Otzarot-Article

"וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם"

"וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה" (כח-לד) נִצּוֹל שׁוֹאָה אִבֵּד בַּשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל יְלָדָיו. כַּאֲשֶׁר הַמִּלְחָמָה הִסְתַּיְּמָה, הוּא הֶחְלִיט לְהַשְׁלִים אֶת לִמּוּדֵי הַפְּסִיכִיאַטְרִיָּה שֶׁאוֹתָם הִתְחִיל טֶרֶם פְּרֹץ הַמִּלְחָמָה, כִּי יָדַע שֶׁלְּאַחַר הַמִּלְחָמָה יִהְיֶה בִּקּוּשׁ גָּדוֹל לְמִקְצוֹעַ זֶה. לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל אֶת תְּעוּדָתוֹ, עָבַד בְּבֵית חוֹלִים לְחוֹלֵי נֶפֶשׁ בְּמַחְלֶקֶת יְלָדִים.

בַּ"מַּחְלָקָה הַסְּגוּרָה", אֻשְׁפַּז יֶלֶד אַלִּים שֶׁעָבַר סִפּוּר קָשֶׁה: הַנָּאצִים ימ"ש, חָטְפוּ אֶת אִמּוֹ לְנֶגֶד עֵינָיו, לְאַחַר שֶׁהִסְפִּיקָה לְהַחְבִּיא אוֹתוֹ בְּדִיר חֲזִירִים. בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ הוּא נִצַּל, אֲבָל לֹא הֶאֱמִין שֶׁהוֹרָיו נִפְטְרוּ וְחָשַׁב שֶׁהֵם מְחַכִּים לוֹ בַּבַּיִת. הוּא סֵרַב לְקַבֵּל עֶזְרָה מֵהַצֶּוֶת הָרְפוּאִי וְלֹא שִׁתֵּף אִתָּם פְּעֻלָּה בְּטַעֲנָה שֶׁהֵם אוֹסְרִים אוֹתוֹ לְחִנָּם בַּמָּקוֹם הָאָרוּר הַזֶּה, וְכִי רְצוֹנוֹ לַחֲזֹר אֶל בֵּיתוֹ אֶל חֵיק הוֹרָיו שֶׁמְּחַכִּים לוֹ בַּבַּיִת...

עֵקֶב הִתְפָּרְצוּיוֹת הַזַּעַם נֶגֶד מְטַפְּלָיו, יָדָיו הָיוּ קְשׁוּרוֹת. הַסִּפּוּר נָגַע לְלִבּוֹ הָרַחוּם שֶׁל הַפְּסִיכִיאָטֶר הֶחָדָשׁ, הוּא חָשַׁב בְּרַעַד שֶׁאִם בְּנוֹ הָיָה חַי, הוּא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּעֵרֶךְ בְּגִילוֹ, וְרָצָה לְסַיֵּעַ לוֹ לָצֵאת מֵהַחַיִּים הָאֻמְלָלִים שֶׁבָּהֶם הוּא מָצוּי בְּגִיל כֹּה צָעִיר, כְּשֶׁכָּל הֶעָתִיד עוֹד לְפָנָיו.

בְּאַחַד מֵהַיָּמִים, נִצְנֵץ בְּמֹחוֹ רַעְיוֹן נִפְלָא. הוּא נִכְנַס אֶל חַדְרוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד וְאָמַר לוֹ: "תַּקְשִׁיב! בָּדַקְתִּי וְגִלִּיתִי שֶׁאֲנִי אַבָּא שֶׁלְּךָ!!!"

לְשַׁבְרִיר שְׁנִיָּה, נִדְלְקוּ עֵינָיו שֶׁל הַיֶּלֶד, אַךְ מִיָּד דָּחָה אֶת הַהַצְהָרָה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם וְאָמַר: "מַה פִּתְאֹם?! אֵינְךָ אַבָּא שֶׁלִּי!!!"

