Otzarot-Article

יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, עוֹטֵי לְבָנִים, בְּצוֹם וּבְתַחֲנוּנִים, נִצָּבִים יְחֵפִים לִפְנֵי אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת, בּוֹחֵן לְבָבוֹת, גּוֹלֵה עֲמֻקּוֹת, דּוֹבֵר צְדָקוֹת, וְאוֹמְרִים: "חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ". טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת, יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת, כּוֹבֵשׁ עֲווֹנוֹת, לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת: "חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ".

מַה פֵּשֶׁר הַבַּקָּשָׁה? אִם חָטָאנוּ - מַהִי הַהַצְדָּקָה לְבַקָּשַׁת הַמְּחִילָה, לְהִתְחַמְּקוּת מִן הָעֹנֶשׁ?

לַה' אֱלֹקֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, כִּי חָטָאנוּ לוֹ. לַה' אֱלֹקֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ. אַל נָא תָּשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ. חָטָאנוּ צוּרֵנוּ, סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ". הַאִם אֲנַחְנוּ מוּדָעִים לְאִמְרֵי פִינוּ? לַה' אֱלֹקֵינוּ הָרַחֲמִים - מִשּׁוּם שֶׁחָטָאנוּ לוֹ, לְפִיכָךְ הוּא מְרַחֵם וְסוֹלֵחַ? מַה בִּרְצוֹנֵנוּ לוֹמַר כָּאן?!

עוֹמְדִים אָנוּ בַּדִּין, נִצָּבִים לְמִשְׁפָּט, וּבְפִינוּ בַּקָּשָׁה מוּזָרָה: "אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָּל חַי". מַה פֵּרוּשׁ: "אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט", הַאִם בִּרְצוֹנֵנוּ לְבַטֵּל אֶת יוֹם הַדִּין, לִדְחוֹת אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים?

לֹא, וַדַּאי שֶׁלֹּא. הַמִּשְׁפָּט יִתְקַיֵּם, אִם נִרְצֶה וְאִם לָאו. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְוַתֵּר אֲפִלּוּ עַל קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד, "כָּל הָאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְרָן - יִוָּתְרוּ חַיָּיו" (ב"ק נ.), חָלִילָה. אָז מָה אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים?

הַתְּשׁוּבָה, פְּשׁוּטָה. יֵשׁ דִּין, וְיֵשׁ דִּין. יֵשׁ דִּין חָמוּר וְנוֹקֵב, בְּמִדַּת הַדִּין הַקָּשָׁה, וְיֵשׁ מִשְׁפָּט אוֹהֵב וּמִתְחַשֵּׁב, מֻטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. הִנֵּה, דֻּגְמָה -

דֻּגְמָה תֵּאוֹרֶטִית, הִיפּוֹטֵטִית, נְקַוֶּה שֶׁהִיא לֹא הָיְתָה בְּפֹעַל. יְהוּדִי הָיָה טָרוּד בַּעֲסָקָיו, טָרַח וְיָגַע, עָמַל בְּפָרֶךְ. טִפֵּס וְיָרַד, רָץ וְחָזַר, שֵׁרֵת לָקוֹחוֹת וְאָרַז סְחוֹרוֹת, וּלְפֶתַע הֵצִיץ בַּשָּׁעוֹן - וְנֶחְרַד. זְמַן מִנְחָה עָבַר, וְהוּא לֹא הִתְפַּלֵּל!

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, נִסְקָרִים מַעֲשָׂיו: אוֹר וְזֹהַר, שַׁבָּתוֹת וְחַגִּים מְאִירִים וּשְׂמֵחִים, בַּיִת יְהוּדִי לְתִפְאֶרֶת הֵקִים, אֶת בָּנָיו חִנֵּךְ בְּחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה, הֵן שֶׁלּוֹ הֵן, לָאו שֶׁלּוֹ לָאו. בָּעֶרֶב, עִם כָּל עֲיֵפוּתוֹ, פּוֹנֶה הוּא לִשְׁמֹעַ שִׁעוּר בַּגְּמָרָא - מַמָּשׁ: "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר!"

