Otzarot-Article

"הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ"

"וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (ד-ו) תָּמַהּ בַּעַל סֵפֶר "תּוֹרַת הַפָּרָשָׁה": כֵּיצַד כָּתוּב שֶׁהַגּוֹיִים יֹאמְרוּ "הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה"? הֲרֵי עַם יִשְׂרָאֵל הוּא הַקָּטָן שֶׁבָּעַמִּים! כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חֵשֶׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים".

וְתֵרֵץ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם הַחֲכָמִים בָּאֻמּוֹת! גַּם אִם יִשְׁאֲלוּ שְׁאֵלָה מֵאָה גּוֹיִים וִיהוּדִי אֶחָד - הַיְּהוּדִי הוּא זֶה שֶׁיֵּדַע לַעֲנוֹת, לָכֵן יְהוּדִי אֶחָד שָׁקוּל כְּנֶגֶד מֵאָה גּוֹיִים...

הָרַמְבַּ"ם הָיָה רוֹפְאוֹ הָאִישִׁי שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם. הַמֶּלֶךְ הָיָה מְחַבְּבוֹ בְּיוֹתֵר בְּשֶׁל חָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה. אֶחָד מִן הַשָּׂרִים קִנֵּא בָּרַמְבַּ"ם, לָכֵן הֶחְלִיט לְהַעֲלִיל עָלָיו עֲלִילָה כְּאִלּוּ שֶׁהוּא מְתַכְנֵן לִרְצֹחַ אֶת הַמֶּלֶךְ.

כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת הָעֲלִילָה מִפִּי הַשַּׂר, חֲמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ. הַמֶּלֶךְ לֹא שָׂשׂ לְבַצֵּעַ אֶת גְּזַר הַדִּין וְלַהֲרֹג אֶת הָרַמְבַּ"ם, כִּי יָדַע שֶׁאֵין חָכָם כְּמוֹתוֹ וְלֹא יוּכַל לְהִסְתַּדֵּר בִּלְעָדָיו, לָכֵן נִסָּה לְהַצִּיל אֶת הָרַמְבַּ"ם וְלִגְזֹר אֶת דִּינוֹ עַל יְדֵי הַגְרָלָה: בְּפֶתֶק אֶחָד יִהְיֶה כָּתוּב "חַיִּים" - וּבַפֶּתֶק הַשֵּׁנִי יִהְיֶה כָּתוּב "מָוֶת", וּמַה שֶּׁיַּעֲלֶה בְּגוֹרָלוֹ - כָּךְ יִהְיֶה!

אֶת הֲכָנַת הַפְּתָקִים הִטִּילוּ עַל שַׁמַּשׁ בֵּית הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהָיָה גַּם הוּא שׂוֹנֵא מֻשְׁבָּע שֶׁל הָרַמְבַּ"ם. הִגִּיעָה עֵת הַגּוֹרָל. הָרַמְבַּ"ם שָׁלַף פֶּתֶק אֶחָד מֵהַתֵּבָה, וּלְתַדְהֵמַת כֻּלָּם, בָּלַע אוֹתוֹ וְהִכְרִיז: "הַפֶּתֶק שֶׁבָּלַעְתִּי הוּא בְּחִירָתִי!"

שָׁלְפוּ אֶת הַפֶּתֶק שֶׁנִּשְׁאַר בַּתֵּבָה, וְנִמְצָא שֶׁכָּתוּב עָלָיו "מָוֶת", וְכָךְ הָרַמְבַּ"ם נִצַּל, שֶׁהֲרֵי הֵבִינוּ שֶׁהוּא בָּלַע אֶת הַפֶּתֶק שֶׁעָלָיו נִכְתַּב "חַיִּים". הַמֶּלֶךְ הִתְפַּלֵּא מְאֹד עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ"ם וּשְׁאָלוֹ מַדּוּעַ בָּלַע אֶת הַפֶּתֶק.

"כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ", הֵשִׁיב הָרַמְבַּ"ם, "יָדַעְתִּי כִּי אָנֹכִי חַף מִכָּל פֶּשַׁע וּמַעֲלִילִים עָלַי עֲלִילוֹת בְּרֶשַׁע. הֲרֵי כְּבוֹדוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי תָּמִיד הָיִיתִי נֶאֱמָן לַמֶּלֶךְ וְיָדַעְתִּי שֶׁשִּׂנְאַת הַשָּׂרִים הֶעֱבִירָה אוֹתָם עַל דַּעְתָּם, לָכֵן הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁכָּתְבוּ עַל שְׁתֵּי הַפִּתְקָאוֹת "מָוֶת", כָּךְ שֶׁאֵיזֶה פֶּתֶק שֶׁאֶבְחַר – יִגָּזֵר דִּינַי לְמָוֶת. לָכֵן בָּלַעְתִּי אֶחָד מֵהַפְּתָקִים וְקִיַּמְתִּי בְּעַצְמִי "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים".

הִתְפַּעֵל הַמֶּלֶךְ מֵחָכְמָתוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ"ם זַ"ל, וְחָקַר אֶת הָעֲלִילָה עַד שֶׁהַשֶּׁקֶר הִתְגַּלָּה. הִכְנִיס הַמֶּלֶךְ אֶת הַשַּׂר שֶׁהֶעֱלִיל אֶת הָעֲלִילָה הַזְּדוֹנִית לְבֵית הָאֲסוּרִים, וְאִלּוּ אֶת הָרַמְבַּ"ם גִּדֵּל וְרוֹמֵם.

מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ עָשִׁיר וְאַלִּים שֶׁרָצָה לִהְיוֹת שְׁלִיחַ צִבּוּר בַּ'יָּמִים הַנּוֹרָאִים', לְמוֹרַת רוּחָם שֶׁל בְּנֵי הַקְּהִלָּה. הֵם פָּנוּ אֶל רַבָּם וְהוּא קָרָא לֶעָשִׁיר, וְאָמַר לוֹ:

"שְׁמַע נָא, בְּנִי! בְּסֵפֶר הַתְּהִלִּים יֵשׁ שְׁלוֹשָׁה סוּגִים שֶׁל תְּפִלּוֹת: "תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה", "תְּפִלָּה לְדָוִד" וּ"תְפִלָּה לְעָנִי".

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה אָמְנָם מְגַמְגֵּם, אֲבָל הוּא הָיָה אֲדוֹן הַנְּבִיאִים וְרַבָּן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל. דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל. וְהֶעָנִי - לִבּוֹ נִשְׁבָּר וְלָכֵן תְּפִלָּתוֹ מְקֻבֶּלֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה" (תהילים נא-יט).

אַף בְּיָמֵינוּ יֵשׁ שְׁלוֹשָׁה סוּגֵי חַזָּנִים: יֵשׁ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְסַלְסֵל, אַךְ הוּא צַדִּיק וּתְפִלָּתוֹ כִּ"תְפִלָּה לְמֹשֶׁה", יֵשׁ שֶׁיּוֹדֵעַ לְפַיֵּט יָפֶה וְקוֹלוֹ עָרֵב כִּ"תְפִלָּה לְדָוִד". סְלַח לִי, אֲבָל אֵינְךָ בְּגֶדֶר צַדִּיק, וְגַם קוֹלְךָ אֵינוֹ עָרֵב. לְהִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ שֶׁפִּתְאֹם תַּהֲפֹךְ לְצַדִּיק אוֹ שֶׁקּוֹלְךָ יִהְיֶה עָרֵב - זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא, לָכֵן אִם אַתָּה מִתְעַקֵּשׁ לִהְיוֹת חַזָּן בַּ'יָּמִים הַנּוֹרָאִים' - לֹא נִשְׁאָר לִי אֶלָּא לְהִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ שֶׁתִּהְיֶה עָנִי, כְּדֵי שֶׁתְּפִלָּתְךָ תִּתְקַבֵּל לְפָחוֹת כִּ"תְפִלָּה לְעָנִי"...

