַח אֶת הַתְּרוּפָה, מַלֵּא אֶת כָּל הַהוֹרָאוֹת, וְאָז בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם
תִּרְאֶה שִׁפּוּר". נִגַּשׁ הַחוֹלֶה לְבֵית הַמִּרְקַחַת, וְקָנָה אֶת הַתְּרוּפָה.
כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ, לֹא חָלָה שׁוּם הִתְקַדְּמוּת וְלֹא הָיָה שִׁפּוּר בַּמַּצָּב.
הוּא חָזַר לָרוֹפֵא וְטָעַן: "הִבְטַחְתָּ לִי שֶׁתּוֹךְ כַּמָּה יָמִים יִהְיֶה
שִׁפּוּר רְצִינִי, אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא קָרָה!"
בִּקֵּשׁ
הָרוֹפֵא לִרְאוֹת כֵּיצַד הוּא נוֹטֵל אֶת הַתְּרוּפָה. הִבִּיט בּוֹ הָרוֹפֵא, וְאָמַר:
"אֲדוֹנִי הַיָּקָר, אָמַרְתִּי לְךָ לְמַלֵּא אֶת הַהוֹרָאוֹת בִּמְלוֹאָן. אַחַת
הַהוֹרָאוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁכְּתוּבוֹת, הִיא לְנַעֵר הֵיטֵב לִפְנֵי הַשִּׁמּוּשׁ.
אַתָּה לֹא נִעַרְתָּ אֶת הַתְּרוּפָה. שִׂים לֵב, כָּל הַתַּרְכִּיז נִמְצָא לְמַטָּה.
שָׁתִיתָ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁבוּעַ - מַיִם! אָז אֵיךְ תִּהְיֶה בָּרִיא?"
וְזוֹ הַתְּשׁוּבָה
לַשְּׁאֵלָה. אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם - נִמְצָאוֹת בַּסּוֹף. הֵן כְּמוֹ
הַתַּרְכִּיז, שֶׁצָּרִיךְ לְעָרֵב בְּכָל פִּנָּה בַּחַיִּים. חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה
- עִם אַהֲבַת תּוֹרָה וְעִם יִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה - עִם אַהֲבַת
תּוֹרָה וְעִם יִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת - עִם אַהֲבַת תּוֹרָה
וְעִם יִרְאַת שָׁמַיִם. בְּלִי זֶה - אֵין לַחַיִּים מַשְׁמָעוּת, זֶה הַמָּקוֹר,
זֶה הַתַּרְכִּיז, בְּלִי זֶה אֵין לָנוּ חַיִּים!
הַסִּפּוּר
שֶׁלְּפָנֵינוּ מַדְהִים וּמְרַגֵּשׁ עַד דְּמָעוֹת, עַל תְּפִלָּה בְּלִי לְהִתְיָאֵשׁ
לְמַעַן הַצְלָחָה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁהִצְמִיחָה בַּסּוֹף תּוֹעֶלֶת מְרֻבָּה.
לְהוֹרֵי
מִשְׁפָּחָה חֲשׁוּבָה שֶׁכָּל בָּנֶיהָ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים,
נוֹלַד בֵּן לְעֵת זִקְנוּתָם. לְצַעֲרָם הָרַב, בְּנָם הַצָּעִיר הָיָה קְשֵׁה הֲבָנָה.
מֵאָז הִכָּנְסוֹ לְתַלְמוּד תּוֹרָה, נוֹדַע שֶׁרֹאשׁוֹ סָתוּם לִקְלֹט אוֹתִיּוֹת.
לְאַחַר מִכֵּן הַקְּרִיאָה הָיְתָה קָשָׁה לוֹ, וְהוּא לֹא הֵבִין דָּבָר מִמַּה שֶּׁלָּמְדוּ
בַּכִּתָּה. הַהוֹרִים הִשְׁקִיעוּ בּוֹ אֶת כָּל יְכָלְתָּם – תְּפִלּוֹת בְּקִבְרֵי
צַדִּיקִים, סְגֻלּוֹת, צוֹמוֹת, צְדָקוֹת, בְּרָכוֹת מֵרַבָּנִים, וְקִבְּלוּ עַל
עַצְמָם קַבָּלוֹת טוֹבוֹת. נוֹסָף עַל כָּךְ, כַּמּוּבָן, הֵם עָשׂוּ הִשְׁתַּדְּלוּת
וְהֵבִיאוּ לוֹ מְלַמְּדִים מְיֻחָדִים. וְאָכֵן, הַבֵּן הִתְקַדֵּם אַט אַט. הוּא
אָמְנָם הָיָה רָחוֹק מְאֹד מֵחֲבֵרָיו בְּנֵי גִּילוֹ, אַךְ הוּא הָיָה נָחוּשׁ, וְהַהוֹרִים
הָיוּ מוֹרִידִים עֲבוּרוֹ דְּמָעוֹת כַּמַּיִם, וְזֶה עָזַר בְּמִקְצָת.
