Otzarot-Article

צְבִיעוּתָן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (א-א) "אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵ'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם' (שמות יב-ב), שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל, וּמַה טַּעַם פָּתַח בִּ'בְרֵאשִׁית'? מִשּׁוּם 'כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם' (תהלים קיא-ו), שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל: לִיסְטִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גּוֹיִם, הֵם אוֹמְרִים לָהֶם: כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִיא, הוּא בְּרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינָיו" (רש"י).

בְּסֵפֶר "הֶגְיוֹן לֵבָב", הִקְשָׁה הַמְחַבֵּר הָרַהַ"ג נָתָן שִׁמְעוֹן בַּר חַיִּים: אִם הַגּוֹיִים מְעַרְעֲרִים עַל זְכוּתָם שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מַה יּוֹעִיל הַפָּסוּק "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם"? הֲרֵי הַבּוֹרֵא הוֹדִיעַ זֹאת רַק לְעַם יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם.

וְתֵרֵץ, שֶׁהַגּוֹיִים שֶׁאוֹמְרִים עַל עַם יִשְׂרָאֵל "לִיסְטִים", הֵם בְּעַצְמָם הַלִּיסְטִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי "כָּל הַפּוֹסֵל - בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל" (קידושין ע), וְכָל מַטְּרָתָם הִיא רַק לְקַנְטֵר, כֵּיוָן שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מְהַוֶּה אוֹר לָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ. לָכֵן הַפָּסוּק אֵינוֹ מְהַוֶּה תְּשׁוּבָה לַגּוֹיִים, אֶלָּא לִ"יפֵי הַנֶּפֶשׁ" מִבֵּינֵינוּ, שֶׁטַּעֲנוֹת עַמֵּי הָעוֹלָם נִכְנְסוּ אֶל לִבָּם כְּאֶרֶס נָחָשׁ וְהֵם שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמָם: "אוּלַי בֶּאֱמֶת אֲנַחְנוּ כּוֹבְשִׁים?" – לָכֵן בָּאָה הַתּוֹרָה וּפָתְחָה בְּפָסוּק הַמֵּעִיד שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם וְהוּא זֶה שֶׁבָּחַר לָתֵת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דַּוְקָא לְעַם יִשְׂרָאֵל!

וְאָכֵן, עֵינֵינוּ רוֹאוֹת, כַּאֲשֶׁר חַיָּלֵינוּ הי"ו פּוֹגְעִים בְּטָעוּת בְּיֶלֶד עֲרָבִי בְּמַהֲלַךְ לְחִימָה מְסֻבֶּכֶת בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם הָעֲמוּסִים בְּחָמְרֵי נֶשֶׁק קַטְלָנִיִּים שֶׁל הָעֲרָבִים - הָעוֹלָם מִתְעוֹרֵר לְחַיִּים. כֻּלָּם זוֹעֲקִים שׁוֹד וָשֶׁבֶר בְּכָל אֶמְצְעֵי הַתִּקְשֹׁרֶת, וְאַף דּוֹאֲגִים לַעֲלוֹת לְבִימַת הָאוּ"ם כְּדֵי לְגַנּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל עַל מַעֲשֵׂי הַפֶּשַׁע שֶׁהִיא עוֹרֶכֶת, כִּבְיָכוֹל, בִּבְנֵי הַמִּעוּטִים הַמִּסְכֵּנִים. אַךְ כַּאֲשֶׁר הַמְחַבְּלִים הָאֲרוּרִים עוֹרְכִים נֶגְדֵּנוּ פִּגּוּעֵי תֹּפֶת מְתֻכְנָנִים וּמְתֻזְמָנִים, בְּתוֹךְ מֶרְכְּזֵי קְנִיּוֹת, וְדָם יְהוּדִי שֶׁל אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם - אֵין פּוֹצֶה פֶּה וּמְצַפְצֵף.

