Otzarot-Article

חַג הַסֻּכּוֹת הִגִּיעַ, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. וְיִשְׂרָאֵל מְחַבְּבִין אֶת הַמִּצְווֹת, וְרוֹכְשִׁים אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּכֶסֶף מָלֵא, כְּאַזְהָרַת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לִקְנוֹת כָּל מִצְוָה "בַּאֲגַר שְׁלִים", לְהַרְאוֹת חֲבִיבוּתָהּ וּלְהִתְקַשֵּׁר בָּהּ. וְיָדוּעַ, שֶׁבְּבוֹא סוֹחֵר אֶתְרוֹגִים לִפְנֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זצ"ל הָיָה פּוֹתֵחַ לְפָנָיו אֶת אַרְנָקוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: "טֹל כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה", כִּי חֲבִיבָה הַמִּצְוָה וִיקָרָה מִכָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם.

וְאָכֵן, אֲנָשִׁים טוֹרְחִים בְּמִצְוַת אַרְבָּעָה מִינִים, הוֹלְכִים לַשּׁוּק וּבוֹחֲרִים, וּמְשַׁלְּמִים בְּמֵיטַב כַּסְפָּם, וּמַרְאִים לְמוֹרֵה הוֹרָאָה, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל. רְאוּיָה הַמִּצְוָה לְכָל זֶה, וְיוֹתֵר.

אֲבָל יֵשׁ בְּסֻכּוֹת עוֹד מִצְוָה מִדְּאוֹרַיְתָא. כַּמָּה יֵשׁ לְהַקְרִיב גַּם עֲבוּרָהּ, זְמַן וְאַף כֶּסֶף! וְזוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ". וּפְעָמִים רַבּוֹת בִּשְׁבִיל אִחוּר שֶׁל רֶגַע, כְּבָר מִתְעַצְבְּנִים. בִּשְׁבִיל כְּלִי בִּפְרוּטָה שֶׁנִּשְׁבַּר, כְּבָר גּוֹעֲרִים. וּמָה עַל הַמִּצְוָה, הָאֵין הִיא רְאוּיָה שֶׁנִּסְפֹּג עֲבוּרָהּ שִׁבּוּשׁ זְמַנִּים וּנְזָקִים פְּעוּטִים?! הָבָה נַחֲלִיט: יִקְרֶה מָה שֶׁיִּקְרֶה, וְשֶׁיִּקְרֶה רַק טוֹב, דָּבָר לֹא יַצְלִיחַ לְהַעֲכִיר אֶת מַצַּב רוּחֵנוּ, לִמְנֹעַ אֶת שִׂמְחָתֵנוּ בַּחַג הַזֶּה. וּבִזְכוּת הַמִּצְוָה, נִזְכֶּה לְשִׂמְחָה. חַג שָׂמֵחַ וְחִתּוּם טוֹב!