"לֹא!!! לֹא!!! אֲנִי מְוַתֵּר! אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת חַזָּן", נִזְעַק הֶעָשִׁיר. וְכָךְ נִפְתַּר הָעִנְיָן... (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	ניצבים וילך תשפ"ד
	הַבְּחִירָה הַנְּכוֹנָה
	"הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ" "וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" (ד-ו) תָּמַהּ בַּעַל סֵפֶר "תּוֹרַת הַפָּרָשָׁה": כֵּיצַד כָּתוּב שֶׁהַגּוֹיִים יֹאמְרוּ "הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה"? הֲרֵי עַם יִשְׂרָאֵל הוּא הַקָּטָן שֶׁבָּעַמִּים! כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חֵשֶׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים". וְתֵרֵץ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם הַחֲכָמִים בָּאֻמּוֹת! גַּם אִם יִשְׁאֲלוּ שְׁאֵלָה מֵאָה גּוֹיִים וִיהוּדִי אֶחָד - הַיְּהוּדִי הוּא זֶה שֶׁיֵּדַע לַעֲנוֹת, לָכֵן יְהוּדִי אֶחָד שָׁקוּל כְּנֶגֶד מֵאָה גּוֹיִים... הָרַמְבַּ"ם הָיָה רוֹפְאוֹ הָאִישִׁי שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם. הַמֶּלֶךְ הָיָה מְחַבְּבוֹ בְּיוֹתֵר בְּשֶׁל חָכְמָתוֹ הַגְּדוֹלָה. אֶחָד מִן הַשָּׂרִים קִנֵּא בָּרַמְבַּ"ם, לָכֵן הֶחְלִיט לְהַעֲלִיל עָלָיו עֲלִילָה כְּאִלּוּ שֶׁהוּא מְתַכְנֵן לִרְצֹחַ אֶת הַמֶּלֶךְ. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת הָעֲלִילָה מִפִּי הַשַּׂר, חֲמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ. הַמֶּלֶךְ לֹא שָׂשׂ לְבַצֵּעַ אֶת גְּזַר הַדִּין וְלַהֲרֹג אֶת הָרַמְבַּ"ם, כִּי יָדַע שֶׁאֵין חָכָם כְּמוֹתוֹ וְלֹא יוּכַל לְהִסְתַּדֵּר בִּלְעָדָיו, לָכֵן נִסָּה לְהַצִּיל אֶת הָרַמְבַּ"ם וְלִגְזֹר אֶת דִּינוֹ עַל יְדֵי הַגְרָלָה: בְּפֶתֶק אֶחָד יִהְיֶה כָּתוּב "חַיִּים" - וּבַפֶּתֶק הַשֵּׁנִי יִהְיֶה כָּתוּב "מָוֶת", וּמַה שֶּׁיַּעֲלֶה בְּגוֹרָלוֹ - כָּךְ יִהְיֶה! אֶת הֲכָנַת הַפְּתָקִים הִטִּילוּ עַל שַׁמַּשׁ בֵּית הַמִּשְׁפָּט, שֶׁהָיָה גַּם הוּא שׂוֹנֵא מֻשְׁבָּע שֶׁל הָרַמְבַּ"ם. הִגִּיעָה עֵת הַגּוֹרָל. הָרַמְבַּ"ם שָׁלַף פֶּתֶק אֶחָד מֵהַתֵּבָה, וּלְתַדְהֵמַת כֻּלָּם, בָּלַע אוֹתוֹ וְהִכְרִיז: "הַפֶּתֶק שֶׁבָּלַעְתִּי הוּא בְּחִירָתִי!" שָׁלְפוּ אֶת הַפֶּתֶק שֶׁנִּשְׁאַר בַּתֵּבָה, וְנִמְצָא שֶׁכָּתוּב עָלָיו "מָוֶת", וְכָךְ הָרַמְבַּ"ם נִצַּל, שֶׁהֲרֵי הֵבִינוּ שֶׁהוּא בָּלַע אֶת הַפֶּתֶק שֶׁעָלָיו נִכְתַּב "חַיִּים". הַמֶּלֶךְ הִתְפַּלֵּא מְאֹד עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ"ם וּשְׁאָלוֹ מַדּוּעַ בָּלַע אֶת הַפֶּתֶק. "כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ", הֵשִׁיב הָרַמְבַּ"ם, "יָדַעְתִּי כִּי אָנֹכִי חַף מִכָּל פֶּשַׁע וּמַעֲלִילִים