עַל כָּךְ מַתְאִים לְהָבִיא אֶת הַמָּשָׁל שֶׁלְּפָנֵינוּ:

גּוּרֵי הָאֲרִי בָּגְרוּ וְיָצְאוּ לְטַיֵּל בַּיַּעַר. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְסוֹף הַיַּעַר, הִבְחִינוּ בְּשַׁעַר שֶׁעָלָיו יֵשׁ תַּבְנִית שֶׁבָּהּ נִרְאֶה אָדָם מְשַׁסֵּעַ אַרְיֵה. נִבְהֲלוּ הַגּוּרִים וְרָצוּ לְסַפֵּר לַאֲבִיהֶם אֶת אֲשֶׁר רָאוּ בְּמוֹ עֵינֵיהֶם. הִרְגִּיעַ אוֹתָם אֲבִיהֶם הָאֲרִי וְאָמַר לָהֶם: "הֵרָגְעוּ בָּנַי! אִם בְּנֵי הָאָדָם בָּחֲרוּ לַחֲרֹט זֹאת עַל הַשַּׁעַר שֶׁלָּהֶם - תָּבִינוּ שֶׁזֶּה מִקְרֶה נָדִיר, שֶׁבֶּן אֱנוֹשׁ מְסֻגָּל לִגְבֹּר עַל אַרְיֵה!"

כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? אִם אָנוּ "זוֹכִים" לְגִנּוּיִים מִצַּד אֻמּוֹת הָעוֹלָם עַל כָּךְ שֶׁפָּגַעְנוּ בִּשְׁגָגָה בְּחַפִּים מִפֶּשַׁע, בְּמַהֲלַךְ לְחִימָה מֻרְכֶּבֶת בְּתוֹךְ אוּכְלוּסִיָּה אֶזְרָחִית עוֹיֶנֶת, שֶׁמְּשַׁתֶּפֶת פְּעֻלָּה עִם מְחַבְּלִים צְמֵאֵי דָּם אֲשֶׁר מַחְבִּיאִים בְּבָתֵּיהֶם אֶמְצָעִי טֶרוֹר וְחַבָּלָה - אֵין לָנוּ לְהִתְרַגֵּשׁ מִכָּךְ כְּלָל וּכְלָל! אַדְּרַבָּה, מִפְּנֵי שֶׁאֶצְלֵנוּ קְדֻשַּׁת חַיֵּי הָאָדָם מְקַבֶּלֶת מִשְׁנֵה תֹּקֶף - אֲפִלּוּ הֲרִיגָה בִּשְׁגָגָה בִּנְסִבּוֹת אֵלּוּ מְקַבֶּלֶת סִקּוּר תִּקְשָׁרְתִּי בִּקְנֵה מִדָּה עוֹלָמִי. הֲרֵי בָּרוּר, שֶׁהַסִּבָּה הָאֲמִתִּית לְהַשְׁמָצָתֵנוּ בָּעוֹלָם, נוֹבַעַת מִקַּבָּלַת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי, שֶׁאָז יָרְדָה שִׂנְאַת הָאֻמּוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל. הֵם מְקַנְּאִים כִּי בָּנוּ בָּחַר ה' מִכָּל הָאֻמּוֹת לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה!

וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוטה כב:), שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר מִן הַצְּבוּעִים!

לַיְלָה אֶחָד, פָּרְצוּ שׁוֹדְדִים לְאוֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ. אַנְשֵׁי הַבִּטָּחוֹן הֵחֵלּוּ בְּחִפּוּשִׂים אַחַר הַשּׁוֹדְדִים. כְּשֶׁרָאוּ אָדָם אֶחָד יָשֵׁן עַל סַּפְסָל בָּרְחוֹב הַסָּמוּךְ, לָקְחוּ אוֹתוֹ לַחֲקִירָה וּלְבַסּוֹף הֶאְשִׁימוּ אוֹתוֹ בַּגְּנֵבָה.

בַּדֶּרֶךְ לְעַמּוּד הַתְּלִיָּה, עָבַר עִם הַכֹּמֶר עַל יַד מִצְבּוֹר אַשְׁפָּה שֶׁרָחֲשׁוּ מִמֶּנּוּ תּוֹלָעִים. "אוֹי, נֵלֵךְ מִסָּבִיב שֶׁלֹּא נִרְמֹס אֶת הַתּוֹלָעִים", אָמַר הַכֹּמֶר.