בְּכִתָּה
ח' הוּא כְּבָר הִצְלִיחַ לְהָבִין קְצָת גְּמָרָא לְבַד, אָמְנָם בְּלִי רַשִׁ"י
וּבְלִי תּוֹסָפוֹת, אַךְ גְּמָרָא הוּא כְּבָר יָדַע. הוּא עָלָה לִישִׁיבָה קְטַנָּה,
וְגַם שָׁם לָמַד עִם מְלַמְּדִים פְּרָטִיִּים וְאֵיכְשֶׁהוּ הָיָה קְצָת בָּעִנְיָנִים.
הַנְּפִילָה הַגְּדוֹלָה קָרְתָה בַּיְשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה, שָׁם הוּא כְּלָל לֹא הִצְלִיחַ
לְהִשְׁתַּלֵּב. הוּא הָיָה יוֹשֵׁב שָׁעוֹת וּבְקֹשִׁי מַגִּיעַ לַהֲבָנַת שׁוּרָה
אַחַת בַּגְּמָרָא, לַמְרוֹת כָּל הַסִּיּוּעַ שֶׁהָיָה לוֹ.
לְאַחַר
תְּקוּפָה, הֵבִין רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה שֶׁהַמַּצָּב כָּךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְהִמָּשֵׁךְ.
לְאַחַר הִתְיָעֲצוּת עִם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, הוּא פָּנָה לַהוֹרִים וְיָעַץ לָהֶם
שֶׁבְּנָם יִלְמַד קְצָת חֻמָּשׁ בַּבֹּקֶר, וּלְאַחַר מִכֵּן הוּא יִהְיֶה הַכּוֹרֵךְ
שֶׁל הַיְשִׁיבָה, יְסַדֵּר אֶת הַסְּפָרִים בְּסוֹף הַיּוֹם, וְיִשְׁטֹף קְצָת כּוֹסוֹת
בַּמִּטְבָּח. רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הִסְבִּיר שֶׁכָּךְ הוּא יִשָּׁאֵר בְּמִסְגֶּרֶת.
הַמַּצָּב הַנּוֹכְחִי קָשֶׁה מְאֹד בִּשְׁבִילוֹ, וְהוּא עָלוּל לָבוֹא לִידֵי מַשְׁבֵּר.
לָכֵן חַיָּבִים לִמְצֹא לוֹ תַּעֲסוּקָה הוֹלֶמֶת, וְיָפָה שָׁעָה אַחַת קֹדֶם, כְּדֵי
שֶׁיִּהְיֶה לוֹ סִפּוּק וְלֹא יִשָּׁבֵר לְגַמְרֵי.
הָאָב,
שֶׁהִתְיָאֵשׁ כְּבָר מִזְּמַן, סָבַר וְקִבֵּל, אַךְ הָאִמָּא פָּרְצָה בִּבְכִי וְאָמְרָה:
"כָּל כָּךְ הַרְבֵּה הִשְׁקַעְתִּי בִּתְפִלּוֹת, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְוַתֵּר כָּךְ?"
אֲבָל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הָיָה נָחוּשׁ וְלֹא נָתַן לָרֶגֶשׁ לְדַבֵּר אֶל לִבּוֹ.
הוּא אָמַר לָאִמָּא: "הוּא יוּכַל בֶּעָתִיד לִהְיוֹת 'זְבוּלוּן', לְהַחֲזִיק
תּוֹרָה וּלְגַדֵּל דּוֹר שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. כָּל אֶחָד וְהַתַּפְקִיד שֶׁלּוֹ..."
הָעִנְיָן
נֶחְתַּךְ. קָרְאוּ לַבָּחוּר וְנָתְנוּ לוֹ הוֹרָאוֹת בְּקֶשֶׁר לְתַפְקִידוֹ הֶחָדָשׁ.
הָאִמָּא לֹא הִתְיָאֲשָׁה, וְהִמְשִׁיכָה לְהִתְפַּלֵּל, וְגַם לַבָּחוּר הָיָה קָשֶׁה
מְאֹד עִם הָעִנְיָן. בְּכָל בֹּקֶר הוּא הָיָה קָם מֻקְדָּם וְאוֹמֵר אֶת כָּל סֵפֶר
הַתְּהִלִּים. לְאַחַר מִכֵּן, בְּ"אַהֲבָה רַבָּה", הוּא הָיָה שׁוֹפֵךְ
לִבּוֹ כַּמַּיִם שֶׁה' יִפְתַּח לִבּוֹ בַּתּוֹרָה וְהוּא יִזְכֶּה לִהְיוֹת תַּלְמִיד
חָכָם.