פַּעַם נִכְנְסָה אִשָּׁה אַלְמָנָה אֶל הַגָּאוֹן ר' שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹיֶערְבַּאךְ זצ"ל, וְהֵשִׂיחָה אֶת צַעֲרָהּ עַל כִּי בַּעֲלָהּ נִפְטַר מִן הָעוֹלָם לְאַחַר מַחֲלָה קָשָׁה, וְהִשְׁאִירָהּ לַאֲנָחוֹת עִם אַרְבָּעָה יְתוֹמִים קְטַנִּים. הֲגַם שֶׁקָּשֶׁה לָהּ מְאוֹד לְהִתְגַּבֵּר עַל אֶבְלָהּ וּבְדִידוּתָהּ, עִם כָּל זֶה לֹא הָיְתָה זוֹ סִבַּת בּוֹאָהּ לְכָאן, דְּאָגָה אַחֶרֶת טָרְדָה אֶת מְנוּחָתָהּ. בִּימֵי חַיּוּתוֹ שֶׁל בַּעֲלָהּ הִתְאַמְּצָה אָמְנָם בְּכָל כּוֹחָהּ לְסַיֵּעַ לוֹ וּלְהָקֵל מֵעָלָיו, אַךְ מַחֲשָׁבוֹת מַטְרִידוֹת אוֹתָהּ תָּדִיר, כִּי לוּ הָיְתָה מִתְמַסֶּרֶת אֵלָיו יוֹתֵר וּמְטַפֶּלֶת בּוֹ יוֹתֵר, אוּלַי הָיָה מִתְאוֹשֵׁשׁ מִמַּחֲלָתוֹ וְהָיָה נִשְׁאָר בַּחַיִּים. וְכֵיוָן שֶׁמַּחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ טוֹרְדוֹת אֶת מְנוּחָתָהּ עַד מְאוֹד, הֶחְלִיטָה לְקַבֵּל עַל עַצְמָהּ לַעֲשׂוֹת דְּבַר מָה טוֹב וְהָגוּן לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ. דָּבָר זֶה תִּתְאַמֵּץ לְקַיֵּם בְּכָל כּוֹחָהּ, וּבְכָךְ תָּבוֹא הַמְּנוּחָה לְנַפְשָׁהּ. מִסִּבָּה זוֹ בָּאָה לְר' שְׁלֹמֹה זַלְמָן, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ מָה יְצַוֶּה לָהּ הַגָּאוֹן שֶׁתְּקַבֵּל עַל עַצְמָהּ לְקַיֵּם לְעִלּוּי נִשְׁמַת בַּעֲלָהּ.

לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים נַעֲנָה ר' שְׁלֹמֹה זַלְמָן וְאָמַר: "דָּבָר נָאֶה הוּא מִצִּדֵּךְ לְחַפֵּשׂ מָה לַעֲשׂוֹת לְעִלּוּי וּלְטוֹבַת נִשְׁמַת בַּעֲלֵךְ, כְּדֶרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַמְּקַיְּמוֹת אֶת הַהֲלָכָה 'מְכַבְּדוֹ בְּחַיָּיו וּמְכַבְּדוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ', אַךְ אִם תִּרְצִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר טוֹב בֶּאֱמֶת, דָּבָר שֶׁיַּרְבֶּה זְכוּיוֹת לְבַעֲלֵךְ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן יוֹתֵר מִכָּל זְכוּת בָּעוֹלָם, קַיְּמִי נָא אֶת שְׁלֹשֶׁת הַדְּבָרִים הַבָּאִים:

א. כְּשֶׁתֵּצְאִי מִכָּאן קְחִי נָא אֶת כָּל יְלָדַיִךְ אֶל חֲנוּת הַמִּשְׂחָקִים, וּקְנִי לָהֶם מִשְׂחָק חָדָשׁ לְפִי בְּחִירָתָם וּלְפִי הֲנָאָתָם.

ב. קִבְעִי לָךְ מִנְהָג מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה לֵילֵךְ לְטִיּוּל עִם הַיְּלָדִים פַּעַם בְּשָׁבוּעַ לְמָקוֹם טוֹב לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד לְמַרְאֶה, אֲשֶׁר שָׁם יוּכְלוּ לְהִתְרַעֲנֵן וּלְהַחֲלִיף כּוֹחוֹת חֲדָשִׁים.

ג. לַמְרוֹת מַצָּבֵךְ הַקָּשֶׁה, נַסִּי לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל כּוֹחוֹתַיִךְ עַל הַהַרְגָּשׁוֹת הַמַּעֲצִיבוֹת, כְּדֵי לְהַכְנִיס רוּחַ שִׂמְחָה בְּתוֹךְ בֵּיתֵךְ".