הַפְּסִיכִיאָטֶר נִסָּה לְשַׁכְנְעוֹ, אַךְ הִבְחִין שֶׁלַּמְרוֹת הַשִּׁגָּעון שֶׁלּוֹ, הוּא נִשְׁאָר מְפֻקָּח וְאֵינוֹ מַאֲמִין לִבְדָיוֹת.

בְּאַחַד הַלֵּילוֹת, הִתְעוֹרֵר הַפְּסִיכִיאָטֶר בְּבֶהָלָה: רַעְיָתוֹ נִגְלְתָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם וְאָמְרָה לוֹ: "זֶה בֶּאֱמֶת בְּנֵנוּ! אֵינְךָ זוֹכֵר אֶת נְקֻדַּת הַחֵן מִתַּחַת לְבֵית הַשֶּׁחִי שֶׁלּוֹ?!..."

בַּבֹּקֶר מֻקְדָּם הוּא הִתְיַצֵּב בָּעֲבוֹדָה לִפְנֵי תְּחִלַּת הַמִּשְׁמֶרֶת שֶׁלּוֹ, וְהִתְחַנֵּן לַיֶּלֶד שֶׁיָּרִים לְרֶגַע אֶת יָדָיו. הָיְתָה שָׁם נְקֻדַּת חֵן!!! כָּעֵת, הַפְּסִיכִיאָטֶר חָשַׁב שֶׁהוּא זֶה שֶׁהִשְׁתַּגֵּעַ...

"תַּקְשִׁיב, אַתָּה חַיָּב לְהַאֲמִין לִי, אֲנִי אַבָּא שֶׁלְּךָ!!! אֲנִי אַבָּא שֶׁלְּךָ!!!" חָזַר עַל דְּבָרָיו שׁוּב וָשׁוּב, וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּהִתְרַגְּשׁוּת לִפְנֵי הַיֶּלֶד.

הַצֶּוֶת הָרְפוּאִי חָשַׁשׁ לִבְרִיאוּתוֹ הַנַּפְשִׁית שֶׁל הַפְּסִיכִיאָטֶר הֶחָדָשׁ. חָשְׁבוּ שֶׁהוּא לָקַח אֶת הַמִּקְרֶה קָשֶׁה מִדַּי, כִּי יָדְעוּ שֶׁגַּם הוּא עָבַר אֶת זַוְעוֹת הַשּׁוֹאָה...

לְבַסּוֹף הַיֶּלֶד הִתְחִיל לְהָבִין שֶׁמְּדֻבָּר בְּמַשֶּׁהוּ רְצִינִי. הוּא הִרְגִּישׁ אֶת יַחֲסוֹ הַטּוֹב וְהַלְּבָבִי שֶׁל הַפְּסִיכִיאָטֶר כְּלַפָּיו, וּכְשֶׁבָּכָה - הֵבִין שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת דּוֹאֵג לוֹ. "אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה שָׁר בְּעִבְרִית, אִם תָּשִׁיר אֶת הַשִּׁיר שֶׁהוּא שָׁר - אֵדַע שֶׁאָכֵן אַתָּה אָבִי".

הַפְּסִיכִיאָטֶר הִתְחִיל לָשִׁיר "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מְנוּחָה וְשִׂמְחָה", אַךְ הַיֶּלֶד לֹא הֵגִיב. לְפֶתַע הַפְּסִיכִיאָטֶר נִזְכַּר. הוּא בִּקֵּשׁ מֵהַסָּנִיטָרִים שֶׁיְּשַׁחְרְרוּ אֶת הַיֶּלֶד וְיוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ עַל בִּרְכָּיו, וְהִתְחִיל לָשִׁיר: "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה"... עֵינָיו שֶׁל הַיֶּלֶד נִפְעֲרוּ וְהוּא הִמְשִׁיךְ מִיָּד אֶת הַפָּסוּק: "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן".