וּלְפֶתַע - אֵימָה חֲשֵׁכָה. תְּפִלַּת מִנְחָה חֲסֵרָה! מַלְאָכִים וּשְׂרָפִים מִזְדַּעְזְעִים: אֵיזוֹ כְּפִיּוּת טוֹבָה! עֲרִיקָה, נִפְקָדוּת - הוּא לֹא הִתְיַצֵּב בִּפְנֵי בּוֹרְאוֹ לְהוֹדוֹת עַל חַיָּיו, לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם. הוּא הָיָה טָרוּד... בִּפְרוּטוֹתָיו הָעֲלוּבוֹת! בּוֹשׁ וְהִכָּלֵם, יְלוּד אִשָּׁה קָרוּץ מֵחֹמֶר, יֵשׁ לוֹ עֲסָקִים חֲשׁוּבִים יוֹתֵר מִתְּפִלָּה! מַה דִּינוֹ? אוֹהוֹ!

וְהָאָדָם - נִשְׁמָתוֹ מְבַקֶּשֶׁת: "אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ", הַפְעֵל נָא אֶת מִדַּת הָרַחֲמִים. הִתְחַשְּׁבוּת, חֶסֶד. תָּדוּן אוֹתִי לְכַף זְכוּת. תָּבִין אוֹתִי, אֲנִי רַק בֶּן אָדָם, עִם טְרָדוֹת וְחֻלְשׁוֹת, קַטְנוּנִיּוּת וּדְאָגוֹת. "לְהָבִין פֵּרוּשׁוֹ לִסְלֹחַ", אָנָּא, הֲרֵי אַתָּה טוֹב וְסַלָּח, רַחוּם וְחַנּוּן!

הוּא מְבַקֵּשׁ, בִּלְשׁוֹן חֲזַ"ל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲמֹד מִכִּסֵּא דִּין, וְיֵשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. אִם זוֹהִי רַק בַּקָּשָׁה - אוּלַי הִיא תֵּעָנֶה, וְאוּלַי לֹא, חָלִילָה. אֲבָל בְּיָדֵינוּ לְהַפְעִיל אֶת מִדַּת הָרַחֲמִים. בְּיָדֵינוּ לִגְרֹם לְכָךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

שֶׁלֹּא יָבֹא בְּמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, אֶלָּא יְדוּנֵנוּ בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן. הֲכֵיצַד?

חֲזַ"ל הוֹרוּנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְכָךְ: "כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת - מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם"!

כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְבַקֵּשׁ בַּמָּרוֹם שֶׁיָּבִינוּ אוֹתִי, שֶׁיָּדוּנוּ אוֹתִי לְכַף זְכוּת, שׁוֹאֲלִים אוֹתִי: וְאַתָּה - נִסִּיתָ לְהָבִין אֲחֵרִים, שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁיָּבִינוּ אוֹתְךָ? אַתָּה - דַּנְתָּ אֶת הַזּוּלַת לְכַף זְכוּת, שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁיָּדוּנוּ אוֹתְךָ כָּךְ?

אַתָּה - מָחַלְתָּ וְסָלַחְתָּ, אַתָּה - הֵיטַבְתָּ וְעָזַרְתָּ?

הָיָה לְךָ סִכְסוּךְ עִם פְּלוֹנִי, דִּין וּדְבָרִים עִמּוֹ. אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁאַתָּה צוֹדֵק. יִתָּכֵן. אֲבָל הוּא בָּטוּחַ שֶׁהוּא הַצּוֹדֵק. אוּלַי בְּטָעוּת. אֲבָל, הַאִם הִשְׁתַּדַּלְתָּ לְהִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר מִנְּקֻדַּת מַבָּטוֹ, לַהֲבִינוֹ? לְהָבִין פֵּרוּשׁוֹ לִסְלֹחַ - וְלִסְלֹחַ לוֹ!

יוֹם הַכִּפּוּרִים הֲרֵי הוּא לְפָנֵינוּ. יֵשׁ לָנוּ כַּמָּה רְגָעִים לְבַקֵּר אֶת כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַקְּטַנִּים עִם יְדִידִים וְשֶׁאֵינָם יְדִידִים, לְהָבִין אֶת הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד, לִמְחוֹת הַקְפָּדוֹת וְלִמְחֹק טִינוֹת, וְאָז נוּכַל לְהִתְיַצֵּב בַּדִּין וְלוֹמַר: "אַל נָא תָּשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת", וְלִזְכּוֹת לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה. שֶׁכֵּן "כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו - מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו".

נַעֲתִיק קֶטַע מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "מֹחַ וָלֵב" עַל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאֵלֶבִיץ זָצָ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת מִיר:

בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים הִצְטוֹפְפָה הַיְשִׁיבָה כֻּלָּהּ, וְעִמָּהּ שְׁכֵנִים מִכָּל הַסְּבִיבָה, בְּמִקְלַט הַיְּשִׁיבָה. הָאַרְטִילֶרְיָה הַיַּרְדֵּנִית שָׁטְפָה בְּבָרָד שֶׁל מַתֶּכֶת אֶת יְרוּשָׁלַיִם, וּבַבִּנְיָן נִבְעוּ פְּרָצוֹת מִפְּגִיעוֹת יְשִׁירוֹת שֶׁל פְּגָזִים. אַמּוֹת הַסִּפִּים נָעוּ, וּבַמִּקְלָט זָעֲקוּ: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" - "ה' הוּא הָאֱלֹקִים"!

מַה צָּעֲקוּ יוֹשְׁבֵי הַמִּקְלָט? הֵם זָעֲקוּ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָנוּ בְּיָדֶיךָ - עֲשֵׂה מַשֶּׁהוּ!"...

רַבִּי חַיִּים שִׁחְזֵר אוֹתָם רְגָעִים מְתוּחִים, רִגְעֵי אֵימָה, וְאָמַר: "כִּסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁזֶּה מַה שֶּׁהִצִּיל אוֹתָנוּ? לֹא! הִצִּיל אוֹתָנוּ מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי -

לֹא הַרְחֵק מִמֶּנִּי יָשְׁבָה אִשָּׁה... הִיא גָּרָה לְיַד הַיְשִׁיבָה, הָיְתָה עֲגוּנָה... עֶשְׂרִים שָׁנָה לִפְנֵי כֵן נִזְנְחָה עַל יְדֵי בַּעֲלָהּ. וַדַּאי יְכוֹלִים אַתֶּם לְתָאֵר לְעַצְמְכֶם מָה עֲלוּבִים הָיוּ חַיֶּיהָ" - לְנֹכַח נִימַת הַכְּאֵב שֶׁבְּקוֹלוֹ, נִתָּן הָיָה לָחוּשׁ אֶת מְרוֹרוֹת הַכְּאֵב שֶׁל אוֹתָהּ עֲגוּנָה.

הִיא הָיְתָה כּוֹבֶסֶת, הִיא כִּבְּסָה אֶת בִּגְדֵיהֶם הַמְלֻכְלָכִים שֶׁל זָרִים...

כִּי בַּעֲלָהּ, הַמְפַרְנֵס, נְטָשָׁהּ... וְהִיא הִצִּילָה אוֹתָנוּ! מִמְּקוֹם מוֹשָׁבִי שְׁמַעְתִּיהָ זוֹעֶקֶת: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי מוֹחֶלֶת לְבַעֲלִי!" - וְתַאֲמִינוּ לִי, הָיָה לָהּ עַל מַה לִּמְחֹל! כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי זֹאת, יָדַעְתִּי שֶׁנִּצַּלְנוּ! כִּי זֶה מַה שֶּׁהִיא אָמְרָה: אִם אֲנִי מְסֻגֶּלֶת לִמְחֹל, גַּם אַתָּה יָכוֹל. וְזֶה הִצִּיל אוֹתָנוּ"... הִיא הִצִּילָה אֲחֵרִים. אָנוּ, בִּמְחִילָתֵנוּ, הֵן נַצִּיל אֶת עַצְמֵנוּ וְאֶת מִשְׁפַּחְתֵּנוּ!

אִם נִפְתַּח בְּלִבֵּנוּ דַּף חָדָשׁ בַּיְחָסִים עִם זוּלָתֵנוּ - יִפְתְּחוּ גַּם לָנוּ דַּף חָדָשׁ בַּמָּרוֹם. וַהֲלֹא זוֹ בַּקָּשָׁתֵנוּ!... (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	כי תבא תשפ"ד
	"נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ"
	יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, עוֹטֵי לְבָנִים, בְּצוֹם וּבְתַחֲנוּנִים, נִצָּבִים יְחֵפִים לִפְנֵי אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת, בּוֹחֵן לְבָבוֹת, גּוֹלֵה עֲמֻקּוֹת, דּוֹבֵר צְדָקוֹת, וְאוֹמְרִים: "חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ". טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת, יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת, כּוֹבֵשׁ עֲווֹנוֹת, לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת: "חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ". מַה פֵּשֶׁר הַבַּקָּשָׁה? אִם חָטָאנוּ - מַהִי הַהַצְדָּקָה לְבַקָּשַׁת הַמְּחִילָה, לְהִתְחַמְּקוּת מִן הָעֹנֶשׁ? לַה' אֱלֹקֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, כִּי חָטָאנוּ לוֹ. לַה' אֱלֹקֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ. אַל נָא תָּשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ. חָטָאנוּ צוּרֵנוּ, סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ". הַאִם אֲנַחְנוּ מוּדָעִים לְאִמְרֵי פִינוּ? לַה' אֱלֹקֵינוּ הָרַחֲמִים - מִשּׁוּם שֶׁחָטָאנוּ לוֹ, לְפִיכָךְ הוּא מְרַחֵם וְסוֹלֵחַ? מַה בִּרְצוֹנֵנוּ לוֹמַר כָּאן?! עוֹמְדִים אָנוּ בַּדִּין, נִצָּבִים לְמִשְׁפָּט, וּבְפִינוּ בַּקָּשָׁה מוּזָרָה: "אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָּל חַי". מַה פֵּרוּשׁ: "אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט", הַאִם בִּרְצוֹנֵנוּ לְבַטֵּל אֶת יוֹם הַדִּין, לִדְחוֹת אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים? לֹא, וַדַּאי שֶׁלֹּא. הַמִּשְׁפָּט יִתְקַיֵּם, אִם נִרְצֶה וְאִם לָאו. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מְוַתֵּר אֲפִלּוּ עַל קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד, "כָּל הָאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְרָן - יִוָּתְרוּ חַיָּיו" (ב"ק נ.), חָלִילָה. אָז מָה אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים? הַתְּשׁוּבָה, פְּשׁוּטָה. יֵשׁ דִּין, וְיֵשׁ דִּין. יֵשׁ דִּין חָמוּר וְנוֹקֵב, בְּמִדַּת הַדִּין הַקָּשָׁה, וְיֵשׁ מִשְׁפָּט אוֹהֵב וּמִתְחַשֵּׁב, מֻטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. הִנֵּה, דֻּגְמָה - דֻּגְמָה תֵּאוֹרֶטִית, הִיפּוֹטֵטִית, נְקַוֶּה שֶׁהִיא לֹא הָיְתָה בְּפֹעַל. יְהוּדִי הָיָה טָרוּד בַּעֲסָקָיו, טָרַח וְיָגַע, עָמַל בְּפָרֶךְ. טִפֵּס וְיָרַד, רָץ וְחָזַר, שֵׁרֵת לָקוֹחוֹת וְאָרַז סְחוֹרוֹת, וּלְפֶתַע הֵצִיץ בַּשָּׁעוֹן - וְנֶחְרַד. זְמַן מִנְחָה עָבַר, וְהוּא לֹא הִתְפַּלֵּל! בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, נִסְקָרִים מַעֲשָׂיו: אוֹר