Otzarot-Article

שׁוֹמְעִים אוֹתְךָ גַּם אִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁלֹּא...

"וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" (ד-כט) דִּיֵּק הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ, מַדּוּעַ הַכָּתוּב פּוֹתֵחַ בִּלְשׁוֹן רַבִּים: "וּבִקַּשְׁתֶּם", וּמְסַיֵּם בִּלְשׁוֹן יָחִיד: "וּמָצָאתָ"? וְתֵרֵץ, רַבִּים מִתְפַּלְּלִים וּמְבַקְּשִׁים בַּקָּשׁוֹת מֵאֵת ה', אֲבָל רַק מְעַטִּים נַעֲנִים. מִשְׁאֲלוֹת לִבָּם שֶׁל בּוֹדְדִים מִתְגַּשְּׁמוֹת. וְזֶהוּ: "וּבִקַּשְׁתֶּם אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" - רַבִּים מְבַקְּשִׁים, "וּמָצָאתָ" - רַק בּוֹדְדִים נַעֲנִים. וּמַדּוּעַ? "כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ". מִשּׁוּם שֶׁמְּעַטִּים בִּלְבַד מִתְפַּלְּלִים בְּכָל לִבָּם, סוֹמְכִים אַךְ וְרַק עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹמְרִים לוֹ: "אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ!"

לִשְׁמוּאֵל, בַּעַל עֵסֶק מַצְלִיחַ מִירוּשָׁלַיִם, הָיְתָה הִזְדַּמְּנוּת לְהַגְדִּיל אֶת הָעֵסֶק שֶׁלּוֹ. לְשֵׁם כָּךְ הוּא הָיָה צָרִיךְ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף שֶׁקֶל. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֶת הַסְּכוּם, הוּא פָּנָה לַבַּנְק שֶׁבּוֹ מִתְנַהֵל חֶשְׁבּוֹנוֹ, וּבִקֵּשׁ הַלְוָאָה. הָיָה חָשׁוּב לוֹ מְאֹד לְהַגְדִּיל אֶת הָעֵסֶק, אֲבָל בַּבַּנְק לֹא מִהֲרוּ לְאַשֵּׁר לוֹ אֶת הַהַלְוָאָה. בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ טְפָסִים וְאִשּׁוּרִים וְהֶעֱרִימוּ קְשָׁיִים.

הוּא פָּנָה לַבַּנְקַאי וְהִתְחַנֵּן: "אָנָּא, זָרֵז לִי אֶת הָאִשּׁוּר לַהַלְוָאָה, אֲנִי זָקוּק לָהּ בִּדְחִיפוּת!"

הַבַּנְקַאי הֵשִׁיב לוֹ שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר, וְיַעֲשׂוּ הַכֹּל כְּדֵי לְזָרֵז אֶת הָאִשּׁוּר. אָמְרוּ שֶׁיַּחֲזִירוּ לוֹ תְּשׁוּבָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אַךְ עָבְרוּ כְּבָר כִּמְעַט חָדְשַׁיִם וַעֲדַיִן לֹא הֶחֱזִירוּ לוֹ תְּשׁוּבָה. שְׁמוּאֵל הִתְפַּלֵּל הָמוֹן שֶׁתִּהְיֶה לוֹ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, נָסַע לְרַשְׁבִּ"י בְּמֵירוֹן וְלַכֹּתֶל, וְהִשְׁקִיעַ הֲמוֹן תְּפִלּוֹת כְּדֵי שֶׁיְּאַשְּׁרוּ לוֹ אֶת הַהַלְוָאָה.

לְאַחַר חָדְשַׁיִם, כְּשֶׁנָּסַע שְׁמוּאֵל בְּרִכְבּוֹ בְּכִכַּר הַשַּׁבָּת, הַנַּיָּד שֶׁלּוֹ צִלְצֵל. הָיָה זֶה מְנַהֵל הַבַּנְק, וְהוּא אָמַר: "מַר שְׁמוּאֵל, צַר לִי לְאַכְזֵב אוֹתְךָ, אַךְ הַתְּשׁוּבָה שְׁלִילִית, לֹא נוּכַל לְאַשֵּׁר לְךָ אֶת הַהַלְוָאָה".