הַדְּמָעוֹת שֶׁל הַפְּסִיכִיאָטֶר הִתְעַרְבְּבוּ בְּדִמְעוֹתָיו שֶׁל בְּנוֹ אֲהוּבוֹ. לֹא נִתָּן לְתָאֵר בְּמִלִּים אֶת הַהִתְרַגְּשׁוּת וְאֶת הָאַהֲבָה שֶׁשָּׂרְרוּ בֵּין הַשְּׁנַיִם בְּאוֹתָם רְגָעִים.

הַפְּסִיכִיאָטֶר הִצְלִיחַ לְהַבְרִיא אֶת בְּנוֹ וּלְהוֹרִיד מֵעָלָיו אֶת כָּל הַסֵּבֶל וְהַשִּׁגָּעוֹן שֶׁסָּחַב עַל גַּבּוֹ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, וְיַחַד חָזְרוּ הַבַּיְתָה לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.

עַם יִשְׂרָאֵל נִרְדָּף בַּגָּלוּת הַזּוֹ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים; רְדִיפוֹת וּפִגּוּעִים, מִלְחָמוֹת וּמַחֲלוֹת, אֲסוֹנוֹת וּבְעָיוֹת. עַם יִשְׂרָאֵל חַי "חַיִּים מְשֻׁגָּעִים" כְּבֵן שֶׁאִבֵּד אֶת אָבִיו. לָכֵן, אִם נָרִים יַחַד אֶת קוֹלֵנוּ וְנִתְפַּלֵּל אֶל ה' הַיּוֹשֵׁב בַּמָּרוֹם, שֶׁהַשְּׁכִינָה תַּחֲזֹר לִשְׁכֹּן בְּיִשְׂרָאֵל, יִתְקַיְּמוּ בָּנוּ דִּבְרֵי הַנָּבִיא: "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג-כד). (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)