לִפְנֵי הַתְּלִיָּה, שָׁאֲלוּ אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן מַהִי בַּקָּשָׁתוֹ הָאַחֲרוֹנָה, וְהוּא בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי מוֹתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ, נָפַל לְרַגְלָיו וְאָמַר: "אֲדוֹנִי מַלְכִּי! בָּאתִי לְהִתְוַדּוֹת. אָמְנָם גָּנַבְתִּי, אַךְ הַכֹּמֶר הָיָה שֻׁתָּפִי".

הוֹרָה הַמֶּלֶךְ לְשָׂרָיו לַעֲרֹךְ חִפּוּשׂ מִיָּדִי בְּטִירָתוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר, וְאָכֵן שָׁם נִמְצָא כָּל מִצְבּוֹר הָאוֹצָר הַגָּנוּב שֶׁל הַמֶּלֶךְ...

שָׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת הַיְּהוּדִי: "תֹּאמַר נָא לִי, מִמָּתַי יְהוּדִי עוֹשֶׂה עִסְקָאוֹת עִם כֹּמֶר?"

"אֲדוֹנִי מַלְכִּי!" הֵשִׁיב, "לֹא גָּנַבְתִּי בֶּאֱמֶת. אֶלָּא, אָבִי לִמֵּד אוֹתִי לְהִזָּהֵר מִן הַצְּבוּעִים. וּכְשֶׁרָאִיתִי שֶׁהַכֹּמֶר חָס עַל הַתּוֹלָעִים בְּעוֹד שֶׁהוּא מוֹבִיל אָדָם חַף מִפֶּשַׁע לִתְלִיָּה, הֵבַנְתִּי כִּי יָדוֹ בַּמַּעַל!" שָׁמַע הַמֶּלֶךְ וּמִיָּד צִוָּה לִתְלוֹת אֶת הַכֹּמֶר בִּמְקוֹם אֶת הַיְּהוּדִי. אֶת הָאִישׁ הֵשִׁיבוּ אֶל בֵּיתוֹ, וְהַכֹּל בָּא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	ניצבים וילך תשפ"ד
	מְסִירוּת נֶפֶשׁ עַל כַּשְׁרוּת, שֶׁפָּעֲלָה נִפְלָאוֹת
	צְבִיעוּתָן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (א-א) "אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵ'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם' (שמות יב-ב), שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ יִשְׂרָאֵל, וּמַה טַּעַם פָּתַח בִּ'בְרֵאשִׁית'? מִשּׁוּם 'כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם' (תהלים קיא-ו), שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל: לִיסְטִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גּוֹיִם, הֵם אוֹמְרִים לָהֶם: כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִיא, הוּא בְּרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשָׁר בְּעֵינָיו" (רש"י). בְּסֵפֶר "הֶגְיוֹן לֵבָב", הִקְשָׁה הַמְחַבֵּר הָרַהַ"ג נָתָן שִׁמְעוֹן בַּר חַיִּים: אִם הַגּוֹיִים מְעַרְעֲרִים עַל זְכוּתָם שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מַה יּוֹעִיל הַפָּסוּק "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם"? הֲרֵי הַבּוֹרֵא הוֹדִיעַ זֹאת רַק לְעַם יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְתֵרֵץ, שֶׁהַגּוֹיִים שֶׁאוֹמְרִים עַל עַם יִשְׂרָאֵל "לִיסְטִים", הֵם בְּעַצְמָם הַלִּיסְטִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי "כָּל