לְאַחַר
כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, בְּעֵת שֶׁכָּרַךְ אֶת הַסְּפָרִים, שָׂם לֵב
לְמוֹדָעָה קְטַנָּה בָּעִתּוֹן שֶׁהָיָה לְיָדוֹ: "לִמְסִירָה נַגָּן בְּחִנָּם,
לְמִי שֶׁיִּשְׁמַע שָׁעָה בַּיּוֹם שִׁעוּר תּוֹרָה". בַּיָּמִים הָהֵם הַנַּגָּנִים
הָיוּ יְקָרִים יוֹתֵר מֵהַנַּגָּנִים הַיּוֹם. הוּא הֶחְלִיט לְהִתְקַשֵּׁר, וּבִקֵּשׁ
שֶׁיִּשְׁלְחוּ לוֹ נַגָּן. לְאַחַר יוֹמַיִם הוּא קִבֵּל אֶת הַנַּגָּן וְחִפֵּשׂ
מָקוֹם לְהַטְעִין בּוֹ שִׁעוּרֵי תּוֹרָה. הוּא מָצָא, וְהֶחְלִיט לְהַטְעִין שִׁעוּרֵי
גְּמָרָא. הוּא חִפֵּשׂ מַגִּיד שִׁעוּר שֶׁבֶּעָבָר נֶהֱנָה מִדְּבָרָיו, וְהִטְעִין
שִׁעוּרִים עַל כָּל מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת. בַּדֶּרֶךְ חָזוֹר הוּא הִתְחִיל לִשְׁמֹעַ,
וְלִפְלִיאָתוֹ, הֵבִין מְצֻיָּן. בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הוּא קִבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁכְּדֵי
שֶׁיַּצְלִיחַ, הוּא לֹא יְגַלֶּה דָּבָר לְאַף אָדָם. וְאָכֵן, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן
הוּא הִצְלִיחַ לְהָבִין שְׁלוֹשָׁה דַּפֵּי גְּמָרָא, כּוֹלֵל דִּבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת
עַל בֻּרְיָם, וְאַף הָיוּ לוֹ כַּמָּה שְׁאֵלוֹת שֶׁאוֹתָן רָשַׁם בְּדַף קָטָן. לְיָמִים,
הִתְבָּרֵר שֶׁכָּל הַקֹּשִׁי שֶׁלּוֹ נָבַע מֵהַבְּעָיָה בִּקְרִיאָה. הוּא בֶּאֱמֶת
הָיָה בָּחוּר מֻכְשָׁר, אַךְ כְּשֶׁהָיָה קוֹרֵא, הַקְּרִיאָה יָצְרָה אֶצְלוֹ בִּלְבּוּל
שֶׁמָּנַע מִמֶּנּוּ לְהָבִין. הַיּוֹם כְּבָר יֵשׁ לַבְּעָיָה הַזּוֹ שֵׁם -
"דִּיסְלֶקְצְיָה". יְלָדִים, בְּנֵי נֹעַר וּמְבֻגָּרִים בַּעֲלֵי דִּיסְלֶקְצְיָה
הִתְפַּתְּחוּתִית, מִתְקַשִּׁים לְהַבְחִין בֵּין אוֹתִיּוֹת אוֹ קְבוּצַת אוֹתִיּוֹת,
בַּסֵּדֶר שֶׁלָּהֶן וּבָרֶצֶף שֶׁלָּהֶן בְּתוֹךְ מִלָּה אוֹ מִשְׁפָּט, מְגַלִּים
קֹשִׁי מִתְמַשֵּׁךְ בְּלִמּוּד הַקְּרִיאָה, וּמַצִּיגִים רָמַת קְרִיאָה הַנְּמוּכָה
בְּאֹפֶן מַשְׁמָעוּתִי מִזּוֹ הַמְצֻפֶּה מִבְּנֵי גִּילָם אוֹ מֵרָמַת כִּתָּתָם. אַךְ בַּיָּמִים הָהֵם, לֹא יָדְעוּ
לְאַבְחֵן אֶת הַבְּעָיָה.