הָאִשָּׁה, שֶׁהִתְכּוֹנְנָה לִשְׁמֹעַ הוֹרָאוֹת לְתִקּוּנִים וְחֻמְרוֹת אוֹ סִגּוּפִים, תָּמְהָה מְאוֹד לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, וְהָרַב הִסְבִּיר לָהּ: "הֲרֵי בְּוַדַּאי מֻכָּר מַאֲמַר הַזוה"ק "בְּרָא מְזַכֶּה אַבָּא", שֶׁאִם הַבָּנִים הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר הֲרֵי זוֹ זְכוּת גְּדוֹלָה לָאָב בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, הַיּוֹשֵׁב שָׁם וּמִסְתַּכֵּל עַל בָּנָיו הַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה'. וְהַמְּצִיאוּת מוֹכִיחָה כִּי יְלָדִים שֶׁהֵם שְׂמֵחִים וּרְגוּעִים, לוֹמְדִים בְּיֶתֶר הַתְמָדָה וְנוֹהֲגִים יוֹתֵר בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, כִּשְׁאִיפַת הוֹרֵיהֶם וּמוֹרֵיהֶם, וְהֵם מַצְלִיחִים יוֹתֵר בִּכְלָלִיּוּת. וּבְכֵן אִם תִּזָּהֲרִי לְקַיֵּם אֶת הַהַנְהָגוֹת שֶׁהִצַּעְתִּי לְפָנַיִךְ, הֲרֵי יִתְגַּדְּלוּ בְּנֵיכֶם נֶאֱמָנִים לַה' וּלְתוֹרָתוֹ, וּמִזֶּה תֵּצֵא נַחַת רוּחַ הֲכִי גָּדוֹל לַאֲבִיהֶם בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשְּׁאָר תִּקּוּנִים וְסִגּוּפִים".

הָאַלְמָנָה הַשְּׁבוּרָה וְהָרְצוּצָה יָצְאָה מִבֵּית הָרַב בְּלֵב מָלֵא חִזּוּק וְעִידוּד, בְּיָדְעָהּ כִּי עִקַּר חוֹבָתָהּ בְּעוֹלָמָהּ הוּא לִדְאֹג לְכָךְ שֶׁבָּנֶיהָ יִהְיוּ שְׂמֵחִים, שְׁלֵוִים וּרְגוּעִים, וְכָךְ יוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל. (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע, הַפָּרָשָׁה בַּהֲלָכָה)