	ראה תשפ"ד
	מִצְוָה קַלָּה שֶׁהִצִּילָה חַיִּים
	"וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" "וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה" (כח-לד) נִצּוֹל שׁוֹאָה אִבֵּד בַּשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל יְלָדָיו. כַּאֲשֶׁר הַמִּלְחָמָה הִסְתַּיְּמָה, הוּא הֶחְלִיט לְהַשְׁלִים אֶת לִמּוּדֵי הַפְּסִיכִיאַטְרִיָּה שֶׁאוֹתָם הִתְחִיל טֶרֶם פְּרֹץ הַמִּלְחָמָה, כִּי יָדַע שֶׁלְּאַחַר הַמִּלְחָמָה יִהְיֶה בִּקּוּשׁ גָּדוֹל לְמִקְצוֹעַ זֶה. לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל אֶת תְּעוּדָתוֹ, עָבַד בְּבֵית חוֹלִים לְחוֹלֵי נֶפֶשׁ בְּמַחְלֶקֶת יְלָדִים. בַּ"מַּחְלָקָה הַסְּגוּרָה", אֻשְׁפַּז יֶלֶד אַלִּים שֶׁעָבַר סִפּוּר קָשֶׁה: הַנָּאצִים ימ"ש, חָטְפוּ אֶת אִמּוֹ לְנֶגֶד עֵינָיו, לְאַחַר שֶׁהִסְפִּיקָה לְהַחְבִּיא אוֹתוֹ בְּדִיר חֲזִירִים. בְּדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ הוּא נִצַּל, אֲבָל לֹא הֶאֱמִין שֶׁהוֹרָיו נִפְטְרוּ וְחָשַׁב שֶׁהֵם מְחַכִּים לוֹ בַּבַּיִת. הוּא סֵרַב לְקַבֵּל עֶזְרָה מֵהַצֶּוֶת הָרְפוּאִי וְלֹא שִׁתֵּף אִתָּם פְּעֻלָּה בְּטַעֲנָה שֶׁהֵם אוֹסְרִים אוֹתוֹ לְחִנָּם בַּמָּקוֹם הָאָרוּר הַזֶּה, וְכִי רְצוֹנוֹ לַחֲזֹר אֶל בֵּיתוֹ אֶל חֵיק הוֹרָיו שֶׁמְּחַכִּים לוֹ בַּבַּיִת... עֵקֶב הִתְפָּרְצוּיוֹת הַזַּעַם נֶגֶד מְטַפְּלָיו, יָדָיו הָיוּ קְשׁוּרוֹת. הַסִּפּוּר נָגַע לְלִבּוֹ הָרַחוּם שֶׁל הַפְּסִיכִיאָטֶר הֶחָדָשׁ, הוּא חָשַׁב בְּרַעַד שֶׁאִם בְּנוֹ הָיָה חַי, הוּא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּעֵרֶךְ בְּגִילוֹ, וְרָצָה לְסַיֵּעַ לוֹ לָצֵאת מֵהַחַיִּים הָאֻמְלָלִים שֶׁבָּהֶם הוּא מָצוּי בְּגִיל כֹּה צָעִיר, כְּשֶׁכָּל הֶעָתִיד עוֹד לְפָנָיו. בְּאַחַד מֵהַיָּמִים, נִצְנֵץ בְּמֹחוֹ רַעְיוֹן נִפְלָא. הוּא נִכְנַס אֶל חַדְרוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד וְאָמַר לוֹ: "תַּקְשִׁיב! בָּדַקְתִּי וְגִלִּיתִי שֶׁאֲנִי אַבָּא שֶׁלְּךָ!!!" לְשַׁבְרִיר שְׁנִיָּה, נִדְלְקוּ עֵינָיו שֶׁל הַיֶּלֶד, אַךְ מִיָּד דָּחָה אֶת הַהַצְהָרָה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם וְאָמַר: "מַה פִּתְאֹם?! אֵינְךָ אַבָּא שֶׁלִּי!!!" הַפְּסִיכִיאָטֶר נִסָּה לְשַׁכְנְעוֹ, אַךְ הִבְחִין שֶׁלַּמְרוֹת הַשִּׁגָּעון שֶׁלּוֹ, הוּא נִשְׁאָר מְפֻקָּח וְאֵינוֹ מַאֲמִין לִבְדָיוֹת. בְּאַחַד הַלֵּילוֹת, הִתְעוֹרֵר הַפְּסִיכִיאָטֶר בְּבֶהָלָה: רַעְיָתוֹ נִגְלְתָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם וְאָמְרָה לוֹ: "זֶה בֶּאֱמֶת בְּנֵנוּ! אֵינְךָ זוֹכֵר אֶת נְקֻדַּת הַחֵן מִתַּחַת לְבֵית הַשֶּׁחִי שֶׁלּוֹ?!..." בַּבֹּקֶר מֻקְדָּם הוּא הִתְיַצֵּב בָּעֲבוֹדָה לִפְנֵי תְּחִלַּת