הוּא נִתְקַף בִּסְחַרְחֹרֶת, וְלֹא הִצְלִיחַ לִנְהֹג. עָצַר בַּצַּד וְחָשַׁב: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כַּמָּה תְּפִלּוֹת הִשְׁקַעְתִּי... כָּל הַתְּפִלּוֹת הָלְכוּ לִגְנִיזָה?!' הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ שֶׁאִם הַבַּנְק סֵרַב, אָז אֵין טַעַם לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה. הָיְתָה לוֹ אַכְזָבָה גְּדוֹלָה, אֲבָל אָז הוּא חִזֵּק אֶת עַצְמוֹ: 'נוּ, שְׁמוּאֵל, אֵיפֹה הַבִּטָּחוֹן? אֵיפֹה הָאֱמוּנָה? אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה, אָז סִימָן שֶׁזֶּה הֲכִי טוֹב לְךָ'. בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר דַּקּוֹת חִזֵּק אֶת עַצְמוֹ, וְאָז הִתְנִיעַ אֶת הָרֶכֶב וְהִתְחִיל לִנְסֹעַ לְכִוּוּן רְחוֹב צְפַנְיָה.

לְפֶתַע דָּפַק עַל דֶּלֶת מְכוֹנִיתוֹ יְהוּדִי חֲסִידִי מְבֻגָּר בְּזָקָן לָבָן, וּבִקֵּשׁ טְרֶמְפְּ. שְׁמוּאֵל הִסְכִּים בְּשִׂמְחָה רַבָּה. וְהַיְּהוּדִי אָמַר: "אֲנִי יָכוֹל לְהַגִּיד דְּבַר תּוֹרָה? יֵשׁ לִי פֹּה נַגָּן, עַכְשָׁו שָׁמַעְתִּי מֵהַצַּדִּיק רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ בִּידֶרְמַן סִפּוּר, וַאֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לְךָ אוֹתוֹ".

אָמַר שְׁמוּאֵל: "נִפְלָא! סִפּוּר שֶׁל ר' מַיְילֶךְ שָׁוֶה מִילְיוֹנִים".

וְהוּא הִתְחִיל לְסַפֵּר סִפּוּר מַדְהִים:

יוֹם אֶחָד אִשָּׁה אוֹמֶרֶת לְבַעְלָהּ: "אֲנִי רוֹאָה שֶׁהַשְּׁכֵנָה יוֹדַעַת עָלַי יוֹתֵר מִדַּי דְּבָרִים, הַכֹּל הִיא יוֹדַעַת".

שׁוֹאֵל אוֹתָהּ בַּעְלָהּ: "נוּ, אָז מָה אַתְּ רוֹצָה לַעֲשׂוֹת?"

עוֹנָה הָאִשָּׁה: "בּוֹא נִקְרָא לְקַבְּלָן וּנְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִשְׁבֹּר אֶת הַקִּיר שֶׁמַּפְרִיד בֵּין הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ לְדִירַת הַשְּׁכֵנִים, וְלִבְנוֹת קִיר עָבֶה יוֹתֵר. הַשְּׁכֵנִים שׁוֹמְעִים כָּל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים!" אוֹמֵר לָהּ בַּעְלָהּ: "אַתְּ מְדַמְיֶנֶת, לֹא שׁוֹמְעִים כְּלוּם".

אוֹמֶרֶת לוֹ אִשְׁתּוֹ: "אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ שֶׁשּׁוֹמְעִים הַכֹּל". אוֹמֵר לָהּ בַּעְלָהּ: "לֹא שׁוֹמְעִים!"