	שופטים תשפ"ד
	הַכֶּסֶף אָבַד לֶעָשִׁיר כְּדֵי לִבְנוֹת אֶת חֲתָנוֹ
	חַג הַסֻּכּוֹת הִגִּיעַ, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. וְיִשְׂרָאֵל מְחַבְּבִין אֶת הַמִּצְווֹת, וְרוֹכְשִׁים אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים בְּכֶסֶף מָלֵא, כְּאַזְהָרַת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לִקְנוֹת כָּל מִצְוָה "בַּאֲגַר שְׁלִים", לְהַרְאוֹת חֲבִיבוּתָהּ וּלְהִתְקַשֵּׁר בָּהּ. וְיָדוּעַ, שֶׁבְּבוֹא סוֹחֵר אֶתְרוֹגִים לִפְנֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ זצ"ל הָיָה פּוֹתֵחַ לְפָנָיו אֶת אַרְנָקוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: "טֹל כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה", כִּי חֲבִיבָה הַמִּצְוָה וִיקָרָה מִכָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם. וְאָכֵן, אֲנָשִׁים טוֹרְחִים בְּמִצְוַת אַרְבָּעָה מִינִים, הוֹלְכִים לַשּׁוּק וּבוֹחֲרִים, וּמְשַׁלְּמִים בְּמֵיטַב כַּסְפָּם, וּמַרְאִים לְמוֹרֵה הוֹרָאָה, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל. רְאוּיָה הַמִּצְוָה לְכָל זֶה, וְיוֹתֵר. אֲבָל יֵשׁ בְּסֻכּוֹת עוֹד מִצְוָה מִדְּאוֹרַיְתָא. כַּמָּה יֵשׁ לְהַקְרִיב גַּם עֲבוּרָהּ, זְמַן וְאַף כֶּסֶף! וְזוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ". וּפְעָמִים רַבּוֹת בִּשְׁבִיל אִחוּר שֶׁל רֶגַע, כְּבָר מִתְעַצְבְּנִים. בִּשְׁבִיל כְּלִי בִּפְרוּטָה שֶׁנִּשְׁבַּר, כְּבָר גּוֹעֲרִים. וּמָה עַל הַמִּצְוָה, הָאֵין הִיא רְאוּיָה שֶׁנִּסְפֹּג עֲבוּרָהּ שִׁבּוּשׁ זְמַנִּים וּנְזָקִים פְּעוּטִים?! הָבָה נַחֲלִיט: יִקְרֶה מָה שֶׁיִּקְרֶה, וְשֶׁיִּקְרֶה רַק טוֹב, דָּבָר לֹא יַצְלִיחַ לְהַעֲכִיר אֶת מַצַּב רוּחֵנוּ, לִמְנֹעַ אֶת שִׂמְחָתֵנוּ בַּחַג הַזֶּה. וּבִזְכוּת הַמִּצְוָה, נִזְכֶּה לְשִׂמְחָה. חַג שָׂמֵחַ וְחִתּוּם טוֹב! פַּעַם נִכְנְסָה אִשָּׁה אַלְמָנָה אֶל הַגָּאוֹן ר' שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹיֶערְבַּאךְ זצ"ל, וְהֵשִׂיחָה אֶת צַעֲרָהּ עַל כִּי בַּעֲלָהּ נִפְטַר מִן הָעוֹלָם לְאַחַר מַחֲלָה קָשָׁה, וְהִשְׁאִירָהּ לַאֲנָחוֹת עִם אַרְבָּעָה יְתוֹמִים קְטַנִּים. הֲגַם שֶׁקָּשֶׁה לָהּ מְאוֹד לְהִתְגַּבֵּר עַל אֶבְלָהּ וּבְדִידוּתָהּ, עִם כָּל זֶה לֹא הָיְתָה זוֹ סִבַּת בּוֹאָהּ לְכָאן, דְּאָגָה אַחֶרֶת טָרְדָה אֶת מְנוּחָתָהּ. בִּימֵי חַיּוּתוֹ שֶׁל בַּעֲלָהּ הִתְאַמְּצָה אָמְנָם בְּכָל כּוֹחָהּ לְסַיֵּעַ לוֹ וּלְהָקֵל מֵעָלָיו, אַךְ מַחֲשָׁבוֹת מַטְרִידוֹת אוֹתָהּ תָּדִיר, כִּי לוּ הָיְתָה מִתְמַסֶּרֶת אֵלָיו יוֹתֵר וּמְטַפֶּלֶת בּוֹ יוֹתֵר, אוּלַי הָיָה מִתְאוֹשֵׁשׁ מִמַּחֲלָתוֹ וְהָיָה נִשְׁאָר בַּחַיִּים. וְכֵיוָן שֶׁמַּחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ טוֹרְדוֹת אֶת מְנוּחָתָהּ עַד מְאוֹד, הֶחְלִיטָה לְקַבֵּל עַל עַצְמָהּ לַעֲשׂוֹת דְּבַר מָה טוֹב וְהָגוּן לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ. דָּבָר זֶה תִּתְאַמֵּץ לְקַיֵּם בְּכָל כּוֹחָהּ, וּבְכָךְ תָּבוֹא הַמְּנוּחָה לְנַפְשָׁהּ. מִסִּבָּה זוֹ בָּאָה לְר' שְׁלֹמֹה