הַמִּשְׁמֶרֶת שֶׁלּוֹ, וְהִתְחַנֵּן לַיֶּלֶד שֶׁיָּרִים לְרֶגַע אֶת יָדָיו. הָיְתָה שָׁם נְקֻדַּת חֵן!!! כָּעֵת, הַפְּסִיכִיאָטֶר חָשַׁב שֶׁהוּא זֶה שֶׁהִשְׁתַּגֵּעַ... "תַּקְשִׁיב, אַתָּה חַיָּב לְהַאֲמִין לִי, אֲנִי אַבָּא שֶׁלְּךָ!!! אֲנִי אַבָּא שֶׁלְּךָ!!!" חָזַר עַל דְּבָרָיו שׁוּב וָשׁוּב, וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּהִתְרַגְּשׁוּת לִפְנֵי הַיֶּלֶד. הַצֶּוֶת הָרְפוּאִי חָשַׁשׁ לִבְרִיאוּתוֹ הַנַּפְשִׁית שֶׁל הַפְּסִיכִיאָטֶר הֶחָדָשׁ. חָשְׁבוּ שֶׁהוּא לָקַח אֶת הַמִּקְרֶה קָשֶׁה מִדַּי, כִּי יָדְעוּ שֶׁגַּם הוּא עָבַר אֶת זַוְעוֹת הַשּׁוֹאָה... לְבַסּוֹף הַיֶּלֶד הִתְחִיל לְהָבִין שֶׁמְּדֻבָּר בְּמַשֶּׁהוּ רְצִינִי. הוּא הִרְגִּישׁ אֶת יַחֲסוֹ הַטּוֹב וְהַלְּבָבִי שֶׁל הַפְּסִיכִיאָטֶר כְּלַפָּיו, וּכְשֶׁבָּכָה - הֵבִין שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת דּוֹאֵג לוֹ. "אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה שָׁר בְּעִבְרִית, אִם תָּשִׁיר אֶת הַשִּׁיר שֶׁהוּא שָׁר - אֵדַע שֶׁאָכֵן אַתָּה אָבִי". הַפְּסִיכִיאָטֶר הִתְחִיל לָשִׁיר "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, מְנוּחָה וְשִׂמְחָה", אַךְ הַיֶּלֶד לֹא הֵגִיב. לְפֶתַע הַפְּסִיכִיאָטֶר נִזְכַּר. הוּא בִּקֵּשׁ מֵהַסָּנִיטָרִים שֶׁיְּשַׁחְרְרוּ אֶת הַיֶּלֶד וְיוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ עַל בִּרְכָּיו, וְהִתְחִיל לָשִׁיר: "שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה"... עֵינָיו שֶׁל הַיֶּלֶד נִפְעֲרוּ וְהוּא הִמְשִׁיךְ מִיָּד אֶת הַפָּסוּק: "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן". הַדְּמָעוֹת שֶׁל הַפְּסִיכִיאָטֶר הִתְעַרְבְּבוּ בְּדִמְעוֹתָיו שֶׁל בְּנוֹ אֲהוּבוֹ. לֹא נִתָּן לְתָאֵר בְּמִלִּים אֶת הַהִתְרַגְּשׁוּת וְאֶת הָאַהֲבָה שֶׁשָּׂרְרוּ בֵּין הַשְּׁנַיִם בְּאוֹתָם רְגָעִים. הַפְּסִיכִיאָטֶר הִצְלִיחַ לְהַבְרִיא אֶת בְּנוֹ וּלְהוֹרִיד מֵעָלָיו אֶת כָּל הַסֵּבֶל וְהַשִּׁגָּעוֹן שֶׁסָּחַב עַל גַּבּוֹ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, וְיַחַד חָזְרוּ הַבַּיְתָה לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. עַם יִשְׂרָאֵל נִרְדָּף בַּגָּלוּת הַזּוֹ בְּיִסּוּרִים קָשִׁים; רְדִיפוֹת וּפִגּוּעִים, מִלְחָמוֹת וּמַחֲלוֹת, אֲסוֹנוֹת וּבְעָיוֹת. עַם יִשְׂרָאֵל חַי "חַיִּים מְשֻׁגָּעִים" כְּבֵן שֶׁאִבֵּד אֶת אָבִיו. לָכֵן, אִם נָרִים יַחַד אֶת קוֹלֵנוּ וְנִתְפַּלֵּל אֶל ה' הַיּוֹשֵׁב בַּמָּרוֹם, שֶׁהַשְּׁכִינָה תַּחֲזֹר לִשְׁכֹּן בְּיִשְׂרָאֵל, יִתְקַיְּמוּ בָּנוּ דִּבְרֵי הַנָּבִיא: "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג-כד). (מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ)