Otzarot-Article

"דּוֹר תַּהְפֻּכֹת" (לב-כ) מָרָן הַחֲתַם סוֹפֵר זַצַ"ל סִפֵּר, שֶׁאִשָּׁה בָּאָה לִפְנֵי רַבּוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי פִּנְחָס בַּעַל "הַהַפְלָאָה" זַצַ"ל, רַבָּהּ שֶׁל פְרַנְקְפוּרְט, וּתְלוּנָה לָהּ עַל בַּעְלָהּ: מְפַזֵּר הוּא כָּל אֲשֶׁר לוֹ לִצְדָקָה וְהַבַּיִת מִתְכַּלְכֵּל בְּדַחֲקוּת רַבָּה. עוֹד הִיא מְדַבֶּרֶת וְעָנִי אֶחָד הִגִּיעַ. שָׁטַח טַעֲנוֹתָיו עַל אָחִיו הֶעָשִׁיר שֶׁמְּקַמֵּץ הוּא כָּל פְּרוּטָה וּמַנִּיחוֹ לְהִנָּמֵק בָּרָעָב. שָׁלַח הַגָּאוֹן לִקְרֹא לִשְׁנֵי הַנִּתְבָּעִים.

שָׁאַל אֶת הָרִאשׁוֹן: "מַדּוּעַ מְבַזְבֵּז אַתָּה כָּל הוֹנְךָ לִצְדָקָה?"

עָנָה: הֵן לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ (קֹהֶלֶת ט-יב) וְיֵשׁ לוֹ לַחְשֹׁשׁ שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר. וּכְשֶׁהָאָדָם נִפְטָר מִן הָעוֹלָם אֵין מְלַוִּין לוֹ, לֹא כֶּסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד. לְפִיכָךְ מְפַזֵּר אֲנִי לִצְדָקָה הוֹן רַב, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו" (תְּהִלִּים פה-יד).

שָׁאַל הָרַב אֶת הַנִּתְבָּע הַשֵּׁנִי: "וְאַתָּה, מַדּוּעַ מַעְלִים אַתָּה עֵינֶיךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְעוֹבֵר עַל מִקְרָא שֶׁכָּתוּב "וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם"? (יְשַׁעְיָה נח-ז)

עָנָה: הֵן לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ, וְיִתָּכֵן שֶׁיִּקְצְבוּ לִי שָׁנִים רַבּוֹת, וּבִשְׁנוֹת הַזִּקְנָה בְּתַשּׁוּת כֹּחִי מִי יְפַרְנְסֵנִי אִם לֹא הוֹנִי אֲשֶׁר חָסַכְתִּי בְּזֵעַת אַפִּי, הוּא יְכַלְכְּלֵנִי בְּעֵת שֵׂיבָתִי.

שָׁמַע הַגָּאוֹן וּפָסַק פְּסָקוֹ: כָּל אֶחָד מֵהֶם, יִשְׁמְרֵהוּ ה' מִמַּה שֶׁהוּא פּוֹחֵד מִפָּנָיו. הָרִאשׁוֹן פּוֹחֵד שֶׁמָּא יָמוּת מָחָר וּלְפִיכָךְ מְבַזְבֵּז כָּל הוֹנוֹ לִצְדָקָה, יַעַזְרֵהוּ ה' וְיִזְכֶּה לְזִקְנָה וְשֵׂיבָה. וְהַשֵּׁנִי פּוֹחֵד שֶׁמָּא יַאֲרִיךְ יָמִים - יַצִּילֵהוּ ה' מִכָּךְ...

וְסִיֵּם מָרָן הַחֲתַם סוֹפֵר זַצַ"ל שֶׁעַל כָּךְ אָמַר הַכָּתוּב: "וַיַּרְא ה' וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו...", שֶׁהָיוּ מַכְעִיסִים לְפָנָיו. "וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם, אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם". נִרְאֶה מַה תִּפְעַל עֲלֵיהֶם זְכִירַת הָאַחֲרִית וְיוֹם הַמִּיתָה. וּמַה רָאִיתִי? "כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה", בִּמְקוֹם שֶׁזְּכִירַת הָאַחֲרִית תִּפְעַל תּוֹסֶפֶת בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת, אוֹמְרִים הֵם: "הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן, אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן, אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת"... (יְשַׁעְיָה כב-יג)

לִפְנֵי שֶׁהִתְמַנָּה כְּמַנְהִיג עֵדָה, הִתְפַּרְנֵס הָרַבִּי מִפְּשִׁיסְחָא זַצַ"ל מִמִּסְחָר בְּעִיר הַנָּמֵל דָּאנְצִיג. הִתְאַכְסֵן בְּאַכְסַנְיָה יְהוּדִית, אֲבָל רוּחוֹת הַהַשְׂכָּלָה כְּבַר חָדְרוּ לָעִיר וּבַעֲלֵי הָאַכְסַנְיָה נִסְחֲפוּ בָּהֶם. הַשְּׁהִיָּה בַּמָּקוֹם הָיְתָה לְמוֹרַת רוּחוֹ, וְהִשְׁתַּדֵּל לְקַצְּרָהּ כְּכָל הַנִּתָּן, לְהִתְפַּרְנֵס כְּדֵי חַיָּיו וְלָשׁוּב לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל קְדֻשַּׁת רַבּוֹ, "הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ" זַצַ"ל.

לֵיל שַׁבָּת אֶחָד הָיָה בָּאַכְסַנְיָה, וְהַיַּיִן נִגְמַר. צְרִיכִים הָיוּ לְהַעֲלוֹת יַיִן מִן הַמַּרְתֵּף. קָרָא בַּעַל הָאַכְסַנְיָה הַיְּהוּדִי לַמְּשָׁרֵת הַגּוֹי וְיָרְדוּ לַמַּרְתֵּף. כַּעֲבֹר רֶגַע קָט עָלוּ: בַּעַל הַבַּיִת נוֹשֵׂא אֶת הַמְּנוֹרָה לְהָאִיר אֶת הַדֶּרֶךְ, וְהַמְּשָׁרֵת בְּעִקְּבוֹתָיו נוֹשֵׂא אֶת חָבִית הַיַּיִן.

אָמַר הָרַבִּי: "אוֹ אָז הֵבַנְתִּי אֶת הַמֻּשָּׂג "דּוֹר תַּהְפּוּכוֹת". אִלּוּ הָיָה הַגּוֹי נוֹשֵׂא אֶת הַפָּנָס וְהַיְּהוּדִי אֶת הַיַּיִן, הָיָה הַכֹּל כַּשּׁוּרָה. מִשֶּׁהֶחְלִיפוּ אֶת הַתַּפְקִידִים, חִלֵּל הַיְּהוּדִי שַׁבָּת וְהַיַּיִן הָיָה לְאָסוּר בִּשְׁתִיָּה, יֵין נָכְרִי".

