Otzarot-Article

מִצְוָה קַלָּה שֶׁהִצִּילָה חַיִּים

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה" (יא-כו) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הָאַבְּרַבַנְאֵל זַצַ"ל, שֶׁיֵּשׁ כָּאן גִּלּוּי מְאַלֵּף עַל כֹּחָן שֶׁל מִצְווֹת. יָדַעְנוּ שֶׁהַמִּצְווֹת הֵן אוֹר וּבְרָכָה, וְהָעֲבֵרוֹת הֵן חֹשֶׁךְ וּקְלָלָה. אֲבָל יֵשׁ כָּאן חִדּוּשׁ שֶׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתֵּנוּ: אִם אָדָם יֵשֵׁב וְיִמָּנַע מִמִּצְוָה - יָמִיט עַל עַצְמוֹ קְלָלָה, וְאִם יֵשֵׁב וְיִמָּנַע מֵעֲבֵרָה - יָבִיא עָלָיו בְּרָכָה. גִּלָּה לָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁבְּכָל מִצְוָה - יֵשׁ בְּרָכָה אִם עוֹשִׂים אוֹתָהּ, וְיֵשׁ קְלָלָה אִם נִמְנָעִים מִמֶּנָּה, וּבְכָל עֲבֵרָה - יֵשׁ קְלָלָה לָעוֹבְרִים עָלֶיהָ, וּבְרָכָה לַנִּמְנָעִים מִמֶּנָּה.

סִפֵּר רַבָּהּ שֶׁל נְתִיבוֹת, הָרַב הַגָּאוֹן רַבִּי פִּנְחָס כֹּהֵן: הִזְמִינוּ אוֹתִי לְמִשְׁפָּחָה מֵרָמַת גַּן שֶׁיָּשְׁבָה שִׁבְעָה. הִגַּעְתִּי לַמָּקוֹם, הַמִּשְׁפָּחָה לֹא הָיְתָה שׁוֹמֶרֶת תּוֹרָה וּמִצְווֹת וְהָאֲבֵלִים יָשְׁבוּ וְסָעֲדוּ אֶת לִבָּם כְּיַד הַמֶּלֶךְ. אָמַרְתִּי לָהֶם: "וְכִי מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים, שֶׁבָּאתֶם הֵנָּה כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רַעֲבוֹנְכֶם? תַּפְקִידְכֶם הוּא לְהוֹעִיל לַנְּשָׁמָה שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ, וְלַסְּעוּדָה הַזּוֹ אֵין כָּל מַשְׁמָעוּת, אֶלָּא אִם כֵּן כָּל אֶחָד מִן הַמְּסֻבִּים כָּאן יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהִתְחַזֵּק בְּמַשֶּׁהוּ, אֲפִלּוּ קָטָן. אֲפִלּוּ לְקַבָּלָה קְטַנָּה יֵשׁ כֹּחַ לְהַעֲלוֹת אֶת הַנְּשָׁמָה דַּרְגָּה בַּשָּׁמַיִם".

כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת דְּבָרַי, נִגְּשָׁה אֵלַי גְּבֶרֶת שֶׁהָיְתָה לְבוּשָׁה לְמֶחֱצָה, וְשָׁאֲלָה: "מָה אֲנִי יְכוֹלָה לְקַבֵּל עַל עַצְמִי לְטוֹבַת הַנִּפְטָר?" חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, 'אִשָּׁה כָּל כָּךְ לֹא צְנוּעָה, מָה אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר לָהּ? שֶׁתִּתְלַבֵּשׁ בְּאֹפֶן צָנוּעַ?! מִצַּד אֶחָד, הִיא רְחוֹקָה מִזֶּה מְאֹד, וּבָרוּר שֶׁלֹּא תִּשְׁמַע לִי. וּמִצַּד שֵׁנִי, חֲבָל לֹא לְנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת כְּשֶׁהַלֵּב שֶׁלָּהּ פָּתוּחַ וְהִיא מוּכָנָה לְקַבֵּל'.

לְבַסּוֹף אָמַרְתִּי לָהּ: "קַבְּלִי עַל עַצְמֵךְ נְטִילַת יָדַיִם בַּבֹּקֶר וְלִפְנֵי הַסְּעוּדָה".