הִיא אוֹמֶרֶת "שׁוֹמְעִים!" וְהוּא מִתְעַקֵּשׁ - "לֹא שׁוֹמְעִים!"

הֵם מַמְשִׁיכִים לְהִתְוַכֵּחַ, וּלְפֶתַע שׁוֹמְעִים דְּפִיקוֹת עַל הַדֶּלֶת. הֵם פּוֹתְחִים אֶת הַדֶּלֶת וְהַשָּׁכֵן אוֹמֵר לָהֶם: "תַּפְסִיקוּ לָרִיב אִם שׁוֹמְעִים אוֹ לֹא שׁוֹמְעִים. אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיד דָּבָר אֶחָד: לֹא שׁוֹמְעִים כְּלוּם! תֵּרָגְעוּ!..."

אָמַר רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ בִּידֶרְמַן, אָדָם מִתְפַּלֵּל וּמִתְפַּלֵּל; רוֹצֶה יוֹתֵר "גִּישְׁמָאק" בַּלִּמּוּד, רוֹצֶה סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, רוֹצֶה יוֹתֵר חִבּוּר לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם... הוּא מִתְפַּלֵּל וּמִתְפַּלֵּל וְחוֹשֵׁב שֶׁלֹּא שׁוֹמְעִים. אֲבָל הוּא צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁשּׁוֹמְעִים! ה' שׁוֹמֵעַ כָּל אֶחָד!

כְּשֶׁסִּיֵּם הֶחָסִיד לְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר, צִלְצֵל הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁלּוֹ, אָמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לִפְגִישָׁה בְּכִכַּר הַשַּׁבָּת. הוּא אָמַר לִשְׁמוּאֵל: "עֲצֹר לִי כָּאן, אַתָּה רַק מַרְחִיק אוֹתִי, אֲנִי צָרִיךְ לַחֲזֹר לְכִכַּר הַשַּׁבָּת!" וְהוּא יָרַד מֵהָרֶכֶב.

שְׁמוּאֵל חָשַׁב לְעַצְמוֹ: 'מַה קּוֹרֶה פֹּה? יְהוּדִי מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי טְרֶמְפְּ, מְסַפֵּר לִי סִפּוּר, וְאָז מִתְגַּלֶּה שֶׁהוּא כְּלָל לֹא הָיָה צָרִיךְ לִנְסֹעַ לַמָּקוֹם שֶׁנָּסַע אִתִּי... ה' שָׁלַח אוֹתוֹ בִּשְׁבִילִי! זֶה כַּנִּרְאֶה אִיתוּת מֵהַשָּׁמַיִם: הֶחְלַטְתִּי לְהַפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה, אָז עַכְשָׁו אַמְשִׁיךְ בְּכָל הַכֹּחַ! הַיּוֹם בָּעֶרֶב אֶסַּע לַכֹּתֶל!'

מְסַפֵּר ר' שְׁמוּאֵל: "נָסַעְתִּי לַכֹּתֶל. אֲנִי נֶעֱמַדְתִּי בְּפִנָּה וְאִשְׁתִּי נֶעֶמְדָה בְּפִנָּה, וְהִתְפַּלַּלְנוּ מִכָּל הַלֵּב. אָמַרְתִּי: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵין עוֹד מִלְּבַדְּךָ, אֵינֶנִּי סוֹמֵךְ עַל הַבַּנְק, רַק עָלֶיךָ! אֵין עוֹד מִלְּבַדְּךָ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַק אַתָּה יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ אוֹתִי, אַתָּה מְקוֹר כָּל הַשֶּׁפַע, הַכֹּל מִמְּךָ!"

לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר, הִתְקַשֵּׁר אֵלַי רוֹאֵה הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלִּי, שֶׁלִּוָּה אוֹתִי בְּכָל הַתְּקוּפָה, וְאָמַר לִי: "גִּלִּיתִי אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה שֶׁהַמְּדִינָה נוֹתֶנֶת גִּבּוּי כַּלְכָּלִי לַעֲסָקִים קְטַנִּים! יֵשׁ לָהֶם שְׁנֵי תְּנָאִים: צָרִיךְ לְהָבִיא לָהֶם אֶת כָּל הַמִּסְמָכִים תּוֹךְ יוֹמַיִם, כִּי אָז מִסְתַּיֵּם הַמִּבְצָע הַזֶּה, אֲבָל אַל דְּאָגָה, יֵשׁ לָנוּ הַכֹּל, כִּי הֵכַנּוּ תִּיק מְסֻדָּר בִּשְׁבִיל הַבַּנְק!

"וְהַתְּנַאי הַשֵּׁנִי הוּא, שֶׁרַק מִי שֶׁאֵין לוֹ מִמּוּן חִיצוֹנִי, מְקַבֵּל אֶת הַהֲטָבָה מֵהַמְּדִינָה..."

מְסַפֵּר ר' שְׁמוּאֵל: "קִבַּלְתִּי הַלְוָאָה בִּתְנָאִים הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹבִים מֵהַבַּנְק! הֵבַנְתִּי וְלָמַדְתִּי עַל בְּשָׂרִי, שֶׁגַּם אִם נִדְמֶה לָנוּ שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים וּמִתְפַּלְּלִים וְהַתְּפִלָּה אֵינָהּ נִשְׁמַעַת, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה!"

אֶת הַסִּפּוּר סִפֵּר הָרַהַ"ג ר' יַעֲקֹב שַׁיִשׁ, וְהוּא מְאַלְּפֵנוּ בִּינָה. צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁכָּל קֹווֶיךָ לֹא יֵבוֹשׁוּ וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח! וּמַה יַּעֲשֶׂה אָדָם שֶׁלֹּא נַעֲנֶה? יַחֲזֹר וְיִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'". (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)