זַלְמָן, כְּדֵי לִשְׁמֹעַ מָה יְצַוֶּה לָהּ הַגָּאוֹן שֶׁתְּקַבֵּל עַל עַצְמָהּ לְקַיֵּם לְעִלּוּי נִשְׁמַת בַּעֲלָהּ. לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים נַעֲנָה ר' שְׁלֹמֹה זַלְמָן וְאָמַר: "דָּבָר נָאֶה הוּא מִצִּדֵּךְ לְחַפֵּשׂ מָה לַעֲשׂוֹת לְעִלּוּי וּלְטוֹבַת נִשְׁמַת בַּעֲלֵךְ, כְּדֶרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַמְּקַיְּמוֹת אֶת הַהֲלָכָה 'מְכַבְּדוֹ בְּחַיָּיו וּמְכַבְּדוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ', אַךְ אִם תִּרְצִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר טוֹב בֶּאֱמֶת, דָּבָר שֶׁיַּרְבֶּה זְכוּיוֹת לְבַעֲלֵךְ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן יוֹתֵר מִכָּל זְכוּת בָּעוֹלָם, קַיְּמִי נָא אֶת שְׁלֹשֶׁת הַדְּבָרִים הַבָּאִים: א. כְּשֶׁתֵּצְאִי מִכָּאן קְחִי נָא אֶת כָּל יְלָדַיִךְ אֶל חֲנוּת הַמִּשְׂחָקִים, וּקְנִי לָהֶם מִשְׂחָק חָדָשׁ לְפִי בְּחִירָתָם וּלְפִי הֲנָאָתָם. ב. קִבְעִי לָךְ מִנְהָג מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה לֵילֵךְ לְטִיּוּל עִם הַיְּלָדִים פַּעַם בְּשָׁבוּעַ לְמָקוֹם טוֹב לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד לְמַרְאֶה, אֲשֶׁר שָׁם יוּכְלוּ לְהִתְרַעֲנֵן וּלְהַחֲלִיף כּוֹחוֹת חֲדָשִׁים. ג. לַמְרוֹת מַצָּבֵךְ הַקָּשֶׁה, נַסִּי לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל כּוֹחוֹתַיִךְ עַל הַהַרְגָּשׁוֹת הַמַּעֲצִיבוֹת, כְּדֵי לְהַכְנִיס רוּחַ שִׂמְחָה בְּתוֹךְ בֵּיתֵךְ". הָאִשָּׁה, שֶׁהִתְכּוֹנְנָה לִשְׁמֹעַ הוֹרָאוֹת לְתִקּוּנִים וְחֻמְרוֹת אוֹ סִגּוּפִים, תָּמְהָה מְאוֹד לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים, וְהָרַב הִסְבִּיר לָהּ: "הֲרֵי בְּוַדַּאי מֻכָּר מַאֲמַר הַזוה"ק "בְּרָא מְזַכֶּה אַבָּא", שֶׁאִם הַבָּנִים הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר הֲרֵי זוֹ זְכוּת גְּדוֹלָה לָאָב בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, הַיּוֹשֵׁב שָׁם וּמִסְתַּכֵּל עַל בָּנָיו הַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה'. וְהַמְּצִיאוּת מוֹכִיחָה כִּי יְלָדִים שֶׁהֵם שְׂמֵחִים וּרְגוּעִים, לוֹמְדִים בְּיֶתֶר הַתְמָדָה וְנוֹהֲגִים יוֹתֵר בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, כִּשְׁאִיפַת הוֹרֵיהֶם וּמוֹרֵיהֶם, וְהֵם מַצְלִיחִים יוֹתֵר בִּכְלָלִיּוּת. וּבְכֵן אִם תִּזָּהֲרִי לְקַיֵּם אֶת הַהַנְהָגוֹת שֶׁהִצַּעְתִּי לְפָנַיִךְ, הֲרֵי יִתְגַּדְּלוּ בְּנֵיכֶם נֶאֱמָנִים לַה' וּלְתוֹרָתוֹ, וּמִזֶּה תֵּצֵא נַחַת רוּחַ הֲכִי גָּדוֹל לַאֲבִיהֶם בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשְּׁאָר תִּקּוּנִים וְסִגּוּפִים". הָאַלְמָנָה הַשְּׁבוּרָה וְהָרְצוּצָה יָצְאָה מִבֵּית הָרַב בְּלֵב מָלֵא חִזּוּק וְעִידוּד, בְּיָדְעָהּ כִּי עִקַּר חוֹבָתָהּ בְּעוֹלָמָהּ הוּא לִדְאֹג לְכָךְ שֶׁבָּנֶיהָ יִהְיוּ שְׂמֵחִים, שְׁלֵוִים וּרְגוּעִים, וְכָךְ יוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל. (עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁבַע, הַפָּרָשָׁה בַּהֲלָכָה)