וְהַדְּבָרִים נוֹקְבִים כָּל כָּךְ, כִּי חוֹדְרִים הֵם לְכָל אֹרַח חַיֵּינוּ! מְקַיְּמִים אָנוּ בְּהִדּוּר אֶת חוֹבַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת, וְגַם אֶת חוֹבַת הַבִּטָּחוֹן, אֶלָּא שֶׁהוֹפְכִים אֶת הַיּוֹצְרוֹת. בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לְפַרְנָסָה, מְהַדְּרִים בְּתַכְלִית בְּחוֹבַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת. וּכְשֶׁנִּדְרֶשֶׁת הִשְׁתַּדְּלוּת לִדְבַר מִצְוָה, לִצְדָקָה, נֶאֱנָחִים אָנוּ וּפוֹטְרִים בְּאַנְחַת "ה' יַעֲזֹר". כְּשֶׁאוֹרֶבֶת סַכָּנָה רוּחָנִית לָנוּ אוֹ לַיְּלָדִים מִמְּקוֹם בִּלּוּי וְחֶבְרָה רָעָה, מִתְאַזְּרִים אָנוּ בְּבִטָּחוֹן אֵיתָן... הַאֵין אָנוּ "דּוֹר תַּהְפּוּכוֹת"?!... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	כי תבא תשפ"ד
	"וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם"
	"דּוֹר תַּהְפֻּכֹת" (לב-כ) מָרָן הַחֲתַם סוֹפֵר זַצַ"ל סִפֵּר, שֶׁאִשָּׁה בָּאָה לִפְנֵי רַבּוֹ הַגָּאוֹן רַבִּי פִּנְחָס בַּעַל "הַהַפְלָאָה" זַצַ"ל, רַבָּהּ שֶׁל פְרַנְקְפוּרְט, וּתְלוּנָה לָהּ עַל בַּעְלָהּ: מְפַזֵּר הוּא כָּל אֲשֶׁר לוֹ לִצְדָקָה וְהַבַּיִת מִתְכַּלְכֵּל בְּדַחֲקוּת רַבָּה. עוֹד הִיא מְדַבֶּרֶת וְעָנִי אֶחָד הִגִּיעַ. שָׁטַח טַעֲנוֹתָיו עַל אָחִיו הֶעָשִׁיר שֶׁמְּקַמֵּץ הוּא כָּל פְּרוּטָה וּמַנִּיחוֹ לְהִנָּמֵק בָּרָעָב. שָׁלַח הַגָּאוֹן לִקְרֹא לִשְׁנֵי הַנִּתְבָּעִים. שָׁאַל אֶת הָרִאשׁוֹן: "מַדּוּעַ מְבַזְבֵּז אַתָּה כָּל הוֹנְךָ לִצְדָקָה?" עָנָה: הֵן לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ (קֹהֶלֶת ט-יב) וְיֵשׁ לוֹ לַחְשֹׁשׁ שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר. וּכְשֶׁהָאָדָם נִפְטָר מִן הָעוֹלָם אֵין מְלַוִּין לוֹ, לֹא כֶּסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבַד. לְפִיכָךְ מְפַזֵּר אֲנִי לִצְדָקָה הוֹן רַב, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו" (תְּהִלִּים פה-יד). שָׁאַל הָרַב אֶת הַנִּתְבָּע הַשֵּׁנִי: "וְאַתָּה, מַדּוּעַ מַעְלִים אַתָּה עֵינֶיךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְעוֹבֵר עַל מִקְרָא שֶׁכָּתוּב "וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם"? (יְשַׁעְיָה נח-ז) עָנָה: הֵן לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ, וְיִתָּכֵן שֶׁיִּקְצְבוּ לִי שָׁנִים רַבּוֹת, וּבִשְׁנוֹת הַזִּקְנָה בְּתַשּׁוּת כֹּחִי מִי יְפַרְנְסֵנִי אִם לֹא הוֹנִי אֲשֶׁר חָסַכְתִּי בְּזֵעַת אַפִּי, הוּא יְכַלְכְּלֵנִי בְּעֵת שֵׂיבָתִי. שָׁמַע הַגָּאוֹן וּפָסַק פְּסָקוֹ: כָּל אֶחָד מֵהֶם, יִשְׁמְרֵהוּ ה' מִמַּה שֶׁהוּא פּוֹחֵד מִפָּנָיו. הָרִאשׁוֹן פּוֹחֵד שֶׁמָּא יָמוּת מָחָר וּלְפִיכָךְ מְבַזְבֵּז כָּל הוֹנוֹ לִצְדָקָה, יַעַזְרֵהוּ ה' וְיִזְכֶּה לְזִקְנָה וְשֵׂיבָה. וְהַשֵּׁנִי פּוֹחֵד שֶׁמָּא יַאֲרִיךְ יָמִים - יַצִּילֵהוּ ה' מִכָּךְ... וְסִיֵּם מָרָן הַחֲתַם סוֹפֵר זַצַ"ל שֶׁעַל כָּךְ אָמַר הַכָּתוּב: "וַיַּרְא ה' וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו...", שֶׁהָיוּ מַכְעִיסִים לְפָנָיו. "וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם, אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם". נִרְאֶה מַה תִּפְעַל עֲלֵיהֶם זְכִירַת הָאַחֲרִית וְיוֹם הַמִּיתָה. וּמַה רָאִיתִי? "כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה", בִּמְקוֹם שֶׁזְּכִירַת הָאַחֲרִית תִּפְעַל תּוֹסֶפֶת בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת, אוֹמְרִים הֵם: "הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן, אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן, אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת"... (יְשַׁעְיָה כב-יג) לִפְנֵי שֶׁהִתְמַנָּה כְּמַנְהִיג עֵדָה, הִתְפַּרְנֵס הָרַבִּי מִפְּשִׁיסְחָא זַצַ"ל מִמִּסְחָר בְּעִיר הַנָּמֵל דָּאנְצִיג. הִתְאַכְסֵן בְּאַכְסַנְיָה יְהוּדִית, אֲבָל רוּחוֹת הַהַשְׂכָּלָה כְּבַר חָדְרוּ לָעִיר וּבַעֲלֵי הָאַכְסַנְיָה נִסְחֲפוּ בָּהֶם. הַשְּׁהִיָּה בַּמָּקוֹם הָיְתָה לְמוֹרַת רוּחוֹ, וְהִשְׁתַּדֵּל לְקַצְּרָהּ כְּכָל הַנִּתָּן, לְהִתְפַּרְנֵס כְּדֵי חַיָּיו וְלָשׁוּב לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֵל קְדֻשַּׁת רַבּוֹ, "הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ" זַצַ"ל. לֵיל שַׁבָּת אֶחָד הָיָה בָּאַכְסַנְיָה, וְהַיַּיִן נִגְמַר. צְרִיכִים הָיוּ לְהַעֲלוֹת יַיִן מִן הַמַּרְתֵּף. קָרָא בַּעַל הָאַכְסַנְיָה הַיְּהוּדִי לַמְּשָׁרֵת הַגּוֹי וְיָרְדוּ לַמַּרְתֵּף. כַּעֲבֹר רֶגַע קָט עָלוּ: בַּעַל הַבַּיִת נוֹשֵׂא אֶת הַמְּנוֹרָה לְהָאִיר אֶת הַדֶּרֶךְ, וְהַמְּשָׁרֵת בְּעִקְּבוֹתָיו נוֹשֵׂא אֶת חָבִית הַיַּיִן. אָמַר הָרַבִּי: "אוֹ אָז הֵבַנְתִּי אֶת הַמֻּשָּׂג "דּוֹר תַּהְפּוּכוֹת". אִלּוּ הָיָה הַגּוֹי נוֹשֵׂא אֶת הַפָּנָס וְהַיְּהוּדִי אֶת הַיַּיִן, הָיָה הַכֹּל כַּשּׁוּרָה. מִשֶּׁהֶחְלִיפוּ אֶת הַתַּפְקִידִים, חִלֵּל הַיְּהוּדִי שַׁבָּת וְהַיַּיִן הָיָה לְאָסוּר בִּשְׁתִיָּה, יֵין נָכְרִי". וְהַדְּבָרִים נוֹקְבִים כָּל כָּךְ, כִּי חוֹדְרִים הֵם לְכָל אֹרַח חַיֵּינוּ! מְקַיְּמִים אָנוּ בְּהִדּוּר אֶת חוֹבַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת, וְגַם אֶת חוֹבַת הַבִּטָּחוֹן, אֶלָּא שֶׁהוֹפְכִים אֶת הַיּוֹצְרוֹת. בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לְפַרְנָסָה, מְהַדְּרִים בְּתַכְלִית בְּחוֹבַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת. וּכְשֶׁנִּדְרֶשֶׁת הִשְׁתַּדְּלוּת לִדְבַר מִצְוָה, לִצְדָקָה, נֶאֱנָחִים אָנוּ וּפוֹטְרִים בְּאַנְחַת "ה' יַעֲזֹר". כְּשֶׁאוֹרֶבֶת סַכָּנָה רוּחָנִית לָנוּ אוֹ לַיְּלָדִים מִמְּקוֹם בִּלּוּי וְחֶבְרָה רָעָה, מִתְאַזְּרִים אָנוּ בְּבִטָּחוֹן אֵיתָן... הַאֵין אָנוּ "דּוֹר תַּהְפּוּכוֹת"?!... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)