	ראה תשפ"ד
	רְאֵה! אֱלוּל הִגִּיעַ!
	שׁוֹמְעִים אוֹתְךָ גַּם אִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁלֹּא... "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" (ד-כט) דִּיֵּק הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ, מַדּוּעַ הַכָּתוּב פּוֹתֵחַ בִּלְשׁוֹן רַבִּים: "וּבִקַּשְׁתֶּם", וּמְסַיֵּם בִּלְשׁוֹן יָחִיד: "וּמָצָאתָ"? וְתֵרֵץ, רַבִּים מִתְפַּלְּלִים וּמְבַקְּשִׁים בַּקָּשׁוֹת מֵאֵת ה', אֲבָל רַק מְעַטִּים נַעֲנִים. מִשְׁאֲלוֹת לִבָּם שֶׁל בּוֹדְדִים מִתְגַּשְּׁמוֹת. וְזֶהוּ: "וּבִקַּשְׁתֶּם אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ" - רַבִּים מְבַקְּשִׁים, "וּמָצָאתָ" - רַק בּוֹדְדִים נַעֲנִים. וּמַדּוּעַ? "כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ". מִשּׁוּם שֶׁמְּעַטִּים בִּלְבַד מִתְפַּלְּלִים בְּכָל לִבָּם, סוֹמְכִים אַךְ וְרַק עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹמְרִים לוֹ: "אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ!" לִשְׁמוּאֵל, בַּעַל עֵסֶק מַצְלִיחַ מִירוּשָׁלַיִם, הָיְתָה הִזְדַּמְּנוּת לְהַגְדִּיל אֶת הָעֵסֶק שֶׁלּוֹ. לְשֵׁם כָּךְ הוּא הָיָה צָרִיךְ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף שֶׁקֶל. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֶת הַסְּכוּם, הוּא פָּנָה לַבַּנְק שֶׁבּוֹ מִתְנַהֵל חֶשְׁבּוֹנוֹ, וּבִקֵּשׁ הַלְוָאָה. הָיָה חָשׁוּב לוֹ מְאֹד לְהַגְדִּיל אֶת הָעֵסֶק, אֲבָל בַּבַּנְק לֹא מִהֲרוּ לְאַשֵּׁר לוֹ אֶת הַהַלְוָאָה. בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ טְפָסִים וְאִשּׁוּרִים וְהֶעֱרִימוּ קְשָׁיִים. הוּא פָּנָה לַבַּנְקַאי וְהִתְחַנֵּן: "אָנָּא, זָרֵז לִי אֶת הָאִשּׁוּר לַהַלְוָאָה, אֲנִי זָקוּק לָהּ בִּדְחִיפוּת!" הַבַּנְקַאי הֵשִׁיב לוֹ שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר, וְיַעֲשׂוּ הַכֹּל כְּדֵי לְזָרֵז אֶת הָאִשּׁוּר. אָמְרוּ שֶׁיַּחֲזִירוּ לוֹ תְּשׁוּבָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אַךְ עָבְרוּ כְּבָר כִּמְעַט חָדְשַׁיִם וַעֲדַיִן לֹא הֶחֱזִירוּ לוֹ תְּשׁוּבָה. שְׁמוּאֵל הִתְפַּלֵּל הָמוֹן שֶׁתִּהְיֶה לוֹ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, נָסַע לְרַשְׁבִּ"י בְּמֵירוֹן וְלַכֹּתֶל, וְהִשְׁקִיעַ הֲמוֹן תְּפִלּוֹת כְּדֵי שֶׁיְּאַשְּׁרוּ לוֹ אֶת הַהַלְוָאָה. לְאַחַר חָדְשַׁיִם, כְּשֶׁנָּסַע שְׁמוּאֵל בְּרִכְבּוֹ בְּכִכַּר הַשַּׁבָּת, הַנַּיָּד שֶׁלּוֹ צִלְצֵל. הָיָה זֶה מְנַהֵל הַבַּנְק, וְהוּא אָמַר: "מַר שְׁמוּאֵל, צַר לִי לְאַכְזֵב אוֹתְךָ, אַךְ הַתְּשׁוּבָה שְׁלִילִית, לֹא נוּכַל לְאַשֵּׁר לְךָ אֶת הַהַלְוָאָה". הוּא נִתְקַף בִּסְחַרְחֹרֶת, וְלֹא הִצְלִיחַ לִנְהֹג. עָצַר בַּצַּד וְחָשַׁב: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כַּמָּה תְּפִלּוֹת הִשְׁקַעְתִּי... כָּל הַתְּפִלּוֹת