הַפּוֹסֵל - בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל" (קידושין ע), וְכָל מַטְּרָתָם הִיא רַק לְקַנְטֵר, כֵּיוָן שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מְהַוֶּה אוֹר לָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ. לָכֵן הַפָּסוּק אֵינוֹ מְהַוֶּה תְּשׁוּבָה לַגּוֹיִים, אֶלָּא לִ"יפֵי הַנֶּפֶשׁ" מִבֵּינֵינוּ, שֶׁטַּעֲנוֹת עַמֵּי הָעוֹלָם נִכְנְסוּ אֶל לִבָּם כְּאֶרֶס נָחָשׁ וְהֵם שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמָם: "אוּלַי בֶּאֱמֶת אֲנַחְנוּ כּוֹבְשִׁים?" – לָכֵן בָּאָה הַתּוֹרָה וּפָתְחָה בְּפָסוּק הַמֵּעִיד שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם וְהוּא זֶה שֶׁבָּחַר לָתֵת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דַּוְקָא לְעַם יִשְׂרָאֵל! וְאָכֵן, עֵינֵינוּ רוֹאוֹת, כַּאֲשֶׁר חַיָּלֵינוּ הי"ו פּוֹגְעִים בְּטָעוּת בְּיֶלֶד עֲרָבִי בְּמַהֲלַךְ לְחִימָה מְסֻבֶּכֶת בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם הָעֲמוּסִים בְּחָמְרֵי נֶשֶׁק קַטְלָנִיִּים שֶׁל הָעֲרָבִים - הָעוֹלָם מִתְעוֹרֵר לְחַיִּים. כֻּלָּם זוֹעֲקִים שׁוֹד וָשֶׁבֶר בְּכָל אֶמְצְעֵי הַתִּקְשֹׁרֶת, וְאַף דּוֹאֲגִים לַעֲלוֹת לְבִימַת הָאוּ"ם כְּדֵי לְגַנּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל עַל מַעֲשֵׂי הַפֶּשַׁע שֶׁהִיא עוֹרֶכֶת, כִּבְיָכוֹל, בִּבְנֵי הַמִּעוּטִים הַמִּסְכֵּנִים. אַךְ כַּאֲשֶׁר הַמְחַבְּלִים הָאֲרוּרִים עוֹרְכִים נֶגְדֵּנוּ פִּגּוּעֵי תֹּפֶת מְתֻכְנָנִים וּמְתֻזְמָנִים, בְּתוֹךְ מֶרְכְּזֵי קְנִיּוֹת, וְדָם יְהוּדִי שֶׁל אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם - אֵין פּוֹצֶה פֶּה וּמְצַפְצֵף. עַל כָּךְ מַתְאִים לְהָבִיא אֶת הַמָּשָׁל שֶׁלְּפָנֵינוּ: גּוּרֵי הָאֲרִי בָּגְרוּ וְיָצְאוּ לְטַיֵּל בַּיַּעַר. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְסוֹף הַיַּעַר, הִבְחִינוּ בְּשַׁעַר שֶׁעָלָיו יֵשׁ תַּבְנִית שֶׁבָּהּ נִרְאֶה אָדָם מְשַׁסֵּעַ אַרְיֵה. נִבְהֲלוּ הַגּוּרִים וְרָצוּ לְסַפֵּר לַאֲבִיהֶם אֶת אֲשֶׁר רָאוּ בְּמוֹ עֵינֵיהֶם. הִרְגִּיעַ אוֹתָם אֲבִיהֶם הָאֲרִי וְאָמַר לָהֶם: "הֵרָגְעוּ בָּנַי! אִם בְּנֵי הָאָדָם בָּחֲרוּ לַחֲרֹט זֹאת עַל הַשַּׁעַר שֶׁלָּהֶם - תָּבִינוּ שֶׁזֶּה מִקְרֶה נָדִיר, שֶׁבֶּן אֱנוֹשׁ מְסֻגָּל לִגְבֹּר עַל אַרְיֵה!" כְּלַפֵּי מָה הַדְּבָרִים אֲמוּרִים? אִם אָנוּ "זוֹכִים" לְגִנּוּיִים מִצַּד אֻמּוֹת הָעוֹלָם עַל כָּךְ שֶׁפָּגַעְנוּ בִּשְׁגָגָה בְּחַפִּים מִפֶּשַׁע, בְּמַהֲלַךְ לְחִימָה מֻרְכֶּבֶת בְּתוֹךְ אוּכְלוּסִיָּה אֶזְרָחִית עוֹיֶנֶת, שֶׁמְּשַׁתֶּפֶת פְּעֻלָּה עִם מְחַבְּלִים צְמֵאֵי דָּם אֲשֶׁר