בָּעֶרֶב,
כְּשֶׁסִּדֵּר אֶת הַסְּפָרִים, הוּא עִיֵּן קְצָת, וְרָאָה שֶׁהוּא כִּוֵּן לְקוּשְׁיוֹת
הָרַשְׁבָּ"א וְרִאשׁוֹנִים נוֹסָפִים! הוּא הִמְשִׁיךְ לַעֲמֹל בַּתּוֹרָה בְּמֶשֶׁךְ
שָׁלוֹשׁ שָׁנִים עַל יְדֵי הַנַּגָּן, עַד שֶׁכַּעֲבֹר שָׁלוֹשׁ שָׁנִים הוּא סִיֵּם
אֶת הַשַּׁ"ס עַל בֻּרְיוֹ, כּוֹלֵל הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים! הוּא לֹא
גִּלָּה לְאִישׁ. כֻּלָּם הִכִּירוּ אוֹתוֹ בְּתוֹר הַכּוֹרֵךְ וְהַמְנַקֶּה שֶׁל הַיְשִׁיבָה,
שֶׁחוּץ מֵעִנְיְנֵי עֲבוֹדָתוֹ אֵינוֹ מֵבִין כְּלוּם.
יוֹם רִאשׁוֹן
אֶחָד, לִפְנֵי מְסִירַת הַשִּׁעוּר הַכְּלָלִי, הִסְתּוֹבֵב
רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה סַהֲרוּרִי. הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִין מַהֲלָךְ בַּסּוּגְיָה.
בְּאוֹתוֹ זְמַן הַבָּחוּר הָיָה בְּאֶמְצַע לִשְׁטֹף אֶת הַכּוֹסוֹת בַּמִּטְבָּח.
הוּא שָׁמַע אֶת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה מַרְצֶה לְאֶחָד הָרַבָּנִים בַּיְשִׁיבָה אֶת הַקּוּשְׁיָה
הַחֲזָקָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְאוֹמֵר שֶׁאִם לֹא תִּהְיֶה לוֹ תְּשׁוּבָה - כָּל הַשִּׁעוּר
שֶׁהוּא הֵכִין, יֵרֵד לְטִמְיוֹן. לַבָּחוּר הָיְתָה תְּשׁוּבָה בְּהִירָה לַקּוּשְׁיָה,
עַל פִּי תּוֹסָפוֹת בְּמַסֶּכֶת זְבָחִים. הוּא הִסְתַּפֵּק רַבּוֹת, וּלְבַסּוֹף
הֶחְלִיט לַעֲזֹר לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וְלוֹמַר לוֹ אֶת הַתֵּרוּץ בְּשֶׁקֶט. בַּתְּחִלָּה,
רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה לֹא הֵבִין מַה הוּא רוֹצֶה, אַךְ לְאַחַר שֶׁהַבָּחוּר הִתְעַקֵּשׁ,
הוּא פָּתַח אֶת הַתּוֹסָפוֹת וְרָאָה שֶׁהַסּוּגְיָה נִהְיְתָה בְּרוּרָה מְאֹד. רֹאשׁ
הַיְשִׁיבָה שָׁאַל אֶת הַבָּחוּר בִּפְלִיאָה עֲצוּמָה: "אֵיךְ יָדַעְתָּ?"
וְחִיֵּב אוֹתוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלּוֹ. הַבָּחוּר גִּלָּה בִּתְנַאי שֶׁרֹאשׁ
הַיְשִׁיבָה לֹא יְגַלֶּה. רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הִתְחִיל לְדַבֵּר אִתּוֹ קְצָת בְּלִמּוּד,
וְרָאָה שֶׁהוּא חָרִיף וּבָקִיא. הוּא הֶחְלִיט לִלְמֹד עִמּוֹ בְּחַבְרוּתָא כָּל
יוֹם, וְגִלָּה שֶׁהַבָּחוּר לַמְדָן גָּדוֹל וּבָקִיא עָצוּם, וְגַם מִדּוֹתָיו נֶאֱצָלוֹת
מְאֹד.
כַּעֲבוֹר
שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים הַיְשִׁיבָה רָעֲשָׁה, רֹאשׁ
הַיְשִׁיבָה לָקַח לֶחָתָן לְבִתּוֹ הַמְהֻלָּלָה אֶת... הַכּוֹרֵךְ. כֻּלָּם הָיוּ
בְּהֶלֶם. בָּעֶרֶב, בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה, עָשָׂה רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הַתָּרַת נְדָרִים,
וּבְהַסְכָּמַת חֲתָנוֹ סִפֵּר אֶת הַסִּפּוּר. בִּזְכוּת הַדְּמָעוֹת שֶׁל הָאִמָּא,
הַהַתְמָדָה בַּתְּפִלּוֹת בְּלִי לְהִתְיָאֵשׁ, וְהָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן בַּקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא, הִיא זָכְתָה שֶׁבְּנָהּ הַזֶּה עָלָה עַל כֻּלָּם. (מֵאָה וּשְׁנַיִם
סִפּוּרִים)