עָלַי עֲלִילוֹת בְּרֶשַׁע. הֲרֵי כְּבוֹדוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי תָּמִיד הָיִיתִי נֶאֱמָן לַמֶּלֶךְ וְיָדַעְתִּי שֶׁשִּׂנְאַת הַשָּׂרִים הֶעֱבִירָה אוֹתָם עַל דַּעְתָּם, לָכֵן הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁכָּתְבוּ עַל שְׁתֵּי הַפִּתְקָאוֹת "מָוֶת", כָּךְ שֶׁאֵיזֶה פֶּתֶק שֶׁאֶבְחַר – יִגָּזֵר דִּינַי לְמָוֶת. לָכֵן בָּלַעְתִּי אֶחָד מֵהַפְּתָקִים וְקִיַּמְתִּי בְּעַצְמִי "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים". הִתְפַּעֵל הַמֶּלֶךְ מֵחָכְמָתוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ"ם זַ"ל, וְחָקַר אֶת הָעֲלִילָה עַד שֶׁהַשֶּׁקֶר הִתְגַּלָּה. הִכְנִיס הַמֶּלֶךְ אֶת הַשַּׂר שֶׁהֶעֱלִיל אֶת הָעֲלִילָה הַזְּדוֹנִית לְבֵית הָאֲסוּרִים, וְאִלּוּ אֶת הָרַמְבַּ"ם גִּדֵּל וְרוֹמֵם. מַעֲשֶׂה בְּאִישׁ עָשִׁיר וְאַלִּים שֶׁרָצָה לִהְיוֹת שְׁלִיחַ צִבּוּר בַּ'יָּמִים הַנּוֹרָאִים', לְמוֹרַת רוּחָם שֶׁל בְּנֵי הַקְּהִלָּה. הֵם פָּנוּ אֶל רַבָּם וְהוּא קָרָא לֶעָשִׁיר, וְאָמַר לוֹ: "שְׁמַע נָא, בְּנִי! בְּסֵפֶר הַתְּהִלִּים יֵשׁ שְׁלוֹשָׁה סוּגִים שֶׁל תְּפִלּוֹת: "תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה", "תְּפִלָּה לְדָוִד" וּ"תְפִלָּה לְעָנִי". מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה אָמְנָם מְגַמְגֵּם, אֲבָל הוּא הָיָה אֲדוֹן הַנְּבִיאִים וְרַבָּן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל. דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל. וְהֶעָנִי - לִבּוֹ נִשְׁבָּר וְלָכֵן תְּפִלָּתוֹ מְקֻבֶּלֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה" (תהילים נא-יט). אַף בְּיָמֵינוּ יֵשׁ שְׁלוֹשָׁה סוּגֵי חַזָּנִים: יֵשׁ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְסַלְסֵל, אַךְ הוּא צַדִּיק וּתְפִלָּתוֹ כִּ"תְפִלָּה לְמֹשֶׁה", יֵשׁ שֶׁיּוֹדֵעַ לְפַיֵּט יָפֶה וְקוֹלוֹ עָרֵב כִּ"תְפִלָּה לְדָוִד". סְלַח לִי, אֲבָל אֵינְךָ בְּגֶדֶר צַדִּיק, וְגַם קוֹלְךָ אֵינוֹ עָרֵב. לְהִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ שֶׁפִּתְאֹם תַּהֲפֹךְ לְצַדִּיק אוֹ שֶׁקּוֹלְךָ יִהְיֶה עָרֵב - זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא, לָכֵן אִם אַתָּה מִתְעַקֵּשׁ לִהְיוֹת חַזָּן בַּ'יָּמִים הַנּוֹרָאִים' - לֹא נִשְׁאָר לִי אֶלָּא לְהִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ שֶׁתִּהְיֶה עָנִי, כְּדֵי שֶׁתְּפִלָּתְךָ תִּתְקַבֵּל לְפָחוֹת כִּ"תְפִלָּה לְעָנִי"... "לֹא!!! לֹא!!! אֲנִי מְוַתֵּר! אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת חַזָּן", נִזְעַק הֶעָשִׁיר. וְכָךְ נִפְתַּר הָעִנְיָן... (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)