מַחְבִּיאִים בְּבָתֵּיהֶם אֶמְצָעִי טֶרוֹר וְחַבָּלָה - אֵין לָנוּ לְהִתְרַגֵּשׁ מִכָּךְ כְּלָל וּכְלָל! אַדְּרַבָּה, מִפְּנֵי שֶׁאֶצְלֵנוּ קְדֻשַּׁת חַיֵּי הָאָדָם מְקַבֶּלֶת מִשְׁנֵה תֹּקֶף - אֲפִלּוּ הֲרִיגָה בִּשְׁגָגָה בִּנְסִבּוֹת אֵלּוּ מְקַבֶּלֶת סִקּוּר תִּקְשָׁרְתִּי בִּקְנֵה מִדָּה עוֹלָמִי. הֲרֵי בָּרוּר, שֶׁהַסִּבָּה הָאֲמִתִּית לְהַשְׁמָצָתֵנוּ בָּעוֹלָם, נוֹבַעַת מִקַּבָּלַת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי, שֶׁאָז יָרְדָה שִׂנְאַת הָאֻמּוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל. הֵם מְקַנְּאִים כִּי בָּנוּ בָּחַר ה' מִכָּל הָאֻמּוֹת לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה! וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוטה כב:), שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר מִן הַצְּבוּעִים! לַיְלָה אֶחָד, פָּרְצוּ שׁוֹדְדִים לְאוֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ. אַנְשֵׁי הַבִּטָּחוֹן הֵחֵלּוּ בְּחִפּוּשִׂים אַחַר הַשּׁוֹדְדִים. כְּשֶׁרָאוּ אָדָם אֶחָד יָשֵׁן עַל סַּפְסָל בָּרְחוֹב הַסָּמוּךְ, לָקְחוּ אוֹתוֹ לַחֲקִירָה וּלְבַסּוֹף הֶאְשִׁימוּ אוֹתוֹ בַּגְּנֵבָה. בַּדֶּרֶךְ לְעַמּוּד הַתְּלִיָּה, עָבַר עִם הַכֹּמֶר עַל יַד מִצְבּוֹר אַשְׁפָּה שֶׁרָחֲשׁוּ מִמֶּנּוּ תּוֹלָעִים. "אוֹי, נֵלֵךְ מִסָּבִיב שֶׁלֹּא נִרְמֹס אֶת הַתּוֹלָעִים", אָמַר הַכֹּמֶר. לִפְנֵי הַתְּלִיָּה, שָׁאֲלוּ אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן מַהִי בַּקָּשָׁתוֹ הָאַחֲרוֹנָה, וְהוּא בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי מוֹתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ, נָפַל לְרַגְלָיו וְאָמַר: "אֲדוֹנִי מַלְכִּי! בָּאתִי לְהִתְוַדּוֹת. אָמְנָם גָּנַבְתִּי, אַךְ הַכֹּמֶר הָיָה שֻׁתָּפִי". הוֹרָה הַמֶּלֶךְ לְשָׂרָיו לַעֲרֹךְ חִפּוּשׂ מִיָּדִי בְּטִירָתוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר, וְאָכֵן שָׁם נִמְצָא כָּל מִצְבּוֹר הָאוֹצָר הַגָּנוּב שֶׁל הַמֶּלֶךְ... שָׁאַל הַמֶּלֶךְ אֶת הַיְּהוּדִי: "תֹּאמַר נָא לִי, מִמָּתַי יְהוּדִי עוֹשֶׂה עִסְקָאוֹת עִם כֹּמֶר?" "אֲדוֹנִי מַלְכִּי!" הֵשִׁיב, "לֹא גָּנַבְתִּי בֶּאֱמֶת. אֶלָּא, אָבִי לִמֵּד אוֹתִי לְהִזָּהֵר מִן הַצְּבוּעִים. וּכְשֶׁרָאִיתִי שֶׁהַכֹּמֶר חָס עַל הַתּוֹלָעִים בְּעוֹד שֶׁהוּא מוֹבִיל אָדָם חַף מִפֶּשַׁע לִתְלִיָּה, הֵבַנְתִּי כִּי יָדוֹ בַּמַּעַל!" שָׁמַע הַמֶּלֶךְ וּמִיָּד צִוָּה לִתְלוֹת אֶת הַכֹּמֶר בִּמְקוֹם אֶת הַיְּהוּדִי. אֶת הָאִישׁ הֵשִׁיבוּ אֶל בֵּיתוֹ, וְהַכֹּל בָּא עַל מְקוֹמוֹ בְּשָׁלוֹם. (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)