הִיא שָׁמְעָה וְשָׁאֲלָה: "זֶה בִּלְבַד יְסַיֵּעַ לְנִשְׁמַת קְרוֹבִי?" אָמַרְתִּי לָהּ: "וַדַּאי!" הִסְבַּרְתִּי לָהּ כֵּיצַד עָלֶיהָ לִנְהֹג, וְהִיא הָלְכָה. שָׁנָה וָחֵצִי חָלְפוּ מֵאָז, וְיוֹם אֶחָד כְּשֶׁהָיִיתִי בְּבֵית הַדִּין בִּנְתִיבוֹת, נִגְּשָׁה אֵלַי אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה לְבוּשָׁה בִּצְנִיעוּת כְּרַבָּנִית מַמָּשׁ וְשָׁאֲלָה: "הַאִם הָרַב מַכִּיר אוֹתִי?"

עָנִיתִי לָהּ: "לֹא". וְהִיא אָמְרָה לִי: "אֲנִי הָאִשָּׁה מֵרָמַת גַּן, שֶׁקִּבְּלָה עַל עַצְמָהּ נְטִילַת יָדַיִם לִפְנֵי שָׁנָה וָחֵצִי".

הִתְפַּעַלְתִּי מְאֹד, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ: "אֵיךְ הִגַּעַתְּ לְמַה שֶׁהִגַּעַתְּ?" וְהִיא סִפְּרָה לִי סִפּוּר מַרְטִיט:

"חֲצִי שָׁנָה אַחֲרֵי שֶׁפָּגַשְׁתִּי בְּךָ, נָסַעְתִּי עִם בַּעְלִי לְהֹדּוּ. נָסַעְנוּ כְּמוֹ יִשְׂרְאֵלִים טִפּוּסִיִּים: קָמִים בַּבֹּקֶר, לוֹקְחִים תַּרְמִיל, מַכְנִיסִים דְּבַר מַאֲכָל וּבַקְבּוּק שְׁתִיָּה וְיוֹצְאִים לְטַיֵּל... אַחַד הַטִּיּוּלִים הִתְאָרֵךְ מֵעֵבֶר לַזְּמַן שֶׁשִּׁעַרְנוּ, מַיִם כְּבָר לֹא הָיוּ לָנוּ, וְרַק לֶחֶם יָבֵשׁ הָיָה בַּתִּיק. לְאַחַר יוֹם מַתִּישׁ, הִגַּעְנוּ לְמָקוֹם שֶׁגָּדְלוּ בּוֹ פִּטְרִיּוֹת יְפֵהפִיּוֹת. שָׂמַחְנוּ. מַיִם אֵין לָנוּ, לְפָחוֹת נוּכַל לֶאֱכֹל לֶחֶם בְּתוֹסֶפֶת כַּמָּה פִּטְרִיּוֹת יָפוֹת, הֶחְלַטְנוּ לָשֶׁבֶת לֶאֱכֹל.

"כְּפִי שֶׁהֻרְגַּלְנוּ מִזֶּה חֲצִי שָׁנָה, רָצִינוּ לִטֹּל יָדַיִם, אֲבָל לֹא הָיוּ מַיִם... הִתְחַלְנוּ לְחַפֵּשׂ, אֲבָל לֹא מָצָאנוּ מַיִם בְּכָל הַסְּבִיבָה. אָמְנָם בַּעְלִי קִבֵּל גַּם הוּא עַל עַצְמוֹ אֶת הַמִּצְוָה הַזּוֹ, אֲבָל הָיָה רָעֵב מְאֹד וְאָמַר לִי: 'אֲנַחְנוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ, כָּאן אֵין חוֹבָה לִטֹּל יָדַיִם', וְהִתְיַשֵּׁב לֶאֱכֹל. אֲנִי הִתְעַקַּשְׁתִּי לֹא לֶאֱכֹל בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם. הֲרֵי קַבָּלָה זוֹ קַבָּלָה!

"לֹא עָבַר זְמַן רַב, וּבַעְלִי הֵחֵל לְהַרְגִּישׁ נוֹרָא. עוֹרוֹ הִתְחִיל לְהַחֲלִיף צְבָעִים עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כָּחֹל כֻּלּוֹ. הֵבַנּוּ שֶׁהַפִּטְרִיּוֹת שֶׁגָּדְלוּ שָׁם הָיוּ פִּטְרִיּוֹת רְעִילוֹת. הִתְקַשַּׁרְתִּי בְּבֶהָלָה לְהַזְעִיק עֶזְרָה, אֲבָל בְּהֹדּוּ - כְּמוֹ בְּהֹדּוּ - רַק לְאַחַר שָׁעָה וָחֵצִי פִּנּוּ אֶת בַּעְלִי לְבֵית הַחוֹלִים, כְּשֶׁהוּא כְּבָר הָיָה מְחֻסַּר הַכָּרָה. הוּא נֶאֱבַק עַל חַיָּיו בְּמֶשֶׁךְ שְׁבוּעַיִם, וּבְחַסְדֵי ה' יָצָא מִכְּלַל סַכָּנָה.

"כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר לְחַיִּים, יָשַׁבְתִּי עַל יַד מִטָּתוֹ בְּבֵית הַחוֹלִים, וְהוּא אָמַר בְּחֻלְשָׁה: 'אֲנִי שׁוֹכֵב וְחוֹשֵׁב הָמוֹן. קִבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ רַק מִצְוָה אַחַת, פְּשׁוּטָה מְאֹד. אַתְּ הִתְעַקַּשְׁתְּ לִשְׁמֹר עָלֶיהָ בְּכָל מְחִיר, וַאֲנִי זִלְזַלְתִּי בָּהּ פַּעַם אַחַת. תִּרְאִי בְּאֵיזֶה מַצָּב הָיִיתִי, הֲרֵי זֶה נֵס מַמָּשׁ שֶׁאֲנִי יָכוֹל עַכְשָׁו לְדַבֵּר. וְאַתְּ נִצַּלְתְּ, הַמִּצְוָה שָׁמְרָה עָלַיִךְ!' הִתְרַגֵּשׁ בַּעְלִי. חָשַׁבְנוּ שֶׁאִם לְמִצְוָה קַלָּה כָּל כָּךְ יֵשׁ כֹּחַ עָצוּם וּבִיכָלְתָּהּ לְהַצִּיל חַיִּים, אָז אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לִבְדֹּק אֶת שְׁאָר הַמִּצְווֹת...