הָלְכוּ לִגְנִיזָה?!' הוּא חָשַׁב לְעַצְמוֹ שֶׁאִם הַבַּנְק סֵרַב, אָז אֵין טַעַם לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה. הָיְתָה לוֹ אַכְזָבָה גְּדוֹלָה, אֲבָל אָז הוּא חִזֵּק אֶת עַצְמוֹ: 'נוּ, שְׁמוּאֵל, אֵיפֹה הַבִּטָּחוֹן? אֵיפֹה הָאֱמוּנָה? אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה, אָז סִימָן שֶׁזֶּה הֲכִי טוֹב לְךָ'. בְּמֶשֶׁךְ עֶשֶׂר דַּקּוֹת חִזֵּק אֶת עַצְמוֹ, וְאָז הִתְנִיעַ אֶת הָרֶכֶב וְהִתְחִיל לִנְסֹעַ לְכִוּוּן רְחוֹב צְפַנְיָה. לְפֶתַע דָּפַק עַל דֶּלֶת מְכוֹנִיתוֹ יְהוּדִי חֲסִידִי מְבֻגָּר בְּזָקָן לָבָן, וּבִקֵּשׁ טְרֶמְפְּ. שְׁמוּאֵל הִסְכִּים בְּשִׂמְחָה רַבָּה. וְהַיְּהוּדִי אָמַר: "אֲנִי יָכוֹל לְהַגִּיד דְּבַר תּוֹרָה? יֵשׁ לִי פֹּה נַגָּן, עַכְשָׁו שָׁמַעְתִּי מֵהַצַּדִּיק רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ בִּידֶרְמַן סִפּוּר, וַאֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לְךָ אוֹתוֹ". אָמַר שְׁמוּאֵל: "נִפְלָא! סִפּוּר שֶׁל ר' מַיְילֶךְ שָׁוֶה מִילְיוֹנִים". וְהוּא הִתְחִיל לְסַפֵּר סִפּוּר מַדְהִים: יוֹם אֶחָד אִשָּׁה אוֹמֶרֶת לְבַעְלָהּ: "אֲנִי רוֹאָה שֶׁהַשְּׁכֵנָה יוֹדַעַת עָלַי יוֹתֵר מִדַּי דְּבָרִים, הַכֹּל הִיא יוֹדַעַת". שׁוֹאֵל אוֹתָהּ בַּעְלָהּ: "נוּ, אָז מָה אַתְּ רוֹצָה לַעֲשׂוֹת?" עוֹנָה הָאִשָּׁה: "בּוֹא נִקְרָא לְקַבְּלָן וּנְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִשְׁבֹּר אֶת הַקִּיר שֶׁמַּפְרִיד בֵּין הַדִּירָה שֶׁלָּנוּ לְדִירַת הַשְּׁכֵנִים, וְלִבְנוֹת קִיר עָבֶה יוֹתֵר. הַשְּׁכֵנִים שׁוֹמְעִים כָּל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים!" אוֹמֵר לָהּ בַּעְלָהּ: "אַתְּ מְדַמְיֶנֶת, לֹא שׁוֹמְעִים כְּלוּם". אוֹמֶרֶת לוֹ אִשְׁתּוֹ: "אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ שֶׁשּׁוֹמְעִים הַכֹּל". אוֹמֵר לָהּ בַּעְלָהּ: "לֹא שׁוֹמְעִים!" הִיא אוֹמֶרֶת "שׁוֹמְעִים!" וְהוּא מִתְעַקֵּשׁ - "לֹא שׁוֹמְעִים!" הֵם מַמְשִׁיכִים לְהִתְוַכֵּחַ, וּלְפֶתַע שׁוֹמְעִים דְּפִיקוֹת עַל הַדֶּלֶת. הֵם פּוֹתְחִים אֶת הַדֶּלֶת וְהַשָּׁכֵן אוֹמֵר לָהֶם: "תַּפְסִיקוּ לָרִיב אִם שׁוֹמְעִים אוֹ לֹא שׁוֹמְעִים. אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיד דָּבָר אֶחָד: לֹא שׁוֹמְעִים כְּלוּם! תֵּרָגְעוּ!..." אָמַר רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ בִּידֶרְמַן, אָדָם מִתְפַּלֵּל וּמִתְפַּלֵּל; רוֹצֶה יוֹתֵר "גִּישְׁמָאק" בַּלִּמּוּד, רוֹצֶה סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, רוֹצֶה יוֹתֵר חִבּוּר לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם... הוּא מִתְפַּלֵּל וּמִתְפַּלֵּל וְחוֹשֵׁב שֶׁלֹּא שׁוֹמְעִים. אֲבָל הוּא צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁשּׁוֹמְעִים! ה' שׁוֹמֵעַ כָּל אֶחָד! כְּשֶׁסִּיֵּם הֶחָסִיד לְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר, צִלְצֵל הַפֶּלֶאפוֹן שֶׁלּוֹ, אָמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לִפְגִישָׁה בְּכִכַּר הַשַּׁבָּת. הוּא אָמַר לִשְׁמוּאֵל: "עֲצֹר לִי כָּאן, אַתָּה רַק מַרְחִיק אוֹתִי, אֲנִי צָרִיךְ לַחֲזֹר לְכִכַּר הַשַּׁבָּת!" וְהוּא יָרַד מֵהָרֶכֶב. שְׁמוּאֵל חָשַׁב לְעַצְמוֹ: 'מַה קּוֹרֶה פֹּה? יְהוּדִי מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי טְרֶמְפְּ, מְסַפֵּר לִי סִפּוּר, וְאָז מִתְגַּלֶּה שֶׁהוּא כְּלָל לֹא הָיָה צָרִיךְ לִנְסֹעַ לַמָּקוֹם שֶׁנָּסַע אִתִּי... ה' שָׁלַח אוֹתוֹ בִּשְׁבִילִי! זֶה כַּנִּרְאֶה אִיתוּת מֵהַשָּׁמַיִם: הֶחְלַטְתִּי לְהַפְסִיק לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה, אָז עַכְשָׁו אַמְשִׁיךְ בְּכָל הַכֹּחַ! הַיּוֹם בָּעֶרֶב אֶסַּע לַכֹּתֶל!' מְסַפֵּר ר' שְׁמוּאֵל: "נָסַעְתִּי לַכֹּתֶל. אֲנִי נֶעֱמַדְתִּי בְּפִנָּה וְאִשְׁתִּי נֶעֶמְדָה בְּפִנָּה, וְהִתְפַּלַּלְנוּ מִכָּל הַלֵּב. אָמַרְתִּי: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵין עוֹד מִלְּבַדְּךָ, אֵינֶנִּי סוֹמֵךְ עַל הַבַּנְק, רַק עָלֶיךָ! אֵין עוֹד מִלְּבַדְּךָ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַק אַתָּה יָכוֹל לְהוֹשִׁיעַ אוֹתִי, אַתָּה מְקוֹר כָּל הַשֶּׁפַע, הַכֹּל מִמְּךָ!" לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר, הִתְקַשֵּׁר אֵלַי רוֹאֵה הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלִּי, שֶׁלִּוָּה אוֹתִי בְּכָל הַתְּקוּפָה, וְאָמַר לִי: "גִּלִּיתִי אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה שֶׁהַמְּדִינָה נוֹתֶנֶת גִּבּוּי כַּלְכָּלִי לַעֲסָקִים קְטַנִּים! יֵשׁ לָהֶם שְׁנֵי תְּנָאִים: צָרִיךְ לְהָבִיא לָהֶם אֶת כָּל הַמִּסְמָכִים תּוֹךְ יוֹמַיִם, כִּי אָז מִסְתַּיֵּם הַמִּבְצָע הַזֶּה, אֲבָל אַל דְּאָגָה, יֵשׁ לָנוּ הַכֹּל, כִּי הֵכַנּוּ תִּיק מְסֻדָּר בִּשְׁבִיל הַבַּנְק! "וְהַתְּנַאי הַשֵּׁנִי הוּא, שֶׁרַק מִי שֶׁאֵין לוֹ מִמּוּן חִיצוֹנִי, מְקַבֵּל אֶת הַהֲטָבָה מֵהַמְּדִינָה..." מְסַפֵּר ר' שְׁמוּאֵל: "קִבַּלְתִּי הַלְוָאָה בִּתְנָאִים הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹבִים מֵהַבַּנְק! הֵבַנְתִּי וְלָמַדְתִּי עַל בְּשָׂרִי, שֶׁגַּם אִם נִדְמֶה לָנוּ שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים וּמִתְפַּלְּלִים וְהַתְּפִלָּה אֵינָהּ נִשְׁמַעַת, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה!" אֶת הַסִּפּוּר סִפֵּר הָרַהַ"ג ר' יַעֲקֹב שַׁיִשׁ, וְהוּא מְאַלְּפֵנוּ בִּינָה. צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁכָּל קֹווֶיךָ לֹא יֵבוֹשׁוּ וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח! וּמַה יַּעֲשֶׂה אָדָם שֶׁלֹּא נַעֲנֶה? יַחֲזֹר וְיִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'". (מֵאָה וּשְׁנַיִם סִפּוּרִים)