וְזֹהַר, שַׁבָּתוֹת וְחַגִּים מְאִירִים וּשְׂמֵחִים, בַּיִת יְהוּדִי לְתִפְאֶרֶת הֵקִים, אֶת בָּנָיו חִנֵּךְ בְּחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה, הֵן שֶׁלּוֹ הֵן, לָאו שֶׁלּוֹ לָאו. בָּעֶרֶב, עִם כָּל עֲיֵפוּתוֹ, פּוֹנֶה הוּא לִשְׁמֹעַ שִׁעוּר בַּגְּמָרָא - מַמָּשׁ: "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר!" וּלְפֶתַע - אֵימָה חֲשֵׁכָה. תְּפִלַּת מִנְחָה חֲסֵרָה! מַלְאָכִים וּשְׂרָפִים מִזְדַּעְזְעִים: אֵיזוֹ כְּפִיּוּת טוֹבָה! עֲרִיקָה, נִפְקָדוּת - הוּא לֹא הִתְיַצֵּב בִּפְנֵי בּוֹרְאוֹ לְהוֹדוֹת עַל חַיָּיו, לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם. הוּא הָיָה טָרוּד... בִּפְרוּטוֹתָיו הָעֲלוּבוֹת! בּוֹשׁ וְהִכָּלֵם, יְלוּד אִשָּׁה קָרוּץ מֵחֹמֶר, יֵשׁ לוֹ עֲסָקִים חֲשׁוּבִים יוֹתֵר מִתְּפִלָּה! מַה דִּינוֹ? אוֹהוֹ! וְהָאָדָם - נִשְׁמָתוֹ מְבַקֶּשֶׁת: "אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ", הַפְעֵל נָא אֶת מִדַּת הָרַחֲמִים. הִתְחַשְּׁבוּת, חֶסֶד. תָּדוּן אוֹתִי לְכַף זְכוּת. תָּבִין אוֹתִי, אֲנִי רַק בֶּן אָדָם, עִם טְרָדוֹת וְחֻלְשׁוֹת, קַטְנוּנִיּוּת וּדְאָגוֹת. "לְהָבִין פֵּרוּשׁוֹ לִסְלֹחַ", אָנָּא, הֲרֵי אַתָּה טוֹב וְסַלָּח, רַחוּם וְחַנּוּן! הוּא מְבַקֵּשׁ, בִּלְשׁוֹן חֲזַ"ל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲמֹד מִכִּסֵּא דִּין, וְיֵשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. אִם זוֹהִי רַק בַּקָּשָׁה - אוּלַי הִיא תֵּעָנֶה, וְאוּלַי לֹא, חָלִילָה. אֲבָל בְּיָדֵינוּ לְהַפְעִיל אֶת מִדַּת הָרַחֲמִים. בְּיָדֵינוּ לִגְרֹם לְכָךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. שֶׁלֹּא יָבֹא בְּמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, אֶלָּא יְדוּנֵנוּ בְּחֶסֶד עֶלְיוֹן. הֲכֵיצַד? חֲזַ"ל הוֹרוּנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְכָךְ: "כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת - מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם"! כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְבַקֵּשׁ בַּמָּרוֹם שֶׁיָּבִינוּ אוֹתִי, שֶׁיָּדוּנוּ אוֹתִי לְכַף זְכוּת, שׁוֹאֲלִים אוֹתִי: וְאַתָּה - נִסִּיתָ לְהָבִין אֲחֵרִים, שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁיָּבִינוּ אוֹתְךָ? אַתָּה - דַּנְתָּ אֶת הַזּוּלַת לְכַף זְכוּת, שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁיָּדוּנוּ אוֹתְךָ כָּךְ? אַתָּה - מָחַלְתָּ וְסָלַחְתָּ, אַתָּה - הֵיטַבְתָּ וְעָזַרְתָּ? הָיָה לְךָ סִכְסוּךְ עִם פְּלוֹנִי, דִּין וּדְבָרִים עִמּוֹ. אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁאַתָּה צוֹדֵק. יִתָּכֵן. אֲבָל הוּא בָּטוּחַ שֶׁהוּא הַצּוֹדֵק. אוּלַי בְּטָעוּת. אֲבָל, הַאִם הִשְׁתַּדַּלְתָּ לְהִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר מִנְּקֻדַּת מַבָּטוֹ, לַהֲבִינוֹ? לְהָבִין פֵּרוּשׁוֹ לִסְלֹחַ - וְלִסְלֹחַ לוֹ! יוֹם הַכִּפּוּרִים הֲרֵי הוּא לְפָנֵינוּ. יֵשׁ לָנוּ כַּמָּה רְגָעִים לְבַקֵּר אֶת כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַקְּטַנִּים עִם יְדִידִים וְשֶׁאֵינָם יְדִידִים, לְהָבִין אֶת הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד, לִמְחוֹת הַקְפָּדוֹת וְלִמְחֹק טִינוֹת, וְאָז נוּכַל לְהִתְיַצֵּב בַּדִּין וְלוֹמַר: "אַל נָא תָּשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת", וְלִזְכּוֹת לְשָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה. שֶׁכֵּן "כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו - מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו". נַעֲתִיק קֶטַע מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר "מֹחַ וָלֵב" עַל הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים שְׁמוּאֵלֶבִיץ זָצָ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת מִיר: בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים הִצְטוֹפְפָה הַיְשִׁיבָה כֻּלָּהּ, וְעִמָּהּ שְׁכֵנִים מִכָּל הַסְּבִיבָה, בְּמִקְלַט הַיְּשִׁיבָה. הָאַרְטִילֶרְיָה הַיַּרְדֵּנִית שָׁטְפָה בְּבָרָד שֶׁל מַתֶּכֶת אֶת יְרוּשָׁלַיִם, וּבַבִּנְיָן נִבְעוּ פְּרָצוֹת מִפְּגִיעוֹת יְשִׁירוֹת שֶׁל פְּגָזִים. אַמּוֹת הַסִּפִּים נָעוּ, וּבַמִּקְלָט זָעֲקוּ: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" - "ה' הוּא הָאֱלֹקִים"! מַה צָּעֲקוּ יוֹשְׁבֵי הַמִּקְלָט? הֵם זָעֲקוּ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָנוּ בְּיָדֶיךָ - עֲשֵׂה מַשֶּׁהוּ!"... רַבִּי חַיִּים שִׁחְזֵר אוֹתָם רְגָעִים מְתוּחִים, רִגְעֵי אֵימָה, וְאָמַר: "כִּסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁזֶּה מַה שֶּׁהִצִּיל אוֹתָנוּ? לֹא! הִצִּיל אוֹתָנוּ מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי - לֹא הַרְחֵק מִמֶּנִּי יָשְׁבָה אִשָּׁה... הִיא גָּרָה לְיַד הַיְשִׁיבָה, הָיְתָה עֲגוּנָה... עֶשְׂרִים שָׁנָה לִפְנֵי כֵן נִזְנְחָה עַל יְדֵי בַּעֲלָהּ. וַדַּאי יְכוֹלִים אַתֶּם לְתָאֵר לְעַצְמְכֶם מָה עֲלוּבִים הָיוּ חַיֶּיהָ" - לְנֹכַח נִימַת הַכְּאֵב שֶׁבְּקוֹלוֹ, נִתָּן הָיָה לָחוּשׁ אֶת מְרוֹרוֹת הַכְּאֵב שֶׁל אוֹתָהּ עֲגוּנָה. הִיא הָיְתָה כּוֹבֶסֶת, הִיא כִּבְּסָה אֶת בִּגְדֵיהֶם הַמְלֻכְלָכִים שֶׁל זָרִים... כִּי בַּעֲלָהּ, הַמְפַרְנֵס, נְטָשָׁהּ... וְהִיא הִצִּילָה אוֹתָנוּ! מִמְּקוֹם מוֹשָׁבִי שְׁמַעְתִּיהָ זוֹעֶקֶת: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי מוֹחֶלֶת לְבַעֲלִי!" - וְתַאֲמִינוּ לִי, הָיָה לָהּ עַל מַה לִּמְחֹל! כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי זֹאת, יָדַעְתִּי שֶׁנִּצַּלְנוּ! כִּי זֶה מַה שֶּׁהִיא אָמְרָה: אִם אֲנִי מְסֻגֶּלֶת לִמְחֹל, גַּם אַתָּה יָכוֹל. וְזֶה הִצִּיל אוֹתָנוּ"... הִיא הִצִּילָה אֲחֵרִים. אָנוּ, בִּמְחִילָתֵנוּ, הֵן נַצִּיל אֶת עַצְמֵנוּ וְאֶת מִשְׁפַּחְתֵּנוּ! אִם נִפְתַּח בְּלִבֵּנוּ דַּף חָדָשׁ בַּיְחָסִים עִם זוּלָתֵנוּ - יִפְתְּחוּ גַּם לָנוּ דַּף חָדָשׁ בַּמָּרוֹם. וַהֲלֹא זוֹ בַּקָּשָׁתֵנוּ!... (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)