"חָזַרְנוּ לָאָרֶץ, וְנִרְשַׁמְנוּ לְסֶמִינָר שֶׁל עֲרָכִים. הַיּוֹם אָנוּ מְנַהֲלִים בַּיִת שֶׁנִּשְׁמָרוֹת בּוֹ כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, קַלָּה כַּחֲמוּרָה! בְּבֵיתֵנוּ מִתְקַיְּמִים חוּגֵי בַּיִת שֶׁמְּקָרְבִים וּמְחַזְּקִים יְהוּדִים רַבִּים". זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (אבות ב-א): "וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת". (לְהָאִיר, מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	כי תצא תשפ"ד
	וְהָעִקָּר לֹא לְהִתְיָאֵשׁ כְּלָל!
	מִצְוָה קַלָּה שֶׁהִצִּילָה חַיִּים "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה" (יא-כו) פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הָאַבְּרַבַנְאֵל זַצַ"ל, שֶׁיֵּשׁ כָּאן גִּלּוּי מְאַלֵּף עַל כֹּחָן שֶׁל מִצְווֹת. יָדַעְנוּ שֶׁהַמִּצְווֹת הֵן אוֹר וּבְרָכָה, וְהָעֲבֵרוֹת הֵן חֹשֶׁךְ וּקְלָלָה. אֲבָל יֵשׁ כָּאן חִדּוּשׁ שֶׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתֵּנוּ: אִם אָדָם יֵשֵׁב וְיִמָּנַע מִמִּצְוָה - יָמִיט עַל עַצְמוֹ קְלָלָה, וְאִם יֵשֵׁב וְיִמָּנַע מֵעֲבֵרָה - יָבִיא עָלָיו בְּרָכָה. גִּלָּה לָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁבְּכָל מִצְוָה - יֵשׁ בְּרָכָה אִם עוֹשִׂים אוֹתָהּ, וְיֵשׁ קְלָלָה אִם נִמְנָעִים מִמֶּנָּה, וּבְכָל עֲבֵרָה - יֵשׁ קְלָלָה לָעוֹבְרִים עָלֶיהָ, וּבְרָכָה לַנִּמְנָעִים מִמֶּנָּה. סִפֵּר רַבָּהּ שֶׁל נְתִיבוֹת, הָרַב הַגָּאוֹן רַבִּי פִּנְחָס כֹּהֵן: הִזְמִינוּ אוֹתִי לְמִשְׁפָּחָה מֵרָמַת גַּן שֶׁיָּשְׁבָה שִׁבְעָה. הִגַּעְתִּי לַמָּקוֹם, הַמִּשְׁפָּחָה לֹא הָיְתָה שׁוֹמֶרֶת תּוֹרָה וּמִצְווֹת וְהָאֲבֵלִים יָשְׁבוּ וְסָעֲדוּ אֶת לִבָּם כְּיַד הַמֶּלֶךְ. אָמַרְתִּי לָהֶם: "וְכִי מָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים, שֶׁבָּאתֶם הֵנָּה כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רַעֲבוֹנְכֶם? תַּפְקִידְכֶם הוּא לְהוֹעִיל לַנְּשָׁמָה שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ, וְלַסְּעוּדָה הַזּוֹ אֵין כָּל מַשְׁמָעוּת, אֶלָּא אִם כֵּן כָּל אֶחָד מִן הַמְּסֻבִּים כָּאן יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לְהִתְחַזֵּק בְּמַשֶּׁהוּ, אֲפִלּוּ קָטָן. אֲפִלּוּ לְקַבָּלָה קְטַנָּה יֵשׁ כֹּחַ לְהַעֲלוֹת אֶת הַנְּשָׁמָה דַּרְגָּה בַּשָּׁמַיִם". כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת דְּבָרַי, נִגְּשָׁה אֵלַי גְּבֶרֶת שֶׁהָיְתָה לְבוּשָׁה לְמֶחֱצָה, וְשָׁאֲלָה: "מָה אֲנִי יְכוֹלָה לְקַבֵּל עַל עַצְמִי לְטוֹבַת הַנִּפְטָר?" חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, 'אִשָּׁה כָּל כָּךְ לֹא צְנוּעָה, מָה אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר לָהּ? שֶׁתִּתְלַבֵּשׁ בְּאֹפֶן צָנוּעַ?! מִצַּד אֶחָד, הִיא רְחוֹקָה מִזֶּה מְאֹד, וּבָרוּר שֶׁלֹּא תִּשְׁמַע לִי. וּמִצַּד שֵׁנִי, חֲבָל לֹא לְנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת כְּשֶׁהַלֵּב שֶׁלָּהּ פָּתוּחַ וְהִיא מוּכָנָה לְקַבֵּל'. לְבַסּוֹף אָמַרְתִּי לָהּ: "קַבְּלִי עַל עַצְמֵךְ נְטִילַת יָדַיִם בַּבֹּקֶר וְלִפְנֵי הַסְּעוּדָה". הִיא שָׁמְעָה וְשָׁאֲלָה: "זֶה בִּלְבַד יְסַיֵּעַ לְנִשְׁמַת קְרוֹבִי?" אָמַרְתִּי לָהּ: "וַדַּאי!" הִסְבַּרְתִּי לָהּ כֵּיצַד עָלֶיהָ לִנְהֹג, וְהִיא הָלְכָה. שָׁנָה וָחֵצִי חָלְפוּ מֵאָז, וְיוֹם אֶחָד כְּשֶׁהָיִיתִי בְּבֵית הַדִּין בִּנְתִיבוֹת, נִגְּשָׁה אֵלַי אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה לְבוּשָׁה בִּצְנִיעוּת כְּרַבָּנִית מַמָּשׁ וְשָׁאֲלָה: "הַאִם הָרַב מַכִּיר אוֹתִי?" עָנִיתִי לָהּ: "לֹא". וְהִיא אָמְרָה לִי: "אֲנִי הָאִשָּׁה מֵרָמַת גַּן, שֶׁקִּבְּלָה עַל עַצְמָהּ נְטִילַת יָדַיִם לִפְנֵי שָׁנָה וָחֵצִי". הִתְפַּעַלְתִּי מְאֹד, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ: "אֵיךְ הִגַּעַתְּ לְמַה שֶׁהִגַּעַתְּ?" וְהִיא סִפְּרָה לִי סִפּוּר מַרְטִיט: "חֲצִי שָׁנָה אַחֲרֵי שֶׁפָּגַשְׁתִּי בְּךָ, נָסַעְתִּי עִם בַּעְלִי לְהֹדּוּ. נָסַעְנוּ כְּמוֹ יִשְׂרְאֵלִים טִפּוּסִיִּים: קָמִים בַּבֹּקֶר, לוֹקְחִים תַּרְמִיל, מַכְנִיסִים דְּבַר מַאֲכָל וּבַקְבּוּק שְׁתִיָּה וְיוֹצְאִים לְטַיֵּל... אַחַד הַטִּיּוּלִים הִתְאָרֵךְ מֵעֵבֶר לַזְּמַן שֶׁשִּׁעַרְנוּ, מַיִם כְּבָר לֹא הָיוּ לָנוּ, וְרַק לֶחֶם יָבֵשׁ הָיָה בַּתִּיק. לְאַחַר יוֹם מַתִּישׁ, הִגַּעְנוּ לְמָקוֹם שֶׁגָּדְלוּ בּוֹ פִּטְרִיּוֹת יְפֵהפִיּוֹת. שָׂמַחְנוּ. מַיִם אֵין לָנוּ, לְפָחוֹת נוּכַל לֶאֱכֹל לֶחֶם בְּתוֹסֶפֶת כַּמָּה פִּטְרִיּוֹת יָפוֹת, הֶחְלַטְנוּ לָשֶׁבֶת לֶאֱכֹל. "כְּפִי שֶׁהֻרְגַּלְנוּ מִזֶּה חֲצִי שָׁנָה, רָצִינוּ לִטֹּל יָדַיִם, אֲבָל לֹא הָיוּ מַיִם... הִתְחַלְנוּ לְחַפֵּשׂ, אֲבָל לֹא מָצָאנוּ מַיִם בְּכָל הַסְּבִיבָה. אָמְנָם בַּעְלִי קִבֵּל גַּם הוּא עַל עַצְמוֹ אֶת הַמִּצְוָה הַזּוֹ, אֲבָל הָיָה רָעֵב מְאֹד וְאָמַר לִי: 'אֲנַחְנוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ, כָּאן אֵין חוֹבָה לִטֹּל יָדַיִם', וְהִתְיַשֵּׁב לֶאֱכֹל. אֲנִי הִתְעַקַּשְׁתִּי לֹא לֶאֱכֹל בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם. הֲרֵי קַבָּלָה זוֹ קַבָּלָה! "לֹא עָבַר זְמַן רַב, וּבַעְלִי הֵחֵל לְהַרְגִּישׁ נוֹרָא. עוֹרוֹ הִתְחִיל לְהַחֲלִיף צְבָעִים עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כָּחֹל כֻּלּוֹ. הֵבַנּוּ שֶׁהַפִּטְרִיּוֹת שֶׁגָּדְלוּ שָׁם הָיוּ פִּטְרִיּוֹת רְעִילוֹת. הִתְקַשַּׁרְתִּי בְּבֶהָלָה לְהַזְעִיק עֶזְרָה, אֲבָל בְּהֹדּוּ - כְּמוֹ בְּהֹדּוּ - רַק לְאַחַר שָׁעָה וָחֵצִי פִּנּוּ אֶת בַּעְלִי לְבֵית הַחוֹלִים, כְּשֶׁהוּא כְּבָר הָיָה מְחֻסַּר הַכָּרָה. הוּא נֶאֱבַק עַל חַיָּיו בְּמֶשֶׁךְ שְׁבוּעַיִם, וּבְחַסְדֵי ה' יָצָא מִכְּלַל סַכָּנָה. "כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר לְחַיִּים, יָשַׁבְתִּי עַל יַד מִטָּתוֹ בְּבֵית הַחוֹלִים, וְהוּא אָמַר בְּחֻלְשָׁה: 'אֲנִי שׁוֹכֵב וְחוֹשֵׁב הָמוֹן. קִבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ רַק מִצְוָה אַחַת, פְּשׁוּטָה מְאֹד. אַתְּ הִתְעַקַּשְׁתְּ לִשְׁמֹר עָלֶיהָ בְּכָל מְחִיר, וַאֲנִי זִלְזַלְתִּי בָּהּ פַּעַם אַחַת. תִּרְאִי בְּאֵיזֶה מַצָּב הָיִיתִי, הֲרֵי זֶה נֵס מַמָּשׁ שֶׁאֲנִי יָכוֹל עַכְשָׁו לְדַבֵּר. וְאַתְּ נִצַּלְתְּ, הַמִּצְוָה שָׁמְרָה עָלַיִךְ!' הִתְרַגֵּשׁ בַּעְלִי. חָשַׁבְנוּ שֶׁאִם לְמִצְוָה קַלָּה כָּל כָּךְ יֵשׁ כֹּחַ עָצוּם וּבִיכָלְתָּהּ לְהַצִּיל חַיִּים, אָז אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לִבְדֹּק אֶת שְׁאָר הַמִּצְווֹת... "חָזַרְנוּ לָאָרֶץ, וְנִרְשַׁמְנוּ לְסֶמִינָר שֶׁל עֲרָכִים. הַיּוֹם אָנוּ מְנַהֲלִים בַּיִת שֶׁנִּשְׁמָרוֹת בּוֹ כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, קַלָּה כַּחֲמוּרָה! בְּבֵיתֵנוּ מִתְקַיְּמִים חוּגֵי בַּיִת שֶׁמְּקָרְבִים וּמְחַזְּקִים יְהוּדִים רַבִּים". זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (אבות ב-א): "וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת". (לְהָאִיר, מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)